על ידי סער_אוסטרייכר* » 29 מאי 2005, 00:31
בקיצור- ספרו חוויות.
אז ככה:
מוזיקה מדהימה. אני אישית מגיע בעיקר בשביל (ומתמוגג מ) המוזיקה האירית המשובחת. אבל יש גם קאונטרי, בלוז, בלוגראס, מדי פעם גם מוזיקה צוענית.
בבמה המרכזית העניינים מתחממים בערב, עם הופעות מכשפות של עשב בר וירוק עד. אני רוקד ורוקד ורוקד.
לא יודע להסביר איך ולמה, אבל יש שם אווירה מאוד 'באופנית'. רוב הקהל מורכב ממשפחות, מה שאומר הרבה אנשים מבוגרים וגם ילדים. רובם אנגלו-סאקסים ומתקשרים באנגלית. זה פסטיבל מאוד מאוד ותיק, יותר מ30 שנה, ואני חושב שרוב המשפחות מגיעות שנה אחרי שנה. מעין מפגש שבטי. יש מיעוט של חבר'ה צעירים (מגיל תיכון ועד גילאי ה20 המאוחרים), ואני בניהם, שאינם אנגלו-סאקסים ושמגיעים מחוץ לשבט- אבל מאוד מהר אתה מתאקלם שם. שוררת אווירה מאוד מיוחדת, נינוחה, ביתית וחמה. אנשים נהדרים, ואתה לא מפחד להשאיר את התיק ללא השגחה. כשאני שם אני מרגיש שאני יכול להיות פשוט אני, לא להעמיד פנים. זה מתבטא בין היתר בכך שאני רוקד שם חופשי וללא מעצורים ואני לא צריך אלכוהול שישחרר את עכבותי. בכלל- אלכוהול וסמים לא רווחים שם, וטוב שכך לדעתי. ושכחתי לספר שכל הפסטיבל נערך צמוד לחוף הכנרת וזה פשוט תענוג לשלב בכל העניין קפיצה למים כשחם לך (בחום של שבת בצהריים או אחרי ריקוד סוער) או שחייה לילית.
אנשים טובים, מוזיקה, ריקודים. שמחת חיים פשוטה, טבעית ואמיתית. מה צריך יותר מזה?
אההה-ודבר אחרון- כל שנה מחדש אני מבטיח לעצמי לעשות חימום לפני הריקודים ומתיחות אחריהם, וכל שנה מחדש אני צולע יומיים בגלל שרירים תפוסים מעשר שעות של ריקודים סוערים.
[u]בקיצור- ספרו חוויות.[/u]
אז ככה:
מוזיקה מדהימה. אני אישית מגיע בעיקר בשביל (ומתמוגג מ) המוזיקה האירית המשובחת. אבל יש גם קאונטרי, בלוז, בלוגראס, מדי פעם גם מוזיקה צוענית.
בבמה המרכזית העניינים מתחממים בערב, עם הופעות מכשפות של עשב בר וירוק עד. אני רוקד ורוקד ורוקד.
לא יודע להסביר איך ולמה, אבל יש שם אווירה מאוד 'באופנית'. רוב הקהל מורכב ממשפחות, מה שאומר הרבה אנשים מבוגרים וגם ילדים. רובם אנגלו-סאקסים ומתקשרים באנגלית. זה פסטיבל מאוד מאוד ותיק, יותר מ30 שנה, ואני חושב שרוב המשפחות מגיעות שנה אחרי שנה. מעין מפגש שבטי. יש מיעוט של חבר'ה צעירים (מגיל תיכון ועד גילאי ה20 המאוחרים), ואני בניהם, שאינם אנגלו-סאקסים ושמגיעים מחוץ לשבט- אבל מאוד מהר אתה מתאקלם שם. שוררת אווירה מאוד מיוחדת, נינוחה, ביתית וחמה. אנשים נהדרים, ואתה לא מפחד להשאיר את התיק ללא השגחה. כשאני שם אני מרגיש שאני יכול להיות פשוט אני, לא להעמיד פנים. זה מתבטא בין היתר בכך שאני רוקד שם חופשי וללא מעצורים ואני לא צריך אלכוהול שישחרר את עכבותי. בכלל- אלכוהול וסמים לא רווחים שם, וטוב שכך לדעתי. ושכחתי לספר שכל הפסטיבל נערך צמוד לחוף הכנרת וזה פשוט תענוג לשלב בכל העניין קפיצה למים כשחם לך (בחום של שבת בצהריים או אחרי ריקוד סוער) או שחייה לילית.
אנשים טובים, מוזיקה, ריקודים. שמחת חיים פשוטה, טבעית ואמיתית. מה צריך יותר מזה?
אההה-ודבר אחרון- כל שנה מחדש אני מבטיח לעצמי לעשות חימום לפני הריקודים ומתיחות אחריהם, וכל שנה מחדש אני צולע יומיים בגלל שרירים תפוסים מעשר שעות של ריקודים סוערים.