על ידי with_passion* » 09 מאי 2007, 21:47
להלן כתבה שנכתבה על ידי אימי - מומלץ בחום - לא צריך להיות אוטיסטים בשביל להתחיל לשנות את אורח החיים...
גורמים ביולוגיים ותזונתיים לבעיות התפתחות והתנהגות (אוטיזם, PDD) אצל ילדים והטיפול בהם
מאת ענוה און-בר ועדיאל תל-אורן
בימינו אוטיזם הופך נפוץ יותר ויותר. בעוד שלפני כ-20 שנה, 1 מתוך 2500 ילדים חלה באוטיזם, היום 1 מכל 150-250 חולה במחלה (גידול של לפחות 1000% תוך 20 שנה). השיעור הזה ממשיך לעלות. אוטיזם הוא הפרעה ביולוגית במוח, הפוגעת בכישורי התקשורת של האדם, ויכולה להופיע בצורה מתונה עד חמורה. אוטיסטים מכונים כ''חיים בעולם משלהם''. האוטיזם נמצא בקצה הספקטרום של הפרעות התפתחות חמורות (PDD) הכולל את התסמונת הדיסאינטגרטיבית של הילדות, תסמונת רט, תסמונת אספרגר והפרעה התפתחותית נרחבת לא מסווגת PDD-NOS. ההרצאה מתייחסת לשורשי המחלה ולגישת הטיפול הביולוגי המומלצת על ידי הרפואה הפונקציונלית, שדרך כלים מדעיים -בדיקות מעבדתיות – יכולה לסייע באבחון גורמי המחלה ובטיפול אינדיבידואלי. זאת, בניגוד לרפואה האלופטית (הקונבנציונלית), המחפשת פתרון לסימפטומים על ידי שימוש בתרופות רעילות.
גישת הרפואה האלופתית (סימפטומטית)
הרפואה האלופטית מחפשת פתולוגיה מתקדמת המתגלית, לדוגמא, בצילומי רנטגן או MRI. אך במחלות התפתחותיות (PDD) בדרך כלל אין רואים ממצא פתולוגי שכזה. ניתן יהיה לזהות ממצא פתולוגי רק בבעיה מתקדמת וחמורה, כאשר אז תימצא הצדקה לטיפולים מלאכותיים ורעילים, מבלי להתייחס לגורמים אפשריים ולתהליכים פיסיולוגיים וביוכימיים שהביאו למחלה.
גישת הרפואה הפונקציונלית
אין דרכים פשוטות וזולות לבדיקת הקשר בין הפרעות התפתחות לבין תזונה, תוספי מזון, רעלים, הרגלי אכילה ותרופות במרשם. למרות זאת, מידע רב הצטבר בשנים האחרונות, התומך בקשר זה, והמצדיק שימוש בטיפולים המתייחסים לגורמים סביבתיים ותזונתיים.
הגורמים לאוטיזם
אין גורם אחד בלבד לאוטיזם או הפרעות התפתחותיות. יש כאן שילוב של מספר גורמים, שההתבטאות שלהם שונה מאדם לאדם:
- רעלים מהסביבה
- רעלים במזון (כתוצאה מריסוס בקוטלי חרקים, עשבים, פטריות, ועיבוד המזון בדרכים שונות- חומרי טעם ושימור )
- מזונות אלרגניים או בלתי מתאימים לנו מבחינה אנתרופולוגית
- שימוש הולך וגובר במזון מעובד, המביא לחוסר תזונתי (תת תזונה)
- נזקים משימוש בתרופות סינתטיות
- הסטוריה רפואית – כמה חיסונים נעשו? ניתוחים? מחלות? סטרס?
- כמה אנטיביוטיקה ניתנה לילד?
- נטיות גנטיות
- חשיפה לקפאין, סיגריות, או תרופות בשימוש ההורים (גם בעת ההריון)
- ספיגת מתכות כבדות (כגון כספית מסתימות אמלגם ואכילת דגים, עופרת מצינורות המים, קרקע מזוהמת וחומרי צבע, קדמיום מעישון פאסיבי, וכו')
הגישה של הרפואה הפונקציונלית
דרך הסתכלות ביוכימית על מכלול הגורמים האפשריים והשפעתם על גוף האדם, אנו מנסים למצוא את הדרך המתאימה לבריאות כללית מתמשכת, לפי מדעי האנתרופולוגיה, הרפואה והפיסיולוגיה. אנו מחפשים תופעות ביוכימיות מעבדתיות, ומעוניינים למצוא דרכים טבעיות לצמצמן ולמנען.
הבריאות מתחילה במערכת העיכול, ובמיוחד חשובה פעילותו התקינה של המעי הגס. מצבנו התזונתי,מערכת החיסון ומערכת העצבים קשורים ותלויים בבריאות מערכת העיכול. לכן חשוב מאד לטפח אותה ולשמור על איזונה.
במערכת העיכול עד 100 טריליון מיקרו-אורגניזמים, מתוכם כ-500 סוגי בקטריות אנאירוביות ואירוביות, בעלות תפקידים פיסיולוגיים חשובים, וחלקן עלולות לגרום לפתולוגיה אם הן מתרבות. שימוש בתרופות, אנטיביוטיקה, הורמונים (מהמזון מהחי), קפאין, חשיפה לסטרס וכדומה, מפר את האקולוגיה המאוזנת במעיים. פטריות, בקטריות שליליות, כגון קלוסטרידיה, מתרבות ומפרישות רעלים המשפיעים ישירות על מערכת העצבים ועל המוח, תפקוד הפרשת ההורמונים ותפקוד הכליות. כמו כן נגרמת תסמונת המעי הדליף, עקב הדלקתיות שיוצרים תוצרי הלוואי של הפטריות והבקטריות הללו. לכן, גוברת הצטברות רעלים מהמזון והסביבה בגוף ובמוח.
הפרשת הרעלים גורמת לשינויים הדרגתיים. בהתחלה, בדרך כלל, השינוי עשוי להיות מזערי, למשל עייפות, אובדן קשר עין רגעי או שינוי התנהגותי. הטיפול האלופטי הרעיל נגד גורמים אלה עשוי לגרום להחמרת הבעיה. אצל תינוקות הסובלים מבעיות אלה עלולות להיווצר הפרעות בהתפתחות קוגניטיבית לטווח ארוך. אצל מבוגרים שהחלו לסבול מרעלים אלה סביר שנראה ירידה בתפקוד קוגניטיבי, המושפעת מאותן בעיות ביוכימיות (ירידה בריכוז, עייפות, ירידה בזיכרון, וכדומה).
הפטריות (שמרים) מפרישות חומצה טרטרית, הדומה מאד במבנה הכימי שלה לחומצה מאלית, הפועלת כחלק ממעגל הקרבס של יצירת האנרגיה מגלוקוזה בגוף. החומצה הטרטרית משבשת את פעולת האנזים פומרייז, ולכן את פעולת המעגל. כמו כן, בזמן מחסור בגלוקוזה, מנוטרל התהליך ליצירת גלוקוזה חדשה המופקת משומנים וגליקוגן באמצעות חומצה מאלית. לכן, חומצה טרטרית גורמת למחסור חמור ומתמשך במקור האנרגיה הראשי במוח (הגלוקוזה), מה שמביא לבעיות קוגניטיביות והתנהגותיות.
אצל אוטיסטים אנו מוצאים בבדיקת השתן חומצה טרטרית ברמה הגבוהה בהרבה מהנורמה, מה שמעיד על הימצאות עודף שמרים במעיים. ארבינוז הוא רעל נוסף המתגלה אצל הסובלים מהתרבות שמרים, ואף הוא משפיע על רמת הגלוקוזה במוח ועל מבנה תאי העצב.
הימצאות קלוסטרידיה במעיים ניתן לאתר בשתן על ידי החומר הרעיל המופרש על ידם (HPHPA), הסופח ובולם חלקים תפקודיים חשובים באנזימים וחלבונים רבים בגוף, מה שמביא לחוסר תפקוד משמעותי וגם למצב תת-תזונה של B6 ,חומצה ליפואית וביוטין.
החזרת האיזון האקולוגי הפנימי
ברפואה הפונקציונלית מטפלים בגורמים המפרים את האיזון האקולוגי הפנימי והמאפשרים לפטריות ולחיידקים לשגשג, כגון: קפאין, תרופות משככות כאבים ונגד חום, תרופות נגד דיכאון, תרופות אנטי-דלקתיות, אלכוהול, סוכרים מעובדים וקמח לבן ומוצריו. כמו כן, בשר וחלב המשופעים בהורמונים – אדרנלין, קורטיזול ונור-אפינפרין (וכן ידוע שבזמן השחיטה בעלי החיים מפיקים הורמוני סטרס). אכילת חלבון מהחי גורמת אף היא לעליית הורמוני סטרס.
מה ניתן לעשות?
- שימוש בבקטריות חיוביות לשיפור האיזון (כגון אצידופילוס)
- טיפול נגד פטריות ובקטריות על ידי שימוש בחומרים טבעיים (כגון שמן אורגנו, חומצה קפרילית, שום, גומי אלת המסטיק, תמצית גרעיני אשכוליות, קורנית ועוד)
- הימנעות מסוכרים, קמח לבן, ומזון מעובד בכלל
- הימנעות מחלב ומוצריו והימנעות מאכילת חלבון מהחי בכלל ככל האפשר (אבותינו אכלו חלבונים פשוטים, מועטים יחסית, וקלים לעיכול ולשימוש בהשוואה לתזונה המערבית הנוכחית)
- הימנעות משימוש בתרופות סינתטיות ככל האפשר
- צמצום החשיפה לרעלים שונים (ממתיקים מלאכותיים, חומרי משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח מלאכותיים, חומרים מייצבים, המשפיעים לרעה על חילוף החומרים בתאי מערכת העיכול
- אכילת מזון אורגני מהצומח ככל האפשר. מזון זה נותן ערך תזונתי מקסימלי לכל קלוריה נצרכת.
ככל שנקפיד על כללים אלה בגיל מוקדם יותר, או בשלבים מוקדמים יותר – יחולו שיפורים רבים יותר בהבנה, תקשורת, יכולת החשיבה, הריכוז, פעילות חברתית וכדומה.
נטיות גנטיות ו-PDD
מגוון הואריאציות הגנטיות הקיים באוכלוסיית ה-PDD קשור לאי-יכולת הגוף להיפטר מהורמונים ומרעלים כיאות. שוני גנטי אינו בהכרח מביא להתבטאות מחלה. רק חשיפה לגורמים סביבתיים ותזונתיים משפיעה על התהוות המחלה אצל הנוטים לה גנטית.
לדוגמא – אנזימים מיוחדים בגוף (כגון COMT) מפרקים הורמונים שאנו מייצרים, על מנת למנוע הצטברות רעילה שלהם. אנזימים אחרים מנטרלים רעלים סביבתיים. שוני גנטי עלול להביא להפקה לקוייה של אנזימים אלה.
תופעות חיסוניות ואוטיזם
ישנו קשר הדוק בין בעיות התפתחות לבין אלרגיות ורגישויות חיסוניות. לכן מומלץ להימנע ממזונות הידועים כגורמים לתגובות חיסוניות. המזונות החשובים בהקשר הזה הם: החלב ומוצריו, סויה, תירס, חיטה, גלוטן, בוטנים, ביצים, שמרים (ולפעמים הדרים או ירקות ממשפחת הסולניים וכן מזונות המכילים סליצילאטים).
רוב התגובות החיסוניות מתרחשות בעיכוב של עד 3 ימים לאחר החשיפה, ומתבססות על פיסיולוגיה שאינה חופפת תופעות של אלרגיה מיידית. לכן אין משמעות לבדיקות עור טיפוסיות בהקשר זה. רגישויות למזון ולחומרים סביבתיים או רעלים פנימיים גורמות להחלשת מערכת החיסון כנגד זיהומים, להתפתחות תסמונת המעי הדליף, ולפגיעה של מערכת החיסון ברקמות הגוף (כולל מערכת העצבים).
המעי הדליף כשלעצמו מאפשר חדירת מולקולות מזון מורכבות אל מחזור הדם, מה שמביא לתגובה חיסונית חריפה יותר ולמעגל קסמים.
חומרי מזון מסויימים גורמים לתגובה נוגדנית חזקה במיוחד שהוכחה כמשמעותית אצל אוטיסטים על ידי בדיקות מעבדה מיוחדות. אלה הם חלבוני הקזאין, האלבומין והלקטאלבומין בדברי חלב, וחלבוני הגלוטן בדגנים עתירי גלוטן (חיטה, שיבולת שועל, שיפון, שעורה).
למניעת תופעות אלרגניות יש להימנע לפחות למספר שבועות מהחומרים האלרגניים הנזכרים לעיל, ואז להוסיפם אחד אחד תוך מעקב. לאחר מכן יש להקפיד על סבב של 3-4 ימים. סבב זה נכון גם לגבי מזונות מורכבים (קטניות, שקדים, אגוזים, זרעים ודגנים).
על מנת למנוע התפתחות אלרגיות חדשות, רצוי לא לחזור על אותו מזון מורכב כל יום (לא מדובר על ירקות או פירות).
מזונות מותרים שבדרך כלל אינם יוצרים תגובה חיסונית בלתי רצוייה הם:
קטניות (עדיף מונבטות) – שעועית, אפונה, עדשים מכל הסוגים, חומוס, אזוקי, לוביה, מש
דגנים – כוסמת, דוחן, קינואה, אורז, אמרנט
אגוזים וזרעים – שקדים, חמניות, גרעיני דלעת, פקאן, אגוז המלך, אגוז ברזיל, שומשום (טחינה), זרעי פשתן, קשיו, אילסרים, פיסטוק, מקדמיה
תחליף לחלב (עדיף לייצר בבית בעזרת בלנדר פשוט) – חלב שקדים, חלב שומשום, חלב קינואה, חלב חמניות, חלב אגוזים, חלב קוקוס
מומלץ לאכול מזון פשוט ובלתי מורכב ככל האפשר– פירות, ירקות ועלים ירוקים וכמובן תבלינים ורטבים (עדיף מגידולים אורגניים):
פירות טרופיים – פפאיה, מנגו, גויאבה, פיג'ויה, אננס, אנונה, פיטנגו, קיווי, דוריאן
פירות – אגס, תפוח,משמש, שזיף, דובדבן, אשכולית, בננה, אפרסק, שסק
ירקות – גזר, סלק, קישוא, דלעת, מלפפון, כרובית, ברוקולי, בצל, צנון, לפת, שום תפוח אדמה
עלים ירוקים – חסה, פטרוזיליה, סלרי, כרוב, תרד, מנגולד, עלי חרדל, עלי ריחן (בזיליקום), רוקאט, שמיר
שמנים – אבוקדו, טחינה, שמן קוקוס (המומלץ ביותר), שמן זית מכבישה קרה.
חיסונים ו-PDD
החיסונים הניתנים לתינוקות מביאים לחוסר איזון בתוך חלקי מערכת החיסון – ההומורלית כנגד הסלולרית. רוב החיסונים מחזקים את מערכת ייצור הנוגדנים על חשבון החיסון התאי במערכת כלי הדם והלימפה. חוסר איזון זה מביא לנטיות לאלרגיה, ולהחרפת נטיות גנטיות קיימות. כיום המצב באוכלוסייה יכול להיות מוגדר כ"מגפת אלרגיות" שמעולם לא הייתה כמוה .
מתכות כבדות ואוטיזם
מתכות כבדות הינן חומרים מהרעילים ביותר בטבע, ורק לאחרונה נעשו נפוצות בכמות נוראה בסביבה. מתכות כבדות המתחברות לאנזימים ולמולקולות בעלות גופרית, מביאות לשינויים קיצוניים בתפקוד המערכות הפגועות, בעיקר במערכת העצבים המרכזית (אך גם במערכת העיכול והאיזון האקולוגי שבה ובמערכות הטיהור והניקוי של הגוף).
מתכות כבדות נספגות בקלות יחסית אך מופרשות מהגוף בקושי רב, מה שגורם להצטברות מדאיגה ברקמות. אצל ילדים ותינוקות הבעייה מחריפה, בשל משקלם הנמוך, יכולת ניטרול הרעלים הבלתי בשלה, הספיגה המהירה במיוחד, והרגישות הגבוהה של מערכת העצבים המתפתחת אצל הילד או התינוק.
כספית – היא מתכת רעילה המפריעה להפקת האנרגיה בתאי הגוף והגורמת נזק למעטפת התאים. הכספית משבשת את תפקוד זרוע הגופרית של הגלוטתיון. כספית מצוייה בסתימות אמלגם בשיניים, למשל. אדי כספית משתחררים על ידי שחיקה וקורוזיה של הסתימות, וכן על ידי עבודת המקדח של רופא השיניים. כספית נמצאת בשימוש בחומרים קוטלי פטריות בחקלאות, ובתעשיית היין, וריכוזה עולה בשרשרת המזון. אצל דגים הריכוז עלול להיות פי מליון מאשר במים אשר בהם הם שוחים. חמור במיוחד הוא השימוש של כספית כחומר משמר נגד פטריות בשם טימרוסל, הקיים בתוך זריקות חיסון לתינוקות ולמבוגרים. הטימרוסל מיוצר כבר 75 שנה, ועל פי מחקרים הוא מגביר באופן משמעותי את הסיכון לאוטיזם ובעיות התפתחות אחרות. תינוקות עד גיל שנתיים מקבלים 18-24 זריקות חיסון, דבר הגורם (בעיקר אצל תינוקות שאינם מסוגלים לפרק רעלים) להצטברות מדאיגה ביותר של כספית ברקמות הגוף.
קדמיום – נחשב לעיתים כרעיל אף יותר מכספית. אנו נחשפים לקדמיום מעשן סיגריות וכן ממזהמים סביבתיים ותעשייתיים שונים. הקדמיום חודר למוח בקלות אם נחשפים לאלכוהול בשילוב עם עישון (גם עישון פאסיבי). הקדמיום מצטבר גם בכליות ולגוף קשה מאד להיפטר ממנו.
עופרת – מצוייה בסביבה בכמות מרובה וילדים או תינוקות נחשפים לה יום יום כשהם נוגעים באדמה מזוהמת או חול, שותים מי ברז, או נחשפים לצבעי בניין. מחקרים הוכיחו שקיים קשר בין החשיפה לעופרת לבין אובדן התפקוד הנוירולוגי, ההתנהגותי והשכלי, שהשתפר לאחר ניקוי העופרת באמצעות טיפולים מיוחדים (CHELATION).
לטיפול במתכות כבדות יש להשתמש בחומרים כגון : NAC, חומצה אלפא-ליפואית, ויטמין C, ושום. וכן- על ידי הימנעות מחשיפה נוספת לרעלים אלה.
בדיקות פונקציונליות מומלצות
בדיקת שתן – ORGANIC ACID TEST IN URINE – מודדת 62 חומצות אורגניות ויותר. הבדיקה מראה קיום של חומצות אורגניות המעידות על בעיות בחילוף החומרים, בייצור האנרגיה בגוף, חוסרים תזונתיים, פגיעת רדיקלים חופשיים, הימצאות רעלים משמרים, בקטריות ופטריות, חוסר איזון של נוירו-טרנסמיטרים, ובעיות גנטיות שחשוב לדעת עליהן אך לעיתים קרובות אינן מאובחנות, ובכך משפיעות לרעה על תוצאות הטיפול.
בדיקת צואה למתכות כבדות – בדיקה חדישה זו מראה בדיוק רב את כמות המתכות הכבדות המופרשת על ידי הגוף. שימוש בחומרים פרובוקטיביים, שמטרתם להגביר את ההפרשה באופן זמני (לפני בדיקה חוזרת), מאפשרת הערכת הכמות שהצטברה ברקמות. בודקים לפני ואחרי החומרים הפרובוקטיביים, וההפרש – הוא הכמות שיצאה מהרקמות.
בדיקה גנטית – הדיטוקסי-ג'נומיק – בדיקת דם, המיידעת אותנו לגבי יכולת הגוף להיפטר מרעלים פנימיים וסביבתיים בהשוואה לאנשים אחרים.
''תרופות פלא''
אם כי תופעות ה-PDD הינן רבות-גורמים ומחייבות איבחון מעמיק וטיפול מורכב וארוך המותאם לכל מקרה ומקרה, ישנן תוספות מזון ותרופות טבעיות שהוכיחו עצמן באופן כללי כיעילות, במחקרים שונים שפורסמו בכתבי עת מדעיים. לכן מומלץ להשתמש בחומרים אלה בנוסף לטיפולים המותאמים לכל חולה, על מנת לשפר את המצב הסימפטומטי באופן שיענה על חוסרים תזונתיים ועל ליקויים באיזון ביוכימי, ובאופן שיעודד את הורי המטופל להתמיד בטיפול. למרות זאת, חשוב להזכיר כי שימוש ב''תרופות פלא'' אלה הינו יקר ואיננו מומלץ לטווח ארוך, בעוד שהטיפולים בתזונה נכונה ואורח חיים ואורח חיים בריא והמתבססים על בדיקות פונקציונליות, הינם יעילים לטווח ארוך ומונעים הישנות המחלה.
רשימת החומרים:
DMG - DIMETHYL GLYCINE
מגנזיום (עדיף סוג שנספג היטב כגון מגנזיום גליסינט)
ל-קרנוסין – L-Carnosine
משפחת ויטמינים B קומפלקס- בעיקר1 B,6 B, חומצה פולית ו-B 12. B12 כדאי לקחת סוג הנספג דרך הרקמות הריריות מתחת ללשון – SUBLINGUAL B 12
DHA–חומצה שומנית חיונית להתפתחות המוח - עדיף ממקור צמחי, כגון אצות, על מנת להימנע מעודף מתכות כבדות המצויות בשומן דגים
מולטי-מינרלים כולל אבץ (עדיף אבץ נוסף על מנת לשפר את האיזון בין אבץ לנחושת)
במקרים רבים, על סמך בדיקת צואה פונקציונלית, מתן אנזימים לעיכול וחומצה הידרוכלורית על מנת לשפר את תפקוד מערכת העיכול.
אנטיאוקסידנטים במינון גבוה – ויטמין C, A, D, מלטונין, וכו'
חלק מהחומרים הנ''ל נמצאים בנוסחה היפואלרגנית (אבקה טעימה שקל להוסיף לה מים ולשתות), הנקראת ULTRACARE FOR KIDS
לסיכום – ניתן היום לטפל בצורה ביולוגית וטבעית בבעיות התפתחותיות כגון PDD ואוטיזם, והדבר הוכח דרך מחקרים רבים שנעשו בארה''ב ובאירופה, וטיפולים במרכזים רפואיים גדולים ((HARVARD UNIVERSITY. הבדיקות הפונקציונליות מהוות מפתח לאיבחון ביוכימי ופיסיולוגי, המאפשר טיפול ביולוגי מדוייק בבעיות אלה,כאשר המטרה היא לא רק להוריד את הסימפטומים ההתנהגותיים והקוגניטיביים אלא ליצור מצב של שיפור בריאותי מתמשך ומניעה של הישנות הבעייה, על ידי אימוץ דרך חיים נכונה.
להלן כתבה שנכתבה על ידי אימי - מומלץ בחום - לא צריך להיות אוטיסטים בשביל להתחיל לשנות את אורח החיים...
[h=2]גורמים ביולוגיים ותזונתיים לבעיות התפתחות והתנהגות (אוטיזם, PDD) אצל ילדים והטיפול בהם[/h]
מאת ענוה און-בר ועדיאל תל-אורן
בימינו אוטיזם הופך נפוץ יותר ויותר. בעוד שלפני כ-20 שנה, 1 מתוך 2500 ילדים חלה באוטיזם, היום 1 מכל 150-250 חולה במחלה (גידול של לפחות 1000% תוך 20 שנה). השיעור הזה ממשיך לעלות. אוטיזם הוא הפרעה ביולוגית במוח, הפוגעת בכישורי התקשורת של האדם, ויכולה להופיע בצורה מתונה עד חמורה. אוטיסטים מכונים כ''חיים בעולם משלהם''. האוטיזם נמצא בקצה הספקטרום של הפרעות התפתחות חמורות (PDD) הכולל את התסמונת הדיסאינטגרטיבית של הילדות, תסמונת רט, תסמונת אספרגר והפרעה התפתחותית נרחבת לא מסווגת PDD-NOS. ההרצאה מתייחסת לשורשי המחלה ולגישת הטיפול הביולוגי המומלצת על ידי הרפואה הפונקציונלית, שדרך כלים מדעיים -בדיקות מעבדתיות – יכולה לסייע באבחון גורמי המחלה ובטיפול אינדיבידואלי. זאת, בניגוד לרפואה האלופטית (הקונבנציונלית), המחפשת פתרון לסימפטומים על ידי שימוש בתרופות רעילות.
[h=3]גישת הרפואה האלופתית (סימפטומטית)[/h]
הרפואה האלופטית מחפשת פתולוגיה מתקדמת המתגלית, לדוגמא, בצילומי רנטגן או MRI. אך במחלות התפתחותיות (PDD) בדרך כלל אין רואים ממצא פתולוגי שכזה. ניתן יהיה לזהות ממצא פתולוגי רק בבעיה מתקדמת וחמורה, כאשר אז תימצא הצדקה לטיפולים מלאכותיים ורעילים, מבלי להתייחס לגורמים אפשריים ולתהליכים פיסיולוגיים וביוכימיים שהביאו למחלה.
[h=3]גישת הרפואה הפונקציונלית[/h]
אין דרכים פשוטות וזולות לבדיקת הקשר בין הפרעות התפתחות לבין תזונה, תוספי מזון, רעלים, הרגלי אכילה ותרופות במרשם. למרות זאת, מידע רב הצטבר בשנים האחרונות, התומך בקשר זה, והמצדיק שימוש בטיפולים המתייחסים לגורמים סביבתיים ותזונתיים.
הגורמים לאוטיזם
אין גורם אחד בלבד לאוטיזם או הפרעות התפתחותיות. יש כאן שילוב של מספר גורמים, שההתבטאות שלהם שונה מאדם לאדם:
[list=1]
[*] רעלים מהסביבה
[*] רעלים במזון (כתוצאה מריסוס בקוטלי חרקים, עשבים, פטריות, ועיבוד המזון בדרכים שונות- חומרי טעם ושימור )
[*] מזונות אלרגניים או בלתי מתאימים לנו מבחינה אנתרופולוגית
[*] שימוש הולך וגובר במזון מעובד, המביא לחוסר תזונתי (תת תזונה)
[*] נזקים משימוש בתרופות סינתטיות
[*] הסטוריה רפואית – כמה חיסונים נעשו? ניתוחים? מחלות? סטרס?
[*] כמה אנטיביוטיקה ניתנה לילד?
[*] נטיות גנטיות
[*] חשיפה לקפאין, סיגריות, או תרופות בשימוש ההורים (גם בעת ההריון)
[*] ספיגת מתכות כבדות (כגון כספית מסתימות אמלגם ואכילת דגים, עופרת מצינורות המים, קרקע מזוהמת וחומרי צבע, קדמיום מעישון פאסיבי, וכו')
[/list]
[h=3]הגישה של הרפואה הפונקציונלית[/h]
דרך הסתכלות ביוכימית על מכלול הגורמים האפשריים והשפעתם על גוף האדם, אנו מנסים למצוא את הדרך המתאימה לבריאות כללית מתמשכת, לפי מדעי האנתרופולוגיה, הרפואה והפיסיולוגיה. אנו מחפשים תופעות ביוכימיות מעבדתיות, ומעוניינים למצוא דרכים טבעיות לצמצמן ולמנען.
הבריאות מתחילה במערכת העיכול, ובמיוחד חשובה פעילותו התקינה של המעי הגס. מצבנו התזונתי,מערכת החיסון ומערכת העצבים קשורים ותלויים בבריאות מערכת העיכול. לכן חשוב מאד לטפח אותה ולשמור על איזונה.
במערכת העיכול עד 100 טריליון מיקרו-אורגניזמים, מתוכם כ-500 סוגי בקטריות אנאירוביות ואירוביות, בעלות תפקידים פיסיולוגיים חשובים, וחלקן עלולות לגרום לפתולוגיה אם הן מתרבות. שימוש בתרופות, אנטיביוטיקה, הורמונים (מהמזון מהחי), קפאין, חשיפה לסטרס וכדומה, מפר את האקולוגיה המאוזנת במעיים. פטריות, בקטריות שליליות, כגון קלוסטרידיה, מתרבות ומפרישות רעלים המשפיעים ישירות על מערכת העצבים ועל המוח, תפקוד הפרשת ההורמונים ותפקוד הכליות. כמו כן נגרמת תסמונת המעי הדליף, עקב הדלקתיות שיוצרים תוצרי הלוואי של הפטריות והבקטריות הללו. לכן, גוברת הצטברות רעלים מהמזון והסביבה בגוף ובמוח.
הפרשת הרעלים גורמת לשינויים הדרגתיים. בהתחלה, בדרך כלל, השינוי עשוי להיות מזערי, למשל עייפות, אובדן קשר עין רגעי או שינוי התנהגותי. הטיפול האלופטי הרעיל נגד גורמים אלה עשוי לגרום להחמרת הבעיה. אצל תינוקות הסובלים מבעיות אלה עלולות להיווצר הפרעות בהתפתחות קוגניטיבית לטווח ארוך. אצל מבוגרים שהחלו לסבול מרעלים אלה סביר שנראה ירידה בתפקוד קוגניטיבי, המושפעת מאותן בעיות ביוכימיות (ירידה בריכוז, עייפות, ירידה בזיכרון, וכדומה).
הפטריות (שמרים) מפרישות חומצה טרטרית, הדומה מאד במבנה הכימי שלה לחומצה מאלית, הפועלת כחלק ממעגל הקרבס של יצירת האנרגיה מגלוקוזה בגוף. החומצה הטרטרית משבשת את פעולת האנזים פומרייז, ולכן את פעולת המעגל. כמו כן, בזמן מחסור בגלוקוזה, מנוטרל התהליך ליצירת גלוקוזה חדשה המופקת משומנים וגליקוגן באמצעות חומצה מאלית. לכן, חומצה טרטרית גורמת למחסור חמור ומתמשך במקור האנרגיה הראשי במוח (הגלוקוזה), מה שמביא לבעיות קוגניטיביות והתנהגותיות.
אצל אוטיסטים אנו מוצאים בבדיקת השתן חומצה טרטרית ברמה הגבוהה בהרבה מהנורמה, מה שמעיד על הימצאות עודף שמרים במעיים. ארבינוז הוא רעל נוסף המתגלה אצל הסובלים מהתרבות שמרים, ואף הוא משפיע על רמת הגלוקוזה במוח ועל מבנה תאי העצב.
הימצאות קלוסטרידיה במעיים ניתן לאתר בשתן על ידי החומר הרעיל המופרש על ידם (HPHPA), הסופח ובולם חלקים תפקודיים חשובים באנזימים וחלבונים רבים בגוף, מה שמביא לחוסר תפקוד משמעותי וגם למצב תת-תזונה של B6 ,חומצה ליפואית וביוטין.
[h=3]החזרת האיזון האקולוגי הפנימי[/h]
ברפואה הפונקציונלית מטפלים בגורמים המפרים את האיזון האקולוגי הפנימי והמאפשרים לפטריות ולחיידקים לשגשג, כגון: קפאין, תרופות משככות כאבים ונגד חום, תרופות נגד דיכאון, תרופות אנטי-דלקתיות, אלכוהול, סוכרים מעובדים וקמח לבן ומוצריו. כמו כן, בשר וחלב המשופעים בהורמונים – אדרנלין, קורטיזול ונור-אפינפרין (וכן ידוע שבזמן השחיטה בעלי החיים מפיקים הורמוני סטרס). אכילת חלבון מהחי גורמת אף היא לעליית הורמוני סטרס.
[h=3]מה ניתן לעשות?[/h]
[list=1]
[*] שימוש בבקטריות חיוביות לשיפור האיזון (כגון אצידופילוס)
[*] טיפול נגד פטריות ובקטריות על ידי שימוש בחומרים טבעיים (כגון שמן אורגנו, חומצה קפרילית, שום, גומי אלת המסטיק, תמצית גרעיני אשכוליות, קורנית ועוד)
[*] הימנעות מסוכרים, קמח לבן, ומזון מעובד בכלל
[*] הימנעות מחלב ומוצריו והימנעות מאכילת חלבון מהחי בכלל ככל האפשר (אבותינו אכלו חלבונים פשוטים, מועטים יחסית, וקלים לעיכול ולשימוש בהשוואה לתזונה המערבית הנוכחית)
[*] הימנעות משימוש בתרופות סינתטיות ככל האפשר
[*] צמצום החשיפה לרעלים שונים (ממתיקים מלאכותיים, חומרי משמרים, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח מלאכותיים, חומרים מייצבים, המשפיעים לרעה על חילוף החומרים בתאי מערכת העיכול
[*] אכילת מזון אורגני מהצומח ככל האפשר. מזון זה נותן ערך תזונתי מקסימלי לכל קלוריה נצרכת.
[/list]
ככל שנקפיד על כללים אלה בגיל מוקדם יותר, או בשלבים מוקדמים יותר – יחולו שיפורים רבים יותר בהבנה, תקשורת, יכולת החשיבה, הריכוז, פעילות חברתית וכדומה.
[h=3]נטיות גנטיות ו-PDD[/h]
מגוון הואריאציות הגנטיות הקיים באוכלוסיית ה-PDD קשור לאי-יכולת הגוף להיפטר מהורמונים ומרעלים כיאות. שוני גנטי אינו בהכרח מביא להתבטאות מחלה. רק חשיפה לגורמים סביבתיים ותזונתיים משפיעה על התהוות המחלה אצל הנוטים לה גנטית.
לדוגמא – אנזימים מיוחדים בגוף (כגון COMT) מפרקים הורמונים שאנו מייצרים, על מנת למנוע הצטברות רעילה שלהם. אנזימים אחרים מנטרלים רעלים סביבתיים. שוני גנטי עלול להביא להפקה לקוייה של אנזימים אלה.
[h=3]תופעות חיסוניות ואוטיזם[/h]
ישנו קשר הדוק בין בעיות התפתחות לבין אלרגיות ורגישויות חיסוניות. לכן מומלץ להימנע ממזונות הידועים כגורמים לתגובות חיסוניות. המזונות החשובים בהקשר הזה הם: החלב ומוצריו, סויה, תירס, חיטה, גלוטן, בוטנים, ביצים, שמרים (ולפעמים הדרים או ירקות ממשפחת הסולניים וכן מזונות המכילים סליצילאטים).
רוב התגובות החיסוניות מתרחשות בעיכוב של עד 3 ימים לאחר החשיפה, ומתבססות על פיסיולוגיה שאינה חופפת תופעות של אלרגיה מיידית. לכן אין משמעות לבדיקות עור טיפוסיות בהקשר זה. רגישויות למזון ולחומרים סביבתיים או רעלים פנימיים גורמות להחלשת מערכת החיסון כנגד זיהומים, להתפתחות תסמונת המעי הדליף, ולפגיעה של מערכת החיסון ברקמות הגוף (כולל מערכת העצבים).
המעי הדליף כשלעצמו מאפשר חדירת מולקולות מזון מורכבות אל מחזור הדם, מה שמביא לתגובה חיסונית חריפה יותר ולמעגל קסמים.
חומרי מזון מסויימים גורמים לתגובה נוגדנית חזקה במיוחד שהוכחה כמשמעותית אצל אוטיסטים על ידי בדיקות מעבדה מיוחדות. אלה הם חלבוני הקזאין, האלבומין והלקטאלבומין בדברי חלב, וחלבוני הגלוטן בדגנים עתירי גלוטן (חיטה, שיבולת שועל, שיפון, שעורה).
למניעת תופעות אלרגניות יש להימנע לפחות למספר שבועות מהחומרים האלרגניים הנזכרים לעיל, ואז להוסיפם אחד אחד תוך מעקב. לאחר מכן יש להקפיד על סבב של 3-4 ימים. סבב זה נכון גם לגבי מזונות מורכבים (קטניות, שקדים, אגוזים, זרעים ודגנים).
על מנת למנוע התפתחות אלרגיות חדשות, רצוי לא לחזור על אותו מזון מורכב כל יום (לא מדובר על ירקות או פירות).
מזונות מותרים שבדרך כלל אינם יוצרים תגובה חיסונית בלתי רצוייה הם:
קטניות (עדיף מונבטות) – שעועית, אפונה, עדשים מכל הסוגים, חומוס, אזוקי, לוביה, מש
דגנים – כוסמת, דוחן, קינואה, אורז, אמרנט
אגוזים וזרעים – שקדים, חמניות, גרעיני דלעת, פקאן, אגוז המלך, אגוז ברזיל, שומשום (טחינה), זרעי פשתן, קשיו, אילסרים, פיסטוק, מקדמיה
תחליף לחלב (עדיף לייצר בבית בעזרת בלנדר פשוט) – חלב שקדים, חלב שומשום, חלב קינואה, חלב חמניות, חלב אגוזים, חלב קוקוס
מומלץ לאכול מזון פשוט ובלתי מורכב ככל האפשר– פירות, ירקות ועלים ירוקים וכמובן תבלינים ורטבים (עדיף מגידולים אורגניים):
פירות טרופיים – פפאיה, מנגו, גויאבה, פיג'ויה, אננס, אנונה, פיטנגו, קיווי, דוריאן
פירות – אגס, תפוח,משמש, שזיף, דובדבן, אשכולית, בננה, אפרסק, שסק
ירקות – גזר, סלק, קישוא, דלעת, מלפפון, כרובית, ברוקולי, בצל, צנון, לפת, שום תפוח אדמה
עלים ירוקים – חסה, פטרוזיליה, סלרי, כרוב, תרד, מנגולד, עלי חרדל, עלי ריחן (בזיליקום), רוקאט, שמיר
שמנים – אבוקדו, טחינה, שמן קוקוס (המומלץ ביותר), שמן זית מכבישה קרה.
חיסונים ו-PDD
החיסונים הניתנים לתינוקות מביאים לחוסר איזון בתוך חלקי מערכת החיסון – ההומורלית כנגד הסלולרית. רוב החיסונים מחזקים את מערכת ייצור הנוגדנים על חשבון החיסון התאי במערכת כלי הדם והלימפה. חוסר איזון זה מביא לנטיות לאלרגיה, ולהחרפת נטיות גנטיות קיימות. כיום המצב באוכלוסייה יכול להיות מוגדר כ"מגפת אלרגיות" שמעולם לא הייתה כמוה .
[h=3]מתכות כבדות ואוטיזם[/h]
מתכות כבדות הינן חומרים מהרעילים ביותר בטבע, ורק לאחרונה נעשו נפוצות בכמות נוראה בסביבה. מתכות כבדות המתחברות לאנזימים ולמולקולות בעלות גופרית, מביאות לשינויים קיצוניים בתפקוד המערכות הפגועות, בעיקר במערכת העצבים המרכזית (אך גם במערכת העיכול והאיזון האקולוגי שבה ובמערכות הטיהור והניקוי של הגוף).
מתכות כבדות נספגות בקלות יחסית אך מופרשות מהגוף בקושי רב, מה שגורם להצטברות מדאיגה ברקמות. אצל ילדים ותינוקות הבעייה מחריפה, בשל משקלם הנמוך, יכולת ניטרול הרעלים הבלתי בשלה, הספיגה המהירה במיוחד, והרגישות הגבוהה של מערכת העצבים המתפתחת אצל הילד או התינוק.
כספית – היא מתכת רעילה המפריעה להפקת האנרגיה בתאי הגוף והגורמת נזק למעטפת התאים. הכספית משבשת את תפקוד זרוע הגופרית של הגלוטתיון. כספית מצוייה בסתימות אמלגם בשיניים, למשל. אדי כספית משתחררים על ידי שחיקה וקורוזיה של הסתימות, וכן על ידי עבודת המקדח של רופא השיניים. כספית נמצאת בשימוש בחומרים קוטלי פטריות בחקלאות, ובתעשיית היין, וריכוזה עולה בשרשרת המזון. אצל דגים הריכוז עלול להיות פי מליון מאשר במים אשר בהם הם שוחים. חמור במיוחד הוא השימוש של כספית כחומר משמר נגד פטריות בשם טימרוסל, הקיים בתוך זריקות חיסון לתינוקות ולמבוגרים. הטימרוסל מיוצר כבר 75 שנה, ועל פי מחקרים הוא מגביר באופן משמעותי את הסיכון לאוטיזם ובעיות התפתחות אחרות. תינוקות עד גיל שנתיים מקבלים 18-24 זריקות חיסון, דבר הגורם (בעיקר אצל תינוקות שאינם מסוגלים לפרק רעלים) להצטברות מדאיגה ביותר של כספית ברקמות הגוף.
קדמיום – נחשב לעיתים כרעיל אף יותר מכספית. אנו נחשפים לקדמיום מעשן סיגריות וכן ממזהמים סביבתיים ותעשייתיים שונים. הקדמיום חודר למוח בקלות אם נחשפים לאלכוהול בשילוב עם עישון (גם עישון פאסיבי). הקדמיום מצטבר גם בכליות ולגוף קשה מאד להיפטר ממנו.
עופרת – מצוייה בסביבה בכמות מרובה וילדים או תינוקות נחשפים לה יום יום כשהם נוגעים באדמה מזוהמת או חול, שותים מי ברז, או נחשפים לצבעי בניין. מחקרים הוכיחו שקיים קשר בין החשיפה לעופרת לבין אובדן התפקוד הנוירולוגי, ההתנהגותי והשכלי, שהשתפר לאחר ניקוי העופרת באמצעות טיפולים מיוחדים (CHELATION).
לטיפול במתכות כבדות יש להשתמש בחומרים כגון : NAC, חומצה אלפא-ליפואית, ויטמין C, ושום. וכן- על ידי הימנעות מחשיפה נוספת לרעלים אלה.
בדיקות פונקציונליות מומלצות
בדיקת שתן – ORGANIC ACID TEST IN URINE – מודדת 62 חומצות אורגניות ויותר. הבדיקה מראה קיום של חומצות אורגניות המעידות על בעיות בחילוף החומרים, בייצור האנרגיה בגוף, חוסרים תזונתיים, פגיעת רדיקלים חופשיים, הימצאות רעלים משמרים, בקטריות ופטריות, חוסר איזון של נוירו-טרנסמיטרים, ובעיות גנטיות שחשוב לדעת עליהן אך לעיתים קרובות אינן מאובחנות, ובכך משפיעות לרעה על תוצאות הטיפול.
בדיקת צואה למתכות כבדות – בדיקה חדישה זו מראה בדיוק רב את כמות המתכות הכבדות המופרשת על ידי הגוף. שימוש בחומרים פרובוקטיביים, שמטרתם להגביר את ההפרשה באופן זמני (לפני בדיקה חוזרת), מאפשרת הערכת הכמות שהצטברה ברקמות. בודקים לפני ואחרי החומרים הפרובוקטיביים, וההפרש – הוא הכמות שיצאה מהרקמות.
בדיקה גנטית – הדיטוקסי-ג'נומיק – בדיקת דם, המיידעת אותנו לגבי יכולת הגוף להיפטר מרעלים פנימיים וסביבתיים בהשוואה לאנשים אחרים.
[h=3]''תרופות פלא''[/h]
אם כי תופעות ה-PDD הינן רבות-גורמים ומחייבות איבחון מעמיק וטיפול מורכב וארוך המותאם לכל מקרה ומקרה, ישנן תוספות מזון ותרופות טבעיות שהוכיחו עצמן באופן כללי כיעילות, במחקרים שונים שפורסמו בכתבי עת מדעיים. לכן מומלץ להשתמש בחומרים אלה בנוסף לטיפולים המותאמים לכל חולה, על מנת לשפר את המצב הסימפטומטי באופן שיענה על חוסרים תזונתיים ועל ליקויים באיזון ביוכימי, ובאופן שיעודד את הורי המטופל להתמיד בטיפול. למרות זאת, חשוב להזכיר כי שימוש ב''תרופות פלא'' אלה הינו יקר ואיננו מומלץ לטווח ארוך, בעוד שהטיפולים בתזונה נכונה ואורח חיים ואורח חיים בריא והמתבססים על בדיקות פונקציונליות, הינם יעילים לטווח ארוך ומונעים הישנות המחלה.
רשימת החומרים:
DMG - DIMETHYL GLYCINE
מגנזיום (עדיף סוג שנספג היטב כגון מגנזיום גליסינט)
ל-קרנוסין – L-Carnosine
משפחת ויטמינים B קומפלקס- בעיקר1 B,6 B, חומצה פולית ו-B 12. B12 כדאי לקחת סוג הנספג דרך הרקמות הריריות מתחת ללשון – SUBLINGUAL B 12
DHA–חומצה שומנית חיונית להתפתחות המוח - עדיף ממקור צמחי, כגון אצות, על מנת להימנע מעודף מתכות כבדות המצויות בשומן דגים
מולטי-מינרלים כולל אבץ (עדיף אבץ נוסף על מנת לשפר את האיזון בין אבץ לנחושת)
במקרים רבים, על סמך בדיקת צואה פונקציונלית, מתן אנזימים לעיכול וחומצה הידרוכלורית על מנת לשפר את תפקוד מערכת העיכול.
אנטיאוקסידנטים במינון גבוה – ויטמין C, A, D, מלטונין, וכו'
חלק מהחומרים הנ''ל נמצאים בנוסחה היפואלרגנית (אבקה טעימה שקל להוסיף לה מים ולשתות), הנקראת ULTRACARE FOR KIDS
לסיכום – ניתן היום לטפל בצורה ביולוגית וטבעית בבעיות התפתחותיות כגון PDD ואוטיזם, והדבר הוכח דרך מחקרים רבים שנעשו בארה''ב ובאירופה, וטיפולים במרכזים רפואיים גדולים ((HARVARD UNIVERSITY. הבדיקות הפונקציונליות מהוות מפתח לאיבחון ביוכימי ופיסיולוגי, המאפשר טיפול ביולוגי מדוייק בבעיות אלה,כאשר המטרה היא לא רק להוריד את הסימפטומים ההתנהגותיים והקוגניטיביים אלא ליצור מצב של שיפור בריאותי מתמשך ומניעה של הישנות הבעייה, על ידי אימוץ דרך חיים נכונה.