ניתוח לתיקון הלב

שליחת תגובה

בשביל שיח טוב כל מה שצריך זה מעט מים, מעט אור ומעט רצון טוב. יד?
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: ניתוח לתיקון הלב

ניתוח לתיקון הלב

על ידי פלוני_אלמונית* » 03 נובמבר 2020, 22:16

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

היי,
צב של אורן אנחנו כרגע באותו מצב שגילו ac-canal.
אשמח אם יש אפשרות לדבר איתך על מום זה.
תודה

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לב_שבור* » 20 יולי 2017, 21:13

שלום לכן. אני בחודש חמישי. העוברית אובחנה כבעלת מום לב מורכב טטרלוגיה על שם פאלוט. הרופא אמר שזה ברמת חומרה גבוהה ולא נתן סיכוי לילדה כי לדעתו ניתוחי הלב אחרי הלידה לא יעזרו לשפר את מצבה. מחכה לחווד שנייה שבוע הבא ... מישהי יכולה להגיד לי אם מכירה מצב כזה ומה ההורים עשו ?

ניתוח לתיקון הלב

על ידי פלוני_אלמונית* » 01 דצמבר 2014, 13:50

שלום לכן, ביתי בת שנה ושלושה חודשים, אתמול הוחלט שעקב היצרות על מסתמית של מסתם הריאה היא תנותח בחודשיים הקרובים. קראתי את כל מה שנכתב כאן בנושא וזה מחזק... אני ובעלי די בשוק, קשה לנו עם ההחלטה אך יחד עם זאת מבינים שאין לנו ברירה אחרת, אשמח מאוד לקבל חיזוקים נוספים.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי סאלי_תדמור* » 26 אוקטובר 2010, 21:55

הילד מדהים הקב"ה מדהים
את מדהימה @}

ניתוח לתיקון הלב

על ידי יערת_דבש* » 26 אוקטובר 2010, 21:37

מה שלומכם?

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 06 ספטמבר 2010, 11:01

בשעה טובה אנחנו בבית. היה קשה ונורא ומדהים. הילד מדהים הקב"ה מדהים. תודה לאל. עכשיו מתחזקים, חוזרים לחיינו אט אט.
ציוד הכרחי לבי"ח - שלא נדע: שמיכות עבור ההורים, כוסות שתיה, כפיות, מה שאוהבים לשתות, עוגיות שמחזיקות כמה ימים , בריאות וטעימות. מטען לפלא,. אופנוע משחק לילד לעודדו ולשמחו ..:)

ניתוח לתיקון הלב

על ידי ההולכת_באתרים* » 27 אוגוסט 2010, 09:54

יערת, בעלך דתי? (לא חייבת לענות כמובן, סליחה אם נכנסתי לפרטיות אבל זה עולה מבין השורות), פשוט לא חשבתי שאת דתיה. :)

ניתוח לתיקון הלב

על ידי ההולכת_באתרים* » 27 אוגוסט 2010, 09:51

_רוצה לומר לך שוב שעבור ילדים ניתוח זה דבר הרבה פחות טראומתי מאשר למבוגרים.
כשאמרו לי שבתי תרד מהמיטה 12 שעות אחרי שיצאה מטיפול נמרץ (שזה פחות מ-48 שעות אחרי ניתוח לב פתוח) - התקשיתי להאמין.
אבל זה היה ממש כך.
מאחר ואין לילדים (עד גיל מסויים) את ההבנה מה בדיוק הם עומדים לעבור/עברו, אין להם את אלמנט הפחד שהוא אחד הגורמים שמאיטים את קצב ההחלמה אצל מבוגרים.
ילדים מחלימים בדיוק לפי הקצב שגופם מרגיש שנכון להם. והם הרבה יותר "עמידים" ממה שאנו מדמיינים._
מסכימה.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 27 אוגוסט 2010, 00:38

הי הולך יקר הרבה אהבה לכם ותודה על האירוח החם . ושלום לכן נשים שגם הולכות בדרכים לא נודעות .
היום היינו ביום בדיקות ובמוצ"ש אנחנו בבי'ח לקראת ניתוח בראשון. תתפללו בשבילנו.
תודה . וברכות

ניתוח לתיקון הלב

על ידי יערת_דבש* » 18 אוגוסט 2010, 14:44

מדהים.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי הולך_בדרכי* » 18 אוגוסט 2010, 13:27

אימוש יקרה.
עליתי על הדף רק עכשיו.
מוסרים לכם הרבה אהבה מאיתנו בגליל.
מחכים לשמוע מכם כשיתאים.
אתם בליבנו!

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 17 אוגוסט 2010, 22:15

אני חושבת שרק פה בכתיבה שוב מבינה שזה קורה. אחרת , אבל קורה.
ב"ה לטובה. דואגת כל כך , ועם הרבה אור גם, הרבה תחושות .

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 17 אוגוסט 2010, 22:13

הי יקרות
טוב להיכנס לפה ולקבל חיבוקים, מילים , תחושה שיכולה לשתף ויש מי ששומעת ומגיבה.
היום עבר עם הרבה פעילויות חופש, וגם הרבה עצב בלב. נזכרת כשכותבת - רק עכשיו- שזה בסדר, שיכולה להיות עצובה, זה כל כך מקל. מבינה דרך הכתיבה שוב את האפשרות להיות קרובה קרובה עם מה שקורה לי. עם ילדיי אהוביי, ואישי האהוב.
יערת דבש יקרה, זה בטח לא פשוט , חלק מהדרך - למצוא שוב את העניין בחיים , בדברים הקטנים.
מזכיר לי את התחושה שלי אחרי שהייתי בלידה של אחותי- ששום דבר לא משתווה לזה, לעוצמת החיים והחיות .
אז לחיים .

ניתוח לתיקון הלב

על ידי יערת_דבש* » 16 אוגוסט 2010, 23:55

אימוש שלום, אוב לשמוע ממך. חיבוקים גם מפה.
לקלוט שאלה זמנים יוצאי דופן.
ממש ככה. היום אני מרגישה את הריקנות שאחרי, ובעיות גדולות שקורות היום נראות לי משמימות לעומת האור החזק שחווינו בבעיה הקודמת, היא תיקון הלב של התינוק שלי. זאת הזדמנות פז לדעתי, אני אפילו קצת מקנאה בך שאת לפניה, אם יורשה לי לומר. גם כי הכל יהיה בסדר, אז קל לי לומר את זה, וגם בגלל ההזדמנות הזאת..
בהצלחה! שתראו אורות ונסים. ישועת ה' כהרף עין!

ניתוח לתיקון הלב

על ידי ריש_גלית* » 16 אוגוסט 2010, 23:38

(()) לאימוש ולכולן. חִזקו ואִמצו!

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 16 אוגוסט 2010, 23:07

הי
זה שוב מתקרב. היום היום הקשה הראשון בסבב הזה, תודה לאל לא כולו. כבר היתה לי תקווה שאוכל לעבור הכל בלי להרגיש, ורק בשמחה.
אנושית. אין מה לעשות. תודה לאל.
איש שביקש הרבה הרבה כסף בשביל לעזור .
עוד פחות משבועיים זה הזמן הצפוי לניתוח.
פעם ראשונה שקולטת את זה שוב. עדיין עם הרבה תקוות שב'ה לא יצטרך כלל.
לומדת שוב לדבר , להתבטא, נזכרת בלבקש עזרה. לקלוט שאלה זמנים יוצאי דופן.
חיבוק לצב של אורן. ולכן. ולי.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 27 יולי 2010, 23:19

שולחת חיבוקים .
נכנסתי , קראתי כמה מילים מפה והתחממם לבי.
תודה לאל עוברים ימים טובים . התחזקות, גדילה. חיים .
ברכות של טוב לכולן

ניתוח לתיקון הלב

על ידי יערת_דבש* » 13 יולי 2010, 21:50

מה שלומכן?

ניתוח לתיקון הלב

על ידי יערת_דבש* » 11 יולי 2010, 14:35

תבואי לבקר בבלוג שלי..
חודש טוב!
זה סתם או שנדמה לי שרוב המשתתפות פה הן שומרות מצוות?

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 11 יולי 2010, 14:31

הי יערת דבש כיפית ההתגלות שלך. מאחלת הרבה הרבה טוב ובריאות. אני אשמח לשמוע איפה שתרצי לכתוב. חודש טוב !

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 11 יולי 2010, 00:54

שלום חברות, אני יוצאת אל האור, היה לי קשה לספר מי אני אז היה לי ניק-לניק, לפני הניתוח הייתי צריכה אנונימיות שקטה ואחריו נהניתי ללבלב עם לבלוב.
חוץ מזה, אני רוצה לכתוב עוד על הניתוח ועל הבישקי שלי אבל זה מתערבב לי איתכן.. אז אני מפנה מקום והולכת לבלוג האהוב שלי אמא דבש להמשיך שם.
תכתבו, תספרו מה נשמע שם בלב.
באהבה, יערת דבש

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 04 יולי 2010, 06:39

בשעה טובה.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 04 יולי 2010, 00:34

הי יקרות , הניתוח שלנו נדחה בחודש וחצי P-: . בהתחלה זה היה לי קשה ועכשיו מצויין תודה לאל. חשה שכוחותיי שבים . שיש לי כוחות ומקום. המסע הזה ממשיך. כרגע במקום חדש בתוכו בהבנה שמותר לי להיות איפה ואיך שאני. אין איזה צורה נכונה לעבור את זה. לא צריכה להיות משהו. גם לא עצובה. איך שאני , גם פה.
ועכשיו נוסף זמן , של חיים, משפחה , התחזקות . הכנות לשנה הבאה שפתאום התפנה להן מרחב.
נושמת . לאט לאט.
לבלוב כיף לשמוע שטוב לך ולכם . ממש טוב ומשמח !

יכולים לקרוא לנו גם לפני אם יהיה שינוי , נראה.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 03 יולי 2010, 22:13

מה שלומכן, לבביות יקרות?
אימוש, אני רוצה להגיד לך, שהחיים כל כך יפים אחרי. יש למה לצפות. כמעט ושוחכים מה שהיה, זה נראה כמו סרט מדע בדיוני.
יאלה, שיעבור כבר (לא?)

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 01 יולי 2010, 01:29

היום זה יום כזה של שפל. עשיתי המון הכנות מקניות אחרונות ועד בדיקת מזוזות ועוד ועוד, ואז טלפון שאולי זמן הניתוח ישתנה. ומצד אחד זה מלחיץ ומצד שני מדהים כי זה יהיה יותר בנחת אם זה אפשרי. או נראה כך רק כי מתרחק ? והלחץ מצד הוריי..והתגובה של זה אצלי. .
זה עוד לא סופי . עכשיו אנחנו כמעט שבוע לפני ולא יודעת מתי יהיה הניתוח.
סוף סוף הצלחתי קצת להתנתק, למצוא שפיות ואמונה בתוכי.
שגם השינוי הוא משמים וגם הלחץ וגם שאולי לא יהיה שינוי.
ב"ה שהזמן שלו לניתוח הוא מכתוב ושיהיה רק לטובה אמן. גם ככה היו לי חששות כי זה יוצא בתוך שלושת השבועות אבל ביום שבערבו ראש חודש והבנתי שזה לטובה.
קשה לקחת עליי גם את האחריות הזאת. זה אשאיר בידי שמים - בתוכי. גם ככה בידי שמיים אבל מבחינת מה שלוקחת עליי.
תודה יקרה.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי הצב_של_אורן* » 01 יולי 2010, 00:31

ממש מרגישה את העליות והירידות אצלך ואצלי, לקח לי הרבה זמן להבין שזה "בסדר" ושכך מתנהל העולם ומה שאמרה לי אותה אישה גדולה שהסבירה לי, שמה שחשוב זה לזכור גם ברגעי השפל שיש שיא. וזו עבודה גדולה מאד לדעתי.
זהו זה יגיע ויחלוף ויעלם וישאיר אותך מחוזקת. שוב נשיקות. הייתי צריכה לכתוב ברבים כי זה כוח משותף, תאמצי את זה בתור כוח משותף, אולי אפילו לחשוב ברבים...לא יודעת אם עוזר... נשיקות וחיזוקים

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 28 יוני 2010, 17:27

חיבוקים ורפואה שלמה

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 28 יוני 2010, 08:53

אהבה לאימוש.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 28 יוני 2010, 00:40

תודה
מרגישה את התמיכה שלך . המילים המדויקות מאוד עוזרות. את מרגשת אותי כל פעם ומרגישה קרובה אלייך . שוב תודה.
מדהים הרוחב של הלב, המנעד העצום שניתן להיות בו. תודה לאל על החיים והאפשרות לחוות .
היום אני אחרי ערב סיום שנה במסגרת שאני חלק ממנה. כיף לחוות עצמי בעוד צורות .
לכמה שעות שכחתי כמעט, ציירתי בצבעים רבים ושונים. וכבר יכולה לספר, ומספרת על הנשמה היקרה הטהורה המתוק שלי. על הניתוח שלו. זה כבר כן חלק לגמרי מחיינו. טוב לא להסתיר ולהסתתר. מוצאת עצמי עם כנות פשוטה. עוד יותר . תודה לאל.
פוגשת נשמות נשמות .כולנו אנשים אנשים. ימינו עוברים . כל רגע משמעותי. עוד חלקים בגופי מבינים זאת . מסכימים לחיות , לחוות .

קראתי מה שכתבתי ושוב בא הקושי . יאללה . טוב, שניות כאלה ושניות כאלה.

ליל מנוחה שלמה והתמלאות כוחות

כמה כל חיבוק משנה

ניתוח לתיקון הלב

על ידי הצב_של_אורן* » 27 יוני 2010, 22:43

מחזקת אותך, ושולחת לך המון ביטחון, ותראי יעבור ב"ה ביעף אל תתני לזה יותר מידי כוח, את יודעת שאת בעלת הכוחות בשביל לעבור את כל זה בשלום. נשיקות

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 26 יוני 2010, 23:34

כל יום סף המתח עולה. בעיקר זה מורגש בלילה לפני שהולכת לישון ועם בן זוגי היקר. העבודה מתעצמת .
לאט לאט. משתדלת לנשום.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 21 יוני 2010, 23:45

תודה הצב של אורן . מרגישה שאת שולחת אותי בעוד עומק לתוך עצמי. רואה שבאמת למרות שהניתוח כבר קבוע ומבינה שנחוץ , יש מקום די גדול בו עוד מחכה שיתבטל, כמו חלום . אפילו אין אפשרות פרקטית לזה כי אין עוד בדיקה עד אז.
הניתוח בעוד פחות משלושה שבועות . זה התאריך אלא אם יהיו שנויים בלתי צפויים.
חשה שאני הרבה חזקה ואמיצה. גם באמת אבל גם בהחזקה שבזה. לפעמים זה אמיתי, פרי של עבודה , של שמחה שבאה גם הרבה בימים אלה. לפעמים לא רוצה רחמים. אז בוחרת בהרחקה של "חזקה ואמיצה", הבחירה של איפה כן לבכות , לפרוק, לבקש.
מבינה מזה את הרצון העמוק להיות באמת איפה שאני נמצאת , בכל זמן.
לא תמיד זה מתאים עם מי שנמצאת איתו. בטח אופתע .


שלמות אצלך והבנה שזה הדבר הנכון יקלו מאד וקשיים קטנים יעלמו מעליהם
לגמרי.
תודה את נותנת לי דרך להמשך
שתהיה תקופה קשה ואח"כ רק טוב וכזו הקלה...ואת זה להעביר בכל דרך ובכל צורה אמן. חזרה לטוב. תודה שאת מזכירה לי איפה זה נכנס פה , עכשיו ברגעים האלה, חוץ מההשתדלות הגדולה להיות נוכחת עם ילדיי אהובי נפשי כאן ועכשיו, באהבה בהתקרבות. האמונה והתשדורת של ה ע י ק ר שזה החיים שלנו, והבריאות שלו, עד כמה יהיה לו קל יותר אח"כ, הרבה יותר כוחות , בריאות ב"ה

תודה תודה. שוב קראתי את מילותייך החמות .

ניתוח לתיקון הלב

על ידי הצב_של_אורן* » 21 יוני 2010, 21:15

אימוש האמת שאני מתלבטת ביני ובין עצמי, האנסטינקט שלי אומר, הכנה להורים וזה יעבור גם אל "תינוקי", אני לא יודעת הייתי מתמקדת בלהכין את עצמי טוב טוב, מחזקת את הלב והאומץ, מתפללת הרבה בכל דרך שתרצי ומדברת אלייך מקבלת את כל החיזוקים שהסביבה יכולה לתת בלי להיות "חזקה ואמיצה" אם יש החלטה לניתוח וכך זה נשמע, וההתלבטיות מאחור לאגד את כל הכוחות קדימה, שלמות אצלך והבנה שזה הדבר הנכון יקלו מאד וקשיים קטנים יעלמו מעליהם.
אני מודעת לזה שזה נורא נורא קשה אבל לדעתי זה המפתח, ואח"כ אולי סיפור או שניים לא הייתי נותנת דגש רב חוץ מהנחיצות- שתהיה תקופה קשה ואח"כ רק טוב וכזו הקלה...ואת זה להעביר בכל דרך ובכל צורה. ואני מאמינה שזה "עובר" זהו התחושה שלי אומרת שתלכי עם האנסטיקטים שלך (אני אגב גם לא הייתי מתחילה עם להראות מזרקים ואנפוזיות, פשוט כי יש פתיחת ווריד ערב לפני או אפילו באותו היום- תהליך קצר ומכאיב(גם לאמא) זהו למחרת הרדמה-בשניות דרך אותו הווריד - בהתעוררות זה שלב של את- איתו ולדעתי הכנה בזה לא תעזור ואח"כ ב"ה הכל "כבר רץ"...בכל מקרה נשיקות ומחזקת אותך בכל אשר אוכל...אם תצטרכי עוד עזרה..בשמחה שולחת חיבוק

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 21 יוני 2010, 11:00

אימוש, יש תאריך לניתוח?

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 21 יוני 2010, 00:34

לבלוב טוב לקרוא אותך, איזה בשורות טובות !
כל מה שאת כותבת זה טוב מחזק לשמוע אותך.
יש זמנים שאני שוכחת שאנחנו לפני, חושבת שהרבה מהזמן מדחיקה. לא יודעת מה לעשות בימים האלה. מרגע לרגע. זאת התשובה היחידה כרגע.
המתוק שלי התעורר בשעה וחצי האחרונות בערך 10 פעמים. בן זוגי חזר לא מזמן והלך אליו ואז הוא פרק כל מה שלפני כן עם הנוכחות שלי הוא בלע פנימה. יודעת שהוא קולט ומבין. גם מדבר יותר ויותר מילים בזמנים האלה , כל כך מתפתח, ובעיקר קולט כל ניואנס.
יש לכן רעיונות להכנה בשבילו? בשבילי ? החל מטקסים ועד סיפורים או ספרים. גם רעיונות הזויים יתקבלו בברכה.
לא מצאתי ספרים אז בינתיים אנחנו רואים סרטון הכנה של שניידר לילדים, ויש לי שתי חוברות משערי צדק . אה , וגם ערכת בית חולים שהסבתא קנתה עם אינפוזיה מזרק ועוד דברים מזעזעים כרגע מבחינתי. P-: הסכמתי שיהיה פה אבל לא נוגעת בזה כרגע. אולי אשקול זאת שוב... להעיף את זה .

והימים עוברים. הזמן מתקרב , כמו ששומעים מפל , זרם מים חזק בנהר שמגיע...
גם קשה לי להתפלל , אני לא מאוד מיומנת בזה . כשמתפללת אז לגמרי שם . יודעת שאין נכון ולא נכון אבל יש ליתחושה שאת זה יכולה לעשות לפנ. שזה חשוב. ב"ה , כמה שאוכל שיהיה לטובה.
מחזק לשמוע את מה שסיפרת לבלוב בקשר לכך.
לילה טוב ונשימה. תודה הצב של אורן. קיבלתי את החיבוק.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 18 יוני 2010, 00:06

איזה יום חזק היה לנו!!!
אנחנו שלושה שבועות בדיוק אחרי האירוע המסעיר של חיינו,
שבוע היינו בבית חולים, שבוע בבית מרוצים ומתחברים מחדש, המומים לגלות איזה ילד חייכן וחמוד הוא נשאר, ושבוע שלישי בו הילד כל הזמן מתבכיין..
נוספת לכך העובדה, שהתחלנו להאכיל אותו אוכל מוצק.
אני רוצה להגיד לכן שאין לי כמעט מושג, אבל כמו כל דבר איתו, אני פועלת מתוך אינטואיציה והגיון בריא, וקצת התייעצות עם מי שמזדמן לי.
אז מאד הגיוני שהדבר קשור לפעילות הזרה הזאת למערכת העיכול, אבל הילד לא ירד ממני השבוע והיה לי רע.
הרגשתי רחוקה ממנו, לא מבינה ולא מובנת, לא מכירה ולא מוכרת.
אתמול, בעלי הסתובב לו במקומות שעושים לו טוב- קבר שמואל הנביא, שיעורים בישיבה של הרב ארוש.
חזר מאוחר מדי, עם איזה בחור ישיבה שלא הבנתי בדיוק למה, אבל הגיע איתו לישוב שאנחנו גרים בו, עשו יחד התבודדות ב no-where והגיעו לביתינו להניח את הראש לכמה שעות.
מסתבר שהבחור למד כל הלילה, והקטע החזק הוא, שכשתינוקי צרח בלילה (לפני הניתוח לא היו דברים כאלה בביתינו), הבחור קרא עליו תיקון הכללי או הקדיש לו משהו בלימוד. אני בכלל לא ידעתי מי נמצא אצלי בסלון.
בבוקר, קמנו, ואני מסתכלת על הילד ורואה אותו חדש! אני רואה שהסבל שלו עבר, שהוא רגוע, שהוא מחייך כמו פעם- איך התגעגעתי!!
אמרתי לבעלי שיגיד לבחור תודה, ומהר!

ואז נסענו לבדיקת מעקב, אצל הקרדיולוג של בישקי... יום מיוחד, שמחכים לו, אפילו שרק לפני שבוע וחצי היינו בשניידר. במקרה הבדיקה הזאת נקבעה כל כך קרוב לניתוח.
זה היה מדהים- כל הבדיקה, הדר' היה כל כך מרוצה!! כל כך מתרשם!! כל כך מחמיא למנתחים, צוחק עם בישקינון, כמעט שר! מעודֵד ומעודָד.
הורדנו לו ברוב טקס את התחבושת לתמיד, ועוד שני שליש במינון התרופות |יש| |יש|
ושוב, נשארה התרופה הכי טעימה.. אני מרגישה שאני אונסת אותו כל פעם שאני מכריחה אותו לתרופות האלה..
ברוך ה', היה באמת טוב, ומצבו באמת טוב. אני אוהבת את ה' על כל הטוב שהוא הראה לנו. אני הזהרתי אותו רבות, שיש דברים שאני לא אעמוד בהם ושלא יבדוק אותי אפילו...
ומאז, כל היום הדבר המתוק הזה לא בכה.
וחזר להיות הוא,
ואני חזרתי לאהוב אותו כמו תמיד.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי הצב_של_אורן* » 17 יוני 2010, 22:04

אני קוראת אותך לבלוב, מענין אייך הדברים משתנים ומתפתחים, עכישו כמעט שנתיים וחצי אחרי אצלנו- עדיין מביטה בו ונזכרת, מענין שבעלי צילם אותו כשהיה בטיפול נימרץ, תמונות שאני לא מסתכלת עלהם אף פעם, אבל שיהיה לו למזכרת...אבל אני זוכרת את זה בתוכי בתחושה שלי, וגם את הכניסה לחדר ניתוח,ושהוא נרדם במאית השניה בידיים שלי.. כל מיני רגעים קטנים שמעבדים אותם עוד ועוד עד בלי די....כי שכל הורדת חולצה לבריכה מחזירה הכל כהרף עין, או אפילו חולצה קצת פתוחה כשרואים את הקו הזה ברור מאד... אימוש קוראת גם אותך, מחזיקה אצבעות, ההמתנה לפני היא מאד קשה מקווה שיעבור בטוב ומחזקת אותך.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 16 יוני 2010, 22:28

תקופה קשה רגשית עד מאד
כתבתי לפני כמה פסקאות,
אבל זו גם היתה התקופה הכי יפה, עם ההתאהבות הכי גדולה שחוויתי בחיים, לתינוק הזה.
אז איך זה יכול להיות?
ושלא נדבר על מה שהבית עובר עם לידת תינוק.. לא תמיד קל.
אני חושבת שחייתי חיים מקבילים (-;

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 16 יוני 2010, 22:25

תודה, נמרה.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אמא_נמרה* » 16 יוני 2010, 17:39

אני כאן. קוראת מקשיבה. שולחת עוד כוחות. זו התאוששות ארוכה לתינוק, לך, למשפחה. את בסדר גמור. {@

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 15 יוני 2010, 22:45

מעניין.. בדיוק עברתי למה חדש, ושם היה גריין:
אל תאמיני לאנשי מדע כביכול שהלב משאבה. זה הדם שמפעיל את הלב בזרם נפשי.
אההמממ.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 15 יוני 2010, 22:43

אני קוראת את כולכן, ועדיין מוצפת וצריכה לשחרר. אז סליחה אם אני מָלאה, אתן מוזמנות לדלג.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 14 יוני 2010, 22:22

אני רוצה לשתף אתכן בשיר שגיליתי יום לפני הניתוח, ושרתי אותו בבית בקול ובבכי.
בטיפול נמרץ, מול ילד מונשם, שרתי לו את המילים מתוך החוברת של הדיסק-אוסף של אהוד מנור:

בסוף העולם

שרתי אותו חצי לי, חצי לו, כי יש שם ערבוב בין מה שרציתי להגיד לו, למה שרציתי להגיד לי.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 14 יוני 2010, 22:12

בנות, אני כבר שבועיים אחרי השחרור כמעט.
אני באמת יכולה לתת לעצמי את מדבקת ה"גיבורה".
אני חושבת שעשיתי עבודה מצוינת, לא נשארו לי ממש משקעים מהתקופה הזאת, עברתי דרך הקושי ממש כמו שציפיתי, אני מקוה שהשתמשתי בהזדמנות הזאת, במשאבים שיש לי, כמו שתכננתי.
בכי זה כלי מעולה, כמה בכיתי שם, ובאמת לא ממצוקה גדולה, אלא מהחלטה להיות לגמרי, לצלול לגמרי, לחקור את עצמי תוך כדי לגמרי.
שוב, במסגרת הכוחות והמודעות שיש לי היום, לא יותר, וכמובן שיש עוד הרבה לאן להגיע בחיים פנימה...

אמרתי לבעלי, שהלוואי שאת הקשיים הרגילים בחיים אני אעבור בצורה כזאת. פתאום החיים נראים לי, תאמינו או לא, יותר קשים. ההתמודדויות היומיומיות הבין-אישיות המתסכלות חסרות המוצא... חיי משפחה..

ועכשיו אני מבינה ממש, שהניתוח והאשפוז בעצם לא היו ממש קשים, כי הם היו ממשיים, זאת לעומת כל התקופה לפני, חצי שנה של דמיון.
תקופה קשה רגשית עד מאד, עם מתח ועצב וכעס ומה לא..
בקיצור, מה שהיה קשה הוא ההמתנה לניתוח, הרבה יותר מאשר הניתוח.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 14 יוני 2010, 22:04

אני לא כותבת הרבה, כי הקטנטון מחובר אלי חזק בימים האלה. אני לא מצליחה לעשות כביסה.
הוא כל כך גדל, "בוגר" כזה.. לא יודעת איך להתייחס לזה, יש לי ילד חדש.

רציתי לספר על משהו שעוד לא נגעתי בו-
כשבישקי אהובי יצא מהטיפול נמרץ, הוא כמובן היה מסטול.
במאמר מוסגר אומר, גם בתגובה לדברים שבתנועה כתבה לאימוש, שהופתעתי לגלות שהוא קיבל בנוסף לתרופות משככות כאבים, גם תרופות משכיחות, שזה שיכוך כאבי-נפש אולי... אמרו לי שזה כדי שהוא לא יזכור מה הוא עבר... נכון מפתיע?
אני חייבת לציין שלא הייתי בטוחה אם זה נכון, מבחינה רעיונית, שהוא יקבל אותן...

אז הוא היה מסטול ולא מגיב מדי, רפוי כזה.
לקח לי הרבה זמן להתחבר אליו. הרגשתי שהוא לא רוצה אותי ואני לא ממש אותו.
הוא לא היה דומה לעצמו!
ומה שהכי העליב, זה שלמרות שביקשו ממני לתת עוד כמה זמן חלב שאוב, כי יניקה תהיה לו קשה מדי, אחרי יום של בקבוק נתתי לו ציצי והוא עשה עלי טפפפפפ.... יעני טפו בתינוקית.
ידוע שילדים גדולים שחוזרים מניתוח כזה, כועסים על ההורים שלהם, וזה כתוב גם בחוברת ההסברה המושקעת שלהם, ואני יכולה להשבע לכם שהתינוק המחובר הזה הרגיש אותו דבר. כמה שראייתי ה"בוגרת" יכולה להאיר לי..

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 14 יוני 2010, 00:27

הצב של אורן תודה . הימים האלה שלחו אותי שוב לבדיקות שלי עם עצמי על נחיצות הניתוח. שוב מגיעה להבנה שצריך. לצערי אבל גם טוב שיש תשובה, אחרת אני לא הייתי יכולה לעשות זאת .
השבת תמיד נותנת לי מנוחה בלב, לוקח לי כמה ימים עד שחוזרת לכמות הדאגה של שאר הימים. תודה לאל. עכשיו עדיין שם. פה. ברגעים האלה , בזמנים של פשטות . מודה עליהם . כותבת ושוב זרמים קטנים של פחד באים. ככה זה עכשיו. הילדים משאירים אותי קשורה לרגע, לשמחה שלהם, לטוב. תודה לאל. לאט לאט .
אצל פרלס היינו בהתחלה והוא לא איבחן כל מה שהיה..אבל באמת היה מאוד אנושי. לשמחתי והפתעתי מי שפגשנו עד כה במסע, מהרופאים - אלו שראינו פנים אל פנים היו מאוד אדיבים.
אני כל כך עייפה ועדיין כל לילה מושכת את זמן השינה עוד יותר מהרגיל. זמן לשכוח, זמן לדאוג , זמן לברוח,לבכות. להתפלל
בתנועה מתמדת תודה על החיזוק במילים ועל הכנות. הרגעת אותי ומיקדת אותי במה שכתבת.
באמת הרבה מהקושי - וכרגע כולו לחלוטין -הוא רגשי.
כמו שבשלב כלשהו נגמרו לי השאלות על מה יהיה בניתוח ואיזה צינורות בידיוק יצאו מאיפה. כי מה שיהיה נתמודד איתו ב"ה וכרגע זה משחק לתוך הדאגה האינסופית .

משתדלים להיות בשיגרה בינתיים עד הזמן של הניתוח, זה שקבעו או זה שיזעיקו אותנו אליו. זה גם הזוי אבל מאוד קשור למצב הנוכחי, הכוננות המתמשכת הזו.

חיזוקים ומחשבות ריפוי תןדה על התזכורת. זה מגיע . הזכרת לי עולם שלם בתוכי ששכחתי.

ליל מנוחה נשים חזקות ואמיצות

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 13 יוני 2010, 18:25

חשבתי על המום שהיה לבן שלי,
אפשר לקרוא לו:
4 |L| כחול.
שיר שלי, את מבינה למה? גם לכם היה פאלו, לא?

ניתוח לתיקון הלב

על ידי בתנועה_מתמדת* » 10 יוני 2010, 21:50

רק לומר שאני עוקבת וקוראת כאן בשקט בימים האחרונים.
מסיבותיי שלי הרגשתי במקביל מוצפת וגם מרוקנת מדי מכדי להגיב,
אבל רוצה שתדעו כל מה שנכתב פה ע"י כולכן - מאד מאד מאד מרגש אותי לקרוא (())

לבלוב יקרה - אני שמחה לשמוע שאת כבר במצב שאת מזדהה איתי -ונכנסת להלך הרוח של מי שזה כבר מאחוריה.....@}

שיר שלי - מה אומר.... המסע המפרך שלכם בענייני תיקון הלב נותן לי חת'כת פרספקטיבה.... לעומתכם המסע שלנו ממש נראה כמו יום כיף בלונה פארק.....
אני שולחת לכם הרבה תעצומות נפש לעבור את המבחנים שעוד עומדים לפניכם, באופן הטוב,המרפא והקל ביותר האפשרי.
אנא הרשי לי להעניק לך בזאת את מדבקת ההצטיינות העליונה "את גיבורה במיוחד" (דומה לזו שלבלוב רצתה לקחת לעצמה בא.ק.ג (-:)
ואני מעניקה בהזדמנות זו גם מדבקה חדשה ולא משומשת (-: לכל האמהות הגיבורות שכותבות פה בדף.

(אני מתנצלת מראש בפני כל האמהות שההתמודדות הזו נחסכה מהן, כי ברור שכל אמהות מזמנת מבחני אומץ למכביר-
אבל לעבור עם ילד שלך ניתוח לב פתוח זה לדעתי מבחן אומץ מיוחד במינו.....)

אימוש - שאלת לגבי הסבל של הילד בניתוח ואחריו- ראשית, באופן עקרוני-
לי הסבירו שככל שהילד/האדם פחות מבין מה עומדים לעשות לו, אז הוא פחות פוחד=פחות סובל.
כשפוחדים פחות אז גם ההתמודדות והתאוששות יותר מהירה.
אדם מבוגר שעובר ניתוח לב פתוח מאד חושש על עצמו ונזהר אחרי הניתוח, לפעמים יותר ממה שבאמת צריך.
ילד קטן לא יודע מה עבר עליו כשהיה מורדם ומונשם לכן לא יכול "להזדעזע" מזה.
ילד מתאושש וחוזר לתפקוד בדיוק בקצב שהוא מסוגל (וזה בדר"כ הרבה יותר מהר מאשר מבוגרים שעברו דבר דומה, ולא רק בגלל שהגוף הצעיר מתחדש יותר מהר)

יכולה לומר מנסיוני- הבת שלי הייתה בת כמעט 6 כשעברה את הניתוח.
כן, כאב לה כשהכניסו לה את הדבר זה שמשאיר את הווריד פתוח באשפוז. היא זוכרת את זה עד היום.
לא, היא לא פחדה מהניתוח עצמו.
אני מאמינה שבמהלכו היא לא הרגישה דבר. היא לא זוכרת ממנו כלום.
כן, היה לה לא קל להתעורר בטיפול נמרץ עם כמה וכמה צינורות מחוברים לפניה וגופה. כל עוד אני הייתי שם לידה היא התמודדה עם זה מאד יפה.
גם את החלק הזה היא לא זוכרת בכלל, למרות שברור שהיו לה כאבים כלשהם (אני משערת שהם גם נותנים משככי כאבים לווריד)
באופן כללי, למרות הגיל ה"מתקדם" בו עברה את הניתוח, אני מבינה ממנה שהוא לא רשום אצלה בזכרון כטראומה.
היא אמנם ילדה שעושה דרמה מכל עניין רפואי קטן, אבל למיטב זכרוני היא הייתה כזו בלי קשר לניתוח.
היא לא במיוחד אוהבת אנשים עם חלוקים לבנים אבל גם לא נרתעת מהם בצורה חריגה.

אני יכולה רק לשער שילד צעיר יותר (כמו שלך) - אמנם אי אפשר להסביר לו את ההגיון מאחורי הדברים שעומדים לקרות לו, אבל אולי יכולת ההתמודדות וההחלמה של גופו ושל זכרונו תעזור לו לעבור את זה הרבה יותר קל ממה שאת יכולה לדמיין.

יכולה להעיד על עצמי, שבניתוח של הבת שלי, למרות שהיא עברה את זה פיזית- מי שהכי סבלה זו אני....

שולחת גם לך אימוש חבילה מיוחדת של חיזוקים ומחשבות ריפוי שיעזרו לכם לעבור את כל שלפניכם בצורה הכי קלה וטובה.

|L| |L| |L|

ניתוח לתיקון הלב

על ידי הצב_של_אורן* » 09 יוני 2010, 23:15

אימוש אני מבינה שאתם בהתלבטות גדולה לפעמים כשההחלטה בידי מישהו אחר זה יותר קל בנסיבות מסויימות, אני מחזקת אותך על היותך קשובה לעצמך,ומצד שני - ואולי -לא צד שני, יש הקלה גדולה בזה שיש דברים מאחוריך, ואת משאירה אותם בידי ה'.
בכל אופן ממליצה לך על קרדיולוג ילדים בי-ם ד"ר פרלס שעזר לנו בכנות שלו וביושר שלו- לא פחות מבמקצעיות שלו, לפעמים קשה למצוא אנשים שמשלבים את שני הדברים. בכל אופן שולחת לך חיזוקים.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 09 יוני 2010, 21:57

לבלוב הוא לא נורא סובל בניתוח ואחרי ? את לא חייבת לענות אם את לא רוצה . אני לא רוצה לדרוך על פצעים .
באתי לכתוב שזה הפחד הכי גדול שלי, וקלטתי שעוד לא קולטת בכלל שזה ניתוח, וחוץ מהסבל הפיזי יש את הסכנה שלו ואת הרפואה האפשרית ממנו ב"ה.
אצלנו הוא לא מכחיל , ובלי תופעות לוואי קשות ביום יום. חוץ מכשהוא חולה והרבה בדלקות ריאות.
הרופאים אומרים שזה לא דחו.ף אבל נחוץ .
היה זמן שלא ידעתי . החלטתי לקחת זמן להבין מה ליבי אומר לי , חוץ מהרופאים.
מבינה שכן. שזה הפיתרון. כל וורידי הריאה הימנית חוזרים למקום לא נכון. זה או עכשיו או בשנים הקרובות. ואז להעביר אותן במתח, מהניתוח שיגיע, ממחלות קרבות , שבכל רגע בהן זה מרגיש מאבק לחיים.
וזה כל כך מפחיד . שהקב"ה ינחנו לטובה

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 09 יוני 2010, 21:43

לומדת מכן הרבה.
היום הלכנו לעשות חיסון. שנדחה כבר המון פעמים כי הוא היה חולה. עשיתי לשני ילדיי. הוא היה צריך לקבל בלי שעלת והתקלקל להם המקרר .ולא היה להם את קרום המח והחלטתי שתכף ניתוח אז אעשה לו את המחומשת .. כאב לב כי מאז ועד שהלך לישון הוא אמר וגם בכה שכואב לו ברגל . ועכשיו קראתי על תופעות הלוואי של זה ונבהלתי.
ב"ה שיעזור גם בזה.
לבלוב בני בן שנה ו 10
שיר שלי, איזה נסיונות קשים, כמה כוחות זה מצריך. לבי איתך .
פתאום כל כתיבה של המילה לב - קופצת, מדברת .

מה שכל אחת כותבת על מה שהיא עברה ועוברת מאוד מאוד מחזק. (())

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 09 יוני 2010, 19:52

אמא נמרה, תודה.

שהיא לא שיתפה אחרים בהתלבטויות
האוטומט שלי הוא לא לשתף מיד (חוץ מבוירטואלי, אלא מה...)
לאט לאט נפתחנו לעולם... בסוף יצא שעשרות אנשים התפללו והתכווננו על התינוק שלי, וקהילה שלמה עמדה מאחורינו.
זה היה לא פשוט להחשף, אבל בסופו של דבר למדתי שזה הכי טוב, ואין בזה שום הפסד, ההפך.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי שיר_שלי* » 09 יוני 2010, 12:26

תיקון לשוני.כתבתי בטווח,התכוונתי בתווך.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אמא_נמרה* » 09 יוני 2010, 12:16

רק באה לחזק את כל ההורים כאן.

הנה אני, אמא לשלושה, שנולדו בלידות עוצמתיות, לא מוגבלת בשום דבר בחיי, לא בגוף ולא בנפש, מהראשונים בארץ שנותחו בניתוח לב פתוח לפני שלושים שנה {@

אמא שלי תמיד אמרה לי שמה שהיא מצטערת עליו זה שהיא לא שיתפה אחרים בהתלבטויות, בכאבים, במחשבות שלה כאמא בכל התהליך שעברנו. אז אני מחזקת אתכן/אתכם להמשיך לשתף, ליידע, להיתמך ולתמוך. אתן נפלאות!

ניתוח לתיקון הלב

על ידי שיר_שלי* » 09 יוני 2010, 10:19

אימוש.
מאחלת לכם שתעברו הכל בשלום ומהר.מופלא מה שסיפרת כאן על הבן שלך שחסך את הצינתור.
קחי את זה איתך הלאה תבקשי מהרופאים זמן וסבלנות כדי לעשות דברים בדרך שלך.
בדרך שהכי טובה לבן שלך.
אנחנו באוגוסט אמורים להבדק לפני ניתוח ולהחליט על מועד מתאים.(כאילו שיש דבר כזה)
בניתוח לב- פתוח הרחיבו את עורק הריאה שהיתה בו היצרות ונאלצו לפגוע במסתם הריאתי כך שחלק מהדם חוזר חזרה ללב וגורם להגדלת נפח הדם בלב,הרחבת חדר שמאל ומאמץ יתר ללב.
הרופאים המליצו על ניתוח להשתלת מסתם מלאכותי שיוסת את זרימת הדם אך יצור בעיה חדשה
מסתם מלאכותי אינו גדל יחד עם הילד ולכן בגיל העשרה יהיה צורך להחליפו.עוד ניתוח.
סליחה אם הלאתי מישהו.
המשפט הצהוב אומר שמותר לכעוס.ויש בי כעס לראשונה מאז שגילו את בעיית הלב
(שבוע 32 מום לב וגפיים קצרות .המלצות מכל עבר להפלה.לידה מוקדמת.ילד מדהים ובריא .רק מום לב.שלושה חו' פגייה .ניתוח חזה.בבית סוףסוף.ילד מדהים ומכחיל.יותר ויותר מכחיל .ניתוח לב פתוח
אשפוז ארוך.זיהום.החלמה בבית.שוב זיהום.ובטווח ילד רגיש ומקסים ושני הורים והרבה ניסים ואהבה בלי סוף)

לבלוב מרגישה ממש כמוך ואשמח לעזור,לייעץ ולכתוב לאמהות שכאן
תודה שפתחת את הבלוג הזה.תבורכי.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 09 יוני 2010, 08:08

מעניין מה שאת כותבת.
בן כמה הבן שלך?

עכשיו אני מבינה את התשוקה לעזור למי שעובר את הנסיון אחריך, אני מבינה אותך בתנועה, שבאת אלי באשפוז.

אימוש, ב ה צ ל ח ה. אל חשש. יהיה בסדר.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 09 יוני 2010, 00:04

הי
חזרנו היום עם נס . לא זה שקיוויתי אבל גם אחד. - המתוקי שכב עליי במשך 40 דקות בלי לזוז בכלל ובלי טשטוש וככה חסך את הצינתור או בדיקה אחרת שהיינו אמורים לעבור לפני ניתוח ! וגם עצוב. כי זה ניתוח. ב"ה . כנראה שביולי. תודה שאתן כותבות, עונות .
יודעת שעוד לא קולטת , רק לרגעים.
לבלוב מה שלומכם ? איך השיקום בבית? חיבוקים. לכולכן.
איזה דבר זה אימהות. וגם החיים המבורכים האלה, השופעים. גם קושי וטוב , הכל.
היום עברתי המון מצבים רגשיים משמחה לקושי ושוב. ושוב. כמו אפשר לראות את אותו המצב בצורות שונות לגמרי.

צעד צעד, לאט לאט.

שיר שלי אם תרצי ספרי עוד. אתם באוגוסט לבדיקה ?
חיבוקים שוב.
ליל מנוחה.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 08 יוני 2010, 22:29

חיבוקים לכל הכותבות.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי הצב_של_אורן* » 08 יוני 2010, 21:30

לבלוב, שמחה מאד שעברתם בשלום,בדקתי מידי פעם ופתאום חזרת, ברכות, באמת שכחתי את הקטע של הצום גם אני דאגתי מאד, אבל הוא הרגיש אייכשהו ולא בכה ואפילו לא ביקש, ונתן להם את החיוך הכי יפה שלו- דווקא בכניסה לחדר ניתוח, ואני נכנסתי איתו- וההרגשה הזו שמרדימים לך אותו הידיים, והתרופות של אח"כ...כשחצי הוא יורק על הרצפה... והיום כשרואים את הקו הדקיק, או כמו אתמול כשנפטר הר' אליהו, שהתפלל כ'כ הרבה על בנינו,מין צביטות כאלה קטנות בלב...בכל מיני איזכורים שמזכירים לנו - ב"ה. בכל אופן שמחה בשבילכם- ליבלוב
קוראת את כל השאר, מרגישה את כל הפרקוסים הקטנים האלה בבטן, וכל ההתלבטיות והחששות של "לפני", מחזקת אותכם ואם אוכל לעזור למישהי מנסיוני הדל למזלי- אשמחלעזור פה, או בדף הבית שלי...נשיקות ללבלוב ולכולכן.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי שיר_שלי* » 08 יוני 2010, 09:02

אנחנו שם באוגוסט.
מחכים להחלטה על ניתוח נוסף ,השתלת מסתם.בא עלינו לגמרי בהפתעה ואני מתרפקת על התקווה...שלא יצטרך.
לא יודעת אם זו התמודדות טובה-לקוות.בדרך כלל מעדיפה להסתכל למציאות בעיניים.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אימוש* » 08 יוני 2010, 00:27

אנחנו מחר פוגשים את ד"ר בירק כחוות דעת שניה , כבר שמענו דעה אחת שהמליצו על ניתוח ובעצם גם היא , אבל מחר רוצה לעשות לו עוד אקו הפעם בטישטוש . הנה זה מתחיל ההתערבויות , ההשפעות החיצוניות הפיזיות , כבר קשה.
קראתי אותך ואתכן בדמעות, חיכיתי לשמוע איך היה ומה איתכם ומאוד שמחה לקרוא את השימחה שנשמעת ממך. שעברתם והצלחתם תודה לאל.
בני בן עוד מעט שנתיים. מחר נדע הרבה יותר על מתי זה קורה ואם...........(אולי אולי לא...ב"ה , אולי הוא נרפא בינתיים). טוב שאפשר לדבר פה. כי עם כל התהליך גם עולה חזק תחושת הבידוד ובדידות בתוך זה, גם הרבה תמיכה ממקומות בלתי צפויים. היום הבנתי שזה גם הרבה קשור לאיך שאני רואה ומסתכלת, מה מוציאה מהשיחה, כמה מסכימה לספר, לחשוף , לשתף. כנראה משפיע על כך שכותבת היום יותר.
היום כל טלפון שהגיע אמרתי לעצמי זו תמיכה.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 07 יוני 2010, 22:27

פוסיד- משתן.
אלדקטון- שומר על מלחים בגוף למי שמקבל חומק משתן...
ושכחתי את שמו של זה שנפרדנו ממנו היום בשעה טובה- תרופה של זקנים להורדת לחץ דם.

אני, באופנית גאה, שעד משכב הלידה לא לקחה אקמול ויותר מזה כבר איזה 10 שנים,
נתתי בלב שלם (וכואב) את התרופות האלה.
בכלל, זה משהו שמלווה אותי מההריון וחזק מאד מתחילת חייו של האהוב הזה- ויתור על עקרונות.
מביא רק ברכה, תאמינו לי. ותנסו את זה בבית.

והנה, הן נשרו לבד, התרופות, בלי מאבק.

הוא בוכה. ביי.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי ריש_גלית* » 07 יוני 2010, 21:17

_אך כשאני רואה את חברותי רישגלית ובתנועה נכנסות לדפים אני בד"כ נכנסת,
ובייחוד לדף המדבר בנושא הקשור לילדיהן שאהובים עלי ויקרים לי._
תודה יקרה. במקרה או לא במקרה אני חושבת עלייך הרבה בימים אלה (-:

_חזרנו היום מביקורת בשניידר והכל נראה מצוין!
והשמחה של היום- הורידו לו הרבה במינון התרופות!_
איזה יופי!
את יכולה לספר אילו תרופות הוא מקבל? זה נושא שהיה מאוד מאתגר אותי )-: בכלל לא חשבתי על זה - שאחרי ניתוח - ואולי גם לפניו - צריך גם לקחת תרופות, נוסף לכל הצרות.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי ורדי_תיק* » 07 יוני 2010, 20:53

למזלי הגדול הפעם אין לי קשר ישיר לנושא,
אך כשאני רואה את חברותי רישגלית ובתנועה נכנסות לדפים אני בד"כ נכנסת,
ובייחוד לדף המדבר בנושא הקשור לילדיהן שאהובים עלי ויקרים לי.

נושא הצום בתינוקות ואף בפעוטות יונקים מטריד אותי באופן כללי
וההתמודדות איתו מעוררת השראה, במיוחד עבורי. תודה

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 07 יוני 2010, 20:35

כמה התפללנו על "ישועת ה' כהרף עין",
שיתרפא בנסים ושלא יהיה ניתוח.
כמה ימים לפני הניתוח קלטתי, ועכשיו אני מבינה את הנס עוד יותר:

ניתוח של 4 שעות לדבר כזה זה הרף עין! מצחיקים שכמונו, איזה נס שיש דבר כזה, עם רופאים מומחים כאלה, עם ידע עשיר ומנוסה כזה.

אני מאושרת היום, כי ב"ה, חזרנו היום מביקורת בשניידר והכל נראה מצוין!
והשמחה של היום- הורידו לו הרבה במינון התרופות! כמעט יצאתי במחולות!

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 07 יוני 2010, 18:31

|L| ו |U|, לשימושכן...

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 07 יוני 2010, 18:30

קראתי |L|

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 06 יוני 2010, 18:53

אגב, 4 שעות צום אבל עד שעתיים לפני הניתוח אפשר גם מים עם סוכר.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 06 יוני 2010, 18:52

תודה על הברכות,
מה שלא סיפרו לי, משום מה, הוא שאפשר גם עירוי, וגם היה לו חיבור לעירוי כבר מאמש.
אני, מהרגע ששמעתי שהוא יהיה בצום, ועוד הניתוח שלו הוא השני בתור ביום שלו, מה שאומר שאי אפשר באמת לדעת באיזו שעה הוא,
נכנסתי לחרדות ולעיסוק רצוף במה יהיה אם הוא יהיה רעב. זה טירף אותי.
אז כשהוא התעורר משנת הצהריים לפני הניתוח, ביקשתי עירוי ושמו לו, והוא, המתוק עדיין רצה להתנחם ביקיצה על ידי מציצה של משהו, ולקח מוצץ שהוא אף פעם לא לוקח.
ורדי, ברוכה הבאה לדף. אפשר לשאול, מה הקשר שלך לנושא?

ניתוח לתיקון הלב

על ידי ורדי_תיק* » 06 יוני 2010, 15:59

לבלוב ותינוקי ברכות חמות לכם

ספרי איך הסתדרתם עם הצום בשעות שלפני הניתוח (נדמה לי 6) ואחריו?

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 06 יוני 2010, 14:40

מקסים כל מה שאתן כותבות.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי שיר_שלי* » 06 יוני 2010, 12:24

לבלוב יקרה
קחי את הזמן יש לכם את כל החיים לעכל לקלוט להודות
אנחנו כבר אחרי שש שנים ועוד מעכלים ומעבדים
כל קיץ הוא הזדמנות חדשה לפתוח כי הצלקת המרשימה (בעצם שתיים)אוספת לבד משמש גם מבטים ותגובות.אני משתדלת לא להתערב ולהניח לבחור -בן שש וחצי- להתמודד לבד
אבל המבטים שלו המחפשים אותי מכאיבים לי בלב.כאילו מחפש כח או אישור לעצמו,לתשובות שהוא עונה.
הכי אני שונאת מבטים של רחמים.
כמו שקראתי במילותייך אני אומרת לעצמי שיש בהתמודדות כזו הרבה עוצמות.ואמת.וחיבורים.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אמא_נמרה* » 06 יוני 2010, 11:43

נראה לי שאת צריכה לישון קצת. חוץ מזה האדרנלין עוזב עכשיו, זה לא דיכאון, זה פשוט לא "היי".

(())

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 06 יוני 2010, 11:01

אני לא מצליחה לנחות,
אני לא מצליחה להודות,
אני לא מצליחה לקלוט
שהבן שלי מתוקן, שאין לו מום בלב
ושחזרנו הביתה בריאים ושלמים.

<בקיצור, קצת דיכאון שאחרי ה"היי" של כל הרגשות והכוונות וכו'>

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 06 יוני 2010, 01:29

הניתוח והלידה של אותו ילד, ארכו בערך אותו זמן. לא מדהים?
בדיוק חצי שנה ויום אחרי שהוא נולד.
ובשביל הסימבוליות- בדיוק חצי שנה אחרי יום הגילוי של המום.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 06 יוני 2010, 01:27

הילד הזה הוא ילד של חיבורים.
הוא מחבר, במי שהוא, במום שלו, אנשים.
מי שבאו לבקר אותי היו מדויקים. היו הרבה אחרים שרצו לבוא ולא יצא בסוף.
למשל, חצי אחותי שלא שמעתי ממנה מלפני הלידה, הופיעה בול אחרי ששלחנו אותו לניתוח.
היו לי ציפיות לשקוע בתהלים (וגם לגמור אותו במהלך הניתוח! יפה לי!) אבל הבחנתי בהזדמנות והתנגדתי להתנגדות, וישבתי איתה איזה שלושת-רבעי שעה.
לפניה הגיעה 100% אחותי בחשש שאני אעיף אותה משם אבל זה היה מעולה שהיא באה, עזרה לנו איתו, גם כשהוא התעורר והיה בצום (תינוק בצום, הייתן מאמינות?) היא פינקה אותו ופעם ראשונה בערך ב8 שנים האחרונות שאני רואה אותה בלי איזה ילד עליה, רק היא בשבילנו..
ו"בתנועה" וביתה המנותחת המקסימות,
ואמא שלי שסופסוף היתה לה הזדמנות להראות לי כמה היא רוצה לעזור ולי לתת לה את הזכות.

יצא לי אפילו לפגוש מישהו שהכרתי פעם, בטיפול נמרץ. איזו שותפות גורל!

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 06 יוני 2010, 00:52

תודה, אמהות יקרות.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי רישגלית* » 06 יוני 2010, 00:01

קוראת אותך. מודה לך על שהזכרת לי דברים חשובים (()). המשך החלמה מהירה!

ניתוח לתיקון הלב

על ידי אמא_נמרה* » 05 יוני 2010, 22:42

(())
אמא אמיצה את. את עושה בדיוק מה שהוא צריך, עוד כמה זמן התקופה הזו תהיה רק זיכרון של הודיה, בעזרת ה'.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 05 יוני 2010, 21:38

תינוק שוכב, מורדם, מונשם, מחובר לצינורות של מעלה ושל מטה (-;
פניו מתנפחות מבצקת,
העיניים נוטפות חומר נגד דלקת ונראות כאילו בוכות חומר סמיך,
העור צמיגי וחסר חיות.
האמא לא מרגישה רצון להיות שם לידו, להעביר לו אנרגיה ושירים
רק לישון.
הרגשתי כמו בחופשה בסיני, שבה הולכים לים-לאכול-לישון, רק בלי הכיף. ובלי הים. ים-הצפצופים כן.
לא הרגשתי הרבה, חיכיתי שיעבור, שאהובי יתעורר אלי. אפילו פחד לא.
אני יודעת: הרגשתי מורדמת ומונשמת ושוכבת כמוהו.
ובעלי מרביץ תפילות על יד מיטתו. טוב שיש בעלים.

ואז, התחלה של התעוררות, מתחילה במצמוץ שפתיים, זכרון של יניקה, של הקשר שלנו.

הכי קשה היה לי גם כשהוא כבר התעורר ואפילו לא היה בטיפול נמרץ, וביום יומיים הראשונים לא ממש הגיב כהרגלו,
זה לפעול שלא מתוך הענות לדרישות שלו.
אמהות, כך גיליתי, היא הענות לצרכים. לשפת גוף. זאת השיטה שלי בוודאי.
ביום הראשון ליציאה שלו מהט.נמרץ ממש הרגשתי שאני לא מכירה אותו והוא לא אותי, ושם היה המשבר הכי גדול, בכל התקופה.
אבל ברגע שהוא התחיל, וחיוכים היו תמיד סימן ההיכר שלו, הוא חייך יותר גדול ומקסים אפילו מקודם.
איך אומרת חמותי? הוא "smiles factory". טוב שיש חמיות.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 04 יוני 2010, 08:57

תודה!

ניתוח לתיקון הלב

על ידי רישגלית* » 04 יוני 2010, 03:36

כמה טוב לשמוע ממך. החלמה מהירה ורפואה שלמה! @}

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 04 יוני 2010, 00:04

אז חיכיתי לו שם לבד, כי בעלי הלך למנחה, שלוה ושמחה, לא נרגשת מדי.
וכשהוא בא, לקח לי איזה שניה-שתיים להבין שזה אשכרה תינוק שחזר מחדר ניתוח.
רצתי אחריהם- "זה הוא"?
הדבקתי איכשהו את הקצב, הייתי שוות נפש לחלוטין, מודעת לחלוטין למעמד. רואה אותו קצת, מרגישה את שלוותו הישנה, את מלאכיותו המושלמת, את הזוך, אם יש מילה כזאת, וחייכתי.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 04 יוני 2010, 00:01

בובי שלי הגיע מהניתוח, במעליות האחוריות, תינוק קטן בתוך מיטה ענקית.
שעה לפני כן הזמינו אותנו למכון הלב כדי לספר לנו שהניתוח עבר בהצלחה, נשאר רק לסגור עניינים (את הילד שלי). בעלי פקד עלי לחבק את דר' בירק. מרוב בלבול זה גם מה שעשיתי! הייתי צריכה להגיד לו: בתנאי שאתה מחבק את דר' פרנקל (והוא היה מגיע לו למותניים בערך).
הטלפון שלהם תפס אותי כשבעלי ואני נפרדנו לקצת זמן, בהולכי לאוטו, כשאני קוראת שלוש פעמים את מזמור לתודה:

מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ
עיבדו את ה' בשמחה
בואו לפניו ברננה
דעו כי ה' הוא האלוקים
הוא עשנו ולו אנחנו
עמו וצאן מרעיתו
בואו שעריו בתודה
חצרותיו בתהילה
הודו לו ברכו שמו
כי טוב ה' ולעולם חסדו
ועד דור ודור אמונתו

כי בתוך הסערה והפחד, מה שנשאר לי זה בעצם להודות. והנה, הטלפון הכי מתוק הגיע. תודה באמת!

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 03 יוני 2010, 23:31

אני יכולה לתת לעצמי אות הוקרה.
ביקשתי להיות מחוברת ונוכחת.
בעבר הייתי עסוקה בתפילות ובתהלים בשצף קצף, ובעבר הקרוב הבנתי שכדאי לי לעבור גם דרך עצמי.
ואיחלתי לי להצליח לשמוע את הקולות הפנימיים, הכואבים והקשים.
אז פיתחתי לי ממש מנהג- כל פעם שעלה בכי, הייתי שם כל כולי. כמו תופסת הזדמנות שיכולה לחמוק.
אפילו כשהתחילו להוציא לו חוטים מהגוף, אז כשהוציאו את צינור ההנשמה נורא בכיתי. איזה כיף! בדיוק שם רציתי להיות.
ואחרי כמה שעות, כשהוציאו לו משהו אחר, האחות ביקשה שאצא, כי "אין לנו מספיק כח אדם לטפל גם באמא".
ניסיתי להסביר, שהבכי הזה טוב בעיני ושצריך יותר לדאוג לאלה שלא משחררים. לא ראיתי שקולטים אותי אבל נתנו לי להשאר.
דוקא אז, הייתי אם בובי התינוק החוזר לעצמו ושרתי לו שירים.

בתנועה מתמדת אמרה פה שהיא רואה בכל התהליך הזה גם הצלחה אישית שלה,
כשהיינו בא.ק.ג האחרון, ראיתי שם מדבקה ישנה דבוקה על משהו, שכנראה היו נותנים ממנה פעם לילדים בטיפול, והיה כתוב בה:
אני גיבורה.
איך רציתי אותה! אבל התביישתי.

ובקשר לבכי שאני מספרת עליו, הדבר החזק ביותר הוא, שכשאני מנקה לכלוך מבפנים, או אז אני יכולה באמת לעלות מעלה מעלה לתפילה מוצלחת באמת.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 03 יוני 2010, 23:15

הקטן הזה, חזר אלי כזה מתוק ומתוקן.
כתבתי פה בעבר על החשש משינוי אישיותי.
אני מרגישה אותו עוד יותר מחויך וגבוה, כאילו הוא פגש שם מלאכים..
כן יש גם קשיים.
עכשיו למשל הוא לא נרדם כבר כמה שעות..

מעניין, מה אתן אומרות, איך זה הולך עם ההחלמה של הצלעות? זה כואב? או שרק הצלקת על העור כואבת?
וכל התרופות האלה, פתחנו פה בית מרקחת קטן. ולהתקלח כל יום. ממש אתגר! ולחתל יותר.. קודם חיתלתי אותו מעט. עכשיו אני צריכה לשמור יותר על הגיינה, וגם הוא מקבל חומר משתן.. גדול עלי בלי חיתול. בקיצור, אני מופתעת מזה שהעבודה התחילה עכשיו דוקא...

אבל מה אני מתבכיינת, חזר אלי האור של חיי חי.
מצחיק, כלכך הרגשתי הוקרת תודה לדר' פרנקל, שכל הזמן רציתי לרדוף אחריו ולהגיד לו דברים אוהדים.
בפעם היחידה שהצלחתי, הוא ענה לי במבוכה שהוא מקווה שלא נפגש יותר.. אחלה איחול. אפילו חלמתי עליו חלום מעניין. בכל זאת, הוא תיקן לי את הילד!

כל כך הערכתי שהוא הסכים לשים קמיע של התינוק שלי בכיס שלו, ואפילו הסכימו שהוא ישאר עם הכיפה שסרגתי לו בזמן הניתוח!
לא יאומן כמה הם משתדלים בשביל ההורים.

כשחזרתי הביתה עליתי על תופעה מעניינת:
כל מי שפגשנו כמעט, היה או בדואי או דתי.
אהמממ.
אז בדואים מתחתנים יותר בתוך המשפחה=יותר מומים, הגיוני.
אבל יהודים דתיים??
לקח לי כמה זמן לפענח את התעלומה. ואולי אני צודקת- דתיים עושים פחות הפלות בגלל מומים.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי שיר_שלי* » 03 יוני 2010, 21:50

ל-ב-ל-ו-ב
כמה טוב לשמוע ממכם.
כמה טוב שאתם אחרי.
כשיהיה לך כח תכתבי..אולי זה יפתח כאן עוד.
ועד אז תנוחי ותתרפקי על הקטן ה"מתוקן"(הוא הרי תמיד היה שלם)
ותתרפקי על שיגרה רגילה ורגועה עם תינוק.

ניתוח לתיקון הלב

על ידי לבלוב* » 03 יוני 2010, 20:17

כמה חוויות עברנו.... כל כך המון. אני מדמיינת תמיד איך אני כותבת עליהם פה.
מרגישה את התמיכה שלכן,
אני חושבת שאם אכתוב פה, אני רוצה לת גם לכן במה לספר על חווויותיכן, זה לא בלוג.

חזרה למעלה