אוי תודה בנות
איזה כיף
במוצ"ש ארים טלפון לד"ר פורר מהדף
לשון קשורה ואסע שיראה יאבחן ויתיר אם ועד כמה שיש צורך.
בינתיים דווקא לומד לינוק ואני פחות צורחת בתחילת כל הנקה.
לגבי הלידה המהממת אני דווקא רוצה להבריז הפעם עם סיפור הלידה, ואולי להתמקד בתובנות.
הלידה הזאת עשתה לי סוויץ' רציני מ"גיבורה" ל"יולדת ענווה", ממישהי שמתכוננת ומשתדלת - לאחת שמפליצה אותם ושוכחת אחרי דקה איך זה היה. במובן החיובי של המילה.
לא כי היה רע.
אלא כי היה שולי.
האוצר שבידיים - הוא החשוב.
והוא המרכז.
הוא הלידה, ולא הצירים, ולא ההתמודדות איתם.
לכל מי שמחפשת בית חולים בראש "טבעי" באיזור המרכז ממליצה בחום על "מעייני הישועה", אם כי האישפוז שם יותר טראומטי (0 תמיכה בהנקה ופרצופים למי שרוצה ביות - אבל אחרי שמקבלים ביות הם לא מבלבלים במוח.. חוץ מלנסות ולשכנע לתת מטרנה)
חדרי הלידה והיחס של המיילדות הם חלומיים לחלוטין.
המון המון המון כבוד ליולדת ולשגעונות שלה...
אהה ומותר לצעוק
כולן צועקות.
לידה במקהלה
אני שרתי הרבה פאולה אז עלי אמרו "ההיא שעושה פיתוח קול במקלחת", הכל בחיוך ובאהבה.
בקיצור מקסימים מקסימים מקסימים... מניסיון של 3 משמרות שטסו להן כמו דקה אחת.
ובסוף הוא נתקע לי בין הרגליים והייתי חייבת להוציא, ומתתי לרדת מהמיטה אבל היו עלי מלא חוטים,
והבנתי שכנראה אני אוציא אותו בשכיבה על הגב, וזה אפילו לא איכזב אותי,
רק זירזתי את המיילדות כי הייתי חייבת חייבת חייבת להוציא אותו אהההההה שמישהי כבר תתפוס...
והן מכינות את המיטה שעה, ושמות חלוקים, והולכות הלוך חזור....
נוווווווווווווווווו!!!!!!!!!!!!!
וסוף סוף סיימו, תפסו לי את הרגליים ואמרו ללחוץ כשיהיה ציר.
השתתקתי וחיכיתי לציר.
שאלתי: זה ציר?
הן לא יודעות.
יש לך צורך ללחוץ?
אני לא יודעת...
טוב, אני מוציאה אותו עכשיו, תתפסו!
ואני לוחצת אותו (עם "שאגה בריאה" כמו שהן הגדירו את זה אח"כ),
המיילדת צועקת "הראש בחוץ!"
ואני עונה -
מה איכפת לי מהראש? תתפסי את כולו, אני מוציאה אותו!!!
והן צחקו כי באמת פשוט לא הפסקתי להוציא עד שכולו היה בחוץ,
ואז גם ביקשתי שיוציאו את השיליה כי מה היא נתקעת לי שם -
לתדהמתן גם היא יצאה באותה הלחיצה...
איזה בידור, לפני הלידה הייתי כ"כ נגד לחיצות... מה הלחץ?
אבל כשזה מגיע - זה מגיע...
הוא יצא מתוק, מרוח בקילו גבינה, בלונדיני עם בלורית של אלביס וביצים של שור.
3840 של חלב דבש ומתיקות.
כל הלידה הזאת הייתה מתוקה מאוד, וכ"כ לא מה שתיכננתי.
הדולה הבריזה, אבל באו שתי חברות מדהימות.
כן היו התערבויות, אבל קיבלתי אותן באהבה כי הייתי זקוקה להן.
למעשה קיבלתי כל מה שהייתי זקוקה לו,
בדיוק במקום, בדיוק במזמן...
<בקבלה שאלו אם זאת לידה פרטית, ואמרתי שזאת לידה בהשגחה פרטית>
והעיקר שהוא היה בחוץ, בריא ושלם, אחרי סוף הריון מזעזע בטירוף...
הריון דוחה יתושים, יא אללה כמה סבלתי...
מיד אחרי שהגישה לי את התינוק, המיילדת שרה אמרה:
יאללה בע"ה שנה הבאה עוד אחד!
והסכמתי איתה בשמחה: בע"ה!
אישה סתומה. שוכחת אחרי דקה
וכמה טוב שכך..