דוגית
זה מרגש לדעת שאנו לא לבד בביצה הזאת..
חלק מאוד גדול הפוקוס על העצמי היא שאנחנו נוטים לחשוב כי אנחנו היחידים ביקום שחשים ככה ופתאום כשיש מישהו שמבטא את מה שאנו חשים.. זה כמו להתחבר לשיר שמדבר בדיוק על נושאים שנוגעים לנו אבל קשה לנו להסביר את התמונה הזאת שקמה לתחיה בחלום בהקיץ, ולגלות מבלי להסביר עוד אדם חולם את אותו חלום..
הקול השפוי מייצג את מה שהייתי רוצה להיות.. את איך שנראה לי שצריך להתנהג.. כמו חבר מלא אמביציה שמנסה לדחוף קדימה בכל מחיר..
והילדה הקטנה היא הצד השני.. הקול הקטן שקשה לו לעמוד בציפיות.. והבעיות הן בעצם הקונפליקט הפנימי והתוצר של הדיסוננס בין השניים
אני מרגישה לפעמים שהכל נמצא עמוק בתת מודע כל הכלים שאמורים לעזור להתפתח.
לעזור להתבגר. אך יחד עם זאת יש קושי לא קטן להוציא אותם משם ולהשתמש בהם בזמן אמת..
ההבנה העמוקה של היכולת של כל כלי חסרה..
אני משתדלת לתת פרשנות אישית לכלי, מה זה אומר לגביי ולשמוע פרשנויות נוספות לכלי..
למשל.. לקיחת אחריות עבורי משמע להבחין קודם במה שיש ביכולתי לשנות ותלוי בי ובמה שאין ביכולתי לשנות ולא להלקות את עצמי על זה..
להיות מודעת לדברים שפוגעים בי ומזיקים לי בין אם זה דברים שנגרמים ע"י או על ידי אחרים ולדעת כיצד לנטרל או להפחית את רמת הפגיעה בהתאם מודעות של מה שיש ביכולתי לשנות ומה שלא.
להיות מודעת להשלכות של הפעולות/ יחס/ התנהגות שלי כלפיי וכלפיי הסביבה.. לא להודות בטעויות ולא להדחיק/ להכחיש/ להשליך על אחרים.
לחפש את הסיבות והגורמים לבעיות ודרכים לתקנם..
אבל אני מודה שייתכן שאני תופסת את מושג זה באופן שגוי.. ואולי אני נותנת לו יותר משמעות ממה שיש לו באמת, ואני רק בן אדם אחד..
מישהו מכם חשב פעם מה זה אומר לקחת אחריות האם בכל נושא לקיחת האחריות מקבלת פרשונות שונה?
האם זה באמת אומר מה שאנו חושבים שזה אומר? מהיכן הביטחון שהתפיסה שלנו היא מייצגת את האמת באופן הכי אובייקטיבי שיש?
דוגית :) זה מרגש לדעת שאנו לא לבד בביצה הזאת..
חלק מאוד גדול הפוקוס על העצמי היא שאנחנו נוטים לחשוב כי אנחנו היחידים ביקום שחשים ככה ופתאום כשיש מישהו שמבטא את מה שאנו חשים.. זה כמו להתחבר לשיר שמדבר בדיוק על נושאים שנוגעים לנו אבל קשה לנו להסביר את התמונה הזאת שקמה לתחיה בחלום בהקיץ, ולגלות מבלי להסביר עוד אדם חולם את אותו חלום.. :)
הקול השפוי מייצג את מה שהייתי רוצה להיות.. את איך שנראה לי שצריך להתנהג.. כמו חבר מלא אמביציה שמנסה לדחוף קדימה בכל מחיר..
והילדה הקטנה היא הצד השני.. הקול הקטן שקשה לו לעמוד בציפיות.. והבעיות הן בעצם הקונפליקט הפנימי והתוצר של הדיסוננס בין השניים
אני מרגישה לפעמים שהכל נמצא עמוק בתת מודע כל הכלים שאמורים לעזור להתפתח.
לעזור להתבגר. אך יחד עם זאת יש קושי לא קטן להוציא אותם משם ולהשתמש בהם בזמן אמת..
ההבנה העמוקה של היכולת של כל כלי חסרה..
אני משתדלת לתת פרשנות אישית לכלי, מה זה אומר לגביי ולשמוע פרשנויות נוספות לכלי..
למשל.. לקיחת אחריות עבורי משמע להבחין קודם במה שיש ביכולתי לשנות ותלוי בי ובמה שאין ביכולתי לשנות ולא להלקות את עצמי על זה..
להיות מודעת לדברים שפוגעים בי ומזיקים לי בין אם זה דברים שנגרמים ע"י או על ידי אחרים ולדעת כיצד לנטרל או להפחית את רמת הפגיעה בהתאם מודעות של מה שיש ביכולתי לשנות ומה שלא.
להיות מודעת להשלכות של הפעולות/ יחס/ התנהגות שלי כלפיי וכלפיי הסביבה.. לא להודות בטעויות ולא להדחיק/ להכחיש/ להשליך על אחרים.
לחפש את הסיבות והגורמים לבעיות ודרכים לתקנם..
אבל אני מודה שייתכן שאני תופסת את מושג זה באופן שגוי.. ואולי אני נותנת לו יותר משמעות ממה שיש לו באמת, ואני רק בן אדם אחד..
מישהו מכם חשב פעם מה זה אומר לקחת אחריות האם בכל נושא לקיחת האחריות מקבלת פרשונות שונה?
האם זה באמת אומר מה שאנו חושבים שזה אומר? מהיכן הביטחון שהתפיסה שלנו היא מייצגת את האמת באופן הכי אובייקטיבי שיש?