מקסים.
אחד הדפים הכי קסומים פה
כל שנה אני קוראת וכל שנה הוא מרגש.
ומצד שני מעולם לא ניסיתי לקחת את האתגר הזה גם לא בקטן.

היום 35 ימים לעומר. ההוד הוא ההקשבה, הענווה, ללא מילים.
המלכות משפיעה הלאה את מה שהיה לפניה, והיום היא משפיעה את ההוד אל האחרים.
בשורות טובות

היום 11 ימים לעומר♡
נצח שבגבורה

היום 2 ימים לעומר גבורה שבחסד

יש הצדקה לדף?

היום ארבעה ימים לעומר נצח שבחסד

הרגשות מתחלקים ל-7 מידות:
חסד - אהבת הטוב, השפעת הטוב.
גבורה - צדק, משמעת, ריסון עצמי, יראה.
תפארת -יופי והרמוניה, רחמים.
נצח - התמדה, חוזק,שאפתנות.
הוד - ענווה, הודאה, הדר.
יסוד - חיבור, הטמעה.
מלכות - אצילות, שליטנ, מנהיגות.
(מקור ממנו נלקח החומר- חוברת על "ספירת העומר" כתב הרב סימון ג'ייקובסון)

מקפיצה
חסד -אהבת הטוב, השפעת הטוב,
גבורה- צדק, משמעת, גבול, ריסון עצמי, יראה
תפארת- יופי, הרמוניה, רחמים
נצח-התמדה, חוזק ,שאפתנות
הוד- ענווה, הודאה, הדר
יסוד- חיבור, הטמעה
מלכות אצילות, שליטה ,מנהיגות

היום 3 לעומר ,תפארת שבחסד

היום 13 לעומר, יסוד שבגבורה

תודה

היום עשרים ושלושה יום לעומר, גבורה שבנצח.

איבדתי את הספירה..
מי יודעת כמה לעומר היום?

ויש גם קבוצה notif]בפייסבוק t[/po]=group r2j#!/groups/313299022068876/
היום 2 לעומר , גבורה שבחסד.
מרגש אותי לראות איך משנה לשנה אני מתידדת עם מידת הגבורה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היום 1 לעומר,
חסד שבחסד

מנקודת המבט הלא מלומדה שלי יש המון קשר. בשביל לקבל את התורה ולהפיק ממנה את המיטב, כדאי לי להיות קודם כל מודעת לרבדים השונים באישיותי, נפשי , שכלי ורגשותי. בתרגילים האלה של תיקון המידות אני לומדת לתחזק את הכלים האלה וכשהכלים תקינים אוכל לעשות שימוש מועיל בתורה. בלי זה זה יכול להיות סתם עול טכני וככזה לא יחזיק מעמד.
(מקווה שיצא ברור, כבר קצת מאוחר והיה לי ערב שהיו בו הרבה תפארת שבגבורה, הספירה שמתחילה עכשיו בערב היום העשירי)

למה מין בשאינו מינו? לחג השבועות יש פנים רבות. גם סוף ספירת העומר, גם מתן תורה, גם נושא דוד המלך, שורשיו ומידת החסד שלו. ובטח יש עוד. אז למה לחשוב שאין שום קשר? להפך, לדעתי אם מוצאים קשר בין הענינים השונים זה יוצר עומק ומשמעות רחבה יותר לכל פן.

נכון, "ברוב ספרי הקודש מקשרים בין שני העניינים הללו" , ונכון גם שבכל סידור יש את העניין של הספירות. אבל אני שואל על הסידורים ועל ספרי הקודש: מדוע הם מערבים מין בשאינו מינו

ספירת העומר מתחילה בפסח ומסתיימת יום לפני שבועות. למעשה, בתורה חג השבועות לא מוזכר בתורה בתור חג עצמאי אלא כסיום הספירה. אבל אם עושים חישוב של הזמן שבין יציאת מצרים למתן תורה אז מגלים שזה בעצם זמן ספירת העומר, ולכן יש קשר בין ספירת העומר למתן תורה. אם תחפש, תמצא שברוב ספרי הקודש מקשרים בין שני הענינים הללו של חג השבועות- מתן תורה וסוף ספירת העומר.

אם אני מבין נכון מברכים "על ספירת העומר" ומה הקשר בין זה לבין מתן תורה?

אם תפתח כל סידור בסדר ספירת העומר תראה שליד כל יום כתוב באותיות קטנות "חסד שבגבורה", "הוד שבתפארת" וכד'.
אז זה קשור מסתבר...
רעיונית, הקשר הוא כזה: בנ"י יצאו ממצרים בפסח, ועברו תהליך הטהרות והתקדשות עד ליום שבו קיבלו את התורה, בשבועות. גם אנחנו מנסים, בכוחותינו הדלים אמנם, להיטהר ולהתקדש, ואת זה עושים בצורה מאוד מסודרת, מפורטת והדרגתית- חסד, גבורה וכו', עד שמגיעים לשיא "מלכות שבמלכות". ואז מגיע חג השבועות וקבלת התורה.

נחמד לדבר על תיקון המידות ועל ספירות נחמדות וכיוצא באלה. אבל בשם כל הקדושים מה כל זה קשור לספירת העומר?

לפעמים הקב"ה מדבר אלינו דרך מידת הדין והגבורה.... אבל רק תזכרי שהשורש של הכל הוא אחד- הקב"ה

התקלקלו לי היום שני מכשירי חשמל והאוטו נתקע, זה קשור לשבוע גבורה, נכון?....

הערב מתחיל שבוע הגבורה. מעתיקה לכאן את מה שכתבתי בפייסבוק בקבוצה שנפתחה לשם ספירה משותפת. מוזמנות להצטרף גם לשם (עם כל הכבוד והאהבה ל'באופן' שם יותר נוח)
הערב מתחיל שבוע הגבורה. הו כמה הוא מאתגר אותנו תמיד שבוע הגבורה!
מידת הגבורה בוחנת את המשמעת, הביקורתיות והצבת הגבולות שלנו. כשאני פועלת מתוך אהבה, אני מבקרת ומגבילה כדי להיטיב ולא כדי לפגוע. כפי שאלטון ג'ון שר בשיר הזה "אני חוזר אל הגבול כדי לבדוק שהענינים שלי לא מנוצלים לרעה, אני לא אסבול יותר מיים רעים..." (תרגום מאוד חפשי) ומתוך הגנה על גבולותי אני יכולה לאהוב בבטחה.
היום שמונה ימים בעומר חסד שבגבורה. כאן לשים לב שהביקורת מובעת מתוך אהבה ולא מתוך אגו, שההגבלות באות להיטיב ולא לדכא. אצלי השבוע הזה מתחבר תמיד ליחסי עם ילדי.ואני מודה על ההזדמנות הזאת לשים לב לאופן שבו אני מבקרת ומציבה גבולות.
(ממליצה להיכנס article]לקישור cdo[/po]/aid/513247 לאתר חב"ד ולקרוא גם שם)
והנה הקישור לקבוצה notif]בפייסבוק t[/po]=group activity
שבוע טוב!

ובקיבוצים רבים עדיין מקיימים עד עצם היום הזה את טקס "קציר העומר".

התבלבלתי...
היום נצח שבחסד, כמובן.

_מה היא ספירת העומר בפועל? אני יודעת שזה קשור לשבועות ולקציר השיבולים. אבל מה בדיוק עושים?
ממתי נהוג היה לעשות את זה? רק בארץ ישראל?_
ספירת העומר היא מצווה מן התורה. ולמעשה חג השבועות לא נזכר בתור חג עצמאי אלא בתור היום החמישים לתחילת הספירה.
יש איסור שנקרא "איסור חדש", שעל פיו, אין לאכול תבואה חדשה שצמחה החורף, אלא רק לאחר שמקריבים את קרבן העומר, העשוי משעורים, ומוקרב בפסח. הספירה לפיכך היא ספירה המתחילה מהקרבת קרבן העומר, ומסתיימת בשבועות, שבו מקריבים את קרבן "שתי הלחם" העשוי מחיטים, המבשילות לאחר השעורים.
באמת במשנה יש תיאור מפורט של הטקס שבו היו יוצאים לשדה וקוצרים, ביום הראשון של חול המועד, את השעורים לקרבן העומר.

מכייון שמדובר בקרבן, זה היה נהוג בזמן שבית המקדש היה קיים, וממילא רק בארץ ישראל. אבל הספירה עצמה עדיין נוהגת, כמובן בכל זמן ובכל מקום. "וספרתם לכם ממחרת השבת", וכו'.
מקווה שעניתי...

דף נהדר, גם אני מצטרפת,
ענת, עד שיענו לךהאחרות שיודעות טוב ממני- היום ארבעה ימים לעומר. יש פירוט לגבי האיכויות של היום באתר של חוה שמילוביץ שרשום בפוסט של אמא נמרה למעלה. http://www.livchor-baor.022.co.il/BRPor ... arc=158396
היום זה נצח שבתפארת, נדמה לי.

אני גם מצטרפת.
מעולם לא עשיתי את זה ולא ידעתי על זה דבר חוץ מהביטוי שידעתי שקיים "ספירת העומר". הדף הזה מאוד מרגש ומזמין, אז אני שולחת אהבה למשתתפות בו אפילו שעבר היום של אהבה...
יש לי כמה שאלות, מקווה שתהיה למישהו הסבלנות לענות עליהן:
מה היא ספירת העומר בפועל? אני יודעת שזה קשור לשבועות ולקציר השיבולים. אבל מה בדיוק עושים?
ממתי נהוג היה לעשות את זה? רק בארץ ישראל?

מה אומרים היום? כמה לספירת העומר ומה האיכויות הרוחניות של היום?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חסד -אהבת הטוב, השפעת הטוב,
גבורה- צדק, משמעת, גבול, ריסון עצמי, יראה
תפארת- יופי, הרמוניה, רחמים
נצח-התמדה, חוזק ,שאפתנות
הוד- ענווה, הודאה, הדר
יסוד- חיבור, הטמעה
מלכות אצילות, שליטה ,מנהיגות

כל השבוע הזה הוא השבוע של "החסד"?
כן.
וכל יום בוחנים כיצד ספירהמסוימת משרתת את "ספירת הדגל" של אותו שבוע.
למשל היום זו אהבהכפול אהבה. הצפה ללא גבולות.
מחר זו גבורה שבחסד: מתי גבולות וגדרות באים כדי לשרת את האהבה ולהגביר אותה

שאלת תם: כל השבוע הזה הוא השבוע של "החסד"? עד ראשון הבא?

כן, שבוע החסד נפתח:
יום א- חסד שבחסד
יום ב- גבורה שבחסד
יום ג- תפארת שבחסד
יום ד- נצח שבחסד
יום ה- הוד שבחסד
יום ו- יסוד שבחסד
יום שבת- מלכות שבחסד

השנה זה יצא מגניב- מיום א עד שבת.....

שבוע חסד מהנה....

שאלת תם: כל השבוע הזה הוא השבוע של "החסד"? עד ראשון הבא?

תובנה חדשה: יותר קל לי לחוש אהבה כלפי רחוקים מאשר כלפי קרובים [חוץ מאשר כלפי ילדיי].
והסיבה, מהרחוקים מצפה פחות ופחות מאוכזבת. ערוצי האהבה נשארים פתוחים. מהקרובים, יותר מצפה, יותר מאוכזבת ופגועה ופחות יכולה לאהוב.
מישהי מכירה את זה? התמודדה עם זה והצליחה לשנות? אשמח להשראה...

מרגישה שהיום חטפתי במלוא העוצמה את השיעור הראשון במידת אהבה.
מזמינה לחיי את האתגר היומי
מוכנה לנסות להראות אהבה בדרך אחרת
אין לי מה להפסיד...
מצטרפת

מצטרפת לספירה ומוסיפה עוד שאלות על האהבה:
מה המחסומים שלי לאהבה? מתי היכולת שלי לאהוב חסומה או מצטמצמת?
תשובות ראשוניות, מהשרוול: מרירות, כעס, קורבניות, תחושת חסר...
מחסומים שצריך להסיר או למוסס.

נו, נראה אם הפעם אצליח לעקוב או לקחת חלק, ולו במעט. להראות אהבה בדרך חדשה? אוקיי, נשמעת פתיחה כיפית באמת! @} אז קודם כל אני מראה אהבה לך, מי מה, ולעצמי, בכך שנכנסתי לדף האמוּני הזה וכתבתי בו (-:. דרך חדשה בהחלט בשבילי. ועכשיו לכל השאר.

איך חיכיתי לזה כבר! מתחילה לספור ומקפיצה למה חדש....
היום 1 בעומר. חסד שבחסד. איזה חסד זה לזכור כבר את המידה של היום ולא להצטרך לחפש באינטרנט. מידת האהבה. תענוג לבחון את מידת האהבה בחיי. את מי אני אוהבת מי אוהב אותי איך אני מראה אהבה והאתגר היומי להראות אהבה בדרך חדשה . בחיי חכמים אלה, אחרי פתיחה כזאת יש המון חשק להמשיך. בהצלחה לנו עם אתגר תיקון המידות שנגיע בעוד חמישים יום למקום מתוקן וגבוה יותר. אמן.

שמתי לב שיום השואה הוא בשבוע של הגבורה
ויום העצמאות תמיד יוצא בשבוע תפארת " ולתפארת מדינת ישראל....."

מוסיפה את הקישור הבא- האתר של חוה שמילוביץ בעניין ספירת העומר

אין מקריות. זה עוד אחד מהמקרים בהם אנחנו מקבלים הוכחה שהכל אחד.

שמתי לב שיום השואה הוא בשבוע של הגבורה.
היום שכל עמ"י מציין כיום של גבורה, יום של אמונה מלאה בה' למרות הקושי, נמצא בשבוע שבו העבודה מתמקדת בכך.
מופלא בעיני הקשר הזה.

גבורה שבחסד. מידת המשמעת באהבה. בהצלחה!

איזה כיף. גם אני.
הכינו את הפינצטה הרוחנית
משפט נפלא ומדוייק. גריינתי באהבה.

אמן,אף שנה לא ניסיתי לגמרי...(התיאשתי מראש)
השנה גם אני מנסה !
יום של חסד שבחסד
מתחילה להזכיר לעצמי שאני אהובה.
אהובה בפני הבורא וקורנת אהבה לכל מי שסביבי.

וגם אס אמ אס (מסרונים) בפלאפון בחינם
http://www.tzohar-rishum.org.il/omer.asp

אחרי המון שנים שלא ספרתי (בגלל שהתחתנתי עם בן העדה הלא נכונה - בתחום זה בלבד!) החלטתי שהשנה אני סופרת בברכה וב"ה עומדת באתגר הרוחני הזה
בהצלחה לי ולכל עמ"י

חג שמח ,קיבלתי במייל אולי יעניין אתכן -
http://www.7weeks.co.il/

חג שמח. הכינו את הפינצטה הרוחנית ושתהיה לנו ספירת עומר מועילה ומדייקת @}

את יכולה לעשות על הסעיף הזה ברשימת ההכנות לחג. הלואי שלסדר את ארונות המטבח היה כזה קל שיהיה אביב פורח וחג שמח @}

פסח מתקרב. הרבה עומס ומתקשה לקרוא.
מזכירה ומקווה שמישהי תזכור להעלוץ דף זה בזמן הרלוונטי. רק טוב.

אוי כמה חבל שהגעתי לפה רק היום P-:
נצטרך לזכור את העניין הזה לשנה הבאה

אמן
חג מתן תורה שמח

הנה מתחיל היום האחרון לספירת העומר.
בספירה הזאת לא שיתפתי כאן כמעט
אבל אני מציינת לעצמי בסיפוק שדוקא ספרתי את כולה.
כבר עכשיו מתחילה להתגעגע אל הספירה.
כל כך עזר לי שיש איזה צו חיצוני שמבקש ממני להתבונן.
מאחלת לנו תיקון לייל שבועות שבו נתבונן אל הלב ונראה מה הוא מבקש ומה יש עוד לעשות עד לספירה הבאה
תודה על ספירת העומר.
והנה הציטוט :
"שאלות לבחינה עצמית

האם שליטתי נובעת מבטחון פנימי שמושרש עמוק בתוכי ? אולי היא רק מסוה על חוסר בטחוני ? אם אכן כך, האם שליטתי מוגזמת ? האם אני מכיר ביחודי כאדם ? האם אני מכיר בתרומתי לאנושות ?


האתגר היומי

עצור לרגע והתרכז בעצמך, באמת הפרטית שלך ולא על הצגתך החיצונית כלפי אחרים : היה נינוח ורגוע ביודעך שאלוקים ברא אדם מאוד מיוחד... וזה אתה!



הרחמן הוא יחזיר לנו את עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו אמן סלה!"

http://www.levhadvarim.com/index.php?option=[po]com content[/po]&view=article&id=1353:2010-04-29-17-50-04&catid=29:2009-05-17-09-23-46

שיעור נפלא על ספירת העומר ועבודה עצמית

_היום ארבע עשר יום לעומר, מלכות שבגבורה
בקורת חיובית מחזקת את ההערכה העצמית ועוזרת לגלות את האדם במיטבו, בכך שהיא מטפחת את מידת שליטתו בעצמו.

מתחבר לי מאוד למה שקראתי היום לילדים לפני השינה. הם רצו משהו שקשור ליום השואה אז הקראתי להם מהספר של יאנוש קורצ'אק- סיפורים לילדים. בסוף הספר מסופר על האיש ופועלו ומובא שם תקנון בית הילדים. הוא נפתח במילים אלו:
"ילד כי יחטא - מוטב לסלוח לו ולחכות כי יחזור למוטב..."

(מתוך האתר של בית חב"ד להערב ולמחר)

היום שלושה עשר יום לעומר
יסוד שבגבורה


סימון יעקבסון תרגום ועריכה: נעמי גבירץ
בקורת יעילה כוללת מחויבות והתקשרות. בשעהה שאתה מבקר הן את עצמך והן את אחרים, עליך לחוש שהבקורת אכן חשובה לפתוח קשר חזק יותר.

אין אני זה שמבקר אותך, אלא שנינו פועלים למען מטרה משותפת.


האתגר היומי

הוכח לילדך או לתלמידך כיצד הבקורת היא כלי ביטוי שמחזק את הקשר והמחויבות האחד לשני.

מחשבות שעלו בי סביב שבוע הגבורה (הדין, משמעת, ביקורתיות וכו') -

שמתי לב שהרבה פעמים הביקורת שלי כלפי הילדים וכלפי עצמי נובעת מחסור יכולת לתת מקום וכבוד לתהליך, לתהליכים. אני מצפה שאם אומר פעם אחת ישר הכל ישתנה וכשזה לא קורה אני חוטפת ג'ננה, מתייאשת, עוברת לנימה הרבה יותר פוגענית, לוקחת את זה אישית וכו' וכו'.
במסגרת העבודה השבוע, אני מבינה שמדובר בחוסר סבלנות בשילוב עם חוסר אמונה, כי צריך אמונה בשביל להבין ולדעת שמה שיש היום לא ישאר כזה לנצח ושלכולנו היכולת לשנות ולהשתנות.

ההבנות האלה מעוררות בי תפילה שתהיה בי הסבלנות והאמונה ושמתוך המקום הזה, שמכבד ומקבל את הדינמיקה של השינוי, את התהליכים, אצליח לחזור ולבקש שוב ושוב, רק ממקום הרבה פחות (שלא לומר בכלל לא) טעון רגשית, נטול כעס או אכזבה, שקט, שלו והרבה יותר מאמין, מאפשר, מכבד ומקדם.

אמן

אה, מצאתי (-:

אני אשמח אם מישהו יעדכן אותי איפה אנחנו בספירה היום.
תודה

http://www.he.chabad.org/library/[po]article cdo[/po]/aid/513247

כיוון שגיליתי שהקישור שלי לפחות לאתר של שלורשים מפסיק איפושהוא באמצע הספירה (המצגת מציגה דפים ריקים...) מצאתי את הקישור הזה של חב"ד יש בצד שמאל אפשרות לבחור את היום הספציפי ולמצוא את העבודה המתאימה לאותו יום , שבוע טוב

מצטרפת לספירה, קצת באיחור לצערי, חשבתי שמתחילים רק היום.... לא נורא

זה משל שכדאי לעקוב אחריו ספירת העומר לפי ההכוונה הרוחנית. רבי נחמן מלמד
http://forum.eip.co.il/[po]forum posts[/po].asp?TID=254
מומלץ להציץ בקישור הזה
כי כל העולם מדברים בכל יום את התורה עתיקא סתימא
ומי שיודע
שומע בדיבורים של כל העולם את הבחינה המיוחדת של כל יום

אבל העבודה הרוחנית כפי שתוארה כאן נעשית אחר כך כל השנה

היום מלכות שבחסד. חוזרת לספור בצותא. יש לנו עוד יום אחד של חסד לפני שבוע הגבורה המאתגר וביום הזה נמצא את מה שמרומם את רוחנו באהבה. הולכת לעבוד על זה כדי להימלא כוחות לאתגר הבא...

שני ימים לעומר,
גבורה שבחסד,
היכולת לאהוב עם מקום להקשבה אמיתית לצרכי השני
אהבה שיש בה גם גבולות.

דווקא המקום הזה של החסד,מעורר בי שאלות שמביאות אותי לאי שקט.
כי יש את המקום הטבעי הזה של חסד שזורם ועובר החוצה,אבל משום מה,דווקא בפנים.
איפה שהחסד הכי מתבקש,שמה אני קמצנית...
וזאת נקודה גדולה למחשבה עבורי.
איך אני לומדת לתת יותר לעצמי,לאהובי,לילדי.
כאילו שבחוץ זה מובן מאליו לתת,שם אני גברת חסד,ממש צדיקה,
אבל למה לא נשאר מזה יותר לקודש הקודשים שלי??

תודה מי מה . כך יעשה : -)

זה מתוך האתר של חב"ד:

_לכל אחד ניתנה היכולת לאהוב. השאלה היא האם וכיצד אנו מיישמים ומבטאים זאת.
בחן את אופן ביטוי אהבתך ואת מידת עוצמתה.
מהי מידת יכולתי לאהוב אדם אחר? האם אני נתקל בקושי לתת? האם אני קמצן או אנוכי? האם אני מתקשה להכניס אדם נוסף לחיי? האם יש לי בתוכי מקום לאדם אחר? האם אני מפנה מקום לאדם אחר? האם אני חושש להיפתח ובכך להיות פגיע יותר?

כיצד אני מביע את אהבתי?
האם אני מסוגל להעביר את רגשותי האמיתיים? האם אני שומר את רגשותי מחשש לתגובות אנשים אחרים? אולי ההפך הוא הנכון? האם אני מבטא יותר מידי ומוקדם מידי? האם אחרים טועים בפענוח רגשותי?

את מי אני אוהב?
האם אני אוהב רק את אלו הקרובים אלי? האם ביכולתי לאהוב אדם זר, להגיש עזרה גם למי שאיני מכיר? האם אני מבטא את אהבתי רק כשנוח לי? מדוע אני נתקל בבעיה ביחס לאהבה שלי ומה ניתן לעשות בענין זה? האם כוללת אהבתי גם את יתר שש הבחינות שבחסד, שבלעדיהן תהיה האהבה מעוותת ולא ממומשת באופן אמיתי?

האתגר היומי
מצא דרך חדשה להביע את אהבתך לאדם שיקר לך._

אבל חבל להעתיק לפה כל יום. יש קישור כמה פוסטים מעלינו ומומלץ להוסיף אותו למועדפים לימות הספירה ולנצל את המקום הזה לשיחה על הדברים במקום לציטוט שלהם.

תודה רבה על רענון הדף סגולה ומימה. היום יום אחד לעומר.. אממ

סגולה האם מה שכתב מעלה הן שאלות אישיות שאת שואלת את עצמך ? או האם זה מתוך התיקון היומי? אשמח להבהרה.. מועדים לשימחה
_חסד שבחסד,
מה מידת יכולתי לאהוב אדם אחד,
כיצד אני מביעה את אהבתי,
את מי אני אוהב,את מי אני מעדיפה לאהוב (וממי אני נמנעת...)_

אלופת ישראל! היום יצאתי לטיול רגלי עם הבנים ובעודנו מדלגים מסלע לסלע חשבתי שהערב זה מתחיל והתמלאתי שמחה ובמיוחד שמחתי שמתחילים לספור מחסד שבחסד כי זה נותן תנופה. פשוט להפציץ באהבה, לקבל אהבה לתת אהבה להציף את כל הבטי הקיום באהבה. כשזה רווי אפשר להתמודד עם השאר.

חסד שבחסד,
מה מידת יכולתי לאהוב אדם אחד,
כיצד אני מביעה את אהבתי,
את מי אני אוהב,את מי אני מעדיפה לאהוב (וממי אני נמנעת...)

חג שמח מימוש,הנה הצטרפתי !
היום יום אחד לעומר

מקפיצה את הדף אפילו שיש עוד כמעט שבוע עד לתחילת הספירה, אבל רציתי לבדוק שהקישורים עובדים (הם עובדים) וגם להיות מוכנה ולא להיזכר ברגע האחרון.
היום התמסרתי קצת לנקיונות וכמו תמיד, כשאני מנקה, צפות ועולות להן תובנות. אני כל כך מחכה לספירת העומר! מרגישה ממש צורך לעבוד על תיקון המידות וחשבתי לי שזו מתנה כל כך נפלאה, הספירה הזאת וזה שהיא באה דוקא בזמן האביב שהוא זמן מאוד סוער. מספיק להסתכל על הים התיכון (קרוב ולא צריך דרכון או כרטיס טיסה) שבאביב הוא נראה נפלא אבל מסוכן לרחצה כי מתחת לפני המיים גועשות מערבולות חזקות ביותר. אני מרגישה שגם בנפשי וגם במשק הבית שלי ובמשפחה הקרובה, גועשות עכשיו , מתחת לפני השטח מערבולות חזקות מאוד והן שואבות אותנו לא אחת... ואז חשבתי לי שספירת העומר מגיעה בזמן הסוער הזה ומוליכה אותנו מראשית הקציר עד להבאת הביכורים, שאז זה כבר לגמרי ראשית הקיץ והרבה פחות סוער. בכך משמשת הספירה גלגל הצלה, שלא נטבע במערבולות אלא ננצל את הכוח שלהן לעבודה מתקנת ומצמיחה.
מברכת בחג שמח ומקווה להיפגש כאן במהלך ספירת העומר @}

רק עכשיו אני רואה את מה שהוספת, מי מה{{}}. ממש יפה מה שהם כותבים על יסוד..

היום הוד שביסוד
מידת הענוה חיונית ביותר כדי ליצור התקשרות בריאה.
הגאוה מפרידה בין בני אדם.
התעסקות ברצונות וצרכים אישיים יוצרת חיץ בינך לאחרים.
הענוה מאפשרת לך להעריך אדם שני ולהתקשר אליו. התקשרות שהיא רק בבואה של צרכיך הינה התקשרות עם עצמך בלבד.
התקשרות בריאה מאחדת שני אנשים נפרדים, בעלי אישיות עצמאית, שמעונינים להשיג מטרה נעלה יותר מאשר סיפוק צרכיהם.
ענוה אמיתית נובעת מההכרה שאלוקים הוא חלק בלתי נפרד מחייך.

• האם אני מודע לשותף שלישי - אלוקים - בהתקשרות, ושרק בזכותו אני מסוגל להתאחד אם אדם אחר למרות ההבדלים בינינו ?

בשעה שאתה מתפלל, הודה לאלוקים על סיועו בהתקשרותך עם אחרים.

היום מתחיל שבוע היסוד. מתוך האתר של 'שורשים' :
התקשרות
היכולת להתקשר מוכיחה על רגש נעלה ביותר. בעוד שחמש המידות הראשונות (אהבה, משמעת, רחמנות, התמדה וענוה) מציגות קשר דו- כיווני בין האוהב והנאהב , כאשר הדגש הוא על רגש פרטי של כל אחד מהם. התקשרות לעומתן היא מזוג מושלם בין השניים. ללא התקשרות לא ניתן לממש באמת כל רגש שהוא. התקשרות מתבטאת לא רק כשיש לך רגשות כלפי השני אלא כשאתה אכן קשור אליו. על ההתמסרות לשני להיות מוחלטת. התקשרות היא הצינור המחבר בין הנותן למקבל. קשר זה שהוא קשר נצחי, יפתח איחוד מתמשך שיתבטא בפירות משותפים.
התקשרות היא יסוד החיים, עמוד השדרה הרגשי של הנפש האנושית. כל אדם זקוק לה כדי לצמוח ולגדול. זהו הקשר בין בעל ואשב, אמא ובן, אחים ואחיות חברים קרובים. התקשרות מעניקה חיזוק בטחון ורגש השתייכות. ההתקשרות מנתבת את שאר המידות הקודמות והופכת אותן לקשר בסיסי ובונה.
בשעה שכל שאר הרגשות האנושיים הם רגשות פרטיים; סיפורים נפרדים ומרכיבים בודדים בתוך הבנין של החויה האנושית, ההתקשרות לעומת זאת ממזגת את כולם לקשר אחד, יציב ואיתן, עליו ניצב כל המבנה של הרגשות האנושיים. התקשרות היא נתינת כל כולך ולא רק חלק ממך. אין היא רגש בודד אלא התכללות של כל הרגשות. שלא כשאר היסודות המהווים נדבך עליו מונח כל המבנה, היסוד המדובר גם כולל את שאר המבנה וחודר לשאר הרגשות ובך יוצר קשר בונה ומתמשך.
מוקדש באהבה לכל מי ששאלה את עצמה למה היא כותבת כאן בלוג.
וגם לכל השאר.

מלכות שבהוד זה חתיכת אתגר רציני. הנהגה וענווה. זה פוגש אותי בנקודה מענינת מבחינת ההתקדמות המקצועית שלי. כמה פעמים בעבר הוצע לי לבדוק אפשרות ללמד / להכשיר מורים ותמיד דחיתי את ההצעה בטענה שקטונתי. אתמול זה עלה שוב על הפרק והודיתי שלא רק הענוה מדברת כאן מגרוני אלא גם הפחד. אז נעשיתי מאוד ערה לבחינה של הענין הזה. מתי מדובר בענוה אמיתית ומתי היא משמשת תירוץ.
והאתגר היומי: למד אדם אחר להקנות לעצמו ענוה וצניעות ובכך לחזק את גאותו האישית.
כפי שאמרתי בהתחלה - אתגר רציני.

תודהרבה אב לשלושה ! אכןמאוד נוח.

כל השקופיות מופיעות בצורה נוחה לקריאה גם באתר article]של חבד cdo[/po]/aid/513246
ובונוס ליסוד שבהוד מתוך "וספרתם לכם" של הרב דניאל פריש:

• ישתדל להיות אוהב שלום ורודף שלום בין אדם לחברו בכלל ובין איש לאשתו בפרט.
• ישתדל להכניס אורחים.. בשחר ובפרט ביום חמישי...

מקדימה לפני שבת, גבורה שבהוד מהיום בערב:
על הענוה להיות מבוקרת וממוקדת. הענוה מביאה ליראה ולרגש כבוד כלפי אחרים.

• מתי צריכה הענוה לגרום לי להתפשר, ומתי לא?
• האם קורה שכאשר אני עומד מול מעשי רשע, אני בוחר לשתוק או להיות ניטרלי בשם הענוה?
• האם העובדה שמידת הענוה שבי לוקה בחסר היא תוצאה מכך שאיני מכבד אחרים?

האתגר היומי: בדוק האם סירובך להתחייב בנושא מסוים נובע מרגש ענוה אמיתי.

עכשיו אני פה לבקש עזרה. טוב, קראתי במעלה הדף וגם לפני שנה כמה מאתנו נתקלו בבעיה הזאת, שבאתר 'שורשים' כל השקופיות של שבוע ההוד שמתחיל הערב, לא עולות. אז חלק מהימים מופיעים פה. הערב מתחיל חסד שבהוד. האהבה והענווה. גם חרוז וגם שילוב נכסף. את הציטוט של זה מצאתי פה2.5.07 . כמו כן יש התיחסות לתפארת שבהוד (4.5.07 _{וזה אפילו אני כתבתי} ), הוד שבהוד (22.5.08 ), נצח שבהוד (22.5.08 ). זאת אומרת שחסרים גבורה שבהוד, יסוד שבהוד ומלכות שבהוד. תבוא על הברכה מי שתעלה אותן בזמן. תודה גדולה.

מול האהבה ברצף האנרגטי יש פחד
נכון, זו לא אהבה-שנאה אלא אהבה-פחד
נתת לי משהו נוסף לחשוב עליו, תודה @}

שבוע הגבורה היה באמת מאתגר למדי...

בשעה שאתה נאבק על דבר בו אתה מאמין, עצור לרגע את עצמך- האם אתה פועל מתוך אהבה?

איזה אתגר יפה.

האם אני נדחף על ידי אהבה או שנאה?

אני גם בודקת האם אני נדחפת ע"י פחד. כי מול האהבה ברצף האנרגטי יש פחד.

"היום עשרים ושניים יום שהם שלושה שבועות ויום אחד לעומר" (מתוך האתר שורשים)
חסד שבנצח
עלינו לאהוב כל דבר שברצוננו להמשיכו. יחס ניטרלי או אדיש יתבטא במחויבות שולית בלבד. ברגע שאתה נתקל בקושי להתחייב לדבר מסויים, עליך לבדוק האם אתה אוהב אותו או נהנה ממנו. האם אתה אוהב את עבודתך? את משפחתך? את הדברים בהם אתה בוחר? כדי לגרום להמשכה ולהתמדה עליך להשקיע אהבה. המשכה מאולצת שבאה בצורה כפייתית, עלולה לפגוע בשיתוף הפעולה שלך עם אחרים.

שאלות לבחינה עצמית האם ההתמדה שלי גורמת לי לחוסר גמישות? האם הדחפים וההחלטיות שבי גורמים לי להיות שתלטן? האם אני דורש יותר מדי? האם אחרים אתם אני בקשר, משתפים עימי פעולה מתוך הכרח בלבד או מתוך אהבה? האם בכדי להשיג דבר מסוים אין אני נמנע מלפגוע באחרים? האם אני דוגל בשיטה שהמטרה מקדשת את האמצעים? כאשר אני מגן על עצמי או על אחרים נגד השפעות שליליות, האם אני נדחף על ידי אהבה או שנאה?

האתגר היומי -בשעה שאתה נאבק על דבר בו אתה מאמין, עצור לרגע את עצמך- האם אתה פועל מתוך אהבה?

אני קניתי בירושלים בגאולה (אולי גם בחנות של חב"ד? לא זוכרת) אבל זה לא הכרחי - בחוברת לא כתוב יותר ממה שכתוב באתר של שורשים.

מלכות שבתפארת
בכדי להביא את הרחמנות שבך לשלימות (בכך שתחזק את ששת המידות האחרות שבה), עליך להוקיר ולהעריך את קיומם של גורמים אחרים. הרחמנות צריכה לעורר כבוד והערכה עצמית - הן של הנותן והן של המקבל.

• האם אני מבטא את הרחמנות שבי באופן מעורר כבוד?
• האם גם אחרים מקבלים את הרושם הזה?
• האם אני מכיר בעובדה שכדי ליצור קשר הדדי ביני ובין המקבל עלי לפעול באופן מעורר כבוד?

מלבד הצדקה שאתה נותן, עזור גם לנזקקים לעזור לעצמם ובאופן שיחזק את כבודם העצמי.

זו נראית לי משימה לחיים.. לעזור לאנשים לעזור לעצמם.

ראיתי שאפשר לקנות את החוברת באתר prod]חבד שופ id[/po]=2212〈=he

בדיוק היום שאלה אותי הבת שלי מה זה לרחם ומה זה לנחם. בתוך ההמולה שהיתה באותו רגע לא הספקתי לענות לה, ואחר כך זה נשכח. אני מקווה שאזכור לענות לה מחר...
אני יודעת לנחם אבל לא כל כך יודעת לרחם. יש מקום גדול לתיקון.

הוד שבתפארת - רחמנות מתוך ענווה
אם ברצונך למנוע רגש התנשאות שעלול לנבוע מרחמנות, עליך להפעיל את מידת הענוה וההכנעה שבקרבך. מידה זו תביא אותך להכרה שהעובדה שאתה זה שמעניק ומרחם, אינה בהכרח מוכיחה שאתה גם טוב יותר מהמקבל. עליך להכיר טוב לבורא שהעניק לך את הזכות והאפשרות לתת. בכך תמנע מעצמך רגשות גאוה.

• האם אני נחשב בעיני נעלה יותר מכיוון שאני רחמן?
• האם אני מזלזל יותר באותם אלו שזקוקים לעזרתי?
• האם אני מכיר טובה לה' שנתן לי את האפשרות לעזור לאחרים?

השתדל לרחם והלעניק בלי לגלות זהותך, ובלי טובת הנאה או תמורה כלשהי.

עצם זה שהתבוננתי בהתנהגות שלי, כבר יוצר פתח לשינוי
את צודקת לגמרי..

סגו לה המאמר בהחלט מעניין

מתחילים את שבוע תפארת
חסד שבתפארת - בדוק את מידת האהבה שברחמנותך.
האם הרחמים שבי מתבטאים באופן אוהב?
האם הזדהותי עם השני היא מתוך הכנעה או מתוך בעלות?
האם הרחמים שבי שופעים אהבה וחום?
האם הם מתבטאים בהתלהבות, או בחוסר חיות?

האתגר - בשעה שאתה מגיש עזרה לשני, עשה זאת באופן חיובי ובליווי תנועות חיבה.

כן,יש באתר הזה עוד כמה אוצרות,שווה ביקור.

לגבי הכעס,אני מצאתי את עצמי כועסת בעיקר על עצמי... מה שהביא אותי גם לעודף ביקורתיות ולא ביקורת בונה בכלל לאיש ולילדים.)
האיש אתמול אמר לי,ספק שואל ספק קובע עובדה:"את כועסת עלי (?)"
עניתי לו:"לא,אני כועסת עלי"...

תפארת יותר עדיף

שיהיה חודש טוב !@}