על ידי בת_ההרים* » 27 יוני 2004, 20:10
אני מרגישה שהמוות של נעמי שמר הוא מעין מוות של הנאיביות של ילדותי.הנאיביות הזו שהאמינה בארץ ישראל היפה("על כל אלה", "אנשים טובים"), הצודקת,השלמה("בהאחזות הנח'ל בסיני", ואפילו "ירושלים של זהב") המנצחת במלחמות, חגיגיות החגים("אסוף את המעשים..."). כל הדברים האילו שקצת התעמעמו עם השנים וקבלו מבט אחר, ציני יותר, ביקורתי יותר. המוות שלה מעלה בי געגועים לימים האילו, של ראשית שנות השמונים.
אני מרגישה שהמוות של נעמי שמר הוא מעין מוות של הנאיביות של ילדותי.הנאיביות הזו שהאמינה בארץ ישראל היפה("על כל אלה", "אנשים טובים"), הצודקת,השלמה("בהאחזות הנח'ל בסיני", ואפילו "ירושלים של זהב") המנצחת במלחמות, חגיגיות החגים("אסוף את המעשים..."). כל הדברים האילו שקצת התעמעמו עם השנים וקבלו מבט אחר, ציני יותר, ביקורתי יותר. המוות שלה מעלה בי געגועים לימים האילו, של ראשית שנות השמונים.