למה קונים את הילד? מי שנותן לילד ממתק בדרכ רוצה שהילד ישמח. אין פה רצון למניפולציה. זה אינסטינקט בסיסי לרצות לשמח ילד וממתק זו עוד דרך. ואגב בכלל לא קלה, ילדים יש להם דרישות. טלויזיה או צעצוע זה לא פחות קל

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

ואני מדברת גם על ילדים בבית הספר היסודי ולא רק על קטנטנים

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

רק לשתף
ואולי כבר זרקו על זה הרבה מילים
לתת ממתקים זה לקנות את הילד בזול
אני ממש מרגישה את זה, וזה מרגיז אותי
הילדים מקבלים ממתקים מכל כך הרבה גורמים
אותם גורמים מנצלים את זה שאני מגבילה ממתקים בביתי, כך הממתק נהפך להיות נחשק יותר, ואז כאשר הם נותנים את הממתק הם זוכים באהבת הילד, והילד לכאורה מרגיש שאוהבים אותו.
זה מרגיז אותי כל כך

וזה בא גם מהסבתות. שהן נחמדות ומקסימות. אבל מרגיז אותי חלוקת הממתקים (יש סבתא אחת שרואים לעתים ממש קרובות. והיא יודעת שאני לא אוהבת את זה-ובמקרה היא אמא שלי,כך שאמרתי לא פעם. ובכל זאת כל פעם יש הליך זוחל שבו הממתקים מתרבים ומתרבים, וכל פעם אני צריכה להיות הרעה ולעצור את זה.) מרגיזה שאני הרעה והם הטובים. תמיד אני הרעה עם הגבולות שלי. אוף עם זה.
והכי מרגיז אותי שקונים את הילד בזול. אני משתגעת. במקום להשקיע בקשר, בלשחק, בלדבר, בזמן איכותי, נותנים ממתק וקונים את הילד,ככה.
אמא שלי דוקא כן משתדלת לתת גם מהדברים האחרים, שהם לתת תשומת לב בשיחה ובמשחק ובפעילות משותפת. ועדיין הכי קל לה בשוטף לתת ממתק ולקנות את הילד.
ואני בכלל לא מתחילה לדבר על מסגרות אחרות שבהם קונים את הילד עם הממתקים.
בעלי דוקא מרוצה. לא אכפת לו.
ואני משתגעת פשוט

אני פה רק כדי להזכיר איזו הרגשה דביקה ומגעילה זו, אחרי שבולסים כמויות של ג'אנק ביום הולדת (וזה עוד בלי שנגעתי בבמבה ובביסלי...).
הילדים זללו בלי גבול, למעשה אני שמתי את הגבול. שכל הזמן זז וזז :-/
אחר כך חשבתי שזה ממש לא הוגן מצד המארגנים, להזמין ילדים לאירוע ולהציע להם רק את הדברים הקלוקלים האלה. לא היה אפילו כסת"ח בדמות בייגלה או פיתות עם חומוס, שלא לדבר על פירות.

נדמה לי שיש בגוגל אפשרות להעלות מסמכי וורד ולקשר אליהם.

שלום
בעקבות דברים שכתובים כאן כתבתי [b]מכתב להורי הגן[/b] של הילדים שלי. מכתב שנותן רעיונות לממתקים בריאים וגם מסביר בקצרה (3 עמודים) מה הנזקים בממתקים לילדים. הורים מאד התלהבו ולאט לאט אנחנו מרגים בשינוי.
אשמח לפרסם בפורום לטובת הכלל- אבל איך עושים קישור לקובץ וורד?

[url=http://www.mouse.co.il/CM.[po]articles]מישל אובמה מפיצה את בשורת המזון הבריא בארהב[/url] item[/po],1050,209,34209,.aspx
לאט לאט זה יחלחל גם לכאן, אני בטוחה @}

במבי, התגובה שלך עזרה לי להבין איזו דרך ארוכה ועצומה עברתי בעשר השנים האחרונות. תודה :-)
סליחה על הטון.
שיהיה רק טוב @}

(נ.ב. אני בתור ילדה שנאתי צימוקים, לא התקרבתי אליהם. אבל אני רואה המון ילדים מסביב שדווקא מתים עליהם. לך תדע...)

אני פותחת דף נפרד ל-[po]גרסאות ביתיות לאוכל מוכן שילדים אוהבים[/po]. מוזמנות לתרום @}

[u]מה לגבי שיתוף הילדים בבחירת האוכל? יצירת מודעות מבית? יש לזה מקום במסמך שלך?[/u]

התייחסתי לזה, יכול להיות שאפשר להרחיב

_השמנה - כנ"ל, קונצנזוס.
לרוב דוקא לא. רוב האנשים שאני מכירה מפחדים למנוע מהילדים שלהם מאכלים משמינים במחשבה שזה יגרום להפרעות אכילה. הנושא הזה מאוד רגיש וצריך לגשת אליו בעדינות. עדיף להתמקד במזין/לא מזין, במה שבריא או מזיק. בריאותית והתנהגותית_.

התכוונתי שהקונצנזוס הוא הבנת הקשר הסיבתי בין ממתקים וג'אנק להשמנה. דרך זה אפשר לדבר על דברים נוספים. הנייר (לדעתי) הוא בדיוק אחד שמחזק את האלמנט של מזון מלא ומזין ולא את תפיסת הדיאטה (תפיסה שאני לא מתחברת אליה בכלל)

צימוקים - נו, כל אחד והילדים שלו. הבת שלי אוהבת כרובית חיה ושונאת פירות יבשים. אני הולכת על כמה רעיונות מתחום הדברים השגורים. יכול להיות שיש מקום להוסיף הערה לגבי פירות יבשים. אבל - כשכתבתי, חשבתי על זה ובכוונה לא כתבתי. כנראה שלכל אחד יש תפיסה קצת שונה לגבי הפרגמטיות של הנייר בהקשר לתוכן שמובא בו. כתבתי על פירות ועל אפונים ותירס קפוא. זה כדי לתת רעיונות לכיוונים יצירתיים.

בשמת, סלט, אמאל2 - תודה. אולי אאסוף גמה רעיונות ואייצר גירסה יותר מקיפה. אבל חשוב לי שלא תהיה ארוכה מדי. כך שהכל צריך להיות "בקטנה".

במבי, כל מה שכתבת נכון, חומוס היה הורג את הטקסט, אבל צימוקים - לא. הם מאוד מתוקים וילדים כן מתים עליהם (וגם מבוגרים), והם נקנים מוכנים לאכילה וגם נשמרים הרבה זמן, בקיצור זה דווקא לדעתי כן רעיון טוב לגרסה הבאה.

אפשר היה לכלול שם גם "פקאן סיני" שהם פקנים מסוכרים עם קצת שמן, אבל כל פעם שאני מנסה לקנות אותם הם כל כך לא טריים והשמן שעליהם ממש מקולקל, שאולי עדיף לוותר.

[u]שלחתי במייל וקיבלתי כמה תגובות חיוביות וחמות[/u]
אני חושבת שזו העדות הכי טובה לעובדה שבמביק כתבה מסמך שאנשים באמת מוכנים לקרוא אותו ברצון, ולקבל ממנו דברים!

[po]תמרוש רוש[/po], אני חוששת שפספסת בגדול שמדובר במסמך להורים של הילדים בגן-הילדים...
{@

[po]במבי ק[/po], לדעתי זה ממש הדבר הכי קשה.
לכתוב מסמך כזה, שבאמת התוצאה שלו מוצלחת. שלא רק מתיימר לתת את המדרגה הראשונה, אלא גם [b]מצליח[/b]!

[u]השמנה - כנ"ל, קונצנזוס.[/u]
לרוב דוקא לא. רוב האנשים שאני מכירה מפחדים למנוע מהילדים שלהם מאכלים משמינים במחשבה שזה יגרום להפרעות אכילה. הנושא הזה מאוד רגיש וצריך לגשת אליו בעדינות. עדיף להתמקד במזין/לא מזין, במה שבריא או מזיק. בריאותית והתנהגותית.

מה לגבי שיתוף הילדים בבחירת האוכל? יצירת מודעות מבית? יש לזה מקום במסמך שלך?

וגם, רוצה להגיד תודה. שלחתי במייל וקיבלתי כמה תגובות חיוביות וחמות. ביקשתי פידבקים כדי להעביר לדף הזה :-)

[u]בוטנים זה מלוח וזה מהדברים שאוכלים בכמויות, שלא לדבר על זה שבוטנים זה לא הדבר הכי מזין עד כמה שידוע לי, וזה נתקע בשיניים, וזה בד"כ מאוד שמן.[/u]
רוב ההורים גם לא ייתנו בוטנים לילדים מתחת לגיל 5.

[u]לרוב האנשים יותר נכון לקרוא משהו שמתכתב עם המקום שלהם בחיים, מושך קצת למעלה, וכשהם עולים את המדרגה הראשונה - הם יכולים לאזור כוחות לקראת המדרגה השניה. יש כאלה שזה הולך להם יותר מהר ויש כאלה שזה לוקח להם זמן. אני רק רוצה להראות שיש מדרגות ולהציע דרך ידידותית לעלות בהן.[/u]
|Y|

אני חושבת שזו הזדמנות להסביר קצת על איך שאני מתייחסת לכתיבה.

הגישה שלי היא פרגמטית - אני לא רוצה לתקן את העולם, אני לא רוצה להקיף את הכל, ואני גם לא רוצה לומר את כל האמת, אלא רק חלק שבחרתי להאיר. אני כן רוצה לכתוב משהו שיוכל לגעת באנשים, להציע להם אופציה שונה. אופציה לשינוי קטן. כי שינוי קטן בתחומים האלה הוא שינוי גדול. כי הוא בהכרח גורר איתו התחלה של מודעות ושינוי תודעתי. המטרה שלי היא לכתוב כך שאנשים שלא בהכרח היו חשופים למידע מהסוג הזה, או לא בהכרח התייחסו אליו - יתייחסו אליו. יקראו טקסט שלא מבהיל אותם, שלא מאיים עליהם, שיקראו עד הסוף. טקסט שלא מפחיד אותם ואומר להם [b]רעל סכנה רעל[/b]. לצורך זה - בחרתי לכתוב על דברים שגורים, יומיומיים, באור מעט שונה. שמציע נקודת מבט יותר רחבה.

לגבי הבחירה למשל בטיעונים של שיניים והשמנה - אלה טיעונים שמאוד מדברים אל אנשים שלא מתעמקים בתזונה ובהשלכות שלה על הבריאות. שיניים כולם מכירים וזה לגמרי קונצנזוס. מזכירים את הנזקים לשיניים, ויש לנו הזדמנות להזכיר נזקים נוספים. השמנה - כנ"ל, קונצנזוס. דרך ההשמנה אפשר לדבר על נזקי הסוכר בהקשר הבריאותי. אני לא סתם מדגישה את הדברים האלה. הם המפתח שלי שבעזרתו אני יכולה להכניס עוד קצת מידע מתחומים שהם פחות קונצנזוס. אני כתבתי את הנייר כך שכל מיני סוגים של קוראים יוכלו להפיק ממנו משהו. ייעדתי אותו להורי הגן, אבל ברור שגם הורי הגן הם קהילה מגוונת עם תפיסות עולם שונות לגבי מגוון של נושאים, ביניהם תזונה. ניסתי לכתוב כך שיוכל לדבר אל כולם.

שוקולד - מי אמר שהוא לא מעובד? גם רסק ירוק מעובד. יחסית לממתקים מהסוג הזרחני - מדובר במזון בריאות. ההצעה היא לבנות היררכיה. לדעת שיש דברים יותר גרועים ופחות גרועים. שוקולד בראש הרשימה כי הוא הכי חשוב מבחינת העריכה. כי כל מי שמפחד שהולכים לקחת לו את ה"פינוק" וה"דברים שאי אפשר בלעדיהם", אז כל מי שחשוב ככה יכול להירגע, חשוב שזה יהיה בראש הרשימה - שוקולד עדיף בהרבה על סוכריה על מקל. מבחינתי - שוקולד עדיף בהרבה על בוטנים מצופים. שוקולד אוכלים 2-4 קוביות. בוטנים זה מלוח וזה מהדברים שאוכלים בכמויות, שלא לדבר על זה שבוטנים זה לא הדבר הכי מזין עד כמה שידוע לי, וזה נתקע בשיניים, וזה בד"כ מאוד שמן.

פירות יבשים וחומוס מיובש - כמו שכתבתי - זה הורג את הנייר. הנייר הזה הוא לא "אלטרנטיבות מתוקות בריאות". הוא נייר שמציע צריכה מבוקרת של מזון מקובל, שמציע לדעת יותר, שמציע לעשות היררכיה. הנייר לא מדבר על ויתור על ממתקים, אלא על צריכה מידתית ומתוך מחשבה וידע, ולא "כי ככה זה" ו"ככה כולם עושים" ו"ככה אתם גדלתם, תראי איזה יופי". שינויים מהסוג הזה עושים לאט. לרוב האנשים (ואני ביניהם) לא טוב לגשת בגישה של פטיש-5-קילו. לרוב האנשים יותר נכון לקרוא משהו שמתכתב עם המקום שלהם בחיים, מושך קצת למעלה, וכשהם עולים את המדרגה הראשונה - הם יכולים לאזור כוחות לקראת המדרגה השניה. יש כאלה שזה הולך להם יותר מהר ויש כאלה שזה לוקח להם זמן. אני רק רוצה להראות שיש מדרגות ולהציע דרך ידידותית לעלות בהן. גם לי לוקח זמן לעשות שינויים. אני רוצה לכבד את האנשים שאני פונה אליהם, ולכתוב מהמקום של - קחו מזה מה שתמצאו לנכון. מה שמתאים לכם. בשביל זה - חשוב לי לכתוב בטון הנכון, וחשוב לי לכלול בנייר תוכן שהוא לא בהכרח המילה האחרונה בתחום, אלא תוכן שיעשה חשק לקרוא דברים קצת אחרים.

תמר, המסמך לא נכתב עבורך, אלא במכוון ומתכוון ובמודע לקהל יעד של הורים מהשורה. לא סתם ערכתי אותו ככה, הקדשתי המון מחשבה לאיך הוא כתוב, מה סדר הדברים ומה הוא כולל. כולל שיקולים "פוליטיים" ושיקולים של לוותר "פה" כדי להרוויח "שם". אני יודעת מה מביא אנשים לעזוב טקסטים מהסוג הזה באמצע, ומה מביא אותם לקרוא עד הסוף, חומוסים מיובשים - גזר דין מוות על המשך הקריאה. זה ל"קיצוניים" כמוך, לא להורים מהשורה שרוצים לכבד בממתקים. אני מזמינה אותך, או כל מי שנושא אג'נדה שונה או שפונה לקהל יעד שונה - לייצר מסמך כזה בעצמו. אפשר להסתמך על המסמך שלי.

כשכתבתי היה חשוב לי להביא קישוים מאתרים מיינסטרימיים ומקובלים, היה חשוב לי לסכם לתוך המסמך את ה core של הדברים כי אני יודעת שמעט אנשים לוחצים על קישורים, הקדשתי המון מאמץ לסכם דברים למעט טקסט, ובמודע החלטתי להפסיק להרחיב, כדי שזה לא יהפוך להיות ארוך מדי - כך שאף אחד לא יקרא (גם ככה זה ארוך מאוד).

אני לא מגיבה להערות הפרטניות שלך, כי הטון שלך לא עשה לי טוב. בכל מקרה, כל הדברים נכתבו מתוך מחשבה ולא מתוך יאללה-בוא-נגמור-עם-זה או עצלנות להיפך - הקדשתי לזה המון זמן, עם תינוקת ועם מעט זמן מחשב איכותי. אני אשמח בכל מקרה אם עוד אנשים ייצרו ניירות מהסוג הזה עם תכנים שונים ופחות מתונים. הנייר שלי הוא כזה - פונה לאנשים מהשורה. הוא לשירות הקהילה פה פחות מבחינת הברייקינג-ניוז שבו, ויותר בעניין של איך לגשת בצורה חיובית ופרוקודטיבית אל אנשים שלא בהכרח רואים את הדברים באותו אופן (סבים, משפחה, קהילה). איך לעשות שהמפגש הזה יהיה מפגש בונה, לטובת כולם.

היי במבי,

קראתי עכשיו (קצת מהר וקצת חפוז, סליחה) את המסמך.
איזו השקעה!! סחתיין :-)

כן בא לי להביא כמה נקודות לביקורת, כמה דברים שצרמו לי:
[list=1]
[*] ב"למה לא ממתקים", הפריע לי שהיתה התיחסות לשיניים ולהשמנה, אבל לא לבעיה של קלקול מנגנון הרעב והשובע, ועל כך שממתק מוביל לרצון לעוד ממתק ולעוד ממתק... בעיני זו הבעיה המרכזית עם ממתקים, שהם נדבקים זה לזה, ואחר כך את מוצאת את עצמך עם ילד שמסתובב בבית, רוצה "משהו מתוק" או "משהו טעים" ולא מצליח להגדיר מה הוא באמת צריך. (וגם הדגנים הדלים (=לבנים) עושים את זה, אבל למה להסתבך). כי האמת שמה שהוא באמת צריך זה איזה יומיים של חסה וירקות כדי לנקות את המערכת.
[/list]

[list=1]
[*] ברשימת הממתקים הלגיטימיים, הפריע לי שהתחלת דווקא עם שוקולד. לא מעובד? בדיוק הכרתי מישהי שבנה עובד בתעשיית השוקולד המקומית והם עסוקים עכשיו בלנסות למצוא איזה חומר מקשה אפשר לשים בשוקולד כדי ש"יעמוד". כל מיני ג'לטינים ומייצבים שאני ממש לא רוצה לחשוב עליהם.
[/list]

והפריע לי שאין כל מיני אלטרנטיבות, לפני השוקולד, יותר טובות.
למשל: גרגרי חומוס מיובשים או אפויים (נחשפתי לו ממש לא מזמן וזה להיט בבית, חטיף נהדר). בננות מיובשות (מכיל שומן וסוכר, נכון, אבל כמעט שום דבר חוצמזה, והבננות בכל זאת דומיננטיות), שקדים (כילדה השתגעתי עליהם) צימוקים (פה מאוד פופולרי לתת צימוקים כממתק לילדים קטנים, ויש גם לקנות אותם בקופסאות קטנות, אישיות), בטנים מצופים (בטנים, קמח, מים, סוכר ומלח בכמויות קטנות יחסית, ונדמה לי שמעבר לזה כמעט כלום. וזה של "עלית!"). בקיצור - דברים שהם אמנם "ממתקים" מזוית אחת, אבל מזוית אחרת יש להם ערך מוסף תזונתי כלשהו, כך שהם יושבים בבטן באופן מאוזן יותר, פחות מפרים את מנגנון הרעב והשובע, יותר מספקים (בניגוד לממתק מתוק-מדי-מעובד-מדי, שככל שאת אוכלת ממנו יותר את פחות מסופקת) וקשה יותר לבלוס אותם בכמויות מחפירות.
מניסיון ;-)

ואם לזה את קוראת "קיצוני" - לפחות מנקודת המבט של אוכלוסיית היעד - נו, טוב, כנראה שהתקצנתי בלי לשים לב... אני חשבתי שהרשימה הזאת די קרובה לקונבנציונלי.

ל [url=http://www.bishulog.co.il/blog/2008/07/06/lemonpopsicle]יערה שרי[/url] יש רעיונות מעולים לממתקים בריאים יחסית. שווה להכיר את הבלוג שלה.

[u]בבלנדר[/u]
מזתומרת בבלנדר?
לטחון הכוונה? כמו לפירורים? או לערבל...?
אנא פירוט למאותגרים (יש לי איזה פודפרוססור במגירה שמחכה שאלמד מה עושים איתו..)

במביק, אז בלי לדמיין ;-) נסי. זה יפתיע אותך. כך או כך, זה לוקח פתי בר.

התחתית נשמעת טובה, תודה.

ניצן, זה נשמע מאוד מתאים לפאי פירות, אבל לא יכולה לדמיןי את זה מתחת לעוגת גבינה.

אה, אני שמה קינמון בכל דבר, אני. אוי, זה נשמע סופר סופר סופר טעים! בא לי לנסות כבר היום! אבל אני חוששת שאני פשוט אשב ואוכל את זה בלי הפסקה (והילדים לא יגעו בזה, אז אני פשוט אוכל את זה לבד). אני צריכה לחכות לארוע המשפחתי הבא שאני מארחת.

~<אלטר, אז הוסיפי לזה גם קורט קינמון וכמה טיפות וניל.>
<לעשות את האגוזים והקוקוס בבלנדר, ואז לעסות פנימה את הממתיק הרטוב. להגיע למרקם נכון ביד ובטעם. זה קורה בערך באותו זמן.>
<ייבוש עושה את זה יותר פריך. אבל גם רך זה מעולה.>
<עשיתי ככה טארטלטים חיים מלאים בפירות ובקרם קשיו. יצא שמיימי.>~

[u]בכל מקרה - אני חושבת שהמידע בנייר כתוב בצורה נגישה ובגובה העיניים[/u]
גם אני חושבת. |Y|

בכל מקרה - אני חושבת שהמידע בנייר כתוב בצורה נגישה ובגובה העיניים (לפחות ככה ניסיתי) ושלא מדובר במשהו קיצוני..

ניצן, זה נשמע מעולה, ואני כל כך הולכת לנסות את זה!

[u]עכשיו אני צריכה לראות למי יש לי אומץ לשלוח. כן, אנשים כבר סימנו אותי כקיצונית בתחום, אז אני צריכה להיזהר.[/u]

תכתבי - תראו מה קיבלתי במייל, ממש מעניין.

ותני למסמך לעשות את העבודה שלו. כתבתי אותו בכוונה לקהל יעד מיינסטרימי, והיה חשוב לי מאוד שיהיה מתון ולא קיצוני. אני חושבת שאם תעבירי, כל האשמה תיפול עלי :-P ואני חושבת שמי שיש לו סיכוי לקחת מזה משהו - יקח. מי שלא - לא יקח.

[u]במביק, איזה מסמך מצוין![/u]

תודה! זה ממש מחזק ומשמח אותי לקבל מחמאות מכן!

במביק, איזה מסמך מצוין!
עכשיו אני צריכה לראות למי יש לי אומץ לשלוח. כן, אנשים כבר סימנו אותי כקיצונית בתחום, אז אני צריכה להיזהר.

[u]אני אוהבת להסתכל על גודל המנה המוגשת לילד.[/u]
|Y|
זה טיפ ממש חשוב לגרסה הבאה. "הגישו חטיפים וממתקים ביחידות קטנות".

[u]כל הגלידות, גם הביתיות, מכילות המון סוכר.[/u]
מפיתום! :-)

[u]אין תחליף ממש טוב לפתיבר בעוגות, פרט לפשוט להכין בסיס בצק פריך מחמאה, קמח, סוכר וכו'[/u]
שקדים (או כל אגוז אחר), קוקוס(פירורים, שמן, שבבים, טרי בבלנדר) והמתקה (סילאן חי, או דבש לא מחומם, או אגאבה). יוצא טעים [b]בהרבה[/b], בריא בהרבה, פריך ונפלא. (זו תחתית מקובלת של כמעט כל פאי-חי.) בבלנדר, ואז מעסים את זה. שלוש דקות. יותר קל מפתי בר.

במבי, שוב מצדיעה, כל הכבוד.

בטח שלא צריך לשלוח לאנשים תיקונים, סתם לתקן את הקובץ למען הבאים שיקבלו אותו. הסיבה שכתבתי לגבי הגלידה, כמובן שיכולים לבדוק את התויות, אבל לא בודקים (מרוב יאוש אני חושבת), אבל אם את עושה מין רשימה מצומצמת של המלצות, לא היתי אישית רוצה שאנשים יכללו שם את הגלידה כמשהו מומלץ, כי כמעט כל הגלידות שהם יתקלו בהן יהיו זבל.

אין תחליף ממש טוב לפתיבר בעוגות, פרט לפשוט להכין בסיס בצק פריך מחמאה, קמח, סוכר וכו', שזה כמובן יותר עבודה, אבל לא באמת הרבה עבודה. במעט (מאוד) הפעמים שאני כן רוצה תחתית עוגיות, אני משתמשת בעוגיות החמאה הדניות שהן הטובות ביותר (מבחינת מרכיבים) שמצאתי בסופר. אפשר גם להכין עוגת גבינה ללא תחתית, לי אישית זה לא מפריע (כשהייתי אוכלת עוגות גבינה....)

גלידות טובות זה יקר, נכון, אבל זה עולה כ - 30 ש"ח לחצי ליטר, שזה בעצם כשמשווים את זה למאכלים אחרים (לא לגלידות אחרות), לא הכי יקר בעולם.

וכמובן שכחנו את המלכה, החלבה משומשום מלא... טעים ומזין.

פריכיות, אין לי מושג אם באמת מזין, לא ברורה לי הבעיה, אבל כמובן שזה מוצר מעובד. עדיין אצלי זה עומד בראש הרשימה ויש להן יתרונות אדירים, שהן נשמרות להרבה זמן, קל לקחת החוצה, בבית אפשר למרוח על זה משהו מזין, בקיצור זה מבחינתי להיט, במיוחד לקטנים. עוד מאכל שקטנים בד"כ אוהבים זה הקרקרים מכוסמין מלא, התפלים האלה של אדמה, זה מרקם יבש שילדים אוהבים, אפילו ילדים שרגילים לג'אנק.

נקודת תוספת למען הקבצים הבאים, אני אוהבת להסתכל על גודל המנה המוגשת לילד. שוקולד מוגש בקוביות, איזה יופי, זה מאוד קטן. עוגיות מוגשות יחסית במנות גדולות (מבחינת משקל, אוכלים הרבה עוגיות). גלידה בכלל מוגשת בכמויות ענק. למשל שקית במבה קטנה שוקלת רק 20 גר', וגם מקופלת קטנה, אז נחמד לתת מעט. הילד לא מבחין בד"כ בגודל המנה.

_יש לי כמה הערות לגבי דברים שקשורים לסכרת.
אינני יודעת אם יש לך עוד כוח או רצון, אבל אם תרצי מתישהו לעשות תיקונים ושיפורים_

כתבי כאן - זה חשוב. כשיצטברו כמה דברים אני אעשה תיקונים במסמך במייל. להורים לא אשלח זשוב, כי זה נראה לי טרחני. אולי לאלה שהגיבו לי (5 אימהות והגננת) אשלח נוסח מעודכן.

[u]חודש תקבלי אותו אלייך במייל כ"משהו שמישהו שלח לי וכדאי לקרוא"[/u]

זה יהיה גדול :-D

יש עוד כ"כ הרבה דברים שיכולתי להכניס, אבל הייתי חייבת לעצור ולארוז במסגרת סבירה של קריאה. בינתיים, עושה רושם שאנשים קוראים הכל, או לפחות כמעט הכל, וזה מאוד משמח אותי!

והנה רעיון, שגנבתי את בסיסו מניצן אמ (תודה!) והתאמתי אלינו:
ברד פירות.
אני מקפיאה פירות. עדיף אורגניים. בסוף הקיץ - מנגו, ענבים, אפרסק. כעת בעיקר בננה. מרסקת בבלנדר עם מעט מיצתפוזים סחוט טרי, מים, תפוח (אפשר קר מהמקרר אבל לא קפוא), לפעמים תות, לפעמים עם תמר אורגני אם אין ענבים, עד מרקם של ברד.
הילדים משתגעים על זה.
לטעמי תכולת הסוכר בזה גבוהה, אפילו שזה סוכר פירות, אז הכמות שאני מגישה היא קטנה יחסית, אבל בודאי עדיף על ארטיק או חטיף.

במבי, מחיאות כפיים ענקיות.
ואו.
מאוד אהבתי וסחתיין על ההשקעה.

יש לי כמה הערות לגבי דברים שקשורים לסכרת.
אינני יודעת אם יש לך עוד כוח או רצון, אבל אם תרצי מתישהו לעשות תיקונים ושיפורים - לא רק בשביל הגן (יש לי הרגשה שזה מסמך שיקבל תפוצה עצומה בזמן קצר ותוך חודש תקבלי אותו אלייך במייל כ"משהו שמישהו שלח לי וכדאי לקרוא" :-P) - אשמח להוסיף, ובטח יש עוד מי שיוכל לתרום.

במבי, אולי [url=http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=204&ArticleID=490]זה[/url] הלינק שחיפשת?

כל הגלידות, גם הביתיות, מכילות המון סוכר.
בגלל שהן מקפיאות את הלשון, פחות מרגישים את המתוק, ולכן ממתיקים אותן יותר.

נכון, רשמתי את זה שם בקטנה. חיפשתי לינק טוב, ואיכשהו לא מצאתי משהו שמצא חן בעיניי (בעברית). אז השארתי את זה כנקודה לא מפותחת. בהחלט שווה להתייחס גם לזה - כי להרבה הורים מאוד אכפת מהנקודה של הישגים והיםראקטיביות. זה גם מתקשר טוב לקטע על הסוכר. אם יהיה לינק טוב, זה קל לשלב בנייר.

כל הכבוד! {@

למי שרוצה לכתוב גרסא משלה, אפשר גם (אם אתן חושבות שזה יתאים יותר לכיוון של ההורים אצלכן) להתייחס להשפעות של צריכת סוכר ופחמימות "ריקות" על רמת הריכוז של ילדים (היפראקטיביות + "נפילות אנרגיה"). זה נושא שמדאיג הרבה הורים היום, ובמקרים לא מעטים היפראקטיביות של ילדים נובעת ישירות מתזונה, או לפחות ניתן להקל עליה בעזרת שינוי תזונתי.

כל הכבוד על הרשימה המתומצתת |Y|
הכנתי את המאפינס בננה והם נהדרים! שמתי אפילו פחות סוכר כי בשוקולד יש מספיק (לטעמי).

אני בהחלט מעבירה את זה הלאה. יש למי לצערי... @}

פריכיות הן מוצר מאד מעובד. אבל לא רע כמו גלידה...

תודה אמאל2

לגבי גלידות - הזכרתי שזה ד"כ מלא בחומרים משמרים. הכנסתי את הגלידות מכיוון שמבחינת השיניים יש כאן משהו אחר. אני מתלבטת בדברייך - מצד אחד את צודקת, וגם טוב שאת אומרת. מצד שני הנייר קורא להעיר מודעות, ואנשים שמתענייינים יכולים בעצמם לסנן אח"כ ע"פ התווית. נורא עצוב לי שזה המצב עם גלידות. זה דבר כזה מעולה בקיץ, והגלידות האמיתיות כ"כ יקרות. בא לי להרוג את יצרני הגלידות החרא. אני בכל מקרה אוהבת רק סורבה... בכל מקרה - להורי הגן אני כבר לא יכולה לשלוח תיקון, כי זו רשימת תפוצה שצריך להשתמש בה בתבונה, ולא הייתי רוצה לשלוח עכשיו מייל נוסף כזה. אולי אם יצטברו עוד תיקונים או רעיונות או מידע נוסף, אוכל לעשות את זה עוד כמה זמן. באתר של אסף אני יכולה להוסיף הערה בנושא.

פתיבר - כן, צודקת. אני משתמשת בד"כ בביסקוטים. צריכה לבדוק מה זה אומר. שוב - הגישה שלי לא טהרנית. שווה להוסיף גם שם הערה. יש לך רעיונות אחרים? בעוגה הזו גורסים אישזהו ביסקוויט ושמים אותו כבסיס לעוגה בלי חמאה ובלי כלום. ככה כמו שהוא.

[po]אמא ל 2[/po] , כיוון שכבר הזכרת פריכיות אורז אני תופסת עלייך טרמפ - האם הן באמת מזינות?
גיסתי הביאה לי ספר בשם NOURISHING TRADITIONS של סופרת בשם סאלי פאלון, ואני זוכרת שהיא כתבה בפירוש שיש בהן איזה נזק, אבל אני לא זוכרת איפה זה וזה ספר של 670 עמודים...
אולי מישהי יודעת לספר יותר?

במבי,

הנייר נראה פשוט מקסים.
רואים שהוא נכתב באהבה, בקלילות, לא מגישה קשה מדי, כזו שיש לה סיכוי להשפיע באמת.

שתי הערות קטנות, לשיקולך אם להתחשב או לא:

גלידה, חוץ מגלידות ביתיות, אורגניות או הטובות ביותר (בן אנד ג'רי'ס או האגן-דאז), הן בד"כ גרועות ביותר. עשויות משומנים צמחיים כלשהם - מוקשים. וכמות אדירה של חומרים משמרים וחומרי טעם. למעשה זו לא גלידה אלא חיקוי גלידה. ממש אחד הגרועים, שווה להציץ ברשימת החומרים ולראות. לא היתי שמה את זה ברשימת הממתקים המועדפים. יתכן שאלו מהגלידריות הן טובות יותר, אבל הם בד"כ לא מפרסמים מה זה מכיל. קרמיסימו וכאלה - זה רע במיוחד. אולי אפשר להוסיף לשם סורבה - הוא בד"כ טוב יותר (אפילו כזה שקנוי בסופר, נדמה לי). משהו שאפשר להוסיף לרשימת הממתקים המומלצים, אני חושבת, זה לחם מלא, או פריכית אורז, עם דבש או ריבת פרי. בכלל, שווה להזכיר את הפריכיות אורז שהן קראנצ'יות ומאוד חביבות על ילדים כחטיף מזין.

פתיבר - גם כן עם שומן מוקשה חלקית, מופיע במתכון שלך לעוגה. היתי שוקלת את זה. דווקא פתיבר נתפס כתמים, וניתן לתינוקות, אבל הוא נדבק לשיניים ומאוד מלאכותי.

בכל אופן, זה נראה מקסים, שיהיה בהצלחה!

תודה! זה מחזק אותי לדעת שזה שימושי. עשיתי את זה בהנאה וממקום טוב, וכיף לי לדעת שזה נקרא וגם עובר הלאה וגם (אולי, הלוואי) משפיע

במבי, יוצא מן הכלל הנייר שכתבת!
הוא אכן כתוב באופן ענייני ומקרב.
תודה
@}

איזה יופי, במביק, ערוך גראפית בצורה מעולה!

ממש עושה חשק לאפות בבית ;-)

[u]בספר "ילדים עמידים", רופא המשפחה דר' ג'ואל פורמן[/u]
ספר מצוין.

במביק, כל הכבוד!
{@

[u]נהניתי לקרוא למרות שאני כבר יודעת את הדברים האלה.[/u]

אה, ברור. אלה דברים שידועים לכולנו פחות או יותר. הנייר מיועד בעיקר כנייר עבודה מול אנשים שלא בהכרח יודעים או מודעים (משפחה, קהילה). אני כן למדתי כמה דברים (בעיקר הבנתי את הקשר הסיבתי בין צריכה מופרזת של סוכר לסוכרת - וניסחתי את זה בנקודות כך שיהיה קל להבין). אז לא צריך לצפות למצוא כאן מידע חדש בהכרח, אלא מידע מאורגן טוב, וטיפים לגבי גישה שיכולה לעזור בתקשורת עם אנשים אחרים בעניינים האלה.

כתוב מצוין, עניני ובאמת מקרב.
נהניתי לקרוא למרות שאני כבר יודעת את הדברים האלה.

[u]מרגישים שהיה לך בראש קהל קוראים מאוד ספציפי. אני מנחשת שזה אחד הדברים שעזרו לך למצוא את "הקול הנכון" למסמך הזה.[/u]

:-) לגמרי.. עשיתי את זה בהנאה ומתוך מקום חיובי - זה היה לי הכי חשוב לאורך כל הדרך.

תודה על המחמאה.

[u]עכשיו אני מציינת לעצמי שאין לי יותר תירוצים. צריכה להפיק מהמסמך שלך שתי גרסאות:[/u]

מצויין. לי זה לקח איזה שבועיים לכתוב, בגלל שאין לי הרבה זמן מחשב איכותי (תינוקת וזה). אבל בסוף הצלחתי לאסוף את עצמי בכמה נאגלות ולהתקדם... אז אל יאוש.

קראתי. מעולה. באמת יש לך כישרון נדיר לכתוב אינפורמציה מורכבת בגובה העיניים ובאופן לא מאיים.
מרגישים שהיה לך בראש קהל קוראים מאוד ספציפי. אני מנחשת שזה אחד הדברים שעזרו לך למצוא את "הקול הנכון" למסמך הזה.

עכשיו אני מציינת לעצמי שאין לי יותר תירוצים. צריכה להפיק מהמסמך שלך שתי גרסאות:
(1) אחת ללא המאפיינים הלוקאליים וללא כמה פרטים נוספים שספציפיים לקוראים שייעדת להם את המסמך במקור, אבל לא רלוונטיים לקוראים אחרים. אם יהיה לי כוח אני אוסיף גם קצת דגשים משלי על הנזקים הבריאותיים לטווח ארוך (הדגשת את הסכרת וזה מעולה, אני רוצה להרחיב את זה עוד קצת).
(2) גרסה להדפסה ב-hardcopy, כלומר ללא הקישורים.

הנה הפיסקה שבאופן אישי חשוב לי לעבד ולשלב:
[b]השפעת התזונה בגיל צעיר על הבריאות בטווח הארוך[/b]
בספר "ילדים עמידים", רופא המשפחה דר' ג'ואל פורמן מסביר כי מה שהילד אוכל מלידה משפיע על נטייתו לחלות במשך כל חייו. הנטייה למחלות שמהן מתים רוב האנשים במערב, נקבעת במידה רבה על-ידי התזונה הלקויה בראשית החיים, כאשר הגוף גדל והתרבות התאים בשיאה. הרוב הגורף של המחלות בחברה המערבית קשור בתזונה לקויה!
פורמן סוקר שורה של מחקרים, המראים התאמה בין שישה סוגי סרטן לבין משקל גוף גבוה בגיל צעיר מאוד וכן התפתחות מהירה בגיל מוקדם – הן התפתחות לגובה והן בגרות מינית (כל אלה מקושרים לתזונה המערבית הטיפוסית). באופן ספציפי יותר, יש התאמה בין צריכה גבוהה של בשר ובמיוחד מוצרי חלב בגיל צעיר לבין תחלואה במספר סוגי סרטן בגיל מבוגר. זאת בעוד שצריכה מוגברת של מזונות צמחיים, כגון פירות, מקושרת להקטנת הסיכון.
גם נזק ללב ולכלי הדם, שעלול לגרום מוות בבגרות, נקבע במידה הרבה ביותר על-ידי התזונה בגיל צעיר. תזונה דלה בסיבים תזונתיים (צמחים מעובדים) ועשירה בשומן רווי (מוצרים מן החי) יוצרת פגיעות להתקפי לב.
שיא השפעתה של התזונה על הסיכון לחלות בסרטן ובמחלות לב הוא בגילאים 15-2 בקירוב. "שינויים קלים בתקופת הילדות הם משמעותיים; בתקופת הבגרות דרושים שינויים גדולים יותר על מנת לפצות על טעויות תזונתיות קלות בתקופת הילדות"._

בכיף,

הנייר [url=http://mouthonline.net/[po]healthy]בקישור[/url] nutrition for children[/po].doc
הזה

בדיוק עברתי במרפאה של הישוב שלנו ונזכרתי שיש שם כל מיני מאמרים מלומנצים בנושאי בריאות, שאנשים מעבירים איתם את הזמן בתור.
אני חושבת שאדפיס את המסמך שלך - אולי אחרי התאמות מקומיות - אשים כל שני עמודים בשקית A4 ואת כל זה בדפדפת שטוחה. אני די בטוחה שהרופא שמנהל את המרפאה לא יתנגד להוסיף את זה לחומר הקריאה.

תודה, בנות!

בינתיים שלחתי להורי הגן, וקיבלתי כבר 3 תגובות נהדרות מאימהות! חששתי שזה ארוך מדי או לא-יודעת-מה-מדי (מקיף? טרחני?), אבל הן קראו הכל, וממש הודו לי על המאמץ והשיתוף. השתמשתי בכשרון שלי (עוד נותרו כמה כאלה, פעילים יחסית, בין עננת ההורמונים וההנקה והשינה-הלא-משהו) לעשות אינטגרציה בין הרבה דברים ולכתוב באופן מקרב, ואני חושבת שיצא ממש טוב. שלחתי לאסף חבר שלנו שיעלה לאתר ממש בשעות הקרובות ואז גם אתן כאן קישור. גוגל-דוקס - עירבב לי חלק מהעריכה הויזואלית (בוקסות וכאלה) ולא היה לא כוח להתחיל ללמוד מה עושים כדי לסדר את זה. אז אני נענית להצעה של אסף להעלות את זה לאתר שלו כקובץ וורד.

כמה דברים:

[list=1]
[*] אני אשמח מאוד אם כמה שיותר אנשים יקראו וישתמשו בדברים. א]שר ורצוי להעביר הלאה.
[*] מי שרוצה את הקובץ במייל יכול לשלוח לי מייל ואשמח להעביר את המסמך כמו שהוא. ofroosh בנטויז'ן.
[*] אני התאמתי את המסמך לוקאלית - למשל - המלצתי על מוצרים וסיפרתי איפה ניתן לקנות באיזור, וכד'. אתם יכולים לקחת את המסמך ולעשות לו התאמות לוקאליות.
[/list]

אין כמוך @}
יש דרך לשתף במסמך גם דרך google doc. אולי זה יהיה לך פשוט יותר.

[u]במבי, כל הכבוד לך! אמרת ועשית! כולי התפעלות![/u]
@}

במבי, כל הכבוד לך! אמרת ועשית! כולי התפעלות!

אההממ... סיימתי לכתוב את המסמך שלי. יצא לי -- תחזיקו חזק -- 23 עמודים של וורד. אבל זה ברווח של 1.5 ובפונט 14, ועם הרבה רווחים בין נושאים. אני אעלה את זה היום או מחר לאתר של חבר כמסמך וורד (קישור). יש במסמך פרקים שונים. אתם מוזמנים להשתמש בחלק או בכל האינפו. הקדשתי גם הרבה מחשבה לכתיבה מקרבת. יש היררכיה בחשיבות הנושאים, אני מסמנת אותה במפתח הנושאים (מה שיותר חשוב יהיה מודגש בקו). איכשהו - התחלתי לכתוב וכל הזמן היה לי עוד ועוד... יצא הרבה יותר ממה שהתכוותי, וזה עדיין לא הכל. אבל זה בהחלט מספיק. אני אשלח את זה כנראה מחר להורי הגן ולגננת, וכאמור אצרף גם לינק פה.

[u]הסבר טוב לגבי מהם "מי גבינה" או כל הדברים האלה שהם שאריות ושמשמים כתחליפים שאני קוראת להם "ציניים"[/u]
אוי ודווקא למי גבינה?
מי גבינה זה המים שיוצאים מהחלב בתהליך הכנת הגבינה. יש בזה הרבה מאוד חלבוני חלב.
נותנים את זה לפרות ברפת בתור תוסף תזונה. לדעתי מוסיפים את זה למוצרי חלב שמיוצרים מאבקה והמים האלה הם הדבר הכי פחות גרוע באותו מוצר.

בפחית קולה 40 ג' סוכר. ראיתי ביורדים בגדול..

[u]במבי, אין לך מושג כמה אני מחכה למסמך שלך[/u]
גם אני

[u]במבי, אין לך מושג כמה אני מחכה למסמך שלך[/u]

[u]על הדרך גם מובהר שכמעט כל החטיפים מזיקים לבריאות[/u]
"מובהר" בצורה עדינה ומובלעת שמאפשרת התעלמות מוחלטת. )-:

[u]במבי, אין לך מושג כמה אני מחכה למסמך שלך[/u]

אוי, גם אני מחכה. אני פשוט כל הזמן מנסה לא לתת יותר מדי אינפורמציה, כדי לא להרתיע, ומצד שני - להעביר את הדברים החשובים. אם לא היתה לי תינוקת וזמן מחשב לא כ"כ איכותי, כבר מזמן היתי מצליחה (בד"כ אני די טובה בזה).. נראה מה יצא הפעם. תודה על העזרה!

במבי, אין לך מושג כמה אני מחכה למסמך שלך... @}

[url=http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3484016,00.html.]השוואה בין חטיפים תעשייתיים שונים על פי ערכם התזונתי[/url] על הדרך גם מובהר שכמעט כל החטיפים מזיקים לבריאות.

[u]הכתבה שהיתה בהארץ לגבי האמת שמאחורי מוצרי ה"בריאות"[/u]
[url=http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/979376.html]אקטימל שמקטימל[/url] (אני חושבת שתגלי שזה לא מאוד רלוונטי למסמך שלך.)

אצלנו אפשר לבחור קינוח בערב - פירות, מאפה תוצרת בית וגם אם משום מה יש אצלנו - משהו קנוי.
הילד בחר במסטיק פירות.
סבתא הזדעזעה - זה לא קינוח. תני לו גם עוגה.
למה? הוא יכל לבחור מה שהוא רוצה, והעדיף מסטיק, למה גם? חייבים לאכול?
לילד לא הייתה תחושת חסר. לסבתא כן.
מצחיק? עצוב?

[url=http://www.naturemed.co.il/[po]food]עוד רשימה[/url] color[/po].html של תוספי מזון והשפעותיהם (לא הספקתי להשוות בין השתיים)

[url=http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6289&s=%D7%9E%D7%96%D7%95%D7%9F%20%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90]כאן[/url] יש מאמר של רחלי בהרל ובו הסברים שווים לכל נפש על ההבחנה בין מזון בריא למזון תעשייתי שלעתים מתחפש לבריא.

[url=http://www.eatwell.co.il/?CategoryID=215&ArticleID=566&sng=1]אינדקס צבעי מאכל וחומרים משמרים[/url]

[u]אתר שמפרט מהם ה E המזיקים ביותר?[/u]
אני לא מכירה אתר, אבל בספר הבישול "המטבח של פיליס גלזר" מופיעה בהתחלה רשימה של
[u]ה E המזיקים ביותר[/u] וגם כאלה שפחות (שבשבילי זה גם חשוב).

האם למישהו יש קישור ואינפורמציה לגבי:

[list=1]
[*] הכתבה שהיתה בהארץ לגבי האמת שמאחורי מוצרי ה"בריאות"? (מחפשת קישור)
[/list]

[list=1]
[*] אתר שמפרט מהם ה E המזיקים ביותר?
[/list]

[list=1]
[*] אבחנה טובה מתי מזון מעובד הופך להיות מזיק בהכרח (כלומר, גם פסטה זה מזון מעובד, ואני לא רוצה להכלי אותו במזונות מזיקים) (אני כותבת משהו שיעבור לגננת, שאשמח לפרסם גם פה)
[/list]

[list=1]
[*] מהם התהליכים התעשיתיים ה"ציניים" ביותר - התפחה בחומרים מאיצים, מתיחה בעזרת חומרים חשודים, מהם בדיוק "מתחלבים", הסבר טוב לגבי מהם "מי גבינה" או כל הדברים האלה שהם שאריות ושמשמים כתחליפים שאני קוראת להם "ציניים" בתהליך ייצור המזון התעשייתי
[/list]

[list=1]
[*] כמה כפיות סוכר יש ב... (אם יש לכם אינפורמציה, כתבו)
[/list]

[list=1]
[*] כל מה שעולה בדעתכם ועשוי להיות רלוונטי [b]למסמך שמבקש לדבר לאנשים של דרך האמצע[/b] ולחולל שינוי לא מתוך פטישי חמש קילו המוטחים בראש, אלא מתוך אינפורמציה לא יותר מדי מפחידה, אבל אמינה ולא מתייפייפת יותר מדי
[/list]

[list=1]
[*] תודה
[/list]

[u]אחת הבעיות המרכזיות בעניין הממתקים, היא המחשבה של הרבה אנשים שהם דברים נחוצים, שלמנוע אותם מילדים יהפוך את הילדים למסכנים[/u]

בשביל זה פתחתי את הדף [po]חינוך לאכילת ממתקים[/po], שנועד להיות דיון בדרך בה אנחנו ברמה התרבותית תופסים "ממתקים" ומציגים אותם לילדים שלנו. וזה כמובן הפך די מהר לדיון בשאלה איך ומה הילד אוכל, והאם למנוע ממנו או לא, וזה בכלל לא מה שהתכוונתי אליו.
נקפיץ אותו ל [po]מה חדש[/po], אולי תהיה לו עדנה.

אני חושבת שאחת הבעיות המרכזיות בעניין הממתקים, היא המחשבה של הרבה אנשים שהם דברים נחוצים, שלמנוע אותם מילדים יהפוך את הילדים למסכנים, שבאמת מסיבת יום הולדת היא לא מסיבת יום הולדת ללא ופלים ובמבה וביסלי. כל עוד לא נמגר את התפישה הזו, וכן את התפישה שאומרת "גם אנחנו גדלנו על זה, ויצאנו בסדר", נראה לי שהמאבק שלנו אבוד.

אל דאגה, אני יודעת שאקטימל הוא ממתק. אבל - מה שתמרוש אמרה.

בהמשך להערה על המושג 'להתגרות', הנה עוד משפט שאני רוצה לשלב בחומר ההסברה:
[b]הקטינו את החשיפה לממתקים וחטיפים[/b]: ילדים וגם מבוגרים אוכלים לרוב כשהם חשופים למזון. לכן עצם הזמינות של ממתקים וחטיפים גורמת לצריכה מופרזת שלהם. הקטנת החשיפה למזון המזיק לבריאות, תגרום להקטנת הכמויות שיאכלו ממנו מבלי ליצור תחושות של חסך או עימותים בנושא.

[u]אקטימל הוא לגמרי ממתק[/u]
נכון, אבל הוא הרבה הרבה הרבה הרבה יותר טוב מטופי, למשל.
(אוי לנו ואוי לתרבותנו שאנחנו בכלל יכולים להשוות משהו לטופי... :-()

[u]אקטימל[/u]
סתם הערה מבאסת: אקטימל הוא לגמרי ממתק...

[u]הבת 6 שלי התלוננה שזה גן שלא שומר על הבריאות של הילדים כי יש בו יותר מדי ממתקים (!)[/u] (במבי)
[u]במבי, איתך במאבקך הצודק, אבל אם זה מה שהבת שלך אומרת – את את שלך כבר עשית. אני מניחה שאם היא אומרת את זה אז היא יודעת גם לשמור על עצמה. אפשר לשלוח מייל, אבל באמת באיזי.[/u] (סמדר)

הבנות שלי אומרות במפורש: כשיש בסביבה ממתקים הן "מתגרות". "להתגרות" זה מושג מפתח בבית. מבחינתן, כשאין ממתקים הן לא עסוקות בזה, ואם יש להן צורך במתוק הן יסתפקו בפרי, עוגיות ביתיות או אקטימל. אבל אם יש ממתקים או חטיפים בסביבה, אין להן שום יכולת פנימית להתנגד להם. ככה שלפחות אצלנו, יש מרחק רב בין הפנמת הערכים של אכילה בריאה לבין יכולת 'לשמור על עצמן'.
הורס אותי שדור שלם דופק לילדים שלו את הבריאות בגלל בורות ובגלל קושי להתאגד ולשתף פעולה.

במבי, אני מחכה בכיליון עיניים לקרוא את המייל המקרב שלך.

[u]והכי טוב, שהיא משוכנעת שהרעיון להגביל ממתקים הוא בכלל שלה![/u]
קלאסי... :-D
<כמו אמא שלי ולינה משותפת, בלי חיתולים, ואפילו אנסקולינג... ;-)>
<אינשאללה יום אחד היא גם תחשוב על זה שלא למול היה רעיון שלה...>

[u]בגן רמות יש משהו שנקרא "צלחת מנצחת" - שזה לקבל מדבקה אם הבאת משהו בריא לאכול.[/u]
אוי. :-/

[u]<לקוות מותר, נכון?>[/u]

אתן חמודות. הלוואי :-) נראה לי מאוד מתאים לה דמוקרטי, אבל היא כנראה תגוייס לשורות הוולדורף..

רק שלא תופתעו אם יום אחד שנבוא לבקר היא תשאל אם יש לחם לבן וממתקים :-D אני פשוט מנסה בנושא הזה להחדיר קצת מודעות וביקורת, ונותנת לזה את הקצב שלו, כלומר שלה. בגדול, אני לא ממש בעד חשיפת המטריקס בפני ילדים, אבל בנושא הזה ובגיל הזה אני מרגישה נוח להביא בפניה קצת אינפורמציה, כי מנגד הם פשוט מופקרים וטוחנים להם את המוח ומוציאים להם את העיניים. וזה נזק לכל החיים לדעתי.

אגב, בגן רמות יש משהו שנקרא "צלחת מנצחת" - שזה לקבל מדבקה אם הבאת משהו בריא לאכול. למשל, סלט. עכשיו, הילדה אוהבת סלט. קלטתי שהיא מבקשת סלט לגן כדי לקבל מדבקה! ככה יוצרים הפרעות אכילה. אמרתי לה - אני לא רוצה שתאכלי סלט כדי לקבל מדבקה. אני רוצה שתאכלי סלט כי זה טעים ומזין ומחזק. הבינה.

_לגמרי.
הלואי שהיתה מגיעה בשנה הבאה ללמוד אצלנו.
<לקוות מותר, נכון?>_
|Y| אצלנו היא תוכל בעצמה להצביע נגד הבאת ממתקים לבית הספר!

_במבי, אדירה הילדה שלך
לגמרי._

[u]במבי, אדירה הילדה שלך[/u]
לגמרי.
הלואי שהיתה מגיעה בשנה הבאה ללמוד אצלנו.
<לקוות מותר, נכון?>

במבי, אדירה הילדה שלך {@
(-:

זה היה ככה:

"אמא, נמאס לי מגן רמות"
"למה"
"כי אוכלים שם הרבה מדי ממתקים. וביום שישי חלה, שזה מקמח לבן וזה גם לא כלכך בריא"
"נכון, את צודקת"
"אני צריכה להגיד לשאר הילדים. אבל אני מתביישת. למה לא שומרים בגן הזה על הבריאות של הילדים?"
"את לא צריכה להגיד. כל הורה מחליט מה לספר לילד שלו. לא כולם חושבים שממתקים זה מזיק לבריאות"
"אז יפלו להם השיניים"
"לא בטוח שיפלו, אבל בטוח שהרבה ממתקים זה לא בריא. את יכולה אולי לקחת את הממתק שמחלקים לך ולהביא הביתה ואז לבחור אם לאכול אותו או לא"
"אבל אני מתגרה!"
"אז יש לי רעיון אחר. תטעמי קצת, כדי לדעת מה הטעם ואז תוכלי לזרוק לפח. תנסי להקשיב לגוף שלך לדעת אם זה טוב בשבילך"
"אבל הוא לא מדבר"
"נכון. את יודעת שאני בכלל לא מתגרה ממתקים"
"כי את מבוגרת. ממתקים זה לא למבוגרים"
"אבל יש מבוגרים שאוהבים ממתקים. אותי זה לא מגרה. אני רואה למשל מרשמלו והגוף שלי כאילו אומר לי שזה לא טוב בשבילו"
"אבל למה בכלל עושים ממתקים? למה לא שומרים על הילדים?"
"כי אנשים מוכרים ממתקים בכסף והם רוצים כסף"
"אבל זה לא הוגן! גם אנחנו רוצים כסף. ומה אנחנו עושים?"
"אבא עובד ומרוויח כסף"
"ואת?"
"אני כרגע לא עובדת. אני מגדלת את דניאלה. ואני לא יודעת אם אמצא עבודה כמו שאני רוצה, כי אני רוצה להיות הרבה עם הילדים שלי"
"אז יש לי רעיון! תביאי שמיכה קטנה עם צעצועים. ואם תצטרכי לעבוד על המחשב אז דניאלה תשחק. ואני יכולה לבוא איתך ולשמור עליה. ואם היא תצטרך לינוק, אז תגידי למורה ליוגה שאת צריכה הפסקה"

ובחנוכה קיבלה משלוח מנות מזעזע נסבתא שלי (בת 87, לכי דברי איתה על זה. היא מוכנה שתאכלי קלקר, העיקר שתאכלי). אז פתחנו ואמרתי לה שמכל המשלוח מנות יש דברים יותר מזיקים ופחות מזיקים. טופי וצ'יטוס (נדמה לי שככה קוראים לזה) הכי מזיקים. שוקולד הכי פחות. אז היא לקחה את הטופי פתחה את העטיפה והניחה על השיש - אמא, שהנמלים יאכלו את זה, שלהם יהיו חורים בשיניים :-D וככה גם עם הצ'יטוס.

את המייל אני רוצה לכתוב כדי שיהיו פחות מסרים סותרים, זה מבלבל אותה. אני רוצה לנסות להגיע למקום שבו יש לי תחושה מינימלית שמישהו שולט על ההיצע ועל הכמות, ושיהיה לפחות בכל הקשור לגן - אישהו קו עם מסר אחיד. שבימי הולדת בבית יעשו מה שהם רוצים, אבל שבגן תהיה קצת יותר מחשבה ופיקוח. אני מרגישה שאני מבלבלת אותה שמצד אחד אני אומרת לה דברים מסויימים (ואני בסך הכל לא אומרת הרבה, ובמנות קטנות, והילדה אוכלת ממתקים..) ומצד שני אני שולחת אותה למקום שהיא מרגישה שמפקיר אותה. אני חייבת לפחות לנסות למצוא איזשהו מכנה משותף שיגרום לה ולי להרגיש בידיםי יותר בטוחות.

<הוקלד תחת התקפת תינוקת יונקת בועטת שלוחת ידיים, מתנצלת על כל האותיות שבטח ברחו למקומות שהן לא שייכות>

[u]הבת 6 שלי התלוננה שזה גן שלא שומר על הבריאות של הילדים כי יש בו יותר מדי ממתקים (!)[/u]
במבי, איתך במאבקך הצודק, אבל אם זה מה שהבת שלך אומרת -- את את שלך כבר עשית. אני מניחה שאם היא אומרת את זה אז היא יודעת גם לשמור על עצמה. אפשר לשלוח מייל, אבל באמת באיזי.
אלא אם כן הבת שלך באמת [b]סובלת[/b] מהיצע המזון. אני אומרת את זה בתור הילדה-המתעבת-כל-חטיף-וממתק-חוץ-משוקולד, שרק הריח המשולב של במבה-ביסלי-סוכריות ג'לי גרם לה צורך בלתי נשלט ביציאה החוצה לאוויר.