נאמנות מינית

שליחת תגובה

הכאב אינו בשינוי עצמו, אלא בהתנגדות לשינוי
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: נאמנות מינית

נאמנות מינית

על ידי דורון* » 04 אוקטובר 2020, 21:19

בכתבה עם צחי הנגבי הדביל מנסה לשורר "אהוד ברח! אהוד ברח!" (צאלים, לא יודע אם א' או ב', נסיון מצער לקופירייטינג של 'אהוד ברק' עם 'אהוד ברח')
מצחיק שזה קפץ היום אחרי המופע אימים שלו בחדשות, מנותק, שר עם תיק חרטה....

נאמנות מינית

על ידי לימון_כבוש* » 09 מאי 2014, 09:36

ניסו גברים לכתוב ומחקו להם
לפחות פעם אחת היה גבר שכתב ומחק בעצמו (?)

נאמנות מינית

על ידי צוויליך* » 08 מאי 2014, 20:40

צוויל..הצילו...למה אתה לא עונה כאן?!זה הפקרת פצוע מול כולן.!.........נגמרו לי הפלסטרים...אוי גוואלד...

הנה אני עונה:
אני דווקא מנוסה מאד בהפקרת פצועים - קיבלתי עיטור מיוחד על הפקרת 6 פצועים בו-זמנית תחת אש צולבת תוך צפייה בכתבה עם צחי הנגבי הדביל מנסה לשורר "אהוד ברח! אהוד ברח!" (צאלים, לא יודע אם א' או ב', נסיון מצער לקופירייטינג של 'אהוד ברק' עם 'אהוד ברח').
הם צעקו ברקע אבל לא ממש שמעתי עם הצ'אק-צ'אק-צ'אק של המסוקים ברקע כשאני מנסה להאזין לווייס-אובר.
זה לא פשוט. בחיי. הרוב יכנעו ויתבאסו וילכו להניח ח.ע. ולסחוב פצועים על הגב וכאלה. צריך להיות חזק. זה באופי.

צוויל

נאמנות מינית

על ידי פלונית* » 01 מאי 2014, 00:13

ולי יש תחושה שגמל שלמה חיה רוחנית.
זו חיה שכבר בקושי רואים ואם רואים זה
מפעים אותי.
וסיפור קשור: 7 שנים אחרי שאבא שלי נפטר נכנס לתוך הסלון שלי גמל שלמה וישב כמה ימים בלי לזוז. דאגתי
שהוא לא אוכל ולא שותה ושאולי ימות.
הרגשתי שהגמל שלמה זה היה אבא שלי
שבא לראות את התינוק הראשון שבדיוק
נולד לי.

נאמנות מינית

על ידי יונת_שרון* » 30 אפריל 2014, 22:18

לגבי חיות רוחניות, אני ממליצה לקרוא את זה:
The Author of the Acacia Seeds And Other Extracts from the Journal of the Association of Therolinguistics by Ursula Le Guin

נאמנות מינית

על ידי ביישניתית* » 30 אפריל 2014, 17:50

_ומעניין איפא אותן חיות רוחניות?
אני עדיין מחשפת, אבל אני פשוט לא שוללת מראש שהם קיימים. לבינתיים אני חושדת וחוקרת את הנמלים. יש לי הרגשה שהם הרבה יותר מתוחכמים ממה שאנחנו חושבים .

עוד משהו?_

הי, חייבת לספר כאן שהכלבה שלי רוחנית, שלא לומר כלבודהה עם נשמה טהורה וזכה מהמעלה הגבוהה ביותר.

נאמנות מינית

על ידי אם_ילדה* » 30 אפריל 2014, 17:29

סתם בשביל הצחוקים ממשיכה איתך…

ילדינו זקוקים לאינטראקציה עם ילדים אחרים להכרת המגוון לעושר חוויתי שכולל עזרי משחק שאין בידי הורה אחד לתת...
לא קשור למין, אבל קשור לסטיגמות.
מי אמר??? משרד החינוך? אנשי ההוראה?
שמת לב שאתה באתר שהוקם למען קהילת הורים שבחינוך ביתי?
אתה באתר שאנחנו לא לוקחים כל דבר שאומרים כמובן מאליו. מין זה חלק קטן ביותר ממהשינוי שזקוק לו העולם. חינוך ביתי זה שינוי חובק עולם.

אנו קולטים בשניה את גילכן האמיתי
איזה ביטחון עצמי כביר. כל הכבוד. אני מקווה שטפחת לעצמך על השכם (למרות שאני מבטיחה לך שאם הייתה רואה אותי בחיים לא היית מנחש בת כמה אני D-: )

,וילדיו אינם מכרכרים סביבו,
פתרון ראשון - הורות מכבדת. פתרון שני - חינוך ביתי!!! מתעקשת על זה כדי להדגיש עד כמה אנחנו רואים את החיים שונה.
רוב מכריע אינו מאושר מעבודתו או דירתו הפשוטה ומזונו
כמו לגבי הילדים, זה עניין של החלטת והתנהלות, זה לא חייב להיות ככה. אנחנו צריכים לקחת אחריות על החלטות שלנו, במקום לזרוק באויר, "ככה זה בחיים". זה לא. ככה אמרו לנו שהחיים. בכל אופן ככה אמרו לי, לא הסכמתי לקבל, התעקשתי כל הדרך ללכת בדרכי, והנה אני מאושרת מהמון הבטים של החיים שלי.
אני לא מנסה לנפנף מול פניך (הכעוסים?) את חיי המאושרים כדי לגרום לך להרגיש רע (אולי כן? (-:), אני כותבת רק בשביל להציג את הצד השני.
לא חייבים לקחת משכנתא לשעבד את עצמך. לא חייבים לעשות ילדים. ואם כבר עושים לא חייבים לשלוח אותם למוסדות חינוכיים, או ללדת אותם בבתי חולים, או לתת להם חיסונים, או לחתוך להם את הזין ולקרוא לזה ברית כדי להרגיש טוב עם ההשחתה האכזרית, או … לא חייבים להרגיש תסכול מהחיים.

שכל אותם בעלים היו נשואים פרקי זמן מספיק כדי לראות בהתבלות ובהשמנת נשותיהם ויחס מזלזל מצידן
אתה באמת חושב שזה לא קורה מהצד השני. אני מבינה שאתה חושב שזה בסדר שאנחנו שופטים אחרים רק לפני מראה החיצוני, תצפה שיעשו אותו הדבר לך. אז יאללה להתחיל לגלח את החזה, ואת הגב, ואת התחת גם כן בבקשה.

אשיב שכניראה יש לך בעל רובוטי שנימשך רק אליך
יש לך מזל שאני מספיק בטוחה בעצמי, בשביל פשוט לבטל את ההערה הזאת ולשייך את זה למנת משכל לא במיוחד גבוהה של המגיב (-:.
צא מזה. יש גברים שונים ממך. כמו שאני כנראה לא דומה לנשים שאתה מתעסק איתן.

ואחרון חביב
ומעניין איפא אותן חיות רוחניות?
אני עדיין מחשפת, אבל אני פשוט לא שוללת מראש שהם קיימים. לבינתיים אני חושדת וחוקרת את הנמלים. יש לי הרגשה שהם הרבה יותר מתוחכמים ממה שאנחנו חושבים (-:.

עוד משהו?

נאמנות מינית

על ידי אם_ילדה* » 28 אפריל 2014, 17:52

עוד משהו קטן במיוחד בשבילך

כל מי שמכיר אותי העיר עד כמה אני השקעתי הילדים ובזוגיות ,בעבר.
אל תאמין לכל מה שאומרים לך.
המון אנשים חושבים שאמא שלי היא אמא מדהימה. אז הם חושבים. זה מוכיח כמה שאנשים "יודעים".

נאמנות מינית

על ידי אם_ילדה* » 28 אפריל 2014, 16:44

אנחנו לא בדרגה יותר רוחנית מהם רק יותר מודעים מהם בתיכנון לעתיד מנטלית וחומרית....
תדבר בשם עצמך. אתה אולי לא בדרגה רוחנית מעבר לחומר (כמו שיש רוחניות בסקס מעבר לאקט הפיזי, אבל פיספסת את זה). סיכוי גדול שהדרך שאתה מציע לנו לנהוג על פיה תשאיר את כולנו ככה.

חוץ מזה, מי אמר שאין חיות רוחניות. בני האדם כל כך מלאים מעצמם שהם חושבים שהם יודעים הכל על עולם החי. לבינתיים איך שאני רואה את העולם להגיד שאתה אנושי זאת לא בדיוק מחמאה.

נאמנות מינית

על ידי אם_ילדה* » 28 אפריל 2014, 16:36

אתמול בלילה חשבתי על למה בכלל עניתי את התשובה האחרונה.
יש פה טענה
למשל:המסת שומן תוך-ביטני,חידוש והצערת זקיקי שיער /הצערתם.וכו'וכו'..
שזה מה שיציל את העולם.
אין יותר רחוק מזה מהשקפת עולמי, ובטח שאי אפשר לגשר.
אבל לא בגלל זה כתבתי. זה כמו שמישהי כתבה בדיון אחר. הדיונים האלה נשארים הרבה אחרי שהם נכתבים, אז אני כותבת כדי להציג את ה -
,זה אפשרי אבל מכלל האוכלוסיה זה אולי אחוז-שניים.
זה אפשרי!!! מערכת יחסים טובה ואוהבת ומשתפרת עם השנים, יכולה לקרות לכל אחד מאיתנו אם הוא ישקיע בעצמו בזוגיות, וכנראה גם אם הוא יצליח להוציא את הקביעות החברתיות מראשו.
אל תקשיבו לשטויות. זה אפשרי!!!
זה שזה אחוז קטן, עדיין מוכיח שזה אפשרי.
כמו שכותבים בלי סוף על הקשיים של להיות הורה לילד בגיל שנתיים. אז אומרים. אפשר למצוא פה דפים שמדברים בדיוק על זה. שום דבר לא מחייב, הכל תלוי בגישה שהילד מקבל. הכל אפשרי!
סליקונים, הזרקת חומרים מלאכותיים לאיברים לא מביא את האושר. הוא יכול להגיע רק מבפנים.

אורים תומים, אחרי שהבנתי את משנתך, כל מה שיש לי להגיד עליה זה שהיא אשכרא מגעילה. נראה לי שפיספסת משהו מאוד חזק בחיים.

נאמנות מינית

על ידי אם_ילדה* » 27 אפריל 2014, 16:52

גם לי יש זעמים על מה שאני רואה סביבי. תיקון. לא זעם כי אם עצב. אבל אני רואה את זה מכיוון אחר.
אני כן מקווה לקירוב בין המינים, אבל הוויזין שלי שונה לגמרי. אני חושבת שיש צורך עצום בשינוי בגישה, אבל מדובר בשני הצדדים הנשי והגברי בגלל שנים של אינפורמציה לקויה וסטיגמות לא בריאות. הכל חקוק בנשמתנו.
יחד אנחנו יכולים להשתחרר מכבלים סמויים. לספק אקדחים, חשוב ויעיל, אבל זה לא מה שחסר לנו כרגע בעולם.

נאמנות מינית

על ידי אם_ילדה* » 27 אפריל 2014, 16:47

רגע, באמת נהית הורה בגיל 14? אם כן

נשים-נכון ,אני מכליל,מוכוונות גנטית במידה רבה -הרבה יותר מהגברים להרות ולטפל בילדים ולא משנה של מי.....ואילו אנו הגברים הרבה יותר מוכוונים גנטית(פיזית)לקחת סיכונים בעבודות שטח
..ואם את בונה על בן זוגך שיתמוך בך לעת זיקנה דעי לך שהרבה יותר בטוח לבנות על הילדים
יש פה מין הסתירה. איזה פתרון יש לך, לטבע הדפוק שיצר את התלות הכלכלית הזאת (ועוד יותר גרוע גורם לגופנו להתבגר ואפילו להזקין). למשל מי יממן את הילדים בזמן שהאמא בבית איתם? הרי מבחינה גנטית היא צריכה להשאר איתם לפחות עד שהם יגמלו את עצמם, ואם יש רצון בחינוך ביתי, "התלות" נמשכת הרבה יותר שנים.

אתה זורק דברים באוויר, המון תלונות, אבל הפתרונות שלך, לפי דעתי, רק מצניחים את המעוות. כמו למשל זה -
כנ"ל בתחום הרפואה הקוסמטית(זול ופשוט הרבה יותר)....למשל:המסת שומן תוך-ביטני,חידוש והצערת זקיקי שיער /הצערתם.וכו'וכו'...
במקום שנלמד לקבל את ההתבגרות כדבר טבעי.
הגבר נישאר עם יצרו המתגבר,עם פחות זמן לאינטימיות ובאופן כללי מבין שהגוף שלה לא יחזור
מצטערת, אבל פה אתה נקרא כמו סתם עוד אחד מהעם שצופה בריאליטי (בתור אחד שלא צופה יש לך הרבה ידע על תוכניות כאלו) ורוצה שאשתו תהיה מתוקנת על ידי רופאים וחומרים מסוכנים לגוף האדם.

ועוד דבר, לקנות לילדה שלך אקדח זה לא חינוך מיני, זה הגנה עצמית. כשאני מדברת על חינוך מיני, אני לא מדברת על הגנה עצמית, וגם לא ממש על זוגיות, אני מדברת על להכיר את הגוף, לדעת איך להגיע ולשפר את האורגזמות. פה אתה אולי לא תבין לגמרי על מה מדובר, כי הגוף הנשי הוא הרבה יותר מורכב בנושא הזה, אבל הפרס הוא גמירות הרבה יותר אינטסביות (נראה לי שזה מוכח מדעית).
אני מאמינה שלפתרון הנכון לא נגיע מתוך זעם, וזלזול באחרים. ובטח לא בדרך שלהצניח את המאבק בין המינים.

נאמנות מינית

על ידי אם_ילדה* » 24 אפריל 2014, 22:57

שלום אורים תומים.
זאת אני האלמונית מלמעלה.
אניח שאת בגילאי ה-50 +
תוריד עשור (-:. (התחתנתי בגיל צעיר)
עוד ניתן ללמוד(גם ממני)
אני לא חושבת שיש גיל שמפסיקים ללמוד, ולא משנה ממי.
נוכחתי עד כמה את אינטליגנטית
תודה. (אתה יודע איך לכתוב לנשים (-: )
אני לא קונה את זה שאת בזוגיות טובה
אל תקנה, זאת זכותך. אבל האמת נשארת כהייתה. אולי חלק מההצלחה שלנו היא שילדה נוספה לנו המון שנים אחר כך. (שום דבר בחיי לא קשור למה שאתה רואה סביבך)
.ואם את בונה על בן זוגך שיתמוך בך לעת זיקנה דעי לך שהרבה יותר בטוח לבנות על הילדים
טוב, פה מי שבאשליה זה אתה (במיוחד שאתה לא מכיר לא אותי ולא את אהובי). אם אתה לא מכיר בתופעה של אהבה אמיתי זה לא אומר שזה לא קיים. אני סומכת על בן זוגי במאה אחוזים. הוא סומך עלי.

כי בסה"כ מה בנאדם רוצה?טעם לחייו....נכון?לא לקום כמו מכונה לשטוף פנים ,פיפי,להסתרק,להתאפר,ולהכין סנדוויצ'ים?והנסיך/כה זורקים חיבוק או שגם זה לא...וגם הסיפוק בלראות את הילדים מצליחים בחיים איננה באמת לב העיניין...
סוד קטן, גם זה לא חייב להיות ככה. כמו שכתבתי למעלה שום דבר בחיי לא יסתדר לך עם התאוריות שפתחת בראשך.
אני מודעת לזה שהחיים הם לא משהו. אני מודעת לזה שהאנושות זה מין של חיה שיכולה להיות מאוד אכזרית ורעה, יותר מכל חיה אחרת. אני פשוט לא מוכנה לקבל את הסיטואציה כמו שהיא. שואלת כל הזמן שאלות, ומחפשת מקום יפה בשבילי. עד עכשיו חיי הוכיחו לי שזה אפשרי, אם פשוט לא מתפשרים על הנורמל.

אני עיייפתי כבר מלדוש בתחום המיני אז ארכז את זה בתגובה זו ואנא עיייני היטב בתגובותיי בדפים שציינתי...
אבל עדיין זה הדבר שהכי מעסיק אותך. מאיך שאני מבינה מלקרוא אותך, אתה לא מחפש קשר ובטח לא אהבה, אתה מחפש זיון, וכמה שיותר עם כמה שיותר נשים שונות. יכולה לספר לך מנסיון שלי, שאהבה מוסיפה נעימות, ויותר מכך, הכרות הגוף שלי כמו של בן הזוג הגבירה עוד יותר את האורגזמה. אם עושים את זה נכון, לא רק שזה לא נהיה שגרתי ומשעמם, זה רק משתפר. אני מבטיחה לך שהאורגזמות שלי ושל בן זוגי הרבה יותר עוצמתיות בזכות שנים של אימונים. (ואל תחשוב אפילו להגיד לי שאני לא יכולה לדעת על בן זוגי (-: , כמו שכתבת אני אינטלגנטית מספיק לדעת מה קורה סביבי)

נשים-נכון ,אני מכליל,מוכוונות גנטית במידה רבה -הרבה יותר מהגברים להרות ולטפל בילדים ולא משנה של מי.....ואילו אנו הגברים הרבה יותר מוכוונים גנטית(פיזית)לקחת סיכונים בעבודות שטח
נכון , אבל מדוע היית צריך להוסיף
לפרוק את זרעינו בתוך צעירות בעלות צורה נשית
קודם כל לגבי ה- צעירות - אל תשכח שגם אתה מתבגר. זה חלק מהחיים. ואולי זה גם משהו שהחדירו לך מגיל אפס, ולכן אתה לא יודע שיש עוד בחיים חוץ מלחפש לשפוך במקומות זרים.

במקום להיות עסוקות רק במיטרד הניקרא ווסת(ואני לא מזלזל חלילה)
בדיוק על זה דיברתי. אני לא אמורות לראות בזה מטרד. זה משהו שהחדירו לנו מדורות אחורה.
ראיתיי מספיק אלמנות מבוגרות שחוו תחושת שיחרור כשהבעל ניפטר(קצת כמו גרושות)והן רוצות לעשות מהיום חיים לפני שהמחלה תיתפוס אותן
אני דווקא הכרתי המון כאלה שלמרות חיזורים לא מוכנות לשמוע על להכניס גבר לביתן.

ושאלה או משאלה לסיום:מדוע מערכת החינוך לא מעבירה שיעורי הבדלי מיגדר
אתה כותב באתר שנושא הליבה שלו הוא חינוך ביתי. אנחנו לא מחכים שמערכת החינוך תשתנה. אני מקווה גם שאתה לא מחכה שהמוסדות ילמדו את ילדך על התפתחות המינית שלהם. אל תתפלא שהם פשוט ימצאו את עצמם באותה סיטואציה כמו שלך, מתוסכל מהמין השני ובכלל מהעולם.

בת-זוגי דוגלת כבר שנים"שכל אחד יעשה מה שמתאים לו".כלכלית היא לא מרגישה מאויימת ובחרה להישאר במסגרת כמוני ,בשביל הילדים....אין אצלינו מעקבים ואין לי בעיה שהיא לוקחת טרמפ בלילה עם עמית לעבודה לשימחה של קולגה שלה או ליום הרצאות.
אז מה בעצם הבעיה אצלך, אני לא מבינה? נראה שמצאת את החיים שמתאימים לך.

טוב חייבת לשלוח, מקווה שאין הרבה טעויות.

נאמנות מינית

על ידי מחליטה* » 24 אפריל 2014, 08:56

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אורים ותומים...קראתי אותך ואתה מלא במחשבות ומסקנות ולכן כנראה גם כותב כל כך צפוף. יש לך הרבה מה להגיד ונראה שבאמת, אתה אדם שמאוד בוחן את סביבת המין האנושי, מערכות יחסים, תרבות, שפע, אקולוגיה ואני די מזדהה עם המבט הזה שלך , לאו דווקא עם כל המסקנות שלך על העולם שלנו.

אתה מדבר מנקודת מבטך כגבר שתסכולו מונע קודם כל ממיניותו ומרצונו באינטימיות וחיבה ולא מוצא בבת/בנות זוגו -פרטנרית שתזרום איתו לאורך זמן.
בדף שפתחתי בעל שלא רוצה סקס אני מדברת על אישה (אני) שתסכולה מונע ממיניותה ומרצונה באינטימיות וחיבה ולא מוצאת זאת מתואם עם בן זוגה ב- 19 שנים האחרונות שלהם ביחד. לפני החתונה היינו ארבע שנים ביחד ואז הבעיה לא הייתה קיימת.

אז ראשית דבר, ראה שהתאוריה שלך על גברים ונשים לא עומדת במבחן המציאות. אני מודה שהיא עומדת במבחן הסטטיסטיקה אבל דברים משתנים כל הזמן.
אם תגגל בעברית או באנגלית או בכל שפה אחרת על "גברים שלא רוצים סקס עם בת זוגן", תגלה שהבעיה חובקת עולם.
קודם כל עניין ההומואיות הלטנטית שעינתה נשים נשואות משחר ההיסטוריה וגרמה להן משברים נפשיים ומחלות פיזיות ונפשיות. עדיין איני יודעת אם גם אצלי זו הבעיה.
מעבר לכך- מסתבר שכל כך הרבה גברים סובלים מפגיעה בגבריותם עקב ההצלחה של בת זוגן שעולה הרבה פעמים על זו שלהם (הצלחה בקריירה, בקשרים חברתיים, קשרים עם ילדיהם ובני משפחה). הם מרגישים רע מאוד וכמה מילות זלזול של בת זוגן על חוסר ההצלחה שלהם, יספיקו להם כדי לפתח רגשות עוינות קשים אליה. גם אצלי היו סיבות כאלו ואולי זו הסיבה העיקרית?

נוסיף עוד- שעות עבודה מרובות שגולשות בימינו גם לשעות המנוחה והחופש, מטלות רבות שמחכות בבית בגלל ששני בני הזוג עובדים, אשה קרייריסטית שמאבדת את נשיותה ורכותה, ככל שעובדת יותר ויותר בחברה גברית תובענית, תזונה גרועה ביותר, עתירה בסוכר, שפוגעת בייצור הורמונלי תקין אצל נשים וגברים....

הנה קיבלנו בעיות חדשות שלא היו קיימות לפני 200 שנים. אז מצד אחד שחרור האישה הביא עמו גם שחרור לגבר המשעבד, נתן לו עזרה נוספת במלחמת ההישרדות הקשה, אך רוב הגברים עדיין לא מותאמים נפשית לשחרור הזה ועדיין קיים חוסר איזון עמוק בכל השכבות ובכל הרבדים ש..כן...משפיע גם על הזוגיות.

שאלה נוספת שנשאלת- מה היה קורה עם כן הייתה היענות מהצד השני? האם גם אז היה נשאר הרצון והכמיהה למין ואינטימיות. ידוע שאנחנו רוצים בדיוק את מה שחסר. הנה אני עומדת בפני החלטה של פרידה וכל הזמן שואלת את עצמי: האם הייתי רוצה בו באותה מידה אם היה זמין לי כל הזמן ורוצה בי כל הזמן?

שאלת את עצמך מה היה קורה אילו בת זוגך הייתה שם בשבילך על הגב או בתנוחות מפנקות אחרות כל זמן שהיית רוצה או לפחות מחציתו? עם מאהב/ת זה נראה שהתשובה חיובית אבל מה קורה שהמאהבים ממסדים את קשריהם והופכים זמנים זה לזו? לא תמיד התשובות דומות

עוד דבר זה עניין העבודה והלימוד העצמי. כל זוגיות אינטנסיבית ובמיוחד זו עם ילדים, מזמינה אותנו לעולם שלם של למידה עצמית. כשאני חושבת על זה כך, אני מרגישה שזה מוריד את רמת התסכול שלי.

נאמנות מינית

על ידי אישה* » 22 אוגוסט 2010, 20:39

צפריר שפרון
עניין זה יפה גם כאשר מעשה הבגידה, כשהוא לגיטימי וגם כאשר איננו לגיטימי. ההבדל בין שני המקרים הוא בכך שכאשר מעשה הבגידה הוא לגיטמי הרבה יותר קל להסתיר אותו שכן אז מתקיים שיתוף פעולה (לא מכוון או מודע בהכרח) בין המעשה עצמו ובין החברה הסובבת. כאשר מעשה הבגידה אינו לגיטימי החברה הסובבת הופכת לרועץ, מכבידה על שמירת הסוד
מקסים. נכון :-)

נאמנות מינית

על ידי פלוני_אלמונית* » 22 אוגוסט 2010, 12:55

יש לו מוח לצפריר ולא של ציפור

נאמנות מינית

על ידי פלוני_אלמונית* » 22 אוגוסט 2010, 12:53

_מיניים, אינטימיים או כל יחסים דואלים לעולם אינו נראה כפי שהוא באמת.
אילו המעשים היו גלויים, אמות המוסר ובעיקר מדות הצביעות היו מתמוטטות_


נכון נכון

נאמנות מינית

על ידי אני* » 13 מאי 2007, 10:30

תודה
אוהבת את תשובתך

נאמנות מינית

על ידי צפריר_שפרון* » 13 מאי 2007, 06:56

אני,
ענית שהאנרגיה שהרגשתי בעוצמה הזו היא מינית.
מעצם הפניה בדף הזה.
כאן, תרגום הרגשה זו לתחושה מינית, עולה מהמקום הזה, בו מזהה, מיגנוט, הימשכות, משיכה, שנראית שסוחפת את מי שאת היא, ואלה, למרות שנמצאים ברבדים מעודנים מהמנעד המיני, עוצמתם כמו מצביעה על המין כפוטנציאל, ומכאן מתורגמים שמה..
כאן, אם תחושתה לא עלתה מהצ'אקרה הזו או הזו, אין זה חשוב.
שכן, מטעם זה שהחליטה לפנות בדף הזה, תרגומה השכלי רמז בכוון זה.

כך, מה שחלף בין העיניים, נמצא נתפש כאילו מכוון אל בין הרגליים. עם זאת חשה בלבה שאין הדברים כך.

כאן, הפנייה זו או הדגשה זו, של הפן המיני, עלתה על מנת להעלות בירור זה, כך שספק אם קיים, יתבהר.


_רשמת גם או שמונח בעומקים,ומעליו פירמידת אדירת מימדים ובתוכו מימצאים עתיקים החנוטים בניצחיותם.
אשמח אם תרחיב ותעמיק את כוונתך. כאילו שכיוונת לגילגולים נושנים._
במובן הזה, מי שמכוונת שם זו את, שכן מדובר היה על אותה אין חשיבות שמעניק הכלי לתוכנו, לתכניו, מעצם תפקודו ככלי, זה המכיל.
אותה אין חשיבות אם מרווה צמאונו של גמל, או משמש כפח אשפה.

עם זאת, טוב אם מתבוננת על גלגולים נושנים, בהיבטי החיים האלה, בגוף הזה, ובתקופה זו.
אז, יום אתמול, או כל אירוע שחוותה בעברה, נמצאת מתגלגלת ממנו אל הווה חייך.
אז, כל אירוע שנצפה בעתידה, נובט ומתגלגל אל שם.

וגם הימלצת לי :שואפת יותר ממה שלוקחת : האם התכוונת לנושפת יותר משואפת , האם תוכל להבהיר יותר?
במצובן הזה צודקת - נושפת יותר מה ששואפת, שלוש פעמים.
פשוטו כמשמעו, ובמובן הזה של התועלת, זו עולה במובנים רבים.
עם זאת, על פני להבין את התועלת, נושמת כך.

_קדושת הזוגיות חשובה ויקרה לי מאוד.
אני יודעת שהיא יקרה מאוד גם לבן-זוגי._
במובן הזה, ברשותך, טוב להכניס את הקדושה תחת הכותרת של הבדלה, ובמובן הזה הבדלה בין יחסי ומוחלט.
שכן, העלאת קודש, מבדילה את הנושא המקודש, להיותו מוחלט, לא יחסי.
מכאן, שקדושת הזוגיות יקרה לך, על פני מאוד, יקרה. נקודה.
כאן, אם מדגישה מאוד, מדגישה אפשרות לפחות, ומכאן, הדגשה זו של מאוד, מסיטה את הקדושה עצמה, כמושג בפני עצמו אל יחסיות.
האם זה ברור?

אך מהו בדיוק אותו רחש בלב שחשתי?
במובן הזה החסירה פעימה.

_ופעמים מספר גם בעבר בנוכחות של אנשים ערים או עוצמתיים או מורים ?
האם אתה מבין למה התכוונתי. בתחושה הזו._
על פני מבין, שלא מתבקשת כאן הבנה, עולה האבחון הזה.
ומתוך אבחונה שלה, טוב אם מתבוננת על תחושתה הרגשית, זו שמעלה את הזכרון הזה, בו נצבת אל מול עוצמותיה הפנימיות, כשאלה מתגלמות על ידי דמות זו - הזכרית, להיות מונפות אל מימושן ברמת התחושה הפיזית, דרך מי שהדמות הזו היא, שכן, השכילה לזהות את אותו זיק נשמתי, אלוהי, העולה דווקא מהדמות הזו, כמו נמצאת מתבוננת על עיני הבריאה, המרצדות במבטיו.
זיק אלוהי קיים בעיני כל אדם באשר הוא.
דמות זו אם כך, כמו נשלחה במיוחד עבורך, על מנת שתהיה לך למורה.
ובמובן הזה, זיהוי של חסד זה, שנשלחה אלייך שוב, ההזדמנות הזו, הוא המעלה התפעמות, ומודה על אלה בלבה.

_וזה שונה מהרגש / התחושה שקיימת ביני ובין בעלי שיש בה אנרגיה נעימה ומופלאה של פרפרים בשעת מעופם.עם ריח ניחוח שמעדן את הנשימה.
האם תוכל לספר לי גם אתה על אותה התחושה?אותו הרגש?
מהו?_
במובן הזה, תחושותיה כלפי אהובה, כוללים את קודש הקודשים, במובן הזה, של כוליות השיתוף, ברמת שותפות גורל, בעוד תחושתה אל הזר, עולה מהמקום בו, זה נמצא מזכיר לה, את האדם שהיא, במובן הזה של ראשוניות האדם, בעומדו אל מול עצמו, מביט נכוחה בגובה העיניים, אל הבריאה.

כאן, כאשר מעמידה את האדם הזה במדרגת המורה, במובן הזה שבאה ללמוד שם, את מה שיתגלה לה, בהדרכתו, או בעצם נוכחותו, טוב אם זוכרת, שבהיותך שותה ממעיין זה, ומגלה את הטעמים שבאים אל חייה, נמצאת גם את, כמורה בעבורו.
כלומר, כפי שהנך מלמדת את מה שמבקשת ללמוד ולהעמיק שם, כך גם, הנך לומדת א מה שמבלי משים - יש מי שלומד ממך.

כאן, אם כן, על מנת להפריד בין אלה, טוב אם פותחת את תחושותיה הפיזיות, את הרגשותיה הרגשיות נפשיות, ואת הבנותיה עם בן זוגה, ומניחה שם מילים טובות, ומדגישה אך ורק את כוונותייך, ומבקשת לברר מהם תחושותיו, הרגשותיו והבנותיו, ומקשיבה רוב קשב, ואז, תוך כדי הבירור הזה עם בן הזוג, מבהירה את הדברים גם לו גם לעצמה, ומשם יוצאת ללימודיה, עם ברכת הדרך.

כמו מניף נמל הבית את הדגל הזה של 'ברכת הדרך', בצאתה להפלגות אלה, של התנסות אישית.

את הפנינים ששולה מהים, את האוצרות שעולים ממסעות אלה, מראש הרי מתכוונת להביא אל נמל הבית, לשם קישוט מקדש האהבה, לשם שמחת בני ביתה, משפחתה.

ובמובן הזה, של תואם מושלם, שוב, נמצאת מגלה את החסד, ומודה.

תודה רבה.

<שלם>

נאמנות מינית

על ידי אני* » 13 מאי 2007, 00:12

ראשית - תודה . גם ממני. על יופי ודיוק התשובה.

אך נותרו בי שאלות ורצון להבין דקויות ולהתמיר רגשות.

ענית שהאנרגיה שהרגשתי בעוצמה הזו היא מינית.
ואני בניסיון להתמירה תוהה- למה לא הרגשתי אותה בצ'קרה התחתונה? למה הרגשתי סוג של "משהו" שחלף בין העיניים. צורך להסתכל חוסר יכולת להוריד את המבט. כל תשומת הלב הופנתה אליו.
אפילו שניסיתי לא.
כפי שכבר כתבתי - הידהוד בלב, מעין פחד או דופק שקופץ. קשה לתאר בדיוק את אותה תחושה בגוף. אבל הגוף מתכוונן שונה. הופך למקשיב לגוף האחר בצורה שונה. וכן לגבר אבל בלי מיניות מובהקת,
יותר כמו מיניות מותמרת. אך איני בטוחה.ואם כן אז ממה אני חוששת?

רשמת גם או שמונח בעומקים,ומעליו פירמידת אדירת מימדים ובתוכו מימצאים עתיקים החנוטים בניצחיותם.
אשמח אם תרחיב ותעמיק את כוונתך. כאילו שכיוונת לגילגולים נושנים.

וגם הימלצת לי :שואפת יותר ממה שלוקחת : האם התכוונת לנושפת יותר משואפת , האם תוכל להבהיר יותר?

וגם - בנושא הנאמנות העצמית - ההסחפות - וקידוש הזוגיות
קדושת הזוגיות חשובה ויקרה לי מאוד.
אני יודעת שהיא יקרה מאוד גם לבן-זוגי.
הדפים האחרונים בעיניני האישות /מיניות תרמו לי רבות לחידוש התשוקה, להבנה שהרבה ממצב המיניות שלנו קשור בהתנהגות שלי ,בדפוסים שסיגלתי בתוך הקשר ובציפיות שווא.
תשובותיך לשאלות של אחרים האירו גם לי את דרכי ,ואני מאוד מודה.
ודוקא מתוך המקום הזה עולה פתאום השאלה הזו של נאמנות, של היסחפות, ואפילו מבחינתי של בחירת מקום עבודה וחיים בכלל לצד אדם שעורר בי סוג כזה של רגש/חישה.
עדין לא הזדמן לי לבדוק שוב את מה שהתעורר. אך אני מקבלת את ההמלצה - להופכו למדרגת אח, להפוך את אותה קירבה עוצמתית לקירבת אח.

אך מהו בדיוק אותו רחש בלב שחשתי?
ופעמים מספר גם בעבר בנוכחות של אנשים ערים או עוצמתיים או מורים ?
האם אתה מבין למה התכוונתי. בתחושה הזו.
היא שונה מתחושה מהרגש שקיים בלב אצלי אל אהובי.
ואם אדייק התחושה הזו אינה קימת אצלי היא קיימת ב י ן
כלומר זו תחושה מיוחדת שחשתי אותה בעבר בין שני אנשים.בין הלב של שני אנשים. וזה קרה לי רק עם גברים.והם היו מורים שלי ללא קשר מיני.והיא תחושה חזקה עוצמתית ומעט מפחידה.שדורשת את מלוא תשומת הלב.
וזה שונה מהרגש / התחושה שקיימת ביני ובין בעלי שיש בה אנרגיה נעימה ומופלאה של פרפרים בשעת מעופם.עם ריח ניחוח שמעדן את הנשימה.
האם תוכל לספר לי גם אתה על אותה התחושה?אותו הרגש?
מהו?

נאמנות מינית

על ידי אישה* » 12 מאי 2007, 22:55

תודה רבה, גם לשלם גם לצפריר @}

נאמנות מינית

על ידי צפריר_שפרון* » 12 מאי 2007, 22:43

אישה,
היה שווה את הסבל

כאן, במובן הזה, טוב לקחת מהסבל את משכו, ולהניח את ההשוואה הזו או ההשלמה הזו שמעמידה אל מול הסבל בעידוד הזה.
שכן, כאשר מציינת לעצמה שהיה שווה את הסבל, כבר נמצאת טומנת באדמה הזו, של אפשרויות העתיד, סבל.

מכאן, שכאשר מדברת על כוח ההתמרה, מתמירה, את אותו משך סבל, שנמצא המשך הזה קל לה לנפש, כשסובלת, ואז, כשמתמירה את יכולת המשיכה הזו, מבחינת משך הזמן, נמצאת ממנפת משך זה, אל תוך התהוות ההוויה הזו, בהווה הזה, בו לא מבקשת אחר סיכומים, או תחזיות, אלא, להיות נוכחת, ולקבל, במובן הזה, את החסד הזה, בתודה גדולה, גם אם זו אילמת.

הרטט הזה העולה מלב פועם וחי, כאשר מסתלסל ועולה מתוך הודייה, בהווה קיומו, נמצא כמו צובע את העולם כולו, בשמחת הקיום, מגלה את שמחת הקיום שקיימת שם בלאו הכי, שפועמת, באבר הזה הלב, ובמובן הזה, שמחה זו, עשויה גם להיתפש ככוח המניע את סבוב כדור הארץ, למשל.
מודה על ההווה, מניחה את העבר בעברך, מאשרת את עתידך כמה שבא לקראתה, וזה אכן מגיע, ומאפשרת לרטט הלבבי, להניע את שמחת הגוף, את מילואו, את עינוגיו, כמנכיח את עצם הקיום, של אין קיומך, בחומר.

תודה רבה.
<שלם>

נאמנות מינית

על ידי אישה* » 12 מאי 2007, 21:36

אז, המתח המיני הזה, שנמצא מוארק אל הרוח, מבקש אחר קיומו, ומבקש אחר פורקנו הפיזי, ונמצאת כל דמות מהשניים, שבה אל ביתה, אל אהובה, אל האהבה הגופנית, כך שההשראה הזו של עונג רוחי, ברמה הזו האנדרוגינאלית באותו אירוע א-מיני, מצטרפת אל מעשה האהבה הגופני, ומאפשרת שחרור גופני, ומשלימה את העונג הזה, כך, שהמעשה המיני, נמצא גם הוא מתעלה אל גבהים שמעבר לחומר.

מדויק.
ההתמרה.... יש לה כוח בלתי ישוער. זהו גילוי מעודד עד מאוד.
היה שווה את הסבל :-)

נאמנות מינית

על ידי צפריר_שפרון* » 12 מאי 2007, 12:42

קרן,
כן, גם בעבורי.
תודה לך שהארת.

>צפריר>


אני,

כאן, אם כך, מבקשת לברר האם האנרגיה הזו שחשה, היא אנרגיה שבהכרח מייצגת את מיניותה, זו הנכבשת.

ובמובן הזה, בהחלט כן, שנמצאת האנרגיה הזכרית הזו, ניתן לומר, מבלבלת-מלבלבת את מיניותך, במובן הזה, שנמצא הגוף נענה שם.
כך, ברמות האלה הכימיות, נמצאת נמשכת, מתמגנטת, אל ההדף הזה, הזכרי, שיודעת שתשמח להיות נכבשת על ידו, במובן של הנכונות להכיל, להתפרק, ולהשתעשע ברמה הזו המינית.
מקום זה, בו משתוקקת הנפש להיות במסירות מלאה, להעריץ במובן של להניח בידיו את גופה, לשם עינוגו, לשם חווית הכלי, שנמצא משרת את העולם, ואינו מקפיד אם אלה מים הנמזגים אליו וממנו, או שמן, או דלק, או שמונח בעומקים, ומעליו פירמידה אדירת מימדים, ובתוכו, ממצאים עתיקים, החנוטים בנצחיותם.

אז, נמצא הגוף מתעורר לשם הנכחת עינוגיו, ונמצאת חשה את הולם הלבב.

ומכך שפונה דווקא בדף הזה, שעיקרו המין ומה שסביב לו, במובן הנאמנות העצמית, זו הנבחרת במודע להתקדש לנאמנות זוגית, הן במובן הזה של ייחוד איחוד הבשר לדמות אחת, כזוג, או במובן הזה, שהנאמנות הזוגית מאפשרת לכל אחד מחלקיו את החופש המיני - יכולה לזהות כי זה בדיוק מקור הסערה, כפי שנתפש בעינייך, ובגופך, בקירבה אל האיש הזה.

עם זאת, הבחינה בפוטנציאל גנוז המתקיים שם, בו יכולה להתמסר אל הדמות הזו במובן של תלמידה, שמבקשת ללמוד ממנו, וחשה שיש לו מה ללמד אותה.

כאן, כל תסריט אפשרי.
שמכירה את עצמה, ומכירה ביכולותיה להיסחפות הזו, המינית, ומבקשת לקבל איזו הבטחה שלא תיסחף שמה.

עם זאת, עולה ציפייה סמויה, או תשוקה, ברמה הזו הגופנית, שמורה זה, עשוי דווקא ללמד אותה רבות, דווקא דרך המין, דרך הגוף, ורק המחשבה על כך, נמצאת מסחררת את דעתה עד כדי כך, שאהובה, הגבר שלה איננו היחיד שנראה חיוור, אלא, העולם כולו נמצא מונח הצידה, ומכאן, התפעמות זו דוהרת ומתגברת.

כאן, אם כן, מפרידה בין תחושותיה הפיזיות, ובין דעותיה.
אז, מקשיבה רוב קשב לגוף, ונמצאת מעמיקה את הקשב הזה, ומאריכה ככל הניתן את משך ההרגשה הזו, ומציירת את ההרגשה הזו הנפשית כגל, ורואה את שיאיו, ואת רגיעותיו, ונמצאת מעניקה אל הגוף את הנשימה הזו, בה שואפת יותר ממה שלוקחת, שלוש פעמים, ואז חוזרת לנשימתה הרגילה.

ונוצרת את ההרגשה הזו, את התחושה הגופנית, ופונה אל האיש שלה, אל אהובה, ונמצאת למדה יחד איתו, וממנו, את הגילוי הזה, המיני, בתשוקתה המינית, הפיזית, וגם אם נמצא הגבר הזר (ואפשר שבעיקר מעצם זרותו), כטריגר לתשוקתה, עדיין, מתאחדת בבשר עם אהובה.

כמו שומרת את האנרגיה הזו הזרה, כרקע להווה התנסותה המינית, ובכך לא רק שכבר מיישמת את השעור הראשון שנמצאת למדה מהזר, דווקא במובן המיני, כגילוי, אלא, נמצאת מאפשרת לעצמה, ליהנות מכל העולמות.

אז, משם, יכולה להתקרב אצל הגבר הזר, ולייחד את מימוש התשוקה הפיזית, לביתה, עם אהובה, ומשם, כמו יכולה לדלג על המין, וללמוד, יחד עם זה, הזר לה, את האדם שהיא, את האדם שהוא, את האדם.

כאן, טוב ראשית להתבונן בכתוב, גם בתשובות הקודמות, ומכאן, אם נוצר קשר עם הזר הזה, טוב אם מסבירה את פניה אלו מלפניו, ומבהירה שקיימת משיכה, במובן המיני, ומבהירה שמבקשת לדלג מעל משוכת המשיכה הזו, ובוחנת את תגובתו, ואת תגובתה לתגובתו, ואז יכולה להחליט הלאה.

אם מצליחה להעביר את הזר למדרגת אח, במובן הזה, כאילו היה אחיה הביולוגי, תוכל לשמור על הקרבה הזו, מבלי להעלות אליה את המתח המיני.

האם זה ברור?

<שלם>

נאמנות מינית

על ידי קרן_שפע* » 12 מאי 2007, 11:43

צפריר
השורות שכתבת כאן נמצאו עבורי מאירות עיניים.
תודה.
@}

נאמנות מינית

על ידי צפריר_שפרון* » 12 מאי 2007, 11:20

אישה,
_שנים האמנתי שקרבה ואינטימיות עם גבר סופה בהכרח מין, לכן או שויתרתי על חברויות טובות עם גברים, או שבאובססיה נמשכתי לכל גבר שהיה לי נעים ונחמד במחיצתו.
בשני המקרים סבלתי._

במובן הזה, אם כן, אמונותייך, הן שקבעו את המסלול הזה.
הסבל, שנמצאת זוכרת מיחסים אלה של ריסון עצמי, לדחיה, מאדם שנמצאת נמשכת אליו, מתוך דריכות, והסבל שנמצאת זוכרת מאותם מקרים בהם אפשרה קירבה, בכל מקרה, נמצא צרוב כזכרון של סבל, מפאת הקלות בה הנפש מקבלת את הטוב, ומדחיקה אותו, את הטוב הזה, כמו מצפינה אותו, אל תוך המובן מאליו.

אז, שוכחת את הנינוחות הזו, של אינטימיות, בה, נמצא הגוף עצמו ברפיונו, מעצם הקירבה האנרגטית, שכן, בהחלט מתענגת באירוע עצמו, עד שעולה הבלימה הזו, בה דרוכה כקפיץ, שמא יתממשו תשוקותיה, ובמובן הזה, מעדיפה לפנות אל הסבל, כמפלט מהטוב, שכן, מחוזות הסבל מוכרים לה היטב, ושם מוצאת את עצמה ניתן לומר, שוחה כדג במים האלה.

כאן, נושא זה של האנרגיה המינית, המשיכה המינית, והרצון להתאחדות בבשר, איננו נדרש להתעלמות ביחסים האלה בין גבר ואשה שאינם משוייכים לזוגיות מינית, וטוב דווקא להכיר בכך, שאפשרות זו של קיום יחסי מין, נמצאת שם, בחלל האוויר, ומכירים בכך, שבוחרים בכך, שרמה זו, המינית, איננה מתממשת, ברמה הפיזית, אלא, מתועלת ליצירה משותפת, אותו מכנה משותף שדרכו נמצאים מגלים ביחד, ולחוד, עניין.

אז, בהכרח נמצאת האנרגיה המינית מתקיימת ברבדים האלה המעודנים, של רטטים העוברים באוויר מגוף לגוף, כתקשורת מובנת מאליה.
כך, למשל, עצם הקירבה של אנרגיה גברית לאנרגיה נשית, נמצאת משלימה אנרגטית את שני הצדדים.
במובן הזה, השלמה אנרגטית זו איננה מספיקה לסיפוק הגוף הפיזי, אלא, נמצאת מספקת את הרגיעה הפיזית, שמאפשרת נוכחות שקטה, בה יכולה הנפש להתמקד באירוע אחד, ולהפריד את הסיפוק הפיזי משם, מתוך חירותה.

השלמה אנרגטית זו, כאשר היא מעודנת, מודעת, וגם מקבלת אישור מושגי, מילולי, במובן הזה שאלה מדוברים, אם ברמה האישית בין השניים, ואם ברמה הזו שכל נושא המין פתוח לשיחה, ונמצאים פתוחים להקשבה הדדית, ולהענקת זוויות המבט, הן הזכריים והן הנקביים, ברמה הזו המילולית, כמו משלימה את הדדיות האנרגיה המינית, כשזו מונכחת אך ורק ברמה האנרגטית.

אז, כמו נמצאים השניים, מתכנסים לאנדרוגונאליות, במובן הזה, שנמצאים מתעלים לדרגת האדם, במובן הזה שאדם זה איננו נקבי ואיננו זכרי, או במובן הזה, דרגה זו שהיא גם זכרית וגם נקבית.
אז, נמצא המפגש הזה, ההדדי, משרת קשר שאיננו מיועד לרמה הפיזית.
כך, שהיצירה המשותפת, גם היא, אף אם יוצרת ברמת החומר, במובן הזה שיכולים השניים לקחת חמר, וליצור ממנו מבנה, איננה פונה אל היצירה הגופנית, הטבעית, והאולטימטיבית לגוף עצמו, במובן הזה של הולדה, יצירת חיים, והתכנסות אל תוך שותפות גורל במובן של קשר דם.

כאן, היבט זה של אנדרוגינאליות נמצא כמובן מאליו בבסיס האדם, כמו זוכר האדם את התהוותו הראשונית, בה עוד לא נבחר הפן הזה של אברי המין, ומכאן, אדם.

הבשלה אל יחסים אלה, אל מעבר לזהות האישית במובן הזה של מין, איננה מדברת רק על יחסים בין גברים לנשים, אלא, בין בני האנוש כולם.
שכן, מתח מיני מתקיים בכל אשר נפגשים שניים, גבר עם גבר, אשה עם אשה, וגבר עם אשה.

וכאשר המתח המיני הזה, מודע, ואין מתעלמים ממנו, אלא מכירים בו, ונמצאים מסכימים לאנרגיה הזו, הדלילה, ברמה האנרגטית, להתאזן, נמצאים אם כך, כמו עוברים לשדה אחר, בו, מודעים למתח הזה, המתאזן אנרגטית, עם זאת, השראת המתח הזה, נמצאת מסוככת, במובן הזה של סיכוך, את האירוע הזה, ומופרדת אל נבדלותה, בעודה מתקיימת, כפי שהשמיים, כיפת השמיים, נמצאת מובדלת ממבט המושלך אל שדות הפטל, בעודה מסוככת את האדמה ומאפשרת את הקיום על פני הכדור הזה, במובן הזה הקיום של העין המתבוננת, והקיום של שדות הפטל.

אז, המתח המיני הזה, שנמצא מוארק אל הרוח, מבקש אחר קיומו, ומבקש אחר פורקנו הפיזי, ונמצאת כל דמות מהשניים, שבה אל ביתה, אל אהובה, אל האהבה הגופנית, כך שההשראה הזו של עונג רוחי, ברמה הזו האנדרוגינאלית באותו אירוע א-מיני, מצטרפת אל מעשה האהבה הגופני, ומאפשרת שחרור גופני, ומשלימה את העונג הזה, כך, שהמעשה המיני, נמצא גם הוא מתעלה אל גבהים שמעבר לחומר.

היבטים אלה, מתקיימים גם בין שניים שמקדשים את המיניות בינם לבין עצמם, במובן הזה של זוג, במובן הזה של משפחה.

עם זאת, העלאת היבטים אלה, לרמת המודעות וההתבוננות, מאפשרת, לכל אחד ואחת, גם לצאת אל העולם, ולהביא משם, את ההשראה הזו, את ההעשרה הזו, מהפלגותיו האישיות, כך, שקנאה, כבר איננה מתבקשת לשם התשוקה, אלא, עולה התשוקה הזו, להניח בידי כל צד, את הביטחון המוחלט, את האמון הרחב, שנמל הבית, יסודותיו יציבים וחזקים מספיק, והוא נמצא שם, כבסיס למסעות, שכן, כל מטרת המסעות האלה, היא להביא מהבית ולהביא אל הבית, לשרת את העולם ולשרת הבית, להיות חלק בלתי נפרד מהשמיים ומהארץ, להיות חלק בלתי נפרד מהמשפחה ומהבית, גם אם נמצאים מעבר לים, וגם כשמתכרבלים מתחת לאותה שמיכה, ונמצאים ספונים באינטימיות הזו השלמה, ברמה הגופנית וברמה הרגשית, וברמה הזו של היות כל האדם, כל אדם, אדם.

הבשלה אל אלה אם כך, מבקשת אחר זמן.
ומכאן, כאשר עסוקים השניים, בהנחת היסודות, ובבניית נמל הבית, לתפקודיו, נמצאים דרוכים לכל אפשרות של איום על המשפחה.
ומתוך כך, שמרסנים אפשרויות אלה של תקשורת "חוץ גופית", נמשכים אף יותר ליחסי מין גופניים עם זרים.
אז, נמצאים מאמינים שכל קשר בין גבר ואשה נגזר גורלו להגיע אל איחוד הבשר.
אז, נמצאים משתמשים בקנאה לשם הנכחת התשוקה, לשם היכולת לשמור על קדושת היחסים המיניים, ולשם התמקדות בבניית נמל הבית.

כאן, אם מעונינת לנטרל את הנושא הזה המיני, בקשר עם גבר, נמצאת מאצילה דווקא את המהות הזו של אחווה, כך, שנמצאת מדמה שהוא אחיה בשר ודם, ומתוך ההדמייה הזו של קשר דם, נמצא העניין המיני, כמו מופנה הצידה.

על פני לרעות בשדות זרים, לראות את השדות כולם, כראויים למבט אוהד, משתאה, כחלק מהוד ההתקיימות הזו, כוח החיים באשר הם.

תודה רבה.

<שלם>

ובמובן הזה, תודה גדולה לאשה 'קטנה' אחת, אהובה במיוחד, על האיש הזה, שכותב כאן, והמבינה מובנת.
>צפריר>

נאמנות מינית

על ידי אני* » 12 מאי 2007, 10:02

מה קורה ופתאום יש פגישה עם גבר שכאילו גובר בי פתאום.
שמהדהד בעוצמה בתוכי (אנרגטית).לא ממש בפיזי.

אני חוששת מכך והתרחקתי, אך ההתרגשות העוצמתית נשארת מרגע המפגש - ורק מפגש עיניים.

לא בטוחה שמדובר בעוצמה מינית. אולי העוצמה היא פנימית.
ללא הקשר מיני.
אך מאחר והוא גבר. ועוצמתו האישית גדולה ומהדהדת ומרגשת ומגדילה וסוחפת כאילו את שלי.
אני חוששת. מתרחקת. ואולי בכך מפסידה הזדמנות לצמיחה לגדילה.

כלומר, מתוך החשש לחוסר נאמנות שלי, מתוך החשש להיסחפות עם עוצמה שאיני מכירה היטב- (כי באותם רגעים אלו שהיה מפגש -בן - זוגי ,אישי, אהובי, - נותר מבחינתי חיוור בצד.)אני בעצם מוותרת על מפגש

בעצם לא ברור מתוך מה איני רוצה במפגש שבעצם אני כן משתוקקת לו.
האם החשש שאסחף ואבגוד -
האם אגלה שבן-זוגי אינו מתאים לי ולכן עוצרת הכרויות אחרות גם עוצמתיות שנפגשו בדרכי.
ואולי איני רוצה לגדול. ויש בבן- האדם הזה את מה שיכול לעזור לי לגדול ולאו דוקא דרך מין.

אני לא בטוחה שהצלחתי להבהיר ממש את מה שקרה.
כי גם לפני שהכרתי את אהובי פגשתי פעם אדם שעורר בי סוג כזה של תחושה. והעוצמה היתה חזקה. כאילו שהלב שלו ער באופן אחר. מעין מורה.
היום כשאני אמא ואשה נשואה קשה לי יותר להפגש כך.
יש משהו (ואת אותו המשהו קשה לי להבהיר לעצמי) שמקשה עלי להתחבר להפגש ולחוות את האדם הזה.

אשמח להתיחסויות לסוגיה.

נאמנות מינית

על ידי אישה* » 12 מאי 2007, 09:30

ובמובן הזה, דוגמאות ליחסים חבריים, אינטימיים, ברמת האינטלקט, בין גברים ונשים, מבלי כל היסחפות למתח מיני, מתוך תנועה טבעית של מפגש אנושי, המתעלה מעל הזכר והנקבה, יש למכביר, מן הסתם, דווקא מתוך איחוד, מבלי שזה מוסתר או מוצנע, שכן היצירה המשותפת הזו - איננה בחומר.

שנים האמנתי שקרבה ואינטימיות עם גבר סופה בהכרח מין, לכן או שויתרתי על חברויות טובות עם גברים, או שבאובססיה נמשכתי לכל גבר שהיה לי נעים ונחמד במחיצתו.
בשני המקרים סבלתי.

נאמנות מינית

על ידי רעות_וצליל* » 03 מאי 2007, 22:30

_שכן, כאשר היא מעונינת, והוא מעוניין, תמצא הדרך ותמצא ההצדקה לעקוף את "איסור הייחוד", כך שזה "יקרה".
וכאשר הוא והיא, נמצאים נאמנים לעצמם, ומתוך הנאמנות הזו בוחרים בנאמנות לא רק במובן הזוגי, המיני, אלא בנאמנות בכלל, כקוד של אחוות האדם, שלא לפגוע באחר, מתוך הידיעה שפגיעה באחר משמעותה פגיעה בעצמך, אין כל צורך באיסורים, שכן, אין הכרח ליחסי מין כאשר גבר ואשה נמצאים לבד, לעולם זו בחירה._

אמן!!

נאמנות מינית

על ידי צפריר_שפרון* » 02 מאי 2007, 20:25

מתנה,
בסך הכל, מספר לא מבוטל של בגידות קורה "על-הרגע" כיוון שגבר/אשה היו לבד במקום סגור איסור ייחוד ומפה לשם, קצת דיברו, קצת התקרבו, נגעו, וכך זה נגמר...
כלל וכלל לא.
יחסי מין בין בוגרים, שאינם נשואים זה לזה, ואפשר שיהיו נשואים לאחרים, אינם "קורים על הרגע", אלא אם כוונו את המסגרת, את הנסיבות, כך שיאפשרו למין להתרחש, מראש.
כלומר, אותו אירוע, ש"קורה ברגע", נמצא מתוכנן ומבוקש על ידי אותם "בוגדים", על ידי אותם "נבגדים", ולתועלת כולם.

גם כאשר יחסי המין נתפשים כקורים מאליהם, יש לקחת בחשבון, שהסכמה לאירועים אלה, במובן הזה, פירושה הזמנתם.

מכאן, שהאמונה, שגדר חיצונית, היא המתבקשת, איננה אלא אחיזת עיניים, ואיננה מונעת דבר.
שכן, כאשר היא מעונינת, והוא מעוניין, תמצא הדרך ותמצא ההצדקה לעקוף את "איסור הייחוד", כך שזה "יקרה".
וכאשר הוא והיא, נמצאים נאמנים לעצמם, ומתוך הנאמנות הזו בוחרים בנאמנות לא רק במובן הזוגי, המיני, אלא בנאמנות בכלל, כקוד של אחוות האדם, שלא לפגוע באחר, מתוך הידיעה שפגיעה באחר משמעותה פגיעה בעצמך, אין כל צורך באיסורים, שכן, אין הכרח ליחסי מין כאשר גבר ואשה נמצאים לבד, לעולם זו בחירה.

ובמובן הזה, דוגמאות ליחסים חבריים, אינטימיים, ברמת האינטלקט, בין גברים ונשים, מבלי כל היסחפות למתח מיני, מתוך תנועה טבעית של מפגש אנושי, המתעלה מעל הזכר והנקבה, יש למכביר, מן הסתם, דווקא מתוך איחוד, מבלי שזה מוסתר או מוצנע, שכן היצירה המשותפת הזו - איננה בחומר.

פן זה, נעלם מהעין, במיוחד כאשר התפישה הבסיסית מחייבת מין בין גבר ואשה, כמקרה הכרחי, שיש למנוע את הנסיבות - מלאפשר אותו.

כאן, אין כל ערך נכון או לא נכון אלא לאדם עצמו, לזוג עצמו.
ומה שנתפש כבגידה, נמצא ראשית מעלה את הבגידה העצמית, כשבפועל, נמצאים אירועים אלה, ככלים לבירור מעמיק, החותך, פשוטו כמשמעו בבשר החי.

והדברים מוקצנים בנושא הזה שמשמעותו הביולוגית הולדה, ומשמעותו התיאולוגית שותפות גורל, ברית, בעוד היבטים אלה המיניים, נמצאים כמשל לכוח היצירה, במובן הזה, כוח זה, לא ניתן לסייג או להגדיר לאורך זמן, וגם אם אלפיים שנה, גדרות אלה הצירו את היצירה, בקנה המידה הרחב, יכולה לראות שההתנהגות האנושית, היא התנהגות אנושית, היא התנהגות אנושית.

והחסד הוא, עצם נשימת אפינו, האוויר, ההווה, המים, השמיים, האדמה והאדם.
כל אדם.
באשר הוא.

תודה לך.

נאמנות מינית

על ידי קט_קטית* » 02 מאי 2007, 14:28

הרבה יותר ממין חולף ומזדמן, שקורה כמעט לכולם, אבל כולם מכחישים

מה זה קורה_? מה זה, גרעפס אחרי קולה? חירבון של ציפור על הראש? מה זה _קורה כמעט לכולם?
למה לי זה לא קורה?

אני לא רציתי כלום, ישבנו דיברנו, פתאום החלקתי ובטעות נכנסתי לה בין הרגליים. אופסססססססס

נאמנות מינית

על ידי אנה_בי* » 02 מאי 2007, 14:07

לא מבינה למה אנשים חושבים שיחסים פתוחים זה מין "קול" שכזה! (אולי הייתי צריכה לכתוב את זה ב"מעצבן לראות מסביב"?).
"משעמם לי עם בעלי/אשתי"... ואז מתחילות כל מיני "ווריאציות" כמו יחסים פתוחים, ריבוי אהבות וכד' שלדעתי זה לא פתרון אלה רק מחמיר את הבעיה שבגללה הזוגיות נהייתה קשה. אנשים לא רוצים להשקיע בלעבוד על עצמם, על היחסים שלהם, לא רוצים לקחת אחריות לכן הם ממציאים כל מיני מוסגים שיצדיקו אותם.
אני בגישה שאם יש בעיה בזוגיות אז מטפלים בה ולא בורחים החוצה כמו אכברים מספינה טובעת.

נאמנות מינית

על ידי תפקחו_את_העיניים* » 02 מאי 2007, 13:49

לפי דעתי, כל הפולמוס הזה על מותר/אסור לגיטימי/לא לגיטימי לחוות יחסי מין עם בן/ת זוג אחר, מפספס משהו עקרוני וגדול
כשבני זוג נישאים (מהתחלה-בלי לקיים שום מגע קודם) בהחלטה תקיפה שהם נשארים נאמנים במונוגמיה. <לפי דעתי לא נכון כלל ה"בגידה היא בלב ולא במעשים" כיוון ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" ולא סתם בורא עולם נתן את הדבק ששמו מגע (מגע הקסם) לבני זוג נשואים על מנת לקשר* אותם...>

זה נותן כוח ושלוות נפש להתגבר על משברים בחיי הנישאין ולא "לעמוד למבחן" NON STOP

נאמנות מינית

על ידי הנצו_הרימונים* » 02 מאי 2007, 13:33

מצד שני, או שלישי, או רביעי - למה שהוא יהיה מוגבל רק אלי? אולי אפשר לרענן את המיושנות של המוסד הסגור הזה, מוסד הנישואין, ולהעניק למי שרוצה בכך מפלט "חוקי"? למה זה חייב להיות "ככה" ולא אחרת?

ולמה לא לרענן את מוסד הנישואין עצמו מבפנים?????????????.

נאמנות מינית

על ידי מתנה* » 02 מאי 2007, 13:22

טוב, עכשיו אני מבינה באופן כפול ומכופל את משפט חכמינו זכרם לברכה: "אין אפוטרפוס לעריות"
וביתר תוקף את הגדרים הכל כך נחרצים על מגע בין גבר ואשה זרים =לא נשואים.

בסך הכל, מספר לא מבוטל של בגידות קורה "על-הרגע" כיוון שגבר/אשה היו לבד במקום סגור איסור ייחוד ומפה לשם, קצת דיברו, קצת התקרבו, נגעו, וכך זה נגמר...

נאמנות מינית

על ידי אלמונית* » 05 יוני 2006, 21:53

כל כך כל כך רוצה מישהו אחר שלפעמים פשוט בא לי לצרוח. הוא איתי בעבודה, יש פלירטוט, אפילו דיבור ישיר על זה. גם הוא רוצה. לא ברור לי אם יותר מזיון. ואני? אני נשואה.עשר שנים ומזמן אבל באמת מזמן שלא נמשכתי ככה לגבר. כל פעם שאנחנו נפרדים בסוף היום אני נקרעת כי כל מה שאני רוצה זה ללכת איתו ולהשאר שם, איתו ביחד. אבל אי אפשר. אם מישהו היה אומר לי לפני שנה שאני אמצא במצב הזה סביר שלא הייתי מאמינה. אני אוהבת את בעלי יש בינינו יחסי אמון, היו לו המון ספקות בקשר אלינו המון שנים ודווקא בשנתיים האחרונות הוא שלם איתי, אנחנו חושבים על תינוק מנסים כבר יותר משנה ללא הצלחה (כן אני יודעת גם זה לא עוזר). אני חושבת לעצמי מה היא בגידה? האם העובדה שאלך איתו הביתה ונזדיין זה מה שישנה? לפעמים נראה לי שבגידה רגשית גרועה הרבה יותר. הרי זה שאני מאוהבת בו, רוצה אותו, רוצה להיות איתו, חושבת עליו כמעט כל הזמן האם זה שלעצמו אינו גרוע יותר מבגידה גופנית? איפה הגבול? אוקי לרצות סקס עם מישהו אחר ולהשתעשע בזה בראש נראה לי טבעי אבל איך מפרידים זאת מהרגשות שפתאום התעוררו? כן, אני יודעת זה מעיד על קושי מסויים בינינו כן כדאי לנסות לפתור זאת. אבל מה עם לא? מה אם יש פשוט חיבורים מסויימים עם אנשים מסויימים שפשוט נועדו לעבוד? אולי אנחנו רק מתפשרים אחד עם השני?
שאלות רבות תשובות אינן. והעצב רב.

נאמנות מינית

על ידי מאושרת* » 05 יוני 2006, 16:01

אלה בגידות חמורות וקשות הרבה יותר ממין חולף ומזדמן, שקורה כמעט לכולם, אבל כולם מכחישים.

לא סותר, מסכימה לגמרי שאלו הן בגידות חמורות וקשות, האם יותר או פחות?! מי אני שאשפוט כל אחד והסרט שלו כל אדם ורמות המוסר שלו,
כמו שבינך ובין אשתך יש הסכם בענייני המין, יהיה זוג אחר שיהיה לו הסכם בנושא אחר נניח האשה תסכים לזייף אורגזמה ורק שבעלה יהיה מבסוט
אני כשלעצמי די מזדעזעת מהרעיון אבל לך תבין....
והוא שאמרתי איך כל דבר אפשר להסביר במילים...

נאמנות מינית

על ידי נשוי_באושר* » 05 יוני 2006, 14:21

למאושרת
אל תקני. קחי בחינם.
כשבני זוג מרמים זה את זו כל הזמן. כשאשה מזייפת אורגזמות. כשגבר מבזבז כספים על הימורים, כי חסר לו סקס בבית. כשלאשה תמיד כואב הראש, כי היא לא רוצה לשכב עם בעלה. כשהיא בזה לו מאחורי גבו. כשהוא משפיל אותה בפני חברים. אלה בגידות חמורות וקשות הרבה יותר ממין חולף ומזדמן, שקורה כמעט לכולם, אבל כולם מכחישים.

נאמנות מינית

על ידי מאושרת* » 05 יוני 2006, 13:14

הבגידה היא לא באברי המין!!!, אלא בלב !!!!.

'צטערת לא קונה!!! איך כל דבר אפשר להסביר במילים הא?!

נאמנות מינית

על ידי נשוי_באושר* » 05 יוני 2006, 12:07

מנסיון חיי למדתי שכל מה שכתבו על נאמנות, אלה שבלונות של מחשבות ואמירות, אבל רחוק מאוד מהפרקטיקה. עם כל הכבוד למיתוסים, הפרקטיקה מנצחת בגדול. כולם מדברים דברים יפים על נאמנות, אבל כמעט כולם בוגדים. מי פחות ומי יותר. גם גברים וגם נשים. ההרגשה שלי, היא שנשים בוגדות יותר מגברים. דווקא בגלל המיתוס מספר שנשים קשורות יותר למשפחה וכו'.

כמו כן למדתי, שיחסי מין מחוץ לנישואים הם לא בהכרח בגידה. הבגידה היא לא באברי המין!!!, אלא בלב !!!!.

אני נשוי באושר. מסופק מאוד מחיי המין עם אשתי, והיו לי מעט מאוד יחסים מחוץ לאשתי. ככל שאנחנו מתבגרים, החשק של אשתי הולך וגובר. והיא גם לא יכולה להסתפק בגבר אחד.

כיוון שאני מבין את זה ואת צרכיה של אשתי, הסכמתי למה שהיא עושה. כל זמן שאני יודע שהיא אוהבת אותי, והיא שולטת במה שהיא עושה, ואני יודע מה היא עושה מתי ועם מי, וכל עוד אני בטוח שאין סכנה שהיא תתאהב, או שהיא תפתח קשרים קבועים והדוקים, אין לי בעייה עם זה. אני מקבל ממנה את כל צרכי. היום אני כבר יכול להיות בטוח בזה לאור נסיון של שנים. היא באה אלי באהבה. יש בינינו המון ליטופים מגעים נישוקים וליקוקים והכל. רק שמפעם לפעם היא זקוקה להרפתקאה עם גבר אחר. יחסי המין שלנו עשירים מגוונים מלאים ובתדירות גבוהה הרבה יותר מכל מה שאני מכיר שומע וקורא בכל מיני מקומות. טפו טפו טפו, בלי עין רעה. אין לי כל תלונה, וגם לה אין תלונות. היא לימדה אותי מה היא רוצה ומה היא צריכה, ואני הסברתי לה מה אני רוצה ומה אני צריך. מאז כל אחד מאיתנו חושב רק מה לעשות שבן או בת הזוג יהנה ויהיה מאושר, והחיים שלנו לא יכולים להיות יותר טובים.

בדרך כלל, לפני שאנחנו הולכים לישון, אנחנו מסתכלים זה על זו וחושבים, האם בן הזוג שלנו מסופק, ועושים מה שצריך, כדי שנלך לישון כשהבעה של סיפק ואושר על פנינו. כך גם אנחנו קמים בבוקר. נכון, לקח לי קצת זמן ללמוד שאני צריך להתאמץ הרבה יותר כדי לספק אותה, כי היא אשה, והסיפוק שלה יכול להתחיל גם מבגד חדש שקניתי לה, מפרחים שהבאתי לה, וגם מנשיקה שנישקתי אותה באמצע הבישול, כאילו שזו רק תודה על האוכל, אבל שנינו יודעים שזו גם הזמנה לאיזשהו מגע חושני.
כן. הצרכים שלנו כוללים גם הרפתקאות. לה יש הרפתקאה בתדירות של פעם בשבועיים שלושה, ולי יש הרפתקאה פעם בחצי שנה או פעם בשנה. זה מספיק לי,
כל הדיבורים היפים על נאמנות מינית, לא שווים כלום אם מתברר שהבעל ממשיך לעשן, למרות כל ההבטחות והשבועות, או כשמתברר שהאשה מספרת לחברה שלה סודות אינטימיים שהיא מסתירה מבעלה. אלה דברים שכל אחד מכיר או מנסיון חייו או מחברים.
הנאמנות המינית האמיתית היא לדאוג שבן הזוג שלך יהיה מסופק. את לא רוצה מין? את לא רוצה חדירה היום, אז תמצצי לו ותרוויחי בעל מאושר. יש דבר יותר טוב מזה??
ואתה? אתה צריך לטרוח הרבה יותר. קשה יותר לספק אשה. זה לא רק לגעת בה. תחשוב , תתאמץ ותחשוב מה עושה לה טוב. תקשיב לה, מה באמת היא רוצה. תזכור, נכון שקשה לספק אשה, אבל אשה לא מסופקת זו צרה צרורה. אין דבר גרוע יותר בחיים מאשה לא מסופקת. אין.!!! כל הצרות שבעולם מתחילות מאשה לא מסופקת.
המסורת טורחת לצטט מהמקורות - מצא אשה מצא טוב. וכן ומוצא אני מר ממוות את האשה. חבל מאוד שמישהו תלש את הדף בו היה כתוב. מצא אשה מצא טוב, הרי זו אשה מסופקת. ושהפסוק השני הוא על אשה לא מסופקת.
זה מה שהיה לי להגיד, ותודה לאשתי היקרה שאחרי שהיא חוזרת מההרפתקאות שלה, טורחת ומתאמצת כמיטב יכולתה לעשות אותי מאושר.

נאמנות מינית

על ידי אנו_נימית* » 28 מרץ 2006, 21:34

אני בת 40+ וחיה עם בנזוגי מזה כחמש שנים.
יש בינינו 15 שנה.
מתחילת יחסינו הוא נהג לומר - בחצי חיוך - אבל באמת, שאני ודאי אזדקק ל"השלמות מבחוץ", כיוון שהוא לא יצליח
לספק את צרכי המיניים.
התגובה שלי היא לרוב כעוסה:
א. משום שהוא מוריד מעצמו את המחוייבות לדאוג לעונתי (לא משום שזוהי מחויבותו לבד,
אלא משום שזהו חלק מהזוגיות שלנו, חלק מהאינטימיות שלנו, והנתינה).
ב. משום שאינני רוצה להכניס מישהו אחר לאינטימיות הזו.
לפני נישואי היו לי עשרות רבות של התנסויות מיניות, בתוך מערכות יחסים ארוכות ויחסים מזדמנים.
אחד התסכולים הגדולים הוא חוסר ההמשכיות של בנית האינטימיות.
ג. מתוך הכרותי רבת השנים עם עצמי, אני יודעת שאני מתערבבת רגשית - גם אם זה סטוץ.

היו לי יחסי מין הרבה יותר "מוצלחים" ומספקים לפני בעלי, אבל איתו אני חיה ואיתו אני אינטימית לאורך זמן, ואיתו אני
בונה ומעמיקה את האינטימיות הזו, ויש לה ערך מאוד רב בעיני.

מעט אחרי הכרותנו נכנסתי להריון, ומאז אני או בהריון, או מיניקה, או שניהם.
אני מתארת זאת, משום שהמגע הפיזי האינטנסיבי הזה עם ילדיי הוריד לאורך זמן את הצורך שלי במין.
בחודשים האחרונים חזרתי ליותר מיניות שלי, ועלה לי הצורך במין.

בתקופה האחרונה יש בעיות זיקפה, וזה מאוד מתסכל את שנינו, אבל זוגי - כפי שהוא בכל ענין - לא לוקח על עצמו "פרויקטים", ואינו מתכוון לעשות משהו כדי לשנות את המצב (כך הוא אומר, אבל כבר כן הלך לבדיקות כלליות).

בינתיים אני, לראשונה מאז הכרותנו, ממש מתחילה לפנטז על אחרים.
המחשבה על זה מאוד מעייפת אותי: למי בכלל יש כוח? מי צריך סטוצים, זה בכלל לא כיף.

יחד עם זאת, מתחילה להרהר:
  • אז זהו, זה מה שיהיה לי עכשיו עד סוף הגלגול הזה (זאת מחשבה שעולה לי לא רק בהקשר לזיקפה, אלא בכלל לגבי
היחסים הלא מספקים הללו)?
  • עם זה נועדתי לחיות?
אני מניחה שהשאלה הזו מאוד חיה בי, משום שאני יודעת גם איך זה יכול להיות אחרת, ומאוד מתגעגעת לחוויה הזו הטובה (כבר כמעט יצרתי קשר עם אקס למימוש, ומה שעצר אותי זו הידיעה שיש לו חברה, ובה לא רציתי לפגוע).
יחד עם זאת, אני גם יודעת שעם אחרים לא היתה לי מערכת "מושלמת" מבחינות אחרות.

אני תוהה אם זה העניין, לרענן את חיי המין שלי ואת המיניות שלי.
בעצם אלו שני דברים שונים, שלא בהכרח תלויים זה בזה:
אני יכולה לרענן את המיניות שלי, את החיות הזו מבלי לרענן את חיי המין שלי עם מישהו אחר.

לא יודעת בדיוק מה אני שואלת פה.
אני בעיקר מהרהרת, ואשמח להרהורים אחרים ונוספים בעניני.

נאמנות מינית

על ידי הלנה* » 28 מרץ 2006, 20:13

יש לי בעיה.
חלק מן ההתנהגויות של בעלי גורמות לי לאבד את בטחוני העצמי וכן את החשק המיני.
אני מקנאה בו ולא תמיד סומכת עליו.
האם הבעיה היא בו או בי?

נאמנות מינית

על ידי הלנה* » 28 מרץ 2006, 20:12

יש לי בעיה.
חלק מן ההתנהגויות של בעלי גורמות לי לאבד את בטחוני העצמי וכן את החשק המיני.
האם הבעיה היא בו או בי?

נאמנות מינית

על ידי מישהי* » 01 אוגוסט 2005, 12:34

קראתי את הדף בעיון רב ורציתי לתרום משהו ממחשבותי.
ביום יום של החיים של אנשים רבים בחברה המערבית מגע פיזי ממושך ומפנק כמו עיסוי ליטוף ונישוקים מוגבל לבן זוג ולילדים. וקיים חוסר במגע קרוב שמבטא אהבה בסיסית ליצורים חיים אחרים עם בני אדם אחרים קרובים או זרים.
מתן אהבה פיזית לאדם זר מרחיב את מעגל האהבה שנפרש סביב הבן אדם בתוך העולם הסובב.
לפעמים אדם רואה פרח ססגוני או פרח פשוט והוא מרגיש רצון ללטף אותו , לגעת בו נגיעה קלה בחיבה. על מנת שהפרח יפרש את המגע באופן חיובי אין צורך במערכת יחסים .
שונה הדבר עם בני אדם שתודעתם מורכבת יותר מתודעתו של פרח ומשמעויות רבות נכרכות בכל פעולה. (זאת על פי המקובל לגבי תודעתם של צמחים, שהיא פשוטה.) מגע המתפרש באופן חיובי במסגרת של קשר אחד יתפרש באופן שלילי במסגרת של קשר אחר .
מגע בבן אדם אחר מצריך קשר בתור מסגרת שבה המגע יקבל משמעות חיובית. הקשרים המקובלים הם מכר-מכר, חבר-חבר, הורה-ילד, ילד-הורה, בן-זוג-בן-זוג, מטפל-מטופל.
בן אדם שנמצא בקשר זוגי אינטימי ומרגיש רצון להיות בקשר אינטימי עם פרטנר אחר, מן הראוי שיבדוק עם עצמו מהו החוסר הפנימי שמתקשר לרצון הזה.
אם החוסר הוא ביחסי מין מספקים או במגע של אהבה - חיזוק האינטימיות בקשר הזוגי בו ושינוי הדפוסים המיניים עשויים למלא את החוסר הזה.
אם החוסר הוא בהבעת קירבה פיזית ספונטנית כלפי אנשים נוספים - שינוי של שפת הגוף באופן מודע והכללה של אקטים של מגע כלפי אנשים אחרים עשוי למלא חוסר זה.
אם החוסר הוא במתן פינוק והבעת אהבה בסיסית לאנשים זרים - טיפול במגע באנשים זרים עשוי למלא את החוסר הזה. לדוגמא - לימוד עיסוי באופן מקצועי ועל מנת לתת (בחינם/ בתמורה) טיפולי עיסוי, טיפול בהתנדבות/ בשכר בילדים שזקוקים לליטוף ולחום.

נאמנות מינית

על ידי צפריר_שפרון* » 23 יולי 2005, 09:09

אז לכן אני מסניפה לפעמים קצת פנטזיות קטנות. מה יש? ואני יכולה לחיות עם האפשרות שגם לאיש זה קורה...
שתפי אותו בפנטזיות שלך, שתפי אותך בפנטזיות שלו.

פתיחות זו, שיתוף הדדי בפנטזיות, כאשר ברור לשני הצדדים שמדובר בפנטזיות, עשוי להביא אותך לחוויות מיניות שלא חלמת עליהן - עם האיש שלך.

מכאן עולה המלצה על הספר "מי מפחד מלילית" מאת אוהד אזרחי ומרדכי גפני.

נאמנות מינית

על ידי אחת_חדשה* » 22 מרץ 2005, 22:44

איזה כיף, קיבלתי תגובות! תודה :-)

לממש, להעיז, לגעת, להרגיש
אז זהו, שכשניסיתי קצת יותר לדמיין את האפשרות מתממשת ומגשמת, הבנתי מיד שלאלאלאלא, לא מתאים לי בכלל.
לא להכנס לאינטימיות עם מישהו אחר, לא למזימות של כיסוי והסתרה, לא מאמינה בסיכוי שמימוש סקס גנוב יכול להביא הנאה
לא, אני לא יכולה לדמיין מצב שבו אבקש את רשותו של האיש - כמה הוא יפגע! ועלול להסכים...
בדיוק כמו שהיה קורה לי אילו העליתי בדעתי שהוא יותר מאשר מפנטז רבע הרהור על אחרות (יותר מזה אני לא מרשה!)

פונה להעצים את החוקי, הקיים, הבטוח
האהוב - איך שכחתי?
גם אם לפעמים קצת משעמם...
אז לכן אני מסניפה לפעמים קצת פנטזיות קטנות. מה יש? ואני יכולה לחיות עם האפשרות שגם לאיש זה קורה...

החזרתי לידידי על הצעותיו לידידי מסר שמוריד את שנינו בזריזות מהאזור המעשי העמום לפסי ההומור, כאילו ברור לי ולו שלא התכוונו לרגע ברצינות
לדעתי - גם לו רווח. ומאותן הסיבות בדיוק, אבל את זה כבר לא אדע כנראה.
אז אולי אפילו יותר טוב. אנחנו ממשיכים בהלצות ורמזים וברכילות המקצועית, כששנינו יודעים ששום דבר לא יצא מזה, אלא רק במיטות החוקיות.

נאמנות מינית

על ידי ש_מים_וארץ* » 21 מרץ 2005, 23:49

_פנטזיות קטנות לתידלוק הסקס החוקי, זה נחמד.
אבל לממש אותן? עם ידידי זה?_

לא, לא כדאי,
זה בדיוק הזמן לפתח ולהעצים את ה'חוקי', הקיים והבטוח.

נאמנות מינית

על ידי רק_על_עצמי* » 21 מרץ 2005, 23:42

כן,
לממש, להעיז, לגעת ולהרגיש.
מותר, לדעתי, ומה שחשוב זה לדעת לשמור על נאמנות רגשית.
זה קשה לאישה לעשות אהבה, או להתנות אהבים מבלי להתאהב, ומותר להתאהב. אבל, וכאן צריך להזהר, חשובה לדעתי האמינות שבנאמנות.
את יכולה לדמיין לעצמך מצב שבו את מבקשת את רשותו של בעלך לממש את הפנטזיה שלך? את יכולה לדמיין אותו מסכים? אם כן, זכית. רק זכרי איפה הבית שלך, מי האיש שמאפשר לך את הגיחה הקצרה הזאת החוצה. וחשוב שתהיה, הגיחה, קשורה לאהבה, לאיש שלך שמלווה אותך, לא בפרטי פרטים אלא בהסכמה. אם לא מתאפשר לך לקבל את הסכמתו, אל תבגדי, אל תפעלי מאחורי גבו, כשזה מרגיש לך מסריח, מן ריח כזה, לא נעים, עצרי. הריגוש לא שווה את רגשות האשם, את הסכנה שבפגיעה במישהו אהוב.
כמה זמן את נשואה, שכבת לפני כן עם מישהו אחר? בן זוגך מספק אותך מינית, את משוחררת, את מרגישה שאת ממצה את הפוטנציאל שלך?
במובן הזה שאת חווה את הרגע, את הרגע הגדול של התעלות רוחנית שמלווה את האקט המיני?

נאמנות מינית

על ידי אחת_חדשה* » 11 מרץ 2005, 09:09

רוצה לפרוק:
אני איפשהו בגיל 40 כזה, אחרי 20 שנה עם בעלי, שגרת סקס נעימה.
לאחרונה שואלת את עצמי אם זהו, האם בזה נסגר חלון ההזדמנויות.
אולי קצת צורך בהתרגשות, קצת סקרנות וחשש להחמיץ.
ביני לביני תהיתי מי מבין מכרי היה יכול להיות מועמד לתואר "מאהב"? ושמחתי שלא מוצאת.

אך לאחרונה התחדש הקשר שלי עם ידיד-קולגה, איתו עבדתי בעבר.
הוא נשוי+ וגם אני, ישוב קטן, מכירה את אשתו וילדיו, הוא מכיר את האיש ובניי.
לשנינו עניין משותף במקצוענו ומדי יום אנחנו מחליפים אימיילים.
חדשות, רכילות, עקיצות, מחמאות וגם משגרים זה לזו את שלל המצגות הידועות, שאני בטוחה שעוברות גם אצלכם.
קצת, צחוק, קצת סקס, קצת עירום ובדיחות גסות.
בקיצור, מה שלא עבר ביננו מעולם פנים אל פנים נהיה יותר ויותר נועז במייל.
פלירטוט קטן מצידו, תשובה שנונה מצידי
עד הרגע שהגיעה הזמנה יותר נועזת ומפורשת.

פתאום נבהלתי.
פנטזיות קטנות לתידלוק הסקס החוקי, זה נחמד.
אבל לממש אותן? עם ידידי זה?

נאמנות מינית

על ידי נעמה_נ* » 11 מרץ 2005, 01:49

"לאפשר" במובן - להרשות. זה לא אומר שאם לא ארשה, הוא לא יעשה, אלא שיהיה מוסכם שזה מקובל עלי ולא נחשב "בגידה".

נאמנות מינית

על ידי אמא_של_אדם* » 11 מרץ 2005, 00:55

לדעתי אין מצב של שאלה אם לאפשר או לא ,סך הכל הוא יישות בפני עצמה ואם הוא יחליט ללכת הוא ילך בין אם תאפשרי או לא.
מה גם שהגישה צריכה להשתנות בהתאם...ששוב הוא יישות בפני עצמה וזכותו לעשות כרצונו לא?

נאמנות מינית

על ידי תזמורת_הים* » 10 מרץ 2005, 13:06

היה דיון מאד דומה: בעלי רוצה אישה אחרת.

נאמנות מינית

על ידי נעמה_נ* » 10 מרץ 2005, 12:57

אני רוצה לעורר את הדיון במה שעובר עלי ממש בימים אלו, ועיקרו נאמנות מינית.
לאחרונה התברר לי שבן-זוגי ממש זקוק (ואני יודעת שזה יישמע אדיוטי, אבל תנסו להתחבר) לעוררות מינית מצד אנשים נוספים חוץ ממני. אנחנו נשואים עם ילדים, אבל הוא ממש מרגיש צורך "לעשות דברים" עם עוד אנשים. הוא בי-סקסואל, ועיקר משיכתו היא לגברים. אני מתלבטת לאחרונה אם לאפשר לו את זה, בתנאי שהוא נזהר (קונדומית) ולא ממש מקיים יחסי מין עם אנשים אחרים, אלא רק "ביד".
מבחינה נפשית, אין לי בעיה עם זה. אני חושבת שהדרישה לקיים יחסים מיניים עם בן זוג אחד למשך מאה שנה היא מוגזמת. יש גם יותר מדי פוריטניות סביב הנושא, לפחות מוצהרת, כי כולנו הרי יודעים ששיעורי הבגידות בקרב זוגות נשואים הם עצומים. לכן אני שוקלת "להרשות" לו את זה, ולא להוות מכשול בפניו בעניין הזה.
לי עצמי אין צורך בפרטנרים נוספים. הוא מספיק לי בהחלט.
ולמה אני בעצם מעלה את זה כאן? כי אני לא שלמה עם זה עדיין. כי משהו בתוכי, אולי קולות פוריטניים משלי, ואולי של אחרים, עדיין מהדהדים בפנים.
אני יודעת שגם אם אחליט לא להסכים לזה, הוא עדיין ירצה את זה. ולכן מבחינתי זה אותו הדבר. האקט המיני עצמו לא מפריע לי כל כך, כמו עצם ההשתוקקות שלו לאחרים, שכאילו מנמיכה את הצורך שלו בי. גם המחשבה שהוא מנהל "עוד חיים" שאינם קשורים אלי קצת מפריעה לי.
מצד שני, או שלישי, או רביעי - למה שהוא יהיה מוגבל רק אלי? אולי אפשר לרענן את המיושנות של המוסד הסגור הזה, מוסד הנישואין, ולהעניק למי שרוצה בכך מפלט "חוקי"? למה זה חייב להיות "ככה" ולא אחרת?
התשובות שלי הן שזה לא חייב. שאפשר גם לאפשר לבן הזוג חופש מיני מסויים, עם הגבלות שבעיקר נועדו לשמור על הבריאות. המחשבה שלי היא שזה עדיף מבגידות "לא מורשות". שלא רוצה לחנוק בנאדם שאני אוהבת.

נאמנות מינית

על ידי אמא_של_אדם* » 04 מרץ 2005, 17:33

טוב, כנראה צריך משהו חם כדי לעורר אותו.....נחכה....

נאמנות מינית

על ידי אמא_של_אדם* » 02 מרץ 2005, 22:10

והנה מת לו עוד ------ דיון

נאמנות מינית

על ידי אמא_של_אדם* » 09 פברואר 2005, 23:23

עצם העובדה שמעוניינים לפרק בית מעיד על כך שהוא כלל לא יציב ,בית יציב אי אפשר לפרק.

דחוף דואגת -
לדעתי אדם מעוניין לפרק שותפות במידה ואין לו יותר עניין בבן הזוג או שהוא לא מסוגל לפתור בעיות ביחד.
הם צריכים לשבת ולדבר ולראות מה מפריע לו ואם עדיין הוא מעוניין ללכת שתשחרר אותו.....

נאמנות מינית

על ידי דחוף_דואגת_דחוף* » 26 ינואר 2005, 01:01

מה דעתכם מצב שהבעל בוגד עם אשה גרושה (ויש לך הוכחות בפירוט שיחות הטלפון) הם עובדים באותו מקום והוא מקרקר סביבה ואף הודה על גילוי החיבה שהרעיפה עליו . מבחינתו "היה רק ניצוץ" -לטענתו. יציאות מרובות וכ"ו. אבל היום הוא מבקש להתגרשאבא ל-3 (תינוקת בת 6 חודשים) אשתו מבקשת לשמור על הנישואים.מה צריך לעשות עם אותה בחורה לפנות אליה להגיד שאנחנו יודעים מהקשר ומבקשים שתנתק אותו האם לתת לו ללכת (מבחינה כלכלית מצבו קשה)
מה עושים תנו לי עיצה- בת משפחה שדואגת.

נאמנות מינית

על ידי עם_טל* » 07 אוקטובר 2004, 21:43

לפרק בית יציב זה לא ענין של מה בכך

נאמנות מינית

על ידי אנונימוס* » 04 אוקטובר 2004, 08:21

כי יש ילדים ואחריות גדולה כלפיהם !
לא, אחריות כלפיכם כזוג.
הילדים מחר יפרחו מהקן, אתם תשארו אחד עם השני, מה שבנית הוא לכם, אם זו רק אחריות כלפי הילדים, תחשבי שנית.

נאמנות מינית

על ידי עם_טל* » 28 ספטמבר 2004, 12:56

לדעתי , כל מה שמעניין בליבגוד מעבר לזיון עצמו, זה הריגוש , הריגוש שנעלם מחיי הנישואים . אני חיה עם בעלי מצוין אך לא אסתיר שידיד מהעבר מאוד מושך אותי , מינית ופחות רעיונית , אך מה לעשות המחיר גבוה מידי באים יקרה בנינו משהוא , וכן כן בהחלט זה הורס משפחות . ומה שבניתי יקר מידי ביכדי לההריס , רק כדי להגשים את תשוקתי אליו , שלא יובן לא נכון , כיוון שאני מאוד אוהבת את בעלי וטוב לי איתו , צריך להישאר עם הרגלים על הקרקע ולעשות את הבחירות הנכונות, כי יש ילדים ואחריות גדולה כלפיהם !

נאמנות מינית

על ידי מאמי* » 23 ספטמבר 2004, 15:44

שרית. כשנאמנות מינית היוותה בשבילי חומר למחשבה אז חשבתי כמוך. חשבתי שרכושנות היא פסולה ולכן נכון ואפילו כדאי לו לשכב עם אחרות.
בהדרגה גיליתי שמה שמניע אותי הוא רגש ולא מחשבה. המחשבה מכוונת את הפעולות אך הרגש הוא הדלק המניע אותי מבפנים.
כאשר הרגש שלי הוא קנאה ואני מדחיקה אותה לטובת המחשבה הזהה לשלך, אני נשרפת מבפנים. אהובי יכול להתעלם מהשרפה בשם המחשבה הנאורה שהצגת ולהוסיף אש האוכלת את הזוגיות. אנחנו בחרנו להניח בצד את המחשבה הנאורה שרכושנות פיסית היא שגוייה, ולכבות את האש במיים זקים וצלולים של רגש אוהב ואמפטי. כל עוד אני זקוקה לרכושנות הפיסית השגוייה (?) על מנת לספק לי בטחון רגשי אני דורשת אותה.
במקביל אני מתמודדת עם רגש הקנאה.
באוטופיה הרגשית שלי אין קנאה ואין רכושנות אך לא בהכרח כולם שוכבים עם כולם. לפחות במקרה שלי אני מאמינה שבשלב זה חוסר הנאמנות המינית גורעת מהזוגיות מכיוון שהיא מהווה ערוץ בריחה, פיזור ובזבוז של אנרגיות. אהובי ואני חשים בשלב זה כי התמקדות והתרכזות בעצמנו בעזרת נאמנות מינית תוביל לחיזוק הקשר. איך? לדוגמא במקום להשיג גירוי נוסף בעזרת פרטנרים חיצוניים לחפש גירוי זה בתוכנו. (אולי ללמוד מין טנטרי)

אוסיף כ לדעתי אין טוב או רע. נאמנות מינית וחוסר נאמנות מינית תמיד משרתים את הזוגיות השאלה איזה תהליכים רגשיים מתפתחים כתוצאה מההתנהלות המינית. התשובה תמיד אינדיוידואלית. שוב, אצלי הבחירה כרגע היא לשרת את הזוגיות דרך נאמנות מינית על מנת להשקיע את כל האנרגיות בפנים. בעבר חוסר הנאמנות המינית שרתה העלאת רגשות על מנת ליצור התמודדות רגשית מבורכת (גם אם דרך הקושי)

נאמנות מינית

על ידי רחל_ה* » 23 ספטמבר 2004, 14:32

מאמי,
כן, זה בא והולך, בא והולך, לעתים יותר בא מאשר הולך ולעתים - להיפך.

הרגישי, הבהלי, תהני, כעסי, פחדי, שמחי, קנאי, כל מה שבא - תני לו דרור.
בהתחלה זה מוקצן. ומבהיל. וקצת מאוס: איכסה! כל הרגשות הללו... פויה! רגשות חסרי גבולות כאלה, במקום השכל המרגיע, השליטה המבורכת.

אבל אחרי הכל - כאשר רוצים לישר קיפול של דף - מקפלים אותו קודם חזק לצד השני, נכון?
ואחר כך יימצא האיזון.

הרבה כוח!

נאמנות מינית

על ידי שרית* » 23 ספטמבר 2004, 14:20

כל הנושא שנקרא נאמנות מעורר אותי
חברה הפנתה אותי לכאן כי ידעה שיהיה לי ה לומר בנושא שאולי קצת שונה מהשאר
אז:
יש לי שאלה
אם בן זוג שוכב אם אחרת- איך זה מתקשר איליך?
אם בן זוגך הולך לשחק טניס עם חבר זה יפריע לך?
וכך הלאה.
לדעתי חונכו לרכושנות פיזית.
הנורמה החברתית מכבידה עלינו בנושא.
תחשבי האם יפריע לך שהוא יתענג בארוחת גורמה עם חבר?
אם לא אז למה שיפריע לך שהוא יהנה מינית עם אחרת.?
סתם חומר למחשבה
גמר (-:
גמר חתימה טובה

נאמנות מינית

על ידי מאמי* » 23 ספטמבר 2004, 09:44

בוקר חדש וטוב!

אני בוחרת מחדש.
אני בוחרת לתת דרור לרגשות שלי.
אני בוחרת להרגיש את הפחד שלי.
אני בוחרת להרגיש את הקינאה שלי.

אני בוכה.
אני צוחקת.
אני רוקדת.

כמה התגעגעתי להרגיש.
כמה התגעגעתי לרקוד.

אני משתחררת מהעול של לא להרגיש.
אני משחררת את עצמי מהצורך להיות מה שאני לא.

אני נפרדת ממאמי ה"מושלמת"
אני נפרדת ממאמי ה"מוארת"

אני מרגישה את האבל, הכעס, הקנאה והפחד.

אני מרגישה את האהבה.
אני מתחילה אפילו להרגיש את התשוקה.

אוי... זה נעלם.

זה כאן אני יודעת...

נאמנות מינית

על ידי מאמי* » 22 ספטמבר 2004, 16:25

תודה. אשמח לעדכן ולשתף בהמשך ההתמודדות הרגשית שלי עם נושא נאמנות/חוסר נאמנות מינית בזוגיות שלי.

נאמנות מינית

על ידי ללא_שם* » 22 ספטמבר 2004, 16:19

להתחיל לברוא נאמנות מינית בזוגיות עליי כנראה להתחיל להקשיב לרגשות שלי ולבטאן
או יה.

נאמנות מינית

על ידי ענ_בל* » 22 ספטמבר 2004, 15:46

כל הכבוד לך, באמת מאמי.
אני קוראת ונפעמת.
את על דרך חדשה, עם תובנות חדשות.
שמחה בשבילך שאת בתובנות החדשות האלה כשעדיין יש בך אהבה ורצון להיות בזוגיות שלך.

נאמנות מינית

על ידי עוף_החול* » 22 ספטמבר 2004, 15:36

עשית דרך ארוכה ומרתקת ביומיים.
כל כבוד לך.
המשיכי לעדכן.

נאמנות מינית

על ידי רחל_ה* » 22 ספטמבר 2004, 14:58

_חוסר הנאמנות הרגשית של אהובי כלפיי משקף לי את חוסר הנאמנות הרגשית שלי כלפי עצמי.
על מנת שאוכל להתחיל לברוא נאמנות מינית בזוגיות עליי כנראה להתחיל להקשיב לרגשות שלי ולבטאן._

כמה אומץ!!!
את גדולה.
הלואי והיה לי מה שיש לך כרגע עוד הרבה שנים קודם!


חזקי ואימצי.
ושתפי כשיתאים לך.
אנחנו - מדברת גם בשם אחרים - כאן.

נאמנות מינית

על ידי מאמי* » 22 ספטמבר 2004, 14:44

נראה לי כי נאמנות מינית היא תוצאה של נאמנות רגשית.
חוסר הנאמנות הרגשית של אהובי כלפיי משקף לי את חוסר הנאמנות הרגשית שלי כלפי עצמי.
על מנת שאוכל להתחיל לברוא נאמנות מינית בזוגיות עליי כנראה להתחיל להקשיב לרגשות שלי ולבטאן.
יוצאת לדרך... תודה ואהבה גדולה.

נאמנות מינית

על ידי רחל_ה* » 22 ספטמבר 2004, 13:58

"להודות" אין פירושו לזמן.
"להכיר בזה" אין פירושו לזמן.
לא לרצות משהו - אין פירושו לזמן.

אל תזמני שום דבר.
ואל אל-תזמני שום דבר.

פשוט תרגישי.
[קל להגיד, אה? :-)]

ובעצם, היית "צריכה" לעצור את הכתיבה במשפט :
,
נראה לי שעליי ללמוד לבטא את הפגיעה והכעס כלפיהן וכלפי אהובי.

וזהו.

והנה, לאחריו שוב מופיע המשפט עליו דיברתי קודם, השכלתני, ה"סוגר", השומר, המתבונן - אך לא זה המרגיש, הבועט, הרוצה, ו/או הלא רוצה - ההוא מהבטן....

אני כל כך מכירה את הלופ הזה: מתחילים להרגיש - והופ, נחסמים. ואז מדברים/עושים דברים של שליטה. אבל זה שוב מתחיל, דוחף, מציק ואז אין ברירה, מתחילים להרגיש ואז הופ, נחסמים ואז שוב מדברים/עושים דברים של שליטה.

כן, זה מאד מאד קשה...
לשבור את הלופ.
להשאר רק ב "מתחילים להרגיש".
לחוש את ההצפה, את הפחד ממנה, ואת מה יושב מתחת לפחד הזה....

(())

נאמנות מינית

על ידי מאמי* » 22 ספטמבר 2004, 13:08

תודה על האבחנות הרגישות והמדוייקות. אני מדחיקה ומבטלת את כעסיי בשמן של סיסמאות רוחניות נאורות. למעשה לא אוכל לסלוח עד שלא אביע את כעסיי, לא אוכל לקבל עד שלא אודה בהתנגדותי, ולא אוכל לשחרר עד שלא אהיה במקום הרגשי האמיתי שאני כנראה בו. מקום של כאב והחזקה מתוך פחד.
בכל פעם שאני אומרת לעצמי זה בסדר לקנא, זה בסדר לרצות בלעדיות וזה בסדר לפחד, אני מרגישה את הקושי שלי להיות במקום הזה.
אני ואהובי התפתחנו מאוד בהבנות הרוחניות שלנו אך את אלו הרגשיות הזנחנו. עלינו לחוות חוויות רגשיות עוצמתיות ביותר על מנת לפתח רגישות לעצמנו.
הנשים שנכנסות לתמונה ויחד עם בן זוגי מעוררות את המקום הרגשי שאני מנסה להדחיק, למעשה עוזרות לי להגדיר ולהכיר את רגשותיי.
נראה לי שעליי ללמוד לבטא את הפגיעה והכעס כלפיהן וכלפי אהובי.
החשש שלי הוא שכעס זה יעצים ויגביר את החוויות מהסוג הזה משום שהמחשבה היוצרת תזמן את החוויה ממנה אני מפחדת. נראה לי שעליי לזמן במחשבה נאמנות מינית ולא פחד מחוסר נאמנות מינית. לשם כך עליי לטפל בפחד הזה. כל עוד הוא שם הוא בורא. על מנת לטפל בפחד ראשית עליי להודות בו.
מילכוד 22.

נאמנות מינית

על ידי ענ_בל* » 22 ספטמבר 2004, 08:04

לשם כך בשלב הראשון אני מבינה כי עליי להביע באומץ את רצונותיי.

מחזקת אותך בתובנה הזאת.
מסכימה מאוד עם התחושות שהעלתה רחל.
דווקא בגלל שבאופן כזה או אחר הייתי בסרט הזה חשה הזדהות ואמפטיה איתך.
לי היה קשה מאוד להביע את רצונותי מולו.

נאמנות מינית

על ידי רחל_ה* » 22 ספטמבר 2004, 06:33

מאמי,
אני חשה משהו לא מפורש, אבל אלך עם זה:
כתיבתך היא מאופקת מאד, וחסרה - מבחינתי לפחות - איזה מימד.
חסר שם איזה להט, איזה כעס, איזו התרעמות.
הדבר היחידי שנכתב על רגשותייך הוא שאת "פגועה ופגיעה" ו --- זהו.
כל השאר נכתב שכלתנית משהו.
התחושה שלי היא כזו [רק השערה, תזכרי :-) ] -
הפגיעה שלך עמוקה מאד, ואף יתכן שלא רק מכאן אלא ממקומות הרבה יותר ישנים.
הכעס שלך - עצום.
הרצון הבסיסי שלך הוא "אהוב אותי, אני רוצה להיות היחידה בעולמך, אבל אני רוצה שתרצה זאת מתוך עצמך. כמו שאמא אוהבת את התינוק שלה. תינוקות אחרים הם חמודים, יפים, אבל היא לא מאמצת אותם במקום או בנוסף לתינוק שלה. "
ועל הפגיעה, והכעס, והערגה הכל כך טבעית הזו - מכסה איזו מין "השקפת עולם" של לא לשלוט בבן זוגך.


שימי לב, בכל קטע שאת כותבת, מתחיל "לצאת" משהו, מתחיל להתפתח כעסון קטנטן, מין קצה קרחון שאת מרשה לו להיגלות, ומהר מהר מהר את מכסה אותו במשפטים הסוגרים את הקטע ואת עצמך בשליטה עצמית ראויה להערכה, אך גם במחירים כבדים מאד שאת עצמך משלמת מול עצמך.

והמשפטים האלה, ולמעשה - כל מה שאת כותבת - עוסק בו, בבן סוגך.
אני מצטרפת לצפריר - עסקי בעצמך, בררי לעצמך את עצמך. תעזבי את מה שהוא רוצה. מה את רוצה?

יש לכם פה יחסים של תלות הדדית: לא רק את תלויה בו ,ברצונותיו, בתגובותיו, גם הוא תלוי בך. יש ביניכם איזה "ריקוד" שעוד יש מקום לפענח אותו.


ועוד הערונת -
אני אמשיך לאהוב אותו ולקבל אותו כך. גם אם התנהגותו היא בריחה, הכחשה או הדחקה של רגשות

פה אני שומעת שאלה נסתרת [וכבר הזכרת את זה] -
האם הוא ימשיך לאהוב אותי גם אם התנהגותי היא הבעה מפורשת של רצוני, ערגתי, פגיעתי?!

נאמנות מינית

על ידי מאמי* » 22 ספטמבר 2004, 05:50

נדמה לי כי אני מבינה עכשיו באופן ברור יותר את הדינמיקה בינינו: הוא רוצה בשביל עצמו. יודע מה הוא רוצה, לוקח מה שרוצה, שם את רצונו בראש גם אם אני אבוטל או אפגע. אני רוצה בשבילו. לא יודעת מה אני רוצה, לא לוקחת מה שאני רוצה, שמה את רצוני בסוף העיקר שהוא לא יבוטל או יפגע.
האם כשאשנה את גישתי לזאת הזהה לשלו יווצר עימות? בעימותים אני מתקפלת. ייתכן כי מתחת לשוני כביכול ברצוננו, לנו לזוג למעשה אותו רצון:
להרחיב להגשים ולהפריח את המיניות שלנו. וכל דרך היא כשרה. דרכי אינה רעה כלפיו ודרכו אינה חטא כלפי. בשביל האיזון ההקשבה והרגישות נמצא את הדרך לספק את הצרכים והרצונות יהיו אשר יהיו. לשם כך בשלב הראשון אני מבינה כי עליי להביע באומץ את רצונותיי.

נאמנות מינית

על ידי צפריר_שפרון* » 22 ספטמבר 2004, 00:03

אמשיך להביע את רצונותי בפניו באופן ברור אך יחד עם זאת לא אנסה לשכנעו או לכוונו למקום אחר מרצונותיו שלו.
כאמור חוזר הדפוס על עצמו.
שוב מודגש רצונו כ טיעון להסתייגות מהבעת רצונך.
שוב, שמה את עצמך בסוף.

על פני להביע את רצונותייך בפניו, הביעי את רצונותייך בפנייך. חשבי על רצון שקיים בך שאפילו לא העלית על דעתך שניתן לרצות אותו.
יש כאלה, רבים.
לכן, דו-שיח פנימי זה נמצא נדרש בעבורך, דו-שיח של בירור אחר רצונותייך, ניתן לומר, הבלתי אפשריים כביכול, אלו העמוקים והנסתרים מעינייך.
מסע זה פנימה לחיפוש אחר רצונך, עשוי ללמדך רבות על יחסייך עם גופך, ועם התקשורת הגופנית, זו הכוללת מין ומאפשרת לפנים רבות לבוא לידי ביטוי בתוך המין.
כך מלמדנו המין ערוצי ביטוי לכעס וליופי, למיקוד ולפיזור ועוד כהנה וכהנה. כל אחד ולמידתו האישית ונטייתו האישית.

כאשר תמצאי את רצונך תוכלי להיות בטוחה בכך היות ותחושי שגופך שלם, שאינך חסרה דבר, שאת חשה שלמה עם רצון זה.

אז, מבלי להתייחס כלל וכלל לרצונו של האחר, אהובך או כל אחד אחר, תוכלי למצוא את רצונך מתגשם לטובה ובתואם מושלם.

אז, תוכלי לוותר גם על "תארים" שקנית לך בבחירת ערוצי חוסר איזון, הן ברמת התקשורת האישית, או יחסי האישות, שנמצאת לא מסופקת שם, או ברמת הדינמיקה של תהליכים חוזרים ונשנים עד שהופכים לכרוניקה הנדרשת לאיזונך.

הניחי כעת לאישך, הוא מתחבט במבחניו, בוחן את גבולותיו ואת גבולותייך ואת גבולות הזוג.
התמקדי ברצונך, את זוכרת? אני רוצה. קבלי את רצונך ואת זכותך לרצות. זכות יסוד.
ברגע שתסכימי ותסכיני לאחריותך מבחינת הרציה, רצונך, ורצונך לרצות - לא יהוו עוד כסתירה אלא כתנועות משלימות, מחמיאות זו לזו.

<מולבן>

נאמנות מינית

על ידי מאמי* » 21 ספטמבר 2004, 21:59

רחל. נגעת בנקודות הנכונות. שלושת ההשערות שלך מדוייקות להפליא. אני מבינה עכשיו את הקושי שלי לקבל את שמגיע לי מבן זוגי. בטחון רגשי בסיסי.
אני מפחדת להגביל אותו מפחד שאהיה לא בסדר בעיניו ויתפתח עימות בין רצונותינו השונים. אני מפחדת להגביל את הרצון המיני שבעבר לא יכולתי להגבילו בתוכי. וכן, אני רוצה שהוא ירצה. שהוא ירצה את שצפריר בחוכמה פיוטית מתאר כטיפוח והפרחת הזוגיות. ועד שהוא ירצה את שאני רוצה - מיניות המנותבת לזוגיות שלנו בלבד, אני אמשיך לאהוב אותו ולקבל אותו כך. גם אם התנהגותו היא בריחה, הכחשה או הדחקה של רגשות. אמשיך להביע את רצונותי בפניו באופן ברור אך יחד עם זאת לא אנסה לשכנעו או לכוונו למקום אחר מרצונותיו שלו.

נאמנות מינית

על ידי ענ_בל* » 21 ספטמבר 2004, 21:55

מאמי
הייתי במקום הזה (שאת נמצאת בו) וחוויתי אותו קשה מאוד. אני לא רוצה לפרט כי כבר כתבתי הרבה בדף הזה בעבר. זה כבר מאחורי (לשמחתי).
חילופי זוגות או מה שלא יהיה היו חוויה קשה עבורי, לא כי לא נהנתי מהצד הפיזי אלא כי לא האמנתי שכך צריכה זוגיות להתנהל.

אבל מדבריך עולה שאת רוצה לאפשר לו לבחור את הגבולות שלו ביחסים איתך ואת נמנעת מלהגיד היכן הקוים האדומים שלך.
או שגם אם את אומרת, עדיין , את לא שלמה עם זה, את מתנדנדת.
מאחלת לך שתשימי את עצמך בראש סדר העדיפויות וללא פחד.
בהצלחה.

נאמנות מינית

על ידי צפריר_שפרון* » 21 ספטמבר 2004, 21:02

מאמי,
עליכם לפנות אל הזוג. אל אותו זוג שהוא אתם. איך הוא מגיב לכל הבריחה הזו לגירויים נוספים?
איך הזוג מהתל בו ובך ומאפשר את ההתחבטות הזו, בחינת הגבולות הזו, הרי אתם שמים אחת לשני ואחד לשניה מלכודות ובאהבתכם נופלים לתוכן ומבקשים לצאת ממלכודות אלה למלכודות אחרות.

מה אומר הזוג שהוא שניכם - מאוחדים כזוג - על כל הצורך להדגיש את ההפרדה ומקומו של כל אחד ואחת מכם בדרכים כל כך חריגות - גם ובמיוחד לתחושותיכם?

שהנכם נאמנים האחד לשניה והאחת לשני באופן שמעורר השתאות. שהרי הכל גלוי וידוע וברור, ואתם חווים שניכם את חדוות המין מחד ואת אכזבותיכם מאותו פיצוי שאמור להגיע דרך המין הזה המתפזר עד שאיננו, מתאיין אל הפיצוי שאיננו.

קביעת הדפוס או הקוד שלכם נמצאת בידכם בלבד. על פני בדיקה אינסופית את גבולות אהבתכם חסרת הגבולות, אתם יכולים לקבל את הזוגיות הזו כפשוטה, ולהמיר מימוש פנטזיות בהחיאתן.
שכל פנטזיה שמימשתם או שהנכם מממשים, או אתה או את או לרוב שניכם כאחד - נמצאת ללא רוח חיים למחרת. מכאן תחושת הריקנות. זו שמבקשת שוב ושוב להתמלא.

תיאבון מיני מוגבר או אובססיבי נמצא מואדר בחברה המערבית כמבטא גבריות. אין הדברים כך, שכוח הריסון העצמי והיכולת לפרוק את אותו הדף מיני שנדרש לריסון - הוא היכולת להתגבר ומכאן גבר.

רדיפה ואוטבססיה לעולם מצביעים על בריחה.
בריחה זו הנראית כרדיפה אחר מין איננה פסולה מחד, מאידך שינוי הגישה או תפישת הגבריות אצלך ואצל בן זוגך עשויה להניח לאותן פנטזיות לחזור למקומן הטבעי.

אין כל פסול בחוויות חזקות, מיניות או אחרות, אינכם חוטאים באף חטא.
עם זאת ניתן להגיע לעוצמות שלא תשוארנה דווקא מתוך החיאת הפנטזיות המיניות. אז תגלו שבכוח הדמיון להעניק חוויות חזקות בהרבה מהחוויה הפיזית.
שבדמיון ניתן להתפעם מדברים שלא ניתן להעלותם בכתובים. ובוודאי שבלתי ניתן לבצעם, מבלי לפגוע באחר - בן/ת הזוג, או סתם אובייקט מיני מזדמן אשר עשוי להפגע מעצם אותה פנטזיה פרטית.

ההתלבטות שלך היא בין תחושתך ובין שכלך. כל עוד תניחי לשכלך לנצח גופך ינוע ויזוע בחוסר נוחות, אם תמשיכי לכפות על הגוף תחושת אי נוחות, את עשויה לצאת מאיזון פיזי.

כאשר תלכי אחר תחושתך הרי שתוכלי להתבונן בעיני הזוג הזה: הן אישך, הן את עצמך והן הזוג שאתם - מהו רצונך, לא עמדתך העקרונית, לא הצורך המעניין בפני עצמו שלך להיות צודקת או צדקת אלא מהו הרצון שלך. מה את רוצה? לא בהתייחס לרצונותיו, לא בהייחס לעמוד במבחן, לאו דווקא רצון פסיבי - מגיב, אלא מהו הרצון האקטיבי שלך. זה שיכול וצריך לומר אני רוצה, לא כדרישה, לא כצווי, אלא כהעלאה לגיטימית של רצונך - לדיון.

כשתביאי את רצונך הזה בפני הזוג שאתם, ורצון זה - יהיה אשר יהיה - יהיה אותו מקום שאת שלמה איתו גם ברמה הגופנית, יתפנו מי שאת היא, אישך והזוג שאתם ויעניקו לך את בקשתך באופן שלם.

<מולבן>

נאמנות מינית

על ידי רחל_ה* » 21 ספטמבר 2004, 20:44

איני רוצה לשלוט בו וברצונותיו.
אני מקווה שלא להשמע צינית, אבל אין לי דרך אחרת לבטא זאת:
את רוצה שהוא זה שירצה.
כלומר -
את רוצה שהוא זה שירצה לא לרצות אחרות, את רוצה שהוא זה שירצה מעצמו להיות רק איתך.
ואת לא רוצה להיות זאת שגורמת לו לרצות.
אבל אין כזה דבר - לרצות שהוא ירצה.
את צריכה לרצות מה שאת רוצה - וללכת עם זה.
מה שהוא ירצה - הוא יחליט.
ואז את צריכה לראות אם זה מתאים לך או לא.
מהבטן!

נדמה, שבשם ה"לאפשר" לו להתפתח ולצמוח את שמה עצמך במקום של מישהו קדוש, נאור, מבין וכד'.

כדאי לך אולי לברר עם עצמך מה המקום המיוחד כל כך הזה נותן לך. איזה רווחים [אין לי מלה טובה יותר] יש לך מהעמדה הזו.
אולי - רק הצעות -
  • משהו שלך שאת אינך מוכנה שיוגבל לעולם? וככה את "קונה " את זה?
  • אולי מוחלטת כל כך מלאה שב"תמורה" לה את מונעת מראש .... לא יודעת מה - חילוקי דעות? עימותים? ביקורת?
  • אולי לך כל כך קשה לקבל, לקבל מה שבאמת מגיע לך מעצם היותך, שאת חייבת להיות הנותנת המוחלטת?
לא יודעת.
סתם השערות.

ואני מרשה לעצמי להיות חצופה ולשער בשבילך, כי זה מזכיר לי מקום דומה מאד שהייתי בו. לא מבחינה מינית, אלא רגשית- אני המבינה, אני הנהדרת כל כך, אני הרגישה, אני ה...... הרעיון מובן.
וכיון שזה מזכיר לי את עצמי של פעם - אז הרשיתי לעצמי.....

נאמנות מינית

על ידי עירית_לוי » 21 ספטמבר 2004, 18:42

אך איני מעונינת לגרום לו לתת בכוח. נתינה כזאת אינה אמיתית.
נכון, זו אינה נתינה אמיתית, זו מניפולציה. הרצון לתת אמור לבוא ממנו.

אהובי מוכן לוותר על מיניות עם אחרות בשבילי
זה לא בשבילך, זה בשביל שניכם,
זה בשביל מערכת היחסים שלכם, שבאחריות שניכם לטפח ולהעצים.

אני מתנגדת לשלוט
אני כל כך מאמינה בחופש ביטוי
את מחזיקה בעקרונות יפים, אבל שוכחת את סדר העדיפויות ושמה את עצמך בסוף.
למה את מוכנה לחיות את חייך ככה?!?
למה את מאפשרת לסיטואציה כזאת להיות בחייך?
מגיע לך יותר, וזו הנקודה החשובה.
מכאן, בעיני, כדאי לך להתחיל.

נאמנות מינית

על ידי טרה_רוסה* » 21 ספטמבר 2004, 18:32

עירית לוי, אהבתי את מה שכתבת.

נאמנות מינית

על ידי עוף_החול* » 21 ספטמבר 2004, 18:21

גם לחופש יש גבולות.
אין דבר כזה חופש מוחלט. ואם יש אז חופש של אדם אחד תמיד יבוא על חשבון חופש של אחר.

את כל כך שומרת ומגנה על החופש שלו אבל לא מגנה כלל על החופש שלך להרגיש בטוחה ונינוחה.
העובדה היא שאת לא מרגישה עם זה בנח.
ואם תרשי לי יקירתי - זה ממש נורמלי התיאור שלך של חופש מיני מוחלט הוא החריג לא הרצון שלך בגילויי נאמנות מינית מצידו.

נאמנות מינית

על ידי מאמי* » 21 ספטמבר 2004, 18:18

פרח בר, כתבת מקסים. אך איני מעונינת לגרום לו לתת בכוח. נתינה כזאת אינה אמיתית.

נאמנות מינית

על ידי מאמי* » 21 ספטמבר 2004, 18:15

אני בטוחה שהוא יעמוד בהחלטתו ואני ארגיש אשמה שאני כובלת אותו. הוא לא יעזוב אותי אך בודאי ירגיש מתוסכל ומאוכזב ממני. ואם רק משום שאני מאוכזבת מעצמי. כיצד אני מגבילה וכובלת כשאני כל כך מאמינה בחופש ביטוי. בודאי לא אוהב את עצמי כאשה קנאית ושטלתנית.

נאמנות מינית

על ידי עירית_לוי » 21 ספטמבר 2004, 17:57

שוב אבהיר את שאלתי. אהובי מוכן לוותר על מיניות עם אחרות בשבילי. הוא אוהב אותי. אך איני שלמה עם ויתור זה ואינו מאמינה כי זה יוכל להחזיק מעמד. הוא מתנגד להיות נשלט, אני מתנגדת לשלוט ומדוע שאעצור את השמחה והמיניות שלו בגלל פחד, קנאה וצורך בשליטה?

אולי תסתכלי על זה מכיוון אחר?
לא מה כל אחד מכם לוקח מהשני,
אלא מה כל אחד מכם נותן לשני.

בהקשר של מה שכל אחד מכם לוקח מהשני, אם את מונעת מבן זוגך מין עם אחרות, אז באמת את לוקחת ממנו את החופש שלו, שמה לו גבולות, שולטת בו וכו'.
בהקשר של מה שכל אחד מכם נותן לשני, אם בן זוגך נמנע מיחסים עם אחרות, אז הוא נותן לך כבוד, והתחשבות, וביטחון, ואהבה.

העניין הוא לא לקחת,
העניין הוא לתת.
(וגם זה כמובן מתוך אהבה ולא מתוך הקרבה).

נאמנות מינית

על ידי טרה_רוסה* » 21 ספטמבר 2004, 17:49

ומדוע שאעצור את השמחה והמיניות שלו בגלל פחד, קנאה וצורך בשליטה?
כי זה מאמלל אותך וכי מצב זה מאיים עלייך באופן יומיומי.

אני גם רואה פה סתירה. מצד אחד את לא מאמינה שזה יוכל להחזיק מעמד (הנאמנות שלו אליך), ומצד שני, היחסים שלו עם אחרות גורמים לך פחד. פחד ממה? מנטישה? כלומר, את בכל מקרה פוחדת שיעזוב אותך (?).
האם את חושבת שאת לא מספיק X (לא יודעת מה) כדי שיישאר רק איתך? הוא מוכן, אך את לא מאמינה שזה יחזיק מעמד. מדוע?

נאמנות מינית

על ידי מאמי* » 21 ספטמבר 2004, 17:34

תודה לכולכם. שוב אבהיר את שאלתי. אהובי מוכן לוותר על מיניות עם אחרות בשבילי. הוא אוהב אותי. אך איני שלמה עם ויתור זה ואינו מאמינה כי זה יוכל להחזיק מעמד. הוא מתנגד להיות נשלט, אני מתנגדת לשלוט ומדוע שאעצור את השמחה והמיניות שלו בגלל פחד, קנאה וצורך בשליטה?

נאמנות מינית

על ידי פטריוט_כחול_לבן* » 21 ספטמבר 2004, 16:51

איני רוצה שהוא יגביל את עצמו על פי הגבולות שלי. להגביל את עצמך על פי גבולות חיצוניים זוהי הדרך הבטוחה לשבור את הגבולות.

בזמן שבו חילופי זוגות הוא דבר פופולארי ומסיבות מין ומה לא, ההגבלות של מה מקובל כבר לא מה שהיה פעם. לא משנה מה אני עושה, או בקי או כל אחד אחר... החשוב הוא שבכל מערכת יחסים אתם מציבים גבולות שמקובלים על שניכם. קוראים לזה זוגיות. זוהי לא מניפולציה, אתם נשואים ומגיע לך התחשבות ברגשות שלך ובצרכייך. אני בטוח שיש מיליון דברים שעליהם את מתפשרת בכדי לרצות אותו.... זה אינו שונה.

נאמנות מינית

על ידי יעלה* » 21 ספטמבר 2004, 16:41

בקי, את גדולה.

חזרה למעלה