חיה ומותה של סבתא שלי
בטיפול האחרון דיברתי עליה. היא מתה כשההיתי בגיל הגן. אני לא ממש זוכרת אותה וגם יש אולי רק 2 תמונות שרואים אותה כי היא לא הסכימה להצלטם
אמא שלי סיפרה לי שאבא שלי סיפר לה (איתי הוא לא מדבר על הילדות שלו) שהיא היתה אישה קשה מאד
שהיה לה דיכאון אחרי לידה שלא טופל והיא היתה ביקורתית באופן קיצוני ולא היתה מסוגלת לתת אהבה לבניה
אחר- כך היה לה סרטן והוציאו ממנה את האיברים הפנימים בבטן (רחם שוחלות ואולי עוד משהו)
היא סבלה מכאבים נוראים, בקושי אכלה וכנראה לא היתה מסוגלת לקיים יחסי מין
לסבא שלי היתה אז ובמשך שנים עד מותה מאהבת. הוא אפילו עשה ילדה, אחות לאבי עם המאהבת
רק לאחר מותה של סבתי, הוא התחתן עם המאהבת אבל על הבת הם סיפרו לאחי ודודי רק שנים אחר כך
ואין להם קשר עם האחות הזאת.
סבא שלי סיפר לי כשהייתי ילדה, שסבתי היתה מאוד רזה. הוא היה מקיף את מותני בכפות ידיו ואומר שהוא לא יכול לסגור, אבל שאצל סבתי הוא כן יכל
כטבעם של ילדים, לא ממש יחסתי חשיבות למשפט המזעזע הזה
אבל אחרי הטיפול האחרון כשנזכרתי בזה ניסתי להקיף את מותני בני הרזה יחסית בן ה-3 ולא הצלחתי
ברר... צמרמורת
כשסבתא שלי מתה, אמרו לי שהיא נפטרה מסרטן בבטן ולא הבנתי מזה המחלה הזאת, מה יש לה חיית סרטן בבטן שאכלה אותה??
סבא שלי אמר לי שיש עוד משהו על סבתא שלי וכשאגדל הוא יספר לי מא
אמא שלי היתה זאת שסיפרה לי (לא זוכרת באיזה גיל) שסבתא שלי היתה מאושפזת בבית חולים בגלל הדיכאון
וכשאבא שלי היה חיל ובא עם הנשק היא ביקשה ממנו שירה בה
בסוף בסוף, כשהיא היתה בחופשה בשבת בביתה היא בלעה מלא כדורים וסבא שלי נתן לה לישון
ואם זה לא מספיק קשה היא תרמה את גופתה למדע ונקברה רק כעבור חצי שנה
כל הסיפור הזה עלה בטיפול המאוד אלטרנטיבי (הסומטיק אקספיריאנס בשילוב עם תקשור) במה שהתחיל מקשב לגוף ועבר לסוג של תקשור, שבו הבנתי שיש לי גוש שחור בבטן ששיך לסבתא שלי אז השבתי לסבתי את השחור השחור הזה
ומאז אני משתלדת יותר להודות ולברך ולשמוח בכל מה שקיים
כי אני ממש מבינה פיזית, איך האנרגיה הקשה הזאת יוצרת דחיסות של סרטן בגוף
אפילו מנסה לקבל באהבה אתה הכעס של שושה
כמו שצפריר שפרון כתב
במילים מילים (מצטטת פה חלק, למרות שכל מה שכתב מילים מילים- פנינים פנינים)
ובכן, על פני להיות מְָרַצֶה הגיע הזמן ידידי שתתחיל להיות מְרוּצֶה.
_להיות מרוצה זה לאו דווקא שייך לתנאים חיצוניים. כמובן שקל יותר להיות מרוצה כאשר הנך מצליח, כאשר העולם מחייך אליך, כמובן שקשה יותר להיות מרוצה כאשר האשה שאתך ממלאת את סלסילת הטרוניות שלה במעשיך ובהתנהגותך.
אבל באמת זה לא משנה.
אתה יכול לקום מרוצה. להתעורר מרוצה. אז, אתה יכול להיות מרוצה גם מכך שיש לך הכבוד למלא את סלסילת הטרוניות ובכך להיות בעבור אשתך שק חבטות.
אתה יכול להיות מרוצה מכל דבר, מכל מכה אפשרית מכל דחייה שממילא קיימת.
אתה גם יכול להיות מרוצה מזה שסוף סוף הנך מודה שאינך מרוצה._
אבל, כזכר, כגבר, כאדם הנך מעוניין שבת הזוג שלך, ילדיך וכל סביבתך יהיו מרוצים. אתה יכול לחבק ולנשק, אתה יכול להרעיף רווחה כלכלית, ואתה יכול להמשיך להיות שק אגרוף. מי כמוך יודע עד כמה היא מרוצה כשהיא יכולה להרעיף עליך את חוסר שביעות הרצון שלה.
זה עדין לא מצליח לי ריל טיים, אבל לפחות עכשיו ככה בשקט הרגוע והנעים של הלילה יכולה לסלוח לכולם על הכל
הבנתי שמה שגרם לסרטן שלה זה השנאה העצמית שהובילה לביקורתיות ולכעס ופחד ממוות וכאב, הוי אלוהים חשבתי שאני יודעת מזה כאב
אב לא. הכאב שלה היה באמת קשה מנשוא. הכאב שלי יש לו כל מיני צבעים אבל לא ככה- שחור.
הודיה גדולה מילאה אותי שיש בחיי אהבה
ובמקביל מה שכיוון נוסף כתב לי:
תתחילי ממך. את צריכה לתת יותר אהבה שלך לעצמך.
זה שבעברך לא אהבו אותך לא אומר שאת לא צריכה לאהוב את עצמך היום.
אם את תאהבי את עצמך, בצורה הנכונה, בן זוגך או ואהב אותך או יעזוב אותך ובשני המקרים, היות ואת אוהבת את עצמך הסבל יפסק._
חושבת שרציתי להיות עם שושה בהתחלה, בין היתר מפני שהוא הרעיף עליי אהבה, שלי קשה להרעיף על עצמי
אפרת הציעה שהביא לה פרחים/ נר זיכרון/ העלה לקבר ואומר עליה קדיש
קניתי לה פרחים לפני שבועיים.
פרחים ורודים וסגולים ולבנים עם עלים בורדו (אני צריכה לשאול את המוכרת איזה סוג) הפרחים "דיממו" לתוך מי האגרטל וצבעו את המים באדום
וכבר עברו 12 ימים והם עדין לא נובלים!!
סבתא היקרה, יהיה זכרך ברוך, שנשמתך תעלה לעולם שכולו טוב