[u]דבר לא ישתנה שם ולא משנה לאיזה תובנות יגיעו הסובבים אותה באשר למצבה/ם.[/u]
את עשויה להיות מופתעת.
הרבה דברים יכולים להשתנות, אם יודעים מה המפתח הנכון למנעול.
@}

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מסכימה עם כל מילה שכתבה תמרוש
_המטרה של האתרים האלה היא לא להתחיל להיחשף לבעיות של אנשים אחרים, אלא כדי למצוא פתרונות לבעיות שלך.
את צודקת שאת לא רוצה למלא את התודעה שלך בצרות של אחרים.
רק בפתרונות: משאבים, מקורות תמיכה, חוקים ותקנות, ידע והבנה ומי יודע מה עוד - שאת לא רואה כרגע, ואנשים אחרים בעלי ניסיון (בעלי מקצוע או קרובי משפחה של אנשים עם מחלות נפש) יכולים להציע לך.
במצבך, המטרה של חיפוש מקורות מידע ותמיכה ברשת היא לחלוטין תמיכה פרקטית. עצה פרקטית. ידע פרקטי על מה אפשר לעשות ואיך אפשר להגן על אמא שלך ועל עצמך תוך כדי טיפול באחיך._

מניחה שזה די מפחיד לעשות צעד כזה אבל כנראה שבאמת הגעת לקצה שלך, מותר וכדאי לשים גבולות ובמיוחד כשאת ובעלך כרגע במצב כלכלי לא פשוט.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה על המילים [po]פלוני אלמונית[/po]. כמה עצוב שאנשים אהובים לא עומדים בעוצמה של החיים האלה ומדמיינים שהעולם מתנכל אליהם.
אמא לא רואה את בנה כ"חולה", בכלל לא. היא פשוט מקבלת את ה"אופי" שלו. היא לא יכולה להתעמת איתו וגם לא היתה עושה זאת. להיפך כואב לה עליו,
היא מרחמת עליו שאינו בחברה, אינו נשוי. משועמם.
[po]תמרוש רוש[/po] יקרה, ברור שזו התעללות במידה מסויימת. זה קשר תלות חזק של שניהם אחד בשני.. דבר לא ישתנה שם ולא משנה לאיזה תובנות יגיעו הסובבים אותה באשר למצבה/ם.
הם יחידה אחת מול העולם הלא נדיב בהרגשתם...

[u]מערכת היחסים של אמא ואחי היא כמו של זוג כמעט לכל דבר[/u]
איכשהו נשמע לי שמערכת היחסים ביניהם דומה מאוד לזו של זוג - עם מאפיינים של התעללות, גם אם לא מכוונת, מצידו.
ממליצה לקרוא את תחילת הדף [po]סימני התעללות בזוגיות[/po], כי זה יכול לתת לך מפתח לאיך להתקרב אליה, איך ליצור אתה מגע, מעבר לחומת הניתוק הזאת שבינה לבין שאר המשפחה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

רחל יקרה!
דבר ראשון תודה על השיתוף שעורר בי השראה - גם אצלי במשפחה סיפור דומה (קצת שונה אבל דומה...=])
מחזק אותך בכנות ולפי הראייה שלי עשית מעשה אמיץ ופורץ גבולות!! מה שעשית זה לומר "די!" למצב הקיים שלא מתקדם לשום מקום ונמשך כבר שנים
ולפי הניסיון הקטן שלי בעולם הרגעים הכי קשים כמו אלו הם הם הרגעים שמובילים לשינוי משמעותי - אז כל הכבוד! את נהדרת!!

הסיפור שלי
דודה שלי אובחנה כ"חולה" ב"מחלת" הסכיזופרניה. כבר לפניי שנים רבות. ההתקף הראשון שלה היה חיזיון שקשור אליי.
היא הייתה בטוחה שאנשים \ יישויות מעוניינים לפגוע בי בעזרת קרני לייזר שהשתילו בקירות ביתי. אני הייתי אז ילד לכן את הסיפור אני מספר לא מזיכרון אלא מסיפורים שסופרו לי.
מאז ועד היום חלפו כ 15 שנים והיום אני יכול לומר שכשהיא בזמן התקף אף אדם בעולם לא יכול להגיע אליה. ואני תמיד הרגשתי שאיתי נוח לה.
בחודשים האחרונים אני חווה התקרבות חדשה אל דודה שלי אחריי כמה שנים טובות שלא היה קשר בינינו (היא הייתה בטוחה פתאום שאני שליח של השטן שבא לפגוע בה) אבל בזמן האחרון היא חזרה לתת בי אמון.
והיום אני מתחיל להבין מדוע כלכך נח לה להיפתח אליי ולשתף אותי בכאביי ליבה העמוקים ביותר.
כמו שאולי שמת לב, בכוונה שמתי במרכאות את המילה "מחלה" מפניי שלדעתי ולפי תפיסתי כל מה שהרפואה המערבית יודעת לגביי ה"מחלה" הזו בעייתי במקצת.
עצם הנחת היסוד שיש אדם שהוא חולה - כלומר - מקולקל - אזי יש לתקן אותו. לדעתי מוטעה, מרחיק ולא נותן מקום לאותם "חולים" שהם בסך, הכל לפי תפיסתי והכרותי האישית, אנשים מקסימים אבל פשוט רגישים יותר מאנשים "רגילים"

בכל מקרה לדעתי הפתרון למצב של משפחות כמו שלנו הוא "פשוט" שינוי גישה. זה כמובן לא כלכך פשוט....
אבל לדעתי ברגע שאמך תתחיל להבין שהיא לא צריכה לעשות שום דבר מיוחד למען בנה החולה לעומת בנה הבריא.
ברגע שתבין היא שלא חייבת היא לוותר על עצמה למענו, ברגע שתפסיק להתאים את כל חייה והחלטותיה לפי התפיסה שלה את המחלה.

בכל מקרה כל מה שאני כותב מגיע מתוך המקום שלי והניסיון שלי בעולם.
שוב תודה!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה תמרוש. ברור.

מערכת היחסים של אמא ואחי היא כמו של זוג כמעט לכל דבר, כמובן שרק כמעט לכל דבר.
כאשר הוא עושה דבר מטורף כמו לתת לקבצן את שארית הכסף של החודש, היא לא תשתף. היא תספוג לבד ותתמודד לבד.
היא מעולם לא התקשרה או סיפרה שהיא לא יכולה יותר איתו, כאשר ברור שהיא לא יכולה יותר איתו.
היא לא תשתף פעולה עם איש מאיתנו.

את לא מבינה... המטרה של האתרים האלה היא לא להתחיל להיחשף לבעיות של אנשים אחרים, אלא כדי למצוא פתרונות לבעיות שלך.
את צודקת שאת לא רוצה למלא את התודעה שלך ב{{}}צרות{{}} של אחרים.
רק [b]בפתרונות[/b]: משאבים, מקורות תמיכה, חוקים ותקנות, ידע והבנה ומ ייודע מה עוד - שאת לא רואה כרגע, ואנשים אחרים בעלי ניסיון (בעלי מקצוע או קרובי משפחה של אנשים עם מחלות נפש) יכולים להציע לך.
במצבך, המטרה של חיפוש מקורות מידע ותמיכה ברשת היא לחלוטין תמיכה פרקטית. עצה פרקטית. ידע פרקטי על מה אפשר לעשות ואיך אפשר להגן על אמא שלך ועל עצמך תוך כדי טיפול באחיך.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה רבה אהובות.
אני רואה שאתן מאד בעד ומאמינות שדווקא ההזדהות עם אנשים באותן סיטואציות תעזור לי.
אני מאמינה בההיפך, זה רק ימלא את כל ההווה בדבר שקשה לי כבר ממילא. לא רוצה ולא מסוגלת להכיל עוד עצב, זה לא ינחם אותי לדעת שיש עוד אנשים בסיטואציות כאלה.
זה ברור לי ממילא.
אני מחפשת לא להתפלש בחרא, אלא להיות במקומות שעושים לי שמחה בלב.
בואו בואו כאלה מקומות. שבוע טוב

איכשהו זה מצלצל לי כמו פחד מפני להיות קשורה לזה באיזושהי צורה.
כאילו, אם אהיה קשורה לזה, מה זה אומר עלי. גם הפחד מפני החלקים בתוך כל אחד מאיתנו שיכולים להיות בהזדהות עם מחלת נפש, התחושה שבסיטואציה מעט שונה זה היה יכול להיות הסיפור שלי. גם הפחד מפני מה זה אומר ואיזה סיפור זה מספר על המשפחה שלי. גם ואולי בעיקר הפחד שאם אהיה קשורה לזה זה יחלחל לתוך הזהות שלי: פתאום אהיה אחות של- במקום סתם אדם רגיל וחוסר רצון להיות במקום הזה.
רחל, תסנני את הפרשנות שלי אם היא לא קשורה אליך.
אם זה הסיפור, או חלק ממנו, אז זה כל כך עמוק, שהייתי מתיישבת קודם לליטוף עמוק מאוד של כל חלקי הפחד הזה ואיזה תהליך של רק התבוננות עליו וריכוך שלו לפני שנוגעים בו בכלל. (())

כלומר, החיים [b]בתוך[/b] הסיוט עשויים להיות מפחידים פחות וקלים יותר מהרגע שבו את עומדת [b]מול[/b] הסיוט ומסתכלת עליו, בפעם הראשונה, מבחוץ.
מכירה ומזדהה... :-(

[u]נסי לנשום עמוק, לעצום עיניים ולדמיין: מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם תיכנסי לאתרים האלה?[/u]
אני לא בטוחה שזה פחד מ"משהו שעלול לקרות", כמו "אם אכנס למערה הזאת תבוא מפלצת ותאכל אותי". זה יותר - חרדה מלראות באתרים האלה את כל ההיקף של הכאב והצער והקושי והאתגר, שכרגע, כשאנחנו לא קוראים את ה"מידע" על הדברים שגורמים לנו מצוקה, אנחנו יכולים איכשהו להעמיד פנים שאנחנו מסוגלים לחיות "חיים רגילים"...

_אני כל-כך מפחדת מכל דבר שקשור למחלות נפש עד שאפילו האתרים / מקומות שאמורים לתת תמיכה לשכמותי מרתיע אותי מאד.
פתחתי את הלינקים והבטן התהפכה לי. כל כך מפחיד. אולי מפחדת מהקשר עם מקומות אלו כי מפחדת על שפיותי שלי._
יקירתי,
זו משוכה שצריך לעבור, איכשהו (())
העובדה היא שאת כבר חיה עם מחלת נפש, של אדם קרוב לך.
ואת כבר מושפעת מהמחלה שלו ומהקשיים שלו מדי יום ביומו.

נסי לנשום עמוק, לעצום עיניים ולדמיין: מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות אם תיכנסי לאתרים האלה?
מה הכי גרוע שיכול להיות אם תקראי בהם?
אם תשתפי מישהו בדברים הקשים שעוברים עלייך?
ומה הדבר הטוב שיכול לקרות?
ומה את יכולה לעשות כדי לשמור ולהגן על עצמך?
את נתת המון למשפחה שלך, וזה באמת מעורר התפעלות.
אבל אי אפשר להמשיך ככה. את זקוקה להיות מסוגלת להפסיק לתת, כשזה לא באמת עוזר (ואמרת יפה שזה לא באמת עוזר), וכשזה פוגע בך.
מדליקה נר ומתפללת למענך.
את חזקה וחכמה וטובה
@}

[u]פתחתי את הלינקים והבטן התהפכה לי. כל כך מפחיד.[/u]
האם אפשר לעזור לך איכשהו עם הצעד הזה? נגיד שתשתפי פה שאת עומדת לעשות את זה, ואחכ תכתבי פה איך ומה היה?
אם לא, עלה לי רעיון אחר - אולי לקשר אותך עם איש/ת מקצוע (עו"ס לדוגמה) שמכיר את הגופים האלה ויעזור לך בצעדים הראשונים של הפניה הראשונה, ימליץ למי מכולם כדאי לפנות וילווה אותך בבקשת העזרה?
גם אני עם אחות חולה. מגיע לכם וזה אפשרי לחיות חיים יותר טובים. את כבר התחלת בצעד הראשון!

שלום רחל
נשמע שאת מקור תמיכה משמעותי מאוד לכל בני המשפחה. חשוב מאוד שתשמרי על עצמך ועל הגבולות שלך.
האם אחיך מוכן לקבל טיפול?
אין ספק שזו מחלה איומה, אך יש היום טיפולים תרופתיים שבליווי מתאים ומקצועי מאפשרים איכות חיים טובה בהרבה עבור אחיך
ובהתאמה גם עבורך ועבור שאר הקרובים.
ליבי עלייך, על אמך ועל אחייך.
אם תרצי המלצות לרופאים מקצועיים ואנושיים באיזור מגורייך, אשמח לנסות לעזור .שולחת לך אור, בריאות, ואהבה.
(עובדת בתחום משיק ולפני הכל- אחות של..)

ממש נורא:(

מה לגבי האפשרות שהוזכרה כאן, שאימך תעבור לגור איתך או תצא מהבית למקום אחר? דיור מוגן אולי?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

היי שקטה, תודה. הלוואי והיה אפשרי. כפי שהזכרתי הוא חכם עם אינטיליגנציה גבוהה ומאד מניפולטיבי (מסתבר לי רק לאחרונה).
הוא לא מוכן לשמוע שמשהו יתערב להם. כשאני פעם הצעתי לעשות קנייה מרוכזת כשצריך במקום לתת כסף, הוא לא הסכים. כשכן עשיתי כך הוא זרק את הכל.
בזבוז מכל הכיוונים.

רחל, האם הכסף חייב לעבור דרכו? אסור שאדם כזה יקבל בכלל כסף ליד, זה נורא:(

אין אפשרות שאת או אימך או מישהו אחר מהמשפחה יהיה אפוטרופוס שלו? לא יודעת אם זה יכול לעזור אבל אולי זה ימנע ממנו לפעול כמבוגר אחראי בסיטואציות מסויימות כשברור שהוא לא כזה.

מחזקת את ידייך, נשמע נורא קשה מה שאת עוברת ומזכיר לי משהו דומה, אם כי פחות חמור שקרה במשפחתי. אני יודעת עד כמה הסיטואציות האלו יכולות להיות סבוכות ומלחיצות.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הוא מסוגל לקנות ספל לתה באלף שקלים כי ראה כזו, זה כשאין להם כסף לאוכל. "זה כיף" הוא אומר... אני חושבת שהוא לא מסוגל לראות כסף בידיים, אולי הוא שונא כסף... ייתכן.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

וואוו, [po]פלוני אלמונית[/po], אני מודה לך מאד על המילים העוטפות. זה כל כך יקר לי. כי קשה לי עם המצפון, למרות שברור לי שאני מוכרחה להמשיך בקו הזה.

רחל יקרה, אין לי שום מידע או עצה בשבילך, רק רציתי לכתוב שהמסירות ואצילות הנפש שלך נדירים ומעוררי השתאות. אני בטוחה שבזכות זאת תשרה עלייך ברכה גדולה, אני לא יודעת איך אבל אני מאמינה בזה בכל לבי.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה לכן כמובן. אני כל-כך מפחדת מכל דבר שקשור למחלות נפש עד שאפילו האתרים / מקומות שאמורים לתת תמיכה לשכמותי מרתיע אותי מאד.
פתחתי את הלינקים והבטן התהפכה לי. כל כך מפחיד. אולי מפחדת מהקשר עם מקומות אלו כי מפחדת על שפיותי שלי.
רוצה כמה שיותר להתעסק בטוב, והמקומות האלה מנכיחים עוד יותר את הלא טוב.

גם אצלי מחלת נפש במשפחה. תפני לעזרה. מה שאת מתארת ככ קשה ומשפחות רבות מתמודדות עם סיפורים דומים, יש להם נסיון וכלים לעזור. אל תהיו עם זה לבד.
בנוסף למה שבעילום כתבה, יש פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש:
http://www.ozma.org.il/
כדאי לבדוק איך אפשר לוודא שהבית לא יימכר.
[list]
[*] חיבוק-
[/list]

נשמע אמיץ מאד כרגע, ומתיש מאד (במשך שנים).

קודם כל - מחזקת אותך.

מה עם לפתוח לדיון אפשרויות נוספות?
לדוגמה - האם אמא יכולה לצאת לתקופה ל"ביקור" אצלך?
האם ניתן להעביר\להשאיר\לשלוח מזון ולא כסף?

על שם מי הבית? איזה כח יש לו על אמא (נפשי, רגשי, מניפולציה, האם יש חשש שיפעיל כוח פיזי?)
איך אפשר לחזק את אמא?

האם את יכולה לבנות לעצמך מערכת תמיכה לתקופה הקרובה - פגישות קבועות עם האח הבכור, עם חברה טובה, עם מטפל?
ומה המעורבות של מערכת הטיפול\רווחה בתחום?
אם האח בן חמישים ומאובחן הרי שפגש גורמי טיפול בחייו. אפשר להתייעץ איתם. הרי הוא מביא גם את עצמו לאבדון, מבחינה כלכלית.

ולך -
ישנן מסגרות שיודעות ואמורות לתת תמיכה בבני המשפחה של המתמודדים עם נפגעי נפש.
כמה שאני חושב עליהם
http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp?s=8&id=145&defid=98&page=1&item=2379
http://www.enosh.org.il/he/service/family/
יש עוד, בוודאי

[u]בעיני את עושה מעשה נכון ואמיץ. מקשיבה[/u]

האם יש אפשרות שהוא יחיה בהוסטל לפגועי נפש במקום על חשבון אמך? זה נורא שלמעשה היא חיה בתוך טרור, בבידוד ובעוני בביתה שלה, רק בגללו.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה יקרות. תודה.
השעות נוקפות והעולם על תילו עומד אחרי שסירבתי. אני לא מאמינה כמעט. חוששת מכל טלפון.
שואלת את עצמי מה הגרוע ביותר שיכול לקרות עכשיו? אתמול הוא אמר לה שהם צריכים למכור את הבית בכדי שיהיה להם כסף. מדובר בבית קטן מאד.
אמא בפחד נוראי שמה יעמוד על כך. הוא לא יעשה את זה כי אמא תתמוטט עוד לפני שזה יקרה. אני רואה רק שחורות כרגע. השם יעזור.

[u]בעיני את עושה מעשה נכון ואמיץ. מקשיבה[/u]

[u]בעיני את עושה מעשה נכון ואמיץ[/u]

בעיני את עושה מעשה נכון ואמיץ. מקשיבה

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

"עצם העשייה וההתגברות על הפחד יעצימו אותי" , העתקתי את המשפט מדף אחר כאן. לא שלי המשפט אבל עוזר לי.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אז מה אני למעשה מחפשת כאן? אני מניחה שאני זקוקה שיגיד לי משהו מישהי שאני עושה את הדבר הנכון, כי הבטן שלי מתהפכת. קשה לי לסרב לאמא שלי.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אמשיך, בזמן האחרון הרגשתי מנוצלת. הכסף שאני מרוויחה נוזל לי מהיידים על שטויות שאילולא ניקנו לא היה צורך בכסף הזה מלכתחילה.
אבל הלב, הלב נקרע לראות את אמי אהובתי במצב הזה. אז נתתי ונתתי ונתתי. בעלי שלא כמו גברים אחרים במצב הזה לא הביע מורת רוח, הוא
הבין אותי, הבין את הצורך שלי בלעזור לאמא שלי. אבל, אני לאחר שנתתי הרגשתי לא טוב. הבנתי שמשהו כאן לא נכון בנתינה הזו. בעצם שיתפתי פעולה
עם הבזבזנות שלו. רק כיביתי שריפות והנכחתי את המצב האבסורד.
אני היחידה שהוא מוכן לקשר כלשהו איתה. את השאר, אחי ואחותי הוא לא מוכן להכניס אליהם הביתה. כך נוצר מצב שאני היחידה שמורשית להיכנס אליהם.
אמא לא רואה את נכדיה, ובלי קשר עם הבן הגדול שלה, זה כבר כמה שנים.
אחי הגדול ואני חברים טובים. אחים לצרה. הוא כואב את כאבו שאמו כמו ויתרה עליו לטובת הבן החולה שלה.
ככה כל השנים מאז אבי נפטר , אני המלאך השומר של אמי.
אלא שמשבוע שעבר הוא לא מוכן שאגיע וגם לא עונה לטלפונים כשאני מתקשרת. ככה הוא מנתק את אמי מהקשר היחיד שיש לה. אני.
אז היום התקשרתי אליה, כי נחשתי שהוא יצא בבוקר ל"סידורים".. היא ענתה לי בפאניקה. היא חייבת את עזרתי. היא מבקשת ממני להעביר כסף דרך הדוד שלי אליה,
כך שהוא אחי לא ידע שזה ממני.. כאן אמרתי "לא". לא מוכנה להמשיך להזרים כסף כדי שיהיה שקט בבית.
אמרתי לה "אמא, אני לא יכולה יותר לעזור"..
אולי הגעתי לזה גם בגלל שכרגע אנחנו לאחר מכירת הדירה שלנו וחיפוש אחר דירה חדשה. זו הנוכחית נאלצנו למכור כי היא בקומה רביעית ללא מעלית.
לבעלי קשה הטיפוס במדרגות כי הוא חולה במחלה בריאות ואחרי ניתוחים ברגל.
הלחץ שאני נמצאת בו עכשיו איפשר לי את ה לא לאמי. לא פשוט לי עכשיו. מפחדת, חוששת ממה שיקרה לאמא במצב הזה של חוסר אונים.
זו הסיבה לכתיבה כאן. צריכה תמיכה ואוזן אני מניחה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

דף בית אישי

שלום ליושבי הבית. אני מכאן פחות או יותר כבר שנים. קוראת ולא משתתפת.
מרגישה צורך לשתף, לפרוק. תודה מראש על תשומת הלב.
פעם ראשונה בחיי הבוגרים שאמרתי לא לאמא שלי. היום זה קרה. משהו הבשיל בי והצלחתי לומר "לא".
זה הסיפור, אני אמצעית בין שני בנים. אח גדול בארבע שנים ואח קטן בארבע שנים.
האח הקטן, זה הסיפור עצמו. הוא חולה בסכיזופרניה. הוא בן 50. ילד מגודל. חי עם אמא. אמא וכולנו מתנהלים על פיו.
אבי נפטר לפני 18 שנים. הוא היה חומת המגן שלנו מפני אחי. הוא זה שספג הכל והמחיר היה התקף לב בגיל 64.
אחרי מותו אני קיבלתי את המושכות.
מאז ועד היום (הבוקר) אני זו שכיביתי שרפות. אני הייתי חומת המגן עבור אימי.
אחי איש עם אינטיליגנציה גבוהה, אבל חולה. חולה מאד.
הסיפור הוא שהוא בזבזן וחי את הרגע הזה בלבד. אין מחר.
אני זו ששילמתי כל השנים, כי לאמא לא נשאר כסף ללחם בעקבות הבזבוזים.
שניהם חיים על קצבת ביטוח לאומי, זה כמעט מעט. מגיע תאריך התשלום , ה28 בכל חודש ויומיים לאחר מכן לא נשארת אגורה להמשך מחייה. ככה אני זו שנותנת בין 2000 ל 3000 ש"ח בחודש בכדי שיהיה להם כסף לאוכל.