על ידי מצטרפת_חדשה* » 22 מאי 2003, 09:44
שאלה נוספת :
יש לי ילדה בת 3 + , היא עדיין לא יודעת רשמית ש"יש לאמא תינוק בבטן", אך מתחילת ההריון היא שינתה גישה ב 180 מעלות בנושא תינוקות.
לפני כן , תינוקות היו "שקופים" בעיניה , היא לא הגניבה לעברם מבט קל , ובטח לא נתנה להם לשחק איתה , כי הם לא מבינים כלום!
גם עם חלק ילדים בגילה היא בחרה לא לשחק כי הם לא מבינים עניין כמוה , רק עם גדולים היא היתה מרגישה בנוח לדבר ולשחק(התחילה לדבר מגיל שנה)
ופתאום קצת לאחר שהתגלה לנו על ההריון , היא פתאום התענינה בתינוקות , שיחקה עם בובות "תינוקות" וכיום יש לה בובה קבועה שקוראים לה "התינוקת טל".
ורצתה לטייל עם בת דודה שלי בגלל התינוק שלה , למרות שמאותו התינוק היא היתה מתעלמת באופן מופגן ומוחלט...
חשבתי שאיזה יופי , הענינים מסתדרים לבד! פתאום היא אומרת שהיא גם רוצה תינוק (היא היחידה במעון שהיא בת יחידה) ואמרתי לה שכשתהיה בגן יהיה לה גם תינוק. כי אני אמורה ללדת באוקטובר.
הבעיה נראה לי מתחילה כשאנשים מתחילים לראות את הבטן ולדבר על ההריון והיא נמצאת לידי אך היא רשמית לא יודעת כלום וזה יוצר או קונפליקט או חוסר אמון , כי בתת מודע היא ידעה את זה ובמודע אף אחד לא אומר לה , ופה מתחילות התנהגויות של תשומת לב כמו בכי פתאומי סתם ככה בלי סיבה.
נראה שהיא כועסת עלי למרות שאנחנו חברות מאוד טובות , ומבלות כל דקה פנויה יחד.
חשבתי להגיד לה רשמית ש"יש תינוק בבטן" ולדבר איתה על התהליך וכו ...אבל נדמה לי שזה גורם לציפיות מיותרות כאשר יש עוד זמן רב ללידה.
מצד שני , היא ילדה מאוד חכמה ויכולה להבין עניין ואז ממש נוכל לשבת על התהליך וזה אולי ירגיע אותה יותר , מצד ראשון אולי זה ילחיץ אותה הידע הזה.
בקיצור , לא יודעת מה עדיף : להגיד או לא להגיד (זאת השאלה!)
שאלה נוספת :
יש לי ילדה בת 3 + , היא עדיין לא יודעת רשמית ש"יש לאמא תינוק בבטן", אך מתחילת ההריון היא שינתה גישה ב 180 מעלות בנושא תינוקות.
לפני כן , תינוקות היו "שקופים" בעיניה , היא לא הגניבה לעברם מבט קל , ובטח לא נתנה להם לשחק איתה , כי הם לא מבינים כלום!
גם עם חלק ילדים בגילה היא בחרה לא לשחק כי הם לא מבינים עניין כמוה , רק עם גדולים היא היתה מרגישה בנוח לדבר ולשחק(התחילה לדבר מגיל שנה)
ופתאום קצת לאחר שהתגלה לנו על ההריון , היא פתאום התענינה בתינוקות , שיחקה עם בובות "תינוקות" וכיום יש לה בובה קבועה שקוראים לה "התינוקת טל".
ורצתה לטייל עם בת דודה שלי בגלל התינוק שלה , למרות שמאותו התינוק היא היתה מתעלמת באופן מופגן ומוחלט...
חשבתי שאיזה יופי , הענינים מסתדרים לבד! פתאום היא אומרת שהיא גם רוצה תינוק (היא היחידה במעון שהיא בת יחידה) ואמרתי לה שכשתהיה בגן יהיה לה גם תינוק. כי אני אמורה ללדת באוקטובר.
הבעיה נראה לי מתחילה כשאנשים מתחילים לראות את הבטן ולדבר על ההריון והיא נמצאת לידי אך היא רשמית לא יודעת כלום וזה יוצר או קונפליקט או חוסר אמון , כי בתת מודע היא ידעה את זה ובמודע אף אחד לא אומר לה , ופה מתחילות התנהגויות של תשומת לב כמו בכי פתאומי סתם ככה בלי סיבה.
נראה שהיא כועסת עלי למרות שאנחנו חברות מאוד טובות , ומבלות כל דקה פנויה יחד.
חשבתי להגיד לה רשמית ש"יש תינוק בבטן" ולדבר איתה על התהליך וכו ...אבל נדמה לי שזה גורם לציפיות מיותרות כאשר יש עוד זמן רב ללידה.
מצד שני , היא ילדה מאוד חכמה ויכולה להבין עניין ואז ממש נוכל לשבת על התהליך וזה אולי ירגיע אותה יותר , מצד ראשון אולי זה ילחיץ אותה הידע הזה.
בקיצור , לא יודעת מה עדיף : להגיד או לא להגיד (זאת השאלה!)