ללמד אותם את אחת הטכניקות להגנה עצמית גודו, טאיצי וכו.... לא רק מתוך מגמה שיתקיפו בחזרה את התוקף
לדעתי אין לזה קשר. אני לא נגד, אבל זה לא מה שימנע את הפעם הראשונה.
הם אינם מרגישים מותקפים. ב - 90% מהמקרים הפוגעים הם אנשים מוכרים וקרובים.
אין הבדל בין בנים לבנות (כלומר הסטטיסטיקה זהה במקרי ההטרדות).
זה נעשה במקומות שמוכרים לילדים ולעיתים מתוכננים מראש.
וגם אם וכאשר אוציא לפועל תכניות אלו האם הם יספיקו האם אני יכולה למנוע את סכנת הפגיעה?
עברתי סדנא אצל ליאור גל-כהן. בסוף הסדנא כולנו הגענו למסקנה, שאת הפעם הראשונה לא נמנע
כן אפשרי למנוע את ההמשך ולהתמודד עם הפגיעה בצורה טובה יותר. כן אפשר לזהות סימנים של פגיעה מינית.
להיות ערים יותר להתנהגות הילד/ה, לשינויים שקורים בהתנהגות.
איך היית מדברת עם ילד בן 3 על גבולות הגוף?
בעיניי זה מתחיל מגיל צעיר מאוד (מלידה). מסבים וסבתות, דודים ודודות...שרוצים לנשק ולחבק כשהפעוט מסרב, כשמרימים אותם בלי שהם רוצים, כשפורצים את הגבולות שלהם.
בהמשך אפשר להסביר על איברים פרטיים. אני מדברת איתם פשוט "בפין רק אתה נוגע", "הפות הוא רק שלך". למה? "כי אלו איברים פרטיים". בגיל צעיר זה מספק אותם (לפחות אצלי). כשקצת גדלו והם מענגים את עצמם, הסברתי שאת זה עושים בפרטיות.
_להתגונן באופן מילולי משמעו לומר משפטים כגון: "אותך לאימא שלי!!! אני אספר לאימא שלי ואימא שלי תלך למשטרה!"
ללמד שצריך לצעוק, שצריך אם אפשר לבקש עזרה של אישה (למשל אם זה מתרחש ברחוב), לנסות לברוח._
לא כ"כ מסכימה עם זה, שוב מכיוון שהם לא ממש מרגישים מותקפים. הם מבולבלים, קצת נעים להם וקצת לא ברור להם.
מתי נתקלתם במקרה של פגיעה מינית בילד/ה קטן באמצע הרחוב.
שוב הפגיעות העיקריות מתרחשות מאנשים במשפחה/חברים קרובים/שכנים!
חשוב להדגיש שאסור בשום פנים להסכים לשמור סוד מאימא
האסור טומן בחובו קצת פחד. ואם לא אספר, אז עשיתי משהו אסור?
למדתי שכדי שהם יספרו לנו, עלינו לשתף אותם בדברים שלנו. אני מתאמנת על זה. גם בסיפורים קטנים "היום קרה לי..." "הרגשתי כך כי..."
הם ילמדו לשתף גם.
אפשר לפתוח את האפשרות בלספר לכל מיני אנשים. אפשר לפנות גם לאבא, סבא, סבתא.....
זה אולי קצת פוגע באגו שלנו כאמהות, אבל יש עוד אנשים בעולם שקרובים להם, שומרים עליהם ובטוחים עבורם.
בסדנא של ליאור היא נתנה דוג' לדרך להבדיל בין סוד טוב לסוד שכדאי לספר.
עוצמים עיניים, וחושבים על הסוד כשהוא עובר בכל הגוף. האם זה "עושה" לנו נעים בגוף/מצמרר/בלגן....
אולי זה יעזור למישהו.
יצא לי קצת ארוך, מקווה שזה מדבר למישהו
[u]ללמד אותם את אחת הטכניקות להגנה עצמית גודו, טאיצי וכו.... לא רק מתוך מגמה שיתקיפו בחזרה את התוקף[/u]
לדעתי אין לזה קשר. אני לא נגד, אבל זה לא מה שימנע את הפעם הראשונה.
הם אינם מרגישים מותקפים. ב - 90% מהמקרים הפוגעים הם אנשים מוכרים וקרובים.
אין הבדל בין בנים לבנות (כלומר הסטטיסטיקה זהה במקרי ההטרדות).
זה נעשה במקומות שמוכרים לילדים ולעיתים מתוכננים מראש.
[u]וגם אם וכאשר אוציא לפועל תכניות אלו האם הם יספיקו האם אני יכולה למנוע את סכנת הפגיעה?[/u]
עברתי סדנא אצל ליאור גל-כהן. בסוף הסדנא כולנו הגענו למסקנה, שאת הפעם הראשונה לא נמנע :-(
כן אפשרי למנוע את ההמשך ולהתמודד עם הפגיעה בצורה טובה יותר. כן אפשר לזהות סימנים של פגיעה מינית.
להיות ערים יותר להתנהגות הילד/ה, לשינויים שקורים בהתנהגות.
[u]איך היית מדברת עם ילד בן 3 על גבולות הגוף?[/u]
בעיניי זה מתחיל מגיל צעיר מאוד (מלידה). מסבים וסבתות, דודים ודודות...שרוצים לנשק ולחבק כשהפעוט מסרב, כשמרימים אותם בלי שהם רוצים, כשפורצים את הגבולות שלהם.
בהמשך אפשר להסביר על איברים פרטיים. אני מדברת איתם פשוט "בפין רק אתה נוגע", "הפות הוא רק שלך". למה? "כי אלו איברים פרטיים". בגיל צעיר זה מספק אותם (לפחות אצלי). כשקצת גדלו והם מענגים את עצמם, הסברתי שאת זה עושים בפרטיות.
_להתגונן באופן מילולי משמעו לומר משפטים כגון: "אותך לאימא שלי!!! אני אספר לאימא שלי ואימא שלי תלך למשטרה!"
ללמד שצריך לצעוק, שצריך אם אפשר לבקש עזרה של אישה (למשל אם זה מתרחש ברחוב), לנסות לברוח._
לא כ"כ מסכימה עם זה, שוב מכיוון שהם לא ממש מרגישים מותקפים. הם מבולבלים, קצת נעים להם וקצת לא ברור להם.
מתי נתקלתם במקרה של פגיעה מינית בילד/ה קטן באמצע הרחוב.
שוב הפגיעות העיקריות מתרחשות מאנשים במשפחה/חברים קרובים/שכנים!
[u]חשוב להדגיש שאסור בשום פנים להסכים לשמור סוד מאימא[/u]
האסור טומן בחובו קצת פחד. ואם לא אספר, אז עשיתי משהו אסור?
למדתי שכדי שהם יספרו לנו, עלינו לשתף אותם בדברים שלנו. אני מתאמנת על זה. גם בסיפורים קטנים "היום קרה לי..." "הרגשתי כך כי..."
הם ילמדו לשתף גם.
אפשר לפתוח את האפשרות בלספר לכל מיני אנשים. אפשר לפנות גם לאבא, סבא, סבתא.....
זה אולי קצת פוגע באגו שלנו כאמהות, אבל יש עוד אנשים בעולם שקרובים להם, שומרים עליהם ובטוחים עבורם.
בסדנא של ליאור היא נתנה דוג' לדרך להבדיל בין סוד טוב לסוד שכדאי לספר.
עוצמים עיניים, וחושבים על הסוד כשהוא עובר בכל הגוף. האם זה "עושה" לנו נעים בגוף/מצמרר/בלגן....
אולי זה יעזור למישהו.
יצא לי קצת ארוך, מקווה שזה מדבר למישהו :-)