תודה בשמת.
לא מילה גסה ולא מילה רפואית - זה בדיוק הצורך והחסר שאני מרגישה. שנים רבות.
יש לך מושג האם המילה השבדית החדשה נושאת משמעות כלשהי?

לי אישית בולט גם הצורך בעברית.
ובתוך השיח הדתי תורני, בולט לי גם הצורך בשפה ההלכתית..

העולם דובר האנגלית חשוב לכולנו, כי כולנו משתמשים באנגלית כשפה זרה לתקשורת בינלאומית, וכולנו מושפעים מהתרבות המשתקפת בסרטים ובסדרות דוברות האנגלית, כך שיש משמעות עולמית ליחס הגס והמשפיל לאיבר המין הנשי באנגלית.

ברור שהאנגלית קלה - היא שבדית וגם בשבילה האנגלית היא שפה זרה.
היא מספרת שהיא הצליחה להכניס לשפה השבדית מלה חדשה לאיבר המין הנשי, מלה נחמדה ונעימה.
אז היא אומרת: זה אפשרי!
ומציעה גם לעולם דובר האנגלית למצוא או להמציא מלה חדשה ונעימה לאיבר המין הנשי (לא מלה גסה ולא מלה רפואית).
אבל היא לא דוברת אנגלית, ולא פועלת בעולם דובר אנגלית - היא לא יכולה לעשות את זה בשביל דוברי האנגלית. זה צריך לבוא מתוך העולם האנגלוסכסי.

המלה השבדית שהיא השרישה בשבדיה לא היתה מלה שהיא המציאה אלא מלה שמישהי אחרת השתמשה בה, בשבדית, מצאה חן בעיניה והיא החליטה להפיץ אותה (אבל לא ברור מהסרטון אם מקור המלה הוא סלנג שבדי מקומי כלשהו או ממש המצאה פרטית של מישהי (-: אולי אשאל את מקורותי בשבדיה (-: ).

טוב, ניסיתי בכל זאת והאנגלית קלה (-:
וגם - היא מציפה בדיוק את החסר שאני חווה שנים רבות.
היא מגדירה את החסר בדיוק כפי שאני חווה אותו.
אבל - אני ממש לא בטוחה שהבנתי את הפואנטה בסוף. ו.. יש איזו משמעות למילה שהיא מציעה?
תודה בשמת.

בשמת, את יכולה לתקצר לטובת אלה שמסתבכות עם סרטונים באנגלית?
מעניין אותי ממש

הלכתי לקישור שנתנה ציל צול בדף החיוניות שלי ופשוט נשארתי לסרטונים הבאים, ועלה סרטון קצרצר (פחות משתי דקות) מדהים על שם חדש לאיבר המין הנשי (וגם העשרתי את השבדית שלי במלה חדשה לגמרי). רלבנטי ביותר לדף הזה.

אגב, בעיני המלה "פות" חמודה, והייתי רוצה שגם הקול שלי יישמע פה.
אני גדלתי על המלים "פות" ו"פין" כמלים פשוטות ורגילות כי ההורים שלי השתמשו בהן בדיוק כמו בשוק, ירך, כף רגל, זרוע, מרפק וכן הלאה.
מצד שני, רבים בארץ אינם יודעים כלל את איברי הגוף. אינם מבדילים בין ירך לשוק, בין זרוע לאמה וכן הלאה. כך שבעיניהם, כמעט כל המלים הקשורות לגוף, אינן חלק מן השפה, וכשהם לומדים אותן, זה מלאכותי עבורם והם אינם משתמשים בהן.

לא צריך להיות קשר בין ה"מין" של איבר זה או אחר ל"מין" של האדם. ה"עין" וה"אוזן" הן דווקא מלים ממין נקבה. למה? ככה. כי זה לא קשור למין של האדם.
מדוע דווקא הגלגל הוא זכר בעוד שעגלה היא נקבה? ככה. אין שום סיבה עקרונית.
בעברית ובצרפתית יש חלוקה למלים בזכר לעומת מלים בנקבה, מה שמחייב סט אחד של התאמות דיקדוקיות, ובשבדית לעומת זאת יש חלוקה למלות en ומלות ett, מה שמחייב סט אחר של התאמות דיקדוקיות.
גם החלוקה השבדית שרירותית. אין שום סיבה מדוע מלה מסוימת היא מלת EN ואחרת היא מלת ETT, אבל אף אחד לא רב על זה כי בימינו אין לזה משמעות רגשית.
בעבר גם לא היתה משמעות "רגשית" או חברתית לזכריות או לנקביות של מלים. זה פשוט, שככה זה "הרגיש" לאנשים שהמציאו את השפה.

וכדי להמשיך דיון בן עשר שנים... איבר הוא בעברית לשון זכר. בעצם איבר המין הנשי הוא הגדרת הנקביות כמעט, אז למה אין מילה שמייצגת את האיבר הזה בלשון נקבה? כשאני אומרת הפות שלי אני מרגישה שאני מדברת על משהו זכרי באמצע הנקביות שלי, ומרגישה כמו ניכור לעצמי איכשהו.

אני מחפשת שם נשי לחלק נשי. בעברית. וכן, נרתיק הוא מיכל של משהו, ואני לא מגדירה את עצמי, במרכז המיניות שלי, כמיכל למיניות של מישהו אחר. מרתק כל הבלגן הזה.

אצלנו קראנו לאיבר הנשי= פונצ'יק

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אולי אפשר להציע את 'מעיין הישועה'

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דיון שנמשך 10 שנים חחחח

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שמתי לב שהרבה מהשמות מתחילים באותיות פא או בית, שהן אותיות שפתיות. מה זה אומר?

המקור של הכינוי "פות" הוא אכן בפסוק "וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קָדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַיהוָה פָּתְהֵן יְעָרֶה" (ישעיה ג 17), אבל זה רק כינוי, כי המשמעות המקורית של המילה היא כפי הנראה החלק הנקבי של הציר - "וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי" (מלכים א' ז 50).
איבר המין הנקבי מכונה איפוא "פות", כי ה"ציר" - איבר המין הזכרי מסתובב בו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מדהים הדיון החל ב 2006
וואי וואי כמה שגיאות מצאתי פה ...
לידעיה מקור השם ׳זין׳ הוא די פשוט על פי אבשלום קור... בעבר מאה 14 עד 17 קראו לזה ה״זנב שמקדימה״ . בגלל שזו הייתה מילה כ״כ גסה קיצרו בתחילה לזנב ואחרי כן לז׳ כי זה היה בוטה מידי
לגבי הפות ישנו אתר מדהים למדי הנקרא ״Petals" עלי כותרת באנגלית שעשה צלם אמריקאי שמצלם צילומי פות מדהימים
אצלנו זה זין וכוס או פות . גם אנחנו הוצאנו את הקונוטציות המגעילות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מדהים כמה אתן חופרות על הנושא. לא עדיף כבר לקחת את האצבעות ולחפור שם?
וחוץ מזה אפשר לדון במקור השם של כל אצבע

הוא בולבול והיא בולבולה
ואם את רוצה כינוי חיבה, אז בולבולונת.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ג'וסי זה השם הכי יפה
juci

אני מכנה אותו פיפות pipot
שמזכיר לי פה עם שפתיים, וגם את השכן החביב פי הטבעת, וגם מתחבר לי לשם חיבה
ואני משתמשת בו עם בנותי.

אצלנו זה "בייבבלייד" (-:

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אצלנו למנוש קוראים פטטוש

אפשר גם?

לי כבר שנים יש שמות לאיברים שלי. לציצים שלי קוראים "תלמה ולואיז" , לפות אני קוראת "תות" ולדגדגן "בילי" (נער הפרא).

ושל הבת-פושפוש
לא, כי "פושפוש" זה לא שם מוזר בכלל....:-D
לא מסתבכים, סתם חולקים.
לא נעים לך, את יכולה להמשיך להתייחס לבולבול ופושפוש בשמחה.

אצלנו הוא מכונה "פוקו" בשורוקים, או "פושקי". עוד אין לנו שמות לבולבולים, כי אין כאלה בסביבתנו המיידית:-)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למה כל השמות המוזרים האלה???
לאיבר המין של הבן קוראים בולבול
ושל הבת-פושפוש
מה הסתבכתם???

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בילדותי השם היחיד שהכרתי דרך אמי, היה "בטושו" עם שורוק בט' ובש'.
היא עלתה מלוב, אולי המקור מניב של ערבית או ממילת חיבה כל שהיא.
אני זוכרת שהייתי בהלם כשגיליתי שאף אחת חוץ ממני (ומאחיותיי) לא מכירה את המילה.
היה למילה קונוטציה חמודה כמו בולבול: "אויש כפרה על הבטושו החמוד הזה..." (משפט מפתח שנאמר בהתאמה גם לבנים הקטנים)

פותי /פאנניקי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

צריכים לקרוא לזה בולבול

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שכחתם וג'יג'י (אבל זה כינוי רק לוג'ינה)
ובאמת הרבה פעמים הכינויים כמו כל כינוי אחר ממוצאים באופן טבעי. יש לי חברה שהיא ובן זוגה קוראים להן פופו (לבת) ובובו (לבן) שזה חמוד מאד בעייני.

תותה - "TOOTA"

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, אצלנו קוראים לזה "גלו" או "גדו", אני לא ממש זוכרת מאיפה זה.. נראה לי שמאיזה קלטת ילדים שמופיעה שם ילדה קטנה עם עם שיער שחור ארוך..קצת קריפי...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פותיק זה דווקא נחמד ואפילו מאוד, לטעמי.
גם פסטל-דה-אורו זה נחמד אבל ארוך מכדי להיות כינוי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

באנגלית:
Vagina = נרתיק !
Vulva = פות

אני באמת לא מבינה מה השם של אבר המין כ"כ מעסיק אותכם?
הגיע הזמן שתתעסקו בדברים אחרים שימלאו את ראשיכם.

הצעה למקור המילה 'פּוֹת' - בערבית 'פוּת' זה היכנס...

(הדברים המאד חשובים שמגלים כשמנסים ללמוד ערבית......).

לבת שלי יש פות וכשאני מתייחסת אליו במקלחת או בשרותים - פותי, מתוך נחמדות.
לבן יש בולבול או בולבולון איך שהוא למרות שניסינו לקרא לו פין זה אף פעם לא השתרש , זה נשמע יותר מדי רפואי.( הוא דרך אגב מכיר את הציפור, אבל כבר למד שלפעמים בעברית יש אותה מילה עם כמה מובנים...)
בינינו, ביני לבן זוגי, אנחנו משתמשים לרוב בכוס וזין אבל באינטונציה כזו שמוציאה מן המילים את הליכלוך שדבק בהן. מדי פעם אני מחפשת חלופות מוצלחות יותר.
ואגינה, שהיום נשמעת יותר קלינית, היא במקור השם של נדן החרב של הליגיונר הרומי- ואולי מכאן צמח הדימוי לאיבר המין הגברי ככלי נשק הנכנס אליו.
הדימוי של פרח או לוטוס הוא עתיק, ומאוד יפה. הציירת ג'ורג'יה אוקיף עשתה קרירה מלצייר פרחים= ואגינות, כשמסתכלים על פרחי סחלבים מסויימים בשיא פריחתם אפשר לראות בברור את הדגדגן מזדקר במרכזו כאילו בשיא הגירו שלו.

במחוזנו:
בולבול , פיפיקים.
ככה.

"לאבא יש בולבול. לאמא - אין בולבול. לאמא יש פיפיקים. כשאני אהיה גדולה אז יהיה לי בולבול."
"לאמא יש בולבול?!"
"לאאאאא!"
"ואמא גדולה?...."
"כן."
"גם לך, כשתהיי גדולה, לא יהיה בולבול. רק לבנים יש."
"נכון."
"אבל כשתהיי גדולה אז יהיו לך ציצים!"
"כן!"

אני חושבת שהמהות היא לא השם. המהות היא ההטעמה, הטון, הקול. לא אוהבת שפתאום עוברים לליחשוש כשמזכירים את האיבר הנשי, ביחוד כשמדברים עם ילדה.

בכל כתבי חז"ל,זה נקרא "המקום".
תמיד זה הפריע לי-חשבתי שזו מילה שמרמזת,למילה האסורה...
ויום אחד הבנתי שלא.
ש"המקום"-זה,זה השם שלו.
וזה כל כך יפה בעיני.
(להזכירכם-הק"בה מכונה "המקום " לפעמים,להבדיל)...
זה יפה כי זה המקום שלי. זה המקום שלנו.של הנשים. זה המקום של הבעלים שלנו.
"אשתו זה ביתו"-זה זה. זה הבית שלו.המקום שהוא יכול להיות מוגן שם. שהוא יכול לנוח...
זה יכול להיות בית חמים ונעים ומזמין,וזה יכול להיות איגלו....
ואני חושבת שחסרונו של כינוי ספציפי וישיר לאיברי המין בעברית(בשפת הקודש),זה לא מתוך בושה.
אבותינו כנראה התביישו כבר אז לקרוא להם בשמות. כמה תסביכים היו יכולים להיחסך כמו שכתב עדי רן.
אלא מתוך צניעות.
מתוך הכרה במהות שאמיתית של זה.
למין יש איכות של סוד.
איכות של עומק.
משהו שלא ניתן לבטא.משהו,שהביטוי עצמו,מוריד מקסמו.
הרמזים-הם עצמם מהות העניין. משהו נסתר,מכוסה,עמוק,פנימי. אינטימי .
ולכן הדיון הזה כל כך יפה בעיני.
נעים לשמוע את כל הכינויים,והרמזים,המגלים מעט מהתפיסה שמאחורי,שנתנו אמהות,סבתות,מכל מני עדות עבור בנותיהן.
אני אוהבת מאוד את "המקום".(במיוחד כשזה נלחש ככה,במסתוריות...)אבל זה לא מתאים לילדים.
לילדים גם לנו יש את ה"פושפוש" .ומשום מה,הבת שלי מתעקשת לקרוא לזה "טוסיק"....אהבתי את הפירושים ל"פות".(לא היה לי מושג שזה "מקראי"!)זה גורם לי להרגיש יותר בנוח עם המילה.
תודה.

לא מבינה.
את השם "תותה" בשורוק אף אחד לא מציג? מה קרה לכם? זה תותה, זה הכל

השם שלי, ורד , זה השם הכי מתאים לאיבר שלי. האזרח קיין קרא לזה רוזבאד. כלומר ורד.עד כמה שאני זוכרת, "רוזבאד" היה השם של המזחלת שלו כשהיה ילד והיה מצויר עליה ניצן של ורד [rosebud]. המזחלת הזו סימלה את ילדותו.
אכן, בתור סטודנטית לקולנוע בעבר אני מאשרת שהרוזבאד היתה המזחלת של הילד. אבל אפשר למצוא הקבלה אחרת לורד בספר של ג'ון אירווינג "עד שאמצע אותך" שם קוראים לאבר המין הנשי "שושנת יריחו".

אני גם לא אוהבת את השם "פות" זה מונח כל כך דודתי בעיני, מזכיר לי את אחות בית הספר העבשה שמנסה ללמד חינוך מיני... לאבר המין של החיפושעת הקטנטנה שלי אני קוראת "הפמושקית הקטנה" ה"מו" הוא בשורוק לא חולם כמו אצל מאיר שלו ואילו מן הנדרש הוא שאבר המין שלי יהיה "הפמושקה" שוב שורוק וצרה (ככה קוראים לזה ֵ?) ולא אנחנו לא פולנים בשום דרך, פשוט אהבתי את השם שמצלצל לי מאוד חיבתי. כשהיא תגדל גם הפומושקית שלה תגדל כמובן |פרח|.

אצלנו בבית קראו לזה "פיפי" גם לבנים, גם לבנות. לי זה לא נראה ובהתחלה כשהיתה תינוקת קראתי לזה "פושפוש" אבל עם הזמן הפסקתי כי נראה לי מלאכותי וכבר המון זמן אני לא קוראת לאיבר בשם כמעט אף פעם, בינתיים נראה לי שהיא מתחילה להפנים "פיפי" מהורי ולי זה לא נראה, אבל פושפוש לא יוצא לי טבעי מהפה ועוד פחות מזה כל שם אחר.
קצת במבוכה שאין כרגע שם שמרגיש לי נכון.

החביבה עלי היא ה - VULVA, בלטינית אם אני לא טועה. יש משהו מאד נעים בשילוב הצלילי הזה, שמתגלגל על הלשון:-)

עד כמה שאני זוכרת, "רוזבאד" היה השם של המזחלת שלו כשהיה ילד והיה מצויר עליה ניצן של ורד [rosebud]. המזחלת הזו סימלה את ילדותו.

ראיתי לא מזמן את האזרח קיין.
איך הבנת שהוא התכוון אליו כשהוא אמר רוזבאד?

כוס זה ערבית
מנוש זה תורכית
השם שלי, ורד , זה השם הכי מתאים לאיבר שלי. האזרח קיין קרא לזה רוזבאד. כלומר ורד.
שמעתי פעם שמישהו אמר שזין בא מהאות הראשנה, ז' של המילה הערבית זוב או זובור ובגלל זה השם בעברית של האיבר שלנו צריך ללהיות כ' או כף.
זה נורא מתאים, כי זו מילה נקיבה.

בנות יקרות. יש לי משהו לחדש לכן ואני מתה מצחוק לאחר שקראתי את דבריכן. אז אתן יודעות מה מסמלת ורד באגדות. למשל באגדה היפה והחיה. האב נותן לבתו ורד אדום כסמל לבשלותה המינית וכאשור להתחיל את חייה הפרטיים עם בחיר לבה. מלכת הפרחים ורד בעלת הריח האלוהי מסמלת את איבר המין הנשי.

פות ?!!!?

אולי זה עלול לבלבל ילדות אבל לנו וככינוי חיבה בשבילן יש תות.

עוד לא אמא , מחכה לך תשובה בדף בית @}

ענת, תודה על ההתייחסות.
האם התכוונת לומר שהילדה צריכה לדעת תיאורטית שהאבא הוא גבר ולפיכך ישלו אבר מין של גברים, שונה מזה שלה?
או שמא את בעד שילדה יכולה לראות בטבעיות את אברי המין של שני ההורים שלה? איך שומרים על גבולות מצד אחד, אבל לא מפתחים מבוכה ואיסור מסביב לנושא של 'זין'.
אני בדיוק מנסה לברר עכשיו איך היו הדברים אצלנו, ואיך הם היו יכולים להיות אחרת.
קראתי בדף שלך שאת מחנכת מינית, ואני מאוד סקרנית לדעת מה זה אומר, איפה למדת את זה, ואיך את עובדת.

למה את מתכוונת? מה בדיוק היא אמורה לדעת?
אהלן עוד לא אמא , אני רוצה לענות אבל אני מעדיפה לענות על מה שבדיוק מעניין אותך.
את רוצה לנסח את השאלה שוב? כך שאענה כמה שיותר מדוייק שאני יכולה?
@}

אם היא לא יודעת זה נראה לי מוזר
למה את מתכוונת? מה בדיוק היא אמורה לדעת?

הצעה: ג'וּסִית_ במקום _כּוּסִית

בקשר לילדות ואבות- יש ויש. אני תמיד התרחצתי ביחד עם אבא שלי וזה זכור לי כרגעים הכי כייפים ביחסים איתו עם שיחות מעניינות והרבה מים... שום ניצול ונגיעות שלא במקום. בקשר לשמות- אצלנו אמרו פושפוש וזה באמת עדיין טוב לי, אבל לא בהקשר סקסי. אני מחפשת מילה לא גסה אבל גם לא ילדותית ולא רפואית.

בגלל זה, זה מדאיג אותי...
מקרה כזה בהחלט מדאיג מאוד. אבל הוא סטייה חמורה ממה שצריך להיות בין אב לבתו. קשר בריא הוא קשר שיש בו קירבה גדולה ללא ניצול.

אני הכרתי פעם ילדה שידעה בגיל שלוש על איבר מין של אבא שלה ובסוף התגלה שהוא עושה לה כל מיני דברים שלא נדע מצרות. בגלל זה, זה מדאיג אותי...

לא הבנתי איך ילדה בגיל 2.8 יודעת על איבר מין של אבא שלה? לדעתי יש כאן משהו מוזר.
אם היא לא יודעת זה נראה לי מוזר

לא הבנתי איך ילדה בגיל 2.8 יודעת על איבר מין של אבא שלה? לדעתי יש כאן משהו מוזר.

ואצלנו - פונצ'קה - (סופגניה ביידיש?)...

אצלנו בילדות קראו לזה "ציפציפ"

ומה עם וגינה?בעייני דוקא מוצא חן,גם רציני וגם קליל ולא מלא בטכנים כבדים...

טרה lol lol lol

טרה lol lol lol

קחו דיון דומה: http://www.leida.co.il/[po]message focus[/po].asp?q id=19345&r id=158471.

אז הגניקולוג חרדי ממוצא יפני?

גם ב"חרדית"

רופא הנשים שלי לשעבר קורא לזה "למטה"
זה השם המקובל גם ביפנית.

אמפנדה זה כמו סמבוסק קטן.
אצלנו קראו לזה פשוט פיפי ובולבול ובחיי שהיתי בטוחה שאצל כולם זה ככה... מעניין לגלות שלא. היום אנחנו קוראים לזה זין וכוס למרות שאני חייבת להודות שעם הזין הרבה יותר פשוט לי מאשר עם הכוס.
רופא הנשים שלי לשעבר קורא לזה "למטה" וזה נותן את הרושם (הדי עצוב) שהוא נבוך מלהתייחס לאזור (אולי בגלל זה החלפתי אותו)

אנצ'ילדה.
טורטיה ממולאת - ממוצא מקסיקני.

אמפנדה.
אותו דבר ממוצא ארגנטינאי אני חושבת...

_אנצ'ילדה.
מאיפה זה בא????_
אם אינני טועה זה בא מתחום האוכל, זה אמור להיות כמו בורקס או ממולא אחר, להערכתי משהו מקסיקני.
אם מישהו יודע בוודאות אנא השמיעו קול!!
> בדומה שמעתי שאומרים גם אמפנדה.. גם סוג של כיסון. שוב אני עושה סלט?? <

הבוקר למדתי כינוי חדש:
אנצ'ילדה.

מאיפה זה בא????

יש את הפטמות, פנים הירכיים הצוואר וכו' וכו' וגו' (מרת...)

והבת שלי (2.8) אומרת: "לאבא אין פות. לאבא יש רק בולבול".

ילדה גאונה גידלת לך!!!!!

חמותי הטוניסאית קוראת לזה 'דנדון'.

לענת היקרה שמחתי לקרוא את דבריך כי אני מסכים איתם: "אם 2 המינים יתנו לעצמם חופש ליהנות מכל מקום בגופם- יהיה יותר כיף!"
רק שפרויד הייתה לו בעייה עם התיאוריה שלו כי היא לא הייתה סימטרית: תסביך אדיפוס אינו סימטרי לתסביך אלקטרה. פחד הסירוס קיים אצל הילד כשהוא רואה שלילדה אין. הפוך זה לא יכול ללכת. בכל מקרה פרויד קצת מיושן, ושני המינים מוזמנים לההנות מכל מה שיש להם ובכל השיטות הידועות, כולל הגישות המזרחיות שתורמות המון, להמשכת חווית האורגזמה והקשר לאורך זמן. בכל זאת הסימטריה אינה מושלמת כי גם לדעת נשים שציטטתי ישנו איזשהו מיסתורין לא מוגדר באשה שאין בגבר, ואולי אנו כגברים חיים כדי לפענח זאת. אני גם יודע כי לא כל אשה מסכימה עם הנחה זו.
ניתן למצוא אותי ב-[email protected]
_

מעולם לא היתה לי קנאת הפין ומעולם לא הרגשתי נקב חסר!

והבת שלי (2.8) אומרת: "לאבא אין פות. לאבא יש רק בולבול".

בניגוד לפרויד, שתיאר את האשה כיצור מסורס שחתכו את איבר מינו, מעין נקב חסר
גבר יקר, אני שמחה שאתה כאן בדיון! ביחס לפרויד- אני כבר כמעט 40 שנה מסתובבת בעולם עם עצמי ואף פעם לא הרגשתי מסורסת (גופנית), מעולם לא היתה לי קנאת הפין ומעולם לא הרגשתי נקב חסר! אז אפשר בסניף הדואר הקרוב לקנות "מעטפת" ובול+בול ולשלוח לפרויד ת'מסר
<לשמחתי, אני מאוד מרגישה את נוכחות הפות שלי. כנערה אמנם תהיתי איך הייתי לו הייתי נער אבל מעולם לא התמקדתי באזור החלציים.. והיום אם יש בי געגוע לפין אני מכירה היטב ת'דרך>

יש לה ריבוי אינסופי של אברי מין, מפני שכל גופה יכול לענג אותה.
האמת, אני לא יודעת מה לעשות עם המשפט הזה. ז"א יש חשיבה כזו שגורסת שאצל הגברים הכל מתחיל ונגמר בפין (ויש קשר הדוק בינו ובין המוח) אבל מצד שני היום מאוד מדגישים את ההנאה של הגבר מגירוי בתוך פי הטבעת שלו, וידוע גם שגברים רבים נהנים ממגע בפטמות. וכנ"ל לגבי נשים- הדגדגן הוא מרכזי במשחק המיני אבל הוא ממש לא ב'הצגת יחיד'. יש את הפטמות, פנים הירכיים הצוואר וכו' וכו' וגו' (מרת...)
בקיצור, אם 2 המינים יתנו לעצמם חופש ליהנות מכל מקום בגופם- יהיה יותר כיף!

אני לגמרי מסכימה עם טרה רוסה .
אני מבינה את הרצון של אוהבת להעביר לבת/לבן שלה את התחושה שהפין והפות שלהם מתוקים. אבל אני מציעה לקרוא לאיברים בשמותיהם ותמיד אפשר להוסיף את שם התואר שבא לכם באותו הרגע. לדוג' אם מלבישים /רוחצים ילד/ה קטנים אפשר לומר להם- "איזה גוף נעים ומתוק יש לך" וכשמגיעים לרגל לומר- "איזה רגל מתוקה", כנ"ל- "איזה בטן מתוקה" וכנ"ל- "איזה פין/פות מתוק/ה".
אני מניחה שרובנו ניגע באופן שונה בבטן או בפות/בפין. ככה לדעתי זה צריך להיות.
למעשה בכל רגע נתון אנחנו מעבירים מסרים לילדינו, חלקם מילוליים וחלקם דרך מעשים. לטעמי בכל מה שקשור למיניות השאיפה שלי היא להעביר להם 2 דברים ברורים- הזכות ליהנות מגופם והחובה לשמור על פרטיותם .
לא צריך להיות היסטריים ואפשר לכנות מדי פעם את הפין והפות במגוון שמות חיבה אבל הילדים חייבים להכיר את הכינויים פין ופות והם חייבים להכיר את הרעיון שגופם הוא פרטי ובמיוחד הפין והפות. דרך השימוש היומיומי והמדויק בשפה אנחנו נותנים להם כלים מנימליים להגן על עצמם. ואם חס וחלילה מישהו יגע בהם במקום אינטימי הם יוכלו לאותת לנו ביתר בהירות שמשהו קרה.
כל מי שהדיון הזה מעניין אותו שיתן קפיצה לדף ילדים ומיניות

למה את מתכוונת בזה?
אולי לזה שזה שם שמתקשר עם אוכל?
גמלי השמזה עושה לא טוב.

זה מזמין יותר מדי בעיות, במיוחד בהקשר של ילדים.

טרה רוסה, למה את מתכוונת בזה? אשמח לשמוע

כוס אמוק
דגדגן
פות (פוטין)
נקב (איכסססססס)

גם בעיני זה ממש לא. זה מזמין יותר מדי בעיות, במיוחד בהקשר של ילדים.

טוב, לא חייבים לדבר על זה כישות נפרדת.
אבל השם הזה ממש נראה לי.

מה דעתכם על השם 'המתוק' לאבר המין הנשי? (המתוק שלי רוצה עוד, המתוק שלי מתגעגע, וכו'. או לילדה קטנה: 'רחצת את המתוקי שלך?' וכד')

זה יכול לשמש גם כשם לאבר המין הגברי. 'המתוק שלי' ו'המתוק שלךָ'.

כמה פשוט, ככה יפה. הא?

לגבי איבר המין של האשה שמאוד מרתק מנקודת מבט גברית, אני רוצה להציג את הכתבה הבאה שפורסמה, אשמח לשמוע תגובות:
השאלה הגדולה העומדת,במרכז הדיון של התיאוריות הפמיניסטיות המודרניות היא השאלה על מהותה של האשה. פרויד התקשה מאוד להשיב על שאלה זו, וז'אק לאקאן קרא לנשים לבוא ולתאר את הסוד.הגדזל.המסתתר מאחורי ההוויה הנשית. לוס איריגאריי פסיכואנליטיקאית צרפתית, שכמה ממאמריה תורגמו עתה לעברית, מבהירה כי שאלה זו קשה אף לאשה עצמה, שהיא "אחרת בעצמה". איריגאריי מתארת את הנשיות שבעצמה כדמות קפריזית , מתעתעת, בלתי מפוענחת, מתפזרת בדיבורה לכל הכיוונים ואומרת דברים סותרים לחלוטין.
הסוד הנשי טמון לדעתה במבנה הגוף הנשי, השונה מהמבנה הגברי. בניגוד לפרויד, שתיאר את האשה כיצור מסורס שחתכו את איבר מינו, מעין נקב חסר, היא מתארת את הגוף הנשי כמעטפת שלמה הכילה את עצמה בתוך עצמה. את הדוגמה הטובה ביותר להבדל בין בגוף הגברי לנשי מוציאה איריגאריי מתחום האוטו-ארוטיות: כדי לענג את עצמו על הגבר להשתמש באמצעי שיהיה דומה ל"שפתיים" שיכילו את אבר מינו ויעטפו אותו, בשעה שהאשה אינה זקוקה למעטפת כדי לענג. את עצמה, היא עצמה "מעטפת", שכן אבר מינה מורכב משתי שפתיים הנמצאות במצב תמידי של "ליטוף מתמשך". כך, בתוכה, בעצם קיומה הרי היא "שניים" שהם אחד. בשעה שהגבר הוא "אחד" שזקוק לשתיים, לשפתיים (לריבוי) כדי שיכילו אותו.
בניגוד לתפישה הגברית, כי לאשה אין אבר מין (פרויד) אומרת איריגאריי, יש לה ריבוי אינסופי של אברי מין, מפני שכל גופה יכול לענג אותה. אין היא צריכה להתרכז במקום אחד בגופה כדי להתענג. בדיוק ההפך, היא צריכה להתפזר, לחדול מלהתרכז כדי להתענג.

וואו, השמות שעלו פה! ערג ועוגה מזהב הם שם פשוט נהדרים.

אצלנו קוראים לזה- וגנבנו את זה מאיזה ספר - "כּוּסיק". על משקל טוסיק- ומתוך הקרבה ביניהם במיקום, וכמובן בחמידות ובנחשקוּת.

אני מצטרפת בחום לענת שן לוי ולהסבר האפשרי למקור המילה פות. עד היום הבעיה שלי עם המילה פות היתה שהיא לא התחברה לי עם כלום. מין מילה סטרילית למקום בגוף שהוא עולם ומלואו- פיסית ורגשית. הרעיון של פות=פה תחתון הוא מצויין משום שהוא מעביר את המסר שמין זה תקשורת. זה גם דורש מאיתנו הנשים לעשות 'בדק בית'- האם הפה העליון שלנו והפה התחתון שלנו בתיאום. יש הרי מצבים שבהם הדיעות שלנו על מין ומיניות וההתנהגות המינית שלנו לא הולכים יד ביד. לדוג'- אנחנו יכולות להצהיר על פתיחות מינית אבל לא להעז להסתכל בפות שלנו או להרגיש נוח לאונן.
וסתם היה נחמד ומעשיר לקרוא את הדיון.

אצלנו (המושבניקים...) קוראים להם בשמות עם ארומה צרפתית :
לאיבר הנשי "ויזמבלונש"=vizamblonsh ולאיבר הגברי "אבוקולר" evokolar.
זה סוג של ג'יבריש שהמצא לפני יותר מ10 שנים ותופס חזק בחבר'ה שלנו.
לשנן ולהמשיך את ההפצה ...

הכינוי האחרון ששמעתי - בורקס.
(כנראה שהכוונה למשולשים ולא למרובעים..)

רציצי? - פליטת קולמוס פרוידיאנית?
לא, מכוון.
פעם נפלט למישהי, מצא חן בעיני ואומץ בחום.