הי
משפחת אושר @}
אני מאוד מזדהה עם הקושי להפרד מהקטנים ללילה, שלא לדבר על שניים...
בהקשר של שאקטי, ובכל הקשר אחר בעצם, הפתרון שלי הוא למצוא דרך בה הבן שלי נמצא בקרבת מקום,
וכך אני יכולה לעצור הכל וללכת להיות איתו כמה פעמים ביום, לפי הצורך.
אני יודעת שבשאקטי חורף רציתם לבוא כל המשפחה ולשכור חדר בבית ההארחה,
אבל זה לא הסתדר בגלל שבלתי אפשרי להכניס גברים למתחם הפסטיבל.
אם היו לכם חברים או קרובים באיזור בית אורן, הייתי מציעה לכם שהאיש והילדים יהיו שם, ואת תגיעי לשם בלילות ותהיי איתם.
על כל פנים, בקיץ יש גם אפשרות שהם יקימו להם אוהל באיזור מרוחק מההתרחשות של הפסטיבל.
ביער שמקיף את בית אורן לא חסרים מקומות לקמפינג!
אם יתארגנו להן כמה משפחות, אפשר יהיה לעשות את זה ביחד, ולייסד מאהל תומך לאמהות באופניות כמונו שרוצות לבוא לפסטיבל ונתקלות בקושי.
האיש שלי הצהיר שהוא מוכן להרים את הכפפה וליצור מעגל של גברים וילדים שיטיילו ויבשלו ויסתלבטו ביחד בעוד הנשים שוהות בפסטיבל.
מה את אומרת? נשמע לך? דסקסי עם האיש שלך, והעיקר - אל תלחצי!
אפשרות נוספת היא לגייס לעזרתך בייביסיטר ממין נקבה שתבוא איתך לפסטיבל ותהיה עם הילדים חלק מהזמן.
את יכולה לתגמל אותה בכך שתקני לה כרטיס לפסטיבל, ובשעות שאת תהיי עם הילדים היא תוכל ליהנות ממנו.
הכי טוב אם זו מישהי שהילדים כבר מכירים, או מישהי מהמשפחה.
בשאקטי לפני שנתיים אמא שלי בילתה עם בני שהיה בן שמונה חודשים שלושה ימים נפלאים,
ועל הדרך גם התאהבה בשאקטי (לפני זה כל העסק לא ממש עניין אותה).
ה"חסרון" של זה היה שבשנה שאחר כך היא רצתה לבוא כמשתתפת מלאה בפסטיבל, וסירבה לשחזר את הבייביסיטר
