הדיון מלא הייקו שהתפתח אתמול, מטעם התנועה לסטייק פילה וכו':
שמת א (15.02.2016 11:51):
גם כשזה לא נכון
happy
אז מתי אתה הולך ? אני שואלת את השאלה הלא יאומנת (נדבק לי לא יאומנת אחרי פעם ששמעתי מישהו אומר), את האיש שאני נכספת להיות איתו כמעט בכל רגע נתון והרגעים הו כה מלאים בדברים אחרים כל הזמן.
סתם הייתי חייבת להעתיק פה ושם פנינים אבל זה לא אומר שמה שלא העתקתי אינו פנינה... פשוט לא מועיל להעתיק הכל...
כנראה כשהתבשרתי על העלמת הזמן שלי לבד
אוי הדילמה הדילמה.
יש לי כל כך הרבה מה לומר על זה, שעדיף שאשתוק happy
ואני ראיתי, ממש ראיתי, כמה נתיבים פרושים לפניך בכל רגע נתון כשאת מול גבר. והעדפתי אותו מולי. כך נינוח
נכון? המדהים זה הרגעים האלה, כשאת ממש ממש רואה את הדרכים פרושות לפנייך. נכון שזה כמו עם תינוק קטן? נכון שגם כשאת מיניקה את לפעמים רואה, ממש רואה, כמה נתיבים פרושים לפנייך כשאת מול התינוק, ואת מעדיפה אותו "כך נינוח" ומשלמת על זה ב - איך לא? - זמן לבד? כשמדובר בתינוקות, בנסיון להשיג זמן לבד (כי לעתים קרובות הנסיון נכשל. ואז את לומדת להעדיף אותו עלייך, כך נינוח.
מישהי פראית עם שריטות קוצים לאורך שוקיה
נשמע כמו מהספר הזה שעדיין לא מילאתי את חובותי ליקום ולא קראתי tongue
כיסוי הנקה ורוד ענק מקושט בדובונים או משהו. אני מתרגזת
אני מצטרפת להתרגזות. זה מכעיס אותי עד עמקי נשמתי ופוגע בציפור נפשי.
(במקום לכתוב כרגיל "עוד, עוד", אני חושבת שני דברים:
א. נורא מתחשק לי שתסבירי מה ראית בזוג הזה.
ב. (איך הם מחליפים תפקידים. העלה חיוך על פני)
ג. תוהה איך אפשר לסדר לך משהו, בתשלום או לא בתשלום, את יודעת, כמו מילגת סופרים כזאת, שיפנה לך, לא הרבה, שלוש שעות בשבוע לכתוב? [הגזמתי?] )
קישור | העבר | מחק
ציל צול (15.02.2016 12:31):
מכל המתיקות המסופרת הזו כל מה שחשבתי לי בסוף זה:
יש לך אהבה! יש לך אהבה! ואני כבר יודעת את זה אבל זה הרנין את לבי שוב. יש לך אהבה, איזה כיף.
והגברת הזו עם הירכיים המקוצקצות נשמעת בדיוק כמו הגברת שלי כשאני לא רוקדת מספיק happy
טוב לי לקרוא אותך.
קישור | העבר | מחק
כותב ת (15.02.2016 12:44):
ראיתי כמה וכמה דברים שם. זה התפשט מחיבה בסיסית למשפחה באשר היא, חמלה, הזדהות עם הסירבול הזה האידיוטי של גבר ואשה יחד לבד מול תינוק ומול העולם, ומשך ל"איזה מפגרים גברים" באשר הם, שהה שם רגע או שניים, והגיע בינתיים לצער עמוק עבור כל גבר שנמצא בקרבת אשה שהפכה לאם, על פני להימצא באיזה שביל מבוצבץ חנית בידו וצוחק צחוק פרוע עם בני מינו, וחוזר כמה שבועות(חודשים?) כשכבר גופה התאחה, רוחה נינוחה, תינוקה כבר לוגם ברווחה, וכולה געגוע בריאות ושמחה.
חרא, חרא זמן זה לזוגיות, ההתחלת משפחה הזה. באחריות. וצילי אני גם אוהבת אותך.
קישור | העבר | מחק
כותב ת (15.02.2016 12:47):
אני אקל עלייך: הספר ההוא, לא קוראים אותו מראשית לסוף. פותחים אותו, ואיפה שהאצבע נוחתת, שם מה שחיפשת. זה ספר קסמים. וברור שהיא משם. גם שלך משם. של כולנו.
קישור | העבר | מחק
בשמת א (15.02.2016 13:10):
איך יצאו לך החרוזים האלה happy
כל גבר שנמצא בקרבת אשה שהפכה לאם, על פני להימצא באיזה שביל מבוצבץ חנית בידו וצוחק צחוק פרוע עם בני מינו, וחוזר כמה שבועות(חודשים?) כשכבר גופה התאחה, רוחה נינוחה, תינוקה כבר לוגם ברווחה, וכולה געגוע בריאות ושמחה.
בכוונה דילגת על מה שבאמצע והשארת נעלם?
וזה, שבזמן שהגבר הלך לאיזה שביל מבוצבץ חנית hilarious
האשה שהפכה לאם, זוכה להרבה אמהות שמקיפות אותה, ועוזרות לגופה להתאחות - בכך שעושות במקומה, שמטפלות בה, שמזכירות לה חוכמת נשים עתיקה של שמירת הגוף, ששומרות על רוחה נינוחה כי היא מוקפת בבנות מינה, תינוקה לוגם ברווחה כי היא גדלה בחברת מיניקות מלידתה וטיפלה בתינוקות מאז שהיתה פעוטה, וכל העניין הזה של "תינוק" כל כך שיגרתי לה ומובן מאליו, שהחידוש היחיד, וגם הקסום ביותר פה, הוא שהתינוק הזה הוא שלה, פרטי שלה.
וכולה געגוע בריאות ושמחה כי אין לה חסך.
היא לא נשארה לבד בבית עם תינוק ראשון חדש שמי בכלל יודע מה לעשות איתו, כאשר הבעל יצא לו לאיזה שביל מבוצבץ חנית בידו לצחוק צחוק פרוע עם בני מינו, ברח באנחת הקלה או בשמץ אשמה כשהיא עזובה לנפשה להתמודד עם התינוק והבית והגוף שאחרי הלידה, ובשובו שאל "מה כבר עשית כל היום? לא יכולת לפחות לשטוף את הכלים?"
כל הסידור המודרני הזוגי הזה, שגוי מן היסוד.
ועוד לא התחלתי לדבר על עוד סידור ששגוי מן היסוד אבל הוי כמה נוכח בחצי מדפי האתר לפחות: גם מ"הרבה אמהות שמקיפות אותה ועוזרות לה" אוי לנו. אצלנו אלה האמא והחמות, ולא תמיד הן עונות להגדרה"עושות במקומה, מטפלות בה ומזכירות לה חוכמת נשים עתיקה" tongue
[מי קראה את "ילדי הבזק" מאת אלינור מורדאונט? ראיתי שעם עובד הוציאו אותו במהדורה חדשה בשם המעודכן "ילדי האזעקות".
כשקראתי את
רוחה נינוחה, תינוקה כבר לוגם ברווחה, וכולה געגוע בריאות ושמחה
מייד יכולתי לדמיין את מולי עם התינוק שלה הארי ג'יימס happy ]
קישור | העבר | מחק
בשמת א (15.02.2016 13:32):
הספר ההוא, לא קוראים אותו מראשית לסוף. פותחים אותו, ואיפה שהאצבע נוחתת, שם מה שחיפשת
אני אשאל אותו שוב מאבא שלי. באנגלית. נראה אם זה עובד גם במקור happy
(אבל קודם יש לי לסיים את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה שקיבלתי שיעורי בית בחינוך הביתי, את דברים שבירים של ניל גיימן, ש"ב כנ"ל, את חזרה מאת יואב בר-חיים).
כרגע מסיימת את נילס הולגרסון כדי לבחור איזה פרק אעלה לאתר האוניברסיטה עבור אלה שיבואו להרצאה שלי במסגרת הסדרה ספרי ילדים שאהבנו
ומייד אחריו עלי לקרוא את ספר העליה הראשונה (שיעורי בית אחרים). שוב.
[ואם קיבלת במייל איזו תעודה של הילדה מיכל כהן, אז חבר ועד המושבה שחתום שם צ"ל אהרן איזנברג, ממייסדי רחובות]
קישור | העבר | מחק
תפילה לאם (15.02.2016 13:52):
אני מצטרפת להתרגזות. זה מכעיס אותי עד עמקי נשמתי ופוגע בציפור נפשי.
אותי זה משמח, כי די ברור לי שלולא הדובונים/ ינשופים, התינוקת הייתה מקבלת בקבוק (במקרה הטוב שאוב) או יונקת בשרותים. (הייתי שם. תרתי משמע.)
ממש נהניתי לקרוא. קצרה בזמן מכדי לקרוא עכשיו את כל התגובות אלייך. flower
קישור | העבר | מחק
בשמת א (15.02.2016 21:47):
ברור לי שלולא הדובונים/ ינשופים, התינוקת הייתה מקבלת בקבוק (במקרה הטוב שאוב) או יונקת בשרותים
וזה עוד יותר מחרפן אותי.
קישור | העבר | מחק
תפילה לאם (15.02.2016 22:04):
וזה עוד יותר מחרפן אותי.
בשמת, אני יכולה להבין ולהזדהות עם השאיפה לעולם אידאלי, שכל אם לעולל מיניקה בו בטבעיות תחת כל עץ רענן (ועכשיו אני עצמי כבר במקום הזה hurray), אבל הרי ברור לכולנו שאנחנו עדיין רחוקים ממימוש השאיפה הזאת. אז למה לא לשמוח ב-baby steps blink שמובילים לשם?
קישור | העבר | מחק שמנדובה (15.02.2016 22:52):
למה לא לשמוח ב-baby steps
אני מזדהה כאן עם בשמת. מה שמחרפן הוא לא ההתנהגות של האם עצמה, היא לא אשמה. היא תוצר של חברה שהובילה להתנהגות הזו. ההתניה החברתית - היא מה שמכעיס. עם זאת שזה שהתינוקת הזו יונקת למרות כל זאת זה כמובן משמח מאוד, אפשר לחוות קשת של רגשות בהקשר לסיפור הזה, שכוללת גם שמחה וגם כעס בעת ובעונה אחת.
קישור | העבר | מחק שמנדובה (15.02.2016 22:53):
הספר ההוא, לא קוראים אותו מראשית לסוף. פותחים אותו, ואיפה שהאצבע נוחתת, שם מה שחיפשת.
סקרנית!!