אני אחרי 7 קיסרים, מרגישה מצוין, ילדים מהממים כבר מתכננת את השמיני, אין סיבה להלקות את עצמך אם רק..... יש לך תינוק בריא תאמיני לי שזה הכי חשוב!!! אני מצאתי רופא שאני סומכת עליו ושואלת אותו כל פעם לגבי עוד הריון, כמובן שתלוי במצב ההידבקויות וכו,

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

לצערי ניתוח קיסרי . לא היה צפי לניתוח קיסרי . הכל היה תקין . הייתה לי ירידת מים ולאחר שלושה ימים הוחלט על קיסרי כי לא הייתה פתיחה .

לניתוח קיסרי את תמיד יכולה להיכנס..
אחרי קיסרי קצת מפחיד ללדת רגיל
אני חודשיים וחצי אחרי קיסרי דחוף..לידה ראשונה ורוצה עוד הריון קרוב
אבל כל הסיבוכים האלה על קרע ברחם והבלאגנים שמספרים קצת מפחידים אותי

האם זה בסדר להיכנס להריון עשרה וחצי חודשים אחרי קיסרי לניתוח קיסרי נוסף?

אני 7 חודשים אחרי קיסרי מתי כדי לי להיכנס להריון שני כדי שלא יהיה לי שוב קיסרי??

_אחרי קיסרי אחד ממליצים לחכות כשנתיים ללידה חוזרת.
מה אחרי קיסרי שני? האם ההמלצה משתנה?_
לי אמרו אחרי הראשון לחכות שנה או לפחות חצי שנה
אחרי השני לא זוכרת את ההנחיות
אחרי השלישי הרופא המליץ על הפסקה של שנתיים או לפחות שנה וחצי

בגדול אני חושבת שכל מקרה לגופו, הניתוחים שלי לא היו קלים, השאלה מה רשמו אצלך בתיק הרפואי, מה הרופא חושב (ממליצה מאוד להתייעץ עם רופא מומחה בתחום, אולי עדיף מי שניתח אותך)

המלצה שלי:
לבקש מהמיילד/ת אם זה קיסרי שני , לא לפתוח בדיוק במקום שפתחו קודם - זה גורם לרפיון בלתי הפיך של השריר. אם הייתי יודעת זאת למפרע, הייתי מבקשת לנתח קצת למעלה או קצת למטה, מעדיפה שני חתכים משריר רפוי. לא יודעת אם זה הפתרון לתופעה אבל כדאי לשאול את הרופא

אני נכנסתי להריון ארבעה וחצי חודשים אחרי לידה קיסרית ראשונה וילדתי שוב בקיסרי. הכל עבר לגמרי בשלום.

מנצלת את זה שהדף קפץ למה חדש בשביל לשאול:

אחרי קיסרי אחד ממליצים לחכות כשנתיים ללידה חוזרת.
מה אחרי קיסרי שני? האם ההמלצה משתנה?

תודה למי שיודעת ותענה.

לי המליצו באופן רשמי לפחות 14 חודשים בין לידות- עדיף שנתיים.

על פי הספרות בתנאי שהחתך הוא רוחבי ממליצים יותר משנה .
לדעתי חבל להפסיק הנקה מוקדם בשל הריון נוסף( כן , אני יודעת שזה לא קורה תמיד, לי זה קרה)
יש לי נסיון אישי עם שני ילדים הבכורים שלי שנולדו צפוף מאוד (11 וחצי חודש )בלידות רגילות ..
לקח לי המון זמן להתאושש מההריונות פיזית ומבחינה רגשית מרוב להיות אמא של... שכחתי באותה תקופה מי אני

שמחה על הדברים שנכתבים פה. אשמח אם גם תענו על השאלה המקורית...
תודה

[po]או רורה[/po]
[u]אני תמיד אומרת שהסיבה לקיסרי היא שהלכתי לבית חולים.!!![/u]
גמאני (עכשיו שאני חושבת על זה)

אולי יעניין אתכן [po]סיפור הלידה של תותיק[/po]. 43+5 עם זירוז, לידה טבעית. (אחרי שתי לידות בית).

_קחי בחשבון גם שפער גילאים קטן בין הילדים הוא לא קל בשנתיים הראשונות
אני דווקא רוצה פערים קטנים בין הילדים. אין לי ספק שיהיה קשה..._
יש הבדל בין לדעת שיהיה קשה, לבין להרגיש את הקושי של זה במציאות :-P לא ממליצה. (ואם יהיה לך שוב קיסרי, ותהיי עם תינוק ועם פעוט שעדיין רוצה על הידיים וצריך להחליף לו חיתולים ולשטוף אותו, אבל הוא כבר גדול וכבד ולא תוכלי להרים אותו אחרי הלידה?)

רווית, כדאי שגם תתייעצי עם רופא או עם מיילדת בקשר להתלבטות שלך.

אני נותחתי בערך מאותן סיבות: שבוע 42+4 הגעתי עם טפטוף מים ובלי צירים. קיבלתי שני לילות ואז עשו השראת לידה. נורא.
אני תמיד אומרת שהסיבה לקיסרי היא שהלכתי לבית חולים.!!!

סיפור הלידה שלי (לא לבעלי לב חלש) נמצא ב: "[po]על הלידה ואחרי[/po]"

[u]אני אשמח אם יהיה מקום שבו יכתבו נשים שילדו בקיסרי מה היתה הסיבה לקיסרי שלהן[/u]
לידה שלישית אחרי שתיים רגילות, קיסרי יזום בגלל משקל והיקף ראש גדולים במיוחד (ואכן הוא נולד כמעט 5 קילו עם ראש ענקי)
3 וחצי שנים אחרי לנל"ק מדהים, הסיפור נמצא ב [po]בלוג הרביעי בדרך[/po]

[u]ההסבר שלי לזה שהגעתי לקסרי הוא הצורך שלי בשליטה וקושי בלשחרר(למרות כל הזרוזים הקטנצ'יק היה עדין ב- 2- ולא היתה התקדמות רבה).חוץ מזה גם היה לי מאוד טוב בהריון וכנראה לא רציתי שזה יגמר, ואולי גם הפחד מהלידה...[/u]
כן, אבל נראה לי שכל מי שתסתכלת אחורה על תקופת סוף ההריון שלה תוכל לפרש את ההתנהגות של עצמה ככה, במיוחד אם זה הריון ראשון...
ואם לא אכפת לך לשתף בכל זאת, למה במבט לאחור את חושבת שאפשר היה לנהוג אחרת? אני לא יודעת מה זה "הס"מ האחרון" אבל נשמע משהו מפחיד.

[po]תמרול ה[/po]
אם אפשר לשאול- מה הביא אותך לקיסרי (הראשון והשני)?

תותית
אני דווקא התכוננתי ללידת בית אבל עם התנאים שנוצרו (ותוסיפי לזה רופא שמלחיץ ובעל שכבר רוצה "לגמור" עם כל הסיפור-לא רציתי לקחת אחריות לבד), והגעתי לאן שהגעתי.
אין לי ספק שבפעם הבא אני הולכת עם האינטואיציה שלי ולא מקשיבה לאף אחד.
ההסבר שלי לזה שהגעתי לקסרי הוא הצורך שלי בשליטה וקושי בלשחרר(למרות כל הזרוזים הקטנצ'יק היה עדין ב- 2- ולא היתה התקדמות רבה).חוץ מזה גם היה לי מאוד טוב בהריון וכנראה לא רציתי שזה יגמר, ואולי גם הפחד מהלידה...

[u]אני אשמח אם יהיה מקום שבו יכתבו נשים שילדו בקיסרי מה היתה הסיבה לקיסרי שלהן (מנח, ירידות דופק, לידה ממושכת, הפרדות שיליה, בחירה, וכו') והאם הן הצליחו ללנלק אח"כ...[/u]
לי היתה לידה קיסרית ראשונה בגלל סדרת ירידות דופק והפתיחה לא התקדמה הרבה זמן.
לידה שניה לנל"ק אחרי 3 שנים ושבועיים.

[u]אצלי זה היה שבוע 43+1, מיעוט מי שפיר (ס"מ אחרון), הפעלת לידה (פיטוצין וכו') שלא הזיזה לו, 30 שעות בלי התקדמות והרבה לחץ מהרופאים. בדיעבד אני חושבת שהיה יכול להימנע (אבל זה כבר לדף אחר).[/u]
אצלי מאוד דומה, הייתי בשבוע 43 ולא יודעת כמה אחרי..., אמרו שיש סדק בשיליה ושזה קורה בשלב כזה, וש [b] יכול [/b] להיות מאוד מסוכן, וכדאי להתחיל זירוז, ביקשתי עוד את סופשבוע, קיבלתי, לא רוצה לצאת.. התחילו [u]הפעלת לידה (פיטוצין וכו') שלא הזיזה לו, 30 שעות בלי התקדמות והרבה לחץ מהרופאים. בדיעבד אני חושבת שהיה יכול להימנע (אבל זה כבר לדף אחר).[/u]
יש לי גם הסבר רגשי\רוחני (שאשמח אם תשתפו משלכן)-
במובן הרגשי הייתי חסרת ניסיון, חסרת סבלנות, רציתי כבר להפגש ולממש את האמהות שלי.
היה יותר נוח ממקום כזה ללחוץ עלי.
לא ידעתי הרבה על לידות טבעיות. באופן טבעי היה אז משהו חדש... ואני לא לקחתי אחריות על הרצון שלי ללדת לידת בית. נבהלתי מזה ממש מהר, עם הערות הראשונות.
באופן כללי, לקחתי אחריות עד שהדברים התנהגו באופן יוצא דופן (שבוע מאוחר וסדק בשיליה(קישקוש לדעתי היום)), מהרגע שקרו דברים שלא התכוננתי אליהם, ההתנהגות שלי הפכה לחלשה וחסרת ביטחון. ויתרתי על הרבה ממה שהבנתי שנכון לי מתוך המקום החלש הזה.

[u]תשאלי את עצמך אם את כ"כ רוצה הריון בשביל התינוק או בשביל התיקון ללידה...[/u]
גם וגם

[u]קחי בחשבון גם שפער גילאים קטן בין הילדים הוא לא קל בשנתיים הראשונות[/u]
אני דווקא רוצה פערים קטנים בין הילדים. אין לי ספק שיהיה קשה...
אבל חשוב לי לתת לגוף מספיק זמן להתאושש, גם כדי לא להגיע שוב לקיסרי.

[po]ניצן אמ[/po]
אצלי זה היה שבוע 43+1, מיעוט מי שפיר (ס"מ אחרון), הפעלת לידה (פיטוצין וכו') שלא הזיזה לו, 30 שעות בלי התקדמות והרבה לחץ מהרופאים. בדיעבד אני חושבת שהיה יכול להימנע (אבל זה כבר לדף אחר).

אנחנו שנתיים אחרי קיסרי. בינתיים לא עובדים על הבא. עוד לא רוצים/מוכנים.
אבל אני פה כי אני אשמח אם יהיה מקום שבו יכתבו נשים שילדו בקיסרי מה היתה הסיבה לקיסרי שלהן (מנח, ירידות דופק, לידה ממושכת, הפרדות שיליה, בחירה, וכו') והאם הן הצליחו ללנלק אח"כ...

שנה ותשעה חודשים אחרי הקיסרי, שוב קיסרי...

אצלי הרווח הוא שנתיים וארבע חודשים בין הקיסרי לטבעית. הגוף היה מוכן.

לא יודעת מה האידאל אבל יכולה לדווח מהשטח: אני נכנסתי להריון שנה ושלושה חודשים אחרי לידה בקיסרי, כלומר ילדתי (לידה רגילה! טבעית ! ) בדיוק שנתיים אחרי הקיסרי. הגוף עבר את זה בסבבה.
זה בקשר להריונות ולידות. סוגיית ריווח (או צפיפות) הילדים היא סוגיה אחרת (הם במילא באים בזמן שמתאים להם:-) ) ואני מאחלת לך סבלנות ושמחה בכל בחירה.

גם בלידה רגילה מומלץ לחכות לפחות 9 חודשים לפני הכניסה להריון הבא
כי הטענה היא שכמות הזמן שלקח לגוף להיות בהריון היא הכמות שלוקח לו להתאושש.
בקיסרי על אחת כמה וכמה ההתאוששות יותר ארוכה
קחי בחשבון גם שפער גילאים קטן בין הילדים הוא לא קל בשנתיים הראשונות, בעוד שפער של 3-4 שנים מאפשר גם התאוששות פיזית וגם התפנות ריגשית יותר גדולה לקראת הילד הבא אחרי שצרכיו הבסיסיים של הילד הראשון סופקו (הנקה, נשיאה, שינה עם ההורים)

תשאלי את עצמך אם את כ"כ רוצה הריון בשביל התינוק או בשביל התיקון ללידה...
אני מעלה את זה כי אצלי האפשרות השנייה היתה הנכונה.
חיכיתי.

אני הבנתי שהבעיה בקיסריים היא פחות המרווחים ביניהם ויותר מספרם. אחרי השלישי זה כבר מתחיל להיות מסוכן (הדבקות רקמות וכד').

שנתיים לפחות בין לידה ללידה, ויש המחמירים שיאמרו שנתיים עד ההריון הבא.
אני שנה אחרי ניתוח ונראה לי מאוד שעדיף לחכות קצת, גם בגלל שהגוף עוד לא חזר לעצמו מאז הניתוח....
תחשבי על זה.

חצי שנה אחרי ניתוח קיסרי (לצערי). רוצה כבר עוד אחד. (ילד, לא ניתוח).
כמה זמן לפי דעתכם/ידיעתכם כדאי/רצוי/צריך לחכות עד להריון הבא?

תודה
(אם יש כבר דף בנושא אנא הפנו אותי אליו)