על ידי סמדר_נ* » 01 פברואר 2004, 14:59
אז צריך להסיק מזה שלא מתאים "להעביר פעילות" עד שנגמרת ה"טיילת" ולא לכפות סיום של הטיילת בניגוד לצרכים הטבעיים של באי הגן (שזה כולל הוריהם, שצריכים גם להיתפס כבאי הגן.)
ענת, מה שאת אומרת בעצם הוא שהגננת צריכה להיות גמישה. אני מאד מסכימה אתך, אבל גם גבולות הגמישות הם אישיים, והם עניין של השקפת עולם ותפיסה חינוכית.
איך אפשר לעסוק בנושא מסויים שעתיים עם חבורה של ילדים בני שלוש?
אפשר, אם סביב אותו נושא נעשות פעילויות שונות, עם הפסקות באמצע. האמת היא שבראש שלי היו ילדים מבוגרים יותר מבני שלוש. הדיון נוגע גם להם, לא?
אז תחפשי עבודה לא מייגעת או שתניחי לילד לנפשו ואל תתאמצי כל כך
ואם הילד מבקש "להיכנס לעניינים"? זו לא סיטואציה דמיונית. אפרופו "טובת הילד" או "ההרגשה של הילד", שמועלית כנימוק גם ע"י ההורים וגם ע"י הגננות: למה לא פשוט לשאול אותו? בהרבה מקרים אפשר לברר איתו מה הוא מרגיש בנוגע לאיחורים לגן. אישית, מאד לא אהבתי לאחר (טוב, מן הסתם זה חלק מהחינוך שלי בבית, ולכן זה גם קרה מעט מאד). מצד שני, אני בטוחה שיש הרבה ילדים שיעדיפו לאחר ובלבד שיזכו בעוד זמן שינה או זמן אמא/אבא.
לגבי "תמצאי עבודה לא מייגעת" -- יש די יגיעות בעבודה הזו גם כך. הגננת, כמו ההורים, יודעת מה גבול היגיעות שהיא יכולה לעמוד בו ועדיין לתפקד סביר.
באמת? למה, זה סטודיו הקרמיקה שלה? זה המטבח שלה?
באיזשהו מקום כן. זה לא שהיא לא חייבת דין וחשבון לאיש על מה שהיא עושה, אבל היא כן אוטונומית לבנות את סדר היום בדרך שנראית לה ושתגרום לה לתפקד באופן הטוב ביותר לפי הבנתה. אני פשוט מנסה לדמיין איך הייתי מרגישה לו הורה של אחד מהמטופלים שלי היה דורש ממני לטפל, נניח, באופן ביהוויוריסטי. אני לא יודעת הרבה על טיפול ביהוויוריסטי, ללמוד את זה לא בדיוק נמצא ברשימת המטלות הדחופות שלי, את המעט שאני כן יודעת אני לא סובלת, ולו הייתי מנסה לעשות את זה בתנאים האלה זה היה יוצא איום ונורא. האמת היא, שהתערבות כזו באוטונומיה המקצועית שלי היתה די מכעיסה אותי.
שוב, זה לא שאי אפשר להידבר, להתגמש ולהגיע לאי אלו הבנות. מה שאי אפשר הוא להעמיד את הדברים האלה בתור
דרישה חד סטרית (ענת, לפי מה שאומרים מכרייך באתר על הטקט שלך, אני בטוחה שאת היית סופר דיפלומטית והוגנת, אבל יש מספיק הורים שלא). סדר היום בגן צריך להתאים לא רק להורים ולילדים, אלא גם לגננת. אחרת היא פשוט תעבוד רע.
ובנוגע לבחירה: למה להיכנס למאבק הכוח הזה, שלא מוסיף כבוד לאיש, במקום למצוא גן אחר, : לא תמיד אפשר. אנשים רבים חיים במקום בו פשוט אין בחירה. ואם יש בחירה אין הבדל.
כן, חשבתי על זה כשכתבתי. אבל אני חושבת שכן צריך למצות את האפשרויות בעניין הזה -- כולל לנסוע מרחק רב יותר או לשלם יותר -- לפני שנכנסים למאבק חזיתי עם הגננת.
או לחילופין, אם אפשר, להשאיר את הילד בבית? מממ... זהו, שזה לא "לחילופין" . בדרך כלל כשילד נשאר בבית, זה כי אי אפשר אחרת. אבל אמא שמחפשת גן טוב, בדרך כלל (בדרך כלל! ) לא אומרת "אוקיי לא מצאתי אז הוא ישאר בבית"
אז האתר הזה קיים, בין היתר, כדי להפיץ את הבשורה, לא?
ענת, אני לא מגיבה למקרה הספציפי שלך. ברגע שהגננת דנה בך ובילדתך עם אמהות אחרות -- מבחינתי היא עברה קו אדום
מוסרי, כלומר, זה לא משהו שקשור רק לתפיסות חינוכיות שונות. ובמקרה הזה לגיטימי לחלוטין בעיני להיכנס בה בכל החריפות (זה בטח לא מה שעשית...
). היא ממש חצופה ומטומטמת.
לגבי חכמות השבט או לא, הקופצות על או ליד או לא -- טוב, טוב, בסדר, למדתי, הבנתי, הפנמתי -- בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
>להמשיך?
<
[u]אז צריך להסיק מזה שלא מתאים "להעביר פעילות" עד שנגמרת ה"טיילת" ולא לכפות סיום של הטיילת בניגוד לצרכים הטבעיים של באי הגן (שזה כולל הוריהם, שצריכים גם להיתפס כבאי הגן.)[/u]
ענת, מה שאת אומרת בעצם הוא שהגננת צריכה להיות גמישה. אני מאד מסכימה אתך, אבל גם גבולות הגמישות הם אישיים, והם עניין של השקפת עולם ותפיסה חינוכית.
[u]איך אפשר לעסוק בנושא מסויים שעתיים עם חבורה של ילדים בני שלוש?[/u]
אפשר, אם סביב אותו נושא נעשות פעילויות שונות, עם הפסקות באמצע. האמת היא שבראש שלי היו ילדים מבוגרים יותר מבני שלוש. הדיון נוגע גם להם, לא?
[u]אז תחפשי עבודה לא מייגעת או שתניחי לילד לנפשו ואל תתאמצי כל כך[/u]
ואם הילד מבקש "להיכנס לעניינים"? זו לא סיטואציה דמיונית. אפרופו "טובת הילד" או "ההרגשה של הילד", שמועלית כנימוק גם ע"י ההורים וגם ע"י הגננות: למה לא פשוט לשאול אותו? בהרבה מקרים אפשר לברר איתו מה הוא מרגיש בנוגע לאיחורים לגן. אישית, מאד לא אהבתי לאחר (טוב, מן הסתם זה חלק מהחינוך שלי בבית, ולכן זה גם קרה מעט מאד). מצד שני, אני בטוחה שיש הרבה ילדים שיעדיפו לאחר ובלבד שיזכו בעוד זמן שינה או זמן אמא/אבא.
לגבי "תמצאי עבודה לא מייגעת" -- יש די יגיעות בעבודה הזו גם כך. הגננת, כמו ההורים, יודעת מה גבול היגיעות שהיא יכולה לעמוד בו ועדיין לתפקד סביר.
[u]באמת? למה, זה סטודיו הקרמיקה שלה? זה המטבח שלה?[/u]
באיזשהו מקום כן. זה לא שהיא לא חייבת דין וחשבון לאיש על מה שהיא עושה, אבל היא כן אוטונומית לבנות את סדר היום בדרך שנראית לה ושתגרום לה לתפקד באופן הטוב ביותר לפי הבנתה. אני פשוט מנסה לדמיין איך הייתי מרגישה לו הורה של אחד מהמטופלים שלי היה דורש ממני לטפל, נניח, באופן ביהוויוריסטי. אני לא יודעת הרבה על טיפול ביהוויוריסטי, ללמוד את זה לא בדיוק נמצא ברשימת המטלות הדחופות שלי, את המעט שאני כן יודעת אני לא סובלת, ולו הייתי מנסה לעשות את זה בתנאים האלה זה היה יוצא איום ונורא. האמת היא, שהתערבות כזו באוטונומיה המקצועית שלי היתה די מכעיסה אותי.
שוב, זה לא שאי אפשר להידבר, להתגמש ולהגיע לאי אלו הבנות. מה שאי אפשר הוא להעמיד את הדברים האלה בתור [b]דרישה[/b] חד סטרית (ענת, לפי מה שאומרים מכרייך באתר על הטקט שלך, אני בטוחה שאת היית סופר דיפלומטית והוגנת, אבל יש מספיק הורים שלא). סדר היום בגן צריך להתאים לא רק להורים ולילדים, אלא גם לגננת. אחרת היא פשוט תעבוד רע.
[u]ובנוגע לבחירה: למה להיכנס למאבק הכוח הזה, שלא מוסיף כבוד לאיש, במקום למצוא גן אחר, : לא תמיד אפשר. אנשים רבים חיים במקום בו פשוט אין בחירה. ואם יש בחירה אין הבדל.[/u]
כן, חשבתי על זה כשכתבתי. אבל אני חושבת שכן צריך למצות את האפשרויות בעניין הזה -- כולל לנסוע מרחק רב יותר או לשלם יותר -- לפני שנכנסים למאבק חזיתי עם הגננת.
[u]או לחילופין, אם אפשר, להשאיר את הילד בבית? מממ... זהו, שזה לא "לחילופין" . בדרך כלל כשילד נשאר בבית, זה כי אי אפשר אחרת. אבל אמא שמחפשת גן טוב, בדרך כלל (בדרך כלל! ) לא אומרת "אוקיי לא מצאתי אז הוא ישאר בבית"[/u]
אז האתר הזה קיים, בין היתר, כדי להפיץ את הבשורה, לא? :-)
ענת, אני לא מגיבה למקרה הספציפי שלך. ברגע שהגננת דנה בך ובילדתך עם אמהות אחרות -- מבחינתי היא עברה קו אדום [b]מוסרי[/b], כלומר, זה לא משהו שקשור רק לתפיסות חינוכיות שונות. ובמקרה הזה לגיטימי לחלוטין בעיני להיכנס בה בכל החריפות (זה בטח לא מה שעשית... :-)). היא ממש חצופה ומטומטמת.
לגבי חכמות השבט או לא, הקופצות על או ליד או לא -- טוב, טוב, בסדר, למדתי, הבנתי, הפנמתי -- בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
בפעם הבאה לא אכתוב כך.
>להמשיך? ;-)<