דף חובת קריאה לכל משק בית, בזבוז עצום בלי שום מודעות סביבתית.

באמת מעניין, תודה!

מעניין: [url=http://hot.ynet.co.il/home/0,7340,L-11986-112688,00.html]Just eat it[/url]

סרט תיעודי על בזבוז מזון, במרכזו בני זוג שערכו ניסוי במשך חצי שנה שבה אכלו רק מזון שנזרק או היה אמור להזרק.

בקישור, המון מידע שימושי, מאורגן בצורה נוחה.
טיפים לתכנון, אחסון ובישול שנועדו לצמצם את זריקת המזון.
שווה מאד לקרוא:
http://lovefoodnotwaste.co.il/%D7%9E%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%A9%D7%A8-%D7%9C%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA/

אף פעם לא ניסיתי לקלף לפני הבישול, אז אין לי עם מה להשוות אבל - זה עדיין מלכלך מאוד.

[u]אומנם באיחור, אבל - למה הכוונה ב - סלק מבשלים אחרי הבישול ?[/u]
היה צ"ל סלק מקלפים אחרי הבישול.

אומנם באיחור, אבל - למה הכוונה ב - __סלק מבשלים אחרי [po]הבישול [/po] ?

צפו כאן במיכל ביטרמן מדברת נהדר על בעיית בזבוז המזון ואמצעי ההתמודדות איתה:
https://www.youtube.com/watch?v=kOPMqiKho-c

[u]כי לבשל סלק אדום, אחרי קילוף מלכלך ושבע שעות בסיר.[/u]
סלק מבשלים אחרי הבישול או האידוי

מחר אקרא שוב, מפנימה לאט.
תודה.
הצהוב: "לפעמים הדרך לנצח היא להכנע".

הטיפים שלנו כאן בדף הרבה יותר שווים :-)
https://www.leket.org/food-waste-prevention-tips/

תפוחים ישנים או קמחיים - אפשר גם להכניס לחצי שעה בערך לתנור עם קצת קינמון וטיפה חמאה. מתקבל קינוח מעולה ובריא. אני מוציאה להם את הליבה לפני כן ומכניסה לתוך החור חתיכה קטנה של חמאה ומפזרת קינמון. אין צורך לקלף.

[url=http://articles.mercola.com/sites/articles/archive/2017/08/19/war-on-waste.aspx?[po]utm]כאן יש עוד סרט בריטי על התופעה של זריקת אוכל ובגדים[/url] source[/po]=dnl&[po]utm medium[/po]=email&[po]utm content[/po]=art1&[po]utm campaign[/po]=20170819Z2&[po]et cid[/po]=DM154603&[po]et rid[/po]=20971445

(זה אצל ד"ר מרקולה, כדאי להירשם לעלון שלו. זה חינמי ותמיד אפשר לבקש הסרה מרשימת התפוצה)

תוך כדי צפייה בסרט, חשבתי לעצמי, שאני לא מאמינה כמה זרקתי בעבר סתם!

חלב שהחמיץ - כמה חלב אורגני החמיץ לנו, ממש מחמיץ את הלב לחשוב שלא ידעתי אז שזה לא "מקולקל" אלא להיפך, עשיר בחיידקים טובים והזדמנות פז לעשות פנקייק או גבינה צפתית.

(המתכון שלי לפנקייק בסך הכל מאוד בריא: כוס קמח כוסמין מלא אורגני, כוס ורבע חלב אורגני [רצוי חלב שהחמיץ...], שתי ביצים אורגניות, 2 כפות שמן [אני משתמשת בשמן זית בלי בעיה], 1 שקית אבקת אפייה [לא חייבים], ו-2 כפות שטוחות סוכר עם 1 כפית תמצית וניל או לחילופין 3 שקיות סוכר וניל, כמות ממש קטנה לתערובת שלמה.

בננות - כל כך קל לי היום לקלף ולשים ישר בפריזר את כל הבננות שעברו מ"בוסר" ל"רקובה". מתאים לשייקים, לגלידות ביתיות ולמי שאופה - לעוגת בננה.
גזר וירקות עלים עייפים - למרק עוף.
כל הפירות שרכים מדי - לליפתן. זוכרים שהיה דבר כזה, "ליפתן" של פירות מבושלים?
תפוחים לא טעימים/קמחיים מדי/פגועים מדי - חותכת לקוביות ומאדה בסיר בלי מים על הלהבה הכי הכי קטנה. הופך לרסק תפוחים. או לחילופין מבשלת עם מים ועם עוד פירות וזה ליפתן.
עגבניות פגועות - להוציא חלקים פגועים ואת השאר לגרר בפומפייה להעשיר תבשילים. אפשר גם לשמור בפריזר למרק התימני או לרוטב הבולונז.

התחלתי לקנות יותר עשבי תיבול כי נעשיתי יותר יעילה בשימוש בהם. הם לא נשכחים במקרר אלא שכל פעם מוציאה עוד כמה גבעולים לסלט עד שכל האגודה נגמרת.
חוץ מזה ביקשתי במשק האורגני שאני קונה בו במשלוחים (נטעים, זיו שורצמן) שישלחו לי רק כמה גבעולים במקום אגודה שלמה. כך אני מונעת בזבוז וקלקול אצלי.

[u]אם הייתי צריכה לבחור הרגל עיקש אחד בלבד ולעבוד עליו, אישית אין לי ספק שזה היה ההרגל לתפוס את המציאות כמלחיצה ואת ההחלטות וההתנהלות שלי כגורליות.[/u]
וואאאוו
כמה תבונה במשפט אחד
גריינתי

[u]אם הייתי צריכה לבחור הרגל עיקש אחד בלבד ולעבוד עליו, אישית אין לי ספק שזה היה ההרגל לתפוס את המציאות כמלחיצה ואת ההחלטות וההתנהלות שלי כגורליות[/u]

:-D

הזכרת לי את מה שתמיד אומרים לפסימי, שהוא רואה שחורות והוא עונה- אבל זו המציאות.
אני מסכימה בגדול עם מה שכתבת.
יחד עם זה, לפעמים זה נכון, לפעמים יש מקום לקום ולהתגייס ולשנות ולהתאמץ - כי שם המעט שתשקיעי יניב פירות שנים רבות. במובן גורלי כמו שציינת. כי יש דברים גורליים, הרוב לא, אבל יש שכן.

בכל מה שנוגע לתינוקות, פעוטות, ילדים ומתבגרים - יש חלון הזדמנויות תחום בזמנים שבו מה שנזרע, זה מה שיצמח. ההרגלים, ההנתהלות, המידע, הידע והחוויות הטובות.

אני כבר פחות מתחברת לעצות של - קודם תירגעי. תקבלי, תשחררי. זה באמת מאוד מנחם. מצד שני זה לא באמת הועיל לי במשהו עד היום מלבד רגיעה זמנית.

אני לא שואפת למושלמות, אלא למאמץ מיטבי. או לפחות להשתדלות ברמה מסויימת מבחינתי.).

מה שיותר הועיל לי זה לעשות לפחות צעד או שניים בכיוון שבו אני חושבת שזה יועיל לרעיון שאני מאמינה בו. כלומר ממש לעשות. לא לנסות להרגיע [b]את עצמי[/b] אלא לייצר [b]עשייה[/b] בכיוון אליו אני חותרת. זו הבנה שמאוד התחזקה אצלי בזמן האחרון אחרי שהתנתקתי קצת מקריאה וייעוץ בפורומים כדוגמאת הנוכחי. פשוט לעשות, זה הדבר שהכי מפרק את השיתוק שאת מדברת עליו.

ואת כל זה אני כותבת דווקא ברגע שנכנסתי לכתוב כמה מילים על השלמה עם מציאות מאוד לא מושלמת, שבה כנראה תמיד אזרוק יותר מזון ממה שרציתי אבל עדיין יש מיומנויות שמפחיתות בזבוז שהצלחתי לסגל מהר יחסית וזה מעודד :-)

[url=https://youtu.be/[po]JwcGb]25 טיפים לאחסון מזון[/url] Z9Ogk[/po]

אוף טופיק לשואלת
במוגע ל״נורא מטריד... ומלחיץ פי כמה״
אם הייתי צריכה לבחור הרגל עיקש אחד בלבד ולעבוד עליו, אישית אין לי ספק שזה היה ההרגל לתפוס את המציאות כמלחיצה ואת ההחלטות וההתנהלות שלי כגורליות.
זו נטייה מנטלית שגורמת המון סבל, מזיקה ומשתקת.
אחת המתנות הגדולות שאדם יכול לתת לעצמו ולילדיו היא ההרגשה שהחיים שלמים בחוסר המושלמות שלהם. שזה בסדר גמור שלא הכל בסדר. ושיהיה בסדר :-).

וגם
אני קונה כמויות ממש קטנות מכל דבר.
אבל אני גרה ממש קרוב לסופר. אז זה בר ביצוע.
כשנגמרים התפוחים והאפרסקים. אז אני חותכת לילדים גמבה ומלפפון.
כשגם זה נגמר: מקלפים גזר... וכן הלאה.
ומחדשת את המלאי רק כשבאמת אין יותר מה לכרסם

פעם בשבוע אנחנו מכינים את המרק שנקרא "מרק המכשפות."
מטגנים בצל. מאדים מעליו את כל מה שיש במקרר ותיכף מתקלקל. מוסיפים מים רותחים ותבלינים. ואחרי 20 דקות מרסקים בבלנדר.עד הערב לא נשאר כלום.

[u]לא חושבת שאני זורקת פחות, נכון לעכשיו, אבל קונה פחות.[/u]
לא הבנתי. קונה פחות אבל זורקת אותה כמות כמו קודם? לא מסתדר לי :)

[u]ואלוהים יברך את האינטרנט שמאפשר לחפש לפי המצאי בבית "מתכון שעועית ירוקה חלב קוקוס"[/u]

בהקשר לזה, לי עזר להרחיב את יכולות הבישול/אפייה שלי. למשל, למדתי להכין פשטידות, מה שקודם פחות התעסקתי ופשטידות מאפשרות לנצל שאריות. אני מחפש לאפות עכשיו לחמניות/לחמים וגם זה ישמש מצוין את המטרה (כנראה שחיבתי למאפים טריים גורמת לאלו שלא להיזרק לפח).
וגם רכישה של קצת מהרבה סוגים, כמו שכתבת.

לא חושבת שאני זורקת פחות, נכון לעכשיו, אבל קונה פחות.
נורא מטריד, העניין הזה של הרגלים עקשניים ומלחיץ פי כמה בראייה של הילדים- שמה שאנחנו מקנים להם כרגע עדיך שיהיה חכם וטוב מראש במקום שיאלצו שנים להתקשקש עם עצמם במטרה להתפטר מהרגלים לא טובים. כמובן, הרבה מעבר לעניין הזה...

מוצאת שיש דברים שאני קונה בכמות קטנה יותר.
למשל, ראיתי אבוקדו יפה בסופר וקניתי יחידה אחת (הסוג העגול הגדול).
לפעמים קונה מגוון של פירות בכמויות ממש קטנות.
כך נשמר המגוון שנותן תחושה שפע, בלי כמויות שגוררות בסוף בזבוז.
*
ואלוהים יברך את האינטרנט שמאפשר לחפש לפי המצאי בבית "מתכון שעועית ירוקה חלב קוקוס" (קיבלנו שעועית טרייה, נשאר עודף חלב קוקוס בקרטון),
להחליט להחליף את הטופו (שאין) בפטריות (שיש) ולקבל תוספת טעימה לצהריים.

[u]צריכות להעסיק פחות עובדים, ופחות להתעסק עם תחלופה בלתי פוסקת, ויש לדברים האלה מחיר מסתבר.[/u]
ומנחשת שגם:
צריכות פחות להתמודד עם גניבות מצד העובדים, פחות להתמודד עם נזקים מכוונים מצד העובדים, ופחות להתמודד עם עלות הנזקים שנגרמים כתוצאה מחוסר ניסיון, טיפשות וחוסר איכפתיות של עובדים.
עובד שמרגיש שמשלמים לו טוב, נשאר, מרוצה, רוכש ניסיון, ואיכפת לו ממקום העבודה שלו. הוא תורם לרווחים.

[u]שמתי לב שאני מצליחה לזרוק הרבה פחות מקודם[/u]
גם אני (-:

מצ'רה @}

רציתי להגיד תודה על הדף הזה. שמתי לב שאני מצליחה לזרוק הרבה פחות מקודם (גם אז לא היה מזעזע אבל אני מבסוטה מהשיפור)

[u]כה טוען גם בנזוגי, שחוויית "אין כלום בבית" או ליתר דיוק "שש וחצי בבוקר וחסרים לנו מצרכים בסיסיים", מוציאה אותו מדעתו.[/u]

יו זה מצחיק, כי אצלי זה ככה בדיוק. אבל בדיוק. מהבוקר יש לחץ כזה. לעבור בסופר כי "אין כלום בבית" וכשעמדתי בפעם השלישית בשבוע וחצי האחרונים בסופר והרגשתי כמו בסידרה אבודים. מה אני עושה פה, למה זה מגיע לי, איפה היציאה כבר.
לא בטוחה שאפשר ליהנות מכל דרך. האמת. לפעמים זו פשוט לא הדרך שנכונה לך והסבל מאותת שכדאי לחפש אחרת.
אני חושבת שאצלי זה גם עניין ההזמנות ברשת מול הסופר, חוויית הקנייה הפיזית נראית פתאום כמו לוותר על הסמארטפון תמורת טלפון ציבורי. סוג של עונש.
מרוב שהתגעגעתי לקנייה הגדולה און ליין על כל החסרונות שלה (ערב שלם שעובר בלרוקן מקרר ולסדר מצרכים ושקיות ואשפה), כשהגיע השליח זה היה כמו לחכות למשיח :-)

הכתבה מעניינת מאוד, תודה. חבל שאין קישור למחקרים אלא רק אנקדוטות (גם אם משכנעות) :-(
ומעניין שגם שם הזכירו את העובדים הסיניים.

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3628120,00.html

זו נקודה מעניינת, אבל אלו לא העובדים שחשבתי עליהם. חשבתי על פערים מסדר גודל אחר - ישראלים מול עובדים זרים, למשל, בעבודות ניקיון. חולצה מתוצרת מקומית (או מתוצרת של כל מדינה מערבית) מול חולצה תוצרת סין. ההבדל במחיר הוא של סדרי גודל.

וגם - איזה הבדל ברווחים? באחוזים או סך הכל? ויש הבדל כתלות בגודל? בקיצור, יש קישור למחקר, כדי שאני אוכל לראות בעצמי?

מצד שלישי, בהחלט אפשרי שהפרדיגמה המקובלת פשוט שגויה, וגורמת להפסדים פרקטיים. אפילו מאוד הגיוני.

[u]זה בעייתי במיוחד לדעתי אם את חושבת שלעובדים מגיע יחס טוב יותר - כי יחס טוב יותר דורש מהסופר להעלות מחירים. הדרישה להוריד מחירים והדרישה ליחס טוב לעובדים מתנגשות.[/u]
זו בעיני נקודה מעניינת, משום שהיא כבר נחקרה.
יש חוקרת שאינני זוכרת את שמה, שבדקה הבדלים בין רשתות שמשלמות טוב ונותנות תנאים טובים לעובדים לבין אלו שמשלמות שכר רעב. ההבדל ברווחים הוא לטובת אלו שמשלמים טוב. הסיבה לכך היא שעובד שמשלמים לו טוב נשאר לאורך זמן בעבודה, למשך שנים רבות. הוותק מאפשר היכרות טובה עם המלאי ועם הדברים שעושים בסופר. זה נכון שזו עבודה שלא באמת צריך לה הכשרה ארוכה, אבל בכל זאת הנסיון עושה את שלו, והרשתות האלה צריכות להעסיק פחות עובדים, ופחות להתעסק עם תחלופה בלתי פוסקת, ויש לדברים האלה מחיר מסתבר.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

[u]כנראה שצריך להתמקד בלדייק יותר את הקניות הגדולות ולדאוג לצרוך מה שיש בבית בזמן.[/u]
ככה טוען גם בנזוגי, שחוויית "אין כלום בבית" או ליתר דיוק "שש וחצי בבוקר וחסרים לנו מצרכים בסיסיים", מוציאה אותו מדעתו.
אין ספק שזה מסע של ניסוי ותעייה.
(וכדאי ליהנות מהדרך :-) )
[נוסעת ממחשב אחר]

[u]ענתה לי מאיה גבעון בעניין המכירה במארזים לעומת בתפזורת על המשקל: "בהחלט נכון. אנחנו רואים בחו''ל תנועה גוברת של פתיחת "סופרים ללא אריזות". זה אמנם עדיין בשוליים אבל הדרישה גוברת עם המודעות. זה פותר שתי בעיות יחד: קונים את הכמות שבאמת צריכים, ונמנעים מבזבוז משאבים מיותר על האריזות (שמהר מאוד הופכות לפסולת)..."[/u]

איזה יופי.
אבל נראה שהכיוונים הולכים דווקא למארזים. איכשהו הרשתות הגדולות שמהן יוצאת הבשורה אם מדברים על שינוים בהרגלי הצריכה, הן אלה שמשווקות גם ירקות בסיסיים במארזים. בשופרסל און ליין למשל ישנן ירקות שבאופן גורף אי אפשר לקנות אותן בתפזורת. תפוחי אדמה, גזר, עוד כמה.

בכל מקרה,לעניין הקניות הקטנות מול קנייה גדולה - גיליתי אצלי שקניות קטנות לא עוזרות אחרי ניסיון של חודשיים. זה מכביד, גוזל לי זמן יקר, הכל הרבה יותר קטן כשקונים ליד הבית במה שמזדמן. כנראה שצריך להתמקד בלדייק יותר את הקניות הגדולות ולדאוג לצרוך מה שיש בבית בזמן.

[u]ברור למה זה צורם יותר לראות מנהל שמרוויח המון ועובדים שמרוויחים שכר מינימום.[/u]
בגלל זה אני מעדיפה מכולת, גם אם זה עולה לי קצת יותר. אני אפילו לא בטוחה שזה עולה יותר כי במכולת יש פחות פיתויים וקונים בדרך כלל רק את מה שצריכים.
הייתה תקופה של שנה בערך שבה בחרתי לקנות רק במכולת (בתוספת בשר באטליז ולחם במאפייה מיוחדת) וסה"כ ההוצאה החודשית במזון לא עלתה.

אני חושבת שלא מדוייק לומר "הפקעת מחירים" אם מה שאתה באמת מבקר זה את החמדנות של הבעלים, ואת היחס הרע לעובדים. אני גם חושבת אחרת על היחס לעובדים, אבל זה דיון נפרד לחלוטין.

החמדנות של הבעלים בטלה בשישים כשמדברים על המחירים (יש איתה בעיות אחרות, אבל הן לא קשורות למחירים). להגיד שהמחירים מופקעים כשאם אפשר להוריד אותם יותר זה ממש מעט, זה בעייתי.

זה בעייתי במיוחד לדעתי אם את חושבת שלעובדים מגיע יחס טוב יותר - כי יחס טוב יותר דורש מהסופר להעלות מחירים. הדרישה להוריד מחירים והדרישה ליחס טוב לעובדים מתנגשות. אם את חושבת שהיחס לעובדים לא טוב, לדעתי עדיף לומר את זה ישירות. אני מתכוונת - נניח שרמי לוי היה מפסיק להרוויח מילארדי שקלים, מוריד בחמש אגורות את המחירים של כל המוצרים (למען האמת, בסדר הגודל הזה זה יצא פחות מחמש אגורות למוצר), אבל משאיר את כל השאר אותו הדבר. נניח הוא אפילו לא לוקח שקל לעצמו! זה יהפוך את היחס לעובדים הזוטרים לטוב יותר? להוגן יותר? המחירים (השונים בפחות מחמש אגורות) יפסיקו להיות מופקעים?

אין קשר בין היחס לעובדים לרווח של המנהל. ברור למה זה צורם יותר לראות מנהל שמרוויח המון ועובדים שמרוויחים שכר מינימום. אבל אפשר לשאוף שתנאי העובדים ישתפרו ולהאבק לכך בלי שהבעלים ירוויחו פחות (מאבק מוצלח במיוחד בהקשר הזה הוא על הזכות של הקופאיות לשבת). ואפשר להקטין את רווחי הבעלים בלי שזה ישפר את תנאי העובדים.
וכל זה יכול לא להשפיע על המחירים בכלל, מה הם קשורים? או להעלות אותם. להוריד זה כנראה לא יוריד.

_הרווח התפעולי של רשתות כאלה לרוב לא עולה 3% ולפעמים הוא גם שלילי.
זה אומר שמתוך כל המכירות של הרשת, רק 3% הן רווח ו-97% הן הוצאות._
זה נכון שהרווח הנקי הוא מאד קטן בסוף אבל יש לזכור שני דברים:
[list=1]
[*] ההוצאות כוללות משכורות בסך מיליוני ש"ח לבעלים והמנהלים ומשכורות רעב לעובדים הזוטרים.
[*] היות ומדובר על רווח נקי מהכנסות בסדר גודל של מיליארדי ש"ח אז הוא מגיע לידי עשרות מיליונים. מתוך זה, מחולק שוב כסף לבעלי המניות. כך למשל רמי לוי מרוויח עשרות מיליונים על גבם של העובדים (רק לא מזמן הוא נאלץ לשלם פיצוי לעובדיו בגלל התנהלותו) וגם על גב החקלאים (דרך חברות הסיטונאות שהוא היה חלק מהבעלים עד לא מזמן).
[/list]

אני מניחה שבעל מכולת קטנה מרוויח לא יותר מעשרת אלפים ש"ח נטו, במקרה הטוב, כשהוא מתחיל את העבודה לפנות בוקר ומסיים בחמש-שש בערב והוא הקופאי, מסדר המדפים, מזמין המצרכים, המחסנאי ושוטף הרצפות.

תודה, טלי

אוסיף גם שאני לא חושבת שיש גורם הכי בעייתי. יש כמה גורמים בעייתיים, אבל לפי מה שלמדתי חלק גדול מההוצאות שנראה שהסופר יכול להוריד - הוא לא. למשל, הוצאות על הובלה ועל תיווך ועל שיווק. וכשמידי פעם קם מישהו חדש ומנסה, הוא פשוט מפסיד וסוגר את העסק.
למשל, היה הרבה רעש על פערי המחירים בין החקלאים לרשתות, אבל כשקמו אנשים ואמרו - נקנה ישירות מהחקלאי ונמכור בזול, וזה לא עבד. התברר שהסופר לא "הפקיע מחירים", אלא שהיו לו עלויות שהצרכנים לא ראו, או ביטלו מתוך בורות.

[u]רמי לוי למשל מדורג בין 100 האנשים העשירים ביותר בישראל.[/u]
אבל זה לא אומר שהסופר יכול היה למכור מוצרים במחירים זולים יותר.
הרווח התפעולי של רשתות כאלה לרוב לא עולה 3% ולפעמים הוא גם שלילי.
זה אומר שמתוך כל המכירות של הרשת, רק 3% הן רווח ו-97% הן הוצאות.
גם אם נניח שבעל השליטה ברשת יכול היה להפחית את ההכנסות האישיות שלו ממנה, זה לא היה מאפשר הורדת מחירים רצינית.
מה גם שטווח הטעות במספרים כאלה הוא לא גדול, וכבר היו רשתות שקרסו, וגם שנים שבהן הפעילות הסתיימה בהפסדים (למשל בשופרסל).
עכשיו, אין לי כוונה להגן על רמי לוי באופן אישי, כי יש לי הרבה ביקורת על אופן ההתנהלות שלו מול כולם בערך - הצרכנים, העובדים והספקים.
אבל אם מסתכלים על הענף באופן כללי, הסופרים הם לא בהכרח הגורם הכי בעייתי, אלא הגורם הכי נראה לעין.
אני עדיין מסכימה עם ההעדפה של עסקים קטנים, אבל לא כי אני חושבת שסופרים מפקיעים מחירים.

[u]ברוב הסופרים, גם הגדולים, אין רווחיות גבוהה.[/u]
אני לא מספיק מבינה בזה, אבל רמי לוי למשל מדורג בין 100 האנשים העשירים ביותר בישראל.

זה לא קשור בכלל לזריקת אוכל, אבל אני מעדיפה לשלם למי שאני מכירה מתי שאפשר. לא לרשת עלומה.
זה לא יהיה השיקול היחיד שלי איפה לקנות אבל משמח אותי כשאני מצליחה. כמו שאני מעדיפה לקנות ביצי חופש במקום שאפשר לברר באיזה תנאים התרנגולות גדלות, כך אעדיף לקנות בסופר משפחתי שאני מכירה את המשפחה. אני לא חייבת לאהוב אותם, עצם ההכרות משממעותית בעיני.

[u]בעניין המכירה במארזים[/u]
אם שואלים, מגלים שלא פעם אפשר לפתוח את האריזה ולהוציא כמה שצריך. ויש דברים שלגמרי מקובל לפתוח, כמו גזר ותפו"א.
גם בסופר אפשר לפעמים לשאול (אני כותבת לפעמים כי זה תלוי בכמה קשה למצוא בו את מי לשאול, אבל אם מוצאים מהניסיון שלי מקבלים מענה).
זה הרבה פעמים תלוי בשאלה אם האריזה מתומחרת לפי יחידה או לפי משקל.
אצלי למשל ביררתי לגבי אריזות גדולות מאוד של עגבניות שרי ואמרו לי שממש אין בעיה שאוציא לשקית כמה שאני צריכה.

ואכן, ברוב הסופרים, גם הגדולים, אין ריווחיות גבוהה.
חברות מזון גדולות מרוויחות בדר"כ הרבה יותר.
גם לא בכל הסופרים התנאים של העובדים אותו הדבר ושווה לברר.
ואחרי כל זה, אני אישית כן מעדיפה כלכלה של עסקים קטנים, ולכן לוקחת את זה בחשבון במכלול השיקולים, אבל לא כעדיפות מוחלטת.

[u]שאת באה לסופר כדי לקנות עגבניות בשקל אז את צריכה לקנות בעוד 150-200 ש"ח בשביל "הזכות" הזאת.[/u]
ומה הבעיה בזה? רוב מוחלט מבין האנשים לא באים לסופר כדי לקנות עגבניות. הם באים לסופר בשביל הקניה השבועים שעולה משהו כמו 400 ש"ח, והעגבניות בשקל זה בונוס נחמד.

ובנוגע להפקעה בסופר - אצלי בעיר יש מקום במרכז העיר שמתאים מאוד לסופר, והיו בו שלושה סופרים שונים בכמה שנים האחרונות - הם לא הצליחו לשרוד כלכלית. זה רק נראה שסופרים מפקיעים מחירים - יש להם הוצאות שאין לבעלי מכולת. (שלא לדבר על זה שהסופר שלי בכלל לא מפקיע מחירים לדעתי).


[u]לא דיברתי עלייך באופן אישי[/u]
את יודעת, כשאומרים לי "את" אני מניחה שפונים אלי. וכשאומרים "להתחיל" אני לא חושבת שמתייחסים למשהו שאני כבר עושה. כזו אני, מצחיקה.

ענתה לי מאיה גבעון בעניין המכירה במארזים לעומת בתפזורת על המשקל: "בהחלט נכון. אנחנו רואים בחו''ל תנועה גוברת של פתיחת "סופרים ללא אריזות". זה אמנם עדיין בשוליים אבל הדרישה גוברת עם המודעות. זה פותר שתי בעיות יחד: קונים את הכמות שבאמת צריכים, ונמנעים מבזבוז משאבים מיותר על האריזות (שמהר מאוד הופכות לפסולת)..."

[u]אבל בסך הכל, אם את חושבת שמכולת יותר יקרה מסופר, עובדתית, אז למה הסופר הוא זה שמפקיע מחירים?[/u]
כי הסופר הוא הוא זה שקונה בזול מהספקים ומוכר לך בערך באותו מחיר של המכולת שלא יכולה לקבל הנחות מספקים (הנחות ענקיות). הסופר יכול להרשות לעצמו למכור כמה מוצרים מובילים במחירי עלות ובעל המכולת לא. כשאת באה לסופר כדי לקנות עגבניות בשקל אז את צריכה לקנות בעוד 150-200 ש"ח בשביל "הזכות" הזאת.
הבעיה היחידה של מכולת היא שאין בה את מגוון הדברים שמשפחה רוצה ולכן יש 3 אפשרויות. הראשונה, לשלב בין כמה חנויות ייעודיות (קצביה+חנות תבלינים,אגוזים ומוצרים יבשים+מכולת). השנייה, ללמוד להסתפק במגוון קטן יותר בכל קניה. השלישית, לשלב סופר עם מכולת.
[u]בניגוד להנחות חסרות הבסיס שלך, אני תמיד בודקת כל חשבונית לפני שאני יוצאת מהסופר[/u]
לא דיברתי עלייך באופן אישי ואני בכלל לא יודעת מי את. ממש מצחיקה את. רק אמרתי שאולי את לא מודעת (רוב האנשים לא מודעים). אולי...

[u]מחויבות להוגנות במניפולציות". לא בטוחה למה את מתכוונת בזה[/u]
אני לא בטוחה שהוגנות היא המילה הנכונה, יותר "כללי משחק". הסופרים פועלים בעיקרון לפי החוק, ואם הם מפרים אותו ומדווחים למישהו שם אז הם מייד מתקנים. זה מה שאני ראיתי. למשל, הסופרים ישמיו את המוצרים הפחות רווחיים במדף שפחות רואים אותו, אבל הם לא ימנעו מלקנות הספקה של המוצרים בפיקוח, כי הם זולים יותר ומרווחים מהם פחות. לשים את החלב היקר יותר במקום בולט זו מניפולציה "הוגנת" - כי אני יכולה פשוט לא לקנות אותו. אם אין את החלב בפיקוח, זו מניפולציה לא הוגנת - כי הבחירה שלי היא בין לקנות חלב יקר ובין לא לקנות חלב.

אלמונית
לא אכנס עכשיו בהרחבה לקטע של סוציאליזם מול קפיטליזם, ורק אגיד שלאני לא מסכימה עם דעתך בנוגע לדברים כמו כיפוף וקיום בכבוד.

בנוגע להפקעה - בניגוד להנחות חסרות הבסיס שלך, אני תמיד בודקת כל חשבונית לפני שאני יוצאת מהסופר - הרגל אותי רכשתי מאמא שלי, שתמיד עושה אותו הדבר. לעיתים רחוקות מאוד יש טעות, ואז אני הולכת לקופה הראשית ומייד מחזירים לי את הכסף (קרה פעם אחת לזכרוני). על כל המוצרים תמיד יש מחירים - בניגוד למכולת, בה אין מחיר על אף מוצר! והסופר לא מרמה. לא ברור לי למה מבצע שתקף רק אם קנית מעל סכום מסויים זה רמאות בעינייך.

אבל בסך הכל, אם את חושבת שמכולת יותר יקרה מסופר, עובדתית, אז למה הסופר הוא זה שמפקיע מחירים?

נוסעת

נתקלתי פעמים ספורום יחסית בהמלצה לקנות דברים במכולת בתור הצעה לחיסכון, משום שעבור אישה שקונה אותה רשימת מוצרים, הסופר זול יותר. אבל עבור מי שלא, אז ההמלצה ללכת לקנות במכולת היא המלצה שקראתי יותר מפעם אחת (אם כי באחוזים לא הרבה פעמים). לעומת זאת, ההמלצה לקנות במכולת בשביל לא לבזבז, לקנות ירקות טריים, משיקולים סוציאליסטיים, כדי לתמוך בעסק קהילתי, זו המלצה ממש נפוצה. בדרך כלל יש איזשהו טיעון אחד מרכזי שמתקשר לנושא הכללי שדנים עליו (נניח, התנגדות לרשתות הגדולות, או אקולוגיה, או סוציאליזם) ואז מציגים את כל היתרונות של קניה בעסקים קטנים. ואחד מהם זה הנוחות, ושאפשר לקנות דברים כשהם נגמרים, אין צורך לקנות "סטוקים" ומוצרים לא מתקלקלים.

כל כך נפוצה שבעיני היא הנורמה, וההנחה שעדיף לקנות בעסקים קטנים מתקבלת כאקסיומה. תאגידים הם לא מקור כל הרשע, ועדיפים על מכולת? [po]אסור לומר[/po]

[u], גם מכולות מפעילות שלל מניפולציות. היכולת שלהן להשקיע במניפולציות קטנה, אבל מצד שני הן פחות מחוייבות להוגנות במניפולציות...[/u]
מכולת מופעלת ע"י משפחה אחת בדרך כלל. כלומר, כל הרווח נועד לקיומה של המשפחה בכבוד. כבר זה נותן בשבילי עדיפות למכולת.
בעלי רשתות הם לא רק אלופי המניפולציות וגניבת הדעת, הם גם משלמים פרוטות לעובדיהם (אי קיום בכבוד) ומכופפים את ידי החקלאים וחברות המזון הקטנות.
ברור שגם בין בעלי המכולת יש כאלה שהם לא נחמדים, אני זוכרת בעל מכולת בנהריה, מבוגר וזעפן, שיום אחד שמתי לב שהוא שם בצד שקיות עם מצרכים להביא ללקוחות המבוגרים בסביבה אחרי הסגירה (בחינם וכמצווה). מאז לא היה אכפת לי יותר שהוא לוקח מחירים קצת יותר גבוהים וגם הפכתי לחברה שלו. הוא חי מאד בצניעות עם זוגתו. היום אני חיה במושב ובעל המכולת, מהעיר השכנה, הוא אחד האנשים הכי נחמדים שפגשתי בחיי. תמיד מתעניין באנשים, מוכן להביא פריטים מיוחדים בשבילם, דואג להביא מוצרים של חברות קטנות ומקומיות ומחפש גם מוצרים זולים. עדיין יקר יותר מהסופר אבל זה ברור שמכולת תהיה יקרה יותר מרשת (הגודל והכמות מוזילים מוצרים לרשת) וזה לגמרי בסדר בעיניי.
הרשתות גו(נ)בות מאיתנו מחירים מופקעים בשלל דרכים יצירתיות שאולי את לא מודעת אליהן. אפשר להתחיל מלבדוק כל פעם את החשבונית, לעבור לרישומי המחיר המבלבלים במדפים ולקשר ביניהם למה שרשום על המוצר (ולא תמיד יש מחיר על כל מוצר), להמשיך לירקות במחיר הפסד אבל רק בתנאי שקנית מעל סכום מסויים מוצרים שלא נמצאים במבצע ועוד ועוד.

בשבת שעברה, בת ה-12 שלי הכינה עוגיות לפעולה בצופים.
נשארה כמות בצק בנפח של שני אגרופים בערך.
היא חיכתה בסבלנות במקרר, עד שבת השמונה גילתה אותה הבוקר והכינה ממנה עוגיות.
זה היה נחמד להתעסק בטמפרטורות (מה קורה לבצק קר במקרר ואיך הופכים אותו לבצק שאפשר לעבוד איתו), גדלים וצורות (לצור צורות שונות, לשים לב שהקטנים והדקים נאפים מהר יותר וצריך להוציא אותם קודם).
סתם, שעה של שעשוע נחמד. לא מרבים אצלנו לאפות עוגיות.

ולא בטוחה שלסופרים יש איזושהי "מחויבות להוגנות במניפולציות". לא בטוחה למה את מתכוונת בזה.

[po]אישה במסע[/po], אני לפחות מעולם לא מצאתי המלצה להתרחק מרשתות הסופר הגדולות, בתוך שפע הכתבות עם ההמלצות איך לחסוך כסף על אוכל או איך לצמצם את בזבוז המזון ברמת הצריכה הביתית.
אבל אולי את צודקת, לא יודעת.

[u]ואת הנקודה הזו שום כלי תקשורת ושום ארגון סביבתי לא יגיד בקול.[/u]
את טועה. אמרו את זה בקול, ויותר מפעם אחת, ובהמון מקומות. ביניהם - הטלוויזיה. גם את ההמלצה לקנות מקומי ראיתי בהמון מקומות. אם אני זוכרת נכון, היה קמפיין של בנק הפועלים בנושא...

טייקונים למיניהם לא עד כדי כך תלויים בכך שמידע כלשהו לא ייחשף - זה לא חכם ולא מעשי בימינו. הנכונות לקלוט את המידע ולפעול על פיו הרבה יותר חשובה.

במדינות דמוקרטיות (ולא רק, אבל זה כבר סיפור אחר) השלטון מתבסס על הסכמת האזרחים. זה נכון לא רק לצורת השלטון עצמה. הסיבה האמיתית שהסופרים פורחים היא שאנשים מעדיפים אותם על פני המכולות. לא מתוך בורות או חוסר ידע, אלא באמת. כדי לשנות את זה לא מספיק ליידע אנשים - צריך לשכנע אותם.

וכמו שאמרתי, גם מכולות מפעילות שלל מניפולציות. היכולת שלהן להשקיע במניפולציות קטנה, אבל מצד שני הן פחות מחוייבות להוגנות במניפולציות...

אני ממש לא מחרימה את הסופר, אבל זה נכון שרשתות הסופר מפעילות עלינו שלל מניפולציות כדי שנשאיר שם יותר כסף ממה שהתכוונו, וזה בדרך כלל אומר שנקנה יותר ממה שצריך.
(ואת הנקודה הזו שום כלי תקשורת ושום ארגון סביבתי לא יגיד בקול. אף אחד לא יסתבך עם הרשתות הגדולות והטייקונים שמאחוריהן, בהמלצה לעבור לקנות במכולת).

קצת על המניפולציות האלה אפשר לקרוא [url=http://www.nana10.co.il/Article/?ArticleID=436849]כאן[/url] ו-[url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4415759,00.html.]כאן[/url]

כל זה עדיין לא אומר כלום על המכולת או הירקן הספציפיים שליד ביתכן (מעבר לעובדה שהכסף נשאר בקהילה, מה שבעיניי הוא יתרון משמעותי).
וברור גם שיש המון שיקולים לגיטימיים שמשפיעים על ההחלטות שלנו מה לקנות איפה - מבחר, מחירים, טריות, עד כמה בעל החנות נחמד וישר, וכו'.

תודה בשמת על התשובה! אני בהחלט אבדוק את זה יותר לעומק כשכבר נהיה אחרי המעבר.

[u]האם את חייבת לקנות בסכום מסוים או כמות מסוימת כדי שישלחו אלייך הבייתה?[/u]
כן, יש מינימום הזמנה.
אני לא קונה "סלים" מוכנים אבל יש אפשרויות כאלה. לי זה לא מתאים, עם מגבלות תזונתיות מעצבנות ומשפחה בררנית באוכל...

ויש עוד כמה משקים אורגניים כאלה שעושים משלוחים, אני פשוט לא זוכרת את כולם.

אני לא מחרימה את הסופר. זו האפשרות היחידה שלי פה, ואני מודה כל יום על כך שהשופרסל שהשתלט פה על זירת הסופרמרקטים בשכונה, הקים בשני הסניפים הקרובים אלי מחלקה אורגנית (לא מפליא, אם איפה שאני גרה לא תהיה מודעות גבוהה לתזונה אורגנית, אז איפה תהיה? כששאלתי בחשדנות באיטליז שלי אם בבייקון שהם מכינים בעצמם יש סוכר, קיבלתי מבט של "חס וחלילה!" ועונים לי "לא, הבייקון שלנו בשר טהור, מתאים לדרישות הפליאו"...P-:

לא אקולוגי ולא משתלם למשק אורגני להוציא רכב עם משלוחים מתחת לסכום מסוים. ולא כל שבוע אני צריכה הזמנה ב=150 ש"ח. לפעמים בסך הכל חסר מצרך אחד או כמה קטנים,שלא מוצדק להזמין עבורם משלוח.

[u]כי עם בעל המכולת שלך יש דו-שיח, קשר.[/u]
בעל המכולת שלי הוא פושע שמפר את החוק ומוכר מוצרים בפיקוח במחיר גבוה מהמותר בחוק. הוא גם אדם לא נחמד באופן כללי. הוא מעשן אצלו במכולת ולא מסמן את המחירים של המוצרים ובאופן כללי משתמש בשיטות גזל למיניהן.

הסופר שלי, לעומת זאת, אומנם משתמש בשיטות-פיתוי למיניהן, אבל לא מפר את החוק (ובלאו הכי בעל המכולת משתמש באותן שיטות פיתוי. ואפילו בעלת חנות הטבע בעיר שלי שמה עוגיות במקום הכי נגיש באמצע החנות, ככה שאין שום דרך להתחמק מזה. בסופר לפחות אפשר פשוט להמנע מהמדפים בהם יש עוגיות).

גם בנוגע לאכיות אני לא מסכימה - האיכות בסופר יותר טובה מזו של המכולת או חנות הטבע. למען האמת, האיכות של הירקות האורגניים בחנות הטבע על הפנים. אני לא יודעת איך האיכות בקואופרטיב - יש כזה בעיר, אבל לא נסיתי להצטרף אליו. בסופר, לעומת זאת, יש ירקות אורגניים מצויינים (או לא מצויינים, כי זו לא העונה שלהם, ואורגני לא בעונתו זה לרוב ממש לא מוצלח).

וזה לא שהמכולת (או חנות הטבע) הם מקום יותר מוצלח מבחינת העיצוב או הזהות מהסופר...

אני אישית לא חושבת שתאגידים כשלעצמו זה רע - יש תאגידים טובים ויש רעים. בתאגידים יש יותר פוטנציאל השחתה, אבל גם יותר פוטנציאל השפעה (למשל, נעלי נייקי מיוצרים בתנאים הרבה יותר טובים מנעליים לא ממותגות).

ואני בוחרת את הסופר שלי על פני המכולת שלי באופן קבוע. אני לא חושבת שעסקים קטנים ראויים להעדפה אוטומטית. ובנוגע לבעל המכולת - הוא רימה אותי פעם אחת והפסיד לקוחה קבועה פוטנציאלית...

[u]אני נהנית לראות אותן מהדסות ומנקרות להן בנחת במרחב העצום שעומד לרשותן בין השדות והעצים המצלים, מאזינות למוסיקה קלאסית.[/u]
וואו, לא ידעתי שיש תרנגולות כאלה בארץ בכלל... איזה כיף לשמוע.
[u]לרוב מזמינה משלוח[/u]
אני מבינה ממה שתיארת שאת בוחרת בדיוק מה יהיה במשלוח ובאיזו כמות? האם את חייבת לקנות בסכום מסוים או כמות מסוימת כדי שישלחו אלייך הבייתה?

תודה רבה על ההמלצות. אנחנו חוזרים לארץ עוד כמה חודשים לאזור רמת גן ואני מתעניינת באופציות האורגניות שיש בקרבת מקום.

[u]בשמת, אשמח לדעת אצל מי את קונה?[/u]
[url=http://www.shvarzman.co.il/]במשק של זיו שוורצמן[/url] בנטעים, ובמשק של משפחת בנדטוביץ' [url=https://www.organishop.co.il/?[po]page]בריאות בטבע[/url] id[/po]=827 בניר צבי.
בניר צבי התרנגולות האורגניות הכי מטופחות בארץ. אני נהנית לראות אותן מהדסות ומנקרות להן בנחת במרחב העצום שעומד לרשותן בין השדות והעצים המצלים, מאזינות למוסיקה קלאסית.

הביצים הטריות נשמרות כמה שבועות טובים (ואני גם אוהבת במיוחד שהם לא מעמיסים על המטילות. בעונה שאין כמעט הטלה, הלקוחות מקבלים את הביצים בהקצבה, לפי כמה שיש לחלוקה). לא מתקלקלות לי.

לרוב מזמינה משלוח. כשאני נוסעת דרומה אני עוברת בחזרה דרך נטעים, כשאני נוסעת לכיוון ירושלים אני עוברת בחזרה דרך ניר צבי, ומזמינה משלוחים לפי הצורך במצרכים מיוחדים שיש לזה או לזה (למשל, אם נגמרות לי הביצים אעשה משלוח מניר צבי, אם רוצה פח שמן זית מהעצים האורגניים של זיו שוורצמן עושה משלוח מנטעים). מבקשת שישלחו לי הכל בתפזורת בארגז כבר שנים.

כמו כן, מחזיקה שקיות נייר ושקיות ניילון בתא המטען של האוטו (עם סלים רב פעמיים רבים) כך שכשאני בחנות, יהיה לי קל למלא ולשקול. אני משתמשת בהן עד שהן נקרעות. ככה גם נמנעת מלזרוק שקיות. אני משתמשת בהן רק למה שצריך למלא לשקילה, כדי שיהיה במה לצבור הכל בעגלה ולהביא לקופה.
לא משתמשת בשקית לפריטים בודדים ואלה חלק נכבד מהמצרכים.

גם כשאני באה וגם כשעושה הזמנה, מבקשת הרבה פעמים משהו בודד: סלק אחד קטן שנקטף הבוקר בשדה (אם אני רק רוצה לגרר סלק חי לסלט, אין צורך ביותר מאחד קטן, מה שמעבר לזה ייזרק. וכן, חובה סלק שנקטף הבוקר בשדה בלב עונת הסלק, אחרת איכסה וייזרק), אבוקדו אחד, שתי גויאבות. את זה לא ניתן לעשות בהזמנה דרך האתר אבל זו הסיבה שאני מתקשרת גם במייל וגם בטלפון. האפשרות ל"בקשות מיוחדות" כאלה ולקנייה של פריטים בודדים מאוד מועילה לי, כי גם אני
[u]הפסקתי לגמרי לקנות צנוניות כי אני צריכה רק מעט מהן ומתבאסת כשהן נרקבות במקרר.[/u]
הפסקתי לגמרי לקנות כל דבר שמגיע באריזה גדולה שברור שרובה תיזרק.

עוד דבר שאני עושה כדי לזרוק פחות - איך שכחתי |אוף|
מחלקת.
למשל, צנוניות? אבי ואחותי אוהבים. אז קונה זר צנוניות קטן (אני בטוחה שאצל שוורצמן, שמגדל אותן, גם אפשר לבקש מהחבר'ה לשים לך צנונית בודדה בארגז, אבל הן באמת פיציות אז אני רוצה חלק מזר) ונותנת ממנו להם. הם רוצים אחת-שתיים מקסימום ובאמת לא קונים כי חבל לקנות צרור שלם בשביל להתענג על צנונית קטנה פעם ב-.
כך אני עושה גם עם רוקט ועלים אחרים מסוג זה, שמתקלקלים לפני שאני מגיעה להשתמש בהם (ואינם מתאימים לי להקפאה) כי לי לא ריאלי לקנות יותר מכמות העלים לסלט שאני צריכה להיום. מחר לא בטוח שאוכל סלט, ועוד יותר לא בטוח שאכניס בו עלים כאלה. לא תמיד מתחשק לי רוקט בסלט, ולכן אם אין לי אפשרות להתחלק, אני אוותר בצער, פשוט כי חבל לי לקנות זר שלם בשביל כמה ענפים.

[u]אני די בטוחה שראיתי פטריות על המשקל בכמה מקומות[/u]

בצרפת ובאנגליה מוכרים בחלק מהמקומות דובדבנים ופטריות על המשקל. גם שסק כשיש (תותים באמת לא ראיתי על המשקל וזה הגיוני, הם הרבה יותר נמעכים ורכים. וצנוניות גם לא ראיתי אף פעם בתפזורת ואני לא כל כך מבינה למה). אולי הצרכן הישראלי גס יותר מהבחינה הזאת והסחורה עלולה להיהרס...? בכל אופן זה כן קיים במקומות אחרים בעולם כך שזה לא בלתי אפשרי, אבל אני יכולה להבין את החשש. חבל.

[u]סל שבועי אני בשום פנים לא מוכנה לקנות כי מכניסים לשם מה שיש ולא הכל בשימוש אצלנו[/u]

כן, גם אני נמנעת מהסידור הזה בגלל זה. ובכלל הגעתי למסקנה שממש לא מתאים לי קנייה שבועית של שום דבר. כנראה באמת אחרי שנים של חיים בצרפת התרגלתי לקפוץ לירקן / מאפייה / מכולת כמעט כל יום, בשביל הטריות ולפי הצרכים הספציפיים של הרגע. לא מתאים לי להתחייב לשום דבר שבועי, בטח שלא כשזה כולל מוצרים שאני לא משתמשת בהם.

[u]אז נפגש מחוץ לסופר.[/u]
אני מודה שעוד לא הצלחתי להתגבר נפשית על הסלידה שלי מחוות אורגניות (יש אחת בקירבתי עם חוג לקוחות מעריץ). הצצתי כבר לכמה חוות באזורי.
סל שבועי אני בשום פנים לא מוכנה לקנות כי מכניסים לשם מה שיש ולא הכל בשימוש אצלנו (שומר למשל קיים בכל סל). כשהגעתי כמה פעמים לחנות החווה עצמה, הירקות היו מכוערים ברמות אבל המחיר בזהב.
לא אכפת לי לקנות ירקות ופירות פחות יפים במחיר מוזל אבל לא ההיפך. אני גם לא מבינה למה הם מכוערים. אצלנו בגינה הם יפהפיים.

מצאתי טקסט שנראה לי קשור לנושא הדף, באתר של "עץ בעיר".

[b]יוצאים מהסופר[/b]
למה אנחנו יוצאים מהסופר?
כסף מזיז דברים בעולם, בואו נשים אותו איפה שאנחנו באמת רוצים אותו. כשאנחנו קונים בסופר אנחנו מעודדים מקום די מדכא – חסר אור יום ואוויר, חסר יצירתיות ושמחה, נראה בדיוק כמו הסופר השכן, לא פלא שהקופאית עצובה.

הסופר כמו שאנחנו מכירים אותו היום מכוון כדי לגרום לנו לקנות כמה שיותר! לא משנה האם זה בריא לנו, האם זה מזיק לנו, האם יש צורך אמיתי בזה, איך ייצרו את זה ואיפה, ובעיקר זה לא האיכות שחשובה אלא הכמות…

הכסף הולך לתאגיד, לא ידוע לנו מהם תנאי העובדים, לאן בדיוק הכסף מגיע, מהיכן המוצרים מגיעים – הם לא מכירים אותי ולא אכפת להם ממני, אין להם קשר אישי איתי.

לצאת מהסופר זה גם להפסיק לקנות את ההבטחות שהוא מייצג: מהר, בזול, יותר!
גם אם תקנו מוצר זהה רק ממכר, שנמצא בקהילה, הכסף יישאר בקהילה ותהיה השפעה על מה שקורה איתו, כי עם בעל המכולת שלך יש דו-שיח, קשר.

העולם שאנחנו יוצרות (יחד עם המון-המון אנשים בכל העולם כרגע) הוא עולם שפועל מהלב. מה מרגיש יותר נכון? מה באמת עובד בשבילי ובשביל הסביבה, בכל הרמות. וגם מהראש – כשמתחילים לפרום את פקעת הצריכה הקפיטליסטית, נדרשת הרבה עבודה של איסוף מידע ותמיכה של קהילה ולשם כך הקמפיין שלנו נוצר.

ככל שנתארגן וניצור לעצמנו פתרונות טובים, ייקל עלינו. גם אחרי עשר שעות עבודה עדיין יש בידינו בחירה – גם הנסיעה לסופר היא תוצאת בחירה, ותקבע אותה נקודת המוצא שלנו – מה אנחנו רוצים? אם נחליט, שאת מעט הפנאי לא נשרוף בסופרמרקט ובמכונית, נתחיל למצוא את החלופות, ובסופו-של-דבר גם ייווצר לנו יותר פנאי.

אז נפגש מחוץ לסופר.

כתיבה: תמיא ואלינה א.

[u]שסק, תותים, דובדבנים, פטריות ועוד כמה- מוצרים מאוד רגישים, אי אפשר לשווק אותם חופשיים בערמות לקהל כי הם יהרסו ממגע ידיים ממיינות ומכובד המשקל בערימות. הם גם נדרשים לקירור בחלק מהמקרים ויותר קל למקם במקררים באריזות.[/u]
מסכימה בעיקרון, אבל אני די בטוחה שראיתי פטריות על המשקל בכמה מקומות, אז אולי לגבי פטריות לפחות זו בכל זאת אפשרות?
ואין ספק שאת העלים הירוקים אפשר למכור אסופים בגומייה, וביחידות קטנות יותר.

[u]הרשתות יודעות שאת עושה קניה פעם בשבוע אז אם תקני מעט צנוניות (או כל ירק אחר שהוא לא הכרח המציאות בארץ כמו עגבניות, מלפפון וכד'), רוב הסיכויים שאם זה ייגמר אחרי יומיים את לא תרוצי לקנות אלא תחכי עד ליום הקבוע[/u]
מצד שני - הרשתות/החקלאים איבדו אותי כלקוחה (אולי לא רק אותי?).
הפסקתי לגמרי לקנות צנוניות כי אני צריכה רק מעט מהן ומתבאסת כשהן נרקבות במקרר.
בסופר שלי עוד מוכרים לפעמים את הצנוניות במבצע: חבילת אחת ב-5 ש"ח, שתיים ב-6 ש"ח...

השיחה הזו ממש מרחיבה את הדעת. תודה לכן.

[u]עוד אחת מהסיבות שאני מעדיפה לקנות מהחקלאי האורגני[/u]

בשמת, אשמח לדעת אצל מי את קונה? את יודעת אם הם עושים משלוחים גם לרמת גן?

[u]לא רק בגלל הכמויות, גם בגלל האריזות המיותרות.[/u]
עוד אחת מהסיבות שאני מעדיפה לקנות מהחקלאי האורגני. אלה שלי שולחים לי בתפזורת בארגז, למעט דברים שאין ברירה אלא לשלוח בשקית.

[u]בכלל ירקות כדאי לקנות קטנים ולבקש קטנים.[/u]
בהזמנה שאני עושה באינטרנט (להבדיל מהמשק השני שזה בשיחת טלפון כך שאפשר לשאול ולבקש) אני מקפידה לצרף מייל עם בקשות, בד"כ "תפוחים, מלפפונים, בננות" וכו' וכ'ו - כמה שיותר קטנים. אחרת גם אצלם אני מבקשת חצי ק"ג תפוזים ושולחים לי גודזילה אחד במשקל חצי קילו (מגזימה קצת אבל לא באמת...).

[u]שמזון נזרק כשהוא נמכר במארזים גדולים מדי (כמו הפטריות והצנוניות), ואולי צריך למצוא דרך לעודד חקלאים או רשתות שיווק לאפשר גם מכירה על המשקל (במחיר גבוה יותר לק"ג - אני חושבת שזה הוגן).[/u]
החקלאים והרשתות עושים את זה בכוונה. ככה קונים מהם בכמות גדולה בכל קניה ומה אכפת להם אם נזרק. הרשתות יודעות שאת עושה קניה פעם בשבוע אז אם תקני מעט צנוניות (או כל ירק אחר שהוא לא הכרח המציאות בארץ כמו עגבניות, מלפפון וכד'), רוב הסיכויים שאם זה ייגמר אחרי יומיים את לא תרוצי לקנות אלא תחכי עד ליום הקבוע. ואגב, אני עוד זוכרת תקופות שצרור הפטרוזיליה/שמיר היה קטן יותר. לא סתם הם הגדילו אותו ודופקים מחיר של 5-7 ש"ח כשחצי הולך לפח. לגבי חסה, יש מקומות שבהם מוכרים אותה בקופסה, מופרדת לעלים ובלי העלים החיצונים המג'וייפים. זה כמובן יקר יותר. ברור שאם היו קוטפים את החסות כשהן צעירות וטריות (כמו אצלי בגינה) אז כל העלים היו טובים, כולל החיצונים אבל מעדיפים לחכות שהחסה תזדקן בשדה ותעלה במשקל. ככה גם מקבלים תירס סיבי, ארטישוק פתוח, כרובית עם כתמים, בטטות עם רקבונות שחורים ועוד כהנה וכהנה כיד הדמיון רודף הבצע.

שסק, תותים, דובדבנים, פטריות ועוד כמה- מוצרים מאוד רגישים, אי אפשר לשווק אותם חופשיים בערמות לקהל כי הם יהרסו ממגע ידיים ממיינות ומכובד המשקל בערימות. הם גם נדרשים לקירור בחלק מהמקרים ויותר קל למקם במקררים באריזות.

אבל הכי נכון זה פשוט למנוע את זריקת התוצרת החקלאי והשמדתה עוד לפני המרכולים. שם הבזבוז האימתני.

ושנית יש כל מיני"קטנות" כאלה של הסופרים הגדולים שמרגיזים מאוד.
למשל, את מבקשת קילו כרעיים או חזה עוף און ליין- ומקבלת קילו שלוש מאות, ככה קבוע.
נכנס חוק חדש לאחרונה, שאסור לרשתות השיווק לספק בשליחויות (בלבד) מוצרי בשר שאינם ארוזים מראש באריזות אטומות עם תעוד תאריך השחיטה, וכו'. כלומר אין יותר קצבייה שמספקת מוצרי בשר טריים שנארזים במקום, רק אריזות מוכנות מראש.
ומה שקרה זה שהתופעה שציינתי גדלה עוד יותר ועכשיו גם יש להם הסבר, הם אומרים שהם מקבלים אריזות סגורות ואם ביקשתי קילו הם מספקים את הכי קרוב. גם קילו וחצי (!).
ויוצא שאם הזמנתי קילו בשר, קילו עוף וקילו דגים, יש לי בבית בין 4-5 קילו מכל אלה, למרות שהייתי צריכה פחות. מאחר ואת מפשירה בבת אחת חבילה שלמה (ופעמים מדובר בחלקים שאי אפשר לסנן, למשל 2 כרעיים ענקיים), במצטבר את צורכת ולעיתים זורקת יותר ממה שרצית. עם עוף זה קורה לי כל הזמן כי זה פשוט יותר מדי עבורינו.
זה נכון גם לגבינות במשקל ולמזון מוכן במשקל אם כי קצת פחות.
וזה נכון לא פחות בירקות ובפירות.
לפעמים אני מנסה לעקוף את זה, אז אני כותבת - מבקשת רק 3 חצילים- שולחים 3 חצילים בגודל מלון. מרגיז. ברמי לוי זו ממש תופעה שלא פוסחת על שום מוצר, בשופרסל פחות.
צריך לחוקק חוק שחריגה של עד מאה גרם נניח הגיונית ומעבר לזה - זו הטעייה של הצרכן ושהסופר יספוג את ההפרש אוטומטית! במקרה כזה אני בטוחה שפתאום יקפידו על משקלים מדוייקים הרבה יותר...

בכלל ירקות כדאי לקנות קטנים ולבקש קטנים ככה שאם משתמשים בפחות לא נשארים חצאים במקרר שנזרקים בדר"כ (בצל, לימון, עגבניות, אפילו תפוחי אדמה כשרוצים רק לגרר לקציצה משהו קטן ומקבלים במשלוח ענקיים כמו בטטות).
עוד בעיה - זה הפטרוזיליה והכוסברה. האריזות הסגורות שלהם, בשונה מהשסק והתותים - לדעתי פה הן מקצרות את חייהם ומאפשרות למכור כמה עלים במחיר מופקע. בשוק יש ערימות של פטרוזיליה מופרדות על ידי גומי וזהו.

ותודה על היוזמה!

אני לא בטוחה איך זה בארץ, אבל כאן לא בכל מקום אפשר למצוא ג'ינג'ר או שום במשקל. הרבה פעמים זה במארז עם פלסטיק או רשת. אז הייתי מוסיפה גם ג'ינג'ר ושום לרשימה אם זה לא תמיד נגיש במשקל. וגם כאמור סלרי, אם כי אני מבינה שזה לא תמיד פשוט כי הוא מורכב מכמה גבעולים שמחוברים ביחד... לא יודעת אם יש פיתרון לזה.

[u]יש עוד ירקות או פירות שהייתן רוצות לקנות על המשקל ולא במארז?[/u]
ברוקולי
גזר (בחלק מהמקומות יש אבל בסופרים בד"כ אין)
שסק
ליצ'י
עגבניות שרי

לא רק בגלל הכמויות, גם בגלל האריזות המיותרות (במיוחד הקלקר+ ניילון נצמד בברוקולי)

הייתי מתחילה עם צנוניות ופטריות - לעודד את מכירתן על המשקל, לצד המכירה במארזים.
(כי תותים וענבים רכים עוד אפשר להקפיא, ועם חסה כרוב ועלים ירוקים זה לא כל כך ריאלי למכור ביחידות קטנות יותר).

יש עוד ירקות או פירות שהייתן רוצות לקנות על המשקל ולא במארז?

אני עוקבת אחרי הדיון שלכן ולומדת הרבה.
מצ'רה - נשמע שאצלך אולי כדאי פשוט לחשוב על מקום אחר לירקות ופירות: כמו קערת פירות בסלון או מעמד עם סלסלות לירקות במטבח (יש לי כזה מול העיניים עכשיו. כרגע מכיל חצילים, בטטות, תפו"א, כרישה, בצלים, שום, גזר ועגבניות - הכל מול העיניים שזה יתרון נוסף).

אני מתכתבת עם מאיה גבעון ומיכל ביטרמן מארגון The Natural Step
הארגון עוסק בצמצום בזבוז המזון בישראל, כרגע בעיקר דרך "קידום מדיניות בתחום, ניסיון לשתף פעולה עם רשתות סופרים, לפתח פתרון טכנולוגי שיסייע לנהל תאריכי תפוגה".

בנוסף, הם חושבים על "טיפ שבועי" דרך פייסבוק או מייל, לצמצום בזבוז המזון ברמת הצריכה הביתית (הצעתי למאיה שכותבי התוכן שלהם ייקחו רעיונות מהדף הזה).

שלחתי למאיה כמה רעיונות נוספים, ולגבי עניין הסופרים כתבתי:
"דרך רשתות הסופר אפשר לעשות כל מיני "שטיפות מוח" לצרכנים, באמצעות תליית שלטים ליד מוצרים שונים עם מסרים פשוטים וקליטים. (למשל המלצות על הדרך הטובה ביותר לאחסן מוצרים שונים בבית. מעל האגוזים/פיצוחים "בבית מומלץ לאחסן במקפיא", מעל העלים הירוקים "בבית, פזרו מעט את העלים הירוקים ושימו במקרר, בתוך מגבת נקייה או נייר סופג". מעל קופסאות הפלסטיק "מה שלא רואים - לא אוכלים. כדאי לאחסן בקופסאות שקופות" - וכן הלאה...)."

אשלח לה גם את התובנה, שמזון נזרק כשהוא נמכר במארזים גדולים מדי (כמו הפטריות והצנוניות), ואולי צריך למצוא דרך לעודד חקלאים או רשתות שיווק לאפשר גם מכירה על המשקל (במחיר גבוה יותר לק"ג - אני חושבת שזה הוגן).

ואם יש לכן רעיונות/מסרים נוספים, אפשר למצוא את הארגון בפייסבוק. (או לבקש ממני ואני אשלח).

אני תמיד מפזרת עלי דפנה על המדפים בארון של האוכל (נגיד עלה על כל מדף), אבל אף פעם לא חשבתי להכניס לתוך הצנצנת....
בבית הקודם כל הארון היה מלא עלים יבשים של דפנה, וגם ציפורן כי הייתה לי הרגשה שהריח מרחיק את החרקים. זה הפחית טיפה את הכמות אבל לא מספיק. מעניין אם גם שם השיטה הזאת הייתה עוזרת... (לא בטוחה כי הייתה רטיבות בתוך הארון ולא יודעת אם משהו יכול לנצח את זה..).

גם אני לא ידעתי, תודה!

[u]אחרי שפתחתי שקית דגנים/קטניות/זרעים, להעביר את תוכנה לצנצנת אטומה ולהוסיף לצנצנת עלה דפנה יבש.[/u]

מעניין! לא ידעתי שעלה דפנה עוזר לזה. זו גם דרך טובה להשתמש בעלי דפנה יבשים שלפעמים נתקעים אצלי יותר מדי זמן...
תודה על הטיפ:)

שניה לפני ש [u]מיצינו את הנושא[/u] לגמרי, שיטה שעובדת לי היטב: אחרי שפתחתי שקית דגנים/קטניות/זרעים, להעביר את תוכנה לצנצנת אטומה ולהוסיף לצנצנת עלה דפנה יבש.
עד היום לא התפתחו חיות בצנצנות שזכרתי את ההליך הזה.

[u]בל יש אנשים שזה כן קורה אצלם.[/u]
ברור לי שיש אנשים שזה כן קורה. לכן הפריעה לי ההכללה. לי נשמע הגיוני - אם את חיה בדירה, אקלים וכו' שבהם זה קורה (ואם מתקיימים שאר התנאים, כמו הרבה קטניות שנשמרות לאורך זמן) אז אולי כדאי לנסות לשים במקרר. למרות שאני אישית הייתי מנסה דברים אחרים לפני זה - צנצנות אחרות, לבדוק אם זה קורה בקטניות שנקנות ממקומות שונים.

אבל אם לא - אין צורך.

אני חושבת שמצאתי מה הפריע לי - בעיני התפתחות מזיקים היא תוצאה של שמירה בתנאים לא מתאימים, ומקרר זה "פטיש 20 קילו" שמנחיתים על הבעיה במקום למצוא מה הסיבה ולפתור אותה.


[u]אבל ברור שכדאי תמיד לאחסן במקום קריר ויבש ומוצל, זה גם כתוב על האריזות...[/u]
מסכימה לחלוטין. הארון הוא יבש ומוצל, וקריר במידה סבירה אפילו בקיץ (אין פה מזגן. בכלל).

חוץ מזה, חצי שנה זה אולי לא כל כך הרבה זמן יחסית לתאריך התפוגה שעל מוצרים מהסוג הזה שאמורים להישמר אפילו יותר מחצי שנה.

בכל אופן נראה לי שמיצינו את הנושא:)

[u]אצלי זה פשוט לא נכון. קטניות יכולות לשכב אצלי חצי שנה ויותר, ושום עשים לא מתפתחים. או שהם התפתחו בהתחלה, או שלכבוד שינוי מזג אוויר, או שלא בכלל. ויש אצלנו ארון שלם מלא במוצרים כאלו![/u]

תראי, כפי שאמרתי זה באמת לא קורה בדרך כלל באריזות שמעולם לא נפתחו. אבל אני חושבת שבמקרים מסויימים זה כן יכול לקרות ויש איזשהו סיכון, זה תלוי גם בתנאי האיחסון בארון ובדירה בכלל, מבחינת טמפרטורה ולחות וכאלה. אם אצלכם זה אף פעם לא קרה באריזות סגורות כנראה שזה גם לא יקרה. אבל יש אנשים שזה כן קורה אצלם, להורים שלי כבר קרה שהתפתחו תולעים באריזות סגורות וזה אולי קשור לכך שכשהמזגן לא פועל נעשה די חם במטבח או בארון הספציפי הזה או משהו. או אולי היו חורים קטנים באריזות שלא היינו מודעים להם. לא יודעת. אבל ברור שכדאי תמיד לאחסן במקום קריר ויבש ומוצל, זה גם כתוב על האריזות...

[u]בכל אופן ככל שהמוצר היבש שוכב יותר זמן בארון כך הסיכון עולה להתפתחות של עשים, ולכן חייבים לבדוק את זה באופן קבוע ולא לאגור יותר מדי מוצרים כאלה.[/u]
אצלי זה פשוט לא נכון. קטניות יכולות לשכב אצלי חצי שנה ויותר, ושום עשים לא מתפתחים. או שהם התפתחו בהתחלה, או שלכבוד שינוי מזג אוויר, או שלא בכלל. ויש אצלנו ארון שלם מלא במוצרים כאלו!

[u]הרבה מהבעיות של החקלאים זה דווקא ההתערבות של משרד החקלאות[/u]
בדיוק! בישראל משום מה נשאר הסוציאליזם בגרסא הישנה שלו, בה הוא כולל המון התערבויות ורגולציה ופיקוח שמפריעות. הגרסא החדשה, זו מהמדינות הנורדיות, פשוט לא קיימת כאן! זה יוצר מצב מטופש שבו המדינות הנורדיות שאוהבים להשתמש בהן כהדגמה למדיניות סוציאליסטית מוצלחת מאפשרות הרבה יותר חופש בשווקים והרבה פחות רגולציה מישראל (וממה שרוצים התומכים של המדינות האלו, שלא באמת טרחו ללכת ולקרוא את חוקי המדינות הללו).

זה גם יוצר מצב שהו התמיכה שהחקלאים מבקשים עלולה לפגוע בהם, כי זו התמיכה הלא נכונה. לפעמים "תמיכה" לא נכונה גורמת יותר נזק מתועלת, למרות כל הכוונות הטובות (למרות שאני אישית לא ממש מאמינה בכוונותה טובות של מי שחוקק את החוקים והתקנות האלו. רגולציה כזו מסייעת לחברות הגדולות - כמו תנובה - על חשבון הקטנות. כך שבעיני זה לא מקרה - זה שחיתות).

_אני למדתי ממישהי כאן באתר את הפטנט לסלרי עלים: לשטוף ולחתוך את כולו ואז להקפיא, ולהשתמש בקוביות האלה לפי הצורך.
לדעתי חורף שלם של מרקים השתמשתי באותו סלרי עלים ענק, משמש גם לתבשילים אחרים, אם כי לא המון._

באמת רעיון טוב. לצערי הפריזר שלי קטן כרגע ואני נותנת עדיפות ללחם ותבשילים מוקפאים. אבל באמת מתכננת לקנות עוד פריזר בקרוב, אני חושבת שיותר מקום להקפאה יכול לפתור לי הרבה בעיות במטבח ובחיים:)

[u]אולי ההבדל הוא בסוג הצנצנות? כי אצלי העש לא מצליח להכנס לצנצנות.[/u]
[u]הם באו מחבילה של קוואקר, והעופפו בכל רחבי הבית אחר כך. אבל הם לא נכנסו לאף אחת מהצנצנות הסגורות. הבעייה הייתה בקוואקר שהיה המקור לכל זה (ואם אני זוכרת נכון הוא דווקא היה סגור)[/u]

יכול היות שהוא כן היה פתוח או היה באריזה חור קטן וזה הספיק. ויכול להיות שהוא הגיע עם ביצים מהמפעל אבל זה נראה לי יותר נדיר בכל זאת. בכל אופן ככל שהמוצר היבש שוכב יותר זמן בארון כך הסיכון עולה להתפתחות של עשים, ולכן חייבים לבדוק את זה באופן קבוע ולא לאגור יותר מדי מוצרים כאלה. וכאמור מה שפתוח לשמור במקרר או לפחות בכלי אטום לחלוטין ולהקפיד כל פעם שהוא באמת סגור. לבעלי למשל יש נטייה להשאיר צנצנות לא לגמרי סגורות, המכסה טיפה משוחרר... כך שהבעיה היא לא בצנצנת אלא בבן האדם שהשתמש בה:)

בכל אופן גם אצלי זה לא קרה אף פעם בצנצנת באמת אבל אני לא אתפלא אם במקרים מסויימים הוא מצליח להיכנס גם לשם. אולי אם הצנצנת לא סגורה באמת עד הסוף או משהו. ואני גם גרה בארץ קרה אז יש הבדל.

אה ולגדל סלרי עלים בגינה עוד לא הצלחתי. הוא גדל סיבי ולא טעים.

_נראה לי שהדבר שהכי נזרק אצלנו בבית זה סלרי...
כנראה המסקנה היא שאני צריכה לשתול סלרי בגינה.._
אני למדתי ממישהי כאן באתר את הפטנט לסלרי עלים: לשטוף ולחתוך את כולו ואז להקפיא, ולהשתמש בקוביות האלה לפי הצורך.
לדעתי חורף שלם של מרקים השתמשתי באותו סלרי עלים ענק, משמש גם לתבשילים אחרים, אם כי לא המון.
לסלטים שצריכים סלרי טרי זה לא מתאים.

[u]זהו שאני לא בטוחה שהם באים באמת בתוך החבילה[/u]
בשנה שעברה הייתה פה מתקפת עשים. הם באו מחבילה של קוואקר, והעופפו בכל רחבי הבית אחר כך. אבל הם לא נכנסו לאף אחת מהצנצנות הסגורות. הבעייה הייתה בקוואקר שהיה המקור לכל זה (ואם אני זוכרת נכון הוא דווקא היה סגור), ובכל הדברים שלא בקופסאות (נניח, לחם).

אולי ההבדל הוא בסוג הצנצנות? כי אצלי העש לא מצליח להכנס לצנצנות.

יכול להיות שהוא לא תמיד בא בחבילה, אני לא באמת בטוחה בזה, רק שאצלי אין שום עדויות שהוא יכול להכנס לצנצנות.


אצלנו חבילה של סנוניות מתאימה לשני סלטי צנונית. סלרי לא קונים בדיוק בגלל בעיית החבילה, אבל זה באמת קורה לפעמים ומבאס עם ירוקים שנקנים בשביל מתכון מסויים.

_למשל, על ידי התערבות רחבה יותר של משרד החקלאות בתכנון וסיוע לחקלאים
למה רק בישראל עוד לא למדו שתכנון מרכזי לא עובד? למה חייבים לכרוך את הסיוע עם התכנון? למה אי אפשר להסתכל על המדינות הנורדיות, הדוגמא הכי מוצלחת שיש כרגע למדינות סוציאליסטיות, ולראות ששם אין תכנון, אבל יש סיוע?_
לפי מה שאני יודעת מסבא שלי, הרבה מהבעיות של החקלאים זה דווקא ההתערבות של משרד החקלאות, מועצת פירות וירקות וכו', ששמה הרבה מכשולים לחקלאים.
לפחות ככה זה היה בעבר, וזהו הסיבה שהוא הפסיק לגדל ירקות ועבר לפרות. עד היום יש לו רפת, וגם שם מתעללים בהם וממש מונעים מהם להרוויח כסף...
יש מכסות שאסור לו לעבור אותן, ואם הפרות מניבות יותר חלב הם צריכים פשוט לשפוך אותו... וזה כשיש מחלבה בשטח שלו, שהוא מוכר לה את החלב... לפי מה שהבנתי הסיפור עם הגידולים החקלאיים דומה, אבל שם אני פחות יודעת מה קורה..

_לדעתי הם באים עם המצרכים עצמם בשקיות ולא נכנסים מבחוץ
כן. אותי אישית הרעיון הזה מגעיל ומעיד על זה שצריך לחשוב על הקטניות הנקנות. לא ממש בא לי לאכול חקרים למיניהם, גם אם הם רק בצורת ביצים._

זהו שאני לא בטוחה שהם באים באמת בתוך החבילה, כי מניסיון זה קורה רק כשהחבילה כבר נפתחה ונעטפה בשקית ניילון מבחוץ / נסגרה על ידי גומייה או אטב כלשהו / התוכן הוכנס לצנצנת. לא ממש ראיתי את זה קורה בתוך חבילה סגורה שמעולם לא נפתחה, אבל מניחה שגם זה יכול לקרות.

[u]אבל עם סלרי יש לי בעיה, החבילה תמיד גדולה מדי, ובגלל שהטעם שלו מאוד משתלט אני לא שמה את כולה בתבשיל[/u]

כן גם לי יש את אותה בעיה עם סלרי... בכלל אני שונאת שיש הרבה ירקות שאי אפשר למצוא בכמויות קטנות אלא רק בחבילות כפי שתיארת, כמו סלרי וצנוניות וכדומה. כי אלו דברים שאנחנו אוכלים מהם רק מעט, או שאני צריכה רק גבעול או שניים לבישול ואני נתקעת עם חבילה שלמה שברור לי מראש שרובה יילך לפח. אני כמעט ולא קונה את הדברים האלה בגלל זה, אבל כשאני כן קונה כדי להכין משהו ספציפי זה תמיד מבאס שזה מה שקורה.

[u]אבל חצילים, תפ"א, בצלים, שום, דלורית, בטטות...תדמייני את המטראז'[/u]
אצלנו [u]תפ"א, בצלים, שום, דלורית, בטטות[/u] מבלים יחד בסלסלה על מדף צמוד למטבח. יש מעין מעמדים כאלה עם סלסלות שעומדים על הריצפה לבצל ושות'. אולי מתאים לכם לקנות כזאת ולהעמיד בפינה?
חצילים אנחנו שומרים במקרר (למרות שכרגע בכלל לא קונים כי לאחרונה גיליתי שאני רגישה לחצילים וזה שורף לי בלשון... מדי פעם מתפתה לנסות שוב אבל זה קורה בהתמדה אז די וויתרתי..)

[u]וזה לא עניין של ניקיון, רק של אריזות פתוחות אפילו אם נדמה לנו שהן עטופות[/u]
כן, לקח לי יותר מדי זמן להבין את זה... כמה אוכל יבש זרקנו בתקופה הזאת, זה היה כל כך מבאס... ומגעיל....

[u]למשל, על ידי התערבות רחבה יותר של משרד החקלאות בתכנון וסיוע לחקלאים[/u]
|אוף| למה רק בישראל עוד לא למדו שתכנון מרכזי לא עובד? למה חייבים לכרוך את הסיוע עם התכנון? למה אי אפשר להסתכל על המדינות הנורדיות, הדוגמא הכי מוצלחת שיש כרגע למדינות סוציאליסטיות, ולראות ששם אין תכנון, אבל יש סיוע?

[u]לדעתי הם באים עם המצרכים עצמם בשקיות ולא נכנסים מבחוץ[/u]
כן. אותי אישית הרעיון הזה מגעיל ומעיד על זה שצריך לחשוב על הקטניות הנקנות. לא ממש בא לי לאכול חקרים למיניהם, גם אם הם רק בצורת ביצים.