על ידי רחל_ברמן* » 08 נובמבר 2007, 23:47
לא מכירה אחד שאוכל רק לשם ההזנה.
ברור שלא! אבל א. אכילה כדי לברוח ממתח היא מזיקה במיוחד, וממש קשורה להפרעות אכילה, וב. יש הבדל בין לאכול כי זה חלק מטקס חברתי, משעמום, ממתח, מעייפות, מהרגל, כי זה טעים... כי זה מרגיע, כי זה מעורר כשלגוף שלך יש מנגנוני רגולציה עצמיים ובין לאכול מהסיבות האלה כשהמנגנונים האלו נשחקו. כשיש מנגנונים טובים, הדחפים לאכילה באים לרוב בתיאום עם הצרכים של הגוף שלך ולא הולכים נגדו - נניח דוגמא פשוטה, גם אני וגם אחותי לא יכולות לאכול כשאנחנו שבעות, כי אז כואבת לנו הבטן נורא, ומיד. אז זה לא עניין של "להחזיק את עצמך" לא לאכול כשאת שבעה, אלא שאין סיכוי שיבוא לך לאכול.
אישית, אני אוכלת באופן נורא קפריזי, וזו בדיוק הנקודה שלי - אם את לא שוחקת את מנגנוני הרגולציה של הגוף, אז יבוא לך לאכול - ממליון ואחת סיבות - פלוס מינוס את מה שאת זקוקה לו. ואם את מניחה שהמצב הקיים בחברה שלנו, שבו אנשים לא יכולים לסמוך על הדחפים שלהם שישקפו צרכים אמיתיים, הוא המצב האנושי הבסיסי, אז את לא תאפשרי למנגנונים האלה לשרוד, כי כל הזמן תתייחסי לדחפים בקשר לאוכל בתור משהו לא אמין.
[u]לא מכירה אחד שאוכל רק לשם ההזנה.[/u]
ברור שלא! אבל א. אכילה כדי לברוח ממתח היא מזיקה במיוחד, וממש קשורה להפרעות אכילה, וב. יש הבדל בין לאכול [u]כי זה חלק מטקס חברתי, משעמום, ממתח, מעייפות, מהרגל, כי זה טעים... כי זה מרגיע, כי זה מעורר[/u] כשלגוף שלך יש מנגנוני רגולציה עצמיים ובין לאכול מהסיבות האלה כשהמנגנונים האלו נשחקו. כשיש מנגנונים טובים, הדחפים לאכילה באים לרוב בתיאום עם הצרכים של הגוף שלך ולא הולכים נגדו - נניח דוגמא פשוטה, גם אני וגם אחותי לא יכולות לאכול כשאנחנו שבעות, כי אז כואבת לנו הבטן נורא, ומיד. אז זה לא עניין של "להחזיק את עצמך" לא לאכול כשאת שבעה, אלא שאין סיכוי שיבוא לך לאכול.
אישית, אני אוכלת באופן נורא קפריזי, וזו בדיוק הנקודה שלי - אם את לא שוחקת את מנגנוני הרגולציה של הגוף, אז יבוא לך לאכול - ממליון ואחת סיבות - פלוס מינוס את מה שאת זקוקה לו. ואם את מניחה שהמצב הקיים בחברה שלנו, שבו אנשים לא יכולים לסמוך על הדחפים שלהם שישקפו צרכים אמיתיים, הוא המצב האנושי הבסיסי, אז את לא תאפשרי למנגנונים האלה לשרוד, כי כל הזמן תתייחסי לדחפים בקשר לאוכל בתור משהו לא אמין.