על ידי זו_שאכלוה* » 10 אוגוסט 2015, 15:42
היי אליה! בשעה טובה.
קודם ענייני מנהלה: השאלה לא 100% קשורה לנושא הדף. אולי
להחליט על לידת בית ? אני לא מספיק בטוחה כדי להעביר בעצמי אז אענה לך כאן בינתיים.
אענה לך, לא בדיוק על השאלות ששאלת (אין לי תשובות עליהן), אבל מקווה אולי לעזור עם תובנות שהיו לי בהריונות - כי מאוד התחברתי לאכזבה שאת מתארת מהרופא. גם אני נתקלתי רק ברופאים שנחוו כגסי רוח, חסרי אכפתיות, ישבו מולי רבע שעה והדפיסו מרשמים לאלף בדיקות, סתם בנוהל שגרתי. מבחינתם לא עם שום כוונה רעה, פשוט ככה הם רגילים בפס הייצור, ואני - שנכנסתי לרופא בהתרגשות כה גדולה - ישבתי מולו והרגשתי פשוט מיותרת בהריון שלי עצמי. יצאתי מאוכזבת וכל כך מבולבלת.
תובנה 1. בדיקות בהריון - כשמן כן הן - בדיקות. לא טיפולים. אין חובה לעבור אף אחת מהן ואין טעם לחוש פספוס על בדיקה שלא עושים. את לא מסכנת את העובר או את עצמך אם לא תעברי את חלקן או כולן. רובן המכריע של הבדיקות בהריון הן בדיקות היתכנות גם ככה, ולא מספקות מידע וודאי לגבי מום כזה או אחר - אלא סטטיסטיקה בלבד, מה שאולי עשוי להיות.
תובנה 2. לא צריך רופא כדי להיות בהריון, כן כן! הריון זה לא מחלה. אם רופאים לא באים לך טוב, את ממש לא חייבת ללכת. את יכולה לעשות איזה בדיקות שנעים לך לעשות (גם ככה לא עושים אותן אצל הרופא הספציפי). אם התוצאה בטווח הנורמה, גם בעצם אין צורך למעקב המשך עם רופא.
תובנה 3. איסורים בהריון - טוב, פה יש לי נאום חוצב להבות. זה מהר מאוד הופך ל"אוי אני כל כך מיוחדת ועדינה, אני בהריון אז אסור לי את זה ואת זה ואת זה ואת זה, תתחשבו בי ותלטפו לי את האגו". לעתים קרובות זה נסחף למחוזות האבסורד. אז תראי. לשיטתי אין איסורים. את אדם בוגר. ביפן נשים אוכלות דגים נאים וסושי בהריון (במקום איכותי ונקי). בצרפת נשים שותות יין בהריון (מעט. במידה) ואוכלות גבינות כחולות (לא כאלה ב-80% הנחה ממחלבה מסתורית שלא שמעו עליה מעולם). מה יש? יש מודעות. חיידקים ווירוסים (לא כל חיידק וכל וירוס!), שאצלך אולי יגרמו קלקול קיבה, לעובר עלולים לגרום נזקים חמורים. לכן הריון כנראה אינו הזמן המתאים לאכול שיפוד בשר מסתורין בשוק בדרום אמריקה, וגם לא הזמן המתאים להגיד "נו, אז מה אם הדג הקפוא הזה פג תוקף ב-2006 וישב שבועיים במקרר כי שכחתי שהפשרתי אותו". סיגריות ואלכוהול זה לא בריא גם ככה, והריון בטח לא הזמן להתחיל, ובהחלט הזמן לצמצם. אבל אנשים נורררררראאאאא אוהבים לדבר, וכמה שיותר איסורים ככה יותר נושאים לשיחה ויותר תשומת לב להריונית (הריוניות רבות סוחטות כל טיפת תשומת לב שאפשר). אותי זה קצת מבחיל (אולי זה היה בגלל ההריונות
). הנקודה שלי היא שאת לא צריכה לפחד מאוכל כי את בהריון. את צריכה להפעיל שיקול דעת, שהאוכל שלך יהיה נקי ככל האפשר מגורמי מחלות. אם תאכלי מזון כרגיל ותקפידי שיהיה איכותי, שטופל היטב במקומות טובים ונקיים - אני לא רואה סבירות סטטיסטית שיקרה משהו לעובר שלך שלא יכול היה לקרות לעובר של ההריונית ששמרה והקפידה הכי הרבה בעולם (כי כמה שלא תקפידי, תמיד יכול איזה חיידק סלמונלה לחדור לך לאוכל. בטח ובטח אם את רק מקפידה ש"אסור ביצים חיות" ו"אסור דגים נאים" ו"אסור בשר לא מבושל", אבל אוכלת בעל האש המשפחתי ירקות אפויים שעמדו 5 שעות בשמש עם שאריות מיונז וטחינה). עדיף להיות רגועה ושמחה ולהפריש הורמונים טובים לשיליה, לא סטרס.
לסיכום. אולי במקום לחפש רופא שלא דורש יותר מדי בדיקות (מה זאת אומרת רופא דורש בדיקות? שידרוש... אם לא תלכי לעשות אז לא יהיו וזהו זה. מה יעשה, יגיש תלונה במשטרה?), תתייעצי עם אמהות בהלך רוח דומה לשלך, ותגיעי לרופא כשאת יודעת מה את רוצה. התייחסי אליו כנותן שירות - ולא כגורם סמכות. את ההריון את מנהלת! ומרשה לו לייעץ, אם את במצב רוח טוב
אתן את מה שאני עשיתי בשלושת הריונותי בתור דוגמה, אם מעניין לך. אני קוראת מדבריך שאולי יתאים לך כך.
בהריון הראשון הלכתי לרופא כמו שהייתי רגילה ללכת לרופא - לי יש מצב X, הרופא הינו מומחה במצב X, הוא מבין ויודע. יגיד לי מה לעשות, אעשה והכל יהיה בסדר. מהפגישה הראשונה יצאתי כמוך - מאוכזבת, קצת מושפלת, מבולבלת. עם ערימת ניירות שאין לי מושג מה פשרם, מה עושים ומתי ולמה ואיך. בגלל שאני עצלנית, לא שברתי את הראש עם זה. וככה יצא שפספסתי בדיקות - לא תיאמתי בזמן, או לא תיאמתי בכלל. חלף פרק הזמן האפשרי לביצוע בדיקה, ראיתי שהשמים לא נפלו. לא חזרתי לרופא עם תוצאות הבדיקות שכן עשיתי (כל התוצאות היו בטווח הנורמה), לא הגיעו שוטרים הביתה לעצור אותי.
בחרתי לעשות בדיקות רק פשוטות ולא פולשניות (בעיקר בדיקות דם שלי), אלא אם כן יש אינדיקציה משמעותית שיש בעיה כלשהי (באחד ההריונות עלה הצורך לבדיקה פולשנית ואכן נמצא מום בעובר וגם ביצעתי הפסקת הריון).
בחרתי ללכת ליותר בדיקות בתחילת ההריון, ובסופו בכלל לא.
למעקבים אצל האחיות הלכתי באופן ספוראדי ביותר... לכל היותר 3 מעקבים בהריון, זה השיא שלי.
כך שבעצם, בקופת חולים היה רשום רופא X שעוקב אחרי ההריון (ובכל מקום הקפידו לשאול אותי מי הרופא ואני נתתי את השם), ובעצם לא היה לו מושג מכלום כי הייתי אצלו פעם אחת בהתחלה וזהו. הנהנתי, לקחתי את הניירות שנתן לי, ובבית זרקתי את רובם לפח והמשכתי לבד. לא נראה שלמישהו היה אכפת - אני מתכוונת לזה במובן החיובי. הם
יודעים שנוכחותם במהלך ההריון
ממש אינה מחויבת המציאות, אבל יש מן הסכמה שבשתיקה כזו שרוב הנשים (שלא חשבו מעולם על באופן, האתר או צורת החיים)
נהנות מתשומת הלב,
אוהבות ללכת להמון בדיקות ומרגישות עם זה נהדר, ובקופ"ח או בתחום הרפואה בכלל ממילא לא מצטיינים בלהסביר את כל האפשרויות
באמת (לפעמים אפשר לבחור תרופה א' או תרופה ב')... אז מי שמרגישה עם זה טוב, לבריאות. אם לך הרופא עשה רע, אני רוצה לספר לך שלא חייבים להמירו באחר.
היי אליה! בשעה טובה.
קודם ענייני מנהלה: השאלה לא 100% קשורה לנושא הדף. אולי [po]להחליט על לידת בית[/po] ? אני לא מספיק בטוחה כדי להעביר בעצמי אז אענה לך כאן בינתיים.
אענה לך, לא בדיוק על השאלות ששאלת (אין לי תשובות עליהן), אבל מקווה אולי לעזור עם תובנות שהיו לי בהריונות - כי מאוד התחברתי לאכזבה שאת מתארת מהרופא. גם אני נתקלתי רק ברופאים שנחוו כגסי רוח, חסרי אכפתיות, ישבו מולי רבע שעה והדפיסו מרשמים לאלף בדיקות, סתם בנוהל שגרתי. מבחינתם לא עם שום כוונה רעה, פשוט ככה הם רגילים בפס הייצור, ואני - שנכנסתי לרופא בהתרגשות כה גדולה - ישבתי מולו והרגשתי פשוט מיותרת בהריון שלי עצמי. יצאתי מאוכזבת וכל כך מבולבלת.
תובנה 1. בדיקות בהריון - כשמן כן הן - בדיקות. לא טיפולים. אין חובה לעבור אף אחת מהן ואין טעם לחוש פספוס על בדיקה שלא עושים. את לא מסכנת את העובר או את עצמך אם לא תעברי את חלקן או כולן. רובן המכריע של הבדיקות בהריון הן בדיקות היתכנות גם ככה, ולא מספקות מידע וודאי לגבי מום כזה או אחר - אלא סטטיסטיקה בלבד, מה שאולי עשוי להיות.
תובנה 2. לא צריך רופא כדי להיות בהריון, כן כן! הריון זה לא מחלה. אם רופאים לא באים לך טוב, את ממש לא חייבת ללכת. את יכולה לעשות איזה בדיקות שנעים לך לעשות (גם ככה לא עושים אותן אצל הרופא הספציפי). אם התוצאה בטווח הנורמה, גם בעצם אין צורך למעקב המשך עם רופא.
תובנה 3. איסורים בהריון - טוב, פה יש לי נאום חוצב להבות. זה מהר מאוד הופך ל"אוי אני כל כך מיוחדת ועדינה, אני בהריון אז אסור לי את זה ואת זה ואת זה ואת זה, תתחשבו בי ותלטפו לי את האגו". לעתים קרובות זה נסחף למחוזות האבסורד. אז תראי. לשיטתי אין איסורים. את אדם בוגר. ביפן נשים אוכלות דגים נאים וסושי בהריון (במקום איכותי ונקי). בצרפת נשים שותות יין בהריון (מעט. במידה) ואוכלות גבינות כחולות (לא כאלה ב-80% הנחה ממחלבה מסתורית שלא שמעו עליה מעולם). מה יש? יש מודעות. חיידקים ווירוסים (לא כל חיידק וכל וירוס!), שאצלך אולי יגרמו קלקול קיבה, לעובר עלולים לגרום נזקים חמורים. לכן הריון כנראה אינו הזמן המתאים לאכול שיפוד בשר מסתורין בשוק בדרום אמריקה, וגם לא הזמן המתאים להגיד "נו, אז מה אם הדג הקפוא הזה פג תוקף ב-2006 וישב שבועיים במקרר כי שכחתי שהפשרתי אותו". סיגריות ואלכוהול זה לא בריא גם ככה, והריון בטח לא הזמן להתחיל, ובהחלט הזמן לצמצם. אבל אנשים נורררררראאאאא אוהבים לדבר, וכמה שיותר איסורים ככה יותר נושאים לשיחה ויותר תשומת לב להריונית (הריוניות רבות סוחטות כל טיפת תשומת לב שאפשר). אותי זה קצת מבחיל (אולי זה היה בגלל ההריונות :-P ). הנקודה שלי היא שאת לא צריכה לפחד מאוכל כי את בהריון. את צריכה להפעיל שיקול דעת, שהאוכל שלך יהיה נקי ככל האפשר מגורמי מחלות. אם תאכלי מזון כרגיל ותקפידי שיהיה איכותי, שטופל היטב במקומות טובים ונקיים - אני לא רואה סבירות סטטיסטית שיקרה משהו לעובר שלך שלא יכול היה לקרות לעובר של ההריונית ששמרה והקפידה הכי הרבה בעולם (כי כמה שלא תקפידי, תמיד יכול איזה חיידק סלמונלה לחדור לך לאוכל. בטח ובטח אם את רק מקפידה ש"אסור ביצים חיות" ו"אסור דגים נאים" ו"אסור בשר לא מבושל", אבל אוכלת בעל האש המשפחתי ירקות אפויים שעמדו 5 שעות בשמש עם שאריות מיונז וטחינה). עדיף להיות רגועה ושמחה ולהפריש הורמונים טובים לשיליה, לא סטרס.
לסיכום. אולי במקום לחפש רופא שלא דורש יותר מדי בדיקות (מה זאת אומרת רופא דורש בדיקות? שידרוש... אם לא תלכי לעשות אז לא יהיו וזהו זה. מה יעשה, יגיש תלונה במשטרה?), תתייעצי עם אמהות בהלך רוח דומה לשלך, ותגיעי לרופא כשאת יודעת מה את רוצה. התייחסי אליו כנותן שירות - ולא כגורם סמכות. את ההריון את מנהלת! ומרשה לו לייעץ, אם את במצב רוח טוב ;-)
אתן את מה שאני עשיתי בשלושת הריונותי בתור דוגמה, אם מעניין לך. אני קוראת מדבריך שאולי יתאים לך כך.
בהריון הראשון הלכתי לרופא כמו שהייתי רגילה ללכת לרופא - לי יש מצב X, הרופא הינו מומחה במצב X, הוא מבין ויודע. יגיד לי מה לעשות, אעשה והכל יהיה בסדר. מהפגישה הראשונה יצאתי כמוך - מאוכזבת, קצת מושפלת, מבולבלת. עם ערימת ניירות שאין לי מושג מה פשרם, מה עושים ומתי ולמה ואיך. בגלל שאני עצלנית, לא שברתי את הראש עם זה. וככה יצא שפספסתי בדיקות - לא תיאמתי בזמן, או לא תיאמתי בכלל. חלף פרק הזמן האפשרי לביצוע בדיקה, ראיתי שהשמים לא נפלו. לא חזרתי לרופא עם תוצאות הבדיקות שכן עשיתי (כל התוצאות היו בטווח הנורמה), לא הגיעו שוטרים הביתה לעצור אותי.
בחרתי לעשות בדיקות רק פשוטות ולא פולשניות (בעיקר בדיקות דם שלי), אלא אם כן יש אינדיקציה משמעותית שיש בעיה כלשהי (באחד ההריונות עלה הצורך לבדיקה פולשנית ואכן נמצא מום בעובר וגם ביצעתי הפסקת הריון).
בחרתי ללכת ליותר בדיקות בתחילת ההריון, ובסופו בכלל לא.
למעקבים אצל האחיות הלכתי באופן ספוראדי ביותר... לכל היותר 3 מעקבים בהריון, זה השיא שלי.
כך שבעצם, בקופת חולים היה רשום רופא X שעוקב אחרי ההריון (ובכל מקום הקפידו לשאול אותי מי הרופא ואני נתתי את השם), ובעצם לא היה לו מושג מכלום כי הייתי אצלו פעם אחת בהתחלה וזהו. הנהנתי, לקחתי את הניירות שנתן לי, ובבית זרקתי את רובם לפח והמשכתי לבד. לא נראה שלמישהו היה אכפת - אני מתכוונת לזה במובן החיובי. הם [b]יודעים[/b] שנוכחותם במהלך ההריון [b]ממש אינה מחויבת המציאות[/b], אבל יש מן הסכמה שבשתיקה כזו שרוב הנשים (שלא חשבו מעולם על באופן, האתר או צורת החיים) [b]נהנות[/b] מתשומת הלב, [b]אוהבות[/b] ללכת להמון בדיקות ומרגישות עם זה נהדר, ובקופ"ח או בתחום הרפואה בכלל ממילא לא מצטיינים בלהסביר את כל האפשרויות [b]באמת[/b] (לפעמים אפשר לבחור תרופה א' או תרופה ב')... אז מי שמרגישה עם זה טוב, לבריאות. אם לך הרופא עשה רע, אני רוצה לספר לך שלא חייבים להמירו באחר.