אם היא נתקעה זה כנראה היה הכרחי (())

לי משכו את הילדה בלידה השניה כי היא נתקעה,האם זה לא היה בסדר?

[u]מישהי היתה מעלה על דעתה לעשות את זה לגור חתולים? לעגל?[/u]

עצוב לי מאוד לספר, אבל לעגלים ברפת כן עושים את זה (לדברי חמי שעבד ברפת בקיבוץ)

אגב- לאחי גם יש איזה פאק ביד כי משכו אותו בלידה

ועוד משהו עצוב- שמח

אני נזכרת בלידה השניה שלי, שהייתה לידת בית, איך צעקתי בהתרגשות ולא הבנתי מה קורה כשהתינוק הסתובב לי בתוך הנרתיק, אחרי שהראש יצא ולפני שהגוף...
ואז חשבתי על זה- איך זה שלא הכרתי את ההרגשה הזו בגוף?
[list]
[*] כנראה שבלידה הראשונה בבית חולים משכו אותו ואפילו לא ידעתי :-(
[/list]


_האבסורד ממשיך להתחדד
חדרי הלידה הם לא המקום האידאלי ליולדת וילודים
מתסכל ועצוב._
ממש

יש לי חברה שהתינוקת שלה נמשכה החוצה ופרקה את הכתף :-(
ולצערי לא מדובר במשהו מאוד נדיר בלידות בי"ח >:(

זה דבר אחד לקבל את התינוק שמחליק החוצה בקצב שלו רק כדי שלא ייחבט ברצפה (כמו רוב היונקים :-P אלא שהם עושים את זה על אדמה, אז אולי זה לא רעיון כל כך רע כן לתפוס אותו.) וזה דבר אחר לגמרי לתפוס, לסובב ולמשוך לפני שהוא סיים לצאת בעצמו. הבדל תהומי בעיניי. מישהי היתה מעלה על דעתה לעשות את זה לגור חתולים? לעגל? לגור שימפנזה? לגור פילים? אז למה לבני אדם?
הכל תקף גם לכריעה וגם לתנוחות אחרות.

חייבת להגיב שבסוף יצאתי די מבולבלת...
א ז לא אמורים לגעת ביכללללל ביכלל אז איך נעשית התמיכה?

או שאמורים לחכות לקצב של תינוק היוצא ורק להחזיק בלי להזיז אף איבר של התינוק היוצא עד שהוא לגמרי בחוץ?

ואיך זה משתלב עם תנוחות לידה מסויימות כריעה? למשל

או אם יולדים תוך כדי שכיבה על הצד, אז אפשר פשוט לתת לו לצאת בלי לגעת כללל עד שהתינוק בחוץ לגמרי?

[u]סיפור קטן בדף [po]מיילדת נולדת יולדת[/po] על יולדת אתיופית שעשתה את כל העבודה בעצמה, והמיילדות רק עמדו בצד והסתכלו. בין השאר מתואר שם (אם זיכרוני אינו מטעני) איך כשהראש והכתפיים יצאו היולדת הושיטה ידיים ומשכה אותו אליה בעדינות[/u]
מסתבר שקצת בלבלתי סיפורים. חזרתי עכשיו לאותו דף, ומצאתי את המילים של [po]דנה ה[/po] שהלהיבו אותי. קבלו ציטוט:
בעניין תפיסת התינוק ואפילו הוצאתו, נוכחתי כבר בכמה לידות בבית החולים שבו אני עובדת שבו לאחר יציאת הראש והכתפיים המיילדת הראתה לאשה איך לאחוז בתינוק ולהוציא אותו בעצמה, לגמרי לבד, ולשים אותו על עצמה.

אז אחרי שהכתפיים יוצאות זה בסדר?

הכותרת של הדף לא ממש מתאימה לו
הכוונה היא לסיבוב של הראש כדי לאפשר לכתפיים לצאת שהיא מיותרת וכנראה מזיקה

התחלתי לטפח את החלום הזה מקריאת סיפור קטן בדף [po]מיילדת נולדת יולדת[/po] על יולדת אתיופית שעשתה את כל העבודה בעצמה, והמיילדות רק עמדו בצד והסתכלו. בין השאר מתואר שם (אם זיכרוני אינו מטעני) איך כשהראש והכתפיים יצאו היולדת הושיטה ידיים ומשכה אותו אליה בעדינות. התיאור הזה נשמע לי נפלא, ולא עלה בדעתי לראות את זה כאלים או קצר רוח - חשבתי שבהכרח ככה זה, שככה תינוק יוצא, הרי ממילא צריך לתפוס אותו שלא ייפול, וממילא צריך להביא אותו לבטן של אמא - אז השאלה היא רק אילו ידיים תופסות בו (בתפיסה שלי אחרי שהכתפיים יוצאות זה כבר סוף הלידה).
האם בלידות הקודמות שלי המיילדות נהגו ככה? נראה לי שכן, אבל אני לא ממש בטוחה. אני זוכרת את ההרגשה של יציאת הגוף כמשהו נפלא, תחושה של שלמות שאי אפשר לתאר. האם זו הייתה הרגשה של גוף 'יוצא' או 'נמשך'? נראה לי שהייתי יותר מדי באופוריה בשביל לשים לב.

רק השם של הדף עשה לי צמרמורת... זה נשמע כל כך אלים ולא נחוץ- אז הוא יתעכב בכמה שניות ואולי דקות, למה למשוך?! ואני חשבתי שצריך רק לתמוך בתינוק כדי שלא יפול...

חשוב להשאיר את הדף הזה במה חדש, שנשים שלא מודעות לזה תקראנה.

אולי כדאי להשאיר שאת רוצה למשוך כדי שלא יעשו את זה, וברגע האמת לקבל במקום למשוך.
(סליחה שאני בהלם, אבל זה נוהל שגרתי? מה? זה לא ברור שזה מעוות ומזיק?!)

'לקבל לידיי את תינוקי' משתמע - אחרי שהמיילדת תמשוך אותו / תחזיק אותו כשהוא יוצא / תקלוט אותו / מה שלא יהיה - שתעביר אותו אליי. אבל אני רוצה יותר מזה - אני רוצה את הידיים שלי עליו מהרגע שהוא מגיח, מהרגע שזה מתאים, מהרגע שהוא זקוק לידיים שיקבלו אותו, ולו רק כדי שלא ייפול לרצפה. אז איך מנסחים את הרצון הזה בצורה פשוטה ומובנת?

כינור, אין מה למשוך. בשום שלב.
הגוף עושה את כל העבודה בעצמו. יש לך צירים-התינוק יוצא. לא צריך ללחוץ. לא צריך למשוך.
מה שאת יכולה לבקש בתוכנית הלידה שלך, זה שאת רוצה [b]לקבל לידייך[/b] את תינוקך.

מה, לרוץ למחוק מתוכנית הלידה את המשפט שבו אני מבקשת למשוך בעצמי את התינוק החוצה?
אוף, כל-כך חיכיתי לזה /-:
יכול להיות שיש הבדל בין שלבים שונים ביציאת התינוק, ויש שלב שבו כבר 'מותר' למשוך החוצה?

אני קוראת את זה עכשיו ונמלאת זעם על המיילדת הנוראית שהיית לי בהר הצופים. הנה נוסף לי עוד עניין נגד מיילדות של בית חולים.

איזה קטע, זה הכירופרקט שלי... הוא אכן הוליסטי בתפיסתו. מתאים לו לכתוב מאמר כזה.

[po]מדור לידה[/po]

מעניין.
בדיוק כתבתי על זה בסיפור לידה שלי
על כמה שהרגשתי לא נכון עם זה שהמיילדת הכניסה לתוכי ידיים לא רק בלי רשות אלא גם סירבה להוציא כשביקשתי!

האבסורד ממשיך להתחדד
חדרי הלידה הם לא המקום האידאלי ליולדת וילודים
מתסכל ועצוב.

אני מצטטת את הפסקה המציגה את המאמר (זו שמופיעה באותיות מוגדלות)

"משיכת תינוקות מתוך הנרתיק מבוצעת כחלק מהנוהל השגרתי של קבלת לידה, בלידות רבות. ד"ר רונן מנדלזיס, כירופרקט: "הנזק הפוטנציאלי הוא עצום - טראומה, חבלות, קרעים ברקמות השריר וברצועות הצוואר, סטיה בחוליות, הצטלקויות פנימיות ועוד". מיילדת ותיקה: "מיילדות מסוימות חסרות סבלנות, לא ממתינות לסיבוב הטבעי של הראש בחוץ, ומושכות". מהי הסיבה להפעלת ההתערבות הידנית המכנית והמניפולטיבית על צוואר התינוק בלידה כשגרה? ומהו המחיר שהיא גובה?"

התפרסם מאמר חדש ב"אמנות הלידה", על השגרה של משיכת תינוקות מתוך הנרתיק בשלב השני של הלידה, והשפעותיה האפשריות על תהינוק.
נכתב בשיתוף עם ד"ר רונן מנדלזיס, כירופרקט.

מעניין ביותר ביותר.

http://www.leida.co.il/page.asp?id=99097