שיתוף על השעלת אצלנו...
הבת שלי, ינוקא בת 10 חודשים התחילה עם שיעולים בלילות. זה התחיל ביום שני בשבוע, בשישי הלכתי לרופא להיות שקטה שאין דלקת ריאות שמתפתחת או דברים אחרים וגם כי זה כבר הרגיש לי יותר מידי זמן.
הרופא משפחה אמר שזה כנראה נזלת אלרגית שבשכיבה עושה יותר צרות וכדאי להגביה את המיטה ואינהלציות מי מלח להקלה.
חזרתי שקטה הביתה ובדרך מהגן פגשתי חברה שסיפרתי לה על כל השיעולים והיא עדכנה אותי שמסתובבת שעלת באזורנו... התקשרתי לרופא לוודא שהוא יודע על השעלת והוא אמר שזה כנראה לא שעלת ואין מה לחשוש בינתיים, אם יש החמרה לפנות לרופאת ילדים.
במקביל, דיברתי עם מטפל שלפי תשאול טלפוני אמר שזה נשמע לו כמו ברנוכיטיס ולטפל בה בעיסויים.
התקדמנו ואני רואה שאין שיפור וזה ממש מוזר, שמרתי עליה מרוח, קור, מזון מעורר ליחות..
ביום חמישי חלה החמרה בהתקפים. הלכתי לרופאת הילדים המקסימה שלנו שמיד אמרה לי שזו שעלת והוציאה לי הפנייה למיון ואמרה שאם יש החמרה כל-שהיא- לצאת למיון.
בלילה היא התעוררה להתקף שהיה מזעזע יותר... החלטתי שעוד אחד כזה אצא באמת למיון.
הכנתי תיק, עידכנתי את חמותי (בעלי לא היה בבית באותו זמן ואנחנו גרות בשכנות) וניסיתי להירדם לאגור קצת כוחות, מה שלא הצליח בגלל המתח, כל נשימה קצת יותר כבדה מקפיצה אותי...
עוד התקף, הינוקא חוזרת לישון...
הכנו לבית חולים ויטמין סי ועוד כמה תמציות אם טובות, שמני עיסוי... נסעתי עם חמי לבית חולים ואחרי כל המיון וכו הכנתי לה קוקטייל ויטמין סי תמציות והיא שתתה.
בהתקפים בבי"ח ניסיתי להצמיד לה את מסיכת החמצן, שאת מעט האויר שהיא נושמת באמצע- שיהיה עשיר בחמצן. בפועל היא התנגדה לזה ובשל כך ההתקפים היו יותר ארוכים.
בבוקר הגיע מטפל נפלא שטיפל בה ומצבה השתפר מאוד ב"ה! אני כבר רציתי לחזור הביתה אבל ידעתי שזו בעיה וגם הסתדר לנו שבעלי ישאר בשבת (היינו בחדר לבד
) אז ויתרתי.
סה"כ מצבה השתפר, ביום ראשון שאלתי את הרופאה מה בעניין שחרור והיא שאלה אם היו התקים בלילה- כן, אחד. היא אמרה שהיא צריכה להתייעץ עם הבכירים ומאוחר יותר אמרה לי שעוד לא בגלל ההתקף בלילה, שאלתי אותה- אז מה הרציונל שהיא תשאר פה?? טיפול אין, רק מעקב שאני מבצעת (רישום של ההתקפים) ואין לי בעיה להתקשר, לעדכן, לבוא שוב מחר. רק למה להשאיר אותה, עם מערכת חיסונית מוחלשת, במקום מלא חיידקים?
היא אמרה שתתייעץ שוב ואכן, שיחררו אותנו לחופשי
עכשיו, ארבע שבועות לאחר אותה התחלה קלה, היא עדיין משתעלת בהתקפים אם כי חל שיפור משמעותי בשבוע שעבר כך שההתקפים לא מפחידים כל כך שהיא מאדימה ונחנקת כל כך...
לקחתי כמה נקודות שראוי לשתף...
האחת היא- או שהשעלת מתחילה כאיזה צינון או שהבת שלי התחילה עם זה ותפסה שעלת. על כל פנים, זה לא ממש משנה וחשוב לטפל- שעלת או לא, באמצעים שיש בידנו. הויטמין סי משפר פלאים את המצב! הייתה פאזה שהרגשתי שאני נותנת לה ויטמין סי ותמציות ונראה שאין שיפור ואני סתם משקיעה.. ואז יומיים לא נתתי לה והייתה החמרה עוד קצת עוד קצת- לא משהו משמעותי, עד שהיה התקף מזעזע שהחזיר אותי למציאות שכן- להקפיד לתת ויטמין סי!! ואכן המצב השתפר חזרה.
עוד מסקנה קבועה- לבוא עם ידיעה, ענווה וביטחון לבית חולים! אני לא בעד לאטום אוזניים וללכת כנגד, אבל להבין שיש פעמים שהבי"ח לא יזום שחרור אבל בהחלט אפשר לקחת אחריות הורית ולדבר איתם על זה. לי נראה פחות אחראי להשאיר פעוטה במצב כזה במקום שהוא, כמו שחברה שלי כינתה בחן, מדגרת חיידקים.
וחיסונים? תנו לי להתלבט עדיין. שני הגדולים חוסנו בחיסון אחד של שעלת (עם השאר) ולא נדבקו וכמובן בעלי ואני לא נדבקנו. אז הפקפוק על האם החיסון מחסן- אני מפקפקת
אבל איך לחסן ומה לחסן.... אתלבט.
בהצלחה לכולם
שיתוף על השעלת אצלנו...
הבת שלי, ינוקא בת 10 חודשים התחילה עם שיעולים בלילות. זה התחיל ביום שני בשבוע, בשישי הלכתי לרופא להיות שקטה שאין דלקת ריאות שמתפתחת או דברים אחרים וגם כי זה כבר הרגיש לי יותר מידי זמן.
הרופא משפחה אמר שזה כנראה נזלת אלרגית שבשכיבה עושה יותר צרות וכדאי להגביה את המיטה ואינהלציות מי מלח להקלה.
חזרתי שקטה הביתה ובדרך מהגן פגשתי חברה שסיפרתי לה על כל השיעולים והיא עדכנה אותי שמסתובבת שעלת באזורנו... התקשרתי לרופא לוודא שהוא יודע על השעלת והוא אמר שזה כנראה לא שעלת ואין מה לחשוש בינתיים, אם יש החמרה לפנות לרופאת ילדים.
במקביל, דיברתי עם מטפל שלפי תשאול טלפוני אמר שזה נשמע לו כמו ברנוכיטיס ולטפל בה בעיסויים.
התקדמנו ואני רואה שאין שיפור וזה ממש מוזר, שמרתי עליה מרוח, קור, מזון מעורר ליחות..
ביום חמישי חלה החמרה בהתקפים. הלכתי לרופאת הילדים המקסימה שלנו שמיד אמרה לי שזו שעלת והוציאה לי הפנייה למיון ואמרה שאם יש החמרה כל-שהיא- לצאת למיון.
בלילה היא התעוררה להתקף שהיה מזעזע יותר... החלטתי שעוד אחד כזה אצא באמת למיון.
הכנתי תיק, עידכנתי את חמותי (בעלי לא היה בבית באותו זמן ואנחנו גרות בשכנות) וניסיתי להירדם לאגור קצת כוחות, מה שלא הצליח בגלל המתח, כל נשימה קצת יותר כבדה מקפיצה אותי...
עוד התקף, הינוקא חוזרת לישון...
הכנו לבית חולים ויטמין סי ועוד כמה תמציות אם טובות, שמני עיסוי... נסעתי עם חמי לבית חולים ואחרי כל המיון וכו הכנתי לה קוקטייל ויטמין סי תמציות והיא שתתה.
בהתקפים בבי"ח ניסיתי להצמיד לה את מסיכת החמצן, שאת מעט האויר שהיא נושמת באמצע- שיהיה עשיר בחמצן. בפועל היא התנגדה לזה ובשל כך ההתקפים היו יותר ארוכים.
בבוקר הגיע מטפל נפלא שטיפל בה ומצבה השתפר מאוד ב"ה! אני כבר רציתי לחזור הביתה אבל ידעתי שזו בעיה וגם הסתדר לנו שבעלי ישאר בשבת (היינו בחדר לבד :) ) אז ויתרתי.
סה"כ מצבה השתפר, ביום ראשון שאלתי את הרופאה מה בעניין שחרור והיא שאלה אם היו התקים בלילה- כן, אחד. היא אמרה שהיא צריכה להתייעץ עם הבכירים ומאוחר יותר אמרה לי שעוד לא בגלל ההתקף בלילה, שאלתי אותה- אז מה הרציונל שהיא תשאר פה?? טיפול אין, רק מעקב שאני מבצעת (רישום של ההתקפים) ואין לי בעיה להתקשר, לעדכן, לבוא שוב מחר. רק למה להשאיר אותה, עם מערכת חיסונית מוחלשת, במקום מלא חיידקים?
היא אמרה שתתייעץ שוב ואכן, שיחררו אותנו לחופשי :-)
עכשיו, ארבע שבועות לאחר אותה התחלה קלה, היא עדיין משתעלת בהתקפים אם כי חל שיפור משמעותי בשבוע שעבר כך שההתקפים לא מפחידים כל כך שהיא מאדימה ונחנקת כל כך...
לקחתי כמה נקודות שראוי לשתף...
האחת היא- או שהשעלת מתחילה כאיזה צינון או שהבת שלי התחילה עם זה ותפסה שעלת. על כל פנים, זה לא ממש משנה וחשוב לטפל- שעלת או לא, באמצעים שיש בידנו. הויטמין סי משפר פלאים את המצב! הייתה פאזה שהרגשתי שאני נותנת לה ויטמין סי ותמציות ונראה שאין שיפור ואני סתם משקיעה.. ואז יומיים לא נתתי לה והייתה החמרה עוד קצת עוד קצת- לא משהו משמעותי, עד שהיה התקף מזעזע שהחזיר אותי למציאות שכן- להקפיד לתת ויטמין סי!! ואכן המצב השתפר חזרה.
עוד מסקנה קבועה- לבוא עם ידיעה, ענווה וביטחון לבית חולים! אני לא בעד לאטום אוזניים וללכת כנגד, אבל להבין שיש פעמים שהבי"ח לא יזום שחרור אבל בהחלט אפשר לקחת אחריות הורית ולדבר איתם על זה. לי נראה פחות אחראי להשאיר פעוטה במצב כזה במקום שהוא, כמו שחברה שלי כינתה בחן, מדגרת חיידקים.
וחיסונים? תנו לי להתלבט עדיין. שני הגדולים חוסנו בחיסון אחד של שעלת (עם השאר) ולא נדבקו וכמובן בעלי ואני לא נדבקנו. אז הפקפוק על האם החיסון מחסן- אני מפקפקת :) אבל איך לחסן ומה לחסן.... אתלבט.
בהצלחה לכולם :-)