על ידי עדי_ל* » 14 ינואר 2009, 23:54
היי
לפני הכל - שיהיה יופי של חודש תשיעי
ובאשר למה שכתבת אצלי..: אני מנסה שלא לחשוב על משמעות המלחמה הזו, לא באמת.. כי כשההדחקה נדחקת הצידה ועולה התובנה של משמעות ההרג, ההרס, מה שהמלחמה הזו עוללה לכמה וכמה ו(כמה?) שנים הבאות ביחסינו האומללים כאן על האדמה הזו... אני פשוט חושבת ללכת. ללכת , רחוק, לא יודעת לאן, למקום שהייאוש בו ייעשה יותר נוח.
אני יודעת שאין באמת דבר כזה, ושתמיד אהיה שייכת , אבל יש לי מעין פנטזיה, משתעשעת במחשבה שאולי להתרחק, לשנה, כמה שנים.. יהיה מצויין.
אין לי לאן.
אז מדחיקה.
בדף ההוא, כפי ששמת לב, הצלחתי לעורר את חמתה של מישהי וצונזרתי. אז הלכתי.
טוב, מודה, עזרה לי ללכת.
פעם מזמן, התווכחתי כאן עם אנשים שטענו בכל תוקף שאין טעם בדפים הפוליטיים.
אני חושבת שדעתי שונה היום. לא חד משמעית, אבל גם לא חד משמעית שנוכחותם יכולה לשנות משהו.
ולהתווכח ככה סתם?
כנראה שכשאת אמא.. אין זמן/ובעיקר אנרגיות לזה.
אבל האימהות העלתה את סף החרדה/רגישות/עצב/כעס/חוסר אונים וכל שאר התחושות הרלבנטיות למצב המחורבן הזה.
אז אין זמן ואנרגיות להתבטא, להתווכח.. ויש המון זמן לשקוע, אם רוצה ואם לא, בפחד מאוד גדול ממה יהיה כאן.
וו'או. איזה פוסט פסימי..
אפשר גם ככה:
- ברוטשילד פינת שינקין עסקים כרגיל. אם אני לא הייתי אני יכולתי להישבע שלא השתנה מאום -
"לו הייתי רוטשילד"... הפוך בשדירה מסדר לי את הראש. רק שבכל פינה יש כאן "הארץ".. פשוט לא לעיניין. תנו לחיות בשקט בערוגה בגן מאיר.. (אין לי מושג היכן את מתגוררת ! בעיר? בכפר? )
טוב, העייפות ניכרת כאן בכל מילה. המיטה עם פעוט חמים כמו סופגניה מצפה לי. אין כמו להתכרבל איתו..
לילה טוב, עדי.
היי
לפני הכל - שיהיה יופי של חודש תשיעי :-)
ובאשר למה שכתבת אצלי..: אני מנסה שלא לחשוב על משמעות המלחמה הזו, לא באמת.. כי כשההדחקה נדחקת הצידה ועולה התובנה של משמעות ההרג, ההרס, מה שהמלחמה הזו עוללה לכמה וכמה ו(כמה?) שנים הבאות ביחסינו האומללים כאן על האדמה הזו... אני פשוט חושבת ללכת. ללכת , רחוק, לא יודעת לאן, למקום שהייאוש בו ייעשה יותר נוח.
אני יודעת שאין באמת דבר כזה, ושתמיד אהיה שייכת , אבל יש לי מעין פנטזיה, משתעשעת במחשבה שאולי להתרחק, לשנה, כמה שנים.. יהיה מצויין.
אין לי לאן.
אז מדחיקה.
בדף ההוא, כפי ששמת לב, הצלחתי לעורר את חמתה של מישהי וצונזרתי. אז הלכתי.
טוב, מודה, עזרה לי ללכת.
פעם מזמן, התווכחתי כאן עם אנשים שטענו בכל תוקף שאין טעם בדפים הפוליטיים.
אני חושבת שדעתי שונה היום. לא חד משמעית, אבל גם לא חד משמעית שנוכחותם יכולה לשנות משהו.
ולהתווכח ככה סתם?
כנראה שכשאת אמא.. אין זמן/ובעיקר אנרגיות לזה.
אבל האימהות העלתה את סף החרדה/רגישות/עצב/כעס/חוסר אונים וכל שאר התחושות הרלבנטיות למצב המחורבן הזה.
אז אין זמן ואנרגיות להתבטא, להתווכח.. ויש המון זמן לשקוע, אם רוצה ואם לא, בפחד מאוד גדול ממה יהיה כאן.
וו'או. איזה פוסט פסימי..
אפשר גם ככה:
[list]
[*] ברוטשילד פינת שינקין עסקים כרגיל. אם אני לא הייתי אני יכולתי להישבע שלא השתנה מאום -
[/list]
"לו הייתי רוטשילד"... הפוך בשדירה מסדר לי את הראש. רק שבכל פינה יש כאן "הארץ".. פשוט לא לעיניין. תנו לחיות בשקט בערוגה בגן מאיר.. (אין לי מושג היכן את מתגוררת ! בעיר? בכפר? )
טוב, העייפות ניכרת כאן בכל מילה. המיטה עם פעוט חמים כמו סופגניה מצפה לי. אין כמו להתכרבל איתו..
לילה טוב, עדי.