תודה יונת

זו הזדמנות טובה להזכיר לכולם שדמויות נחמדות באינטרנט עלולות להיות מתחזים שמנסים לנצל אתכם, בין אם סתם בשביל כסף ובין אם בשביל להפיץ רעיונות שעוזרים למדינות עוינות.
למשל: https://www.calcalist.co.il/calcalistec ... /rkt62xkp6

^+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכך
קלואיי יקרה תוכלי לכתוב את כתובת האימייל שלך?

^+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה

הי, בשמחה, אם תרצה להציע איך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קלואי יקרה אשמח לשוחח בפרטי אם יש דבר כזה פה

שרון יקר,
כנראה שזו דרכך שבחרת לך. נשמע שאתה אבא אוהב ומסור מאד, ושטובת ילדיך קוראת לך להישאר.
אני שומעת את הבדדדידות שאתה מתאר, והיא נוגעת ללב. אולי יש דרך להפיג אותה, לאו דוקא במרחב הזוגיות? כלומר למצוא עניין, חברה, הנאה, שותפות, - במעגלים הרחבים יותר של חייך? עם אנשים שתשמח בחברותם?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי עדיין לא בוגד עדיין לא עוזב בשביל הילדים. עדיין בודדדד בחיי הנישואין

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שרון הדף מעניין יש חדש?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום אני כאן מהצד השני חווה חוסר חשק מצד בן זוגי.עתובה בודדה ומתוסכלת לא רוצה לבגוד ולא רוצה לבד

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פרידה חיבוק אחי האהוב השם אתך. אין כמוך!

שרון היקר.
חג שמח גם לך.
הגיע הזמן להפסיק לדבר ולהתחיל לעשות.
בהצלחה איש יקר. דע שאתה אהוב, ראוי לאהבה. שאתה טוב לב. שאתה אבא מדהים. צר לי שאתה נשוי לבת זוג שאינה מכירה בערכך. הפסד שלה.
צא אל הדרך שלך. רק שלך.
והעיקר, לא לפחד כלל.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני אופטימי מודה לכם מאוד חג שמח!

אני מנסה לא להיות אבל לא מצליח תמיד ובאופן אמיתי כי אני כן מתוסכל
באמת נשמע מאוד מתסכל

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אבל גם לא אוהבת כשאני מתרחק.
היא רוצה שליטה בקצב שלה ואני בכל המכלול הזה סוג של מטרד . שזה הדרישות. אבל לדבריה הנושא המציק ביותר זה התסכול שלי זה ממש מעיק עליה


אני מנסה לא להיות אבל לא מצליח תמיד ובאופן אמיתי כי אני כן מתוסכל

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עופרה יש בדברייך אמת גם אני מרגיש כך. אבל כשאני מתרחק היא גם כועסת. היא רוצה שאמשיך לנסות בקצב שלה ובדרך שלה ושהיא תחליט מתי כן ומתי לא


היא לא נענית לי אבל לא אוהבת

אני רוצה שותפה! לא בובת מין ולא משהי שעושה לי טובה
ברור, זה מאוד ניכר מדבריך.
שאני קוראת אותך מה שעלה לי שהתנועה בינכם היא משהו על הציר של פלישה - נטישה.
ניסיונות ההתקרבות שלך נחווים אצלה אולי כפולשניים, למשל האמירה הקיצונית שהיא מעדיפה להיפרד מאשר שתלכו לטיפול זוגי. ההרגשה היא שקיימת אצלה איזו דריכות וכל צעד שלך , אפילו קטן ועדין ישר מקפיץ לה את ההגנות . הצד השני של זה, או מה שזה מייצר היא תחושת הנטישה שנראה שאתה חש, אין לך שותפה, חברה ,אינטימימות וכו..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאורה אל תפסיקי לתת עצות הן חכמות
עם זאת השמשת במילה הזוי כשפנית למוצר וזה נראה לי לא ראוי
פרידה הציע הצעה שקיימת משחר ההיסטוריה ומציעללכת עליה גם אם תקראנה תקלות בדרך. לפי מה שאני מבין אותו כל כעס של אשתי עלי אם אבגוד ואתפס יהיה מעושה ולא אוטנטי . לפי מה שאני מבין בחוסר החשק שלה ולוסר הקצון לפתור את המצוקה שלי היא משאירה את הפתרון ךי לבד ולכן בהיעדר תקשורת הפתרון הוא שלי ובגידה בכלל זה. היא מודעת היטב לצורך הלא ממומש שלי הן במין הן בתקשורת והן באוזן קשבת . המחדל שלה לא אומר בהכרח שהיא מצפצףת אלא שאולי היא סומכת עלי שאקסל את ההחלטה הנכונה לי. מניח שגם היא רוצה בן זוג מסופק ופורח.
כמו שמוצר אומר חזור ואמור התמונה שלי בראש היא שלא נישואין שמספקים הכל הפילי אבר אפטר דבר שאכן קשה מאוד לחוות במוסד הנישואין.

הקטע של האווז יפה. אני די מאמין בפילוסופיה זו. אין פתרון אז אין בעיה. בכל זאת אופטימי. אבל.. מצפה ורוצה לימים טובים יותר ומספקים יותר. ימים בהם אהיה אהוב וארדיש אהוב ונחשק. אוהב וחושק.

סבבה... אם כך אפסיק לתת לך עצות
אם כי גם למצוא אוזן קשבת אמיתית ולא וירטואלית, היא עצה טובה בעיני. יש הבדל תהומי כשמישהו באמת מקשיב לך.

פרידה כמוצר, הזוי בעיני שאתה רואה טיפול זוגי כמשהו שפוגע בנישואים, ולא עולה בדעתך שמאהבת עשויה לפגוע בנישואים ואף לפרק אותם.
אתה מציג את זה כאופציה אידיאלית שבה אין נפגעים והכל בסדר אבל אין שום ערובה שזה מה שיקרה. אולי הבגידה לא תתגלה מעולם, אולי היא תתגלה ותביא לשינוי חיובי בקשר, אולי הנישואים ימשיכו למרות ידיעת הבגידה אבל הקשר יתרחק ויתקרר עד שלא יהיה בו אמון אלא רק מרירות ופגיעה, ואולי תביא לגירושים וגם לקייס בבית משפט לטובת האישה.
בגידה זה דבר שמפר אמון ויוצר פגיעה עמוקה. כנגד כל היגיון.

לא שאני לגמרי נגד הפתרון הזה (כבר הצעתי פה בעצמי לשרון לקחת מאהבת בהסכמה וידיעה של אשתו) אבל אי אפשר להציע אותו בכזה עיוורון להשלכות האפשריות, כאילו שזה הפתרון המושלם.
***

שרון,
הסיפור שלך מזכיר לי קואן זן. קואן זן הוא שאלה ששואלים מאסטרים של זן את החניכים שלהם כדי לקדם אותם בדרך אל ההארה, ואי אפשר לפתור אותה באמצעות המיינד וההיגיון. למשל "איך נשמע קולה של מחיאת כף אחת?"
המטרה היא שהנזירים יהרהרו בשאלה וימדטו עליה יום וליל עד שתבוא תשובה שמגיעה בטבעיות מתוך מצב תודעתי חדש.

אני נזכרת בסיפור על נזיר שקיבל את השאלה "אווז נמצא בתוך אגרטל זכוכית עם פתח צר. איך מוציאים את האווז מבלי לשבור את האגרטל ומבלי להרוג את האווז?"
הנזיר הלך עם השאלה, הרהר בה, מדט עליה במשך חודשים רבים.
עד שיום אחד משהו התעורר בו והוא רץ לחדרו של המאסטר בצעקות "האווז בחוץ! האווז בחוץ!"
כלומר, במצב התודעתי המואר שהגיע אליו, הוא מבין שכל המגבלות היו בראש שלו, בתוך הקופסה הצרה שחי בה, וכשמגיעים למצב תודעתי פתוח ומשוחרר, אין בכלל גבולות ואין אגרטל. כל הבעיה הגיעה מתוך המיינד הצר והאווז בעצם תמיד היה חופשי.

כך נראה לי שגם הקואן שלך: "איך אני יכול להיות מסופק בנישואים מבלי לשנות את אשתי ומבלי לשבור את הנישואים?" הוא קואן שאין לו תשובה שבאה מההיגיון.
אבל זה לא אומר שאין תשובה...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאורה
אני עושה כל מה שאני יכולה להתפתח ולתקשר. אני לא בטוח שישי פתרון לכל בעיה בכל זמן נתון. לכל זמ ועת לכל חפץ תחת השמיים. אני ברירת מחדל לילדים כי הם לא במשחק הזה. אני עושה את זה בלב שלם ואף מסופק מזה מאוד.
את מאוד מבינה אותי ומאוד מדייקת . אבל הדרך שלי להתמודד היא ספורט ומגוון תחביבים אחרים. יש בי צורך לדבר ויש בי צורך לאוזן קשבת כי אני במצוקה ואין עם מי. בדגש עכשיו הוא על המצוקה. אני לא בטוח שאני תמונת מראה שלה. אני חושב שלמרות שהזמן עובר מהר הפתרון הנכון יצוץ לבד . משהכי נכון לי כרגע זה סבלנות.

אגב, למרות שאתה אומר שטיפול זה "בלה בלה" נראה שאתה כן זקוק לדבר ושאנשים יקשיבו לך.
האם אתה עושה את זה במציאות או רק באינטרנט?
אולי תתחבר לייעוץ הדדי...
cgi-bin/chiq.pl?chiq:%E9%F2%E5%F5_%E4%E3%E3%E9

איפה אתה ברירת המחדל עבור עצמך?
איפה אתה מפחד לעשות שינוי ולו קטן?
איפה אתה בדיכאון?
איפה אתה לא מחובר למיניות שלך?

אתה תמונת מראה שלה.
לא סתם אתם תקועים יחד.
אתה דורש ממנה משהו שהיא לא יכולה למלא. (אהבה ומין)
היא דורשת ממך משהו שאתה לא יכול למלא. (להפסיק לדרוש ולהזדקק ממנה)
כרגע אתה זה שיש לו יותר כוחות ודחף לשנות את המצב... כביכול.
אבל בעצם אתה לא עושה כלום. אז אולי אתה בעצם בדיוק כמוה?
אין לך כלים.
בגלל זה הולכים לטיפול - ללמוד כלים.

לדעתי כל דבר שתעשה שישנה את האנרגיה שלך ישנה משהו ולו במעט.
כל דבר שיטלטל ויסעיר אותך, שיוציא אותך מאזור הנוחות, מלהיות "ברירת המחדל" עבור עצמך.
בין אם זה ללכת לטיול אקסטרים, לפסטיבל שמאני, לאכול פטריות הזיה, לחו"ל שלא היית, ללימודים של משהו שמסקרן ומרגש אותך, ליצור, לאכול, לכתוב, לרקוד, לשיר, לטייל... כל הדברים שיש בהם ארוס.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאורה לדעתי קלטת את כל הפאזל. גם אני מעריך שזה כך. אבל בדיוק!
הדיכאון הזה הוא חצי מודע. לצעשה התחיל לאחר הלידה השניה וקיבל תוקף כשנה לאחר השלישית. אבל אחרי השניה היא חלה להשתנות. אני רוצה לומר עד היום כולל וגם היום אני מכיל באהבה ותומך באהבה במעשים ובדיבורים. אני רוצה לומר שעם הילדים היא כן עו'ה מאמץ וכן משתדלת ושותפה איתי בכל הדברים. אבל!!! אני ברירת המחדל.

לגבי אשתך, מפיסות הפאזל המעטות שאני מצרפת יחד ממה שסיפרת:
כן יש אהבה, אתה זה שמטפל בילדים, הבית מכבה אותה והיא משקיעה בעבודה, קרה אחרי שהילדים נולדו, היא מתנהגת ככה גם לילדים לפעמים: נשמע סביר שאשתך סובלת מסוג של דיכאון אחרי לידה. דיכאון בלהיות בתפקיד האמא והרעיה.
עם זאת אני לא חושבת שזה משנה אצלכם מלבד להבין אותה טוב יותר אולי. כל עוד אתה לא תזוז היא בטוח שלא תזוז.

לראות הרצאות בטד ולכתוב הודעות באינטרנט זה מטפל כמו מישהו חולה בסרטן שרואה הרצאות בטד וכותב בפורומים באינטרנט. זה יכול לתת עצות ורעיונות אבל זה לא טיפול! בנאדם חכם ככל שיהיה לא יכול לטפל בעצמו לבד. ולראייה היא שאתה לא מתקדם לשום מקום.

אתה ואשתך אותו הדבר. לה טיפול נראה בזבוז זמן וגם לך. היא מתעקשת לא לנסות דבר שישנה את הסטטוס קוו וגם אתה. איך אתה מצפה שהיא תשנה משהו אם אתה לא מצליח?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עפרה היי
אני קורא המון ולומד לבד. ניתן לראות הרצאות כאלה באינטרנט בטד בפודקסטים וכו. לא נראה לי שזה בשבילי. אם אני מדייק את מה שאני מרגיש זה שזה בלב בלה בשבילי יתכן שזה מתאים לאחרים אני לא מזלזל . לפחות לא בשלב זה. אני לא תקוע ולא מיואש. אני אופטימי ןמנסנ להשתףר כל הזמן. מנסה להבין מה השיעור ומה יש ללמוד. אם יש לח תרעומת או הרגשה לא נעימה זו בהחלט על התגובה הקרה והלא מכילה של אשתי. חוסר החברות וחוסר בשותפות המין הוא משני פה. אני רוצה שותפה! לא בובת מין ולא משהי שעושה לי טובה אלא משהי שחושקת בימוחולמתתעלי בהקייץ שרוצה לפנק ורןצה להתפנק משהי עם תשוקה עם יצר עם פנטזיות. אישה!

טיפול כאמיר נראה לי בלב בלה.
שרון יקר,
אני לא חושבת שטיפול זה בלה בלה . גילוי נאות אני מטפלת בפסיכותרפיה גופנית (ביוסינתזה).
אם אשתך לא מעונינת כרגע בטיפול זוגי, אז אי אפשר בכוח , אבל טיפול אישי עבורך לא נשמע לי בלה בלה. טיפול הוא מרחב תומך שמאפשר הכרות עצמית. זו דרך לפתח בין היתר חוסן אישי ואינטיליגנציה רגשית. טיפול הוא תהליך של גילוי עצמי כשם שהוא גם תהליך של יצירה עצמית. כפי שכבר נכתב פה , אחד הדברים הבולטים במה שאתה מעלה הוא תחושת התקיעות ואף היאוש. בעייני אחת מהמטרות של טיפול היא להכיר את הסיפור שלנו ממש טוב ויחד עם זה ולהיות מסוגלים ליצור סיפור חדש

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פרידה אתה קולע בול!

ואם כבר קישורים, אז עוד אחד שכתבה אישה במדור לנשים.

https://www.sheee.co.il/item/3187399

גירושים רק ירעו את המצב של כל המשפחה ובמיוחד של שרון. אין כאן גם עילה לגירושים. הילדים חיים בבית טוב, נעים ומוגן. הרבה מאד גברים שאני מכיר חיים עם אישה שלא ממש מעריכה אותם (למרות שהיא חושבת שכן).

לגירושים יש גם משמעויות כלכליות קשות וכך בעצם נולד שמי כאן. פרידה אינה פתרון במצב הזה אלא הרעה של המצב. פרידה תפגע בכולם.

שרון קרוע בין רצונו לשמר את המשפחה, לראות את הילדים שלו בבוקר. לא לראות אותם גדלים במשפחה שכוללת גם גבר אחר (יותר טוב ממנו). לחגוג ביחד חגים וימי הולדת לבין הצורך שלו באהבה. במילה טובה. ביחסי מין טובים.

בצר לו, ואולי בתמימות (במובן החיובי של המילה) הוא חושב שהפתרון הוא שאשתו תשתנה. אני מסכים איתו שזה הפתרון המושלם, אבל הסיכוי שזה יקרה נמוך.

הפתרונות המעשיים שלפניו הם לוותר על עצמו ולספר לעצמו שזה זמני או לעשות מה שעושים הרבה מאד זוגות נשואים. חלקם בהחבא. חלקם בהסכמה שבשתיקה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאורה
אוביקטיבית קשה לה לתקשר עם אנשים עם חברות וו. היא די עצמאית ובודדה. אהבה יש לדעתי מצד שניניו גם הבנה וגם קבלה. משהו ריפשהו הלך לאיבוד. לא יודע עדיין איפה ריך ומתי בדיוק. קרה בגדול לאחד שהילדים נולדו. היא קשה ואוומה יותר באופי מאשר אלי. אם היא ככה לילדים אני מחפה. בגדול אישה טובה. קשה לה לתת מעצמה.למעשה בלתי אפשרי. משעושה אותה לחברה ושותפה מאוד מאתגר. הת. התרגיל חמוד אנסה. טיפול כאמיר נראה לי בלב בלה. לאורה את מקסימה!!! תודה

ועוד דבר קטן: טיפול, עבורך, יכול להיות גם מחווה של אהבה לעצמך.
גם ללכת לעיסוי או שיאצו פעם בשבוע, הוא טיפול.
טיפול הוא לא בהכרח מקום שדורש המון כוחות נפש והתמודדות. להיפך, הוא מקום של קבלה, הכלה, ריפוי, שאיבת כוחות להמשך. מקום של שקט ושלום. מקום שיש בו מבוגר אחראי שמתפקד בתור הורה לילד הפנימי בתוכך ומדריך אותך.

אתה מתאר מצב שבו אשתך מתייחסת אליך באטימות ובחוסר אהבה. עם זאת, גם אתה מתייחס כך לעצמך. בכך שאתה מסכים להישאר במצב הזה. אתה חומל על ילדייך, אבל אתה לא חומל על הילד שבך שנאלץ לחיות בחוסר אהבה.
קח ראשית כל אחריות על האהבה בינך ובינך.

שרון, זה נשמע קשה מאד. אני מעריכה מאד את הרצון שלך לאחות את הקשר והמשפחה. גם לילדים זה ממש לא קל לראות את אמא ואבא ככה במשך שנים. לכן אני לא בטוחה שזו לגמרי טובת הילדים דווקא להשאר ביחד... אבל אני מאד מכבדת את רצונך להיות קרוב לילדים ולאשתך. זה ממש לא קל לפרק בית.
נשמע שמתחת להכל האהבה שלך אליה עדיין לוחשת... לא ברור אם האהבה שלה אליך מתה ואם כן אז למה. אני חושבת שזה הנעלם הגדול עבורנו וכנראה גם עבורך ואולי גם עבורה...
אולי שווה לשאול אותה את זה ישירות. האם יש בך עדיין אהבה אליי? אם לא, מה קרה?
נשמע שמאד קשה לתקשר איתה ושאין לה רצון לעשות דבר כדי להתקרב אליך. רק לא ברור אם זה בגלל שהיא סחוטה רגשית, אם זה בגלל משהו בגישה שלך שאוטם אותה, אם אין לה כלים לתקשורת וכל דבר מאיים עליה; או שהיא פשוט לא מעוניינת.
קשה ממרחבי האינטרנט לראות את התמונה השלמה.

הדבר הקשה ביותר שאתה מתאר הוא התקיעות. יש משהו תקוע באנרגיה ושום דבר לא משתנה במשך שנים רבות. אף אחד מהפתרונות המעשיים בין אם זה טיפול, מאהבת, גירושים לא נראה לך או לה. לכן נשארים באיזושהו סטטוס קוו שמוכר ונוח אבל לא מרצה אף אחד. אני מניחה שגם אשתך לא מרוצה מהמצב אבל קשה להבין איך היתה רוצה לחיות... גם זה משהו שצריך לשאול אותה.
מה שברור שהיא במצב הישרדות תודעתי ומפחדת לזוז מילימטר. גם אתה. לכן זה מה שמשותף לשניכם.
ברור שמה שצריך לעשות הוא להזיז את האנרגיה. אתם תקועים בלופ. אבל אם אחד מכם ישתנה ברמה האנרגטית זה ישפיע על הלופ ויפתח דברים לכאן או לכאן.
לפיכך, אני חוזרת על עצתי הקודמת ללכת בטיפול בעצמך. ועדיף פי כמה טיפול אנרגטי או שמשלב גופנפש. לא רק דיבורים!

בנוסף רוצה להציע לך תרגיל אנרגטי עוצמתי מאד.
שב עם עצמך ללא הפרעות, בסביבה שנעימה לך. נשום לתוך הגוף. תזמין את הנשמה שלך להתחבר אליך: "אני, שרון ***, מזמין את רמת הנשמה שלי. אני מזמין את ההדרכה הרוחנית שלי".
תשים ידיים רכות על הלב ועל הבטן. נשום לתוכן. התחבר לאני הגבוה בתוכך, שרואה את הדברים קצת מלמעלה, בהבנה רחבה וחמלה, ושלח אהבה לעצמך משם. שלח אהבה לכל הקשיים שלך, ולכל המקומות שמתסכלים אותך. טוב גם להיעזר במילים: "אני אוהב אותך. אני מביא ריפוי ואהבה לבדידות, לתסכול, לייאוש. אני אוהב אותך ומקבל אותך כפי שאתה. אני רואה אותך ואני כאן בשבילך תמיד." (ניסוח לבחירתך...)
באותו אופן, שלח אהבה לאשתך. ראה את עצמך מדבר אל האני העליון שלה, אל הנשמה שלה. "אני אוהב אותך. אני רואה את הקשיים שלך, אני מקבל אותך כפי שאת. את אהובה בדיוק כפי שהינך. אני רואה את היופי שלך, את העוצמה שלך, את הכאב שלך. אני שולח לך אהבה."
לאהבה הזו אין איכות דורשת או נצמדת, זו אהבה ללא תנאי.

אל תצפה לתוצאות מיידיות מהתרגיל הזה, פשוט תתחיל לעשות אותו. ככל שתתמיד, תגלה דברים חדשים.
הדבר הכי חשוב היא להזיז את האנרגיה. כרגע אתם קפואים במקום ודבר לא יצא מזה. תזוזה אנרגטית יכולה להתרחש באמצעים פשוטים מאד ולא דרמטיים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פרידה מסכים איתך מרגיש שרתה מבין רותי
יולי אין צורך להצטער לא פגעת. לענין הלהישאר בנישואין .. סורי שאני חוזר על זה שוב .

שלום שרון,
שוב מצטערת שפגעתי. תודה על התזכורות ועל ההבהרה.
אם ככה ואם אין תקווה לדיאלוג, למה להשאר נשוי לה?
יש אנשים שנפרדים יחסית בקלות, ומטפלים בילדים טוב מאוד. זה ימנע צורך להסתיר ולשקר, ויתן לך לגיטימציה פנימית להמשיך הלאה.

הבעיה איננה בה. בטח שלא בך. הבעיה היא שאתה סובל כבר הרבה שנים ממנין השנים הספורות שקצוב לך כאן. אתה מתדפק על דלת נעולה. מקווה שהיא תיפתח אבל הסיכוי הגדול הוא שזה לא יקרה.
כמו שאמר איינשטיין, אם אין פתרון, אין בעיה

כמו ביאליק, מה שאתה רוצה הוא שהיא תכניס אותך תחת כנפה. שתהיה לך אם, אחות וקן תפילותיך הנדחות.

זה לא יקרה. זו לא הפרת חוזה כי זה לא הובטח לך. לכן, אף אחד לא אשם בכך חוץ מאלו שגרמו לך לחשוב שככה זה יהיה.

השאלה היא רק מתי תתעורר ותבין שהכוכבים רימו אותך (נח להאשים אותם). שהיה לך חלום, אך גם הוא עבר ועכשיו, אין לך כלום בעולם. אין לך דבר.

אל תחייה בתסכול. אתה פוגע בעצמך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נראה לי שזה נובע מאופי מפונק שעמום ותפיסה אותי כמובן מאליו.אולי גם דיכאון סנוי וחרדה. אבל הכל השערות אני לא יכול לבדוק או להציב גבולות כי יש את הילדים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יוליקו כמו לפני כשנה את מפספסת לחלוטין!

אני מטפל בילדים! אני לוקח ומחזיר ובכל אופן אני ברירת המחדל. אני כמעט לגמרי מבשל מנקה מכבס מקפל כביסה . הילדים כבר גדולים. 16 14 10 היא בורחת לעבודה . בחוץ היא לא ממש בדיכאון בבית כן. הבית מכבה אותה. אני לא מבקש ממשהי בכסא גלגלים לרקוד!!! אני מבקש לתקשר!!! להבין!!!:לשחרר!!!! מוכן לוותר על מין אם אבין שהיא לא יכולה כי היא חולה
. אבל תחת זה איו לי שום הסבר ר-ק השערות והתנהגות פאסיב אגרסיב. הכוללת עונשים. רוצה טיפול לבד?; נתגרש. זו בגידה. זו התגובה אלימה וושותקת.
אני לא אטום. מאוד מאוד רגיש לה
מאוד רוצה להקשיב . היא לא רוצה לשתף ולא לדבר. סגורה ונעולה. כל ניסיון לתקשר היא תופסת כקידוח במח שלה מה שגורם לי לדבר אתכם כי אין עם מי!
בטיפול היא ממש מזלזלת

הצהובון שהופיע לי:
היא לא מקשיבה לך? הקשב איך היא לא מקשיבה, ואז הקשב לה.

אני מבינה את הקושי שלך. זה לא פשוט.
נראה שיש לך כרגע בחירה בין משפחה חמודה עם בת זוג קרה ולא מתקשרת, לבין בחירה שלא מתאימה לך שמערבת הסתרה ו/או שקרים כולל סיכון המשפחה.

כיוון מחשבה:
נניח שהיא כרגע במצב של מחלה כרונית (דיכאון), ושבגללה איבדה את תשוקת החיים, את השמחה ואת הרצון ליחסי מין. בקיצור- היא חולה. במקום לבקש מה שהיא לא יכולה לתת, כבן הזוג שלה אתה יכול לתמוך בה לחפש טיפול לעצמה בשביל להקל עליה. כמו שאני תופסת את זה מהתיאור שלך, כרגע נפשית היא נמצאת בכסא גלגלים, ואתה מבקש ממנה ללכת איתך למסיבת ריקודים כי אתה אוהב לרקוד ריקודי זוגות, ומוכן לרקוד רק איתה.

דרך אגב, אמא שלי, שאהבה מאוד לרקוד ריקודי זוגות, הפסיקה, כי אבא שלי לא אהב, והיא לא רצתה להיות מחובקת על ידי גברים אחרים.

אני לא דוחפת אותך לחפש פתרונות אצל נשים אחרות או לוותר על מין אוהב ומשמח. אני חושבת שבשביל הרווחה של שניכם ושל הילדים, ובעצם שלך ושל כל המשפחה, התמיכה בה צריכה לעלות מאוד בסולם העדיפויות.

יש לכם ילדים צעירים שהיא מטפלת בהם, נכון? אולי היא עייפה? אולי היא לא ישנה מספיק? אם כך להעיר אותה לשם קיום יחסי מין זו התעללות.
אולי השילוב של עבודה וטיפול בבית ובילדים גדול עליה- אין לה כח להכל? אולי אפשר שאתה תקום במשך חודש לילדים בלילה והיא תוכל למלא מצברים?

כשאני ילדתי והנקתי היו שלבים שלא יכולתי לסבול שעוד מישהו ירצה ממני משהו גופני, גם עם זה אישי האהוב. זה היה פשוט יותר מדי. אולי זה מה שהיא מרגישה? רוויה גופנית?

יתכן שאני מפספסת לחלוטין, ויתכן שזה קרוב למציאות. כבר הציעו לך כיוון כזה בעבר. אני מבינה שזה מתסכל, ושעצוב לחשוב שלא תוכל להתבטא בצורה שאתה אוהב (מגע אוהב זוגי ומיני). לפחות לא כרגע.

גם אני חושבת שתמיכה חיצונית של מישהו שמבין ומתאים לכם יכולה לעזור ושווה את ההשקעה. מצד שני בשביל להגיע להסכמה שלה להעזר במישהו חיצוני צריך לראות אותה, ואת היכולות שלה כרגע. כרגע נראה לי שהיא לא יכולה לתת לך מה שאתה רוצה, אבל אולי היא תסכים לקבל תמיכה בעצמה. מה היא עושה כרגע באופן שוטף בשביל להיטען? גם אם זה לצאת לפגוש חברה, או לצאת לחוג או להוריד עומס עבודה. זה משהו שהיא כבר עושה?

יכול להיות שהיא בדיכאון? דיכאון מכבה שמחת חיים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חכמה אצילית נעימה איזי גואינג קולית מענינת מעצימה.. היום יש את הכל רק שאין משיכה או חשק אין רצון לרצות אין רק לספק לשמח בשום ום דבר לא אכפת לה משום דבר. אפילו הילדים זה לא 100 לא אכפת לה לשלוף גירושין כקלף נגד הטיפול או נגד התסכול שלי. האגואיזם שולט. ועם זה -שה לי להתמודד

מה אהבת אצלה בהתחלה? איפה אתה מוצא את זה היום?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היא מתקשרת בשתיקות מזלזלת בטיפול לא סובלת שיחות ואלרגית לכל ניסיון תקשורת
זה כנראה נובע מבעיות שלה עם עצמה אבל בהחלט מעיב על הקשר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאורה יקרה היי
אני אוהב את הציטוטים שלך של רבי נחמן ובעצמי אדם מאמיין וממש קשהלי לשנוא או לכעוס

ודבר אחרון - אם בסוף תסכימו ללכת לטיפול חשוב מאד מאד שהמטפל\ת יהיה אדם עם אנרגיות הכי מקבלות ותומכות שיש. והכי לא שיפוטי לא חד לא ביקורי כי זה הרעל של אשתך.

_אז פנית ליועץ נישואים. אשמח אם תכתוב למה? במה לדעתך הוא יכול לעזור? הוא (או היא) יקשיבו לך (תמורת כסף) ויציעו לך דברים שהציעו לך כאן (בחינם) אבל בשורה התחתונה, זה לא יפתור את הבעיה שלך כי היועץ הזה לא יגרום לאישה שלך להיות מישהי אחרת. היועץ הזה יכול גם להרע את המצב שלכם ולפגוע במשפחה כמו שאכן קרה עוד לפני הפגישה הראשונה.
אז סיפרת לאשתך שאתה רוצה יעוץ. אשתך כועסת ולדעתי גם במידה מסוימת של צדק. הפתרון להעדר הסיפוק המיני שלך לא יכול להיות מבוסס על זה שאשתך תשתנה. היועץ אינו שופט שישמע את טענות שני הצדדים, יחרוץ שהצדק איתך ושאשתך חייבת להשתנות._

זה ממש לא נכון. ראשית, המילה "יועץ" היא לא נכונה כי לא מדובר במישהו שיסתכל על המצב ויתן עצות פרקטיות. מדובר במטפל וטיפול נפשי בכלים נכונים עם האדם הנכון וכמובן כשהמטופל רוצה לעשות דרך ולצאת מהבעיה שלו, הוא אפקטיבי בדיוק כמו טיפול רפואי. זה כמו שתגיד שרופא לא עוזר לאדם חולה סרטן להיות אדם אחר. הוא לא אדם אחר הוא פשוט היה חולה ועכשיו הוא בריא. כך גם קשר בין אנשים שהיה בריא יכול לחלות ושוב להבריא. לעתים ניצני המחלה נמצאים שם כבר בתחילת הקשר אבל ההתאהבות והאופטימיות והרצון להקים משפחה מערפלים את זה ולא פותרים את הדברים בהתחלה. כי אין כלים, כי לא באמת מכירים היטב, כי לא יודעים לאן זה יכול להוביל... אבל עם הזמן נפערים הסדקים האלה ויש עוד עומסים שקורים בדרך ומובילים למחלה בקשר.
וכך גם המיניות של אדם והיכולת שלו לאהוב ולהכיל ולשתף אחרים יכולה לחלות מרוב עומס, בגלל משבר אמון שקרה עם אותו אדם או עם אנשים אחרים, בגלל דיכאון, עייפות, חוסר אהבה והערכה עצמית, שינוי במראה החיצוני, בידוד חברתי ועוד כל מיני דברים. וממה ששרון מספר כנראה לאשתו מלכתחילה אין כלים טובים של תקשורת וביטוי עצמי... וגם כשהדברים מגיעים לקצה היא מעדיפה להתגרש ולא להתמודד. נראה שמשהו מאד מאד מפחיד אותה שם. ואני לא חושבת שהיא באמת רוצה להתגרש (עובדה שלא הציעה את זה עד עכשיו), אני חושבת שהיא מתה מפחד להתסכל על מה שיש לה בפנים והיא מרגישה שאין מה לעשות ואין מוצא והיא גוססת ובחיים לא תבריא.
ודווקא האומץ שלו להתעקש לרפא את הקשר ואותה הוא הדבר הנכון בעיני. כי כשאתה חי עם חולה סרטן אתה לא עוזב אותו למות לבד.

אני לא יודעת מה הביא אתכם למצב הזה אבל עצם ההחזקה של הראייה שיש אופטימיות ותקווה להחלמה היא חשובה כדי להבריא! גם עבורך וגם עבור אשתך. "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן" - רבי נחמן מברסלב.

אולי בתור התחלה תצפה יחד עם אשתך (או שתזמין אותה לצפות לבד כדי שתבין יותר מה זה טיפול זוגי) בסדרה "טיפול זוגי" של כאן 11. זו סדרה מרתקת מרתקת שמראה תהליכים שעברו זוגות תוך חצי שנה של טיפול זוגי. באמת יש שם מקרים של זוגות שהיו נראים דקה מגירושים והתקרבו בצורה מדהימה.
אולי זה יעזור לשניכם להבין קצת מה זה טיפול זוגי ומה אפשר להפיק מזה ושזה לא כל כך מאיים. זה יכול להיות אפילו טוב...

לי זה נשמע דווקא טוב. משהו קרה.
דבר ראשון הייתי באה לאשתך בהכי רכות וחום, שמה בצד את כל התסכול והאגו ואומרת לה שזה לא באשמתה. שאתה ממש לא בא להאשים ולא לשפוט. שרצית לדבר איתה, שאתה מרגיש שקורה לה המון בפנים ואתה לא מצליח להגיע אליה. שאתה נלחם על הקשר שלה, על הלב שלה. שאתה לא רוצה ממנה מין כסחורה אלא רוצה משפחה שלמה, חיבור, אהבה.
שאתה מת לדעת מה קורה איתה בפנים ורוצה שהיא תשתף אותך... רוצה לעזור.

אני דווקא חושבת שייעוץ זוגי (וגם טיפול שלך פרטי כמו שאמרתי קודם) יכול לחולל פלאים. אבל אי אפשר לגרור מישהו לטיפול בכח.
אני חושבת שאם היא תבין שלא הולכים לשפוט ולבקר אותה אלא לתת לה תמיכה ועזרה היא עשויה להסתכל על הדברים אחרת.
גם עצם שקבעת את זה בלעדיה יכול להתפרש בעיניה כסוג של בגידה מאחורי גבה או ההיפך - אתה רואה שהיא נטולת כוחות ואתה מנסה להציל אותה ואת המשפחה שלכם.
תבהיר לה שזה היה מתוך אכפתיות אמיתית ולא מתוך ביקורת או רצון לשנות אותה! אלא מתוך דאגה.

בהצלחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כן על זה חשבתי. להראות לה את גודל המצוקה למתוח איזשהו קו. ולקוות שתצטרף. ביטלתי לאור התגובה שלה. מודה שגם אני לא מאמין בדרך זו עד הסוף. אני די פרקטי וזה נראה לי בלה בלה
אולי הרגשתי שאני צריך סוג של מבוגר אחראי שקצת יאפס אותנו
יש הבדל בין לשמוע דברים ממני לבין לשמוע מצד ג אותו כנל לגביה...
תרגיש חופשי לשאול מה שבא לך

שרון יקר, שאלה בבקשה (אם מתאים לך, כמובן): למה בחרת לקבוע דווקא עם מטפל זוגי? האם אתה מצפה שהיא תצטרף אליך?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פרידה אתה תותח

להשביע את הכמיהה שלך זו נאמנות לעצמך ולוותר על עצמך זו בגידה בעצמך.

ציטוט:
אֵלִי, תֵּן בִּי אֶת הַשַּׁלְוָה – לְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאֵין בִּיכָלְתִּי לְשַׁנּוֹתָם אֶת הָאֹמֶץ – לְשַׁנּוֹת אֵת אֲשֶׁר בִּיכָלְתִּי, וְאֵת הַתְּבוּנָה – לְהַבְדִיל בֵּינֵיהֶם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רוצה קשר וחברות עם אשתי.. זה כבר לא קיים. ענין היועץ או המטפל שוקל כאמור בחיוב לבטל ולא להגיע אף למפגש הראשון. הצורך החיצוני לפחות זה מין וחברורות טובה.


הטיפול נועד לתקשר איתה אך כנראה שזו לא הדרך. הבגידה מפחידה אותי זה בכל זאת צורך לשקר ולהסתיר וגם זו סוג כישלון. זו גם פגיעה באמון

שרון שלום
עלעול מהיר, הראה שאתה חווה את אותה הבעיה כבר זמן רב. סב שוב ושוב באותו נתיב מתסכל, מייאש, מקטין. הבעיה, כמו שאומר איינשטיין היא שאתה עושה שוב ושוב את אותו הדבר ומצפה לתוצאה אחרת. זה לא יקרה.
בא נעשה שוב במהירות סדר.
אתה נשוי, יש משפחה, החיים המשותפים טובים. זה נכס שכדאי לך לשמור עליו מכל משמר.
אתה אדם מיני ואשתך, לפחות איתך, כנראה שפחות. אתה חווה תיסכול שנובע מזה שאתה מאמין שהפתרון היחיד לבעיה שלך הוא שאשתך תשתנה. הפתרון הזה הוא לא נכון ולא מוסרי. לדעתי, הוא גם לא יקרה.
אז פנית ליועץ נישואים. אשמח אם תכתוב למה? במה לדעתך הוא יכול לעזור? הוא (או היא) יקשיבו לך (תמורת כסף) ויציעו לך דברים שהציעו לך כאן (בחינם) אבל בשורה התחתונה, זה לא יפתור את הבעיה שלך כי היועץ הזה לא יגרום לאישה שלך להיות מישהי אחרת. היועץ הזה יכול גם להרע את המצב שלכם ולפגוע במשפחה כמו שאכן קרה עוד לפני הפגישה הראשונה.
אז סיפרת לאשתך שאתה רוצה יעוץ. אשתך כועסת ולדעתי גם במידה מסוימת של צדק. הפתרון להעדר הסיפוק המיני שלך לא יכול להיות מבוסס על זה שאשתך תשתנה. היועץ אינו שופט שישמע את טענות שני הצדדים, יחרוץ שהצדק איתך ושאשתך חייבת להשתנות.
גם גירושים לדעתי זה פתרון שאינו נכון לכם. אני מבין שכמשפחה אתם מתפקדים מצוין. שמור על המשפחה שלך ועל הנישואים שלך.
מה שנשאר הוא שאת הצורך המיני שלך תצטרך למלא מחוץ למסגרת הנישואים כמו שעושים ועושות הרבה אנשים שאינם מוצאים מענה לצורך שלהם בתוך המסגרת. סקרים שמרניים מראים שמדובר בלמעלה מ 50 אחוז.
הייתי מציע לך במקום זה לחקור בעצמך את המיניות שלך. להבין אותה. לשאול את עצמך מה אתה באמת רוצה? מה הצורך הפנימי שלך (זה לא מין) ולמצא מענה לסערה שמתחוללת בך, בעצמך. זו קריאה למסע של התפתחות אישית ולא קריאה למלחמה בתוך המשפחה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קלואי
למרות שאני בסוג של מלכוד שוקל לבטל לא רוצה ליצור חוסר אמון ואנטי . הגם שזה ניסיון סחיטה ילדותי לא רוצה לקחת סיכונים על חשבון הילדים. היא טענה אתמול בשיחה שהיא יודעת שהיא אשמה או אחראית רק שטוענת שלא משנה כי זה המצב. אני בלופ. לא רוצה לשפוך את המים מעם התינוק. עם זאת מבין שזו תגובה אמוצויונלית ילדותית וסוחטת

הי שרון. נשמע כל כך קשה
בהצלחה רבה עם המטפל. זהו ללא ספק צעד משמעותי.
בזהירות רבה אני כותבת לך כאן, שאני לא יודעת איך אני הייתי מגיבה אם בנזוגי היה קובע לעצמו פגישה עם מטפל זוגי. אני חושבת שאולי, אפילו בלי לדעת למה ומה, מראש הייתי מרגישה אשמה. זה לא שאני מייצגת איזה כלל, אתה יודע. אבל הרי על מה הם ידברו שם, אם לא עלי?
אני שולחת ומאחלת לך אהבה. במיוחד שקשה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי

לאחר לבטים קבעתי היום תור למטפל זוגי. כשאשתי חזרה מהעבודה סיפרתי לה. לא ממש אבבה. בבתחלה הגיבב בקוליות. לך טפל בהצלחה. לאט לאט התחילה להיות מוטרדת ואמרה שזה סוג של בגידה לפתוח הכל רצל צד ג ולשפוט אותה. אמרתי לה שאני רוצה לטפל בעצמי כדי לא להיות מתוסכל. שאני לא מאשים אותה. היא אמרה שהיא מעדיפה להתגרש. אם אין לה צורך במין ולי יש וזה כל כך מעיק עלי ומעיב על היחסים עדיף להתגרש. שכל אחד יחיה את חייו בלי תסכול.. דיברנו אמרתי שאני לא רוצה לוותר ושיש ילדים. היא בדיעה של לפרק. הגיבה באמוציה והלכה . שה דפוס קבוע אצלה ללכת באמצע שיחה . במיוחד שקשה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אודה מאוד ואשמח מאוד לשמוע תובנות נוספות ככל שישנן

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יפה כתבת לאורה תודה רבה!

שמחה שעזרתי.
לגבי הטיפול, לא הייתי מגדירה מראש כמה זמן זה יקח, כי אתה לא יודע כמה זמן יקח לך להפנים דברים, לא יודע מה יעלה, ואי אפשר לשלוט בדברים האלה.
במקום זה הייתי מתמקדת בדברים שהייתי רוצה ללמוד: איך להכיל ולתת מקום לרגשות קשים, מתוך חמלה ובגרות (מה שנקרא "עבודה עם הילד הפנימי"), ואיך לעבוד עם דפוסים וסיפורים (למשל הסיפור שלך על מאבקי כח ושליטה עם אשתך, שהוא פרשנות שלך של הדברים, אבל אולי הוא לא נכון. למידה לעבוד עם סיפורים מאפשרת לראות את האמת מעבר לסיפור).

הייתי מחפשת מטפלת אישה עם אנרגיה מכילה ורכה, כי נשמע שאנרגיה כזו חסרה לך מאד. עם זאת, מישהי שמסוגלת לראות בבירור את הדברים, שתוכל להצביע לך עליהם, ובעלת אינטאוציה טובה. לא הייתי הולכת בהכרח לטיפול אנליטי פרופר אלא באמת למשהו כמו NLP או טיפול בילד הפנימי. בכל אופן יותר חשוב מהשיטה זה הכימיה עם המטפל\ת וההרגשה שאתם עובדים טוב יחד, שהיא קולטת אותך ואתה לומד ממנה. עדיף מישהי עם המלצות מחברים או מכרים.
תבוא פתוח ועם סבלנות ורצון באמת להשתנות מבפנים. דברים לוקחים זמן וכנראה שתפתחו פצעים שיכאבו לך, על מנת לרפא.
תשקיע בלמצוא את הדמות הנכונה לטפל בך. זה חשוב...

בהצלחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה על תגוובתך. אני מרגיש שהיא חכמה מבינה ובוגרת.מבין מה את אומרת ומסכים עם הדברים.חלמה ואהבת חינם זו גישה שמדברת אלי לגבי הטיפול אני שוקל משהו ממוקדוקצר מוע

נראה לי שאתה מפספס משהו. מעצם זה שאתה לא יודע באמת מה עובר עליה, ולוקח את זה למקומות של "מאבקי אגו וכח". על מה בדיוק המאבק?
יש לי הרגשה שאשתך בכלל לא מנסה להיאבק איתך. קשה לה, היא מרוקנת והיא לא יכולה לתת לך יותר ממה שהיא נותנת כרגע. אולי גם היא פגועה ממך מסיבות כלשהן וננעלה מבפנים. כל הפירוש של מאבקי כח ושליטה לא נראה לי קשור. בכל זאת לפי מה שכתבת, לאחרונה היא מנסה להושיט לך יד ואתה מסרב לקחת אותה.
אתה אומר שהיא בנאדם שקשה לו לתקשר, שהיא רוצה שקט, לא ברור אם תמיד זה היה כך, והאם היתה לכם מתישהו תקופה של אינטימיות וקרבה ותקשורת שאתם יכולים לחזור אליה. אם היתה, אני מאמינה שיש דרכים לחזור, ואם לא, כנראה שהתחתנת מלכתחילה עם האישה הלא נכונה.
אם היא היתה פעם אחרת והשתנתה, כנראה שהיא במצוקה, באבדן כוחות או בסוג של דיכאון. אתה מאד מרוכז במה היא לא נותנת לך אבל כנראה שהיא לא מסוגלת לתת יותר... שאין לה עודפי אנרגיה לתת. אולי תנסה לברר מה עובר עליה, כבנאדם, מתוך אכפתיות ודאגה אליה, בלי קשר לחוסרים שלך. אתה כותב שהיא לא מסוגלת להגיד מה מפריע לה, שהיא מפחדת לדבר. לא יודעת אם כזו היא, האם פעם כן הייתם מדברים? האם הייתם משתפים זה את זו בקשיים? מתי זה הפסיק?

אהבה עצמית היא כמובן חשובה מאד. בכלל המילים שכתבת "נכונות", אבל מבעדן נשמע הרבה מאד מרמור, כעס וכאב. זה נשמע שאתה עדיין מטיל את כל האשמה על אשתך ושאתה מאד מאד פגוע ונעלב ממנה. אתה לא באמת לא מצפה לדבר ולא באמת לוקח על עצמך את האחריות לאושרך. אני חושבת שבמצב העניינים הזה, יש יותר מדי כעס ופגיעה באוויר ביניכם כדי להתקרב, ואם תתחילו לפתוח דברים כנראה שתישפך הרבה לבה רותחת. אתה אפילו לא מסוגל לקבל את מנחות הקרבה הקטנות שהיא מציעה לך בניסיון לפייס אותך. אשתך מרגישה את הארס בתוכך וזה הדבר שהיא מפחדת ממנו, בגלל זה היא מעדיפה שקט תעשייתי, כדי לא להרגיש את כל הכעס והאשמה, הפגיעות והעלבון שלך. כנראה שאין לה כלים להתמודד ולהכיל את זה וגם לך אין. יהיה לכם קל יותר, אם תרכוש כלים להתמודד עם הרגשות האלו, להכיל אותם ולהתמודד איתם בבגרות. כך הם לא יערפלו אותך מלראות את עצמך ואותה בחמלה. יש הרבה שעובר עליה שאין לך מושג עליו. יש לה סיבות משלה אבל אתה מוצף בכאב ולא מסוגל להגיע אליה.
לכן אני מציעה לך לשאוף באמת לקחת אחריות על עצמך, לאסוף כוחות לקחת אחריות של 100% על מה שאתה מרגיש. בלי האשמות. בלי קורבנות. ללמוד לטפל ברגשותיך. ללמוד כלים. ללכת לטיפול. זה יקדם אותך - אני מבטיחה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנוסף רין ספק שהמין הוא מיקרו קוסמוס לזוגיות לתפיסה של אשתי אותי בגלל בגל רבדי החיים. אי אפשר להינתק. הא בהא טליה. והנקודה היא שכמו במסחר מדובר ביצע וביקוש ביחסי תן וקח כשהחוכמה שלי הוא לא להיגרר למאבקי כח לקרבות אגו ולניסיון תיקון שלה אלא בניסיון לתקן להחיל ולאהוב את עצמי. זה העיקר וה החשוב ולמסקנה זו הגעתי בחודשים האחרונים. ככל שאני תלוי פחות אני חשוף פחות. ככל שאני לא מצפה לכלום ולא מרגיש שמגיע לי משהו יותר קל לי... מענין מה יש לה בראש.. או שהיא לגמרי מצפצפת על הגל או שהיא חושבת שהכל בסדר ושככה צריך לחיות או שאני מפספס משהו?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פרידה כמוצר יקר

מסכים לחלוטין עם כל מילה..

ואגב, קרא את התגובה של קלואי. הקשר המיני והתדירות שלו הם סממנים מדידים של משהו עמוק יותר. הם עדות לכל הפערים שאתה חווה בקשר עם אשתך. זה לא שהכל בסדר חוץ מזה.
הפערים הללו הם לא קיימים באמת כי אתה והיא אנשים שונים ומטבע הדברים יש בינכם הבדלים. הפערים הללו זוכים להאדרה כי הם מפרנסים אקו סיסטם גדול של יעוץ זוגיות ואולי אפילו גירושים
אל תיפול לפח הזה. החיים שלך דבש. תראה איזה שפע אשתך ואתה יצרתם. תברך על היש. תודה על מה שנראה מובן מאליו. זה לא מובן מאליו.
ואם חסר לך משהו, אז זה אתגר שלך

צא מתוך נקודת הנחה שאשתך, כפי שאתה תופס אותה היא נתון. כמו שהזריחה של השמש בבוקר נתונה. אין זה אומר שזו אכן היא אלא רק היא כפי שאתה תופס אותה.
ובהנחה שזה נתון, מה עושים?
האם הזריחה תגרום לך להיות עצוב או שמח.
האם הזריחה תייאש אותך או תחזק את ידיך

שרון היקר. אני גבר. מבין אותך היטב. חיי שונים משלך אבל קל וטבעי לי להזדהות איתך.

אני בדעה שבעיניינים שבלב, אסור לכפות על אדם לפעול נגד עצמו. מי שעושה זאת חוטא כלפי אותו אדם וגם כלפי עצמו. במילים אחרות, אם תכפה על אשתך משהו, אתה פוגע בה וגם בעצמך. אתה הופך את עצמך לאדם כוחני כשאתה מגבה או מצדיק את המעשה שלך בנורמה חברתית שאבד עליה הכלח. זה הכי רחוק מאהבה שיש.
איננו יודעים מה הסיבה לפער בינך ובין אשתך אבל הוא נוכח בחייכם וצריך לחיות איתו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כלומר אני לא בטוח שגם אשתי השתמשה במנוף היא פשוט לא היתהאדישה למצוקה שלי וזו הפגיעה.. זה לא קשור למין אלא לתקשורת ואכפתיות או לאופי קר ואדיש.. למרות שפה ושם לכל אורך הדרך היא ניסתה מעט מאוד להסביר ואף לשנות..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פרידה כמוצר יקר.ה

מסכים לחלוטין. ניסיתי למחוק ולא הצלחתי מי שיכול למחוק את הסיפא של דבריי מוזמן

דבריך דברי טעם ואשמח לשמוע עוד. אני לא משתמש אלא מנסה לא להעיק ...

שרון היקר. דבריך הגיוניים ביותר. תהליך קבלת ההחלטות שלך נכון לך, במצבך. לי נראה שאשתך מרגישה שמנוף הלחץ המיני שעבד יפה בשבילה איבד מיעילותו ולכן היא מציעה לך להעיר אותה, כלומר היא מוכנה להקריב את עצמה בשבילך. לא בשבילה. זה לא מענה לחשק ולתשוקה שלה כי אין לה. כושי לא הופך עורו.
יש כאלו שחושבים שעליך לפעול אחרת והם כותבים זאת. חלקם, יכלו לכתוב בדרך שתתחשב יותר ברגשותיך. זו דעתה של אותה פלונית אלמוני. אתה רשאי או חייב לעשות מה שנכון לך גם אם יש כאלו שחושבים אחרת ותמיד יש כאלו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה על ההצעה שלך. מציע שתדברי לענין

לא כדאי ולא מתאים לשחק ב"אבי נעלבי". וגם מעשה לא הוגן בכלל. המצב שלה איתך ממש מכמיר לב
הכול צריך לקרות בדיוק כמו שאתה רוצה ובתנאים שלך
אתה אולי לא חושב שאתה במסכנות אבל כנראה שהיא ממש מסכנה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי
הבחירה היא לא במסכנות. היא בפחד לבגוד להיתפס להתגרש ולצאת מהבית ולא לראות את הילדים כל יום כל היום. זה פחד קמאי אצלי. מאחר שבגידה עלולה להוביל לגירושין אני לא לוקח צאנס ולא מסתכן. זו בחירה מודעת אין כאן פחד מממעשה הבגידה אלא מההשלכות אם אתפס. יש לציין שמוסרית אני רואה עצמי חופשי לעשות מה שבא לי בחוץ ... לא בגלל שאין בבית אלא בגלל הסיבה... בגלל שהיא מסרבת לטיפול .. בגלל שלא באמת אכפת לה .. ובגלל שזה נמשך שנים.. אבל כאמור לעיל בשנתיים האחרונות אני לא שחקן פוקר ולא מהמר על הברירות הנפשית של ילדיי... אין ספק שזה נובע מפחד אבל ודאי לא ממסכנות

רוצה לציין שבזמן האחרון היא כן עושה מאמץ ומבקשת שאעיר אותה בלילה כשבא לי... בערב הילדים ערים ולא ניתן

אני ממעט להשתמש בכך נכון לעכשיו. קצת מעט מדי ומאוחר מדי... מרגיש די פגוע... כשהיא יוזמת פעם ב.... אני לא מסרב

אני חושב ששרון כיוון לכך שבהיבט המיני של הנישואים הוא חווה מאבק כוחני. הוא רוצה קשר מיני יותר עוצמתי ותדיר ממה שבת זוגו רוצה.
בעוד שפערים בין בני הזוג שקשורים לתחומי עניין רבים לגיטימי להשלים בחוץ, עם מין זה פחות מקובל, לפחות מבחינה רשמית, כי המציאות שמתחת לפני השטח שונה

לא כל כך הבנתי למה התכוונת, אבל הבחירה במסכנות הבסיסית היא בחירה לגיטימית נוחה ומקובלת

נישואין זה כן מאבקי כח וכרגע ידי על התחתונה
מעניין מאוד שהדיון הזה מופיע תחת הכותרת "מין ומיניות", ושיחידת המידה להתיחסות היא תדירות יחסי המין. אולי זו נקודת מבט גברית כזו, למדוד איכות של יחסים? מקריאה אחורה בדף, נדמה שהצורך שלך בתוך הזוגיות רחב בהרבה, ונוגע חזק מאוד בכמיהה לתקשורת טובה, לשיתוף רגשי, להערכה ולכבוד הדדי. לאהבה, במובן הכי בסיסי שלה. ואולי כל אלו מתגלמים בתדירות? האם התדירות היא המפתח לפירוק מאבקי כוח וידיים תחתונות?

הפתרון היצירתי (והנפוץ) הוא מחוץ לקופסה.
לפעמים גם כשיש הכל, הכל באמת, מגלים שהקופסה נעולה מבפנים. שאין קשר לבחוץ. שמשהו בפנים מתנגד לכל האושר הזה, לכל השפע הזה. הודף אותו הלאה ממנו וחוזר בראש מורכן אל אותה מסכנות בסיסית.

קשר מיני מספק בנישואים הוא מאד נדיר. קראתי היכן שהוא שרק אצל עשרה אחוז מהזוגות זה קורה. לכן, אם אין לגבר או לאישה מספיק סקס בנישואים, אין מה לכעוס או להיות מתוסכל על השני או השניה. זה המצב הרגיל והסביר. הסיבות שמנית הן תירוץ שגור ונפוץ המנסה ליצור אשליה שזה כן אבל… שזו רק דרך פחות בוטה להגיד לא. כמובן, שאין גם יועץ או קסם או משהו שיכול לשנות את זה לטווח הארוך זה פשוט המצב וזהו.
הפתרון היצירתי (והנפוץ) הוא מחוץ לקופסה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

י

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נשים נשואות אולי לא צריכות סקס בעצימות גבוהה או שזה בא אחרי מצב דברים שנראה לבעל לא אפשרי: בית שקט ונקי אוירה רגועה הילדים בשוויץ כם הסבים לאחר שהתקבלו לבתי הספר הטובים בעולם וכולם רוצים להיות חברים שלהם
הם קיבלו את רשימת הספרים מבית הספר החדר שלהם מבריק . בבנק יש יתרה של שלושה מיליון דולר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי
חוזר לעדכן. שחררתי בשנה שנתיים האחרונות. אין מין כמו שאני רוצה אלא פעם בחודש או משהו כזה. אבל אני יותר שלו. מתמקד בעצמי. שיניתי זוית ראיה ואני יותר שלו. כרגע זה לא הזמן להשתרלל או שיהיה בעתיד או שלא. זו ההחלטה שלי לטובת הילדים ושלמות המשפחה. ספורט תחביבים בהחלט מספקים. ובכל אופן תמיד אפשר להסתדר לבד. נישואין זה כן מאבקי כח וכרגע ידי על התחתונה ואני משלים עם זה. מה שכן חברות אל תהיו בטוחות שבני הזוג שלכן מאושרים אתכן תשאלו אותם. ותשאלו בכנות אם הם מסופקים זוגית ומינית. אם תבקשו תשובה כנה ותבטחו להם שלא תהינה סנקציות מצדכן תופתעו מהתשובה. לפני שאתן עונות לי ומתיחסות למה שאמרתי תשאלו את בני הזוג שלכן...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מודע להחלטה ולכן מכבד מאוד
ממש לא ממורמר. ואין לי ספק שהכל והקול בראש. בכל אופן הבחירה בידי

לא קל לצאת מההגנה של הפחד. חומת פחד מגנה עליך מפני המציאות הנוראה ששם בחוץ ולכן אנשים רבים בוחרים להישאר בתוכה. אם זו בחירתך, כבד אותה ואותך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנוסף רשמתי שמעבר לפחד זה נוגד את התפיסה הבסיסית שלי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ממש לא שיפוט. להיפך ובנוסף את מדייקת בדברייך. ואומרת בעיני דברי טעם

חשוב לי להוסיף שבאמת אין כאן מבחינתי לפחות, האשמה או הפניית אצבע. אנשים (ובכללם אני) נוטים להכניס את עצמם למלכוד. המלכוד חוסם את האפשרויות ומסביר מדוע המצב הנוכחי הוא הטוב ביותר או הכי פחות גרוע.
וזה בסדר. לפעמים זה תיאור מדויק של המציאות. המצב קשה ואין דרך לשנות. זה קורה. אבל במצב כזה שהוא קשה ממילא הנכון ביותר הוא לראות את הטוב במצב הקשה שנוצר.
סליחה אם הרגשת שיפוט

מדבריך עולה שאתה חי בפחד ומטיל את האשם בכך על אשתך. אין כאן שיפוט. רק תובנה שאתה שייך לקבוצת אנשים מסוימת וגדולה מאד.
האמירה שתהיה מוכן לקפוץ למים אם יובטח לך ש… היא דוגמה נוספת לכך. היות ואף אחד לא יבטיח, אז לא תקפוץ כי אתה מפחד.
גם קצת יותר למעלה הסברת למה אתה חייב רק רווקה ולמה זה מאד מסוכן. כלומר, נשואה לא ורווקה לא, כלומר לא.
לא תהיה לך אהבת אמת של אדם אחר, לרבות אישה, אם לא תלמד לאהוב את עצמך. זה מחזיר אותנו למשבצת הראשונה בדיון.
זה האתגר שלך. לאהוב את עצמך ואשתך לא אשמה בכך שאתה לא אוהב את עצמך אם כי נוח לתלות בה את האשם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

י

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בגדול אני יכול בשיחות אשתי אומרת לי שהיתה מבינה אם... אני בסוג של גנטלמניות מעושה או בסוג של קדוש מעונה או בסוג של פחדן לא עושה עם זה כלום.

האמת היא שמה שחסר לי זו האהבה ההערכה הזוגיות גובה העיניים השוויון האכפתיות החברות.
הבינג סד אול דט גם לי יש גבולות . אני לא באמת קדוש מעונה ולא באמת גנטלמן מעושה...
אם אני קופץ למים אני רוצה לודא שאני באמת רוצה לשחות או לטבול ושהטמפרטורה נעימה ושהמים נקייםץ ובכל אופן זה נוגד א

אני הייתי מדברת עם אשתך ואומרת לה שאתה אומלל מהמצב הקיים, אין זוגיות אמיתית מבחינתך. שהיא האישה שלך והמשפחה שלך בעדיפות ראשונה ואתה רוצה להציל את הקשר שלכם. שאתה רוצה ללכת לטיפול זוגי ולעשות מאמץ משותף לצאת מהמצב הזה. שאם זה לא חשוב לה באותה מידה והיא לא רוצה לעשות את המאמץ למען הקשר שלכם והמשפחה, אתה מיידע אותה שאתה מחפש לך מאהבת, לא במקומה ובמקום המשפחה אלא כדי למלא את מה שהיא לא רוצה לתת. זו לא בגידה, כי היא יודעת על זה ועושה את שיקולי סדר העדיפויות שלה. בכל מקרה אתה מבהיר לה שאתה שם בשביל הילדים, ורוצה להיות שם גם בשבילה, אבל שהיא צריכה להסכים להצטרף למסע הזוגיות. אם לא, אתה לא מוותר על עצמך, ומחפש השלמה, בידיעתה.