בעיני הטיעון "זה חוקי" או "זה לא חוקי" אינו רלוונטי מבחינה מוסרית. החוק נקבע מאינטרסים של מי שקבע אותו, בזמן שקבעו אותו. במקרה האידיאלי, הוא מייצג את הנורמה המוסרית הרווחת בזמן ובמקום שנכתב. אני אומר "מייצג" כי החוקים כתובים בשפה ברורה, קשוחה, אלגוריתמית, ואילו הכלל שהם באים לייצג הוא בדרך כלל אמורפי וקשה לניסוח.

לדוגמה, תשלום מסים. מבחינה מוסרית, ברור שכל אחד חייב לשלם מס על הכנסותיו. אבל החוק לא מנוסח כך. הוא מלא בסעיפים מסובכים המאפשרים למי שיש לו עורך דין טוב לא לשלם את מסיו [u]באופן חוקי[/u]. כמו טענתו של צחי הנגבי או של גלעד שרון "זה חוקי". אז זה אומר שזה בסדר?

צריך להבין שהחוק הוא רק חוק, ולהתחיל לנסח חוקים בצורה יותר כללית, עם פחות סעיפים, ועם יותר פתח לשיקול דעת.

מי שמנסה לקיים חוקים "ככתבם וכלשונם" מוריד מעצמו אחריות מוסרית למעשיו. המדינה דורשת מהאזרח לקיים את החוקים, ובזאת מונעת ממנו לפתח שיפוט עצמאי.

אביא דוגמה מתחום שמוכר לכולם - נהיגה. החוק אומר שצריך לעצור כשיש תמרור "עצור", וכשאין, לא חייבים. החוק אומר שאסור לנהוג במהירות של 100 קמ"ש, אבל מותר 90 קמ"ש. אסור לנסוע באדום, אבל מותר בירוק מהבהב.

כתוצאה, מי שראה תמרור "תן זכות קדימה", ומשאית חונה הסתירה לו את הצומת, לא עצר.
כתוצאה, מי שנסע בלילה גשום בואדי ערה, נסע ב 90 קמ"ש.
כתוצאה, מי שראה ירוק מהבהב נסע מהר, כדי להספיק להכנס לצומת בצהוב (בלי להסתכל, ובמהירות גבוהה).

כמובן ששלושת הנהגים האחרונים לא יתפסו על ידי המשטרה, למרות שהם מסכנים את הציבור ואת עצמם הרבה יותר מאשר ה"עבריינים".

חוק הנהיגה היחיד צריך להיות "חובתך להיות נהג טוב". מי שאינו נהג טוב, שיקח מונית.

אני מסכימה איתך, וציינתי שחלק מהבעיה היא [b]שגם לחוקים מתייחסים באופן אינטרסנטי[/b].
כלומר, אנחנו לא מצפים שאנשים יתנהגו באופן מוסרי בלבד, אנחנו מצפים שיתנהגו פשוט לפי החוק.

מישהו כבר שם לב ;-) שאי אפשר לסמוך על אנשים שיגיעו למסקנות האלה לבד (כמו שוחד של איש ציבור, אמות מידה שלטוניות).

הבעיה היא [b]שגם את החוק מיישמים לפי הלך רוח ורווח פוליטי[/b].

[po]ורד והמשפחה[/po], יכול להיות שחלק לא קטן מהדברים שאני מתייחס אליהם מעוגנים במסגרת החוק, יש רק בעיה אחת: ישנם במדינת ישראל אינסוף חוקים אשר אינם מיושמים - ואין אוכפים אותם. הכנסת מחוקקת אותם ותו לא. או שאין תקציב כדי לישמם, או שהגיעו (מישהו עלום שם ועלום זהות) למסקנה (הסמוייה, החשאית והחרישית) שאין ליישם אותם. לא מבטלים אותם . . . לא מתקנים אותם. הם מונחים שם "כאבן שאין לה הופכין". זו מדינה מתוקנת זו? כך מנהלים מדינה? . . . ראו, [b]למשל,[/b] "חוק חינוך חובה-חינם".

דוד
חלק לא קטן מהדברים שאתה מתייחס אליהם מעוגנים במסגרת החוק,
השאלה איך מיישמים את החוק ומה מערכת המשפט עושה איתו.
דוגמא בולטת היא המינוח של "רצח על רקע רומנטי", שסוף סוף הורידו את הפרשנות הסלחנית הזו מסדר היום.
או הנושא של [b]שחיתות בפוליטיקה שההתיחסות אליו תלויה באינטרסים[/b].

[po]יעל אבמ[/po] כותבת:
[u]היום ניסינו להסביר להורים של בעלי למה הוצאנו את בתנו מהגן. והסבא התעקש לומר שבמערכת הלימוד פיתח את חוש הביקורת. לשמחתי, שותפי ענה לו שישמח מאוד אם בתנו לא תרכש מיומנות זו...[/u]

אגביל את תשובתי להיבט יחיד -- ובסיסי -- לסוגייה זו.

אנסח רק עקרון אחד, שהוא ההפך מהדעה שכל כך רווחת היום ושהיא האחראית להתפשטות הרשע בעולם. והעיקרון הוא: ==לעולם אל לנו להימנע מלהביע שיפוט מוסרי==.

שום דבר איננו יכול להשחית ולפורר תרבות או אופי של אדם כל כך ביסודיות, כמו שציווי האגנוסטיות המוסרית עושה זאת. הרעיון שלעולם אין להביע שיפוט מוסרי על אחרים, שעלינו להיות סובלניים מוסרית בנוגע לכל דבר, שהטוב משמעותו לעולם לא להבחין בין טוב לרע.

חברה אי-רציונלית היא חברה של מוגי-לב מוסריים. של אנשים משותקים מאובדן של אמות-מידה, עקרונות, ויעדים מוסריים. היות ועל האנשים לפעול, כל זמן שהם חיים, חברה כזאת בשלה להיתפס על ידי כל מי שמוכן לקבוע את כיוונה.

ערכים מוסריים הם הכוח המניע את מעשיו של הבן-אדם. בהבעת שיפוט מוסרי, אנו מגינים על בהירות תפיסתנו ועל הרציונליות של הנתיב שאנו בוחרים ללכת בו. זה משנה אם אנחנו חושבים שיש לנו עסק עם [b]טעויות אנוש[/b] של הבנה או עם [b]זדון אנוש[/b].

אם האנשים לא היו סלחניים, על ידי השתמטויותיהם הנתעבות, ההיסטוריה של מספר העשורים האחרונים, או מאות השנים האחרונות, הייתה שונה.

דוגמאות לסלחנות: הטענה שאיזשהו שקרן בזוי "כוונותיו טובות" . שלנווד בוזז "אין ברירה" . שעבריין נוער "זקוק לאהבה" . שפושע "אינו יודע טוב יותר" .[b]שפוליטיקאי רודף-כוח[/b] מונע על ידי [b]דאגתו והפטריוטית למען "טובת הציבור"[/b] . שקומוניסטים הם פשוט "עושי רפורמה אגררית" (לדבר זה יש כבר פחות תוקף, מאז התמוטטותה של ברית-המועצות, אם כי הסוציאליזם או מוטב לומר האטטיזם עדיין רווחים בעולמנו) .


אני מדבר על [b]שיפוט מוסרי רציונלי[/b], לא על פונדמנטליזם קנאי

ראה:
[list]
[*] [b]ציווי האגנוסטיות המוסרית,[/b] [po]מילון מונחים[/po]
[*] [po]ביקורת באופן טבעי[/po]
[/list]