מה עושים כשאין אש אל כיריים חשמליות?

ווי, ניסיתי את הפויקה ההפוך על הגז.. תענוג. משנה את כל התמונה. יוצא משו משו, ובקלות. אז בהחלט ממליצה על מחבת או סיר עבים ולא דקים, ההבדל אדיר.

אז אם מעבדים אותה לדק-דק, יוצא כמו פיתה דרוזית, ואם פחות דק - יוצא צ'פטי, והצלחתי גם טיפה לנפח אותה... לדעתי, הסיבה שלא התנפחו קודם, היא שפשוט צריך להעביר אותה מספיק מוקדם מהסאג' לאש, כשעדיין האמצע של הפיתה לא הפך לגמרי מבצק ללחם...

אה, ובעניין שמן זית או חמאה - אפשר למרוח עליה כל מה שרוצים, גם פסטו, לבנה, ממרח עגבניות... אני מנגבת איתה את הצהוב של ביצת עין... אפשר להשתמש כמו בכל פיתה אחרת.

אני נוטה להאמין שכמעט לכל עדה יש את לחם המחבת שלה... יש הרי אתיופי, וסלוף, ו...
יצא לי גם חלק שהזכיר מאוד את המצה השמורה של פסח.. למרות שיש כאן התפחה מסוימת בהמתנה של חצי שעה, אם אני מבינה את זה נכון...

לדעתי הכי טוב, כמו תמיד, מחבת עבה (להבנתי - תמיד הפוכה, לא ניסיתי ישרה). לכן חשבתי לנסות את סיר הפויקה בהפוך, זהו סיר ברזל כבד ועבה. אבל - בינתיים אני משתמשת בווק פושטי ודק שכמעט זרקתי פעם. זה עדיין עובד, כי כל עוד יש אש גדולה מתחת, העבודה נעשית. הרעיון שכשהסיר\מחבת עבה - הטמפרטורה שלו לא תשתנה מכל שוונץ שזורקים עליו...
איך יודעים שאפוי - לפי ההדרכה על הצ'פאטי - עם הבועות אויר והתרוממות השוליים... וגם - קצת ניסוי וטעיה (וטעימה...) בשלב הנוכחי - הצלחתי להשיג פיתות נחמדות מחצי קמח חיטה לבן וחצי קמח חיטה מלא, לפי הוראות הצ'פאטי. הלינק של ארז קומורובסקי הוא בעיקר ללמוד על אופן הביצוע מהסרט. בטח שאני לא אלך להכניס שמרים (טפו טפו טפו) לתוך הלחם שלי... (:
לא ניסיתי, אבל לדעתי הגיוני שמקמח לבן רגיל יהיה הכי קל, אבל גם הכי פחות בריא מכל שילוב. באתר הצ'פאטי הם משתמשים בקמח חיטה מלא בלבד, שוה לנסות.

אני תוהה אם מישהו הצליח להתפיח את הפיתה על הגז כמו שהם ממליצים... ניסיתי, לא קרה כלום... אבל גם ככה בסדר. לשמירה לעוד זמן - אני עוטפת במגבת, ואז בשקית נייר ובסוף בשקית נילון גדולה, פתוחה.

התיחסות קטנה משלי לענין "לינק - או - העתקה" : בעצם, בכל מקרה העתקה סתם בלי הפניה ללינק, מהווה חוסר כבוד לזכויות היוצרים של המקום ממנו העתקת. הרי הם שמו מידע מועיל משלהם לטובת הכלל ברשת, בלי לבקש תמורה, אלא רק החשיפה של אתרם. הרי כך יכולים לקום המון אתרים-קופי של אתר מקורי שווה... ואם נתפייט: "אומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם"...

איזה מסקרן. מעולם לא אכלתי לחם "מחבת" חוץ מטיולי בי"ס שבהם מקבלים רבע פיתה בדואית נהדרת.
צריך מחבת מיוחדת, דקה, עבה?
איך יודעים שזה אפוי?
מקמח לבן פשוט זה גם עובד?




כדאי לפרט קצת יותר וגם לתת מתכון. לא למה זה בריא אלא מה עושים, ממה, כמויות וכו'. אחרת אין טעם לפתוח על זה דף... ולא, לא מתחשק לי לפתוח עוד קישור כרגע. קודם תנו לי את הבסיס פה. תודה
ברור שיש טעם לפתוח דף. זה נושא שאין לו דף מקביל באתר והעובדה הזו בלבד מקנה לו במה. מה יהיה בו כבר תלוי באנשים ולא בתתי הנושאים שחשובים לך ולא בהכרח לכולם.

אם חשוב לך שיהיה כאן פרוט של מתכון "לטובת הדף" יכולת לקרוא בקישור וגם לעשות קופי פייסט (כמו ש מוריה הר עשתה). תעריכי את העובדה שמישהו טרח וחיפש והעלה קישור עם טיפים והקדמה ממושכת משלו. בקיצור, אף אחד כאן לא אמור לספק לך רק מה שאת רוצה בדיוק, אלא לתת מה שהוא רוצה וחשוב לו.

<באמת שיש גבול לעצלנות ולתחושת ה"מגיע לי">

אולי גם טורטייה נחשבת..?

היתרון גם שאין בזה שמרים.
מה שיש ברוב הלחמים, ולפי מה שהבנתי, ממש לא בריא.

איזה סוגי 'לחם מחבת' יש? (זו פעם ראשונה שאני שומעת את הביטוי הזה)
אני יודעת על פיתה דרוזית, על הצ'פאטי ההודי. יש עוד?

נראה לי גם אפשר בכיף להחליף את החמאה בשמן זית לתוצאה טבעונית (לא ניסיתי מבטיחה לנסות)

400 ג' אטה או קמח מלא מנופה
¾ כוס מים פושרים
½ כפית מלח
2 כפות חמאה מומסת

שמים את הקמח והמלח בקערה גדולה. מוסיפים בהדרגה את המים ומערבבים עם הקמח, עד שנוצר בצק רך. מעבירים את הבצק למשטח עבודה ולשים יחד במשך 6-8 דקות, או עד שהבצק יהפוך חלק ויציב. מתיזים מים על כדור הבצק, מכסים אותו בבד לח, ומניחים אותו בצד למשך חצי שעה.


כאשר הבצק מוכן, מציבים את המחבת על גבי להבה בינונית. לשים את הבצק ביד לחה, וצרים בעזרת הידיים 12 עיגולים שטוחים שווים בגודלם. טובלים אותם בקמח (שהושאר בצד לצורך זה), עורכים אותם על גבי משטח מקומח כך שיצאו עגולים, דקים (כ-½ מ"מ) ואחידים בעוביים.


מנקים את עודפי הקמח שעל הצַ'פּאתי על ידי טפיחת הבצק בין שתי הידיים ומניחים אותו על מחבת מחוממת. כאשר מופיעות בועות קטנות על פני הצַ'פּאתי וקצותיו מתחילים להתרומם, הופכים אותו בעזרת מצבטיים ומבשלים את הצד השני עד שיתחילו לתפוח בו כיסי אויר.


מרימים את הצַ'פּאתי במצבטיים ומניחים אותו ישירות על האש במשך מספר שניות משני צדדיו עד אשר יתנפח כמו כדור. מוציאים אותו מהאש ומורחים את אחד מצדדיו בחמאה.

• רצוי להגיש את הצַ'פּאתים מיד לאחר הבישול, או שעוטפים אותם בבד כדי לשומרם חמים ורכים.

• המתכון לקוח מספר בישול "הטעם שבצמחונות" של אדי ראג'

(קופי פייסט מהקישור הנ"ל)

כדאי לפרט קצת יותר וגם לתת מתכון. לא למה זה בריא אלא מה עושים, ממה, כמויות וכו'. אחרת אין טעם לפתוח על זה דף... ולא, לא מתחשק לי לפתוח עוד קישור כרגע. קודם תנו לי את הבסיס פה. תודה (-:

אפשר להמיר את החמאה בשמן זית?
זה יצא טוב?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

התלבטתי אם לצרף לדף שדן בלחם שיפון עדיף מחיטה, ובסוף החלטתי... - כי לחם מחבת הוא גם הכי חסכוני, הכי טרי, מאוד בריא (ללא שמרים) ומאוד נוח, לא צריך אפילו לצאת לקנות ולסחוב ו...
אז - אני אכן לא מאוד ותיקה בתחום, יחד עם זאת כבר עכשיו שווה לשתף על העניין ולא לחכות לדוקטורט ...

באתר http://www.yoga.co.il/articles/chapati.asp יש הדרכה נחמדה מאוד, וכששאלתי על קמחים אחרים, הסבירו שקמח שיפון יוצא מאוד דביק ולכן לא הולך, אך ערבוב (נניח חצי חצי) של קמח כוסמין לבן עם קמח שעורה, או עם קמח כוסמין מלא, עושה עבודה טובה. אשמח לדעת על תערובות אחרות שהולכות. אולי אפשר גם איזה 10% שיפון להגניב ... הגיוני שערבוב מגוון סוגי קמח מניב תוצאה מזינה יותר.

בתורי את עולם לחם-המחבת (או סאג' או משטח אבן, או מה שתרצו...) ניסיתי את עניין הסאג' - משו משו. תערובת הקמח של הדרוזים כוללת קמח מלא, ולא כפי שנדמה שזו פיתה מקמח לבן... מומלץ.
ארז קומורובסקי ממליץ להפוך מחבת (לא טפלון) בתור סאג'. אני תוהה לגבי סיר ברזל (לי יש פויקה) הפוך על הגז... אנסה ואדווח.

יהיה נחמד לשתף בתוצאות התנסות, בעיות, שאלות, טיפים, וכו
בהצלחה!