קרה לי אותו דבר אתמול כשאכלתי סלק חי והיום בצהרים כששתיתי מיץ סלק.שני המקרים אינם מאותו הסלק.בשניהם הרגשתי ועדיין מרגישה צריבה לא נעינה בגרון.אשמח להבין את התופעה

יש אפשרות להכין מסלק עלים מנגולד בקציצות בשר?

גם בן אורי מתריע נגדו (משהו על חומציות יתר).
חומצה אוקסלית.

לגבי מנגולד,
מנגולד ירוק פשוט דוחה אותי (חי כמובן. מבושל עוד לא ניסיתי). גם בן אורי מתריע נגדו (משהו על חומציות יתר).
לעומתו, מנגולד אדום הוא פשוט מעדן עבורי, במיוחד אם נאכל קרוב לקטיף.

מעניין. קודם הרגשתי צריבה מסוימת בגרון. כבר חששתי שזה כאב גרון, מה שממש לא מתאים לי עכשיו.
פתאום נזכרתי שאכלתי ממש לפני כן מנגולד חי, ושקראתי כאן פעם משהו על תופעות של מנגולד.
נכנסתי לדף לבדוק במה היה מדובר אז, והתברר שזה אותו המקרה. אז נרגעתי...

אחלה האתר הזה. הכול יש בו...

הנה עוד מתכון למנגולד:

4-5 תפוחי אדמה גדולים פרוסים לעיגולים עבים.
3 חבילות מנגולד (סלק עלים )
3-4 שיני שום כתושות.
5 ביצים
3/4 כוס קמח.
כפית אבקת אפיה.
4 כפות שמן
מלח / פלפל שחור לפי הטעם.

לטגן את פרוסות תפוחי האדמה במחבת, להכין מהם צ`יפס פריך אך בהיר.
לשטוף היטב את עלי המנגולד,
להפריד מהגבעולים כדי שייכנס בקלות לסיר,
גבעולים בתחתית הסיר, עלים למעלה ללא תוספת מים (רק מה שיש על העלים מהשטיפה).
לבשל עד שהעלים משנים לצבע ירוק כהה מאוד.
לסנן ולנקז מהנוזלים.
לקצוץ את העלים והגבעולים ולהכניס לקערה.
להוסיף את הביצים ולטרוף היטב, להוסיף מלח ופלפל ושום כתוש, לערבב להוסיף את הקמח ואבקת האפיה.
להוסיף את השמן. ולערבב.
לשמן תבנית, לסדר את תפוחי האדמה בתחתית, אפשר גם בצדדים, להוסיף את בלילת המנגולד, אם רוצים ונשאר אפשר לקשט מלמעלה בפרוסות תפוחי אדמה מטוגנות.
לאפות ב 180 מעלות עד שהפשטידה מתייצבת.
(בודקים כמו בעוגה עם קיסם).

יש לי קצת זרעים של מנגולד אדום (אותו דבר, רק יותר אדום ויותר טעים), אספתי בגינה של אופק
את מוזמנת לקחת חלק

אורי תודה על ההסברים ועל 10 השנים!

אין לי רגע דל עם הסלק הזה:
עלי המנגולד הרגילים הירוקים הבשרניים, איך נקרא השורש שלהם (גם סלק?), איך מגדלים (בחיים לא טעמתי אבל נראה שווה).

1. אם לשורש קוראים שורש סלרי (או שורש למרק), אז זה סלרי, מהסוג שמגדלים בשביל שורש. אוכלים את זה בפסח בתור כרפס, לא מרור.
2. מנגולד זה זן של סלק מושבח גנטית לגדל עלים גדולים. הסלק שאת מדברת עליו מושבח גנטית לשורש גדול וטעים.בגדול כולם אותו צמח רק עם גנטיקה קצת שונה.
3. נראה לי שזה דוקא סלרי. יש לו גבעולים מאוד ארוכים, ואז בקצה עלים דומים לפטרוזיליה. טעים מאוד, והעלים הם תחליף נהדר למלח. אפשר לשים במתכונים, או ממש לייבש את העלים ואח"כ לטחון במטחנת תבלינים, ויוצא תחליף מלח הכי בריא שיש.

תתחדשי על 10 השנים.

ואם כבר התקשקשתי על סלק אדום. אז שמתי כמה ממנו בכוסות מים, הצמיחו שורשים בטרוף ומנגד עלים גדולים וטעימים (גם יפים, אבל פה בבית מה שאכיל אל שורד מספיק בשביל להישאר יפה)..

_ 2 סלק. אוכלים גם את העלים שלו וגם את השורש. (מנגולד זה משהו אחר, אין לו שורש בשרני)
3 אולי שורש פטרוזיליה? (לבן/צהבהב מבפנים, ולעלים יש ריח פטרוזיליה אבל קצת מרירים)._

1. אבל בתמונות ראיתי שמנגולד אדום נראה בדיקו כמו מה שצומח לי מהסלק האדום.
2. לא יכול להיות שורש פיטרוזילה. אני יודעת שזה נקרא כרפס (אבל שוב יש כמה סוגי כרפס, ג'יזס).מבשלים אותם אחרי שמנקים מהם מעט סיבים. הם נראים קצת כמו הגבעולים של התרד (שתודה לאל אני יודעת מזהה ומוקירה אותו).

מקוה שהבנתי אותך נכון בתאורים - 10 שנות חיים זה המון!
נכון! החזרת לי 3.3 שנים על השורש סלרי (שבוודאות אין לו קשר לסלק?).

כשאמצא שוב, אשמח לצרף תמונות של נרתיקניות ואורניות, אם מישהי יכולה להסביר איך מצרפים תמונה.

ג'ינג'ית,
נראה לי ש:

1. זה שורש סלרי (לא קשור לסלק)
2. סלק. אוכלים גם את העלים שלו וגם את השורש. (מנגולד זה משהו אחר, אין לו שורש בשרני)
3. אולי שורש פטרוזיליה? (לבן/צהבהב מבפנים, ולעלים יש ריח פטרוזיליה אבל קצת מרירים).

מקוה שהבנתי אותך נכון בתאורים - 10 שנות חיים זה המון!

כן, זה נקרא מנגולד אדום, לא?
לא ידעתי. מה שכן, כבר חודשים שאני מנסה להבין (ועברתי כמעט כל קישור אפשרי ברשת) איך נקראים סוגי הסלק השונים והמאפיינים שלהם.
למשל:

1. יש סלק שהשורש שלו נקרא סלרי והעלים שלו הם המרירים האלה שאוכלים כמרור בפס. האם זה נקרא סלק עלים? או כרפס? או סלרי, או הכל?!
2. יש סלק אדום (בלבה במרוקאית). שזה שורש אדום וגדול שממנו יוצאים העלים היפים והאדמדמים - זה נקרא סלק עלים? או סלק אדום? או סלק אודם ועלי מנגולד?
3. ויש את הסלק הארוך שמבשלים, שנראה כמו שומר אבל ממש ארוך ובסופו כמה עלים כמו פיטרוזיליה. מאיך הוא נקרא (שוב, כרפס? סלק ירוק?)?

אם למישהו יש פתרונים, הוא יחזיר לי עשר שנות חיים. ורק אל תפנו אותי לקישור של אתר ח'בייזה שכביכול מסביר היטב, אבל באותה פיסקה מדבר על שלושת הסוגים בכזו ערבוביה ששכחתי איך קוראים לי.

כן, זה נקרא מנגולד אדום, לא?
עלי סלק לפעמים טעימים ולפעמים פחות, אבל תמיד אכילים (לפחות כל מה שאני נתקלתי בו עד כה).
הסוג הכי טעים שניסיתי היה אדום, אז אולי שווה לך לנסות

עלים של סלק אדום אכילים?

אני זורקת את המנגולד לסיר (חתוך גס) עם העוף המתבשל, יוצא אחלה, הרוטב בד"כ עגבניות, שום, פפריקה...

מתכון:

המצרכים (ניתן לשחק עם הכמויות. אצלי זה רשום ללא הכמויות ואני עושה "לפי הרגש"):

כמה שיני שום כתוש
1/2 כפית אבקת ג'ינג'ר, או - בערך שליש ג'ינג'ר מגורד
2 בצלים גדולים קצוצים דק
כמה עלי מנגולד (7-12) כשהגבעולים (הלבן) והעלים (הירוק) מופרדים, העלים חתוכים גס והגבעולים חתוכים דק
רוטב סויה
קוביות טופו (כשאין טופו טוב בסביבה אני משתמשת בפטריות כתחליף, חותכת אותן לשתיים או ארבע)

לרוטב:
1-2 כפות קורנפלור
קצת מים
שמן זית
חומץ
רוטב סויה
רוטב טריאקי (אני תמיד משמיטה, עושה בלי)
פלפל חריף

כלי העבודה האידיאלי - ווק גדול

מטגנים את השום הכתוש עם הג'ינג'ר בווק, במשך חצי דקה (לא יותר)
מוסיפים את הבצל ומטגנים עד שהוא נעשה שקוף
מוסיפים את המנגולד גבעולים (הלבן) ומחכים שתי דקות
מוסיפים את המנגודל העלים (הירוק)

שמים מכסה ומאדים כמה דקות עד שהנפח יורד.

מוסיפים רוטוב סויה ומערבבים
מוסיפים טופו (או פטריות) מערבבים ומבשלים כמה דקות

מערבבים את כל חומרי הרוטב היטב, מוסיפים לתבשיל, מחכים שיבעבע ואז מנמיכים את האש ומבשלים עוד כמה דקות

בתיאבון!

אולי הבישול יהפוך אותם לאכילים?

לא הייתי בונה על זה...

בהזדמנות זו, תני את המתכון! גם לי יש עלים יפים בבית

תודה על התשובות,
המנגולד עדיין לא פורח אך מן הסתם מתקרב לכך

יש "עצור" שמקבלים ממזון כשהגוף אומר חאלאס - מספיק לי מזה. מכיוון שבמקרה זה התגובה היתה זהה אצל שתינו, ובמיידית, נראה לי שזה יותר מעיד על המנגולד מאשר על צרכי הגוף

אז לא מומלץ לבשל?
חבל לי על העלים הענקיים והיפים האלה, ויש לי מתכון מעולה איתם... אולי הבישול יהפוך אותם לאכילים?

אפשר להנביט קינואה?

גם לי נראה שזה בגלל השינוי בעונה - לא רק המעבר לזרעים - אבל גם חם יותר ויורד פחות גשם - מנסיוני רוב הירוקים הכי טעימים ומתוקים לאחר כמה קרות בבוקר חורף פריך..
אבל יש כאן עוד משהו - כשאוכלים חי ופשוט... אז קל יותר לשים לב לאיך הלשון והגרון מגיבים למזונות השונים. יש "עצור" שמקבלים ממזון כשהגוף אומר חאלאס - מספיק לי מזה. מרגישים את זה באופן בולט עם אננס. אני שם לב שיש ימים שאני יכול לאכול הרבה כף אווז (מאותה משפחה של המנגולד) ולא לקבל צריבה - ויש ימים שאני טועם כמה עלים ושם לב שלא מתחשק לי עוד. כשמבשלים או מתבלים את המזון הגוף לא מבין את האי-מזון הזה ולכן לא מקבלים "עצור". ממליץ לקחת הפסקה של שבוע ולנסות שוב - את העלים הצעירים. כמו כן אפשר להנביט קינואה (גם כן מאותה המשפחה) ואולי זה יחליף את הצורך התזונתי מהסלקיים.

יכול להיות שהוא מתחיל להיות זקן (הוא פורח? אצלנו הוא כבר לא אכיל כמעט חודש, בגלל שהוא התחיל לפרוח). בגדול - כשהם מתחילים לפרוח הם הופכים להיות מרים. במנגולד זה באמת יכול לצרוב. למיטב ידיעתי - לא קרה כלום, פשוט אכלתן מנגולד שלא בעונתו.

יש לנו מנגולד בגינה, גדל נהדר.
כבר כמה פעמים אכלנו ממנו, טרי ומבושל. כל פעם מורידים את העלים החיצוניים, ואז גדלים חדשים. טעים לאללה.
בפעם האחרונה, לפני שלושה ימים, לקחנו קצת מהמנגולד הטרי ואכלנו, ומייד קיבלנו צריבה חזקה מאוד בגרון שנמשכה במשך שעות ארוכות ואפילו עד הבוקר שלמחרת.
זה קרה גם לי וגם לחברה שהיתה איתי ואכלה מהמנגולד. זה לא קרה בפעמים הקודמות שאכלנו ממנו.

מישהו יודע מה יכול להיות מקור הצריבה?
האם אפשר לאכול את המנגולד?
האם בישול יעלים את הצריבה?

זו היתה חוויה כל כך לא נעימה שאני חוששת לנסות שוב, וחבל כי יש יבול יפה וזה אמור להיות בריא מאוד מאוד..

תודה!