על ידי אמא_שלה* » 04 פברואר 2024, 05:53
יש בעיה של חוסר הסכמה ביני לבין אבא שלה על הגישה לטפל בעניין ,אנסה לא להרחיב יותר מדי כי יש בעצם בעיה ענקית כאן, שאני מודעת אליה היטב.
הגישה שלו מכילה סתירות פנימיות, ואומרת: להעביר אל הילדה אחריות. להסביר לה שהיא צריכה ללכת לבי"ס וזה חשוב, שהיא תיקח אחריות ולא (valo) תהפוך לבן אדם תלותית "ואת זה את בטח לא רוצה, להיות תלותית באחרים" (מי אמר שלא?) ומצד שני לא להכריח אותה.
לעשות לה שיחות תכופות, ממש כל יום, כדי להסביר לה שוב ושוב שזה חשוב שהיא תלך לביה"ס. בשיחות האלו היא מקבלת מעין הטפות שהיא די שונאת ובצדק, ואולי מרגישה אשמה, אבל זה לא באמת מניע אותה לחזור לביה"ס.
הוא מאוד נגד מערכות ממשלתיות ובכלל זה משרד החינוך, ומצד שני דורש ממנה ללכת לביה"ס. הוא כן מציע שהיא תנסה כיתה קטנה או בי"ס קטן, אבל היא כאמור לא רוצה בכלל לנסות.
אני חושבת שהשיחות התכופות האלו עם ההטפות רק מרגיזות ומדכאות אותה, גם נורא קשה לנו ליישר קו במהלך השיחה כי הרבה פעמים הוא סותר אותי או אני אותו והילדה יוצאת מבולבלת, למשל:
היא ביקשה ממני אחרי ה"שיחת הטפה" שאקח לה את המחשב ולא אחזיר לה, כי אחת הסיבות שהיא לא הולכת, היא שיותר כיף לה להישאר בבית ולהישאב למחשב.
היא ביקשה זאת בפירוש, ויותר מפעם אחת.
מצד שני, כשהוא רואה אותה לא עושה כלום, או משתמשת במחשב של אחותה, הוא אומר "תחזירי לה את המחשב" , או שאם קבענו שעה שהיא סוגרת מחשב והולכת לישון (21:30) ואני אוכפת את זה, והיא מתווכחת איתי, הוא אומר לי, באוזניה: מה הבעיה, תחזירי לה את המחשב. תעבירי אליה את האחריות.
זה ממש מעצבן, לא אפקטיבי חינוכית בכלל.
וגם, כשבשיחות שלנו איתה היא מתלוננת על הפחד שלה ממוזיקה ואני נותנת תיקוף לפחד ואומרת שננסה לעזור, הוא אומר לה - אל תתרגלי לזה, אל תעשי מזה עניין, אל תצפי שכולם יתחשבו בך, ולי הוא אומר להספיק להעצים את לה הפחד כביכול ולהפוך אותו לאישו (כי לבטל אותו הרבה יותר נוח)
אני חושבת שדווקא לא כדאי שיהיה לה מחשב זמין בשעות שהבן היא אמורה להיות בביה"ס, כי זה באמת הרבה יותר כיף להיות במחשב מלהתמודד ולחזור לביה"ס.
אם היא באמת תשכב במיטה ותהיה דכאונית- זה משהו אחר. ואז אולי שווה לחשוב על זה מחדש, אבל ככה אין סיכוי שהיא תתאמץ ותחזור.
אני מציעה לה שוב ושוב לנסות גם אלטרנטיבה, שבאמת יהיה לה יותר קל בה, אבל כרגע ללא תוצאות.
אני מסבירה לבעלי שוב ושוב כמה חשוב שנהיה מתואמים, אבל זה ממש לא פשוט. יש פער תפיסתי גדול.
בקיצור אני מבולבלת...
יש בעיה של חוסר הסכמה ביני לבין אבא שלה על הגישה לטפל בעניין ,אנסה לא להרחיב יותר מדי כי יש בעצם בעיה ענקית כאן, שאני מודעת אליה היטב.
הגישה שלו מכילה סתירות פנימיות, ואומרת: להעביר אל הילדה אחריות. להסביר לה שהיא צריכה ללכת לבי"ס וזה חשוב, שהיא תיקח אחריות ולא (valo) תהפוך לבן אדם תלותית "ואת זה את בטח לא רוצה, להיות תלותית באחרים" (מי אמר שלא?) ומצד שני לא להכריח אותה.
לעשות לה שיחות תכופות, ממש כל יום, כדי להסביר לה שוב ושוב שזה חשוב שהיא תלך לביה"ס. בשיחות האלו היא מקבלת מעין הטפות שהיא די שונאת ובצדק, ואולי מרגישה אשמה, אבל זה לא באמת מניע אותה לחזור לביה"ס.
הוא מאוד נגד מערכות ממשלתיות ובכלל זה משרד החינוך, ומצד שני דורש ממנה ללכת לביה"ס. הוא כן מציע שהיא תנסה כיתה קטנה או בי"ס קטן, אבל היא כאמור לא רוצה בכלל לנסות.
אני חושבת שהשיחות התכופות האלו עם ההטפות רק מרגיזות ומדכאות אותה, גם נורא קשה לנו ליישר קו במהלך השיחה כי הרבה פעמים הוא סותר אותי או אני אותו והילדה יוצאת מבולבלת, למשל:
היא ביקשה ממני אחרי ה"שיחת הטפה" שאקח לה את המחשב ולא אחזיר לה, כי אחת הסיבות שהיא לא הולכת, היא שיותר כיף לה להישאר בבית ולהישאב למחשב.
היא ביקשה זאת בפירוש, ויותר מפעם אחת.
מצד שני, כשהוא רואה אותה לא עושה כלום, או משתמשת במחשב של אחותה, הוא אומר "תחזירי לה את המחשב" , או שאם קבענו שעה שהיא סוגרת מחשב והולכת לישון (21:30) ואני אוכפת את זה, והיא מתווכחת איתי, הוא אומר לי, באוזניה: מה הבעיה, תחזירי לה את המחשב. תעבירי אליה את האחריות.
זה ממש מעצבן, לא אפקטיבי חינוכית בכלל.
וגם, כשבשיחות שלנו איתה היא מתלוננת על הפחד שלה ממוזיקה ואני נותנת תיקוף לפחד ואומרת שננסה לעזור, הוא אומר לה - אל תתרגלי לזה, אל תעשי מזה עניין, אל תצפי שכולם יתחשבו בך, ולי הוא אומר להספיק להעצים את לה הפחד כביכול ולהפוך אותו לאישו (כי לבטל אותו הרבה יותר נוח)
אני חושבת שדווקא לא כדאי שיהיה לה מחשב זמין בשעות שהבן היא אמורה להיות בביה"ס, כי זה באמת הרבה יותר כיף להיות במחשב מלהתמודד ולחזור לביה"ס.
אם היא באמת תשכב במיטה ותהיה דכאונית- זה משהו אחר. ואז אולי שווה לחשוב על זה מחדש, אבל ככה אין סיכוי שהיא תתאמץ ותחזור.
אני מציעה לה שוב ושוב לנסות גם אלטרנטיבה, שבאמת יהיה לה יותר קל בה, אבל כרגע ללא תוצאות.
אני מסבירה לבעלי שוב ושוב כמה חשוב שנהיה מתואמים, אבל זה ממש לא פשוט. יש פער תפיסתי גדול.
בקיצור אני מבולבלת...