היי פלונית,
שולחת לך המון אהבה @}
מנסיון החיים שלי אלה המצבים שניתן לצמוח מהם לאין קץ.
אני מתחברת מאוד לרעיון של להתמקד בעצמך. לתפח את עצמך. להיות שלמה עם עצמך. לאהוב את עצמך.ובמצב הזה הכל מסתדר נכון ומגיעים אלינו אנשים נכונים.
החיים מספקים לנו שיעורים יקרים, מסעות, הם לא קלים אבל מרתקים.
תמשיכי בדרך שלך, תאמיני בעצמך והכל יהיה טוב.

אני קוראת. יופי שאת פותחת. מאווררת.

פלונית יקרה, כל כך מבינה אותך ומתרשמת מכתיבתך ורמת הדיוק והבהירות והתבונה שלך כלפי עצמך, את מרשימה אותי ממש!
לרגע היה נדמה לי שטני כתבתי טת הטקסט הזה מרוב שאני מזדהה עם חלקים גדולים מתוכו, ביחסי מול בעלי ועצמי לאורך השנים.
החיים ככלל וזוגיות כפרט הם מסע. ארוך, מפותל, מלא קשיים ושמחות, תקוה ויאוש.
נשמע שיש לך ובך עומצןת אדירות לעבור ולהתמודד עם כל רגש ותקופת משבר.
שולחת לך חיבוק חזק ותמשיכי בדיוק כפי שכתבת, לתת מקום לכל מה שעןלה בינכם או בינך לעצמך לעלות.
ועצה ידידותית, עדיף שתכתבי בשם שצבחרי לך ולא פלונית וגם שתמחקי את השמות המזהים שרשמת פה, שישאר לך בצורה אנונימית.

היי פלונית. קראתי אותך.

הרבה פעמים כשחפשתי משהו בגוגל במגוון נושאים הגעתי לאתר הזה ותמיד הופתעתי מהתגובות הרגישות, החכמות והאמפתיות של הכותבות כאן.
אני בכלל לא פעילה באופן קבוע באתר, ולכן אני לא יודעת אם זה מתאים, אבל אני מאד עצובה כרגע ונסיתי לכתוב לעצמי עכשיו עצות או תובנות קטנות. אני מרגישה צורך לשתף בהן מישהו, ואולי זאת יכולה להיות במה מתאימה? כתבתי את הדברים האלה לעצמי, הם מאד אישיים, לא חשבתי לשתף בהם בזמן שכתבתי, אז חלק בטח לא ברור. בכל מקרה, אני מעתיקה לפה. תודה.

[list]
[*] לא מדברת איתו יותר על פרידה עכשיו ומצד שני לא מדברת על חתונה וילדים. אני בוחנת את זה עכשיו ולא צריך לא לכיוון הזה ולא לכיוון הזה.
[/list]

[list]
[*] לא אומרת יותר מילה על חוסר המיניות שלו ולא מבקשת מין.
[/list]

[list]
[*] נותנת קצת מנוחה לדמות של יענקלה.
[/list]

[list]
[*] לא אומרת לו מה להגיד ומשתדלת לא להעביר בקורת.
[/list]

[list]
[*] מנסה להיות נחמדה וחביבה ולהתרכז בדברים שלי שלא קשורים אליו. לא בהתרסה. אולי הסמינר יהיה ההסבר הכי טוב להתרכזות שלי בעצמי, וזה גם ישרת אותי.
[/list]

[list]
[*] כנראה שאי אפשר לגבש מראש תכנית ארוכת טווח. במיוחד לא כשאני מבולבלת וההרגשה שלי משתנה כל רגע. לנסות להתייצב רגע. אני לא צריכה להחליט עכשיו. חלק מהעניין בחיים הוא שלא יודעים את העתיד. אני צריכה לתת לעתיד לקרות.
[/list]

[list]
[*] לנסות להעביר מסר בכמה משפטים פשוטים, לא במונולוג של חצי שעה.
[/list]

[list]
[*] מפחיד נורא לגלות שאולי גם החלום הזה יתנפץ. שאולי האהבה הענקית הזאת שחשבתי שהיא טובה, היא לא מתאימה ולא נכונה. לא באשמתו ולא באשמתי. כי לפעמים קשר לא עובד.
[/list]

לכאורה אם הקשר הזה יגמר אני באמת ארגיש הכי מסכנה בעולם ושאין לי כלום בעולם. שהכל הפנה לי גב, שננטשתי על ידי כל התחומים בחיים, שאני חסרת כל ואבודה לגמרי. אבל זה לא נכון.

גם אם הקשר הזה יגמר, וזה יכאב, זה לא יכאב בעצמה הזאת לתמיד, וגם אם ממש בלתי אפשרי להאמין עכשיו, יהיה לי קשר אחר. אני יודעת את זה היטב מנסיון.

זאת תהיה תקופה שתעבור, וגם אם היא תהיה קשה, היא לא תמשך לעד. אני לא אהיה לבד לעד, וגם, אף על פי שמאד חשוב לי להיות בזוגיות, אני יכולה להיות גם בלי.

לא באמת ממש הייתי, ואני יכולה. זה מפחיד ומאיים וקשה אבל אני יכולה. וגם, זוגיות לא תהיה הדבר היחיד שלי בחיים. אני אצליח, גם אם זה יהיה קשה, למצוא גם מוקדים אחרים.

[list]
[*] כשרבים הרבה, כשיש מטענים ומשקעים כל כך גדולים, אז רע. וכשרע, אז רע.
[/list]

חשוב להיות יותר סבלנית לזה שלא נעים עכשיו.

השאיפה היא תמיד לזה שיהיה נעים, אבל לפעמים זה לא אפשרי ואני צריכה ללמוד שאין ברירה אלא לקבל את זה.

עכשיו באסה, עכשיו חרא. בסדר.

כמו שנאמר: קקי קורה. כמו בספר של ד"ר סוס: "לפעמים אתה לא". אז אפשר לנסות להתרכז בקפה, בלטפח את עצמי קצת ולהרגיש יפה, בלישון, בלנסות לעודד את עצמי ולהרגיש שווה. ולהזכיר לעצמי, שזאת אני הייתי שם בבייקרי לבד עם הקפה והקרואסון והרגשתי טוב.

זאת חוויה אפשרית לשחזור. היא שלי, אני בראתי אותה והיא הייתה אמתית. הרגשתי הרבה פעמים מיואשת ואני מרגישה הרבה פעמים מיואשת. צריך להסתכל לייאוש בעיניים ולהגיד לו: היי ייאוש. מכירה אותך. זה בסדר. אתה תלך ותחזור. לא נעים כשאתה כאן, אבל אני כבר יודעת, אני לא עושה ממך עניין. נשימה עמוקה, ולדמיין שבשאיפה הזאת יש לי עוד טיפה מרחב, עוד טיפה מקום להכיל את הרגש הזה שעולה בי וסוער בי. אני כואבת אבל אני לא מתפוצצת.

[list]
[*] הנמנום וההימנעות. לא. אני צריכה להתאמן, להתעמל. אני צריכה לעשות תרגילים שדורשים מאמץ וסבלנות. כמו לקרוא ספר ולהתרכז בו גם אם הוא קשה לי. להתמודד עם מאמר. להתמודד עם הסמינר. לצאת מהבית לסיבוב גדול גם אם אני ממש מרגישה שאני לא יכולה.
[/list]

לדרוש מעצמי לעשות את מה שאני צריכה ואת מה שנכון בלי לוותר לעצמי.

כן לפרגן לעצמי, כן לנסות לעודד את עצמי. אבל לא לדחות ולישון ולבהות ולרבוץ. לקום. לקרוא. להתעניין. קודם בצורה מלאכותית, אחרי זה זה יותר זורם. צעד צעד, אבל צעד. לא שכיבה.

[list]
[*] לשמור גם דברים לעצמי. אני צריכה להתנגד לצורך שלי להגיד תמיד ה-כ-ל. אני יודעת שזה קשה לי, אבל יש דברים שאני לא צריכה לומר. יש דברים שהם ביני לבד עצמי וזהו. וגם הוא לא צריך להגיד לי הכל.
[/list]

[list]
[*] זה קשה מאד, באמת. אבל אני מנסה להרגע עכשיו. זה בסדר שאני עצובה. אבל אני מתמודדת עם הרגש הזה ואני נחה קצת עכשיו מהבלאגן הזה, וגם אבי צריך לנוח עכשיו. הוא בן אדם שאני אוהבת מאד ויקר לי מאד, ואני מכבדת אותו ונותנת לו מרחב. זה קשה, אבל אני לא קפוצה, אני לא מזנקת. אני אולי קצת כבויה, אבל אני לא עושה לו בכח אור-חושך-אור-חושך. אני נותנת לו תאורת ביניים עכשיו. כן, תאורת ביניים עושה לפעמים תחושה שחולים. אבל כשחולים אז נחים. גם אם אני צינית, אני אאמין לעצמי ואני אשנן לעצמי מנטרות, גם אם זה מעציב אותי. ויש דברים שאני לא "מנסה", אלא, אני עושה.
[/list]