תודה על ההתעניינות המחודשת, אבל לצערי הנושא לא קרם עור וגידים ופניתי לנושא אחר בתחום ה- OB. הסיבה העיקרית היא שלא הצלחתי למצוא שאלת מחקר חדשנית ובעלת משמעות בנושא ההנקה בתחום ה- OB, שתהיה מספיק מעניינת בכדי להקדיש לה מספר שנות מחקר. כמו כן התקשיתי לאתר מנחים פוטנציאלים שיש להם עניין בנושא כזה, אבל זוהי כבר סיבה שולית. אני מניחה שאם הייתי ממש "נדלקת" על נושא מסויים, הייתי מצליחה לגייס מנחה.

קראתי רק חצי מקווה שאני לא חוזרת על רעיון.
אבל אולי אפשר לבחון את לה-לצ'ה כארגון? אני מניחה שזה ארגון ייחודי (אין הררכיה אופינית לארגונים, יש שיתוף במידע, התארגנות אחרת וכיו"ב - כלומר תהליכים ארגוניים בארגון אחר. (אולי דומים לארגוני הסקטור השלישי?)
נכון אין בהצעתי קשר ישיר להנקה (ייתכן שכל ארגון "נשי", סליחה על הסקסיזם אני מקווה שאת מבינה כוונתי, יתאפיין במבנה האחר הזה אבל אולי י שבזה משהו- כיוון מחשבה).
על ארגונים "נשיים" יש חומר (לפחות לפני 10 שנים נתקלתי בכזה)

כמה תשובות על שאלות שעלו כאן - יש בארץ בדיוק 44 יועצות הנקה מוסמכות IBCLC. יש כיום בדי הרבה בתי חולים יועצות הנקה מוסמכות, אך רק בבודדים ביותר יש תקן ליועצת הנקה. בשאר המקומות המדובר באחיות שעובדות במחלקה ועברו את הבחינה הבינלאומית להסמכת יועצות הנקה. הן עוסקות בעבודה הרגילה של אחות במחלקת יולדות, וב"זמנן הפנוי" מסייעות לאמהות בהנקה. יש גם יועצות הנקה מוסמכות העובדות בהתנדבות במחלקת יולדות - שוב, לא בתקן.
יכול להיות מאד מעניין לחקור אם יש הבדל בין שעורי המניקות כאשר יש או אין יועצת הנקה מוסמכת בצוות, או שעור שביעות רצון האמהות מההדרכה בהנקה ןכד'. עוד נושא שעולה שוב ושוב הוא המידע הרב והסותר שאמהות מקבלות ממוקורת שונים בנושא ההנקה. מעניין לחקור מה מקור המידע, מדוע אינו אחיד. באיזה דרך ניתן לגרום לאחידות במידע הנמסר לאמהות. נראה שהנקה, יותר מכל נושא אחר, הוא נושא פרוץ - כל אחות מייעצת לפי נסיונה האישי, אמונותיה וידיעותיה הקודמות. לפי נסיוני גם השתלמויות של אחיות בנושא לא משפרות את רמת המידע המועבר לאמהות. לא נראה לי שהמצב כך בנושאים אחרים - למשל הדרכה כיצד לנהוג לאחר ניתוח, התקף לב, דיאטה לסכרת וכו'. אין לי מושג איך לחקור את זה, אבל יכול להיות מאד מעניין לבדוק עד כמה השתלמויות בנושא סכרת, יתר לחץ דם וכד' משפיעות על עמדות של אחיות, או על המידע שהן מעבירות לחולים, לעומת השפעת השתלמות על הנקה על העמדות והמידע שהאחיות מעבירות לאמהות. ואולי גם האם זה קשור לכך שהן עצמן הניקו בהצלחה או לא.
בארה"ב בוצעו מחקרים שמצאו ש: אחוז האמהות המניקות במרפאות שהרופאות שלהן הניקו, או הנשים של הרופאים בן הניקו גבוה יותר מאשר באלו שלא הניקו.
נמצא שהשקעה בתמיכה בהנקה במקום העבודה, למשל על ידי העמדת חדר שאיבה עם משאבות טובות לרשות האמהות, מתן אפשרות לייעוץ של יועצת הנקה וכד' חסך לארגון 3 דולר על דולר שהושקע, או משהו כזה.
אין לי את הנתונים המדויקים, ואין לי כרגע את המקורות, אבל בספר לימוד על ההנקה Breastfeeding and Human Lactation יש פרק שלם בנושא הנקה ועבודה. אולי כדאי לעיין בזה כדי למצוא רעיונות חדשים.
מקור מידע חשוב נוסף בו מתפרסמים מחקרים רבים בנושא הנקה, חלקם מן הפן הארגוני, הוא ה- Journal of Human Lactation .

בהצלחה, באמת דרושים מחקרים נוספים דווקא על הצד הארגוני מעשי של ההנקה, בנוסף למחקרים הרבים הנעשים על הצד הביולוגי רפואי שלה.
אשמח מאד לשתף פעולה, אם יש משהו שאני יכולה לעזור בו.

מסעדה
תודה על ההתעניינות
אני פועלת במספר כיווני מחקר אפשריים, שנושא ההנקה הוא אחד מהם.
לצערי הכיוונים האחרים מתפתחים יותר מכיוון ההנקה, הסיבה העיקרית היא שאני די סקפטית לגבי קבלת תמיכה לנושא חקר ההנקה מהארגון שאני מוגדרת כחוקרת תחת הגג שלו, בשלב זה של הקריירה שלי.
עם זאת עדיין אשמח לשמוע רעיונות טובים, אני באופן אישי עדיין לא הצלחתי לחשוב על רעיון טוב מספיק.
אגב, מאחר ונושא ההנקה הוא "בדמי", ברור לי שגם אם לא אצליח להתחבר אליו באופן אקדמי בשלב זה של הקריירה שלי, אתחבר אליו בשלבים מאוחרים יותר.

יש חדשות? החלטות? אני סקרנית לשמוע עדכון, אם בא לך.
אגב, בכנס ללל שהתקיים בשבוע שעבר בתל השומר, אמרה מנהלת בית הספר לאחיות, חנה שצמן, שתשמח לעוד מחקרים על הנקה והקשר בין תמיכה בהנקה להצלחה בה (אם אני זוכרת נכון). אז אולי גם היא תוכל לעזור.

כמה יועצות הנקה קיימות בארץ, האם יש תקנים לכך בבתי החולים (אני לא חושבת שאיפה שאני ילדתי הייתה כזאת), איפה הן מקבלות את הכשרתן, האם קיימות מגמות במקצוע (האם בעבר היו יותר/פחות יועצות) ?
בשבילי, "יועצות הנקה" הכוונה ליועצות הנקה מוסמכות IBCLC. היתר הן מדריכות הנקה. יש כ-40 כיום בארץ. אחת מועסקת בחצי משרה בליס, בתפקיד של יועצת הנקה. שתי אחיות במח' יולדות במאיר גם הן IBCLCות, אך התקן שלהן הוא "אחיות". את הדרכת ההנקה הן עושות בנוסף לשאר תפקידיהן. נדמה לי שיש כיום שתי אחיות טיפת חלב בעלות התואר הזה.
הכשרה - עקרונית אפשר ללמוד עצמאית, בפועל אלה שהוסמכו בשנים האחרונות עברו קורס אצל יועצת הנקה ותיקה יותר, צברו כמה אלפי שעות קליניות, ואז ניגשו למבחני הסמכה בינלאומיים.
יש בהרבה בתי"ח וטיפות חלב אחיות שעברו הכשרה קצרה, כמעט נטולת שעות קליניות, בהנקה. יש בהן מנוסות וטובות יותר, ומנוסות וטובות פחות.
יותר ויותר אמהות עוברות את קורס יועצות ההנקה (שלא מקנה הסמכה לפני הבחינה) או קורסים אחרים, בעיקר של המרכז הישראלי לחינוך ללידה. לפני שש, עשר שנים היו הרבה פחות.


לגבי מדיניות משרד הבריאות - עד כמה שאני יודעת משרד הבריאות מעודד הנקה אקסקלוסיבית עד גיל חצי שנה.
כן - אבל לא פחות חשוב - ההמלצות של משרד הבריאות הן להמשיך ולהיניק אחרי גיל חצי שנה, ולמשך יותר משנה, בשילוב מזון מוצק. זה לא קשור למחקר שלך, אבל כ"כ הרבה אנשים לא מודעים לחלק השני, עד שאני מרגישה מחויבת לציין...

למה נראה לך שבתי חולים יאהבו את הרעיון שתצפיתנית תשב בתינוקיה ?
לא חשבתי על תצפיתנית. מישהו ממקורביי עשה את התזה שלו לתואר שני בהתנהגות ארגונית על שינוי בתהליכי שירות באחד מבתיה"ח, וקיבל שיתוף פעולה יפה. אבל הוא פעל בדרך של שאלונים. ביה"ח שיתף איתו פעולה בתהליך שליווה אותו משרד ייעוץ ארגוני חיצוני, והאינטרס שלו היה לבדוק את הצלחת תהליך השינוי (שביעות רצון של לקוחות) ולהפיק לקחים. מאחר שמחלקות היולדות רודפות אחרי היולדות ודואגות לשביעות רצונן, אולי ירצו לשתף איתך פעולה. וזה לא חייב להיות בתצפיות - כאמור, גם שאלונים זה אפשרי. בפרט מחקר פרוספקטיבי (למדתי מלה חדשה, ואני מתרגלת אותה (-; ) שגם ייקח בחשבון את כוונות האשה בזמן ההריון לגבי ההנקה לאחר הלידה.

אני חושבת שאם מה שמעניין אותך זה פרמטרים בתוך בתיה"ח והשפעתם על הצלחת ההנקה - לכי על זה...

מסעדה
לגבי יועצות הנקה - טעיתי. לא התכוונתי ל"יועצות הנקה" אלא לאחיות שבתינוקיה שבפועל מנסות לסייע (ועל סמך מדגם קטן שלי גורמות לנשים לא להניק), כנראה מתוך מחסור ביועצות. אבל אם כבר אנחנו בעניין, אולי תוכלי לספר לי קצת על המקצוע הזה : כמה יועצות הנקה קיימות בארץ, האם יש תקנים לכך בבתי החולים (אני לא חושבת שאיפה שאני ילדתי הייתה כזאת), איפה הן מקבלות את הכשרתן, האם קיימות מגמות במקצוע (האם בעבר היו יותר/פחות יועצות) ?
לגבי מדיניות משרד הבריאות - עד כמה שאני יודעת משרד הבריאות מעודד הנקה אקסקלוסיבית עד גיל חצי שנה. בפועל גם במחלקת היולדות שבה שהיתי, גם בטיפת חלב שבה ביקרתי (וגם מסיפורים של אחרות), האחיות במקומות הללו משננות באזני היולדת את מנטרת מדיניות משרד הבריאות ובאותו הבל פה מציינות שאם אין לך מספיק חלב אז לא נורא אם התינוק יוזן מתמל (ש"במקרה" יש להן להציע לך). שאלת המחקר פה היא האם התנהגות האחיות הללו בפועל אכן תומכת במדיניות משרד הבריאות. ואני בכלל לא בטוחה בתשובה. זאת אומרת, לשני הכיוונים. לשאלתך, נראה לי מאוד מעניין לבדוק באופן אמפירי תוך כדי תצפיות את היחס של האחיות בתינוקיות לנושא התמיכה בהנקה. יתכן וההתנסות האישית שלי גורמת לי לדעה מוטה - יתכן ואני, בחולשתי לאחר הלידה, שמעתי יותר בקלות את האחות שלא מבינה ושאמרה לי שאין לך מספיק, למרות שהייתי יכולה להקשיב לקולות של 10 אחיות נוספות שעבדו באותה המשמרת. ואולי באמת כולן לא מבינות. לא יודעת. שווה בדיקה. אגב, למה נראה לך שבתי חולים יאהבו את הרעיון שתצפיתנית תשב בתינוקיה ? הנושא הזה ממש מדבר אלי (אולי בשביל לפתור סוגיות אישיות עם עצמי) אבל משום מה נראה לי שזה יהיה קשה להשיג לזה תמיכה אמיתית של בי"ח כלשהו.
לגבי קבלת החלטות אי רציונלית, אז קבלת החלטות של פרטים היא נושא מאוד נחקר בתחום ההתנהגות הארגונית (למרות שמדובר בפרטים ולא בארגונים). אלא מה ? המלצות חקר קבלת ההחלטות מופנות לארגונים, ופה, כמו שאמרת, אין ארגון מאחורי זה (דוגמא למחקר כזה - השפעת הזמן על קבלת החלטות. נתנו לנבדקים לקבל החלטת רכישה על מוצר מסויים מיד עם מתן האינפורמציה אודות המוצר, וחזרו ושאלו אותם שוב שבוע מאוחר יותר). שאלת המחקר שאני חשבתי עליה היא מה המשקל של הכוחות השונים הפועלים על אם טריה בשלב קבלת ההחלטה להניק, והגורמים לה לבחור באי הנקה במקרים רבים, למרות העלויות היקרות הכרוכות בכך. הכוחות שחשבתי עליהם הם מבנה אישיות (למשל מיקוד שליטה או פרגמטיזם), סביבה (למשל מוצא או רשתות חברתיות) וסיטואציה (למשל לידת בכור עם חוויות הנקה מוצלחת או לא לעומת הלידות הבאות).
לגבי מחקר לתואר שלישי אז כן, הוא חייב להיות חדשני ולא יכול לשמש מחקר לצורך ביסוס או הפרכת טענה של מישהו אחר.
לגבי קהילות - שוב כמו שאמרתי בנושא האי רציונליות : התנהגות ארגונית אינה בוחנת בהכרח התנהגות של ארגונים. מחקרים רבים הם ברמת הפרט או הקבוצה ולאו דווקא הארגון.
ולגבי הבדיחות - אהבתי.

בשמת
את פשוט צודקת וממש לא חשבתי על זה לעומק כשחשבתי על ידידותיות מקומות עבודה לאמהות. עכשיו, במחשבה שניה, אני מנסחת את הרעיון מחדש.
לא עוד
השפעת ידידותיות הארגון לתופעת ההנקה על מחוייבות האמהות המניקות למקום עבודתן ולשוק העבודה בכלל.
אלא :
השפעת ידידותיות אנשי הארגון לתופעת ההנקה על מחוייבות האמהות המניקות למקום עבודתן ולשוק העבודה בכלל.
לא עוד מדידת ידידותיות הארגון בפרמטרים של כמות חדרי הנקה אלא מדידת ידידותיות אנשי הארגון בפרמטרים של האם הן (הנשים שביניהן) הניקו וכמה זמן, האם הם (הגברים שביניהם) נשואים לנשים שהניקו וכמה זמן.

_מסעדה לא ידידותית להנקה היא מסעדה שבה מנסים למנוע מהסועדות להניק.
אני עדיין לא נתקלתי במסעדה כזאת._
יטבתה בעזריאלי. ניגשה מלצרית לחברה שלי וביקשה ממנה לעבור למקום אחר. בן זוגה קרא למנהל המשמרת, וזה טען שלקוחות התלוננו. החבר'ה כבר ממילא היו בסוף הארוחה, אז שילמו ועזבו בשקט את המקום. אני תוהה מה הייתי עושה במצב כזה.

עודד, מה שצריך לעשות הוא לא להוסיף חדרי הנקה במסעדות (מגוחך, מטורף, ולא ריאלי מכל הבחינות, כשתהיה אמא מיניקה אז תבין).
מה שצריך לעשות הוא כן לעודד הנקה בפומבי, הנקה בכל מקום.
מי שמוכנה להיניק רק בפרטיות ביתה היא בדיוק זאת שגומלת תוך כמה שבועות, או עוברת להנקה משולבת מוקדם מדי.

בשמת,

אם אני אצטרך ללכת לחדר הנקה במסעדה - אני לא אלך למסעדה כזאת!

והדגש הוא על המלה אני.

אחוז המניקות בפרהסיה בארץ הוא לא הרבה יותר גדול מאחוז הגולשות לאתר של באופן...
אני מעריך שרוב הנשים יעדיפו להניק במקום פרטי, או לפחות במקום שאין בו גברים.

אם אני אצטרך ללכת לחדר הנקה במסעדה - אני לא אלך למסעדה כזאת!
אני חושבת שעודד התכוון לחדרי הנקה במקומות העבודה ולא במסעדות.
מסיפורים של אמהות צעירות שחזרו לעבודה וממשיכות להניק - מקום לשאוב בעבודה זה עניין שמאוד מעסיק אותן.
יש כאלה שעובדות בקיוביקל, בחדרים אין מפתחות, הן לא מצליחות לשאוב מהלחץ שמישהו יכנס להן באמצע...
זה הדבר שהכי מעסיק אותן בשבועות הראשונים!
(הדבר השני הוא אחסון החלב ושינועו הביתה)

כמו מסעדות - שיהיו חייבים לשים חדר הנקה, כמו שחייבים שירותים
עודד, עודד!
אם אני אצטרך ללכת לחדר הנקה במסעדה - אני לא אלך למסעדה כזאת!

במסעדה אני מניקה במקום שלי, בדרך כלל תוך כדי אכילה.

אמהות אחרות נותנות בקבוק במסעדה, לתינוק שעליהן/בעגלה לידן/בכסא האוכל. מישהו רוצה לסלק גם אותן מהשולחן?
מסעדה לא ידידותית להנקה היא מסעדה שבה מנסים למנוע מהסועדות להניק.
אני עדיין לא נתקלתי במסעדה כזאת.

ראה הנקה בציבור .

בנושא התמ"ל- יונקים פחות חולים (לפי הסטטיסטיקות) מאשר תינוקות שמקבלים תמ"ל. לפי הבנתי זו הסיבה שמשרד הבריאות מקדם את ההנקה. לפיכך אימהות מיניקות מפסידות פחות ימי עבודה. לא יודעת איזה אחוז מהאימהות המיניקות אכן חוזרות לעבוד. אולי למדלה (הרי אותן נשים זקוקות למשאבה..) יש נתונים ועניין לממן מחקר שכזה. אני שאבתי עם משאבה של אמדה.
סתם מהרהורי ליבי: נראה לי שלשאוב חלב ולעבוד זה צורך כאלו כוחות נפשיים, וסביר שזה מייצג מעמד מסויים באוכלוסיה, אולי לאותו מעמד יש גם את המודעות לדאוג לתנאים יותר טובים ששומרים על בריאות התינוק? לא יודעת.

השפעת היות יועצות ההנקה - אמהות מניקות בעצמן, על הצלחת ההנקה בקרב יולדות.
מה עם האחיות בטיפות חלב כקבוצה למחקר? רשמית משרד הבריאות - והן כשלוחותיו - מעודדים הנקה, בפועל יש שם בורות לא מעטה, וגם איך לומר בעדינות הן לא ממש יוצאות מגדרן כדי לעודד הנקה
וכיוון שיש הרבה כאלה - קבוצת מחקר טובה
והן באות במגע עם מסות של אמהות לתינוקות צעירים, רבות מהן מגיעות למפגש הראשון בטיפת כשהן עדיין מניקות, "איך זה נגמר בסוף כולם יודעים" כמו ששר אהוד בנאי

במחשבה שניה, נראה לי שאפילו מוסדות טיפת חלב (לכאורה מעוז ההנקה...) ממוקמות בקצה אחד של הסקלה...
מסיפורים מ-ז-ו-ע-ז-ע-י-ם ששמעתי מחברותי המיניקות על אחיות טיפת חלב, ומהשוואה למה שאני מכירה מהסניף שלי - אני חושבת שלא כולן ממוקמות על אותו צד של הסקלה.

ראשית, תודה לכל אלו שנענו לקריאתי.

בקי
טרם פניתי ללל, אני מתכוונת לעשות זאת. יש דמות ספציפית שם שאת יכולה להמליץ לי לשוחח איתה ?

עתליה
תוכלי להרחיב ? איך לדעתך שימוש בתמל (לעומת הנקה) עשוי לגרום להפסד ימי עבודה ?

עודד / סמדר
חשבתי קצת על הנושא של ידידותיות מקום העבודה להנקה, והבעיה שלי עם זה היא שאני לא רואה איך אפשר לבדוק את זה אופרטיבית. אפשר לשאול אמהות לסיבות להנקה, אך בתחום ההתנהגות הארגונית (וגם בתחומים אחרים של מדעי החברה) מקובל למדוד התנהגות בפועל ולא בכח. אם היו למשל מספר סוגים של מסעדות, שידידותיותן להנקה הייתה נעה על סקלה ששתי קצותיה הן "ידידותית מאוד" עד "בלתי ידידותית לחלוטין", הייתי יכולה לחפש את הקשר בין רמת הידידותיות של המסעדה למניקות לבין הצלחתה העסקית (משתנה שקל יחסית למדוד). אבל עד כמה שידוע לי כל המסעדות ממוקמות בקצה אחד של הסקלה. אולי כדאי לי לנסות לחשוב על סקטור אחר, שכן קיימת אצלו סקלה כזו ? במחשבה שניה, נראה לי שאפילו מוסדות טיפת חלב (לכאורה מעוז ההנקה...) ממוקמות בקצה אחד של הסקלה...

באופן כללי
קיימת בעיה עם מחקרים על אמהות בעבודה לפני ואחרי לידה. אני יודעת על מחקר שנערך לאחרונה שניסה לבחון מאפיינים מסויימים של התנהגות בעבודה בקרב אמהות לאחר חופשת לידה (נקרא לתקופה זו תקופה ב) בהשוואה לאותם מאפייני התנהגות בתקופה של טרום הלידה (נקרא לתקופה זו תקופה א). המחקר הזה נזנח באיבו משום בעיה אופרטיבית - הבעיה נוצרה כשנתגלה כי כמות הנתונים שנאספה בתקופה ב הייתה זניחה (ומכך בלתי ניתנת להשוואה) לעומת כמות הנתונים שנאספה בתקופה א. במילים אחרות, רוב הנשים לא חזרו למקום עבודתן לאחר חופשת הלידה בעיקר עקב צמצומים הנובעים מהמיתון, דבר שלא איפשר השוואת נתוני ה"אחרי" ל"לפני".

חבר'ה, המון תודה, תמשיכו, אתם באמת עוזרים לי לחשוב.

והנה משהו מצחיק שקיבלתי היום בדואל, מאחר שכותרתו "אסטרטגיה ארגונית", אולי ישעשע גם אותך:

מספר שיעורים באסטרטגיה ארגונית

איש אחד נכנס למקלחת ברגע שאשתו יוצאת משם. באותה שנייה בדיוק מצלצל פעמון הדלת והם מתלבטים לרגע... היות שהיא כבר סיימה, האישה מתעטפת במגבת והולכת לפתוח. בדלת נמצא השכן ממול, שמציע לה 1000 דולר אם היא תיתן למגבת ליפול. ללא היסוס היא משחררת את היד שעל המגבת, והשכן נהנה בהתלהבות מהמראה. אחר כך הוא מוציא 1000 דולר מהכיס ונותן לה. האישה מתעטפת חזרה וחוזרת לחדר האמבטיה ליבש את השיער. "מי זה היה בדלת?" שואל בעלה. "השכן ממול" היא עונה לו. שואל בעלה: "האם הוא החזיר את ה-1000 דולר שהלוויתי לו אתמול?"
מסקנה: ניתן למנוע מצבים מביכים על ידי שיתוף השותפים במידע על כספים.

כומר אחד נוהג ברכבו בסביבה כפרית ורואה נזירה מחכה לאוטובוס בצד הדרך. הוא עוצר את המכונית ומציע לקחת אותה לעיירה הקרובה ביותר. הנזירה הצעירה מודה לו, שמה את המזוודות בכסא האחורי, ועולה לצד הכומר. מלבושיה קצת התערבלו בעת העלייה לרכב, ברכה ורגלה נשארו חשופות, ומפתות ביותר.
כאשר הכומר שם לב, בנס הצליח למנוע תאונה, אבל ביצרו לא הצליח לשלוט לגמרי ושם יד על הברך השחומה. הנזירה מסתכלת עליו ואומרת :"אבי, זכור את פסוק 129"
הכומר מוציא את היד במהירות ומתנצל, אבל עיניו אינן חדלות מלהסתכל בחתף על העור הצעיר. מעט לאחר מכן שוב ידו גולשת מידית ההילוכים אל ברך הנזירה. "אבי, זכור את פסוק 129" מזכירה לו הנזירה.
שוב הוא מתנצל ומוציא את היד.
הם מגיעים ליעד, היא מסתכלת עליו במבט טעון ומודה לו על ההקפצה. הכומר ממשיך בדרכו, וכאשר מגיע לביתו, ממהר לבדוק את ספר התפילות. בפסוק 129 כתוב: "המשך הלאה ותנסה, זו הדרך לתהילה"
מסקנה: מי שלא מעודכן לגבי נושאים הקשורים לעבודתו עלול להפסיד הזדמנויות גדולות.

עירוני נסע לכפר לבלות כמה ימים וקנה מאיכר חמור ב-100 דולר. האיכר הזקן הסכים למסור את החמור למחרת. למחרת בא העירוני לקבל את הבהמה, אך זו מתה במשך הלילה. הוא דרש את כספו בחזרה, אך הזקן כבר בזבז אותו. הוא דרש את גופת החמור, ולקח אותה איתו תחת המבט המופתע של האיכר.
לאחר חודש הם נפגשו שוב. לא התאפק האיכר ושאל לגורל גופת החמור. אמר הבחור העירוני: " עשיתי הגרלה על החמור, מכרתי 500 כרטיסים להגרלה ב-2 דולר כל אחד והרווחתי 898 דולר מהעסקה. "אבל החמור היה מת!- אף אחד לא התלונן?" התפעל האיכר.
ענה הבחור: "כן, אבל זה היה רק הזוכה, ולו החזרתי את ה-2 דולר שלו..."
מסקנה: יש גם מקרים בהם ניתן להפוך מצב עגום להצלחה.

אסיר עולם נמלט אחרי שריצה 22 שנה מעונשו על רצח אכזרי במיוחד. בבריחתו נכנס דרך החלון לבית בו ישן זוג צעיר. קשר את הבעל לכסא ואת האישה למיטה. התקרב לצורה של האישה ומלמל כמה מילים. יצא לרגע מהחדר, והבעל ניצל את ההזדמנות ללחוש לאשתו: "יקירתי" - רואים שהאיש כבר שנים לא ידע אישה, לטובתנו ולמען חיינו אל תתנגדי אם הוא ידרוש ממך מין - שתפי פעולה, אל תכעיסי אותו!"
ענתה לו האישה: "איזה מזל שכך אתה חושב, אהובי...הוא אמר לי באוזן שאתה מוצא חן בעינו ושאל אם אנחנו שומרים את הווזלין במקלחת"
מסקנה: קבלת מידע מדויק באופן מידי מהווה הגנה נגד תחרות בלתי הוגנת ולמניעת אי נעימויות.

בחור צעיר נכנס לבית המרקחת ומבקש קונדום מהרוקח. הבחור מעט נבוך ומרגיש צורך להצדיק את רכישתו: "מממ...החברה שלי סוף כל סוף הזמינה אותי לביתה, לארוחת הערב. אני בטוח שאם הכול ילך בסדר אחרי זה אזכה לשכב איתה!". בטרם שילם, הוא מתחרט ומבקש מהרוקח קונדום נוסף, ומשתף אותו במחשבותיו: "אחותה של חברתי קורצת לי מדי פעם, אני בטוח שאני מוצא חן בעיניה, ואולי יעלה הערב בידי להשחיל גם אותה". הוא מוציא את הארנק, אבל משלם על שלושה קונדומים, ומבקש את השלישי תוך ווידוי לרוקח: "אמה של חברתי אישה יחסית צעירה וחתיכה. לדעתי היא שמה עין עליי, והערב תהיה לי אולי הזדמנות גם איתה!"
הערב מגיע, יושבים כולם עם האורח לשולחן ארוחת הערב ודבר ראשון אומרים תפילה קטנה לפני האכילה. בסוף התפילה כולם אוחזים בסכו"מ פרט לבחור, שממשיך רכון ומתפלל. אחרי מספר דקות ארוכות חברתו מנערת אותו בעדינות: "לא ידעתי שאתה אדוק כל כך". והוא עונה: "ואני לא ידעתי שאביך רוקח"
מסקנה: "אין לדבר על התוכניות האסטרטגיות של הארגון עם אנשים זרים, זה יכול למוטט את הארגון כולו".

איזה יופי שאת בוחרת בכיוון הזה! נשמע שיכול להיות מאוד מעניין עבורך וגם להשפיע הלאה על קידום ההנקה!
כמה הערות:
השפעת היות יועצות ההנקה - אמהות מניקות בעצמן, על הצלחת ההנקה בקרב יולדות.
בדיקה של הנושא הזה יכולה להיות בעייתית בארץ, מאחר שכל יועצות ההנקה שאני מכירה, הן אמהות מניקות בעצמן, או שהניקו בעבר. כך שקשה יהיה ליצור קבוצת ביקורת.
אין עדיין "ארגון" רשמי של יועצות ההנקה, אבל הן בהחלט מקושרות.
(תחושת הבטן שלי אומרת לי גם שלא מתבקש להניח שהסטטוס הזה ישפיע על הצלחת ההנקה - להרבה נשים יש אמון ברופאי הנשים שלהן, שאיש מהם לא ילד בעצמו.

ההבדל בין מדיניות הנקה פורמלית למדיניות הנקה בלתי פורמלית של משרד הבריאות
מהי שאלת המחקר כאן?
עקרונית, נראה לי שבתי"ח רבים ישמחו לשתף איתך פעולה, בפרט אם הם נמצאים כיום בתהליך שינוי כלשהו. (הכנסה של תקן יועצת הנקה לביה"ח, שינוי מדיניות הביות, וכו'). האם היית מעוניינת שהארגון המדובר יהיה בי"ח, וספציפית מחלקות חדרי הלידה/מחלקות יולדות?
אי הנקה כמקרה של קבלת החלטות בלתי רציונלית.
זה נשמע מעניין מאוד - אבל שוב, מהי שאלת המחקר? ומהו הארגון?

השפעת ידידותיות הארגון לתופעת ההנקה על מחוייבות האמהות המניקות למקום עבודתן
אני חושבת שזה נבדק, ונמצא קשר חיובי. ממש "אסור" לך לעסוק בנושא שהיה עליו מחקר בעבר? הרי צריך מחקרים חוזרים כדי לבסס את הטענה. או שזה לא יכול להיות מחקר לתואר שלישי?

השפעת קהילות מסוגים שונים (למשל וירטואליות, באינטרנט, לעומת קבוצות תמיכה) על הנקה
אני לא יודעת על מחקר כזה. שוב, מעניין, בפרט הקשר בין תמיכה וירטואלית להצלחה בהנקה. מהו הארגון, במקרה כזה?

אם להמשיך את הרעיון של עודד, יכול להיות שצריך לבדוק כמה אמהות מוותרות על הנקה בגלל חוסר ידידותיות-להנקה של הארגון. בכלל, מה הסיבות בשלהן אמהות מוותרות על הנקה. למשל, בעל עסק שישקיע כסף כדי להפוך את העסק שלו ליותר ידידותי-להנקה צריך לדעת שזו השקעה שתחזיר את עצמה ותשתלם בסופו של דבר. הוא אולי לא יעשה את זה אם יסתבר, למשל, ש: א. נשים מוותרות על הנקה בעיקר בגלל הדרכה לא נכונה או לא מספקת סמוך למועד הלידה. ב. ידידותיות להנקה אינה שיקול מרכזי בבחירת מקום עבודה/ נשים יהיו מוכנות להתפשר בקלות ואפילו יעברו לתמ"ל וישלחו למשפחתון, ובלבד שתינתן להן הזדמנות לעבוד.

טוב, אני ממש חושב מהסוף להתחלה - תראי אם זה מתאים לך.

ההמלצה: שבמקומות עבודה יהיו חדרי הנקה ופינות החתלה, כמו שיש שירותים. זו יכולה להיות המלצה כפולה: למקומות העבודה - כדאי לכם לשים חדרי הנקה. למחוקק - לקבוע בחוק שכל מקום עבודה שיש בו יותר מ, נגיד, מאה עובדים, חייב שיהיה בו חדר הנקה. אפשר גם להרחיב את זה למקומות בילוי כמו מסעדות - שיהיו חייבים לשים חדר הנקה, כמו שחייבים שירותים, והתזה של הכדאיות תגיד שמסעדה המתאימה את עצמה למניקות זוכה ביותר לקוחות.
התזה: מקומות עבודה שיש בהם חדרי הנקה זוכים בשני יתרונות בהעסקת אמהות: יותר ימי עבודה מתוך חופשת הלידה ויותר שעות עבודה בתקופה שלאחר חופשת הלידה ועד שנה מהלידה. כמו כן, מקומות בילוי מרוויחים לקוחות מסידורים נוחים למניקות.
התומכים: ארגוני נשים, מנעמת ומטה, האחראית על מעמד האשה במשרד ראש הממשלה, ארגוני זכויות אדם, ארגונים פמיניסטיים, גופי בריאות ואולי אפילו חברות ביטוח.

אפשר ללכת הפוך על הפוך..........
השפעת שימוש בתמל על הפסד ימי עבודה של אמהות עובדות

הנקה אצל אם עובדת והשפעתה על קידום בעבודה

אולי לבקש חסות מחברה שמוכרת משאבות כמו מדלה?

אני חושבת שבדף עידוד הנקה יש כיוונים רלוונטיים.

פנית ל לה להצ'ה?

נדמה לי שיש מבין גולשי אתר זה די הרבה אנשים שאוהבים : א. לחשוב ב. לעזור. דף זה פונה אליכם. אז ככה :

בשנת הלימודים הקרובה אני עתידה להתחיל את לימודי לתואר שלישי במסלול התנהגות ארגונית. לימודים לתארים מתקדמים הם לימודים שעיקרם עבודת מחקר אינדיבידואליסטית שמטרתה להאיר היבט חדש שלא נחקר קודם לכן. הצעת המחקר צריכה לקבל את תמיכתו של אחד מחברי הסגל, היינו, צריכה להנתן הצהרת כוונות של חבר סגל כי הוא מעוניין להנחות את העבודה ולמעשה להיות "אביה" הרוחני. הדבר כרוך בכך שחבר הסגל יזהה פוטנציאל למחקר יחודי שסיכוייו גבוהים להתפרסם בכתב עת מקצועי בתחום ספציפי (במקרה שלי - התנהגות ארגונית). בחלק ממוסדות הלימוד מקובל לקבל סטודנטים לתואר שלישי רק לאחר אישור המוסד את הצעת המחקר. במוסד אליו אני שייכת לא נוהגים כך אלא לפי השיטה האמריקאית - ראשית מתקבל המועמד למסלול לימודים מסויים, ועם קבלתו עליו לגבש הצעת מחקר יחד עם מנחה פוטנציאלי. אני נמצאת בשלב שבו באופן עקרוני אני מוגדרת כבר כסטודנטית מן המנין, יחד עם זאת במהלך שנת הלימודים הקרובה עלי למצוא נושא מחקר ומנחה, ולהגיש את הצעת המחקר. אחד הנושאים שמאוד קרובים לליבי הוא הנקה בעולם המערבי, נושא שאני מעוניינת לקדם אותו באופן מקצועי. מהתעניינות ראשונית בתחום נראה לי כי זהו נושא שטרם נחקר בהיבט של התנהגות ארגונית, הדבר הקרוב ביותר שהצלחתי למצוא הם מאמרים של Ted Greiner באתר

מה אני מחפשת ?

נושא מחקר - שאלת מחקר שכתוצאה מבדיקתה באופן אמפירי תוסיף ידע חדש לידע הקיים בנושא. ניתן להגדיר זאת גם באופן שונה : נושא מחקר הוא כזה שאת תוצאותיו ניתן לנסח כשורת המלצות המופנית לסקטור מסויים, פרטי או ממשלתי. מאחר וכמו שציינתי נושא ההנקה הוא נושא שטרם זכה להתייחסות בתחום ההתנהגות הארגונית, אני מחפשת יותר מנושא מחקר - תחום מחקר, תחום שיפתח צוהר למספר מחקרים עתידיים (שלי או של חוקרים אחרים).

מוטב שנושא / תחום המחקר יהיה כזה שיזום אותו ארגון מסויים ויתמוך בביצועו הן מבחינה אינטרסנטית והן מבחינה פיננסית. נושא לדוגמא הוא השפעת היות יועצות ההנקה - אמהות מניקות בעצמן, על הצלחת ההנקה בקרב יולדות. אם ארגון ארצי של יועצות ההנקה יהיה מעוניין לבחון באמצעות מחקר אקדמי שאלה זו אקבל בכך גישה חופשית לקבוצת נבדקים רלוונטית. אולי נתתי דוגמא קיצונית ומופרכת (שצריך להיות תמים בשביל לחשוב שתצא מהכח לפועל) אבל זה רק לצורך הדגמת הרעיון של 'ארגון תומך מחקר'. בכל אופן, תמיכת ארגון במחקר עשויה להיות מאוד מועילה, אך לחלוטין אינה מהווה תנאי הכרחי.

באופן אופרטיבי תוכלו לסייע לי במספר דרכים. ראשית, אולי אתם כבר יכולים לעלות בדעתכם כיווני מחקר עליהם אשמח לשמוע. שנית, אולי תוכלו להפנות אותי הלאה לגורמים בתחום כדי אוכל להתייעץ עמם.

כדי לתת מושג כללי, תחום ההתנהגות הארגונית הוא תחום הבוחן התנהגויות הן של פרטים בארגונים והן התנהגויות של ארגונים. מספר רעיונות שעלו לי בהקשר זה :

1. השפעת היות יועצות ההנקה - אמהות מניקות בעצמן, על הצלחת ההנקה בקרב יולדות.
2. ההבדל בין מדיניות הנקה פורמלית למדיניות הנקה בלתי פורמלית של משרד הבריאות.
3. אי הנקה כמקרה של קבלת החלטות בלתי רציונלית.
4. השפעת ידידותיות הארגון לתופעת ההנקה על מחוייבות האמהות המניקות למקום עבודתן ולשוק העבודה בכלל.
5. השפעת קהילות מסוגים שונים (למשל וירטואליות, באינטרנט, לעומת קבוצות תמיכה) על הנקה.

אני מקווה לפתח מחקר בנושא ההנקה, למרות שאין זה נושא ציבורי שזוכה לאהדה. אשמח לקבל תגובות בנושא, הן ברמה התיאורטית והן ברמה האופרטיבית.