על ידי סלעית* » 25 ינואר 2005, 07:49
רגע, רגע, בואו נבהיר כמה דברים.
נכנסתי לדף הזה כדי לייעץ מניסיוני הדל, שכמה שמתכוננים ומתאמצים ומנסים ליצור מציאות בבית חולים, לא הכל בשליטתנו. הרי זה בעצם מה שחיפושית שאלה.
אתן לא יודעות עליי או על הלידות שלי, וזה לא נראה לי העניין. רק כדי שיהיה ברור - כל הלידות הקודמות שלי היו לידות בית טובות. בלידה הזו לצערי לא יכולתי ללדת בבית. הייתה איתי מיילדת שנפגשתי איתה כמה פעמים לפני כן ונראתה נחמדה ומקצועית. הכל היה בסדר גמור גם בלידה הזו, לא היו שום התערבויות, בעיות, חתכים קרעים ושאר ירקות. מבחינה פיזית הכל עבר בצורה טובה, ילדתי תינוק גדול ובריא בעצמי ובלי נזקים. (-:
הרבה נשים שאני מכירה היו מתחלפות איתי כדי לא לעבור חתך למשל, או לידת ואקום, או ניתוח קיסרי.
אני חושבת שבהחלט לקחתי אחריות ללידה שלי, ובתנאים הנתונים התמודדתי עם כל הלחצים שהיו אבל מה - למרות שנבחר בי"ח שידוע באחיות הנחמדות שלו, הסתבר בדיעבד שלאחות שלנו היה יום ארוך וקשה. וזה יצא עליי בלחיצות.
אין חוכמה כמו חוכמה לאחר מעשה, לכן אמרתי ש"בדיעבד". אבל האמת היא שלא יכולתי לדמיין שהיא או מישהו יתנהגו בצורה כזו, (אולי כי אני והאנשים סביבי אינם כאלה?) וללא הידע שיש לי עכשיו על ההתנהגות שלה בזמן הלחיצות, ידע שכמובן לא היה לי אז, לא הייתי מבקשת שיחליפו אותה.
כמו שאמרתי - לא הכל תלוי בנו.
ולכן חשוב לי לומר את זה לכל מי שעומד ללדת בבית חולים, שיהיה מוכן לאפשרות הזאת, שזה לא יהיה משהו שייפול עליו בהפתעה.
ואני עדיין עומדת מאחורי ההסתייגות שלי מדבריה של יהודית.
כל משפט אפשר להפוך מהווה לעבר, והמשמעות שלו נשמרת.
את יוצרת את המציאות ומה שאת מזמנת קורה בד"כ. שווה ערך ל
את יצרת את המציאות ומה שזימנת קרה.
מצטערת, לא מסכימה. אני חושבת שהלידה האחרונה שלי היא בדיוק דוגמה למציאות שקרתה על אף ידע והכנה. חשוב לי לספר את זה לחיפושית, שתדע שלמרות כל כוונותיה הטובות, מספיקה אחות אחת בשביל לפגום בחוויה הרגשית.
אני מאחלת לכן שלעולם לא תהיו בסיטואציה כזו, ושלא יעלה בכן צל של ספק בקשר לנכונות דבריה של יהודית. אבל אני גם מציעה לא לומר את זה לאחרים. כי אם, למרות ניסיון ליצור מציאות חיובית ולזמן אותה, התוצאה לא תהיה התוצאה הרצויה ב 100%, הדברים האלה יהדהדו ועלולים לגרור האשמה עצמית מצד אחד וכעס על חוסר האמפתיה מצד שני. שניהם מיותרים.
יש פתגם ביידיש שאומר: א מענטש טראכט און גאט לאכט. האדם מתכנן ואלוהים צוחק.
אין ביני לבין כרמית מ ויכוח על לידה בבי"ח והבנת המשמעות של מפל התערבויות. אני בהחלט מרגישה כך. הנקודה היא שבאמת באופן "פיזי" התכוננתי להכל, וזו הייתה לידה מצוינת מבחינה פיזית.
וחיפושית שאלה רק לגבי הפן הפיזי של הלידה, ואני יכולתי לענות לה - כן, זה אפשרי.
אבל מצאתי לנכון להזכיר גם התנהגות בין-אישית שלא במקומה.
האם לא היית רוצה לשמוע את זה לפני שקרה לך משהו רע?
בוודאי שהייתי רוצה, לכן אני מספרת את סיפורי לחיפושית.
ואם אפשר, בואו נענה לחיפושית על תהיותיה ונפסיק להתעסק בי. תודה.
רגע, רגע, בואו נבהיר כמה דברים.
נכנסתי לדף הזה כדי לייעץ מניסיוני הדל, שכמה שמתכוננים ומתאמצים ומנסים ליצור מציאות בבית חולים, לא הכל בשליטתנו. הרי זה בעצם מה שחיפושית שאלה.
אתן לא יודעות עליי או על הלידות שלי, וזה לא נראה לי העניין. רק כדי שיהיה ברור - כל הלידות הקודמות שלי היו לידות בית טובות. בלידה הזו לצערי לא יכולתי ללדת בבית. הייתה איתי מיילדת שנפגשתי איתה כמה פעמים לפני כן ונראתה נחמדה ומקצועית. הכל היה בסדר גמור גם בלידה הזו, לא היו שום התערבויות, בעיות, חתכים קרעים ושאר ירקות. מבחינה פיזית הכל עבר בצורה טובה, ילדתי תינוק גדול ובריא בעצמי ובלי נזקים. (-:
הרבה נשים שאני מכירה היו מתחלפות איתי כדי לא לעבור חתך למשל, או לידת ואקום, או ניתוח קיסרי.
אני חושבת שבהחלט לקחתי אחריות ללידה שלי, ובתנאים הנתונים התמודדתי עם כל הלחצים שהיו אבל מה - למרות שנבחר בי"ח שידוע באחיות הנחמדות שלו, הסתבר בדיעבד שלאחות שלנו היה יום ארוך וקשה. וזה יצא עליי בלחיצות.
אין חוכמה כמו חוכמה לאחר מעשה, לכן אמרתי ש"בדיעבד". אבל האמת היא שלא יכולתי לדמיין שהיא או מישהו יתנהגו בצורה כזו, (אולי כי אני והאנשים סביבי אינם כאלה?) וללא הידע שיש לי עכשיו על ההתנהגות שלה בזמן הלחיצות, ידע שכמובן לא היה לי אז, לא הייתי מבקשת שיחליפו אותה.
כמו שאמרתי - לא הכל תלוי בנו.
ולכן חשוב לי לומר את זה לכל מי שעומד ללדת בבית חולים, שיהיה מוכן לאפשרות הזאת, שזה לא יהיה משהו שייפול עליו בהפתעה.
ואני עדיין עומדת מאחורי ההסתייגות שלי מדבריה של יהודית.
כל משפט אפשר להפוך מהווה לעבר, והמשמעות שלו נשמרת.
[u]את יוצרת את המציאות ומה שאת מזמנת קורה בד"כ.[/u] שווה ערך ל
את יצרת את המציאות ומה שזימנת קרה.
מצטערת, לא מסכימה. אני חושבת שהלידה האחרונה שלי היא בדיוק דוגמה למציאות שקרתה על אף ידע והכנה. חשוב לי לספר את זה לחיפושית, שתדע שלמרות כל כוונותיה הטובות, מספיקה אחות אחת בשביל לפגום בחוויה הרגשית.
אני מאחלת לכן שלעולם לא תהיו בסיטואציה כזו, ושלא יעלה בכן צל של ספק בקשר לנכונות דבריה של יהודית. אבל אני גם מציעה לא לומר את זה לאחרים. כי אם, למרות ניסיון ליצור מציאות חיובית ולזמן אותה, התוצאה לא תהיה התוצאה הרצויה ב 100%, הדברים האלה יהדהדו ועלולים לגרור האשמה עצמית מצד אחד וכעס על חוסר האמפתיה מצד שני. שניהם מיותרים.
יש פתגם ביידיש שאומר: א מענטש טראכט און גאט לאכט. האדם מתכנן ואלוהים צוחק.
אין ביני לבין כרמית מ ויכוח על לידה בבי"ח והבנת המשמעות של מפל התערבויות. אני בהחלט מרגישה כך. הנקודה היא שבאמת באופן "פיזי" התכוננתי להכל, וזו הייתה לידה מצוינת מבחינה פיזית.
וחיפושית שאלה רק לגבי הפן הפיזי של הלידה, ואני יכולתי לענות לה - כן, זה אפשרי.
אבל מצאתי לנכון להזכיר גם התנהגות בין-אישית שלא במקומה.
[u]האם לא היית רוצה לשמוע את זה לפני שקרה לך משהו רע?[/u]
בוודאי שהייתי רוצה, לכן אני מספרת את סיפורי לחיפושית.
ואם אפשר, בואו נענה לחיפושית על תהיותיה ונפסיק להתעסק בי. תודה.