על ידי אפרת_מ* » 08 אוגוסט 2010, 20:42
ומה עם לילה ראשון בלי אמא לקטנה בהרבה?
האוצר בת שנה וחודשיים. אני ואבא שלה לא יחד. הוא מבקר קבוע והיא אוהבת אותו וקשורה אליו. בחודשיים האחרונים היא מבלה איתו בשבת 6-8 שעות בלעדי. גם לקח אותה מהמשפחתון אחה"צ לארוע משפחתי והחזיר אותה ישנה, כך שהיא ראתה את אמא בבוקר ואז כשהתעוררה לינוק.
הוא רוצה לקחת אותה לסבים. הם גרים רחוק. הוא יודע שאני לא אוהבת שהיא תבלה הלוך וחזור באוטו ביום אחד (כשנסענו לשם יחד בעבר). התכוון שתישאר לישון. נראה לי שיותר הסבים הזמינו מאשר שזה היה רעיון שלו. אמר שאולי היא כבר מוכנה.
היא יונקת, יונקת בלילה. נכון שנראה שהיא מסתדרת בלילה בלי אמא מצוין (עקב פציעה יצא שבילתה עם דוד ודודה עד 4 בבוקר, והרדימו אותה ללא בעיה ללא ציצי - היא לא מוכנה בקבוק או מוצץ). גם עם אבא שלה הסתדרה למשך כמה שעות מצוין, עם אמא היא מוכנה רק ציצי כשהעא מתעוררת.
מרגיש לי קצת מוקדם להיות יום וחצי או יומיים כולל לילה לראשונה, בלי אמא. כשהיא רחוקה, וגם אם היא רוצה/צריכה את אמא, זה לא ממש אפשרי מיידית.
יש בינינו תקשורת מצוינת. הוא מיד קיבל את ההסתייגות שלי שאולי כדאי לנסות שהיא תהיה לילה בלעדי קרוב יותר (אצלו, שהוא יהיה איתה אצלי, אצל אחותו, איפשהו לא כ"כ רחוק). שאם זה יעבוד טוב, תכף בחגי תשרי יהיו שלל הזדמנויות לנסוע איתה להוריו.
הייתי מעדיפה שהיא כבר תיגמ"ל לפני. אבל כאמור, לאור ניסיון העבר, אני לא חושבת שיש לה בעיה לבלות לילה בלי ציצי.
היא עוד לא ממש מדברת. או נכון יותר, היא אומרת "הלו", לפעמים ברור שהיא אומרת "אמא" או מאמא ומתכוונת אלי. לפעמים פחות. "לא", אולי עוד משהו..
מה שבאמת נראה לי מפחיד - איך אפשר לדעת שהיא לא מרגישה שאמא נעלמה לה, ושהיא באמת מוכנה להיות בלי אמא לילה שלם, וכ"כ הרבה זמן. ברור לי שהיא תהנה עם אבא ועם המשפחה. אבל לא רוצה שתרגיש שאמא נעלמה לה, בלי שהיא יכולה לתקשר את זה באופן שמובן גם לצד השני.
ומה עם לילה ראשון בלי אמא לקטנה בהרבה?
האוצר בת שנה וחודשיים. אני ואבא שלה לא יחד. הוא מבקר קבוע והיא אוהבת אותו וקשורה אליו. בחודשיים האחרונים היא מבלה איתו בשבת 6-8 שעות בלעדי. גם לקח אותה מהמשפחתון אחה"צ לארוע משפחתי והחזיר אותה ישנה, כך שהיא ראתה את אמא בבוקר ואז כשהתעוררה לינוק.
הוא רוצה לקחת אותה לסבים. הם גרים רחוק. הוא יודע שאני לא אוהבת שהיא תבלה הלוך וחזור באוטו ביום אחד (כשנסענו לשם יחד בעבר). התכוון שתישאר לישון. נראה לי שיותר הסבים הזמינו מאשר שזה היה רעיון שלו. אמר שאולי היא כבר מוכנה.
היא יונקת, יונקת בלילה. נכון שנראה שהיא מסתדרת בלילה בלי אמא מצוין (עקב פציעה יצא שבילתה עם דוד ודודה עד 4 בבוקר, והרדימו אותה ללא בעיה ללא ציצי - היא לא מוכנה בקבוק או מוצץ). גם עם אבא שלה הסתדרה למשך כמה שעות מצוין, עם אמא היא מוכנה רק ציצי כשהעא מתעוררת.
מרגיש לי קצת מוקדם להיות יום וחצי או יומיים כולל לילה לראשונה, בלי אמא. כשהיא רחוקה, וגם אם היא רוצה/צריכה את אמא, זה לא ממש אפשרי מיידית.
יש בינינו תקשורת מצוינת. הוא מיד קיבל את ההסתייגות שלי שאולי כדאי לנסות שהיא תהיה לילה בלעדי קרוב יותר (אצלו, שהוא יהיה איתה אצלי, אצל אחותו, איפשהו לא כ"כ רחוק). שאם זה יעבוד טוב, תכף בחגי תשרי יהיו שלל הזדמנויות לנסוע איתה להוריו.
הייתי מעדיפה שהיא כבר תיגמ"ל לפני. אבל כאמור, לאור ניסיון העבר, אני לא חושבת שיש לה בעיה לבלות לילה בלי ציצי.
היא עוד לא ממש מדברת. או נכון יותר, היא אומרת "הלו", לפעמים ברור שהיא אומרת "אמא" או מאמא ומתכוונת אלי. לפעמים פחות. "לא", אולי עוד משהו..
מה שבאמת נראה לי מפחיד - איך אפשר לדעת שהיא לא מרגישה שאמא נעלמה לה, ושהיא באמת מוכנה להיות בלי אמא לילה שלם, וכ"כ הרבה זמן. ברור לי שהיא תהנה עם אבא ועם המשפחה. אבל לא רוצה שתרגיש שאמא נעלמה לה, בלי שהיא יכולה לתקשר את זה באופן שמובן גם לצד השני.