על ידי ענת_גביש* » 16 מאי 2003, 15:40
בתי בת שנה ושלושה חודשים, ובימים החמים האלה כמעט תמיד בלי חיתול . מוזר, אבל רק עכשיו היא התוודעה אל הקקי של עצמה כשהוא נפל ממנה אל הרצפה, נבהלה נורא, איבדה שיווי משקל ודרכה עליו, מה שהוציא ממנה צווחות של בהלה ובכי. מאז, כבר שבוע בערך, כל קקי מלווה בבכי של פחד , לא כאב, זו התנהגות אחרת לגמרי. גם אחרי שמרימים, ומדברים עליו בחיבה רבה, ומלווים אותו לשרותים ונפרדים ממנו, היא חוזרת לנקודה על הרצפה ומצביעה ואומרת "הנה, הנה" בבכי.
צער הפרידה...חרדת לידה...חרדת מוות...?(יוצא משהו מהגוף ! אמא'לה! ) האם זה שלב כזה? האם יש רעיונות איך להקל עליה?
שמעתי על תינוקות שמבקשים חיתול כדי לעשות קקי גם כשהם גמולים מחיתולים. נזכרתי בזה כי כל כך כאב לי לראות איך היא נלחצת כשהיא צריכה, שכמעט הצעתי לה חיתול, אבל לא עשיתי את זה.
בתי בת שנה ושלושה חודשים, ובימים החמים האלה כמעט תמיד בלי חיתול . מוזר, אבל רק עכשיו היא התוודעה אל הקקי של עצמה כשהוא נפל ממנה אל הרצפה, נבהלה נורא, איבדה שיווי משקל ודרכה עליו, מה שהוציא ממנה צווחות של בהלה ובכי. מאז, כבר שבוע בערך, כל קקי מלווה בבכי [b]של פחד[/b] , לא כאב, זו התנהגות אחרת לגמרי. גם אחרי שמרימים, ומדברים עליו בחיבה רבה, ומלווים אותו לשרותים ונפרדים ממנו, היא חוזרת לנקודה על הרצפה ומצביעה ואומרת "הנה, הנה" בבכי.
צער הפרידה...חרדת לידה...חרדת מוות...?(יוצא משהו מהגוף ! אמא'לה! ) האם זה שלב כזה? האם יש רעיונות איך להקל עליה?
שמעתי על תינוקות שמבקשים חיתול כדי לעשות קקי גם כשהם גמולים מחיתולים. נזכרתי בזה כי כל כך כאב לי לראות איך היא נלחצת כשהיא צריכה, שכמעט הצעתי לה חיתול, אבל לא עשיתי את זה.