[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

יש גבול, ולכלל אחד הגבול שלו.
אוננות זה דבר טבעי, לבני אדם, לבעלי חיים.
עובדה, הרוב עושים זאת מבלי שלמדו, אז מין זה גם לאהבה עצמית.
או כמו שאומרים - פורנוגרפיה זה עניין של גיאוגרפיה

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

נמאס לי מהפתיחות. יש גבול איפשהו? למה לא לתת לילדים להופיע ולקיים יחסים בטלוויזיה? אם הם רוצים?
למה חלק כאן אוסרים לאונן יחד אבל בנפרד מותר?
או שתפתחו הכל לגמרי - זאת אומרת להתיחס למין כמו לאוכל, ואז אין בעיה שילדים יקיימו יחסים בטלוויזיה, ועם ההורים מצידי,
או - אלטרנטיבה הלכתית: מין נועד לחבר בין איש לאשתו וכן להביא ילדים.
לא מבין משהו באמצע...

עודף פתיחות, תרבות פופולרית, תקשורת ומוזיקה שמקדשות את המיניות ולא בהכרח במובן הבריא שלה, פלוס אימהות שמסרבות להתבגר גם בלבוש וגם בדיבור, יוצר בילבול ותפיסה מוטעת של המושג מיניות, אינטימיות לשעבר. אני מברכת על ההתקדמות שהחברה עשתה, אבל נראה שהלכנו כמה צעדים מוגזמים ומיותרים שעושים נזק.

פלוני היקר
לפי החינוך שהיה לי מילדותי זה נחשב רע
אבל כאשר עברתי לגור בת זוגתי נהינו פתוחים מינית
כאשר התאומים שלנו היו בני 6 הם התקלחו ביחד ביחד והבת נגע לבן ואחר כך שאלה את אמא מה יש לאבא
והיא הסבירה לה ואמרה לה שלא נוגעים.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

לשם שינוי, אני גבר. נכנסתי לאתר זה מתוך סקרנות, הבנתי את הנושא ה"בעייתי" קראתי חלק מהתגובות ולהלן תגובה משלי,
אני חוזר 70 שנה אחורה, אני בן 5 ויש לי אחות בת 4. אנחנו משפחה דתית אימי מאד ליברלית, באותה תקופה כמעט בכל בית היה משק עזר קטן והיו לנו תרנגולות עיזים כלבים וחתולים, היינו חשופים לדרך ההתרבות שלהם, לא שאלנו את ההורים איך באים ילדים לעולם, ראינו ..... אבל בכל זאת היינו סקרנים לגבי עצמנו. התקלחנו אני ואחותי באותה גיגית, נגענו ומיששנו כל אחד את אבריו של השני, גם נהנינו מכך, האמא שראתה זאת לא נבהלה, רק אמרה שזה מקום רגיש ואנחנו עלולים להיפצע ונהיה חולים ולא נוכל ללכת לגן. ובאמת זה גרם לכך שחדלנו.
בגיל 7 נולדה עוד אחות. שאלתי שוב את אימי מאיין היא יצאה והיא הרימה את החצאית והצביעה בבירור על אבר מינה והוסיפה שזה בדיוק כמו שנולדו הגורים של הכלבה שלנו, שאלתי אם אבא זיין אותה כמו הכלב והיא ענתה שזו הדרך היחידה בעולם להביא ילדים.
בז הסתיים החינוך המיני שלי. אבל אז התחילה הסקרנות האמיתית, הייתי "אורב" להתנהלות של הורי בחדר המיטות שלהם. הייתי משוחח הרבה עם חברים. היינו "מפתים" בנות להראות הדדית את אברי המין וגם נגענו בהם, מין אורלי לא היה ידוע ולדעתי אם זה נעשה היום. זה עקב חשיפה ועל זה צריך לתת את הדעת.
הייתי בכתה ו' ואחותי בכתה ה' ובחופש הגדול היינו אורחים אצל הדודים בכפר...... שם לא השגיחו כל כך עלינו. התקלחנו יחד עירומים ושם קיבלתי זיקפה כשנגעתי לאחותי. מיותר לתאר את מה שעשינו, אבל זאת לא היתה חדירה לפות אלא לעכוז, זו הייתה פעם ראשונה ואחרונה ונשארה בסוד 30 שנה, שנינו בנינו משפחות לתפארת והאירוע הזה מסתבר לא נשכח, ואף יצא ששנינו התוודינו על מה שזה עשה לנו במשך השנים, וכאן עלי לציין שעל לכן האמאות להיכנס להיסטריה, שוחחו עם ילדכם בצורה ברורה ולא מאשימה , אבל בכל זאת צריך להיות ערים שלא מדובר באיזה קשר עם אדם מבוגר. תודה על הסבלנות שלכם לווידוי זה

[u]אני לא רואה סיבה ליצור טראומה במקום שאין בו בעיה. בא ילד שלא נפגע בכלל, וההורים משדרים לו שקרה משהו רע ושהוא אמור להיפגע. בטח שהוא יפגע. למה סתם לפגוע בילדים?[/u]
|Y|

[u]ומה הקשר בין משחקים של ילדים ליחסי מין?[/u]
באמת אין בהכרח קשר בין משחקים של ילדים ליחסי מין.
דבר נוסף - אין בהכרח קשר בין יחסי מין להיריון. קצת הלכת רחוק כאן עם: [u]להסביר את הקשר בין מין והריון, וחתונה, משפחה, אחריות על תינוק.[/u]
במיוחד שבגיל הזה בוודאי שאי אפשר להיכנס להריון מיחסי מין, ולכן לפני גיל ההתבגרות זה משחק נטו. (איזה כיף להם :-))
(אבל שוב, מי אמר בכלל שמ'לחבר בולבולים' הם יגיעו ליחסי מין? אצל ילדים אין את הקשר הזה כמו אצלנו...)

[u]הניסיונות לדכא אותם זו דרך הרבה יותר טובה למנוע מילדים לספר משהו להורים.[/u]
נכון מאוד. ויותר מזה - זה עלול גם ליצור תסביכים סביב מגע, גוף ומין בהמשך החיים.

[u]ומסר כזה: "אסור לאף אחד לגעת לך בגוף שלך ובבולבול שלך, הגוף שלך הוא רק שלך וברשותך" [...] הוא לא נותן לילד את הבעלות על הבולבול שלו - אסור לו להחליט שהוא כן רוצה לתת למישהו אחר לגעת בו[/u]
אכן.
לא יודעת להגיד בנחרצות אם זה מסר שלילי או לא - אך מסכימה עם אלמונית שיש בהחלט סתירה בין החלק הראשון של המשפט לחלקו השני:
אם הגוף שלו הוא ברשותו, איך אפשר לומר לו שאסור לאף אחד לגעת? אם הוא כן רוצה שיגעו?
(אם ההורים חושבים שאסור [b]לאף אחד[/b] לגעת ולא משנה אם הילד רוצה או לא - אז שלא יציגו את זה כאילו 'הגוף שלך ברשותך'. במצב כזה הם אלה שבעצם מחליטים על הגוף שלו ולא הוא.

כן אפשר לומר לדעתי שאסור לאף אחד לגעת [b]אם[/b] הוא (הילד) לא רוצה.
זה משהו אחר לגמרי.

[u]קו מנחה: תזכרו בחוויות הלידות שלכם ותחשבו איזו תגובה הכי הייתם רוצים לקבל בפרספקטיבה של זמן.[/u]

אני זוכרת כשהייתי קטנה אני ושכן ושכנה הלכנו לפרדס שליד גן השעשועים, והראנו זה לזה את איברי המין שלנו. ואני נגעתי בביצים של הבן והוא נגע בשלי.
ואין לי מזה שום טראומה, להפך, זה זיכרון טוב וחמוד.

אני לא רואה סיבה ליצור טראומה במקום שאין בו בעיה. בא ילד שלא נפגע בכלל, וההורים משדרים לו שקרה משהו רע ושהוא אמור להיפגע. בטח שהוא יפגע. למה סתם לפגוע בילדים?

אם כבר, אם הורים משדרים מסר שלילי , ומסר כזה: [u]אסור לאף אחד לגעת לך בגוף שלך ובבולבול שלך, הגוף שלך הוא רק שלך וברשותך[/u] הוא שלילי, כי הוא לא נותן לילד את הבעלות על הבולבול שלו - אסור לו להחליט שהוא כן רוצה לתת למישהו אחר לגעת בו - יכול סתם ליצור רגשות שליליים.

ומה הקשר בין משחקים של ילדים ליחסי מין? הניסיונות לדכא אותם זו דרך הרבה יותר טובה למנוע מילדים לספר משהו להורים.

מה זה חיים מוסרים והתנהגות נאותה בחברה? כשהייתי בתחילת היסודי ההורים שלי תפסו אותי מאוננת ואסרו עליי לאונן, אמרו לי שזו לא התנהגות נאותה. אני לא הסכמתי איתם אז ואל מסכימה איתם עכשיו. ואין לי בעיה שהילדים שלי יאוננו, ואם הם ימדדו למי יותר גדול, גם זו לא בעיה.

[u]הרי אף אחד לא חושב שזה דוחה להשתין, גם אין באמת משהו רע בלחטט באף, זה רק לא מקובל בחברה, ואנחנו חיים בחברה!!![/u] לגמרי דוחה. דוחה כשמישהו מחטט באף. מגעיל ברמות. כשמישהו משתין על המדרכה בחוץ זה לא מקובל בעליל - אבל גם מגעיל. כן, זה בא מהמקום הזה. יש עניין של התנהגות לא נאותה בחברה, אבל זה בהקשר אחר לחלוטין.

[u]להסביר את הקשר בין מין והריון, וחתונה, משפחה, אחריות על תינוק.[/u] הרבה אנשים מקיימים יחסי מין בלי קשר למשפחה וחתונה. הקשר הזה לא ברור מאליו בגילאים הצעירים. גם חתונה ומשפחה לא תמיד באם יד ביד עם אחריות על תינוק - יש המון משפחות היום עם אחריות על תינוק בלי חתונה ומשפחה. מין יותר מתחבר בהסבר לילדים במקום של הגוף שלי - ומה שנעים ולא נעים. במובן של הידיעה שמותר להגיד לא. שמותר להרגיש נעים ומרגש מהמגע.

[u]קו מנחה: תזכרו בחוויות הלידות שלכם ותחשבו איזו תגובה הכי הייתם רוצים לקבל בפרספקטיבה של זמן.[/u] על חיטוט באף שזה מגעיל, על השתנה ברחוב שזה לא מקובל ואיך אני נראית מול החברה ועל מין - שזה טבעי ושצריך להתאים לרצונות והתחושות שלי. ושמותר ורצוי להגיד לא כשלא מתאים לי.

אני מתכוונת לדבר על הנושא עם אמא שלי אולי אפילו עם סבתא שלי, יש לי קצת תחושה שהמתירנות המינית של ימינו היא הגורם לזה... אבל אני גם לא מזלזלת בדמיון של ילדים.
אבל, יש עניין של התנהגות נאותה בחברה, האם אינכם מעירים לילד בן 5 שמכניס אצבעות לאף? או שמוריד את מכנסיו באמצע הרחוב ומשתין על המדרכה? או על חבר?
האם אינכם מסבירים שיש דברים שלא עושים בחברה?
הרי אף אחד לא חושב שזה דוחה להשתין, גם אין באמת משהו רע בלחטט באף, זה רק לא מקובל בחברה, ואנחנו חיים בחברה!!!
נושא המין בחברה שמור לבני זוג (רצוי נשואים) בגיל בגרות (הפעם אני מתכוונות לבגרות מנטלית ומוכנות לקחת אחריות על עוד נפש חיה).
הילדים חוקרים מתנסים ואין מקום לשפוט אותם או להזדעזע או להיכנס לתסביכים, טוב שיצא המרצע מהשק בגיל 5 ולא 15, עם הריון לא רצוי וכו'...
אבל צריך לחנך אותם לחיים מוסריים והתנהגות נאותה בחברה.
להסביר את הקשר בין מין והריון, וחתונה, משפחה, אחריות על תינוק.
לילדים יש חשיבה מאוד רומנטית וגבוה, והם מסוגלים לקבל ערכים גבוהים ולהשתנות בקלות.
אם הם עוברים את החוויה הזאת וההורים שותקים ומתחמקים הם מבינים שזה משהו שהוא "תאבו" בחברה.
וכשהם ירצו לדבר על זה הם לא יעזו לפנות עליכם, ואז הם באמת עלולים להיחשף לדברים מאוד רעים ולהסתיר מכם.

קו מנחה: תזכרו בחוויות הלידות שלכם ותחשבו איזו תגובה הכי הייתם רוצים לקבל בפרספקטיבה של זמן.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אמא שלי עושה סקס

[u]נשמעת קצת היסטרית[/u]
אולי חוסר החיבה לבן-דוד הזה גרם לך להעצים את האירוע ליותר ממה שהיה?
ילדים סקרנים, משחקים ונוגעים. הם מתעניינים באיברי המין שלהם ובתחושות המיוחדות שיש כאשר נוגעים בהם.
הם גם מבינים מאיתנו שיש הילה של "אסור" סביב האברים האלו, מה שהופך את המשחקים האלו לכיפיים במיוחד..
אולי יש לי גישה קצת מתירנית בנושא - הרעיון של שני ילדים קטנים נוגעים אחד בשני לא מזעזע אותי.

מה שחשוב לי הוא ליצור מצב שבו הילדים מרגישים מספיק פתוחים בשביל לדבר איתי -
שלא ירגישו שעשו משהו [b]אסור[/b] שצריך להסתיר ממני (אם דברים כאלו חו"ח יקרו בניגוד לרצונם)
חשוב הוא לשאול את הילד איך הוא הרגיש בתוך המשחק הזה.

אני קוראת את התגובה שלי,נשמעת קצת היסטרית...ואגב,כמובן שלא הזדעזענו מהשיתוף לכשעצמו אלא מימה שהוא סיפר,כי אנחנו במילא לא אוהבים שבנינו נמצא עם הילד הזה,הבן דוד,שמנסה לפגוע בו בכול דרך אפשרית,כולל באלימות.

בני בן שלוש. אתמול הוא היה עם סבא אצל בן הדוד שלו,בן חמש וחצי. כשהוא חזר הביתה הוא סיפר לי :" עשינו קקי ביחד וחיברנו בולבולים"...אני ואבא שלו הזדעזענו מהשיתוף...ניסינו כמובן להסתיר את הזעזוע ולשמור על קור רוח..(לשנינו ניסיונות לא טובים ממשחקים מיניים בגיל הילדות).לאחר זמן חיבקתי אותו ואמרתי לו " אתה יודע אהוב,אסור לאף אחד לגעת לך בגוף שלך ובבולבול שלך, הגוף שלך הוא רק שלך וברשותך"...
האם עשיתי בסדר? האם זה מספיק? אני כועסת על הסבא שעד שהואיל בטובו לקחת את הילד לכמה שעות לא השגיח...
יש לציין שהוא היה אצל בן הדוד ללא ידיעתי,חשבתי שהוא אצל הסבא..ואציין גם שבן הדוד הזה מאוד מאוד מקנא בבני ודי רע אליו במשחקים משותפים.(הוא רוצה שסבא יהיה רק הסבא שלו).אשמח לתגובות ותובנות.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

קראתי בדף הזה כעת אחרי הרבה שנים. ראיתי דבר מעניין: מישהו בראשית הדיון הפנה למשהו שכתב "הרב מרדכי אלון". האם הכוונה לרב העומד למשפט בנושא ניצול מיני?
אם כן זה מאוד אירוני...
_אני רוצה להפנות אתכם לשיחה מרתקת של הרב מרדכי אלון בנושא זה ממש -
http://elon.org/[po]techelet mordechai[/po]/vaetchananTM61.doc_

[u]אז ככה צומחים פדופילים?[/u]
לעניות דעתי פדופילים צומחים בצל התעללות (אם כי גם דעתי שלי לא נוחה מהשיתוף. Too much information בשבילי).

מה, בגיל 12 עוד אין שיער?
(לא זוכרת כבר... אבל די בטוחה שלא הייתי חלקה בגיל הזה... לפחות פלומה...)

[u]אז ככה צומחים פדופילים?[/u]

או שככה צומחים גברים שמצליחים לשטוף למיליוני נשים את המוח שחשוב לגלח את איבר המין, כי ככה זה יותר נשי, יותר אסתטי וכו' וכו'.... :-)

[u]לי לא היה דבר כזה, אבל זכרתי תמיד את ה"פלא " המקסים הזה, החריץ שלה, חלק ללא שיער[/u]
אז ככה צומחים פדופילים?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

בגיל 12, בגינה של בת דודתי, בת 13, היא ביקשה שאראה לה את האבר שלי. "תראה לי את הפיפי שלך" אמרה.
הבטיחה להראות את שלה אחרי שתראה את שלי. תוך כדי השיחה נעמד לי , וכשהראיתי לה הגיבה: "יו, כזה גדול?".
אחר כך הראתה לי את שלה, על ידי הזזת המכנס לכמה שניות בלבד.
לא היתה שום המשכיות ולא חזרנו על המעשה יותר. בגיל מאוחר יותר "הודתה" כי נהגה לאונן ולדמיין את האבר שלי כמושא לאוננות שלה.
לי לא היה דבר כזה, אבל זכרתי תמיד את ה"פלא " המקסים הזה, החריץ שלה, חלק ללא שיער...

תודה לכולם אתם ממש עוזרים לי [po]אשת הברזל[/po] ציינתי שהוא ילד מאומץ בכדי להבהיר את כל התמונה הכל יכול לקרות בכל משפחה, הוא ביקש ממנה סליחה היא מאוד התרגשה ואמרה שיש לה 2 אחים היא הוסיפה אותו זה הכוונה והיא קפצה אני אף פעם לא ראיתי אותה שמחה כך, אני ימשיך לקחת אותה ולא יוריד ממנה את העיניים חיזקתם אותי תודה רבה

_למה זה חשוב לקוראים לדעת שזהו אח מאומץ? האם זה מפני שהעניין עורר בך כזה הלם שאת מנסה באופן בלתי מודע להבהיר שהם לא באמת מהמשפחה שלכם? אולי על ידי כך לתת צידוק לזה ש"אצלנו דבר כזה מלוכלך לא היה קורה"? או שזה ייתן לך לגיטימציה להפסיק להיות משפחה איתם?
זו ממש לא ביקורת, באמת שלא, אני רק מעלה נקודה שקפצה לי לראש_

כמה דברים שעולים [b]לי[/b] בראש - מצטערת שאני מדברת בשם הכותבת:
[list=1]
[*] ייתכן שלמשפחה יש ליווי מקצועי כלשהו.
[*] חלק מהילדים המאומצים מגיעים עם הסטוריה לא פשוטה. תוקפנות מינית מגיעה הרבה פעמים בעקבות הסטוריה משפחתית לא פשוטה.
[*] בקרב ילדים מאומצים יש הרבה יותר בעיות התנהגות, לכל הפחות. ההורים של אותם ילדים נתקלים בקשיים יותר מההורה הממוצע.
[/list]
כל אלה הן עובדות שיש לקחת בחשבון, מכיוון שבהבנת התמונה הכוללת, טמון גם סיכוי יותר טוב להצלחה בהתמודדות.

פלונית
לצערי בעבודתי כעו"סית יצא שנה שעברה לעבוד עם מספר ילדים קטנים שעברו חוויה דומה. קודם כל בגיל הזה מדובר בארוע שאם טיפול נכון לא צריך להשאיר משקעים קשים, זה מזעזע אבל זה יעבור.
ב', לא כדאי אם הילדה כן רוצה ללכת לשם למנוע ממנה מכיוון שהיא עלולה היא עצמה להרגיש אשמה על כך. כמובן שפשוט לראות כל שניה איפה היא ומה היא עושה.
כדאי ללכת לטיפול נקודתי. בכל אזור יש מרכז לטיפול בפגיעות מיניות. עם ילדים מדובר בטיפול במשחק מאד נקודתי ולפי הערכת המפגש עם המטפלת יוחלט מה מידת הפגיעה ואם בכלל יש צורך במפגשים נוספים. העיקר הוא שגם את תקבלי שם מידע, הרגעה ותמיכה.
חוץ מזה כדאי מאד להציע להורי הנער לשלוח גם אותו לטיפול כי עיסוק כזה בגיל הזה עלול לקרות בעקבות פגיעה בנער עצמו בעבר.
אם את רוצה להתייעץ על מרכזי טיפול באזורך את מוזמנת לכתוב לי [email protected]
רק כעת ראיתי את שנכתב מעלי יכול להיות שזה בהחלט מענה מספיק ומתאים
ולא לשכוח לנשום עמוק
חזקי ואמצי

פלונית,
מה שאת מתארת נקרא אלימת מינית בין ילדים
זה לא פשוט והנטייה של רובנו היא לקוות שזה לא קרה, לא ארע, אולי הילדה לא התרגשה והיה לה נעים וכו'... והעיקר לא להאמין ולהתעמת עם מה שקרה.
ממה שאת מספרת יש פה חומר נפץ שיכול להיות מופנה לא רק כלפי הבת שלך.
אני מציאה לך וגם לכל מי שכותב פה לעבור ללינק על אלימות מינית בין ילדים מאת ד"ר טליה אתגר שמנהלת את המרכז לטיפול ומניעה באלימות מינית בין ילדים
http://www.elem.org.il/lm/article.asp?articleid=587&catid=224
ומאמר על משחקים אסורים
http://itu.cet.ac.il/Inner.aspx?nItemID=1890

יש גם טל' להתייעצות ואני מאוד ממליצה עליו
03-6477898.

ולא להזניח ולדבר עם הבת על מה שארע, על הייחס לגופה ומה מאפשרים לאחרים ומה לא!!!

[u]ומצאתי אותו רואה סרט כחול במחשב, והבנתי שמה שהבת שלי אמרה לי לפני עשרים דק' זה נכון.[/u]
ילד בן 13 עם סרט כחול, לא מעיד על מה שאת אומרת,
דברי בתך- כן.
למצוא מישהו מקצועי לכם ולילד בנפרד.

פלונית, העתקתי לך כאן גם את התשובות מהדיון שהתחלת קודם בדף [po]דמי שימוש לאתר[/po].

[u]ולגבי הבת שלך - אני לא חושבת שצריך להפוך את זה למשהו שבגללו נמנעים מחברת המשפחה[/u]
אני די המומה מהמשפט הזה.
אם מה שקרה נכון ואני אישית נוטה להאמין למה שמספרים לי, אני ממליצה לך לאלתר להתרחק מהילד הזה.
את צריכה לשמור על הבת שלך. זה הדבר הכי חשוב בעולם. יותר מקשרי משפחה.
חוצמזה אני מציעה לך לבדוק פנימה בתוך עצמך למה לא האמנת לה.

פלונית
נשמע שאת צריכה עזרה, קודם כל בשביל עצמך.
ולגבי הבת שלך - אני לא חושבת שצריך להפוך את זה למשהו שבגללו נמנעים מחברת המשפחה,
אבל אם המשפחה (הילד + ההורים) לא מטפלים בבעייה, לדעתי לא לאפשר מצב שבו הם נשארים לבדם.

ולא כדאי לעשות מזה עניין נוסף מול הבת שלך.
לפעמים הצורה שבה אנחנו מגיבים, העוצמות והרגשי שלנו, הם אלה שגורמים לבעיות.

_לילד בגיל 5 אין עוד אפילו רמז לבשלות מינית - המקסימום זה הרצון לגלות מה ההבדל בין בנים לבנות,
ילד בגיל הזה לא יודע "באופן טבעי" מה עושים עם אברי המין מלבד פיפי...

בקיצור - אם ההורים שכאן ככה מדברים, כנראה שגם אתם כבר רואים יותר מדי טלוויזיה ואינטרנט, וכנראה כבר שכחתם מה זה ילדים בני חמש.
אני מרחם על הילדים שלכם_

עומר, אני לא יודעת לאיזה מהכתוב הגבת
אבל בגיל 5 (וגם לפני) כבר יש התעניינות באיך באים ילדים לעולם
ואם ההורים בוחרים לספר את האמת, ולא סיפורי חסידות,
אז יש סיכוי שהילדים ישאלו עוד ויגיעו לתשובה שהזרע יוצא מאיבר המין הגברי וכו'

הסקרנות היא טבעית לחלוטין.
ובעיניי לפחות זה נכון לגמרי להסביר להם מה קורה, ברמה שהם מסוגלים להבין.
את העובדות.
ולא את כל מה שקשור למין, והקשר הרגשי ושאר ירקות שיש לנו בתור מבוגרים עם העניין.

[b]פלונית שזקוקה לעזרה[/b]
ההודעה שלך קצת מבולבלת ולא לחלוטין מובנת- בן כמה הילד? האם הוא ביקש ממנה סליחה או לא? לא הבנתי. האם מישהו בוגר שוחח עימו והוא הבין שמה שעשה אסור?
דעתי הבלתי מקצועית היא- אם הילד הבין מה צריכים להיות הגבולות, ואם הוא ביקש סליחה , והילדה התרגשה וסלחה כי היא מאוד אוהבת אותו והוא אותה, צריך לאפשר לה לחזור לחיים הנורמליים ולא להפוך את הילד או את בית המשפחה למוקצים. זה ישאיר רושם יותר טראומטי בשבילה. לבני אדם- ולילדים בפרט יש יכולת טובה להתמודד ולהתגבר- הם רק צריכים יד מכוונת ומלטפת שתעודד אותם להמשיך הלאה. אני חושבת שאם את מוטרדת ממשקעים נסתרים אפשר לשוחח עם איש מקצוע שמתמחה בילדים , פעמים רבות ההורים נותנים לו את הרקע בפגישה אישית ואחרי זה הוא יכול להגיע אליכם הביתה (או לבית הילד בשעה שאתם שם) כחבר/ מכר רחוק, ותוך כדי להתבונן ולהתיידד עם הילדים וכך לתת לכם חוו"ד עליהם. כך הילד לא מרגיש מאויים או "מאובחן".
ושאלה קטנה-
למה זה חשוב לקוראים לדעת שזהו אח מאומץ? האם זה מפני שהעניין עורר בך כזה הלם שאת מנסה באופן בלתי מודע להבהיר שהם לא [b]באמת[/b] מהמשפחה שלכם? אולי על ידי כך לתת צידוק לזה ש"אצלנו דבר כזה מלוכלך לא היה קורה"? או שזה ייתן לך לגיטימציה להפסיק להיות משפחה איתם?
זו ממש לא ביקורת, באמת שלא, אני רק מעלה נקודה שקפצה לי לראש

מלוא הסימפטיה והכוונות הטובות ממני

לא לשכוח לנשום... ולנשוף...
:)

בתי בת(3 שנים). יש לבעלי אח מאומץ. אני מתגוררת בחו"ל. לפני ארבע חודשים הילד המאומץ, אני כולי רועדת הכניס לפיה של ביתי את איבר מינוי, היא ישר באה וסיפרה לי. באותה רגע הייתי שם ואני מאוד כעסתי כי לא האמנתי ואמרתי לה לא נכון לאחר מכן ,באותו יום אני עזרתי להם לנקות את הבית היינו אני חמי והבת שלי, חמי יצא מהבית והבת שלי נשארה איתי ה
ילד המאומץ הלך לשירותים בקומה העליונה, ואז לא חזר הלכתי מאוד בעדינות לראות איפה הוא ומצאתי אותו רואה סרט כחול במחשב, והבנתי שמה שהבת שלי אמרה לי לפני עשרים דק' זה נכון. אני מבקשת יעוץ מה לעשות הפסקתי לקחת את הבת שלי לבית של ההורים שלו, רק לפני שבועיים. מפני שהיא סיפרה למישהו ואני מבקשת עזרה איך לנסות להוציא ממנה היא במסגרת של גן אני לא יודעת מה לעשות אני חסרת אונים


סיפרתי להוריו אגב זו אימו החורגת סיפרתי לבעלי באותו יום הם היו איתי שזה קרה יותר מאוחר הם הגיעו והכל התגלה שם, האם להפסיק לקחת את הילדה?(בגלל אביו) היא מאוד קרובה אליהם והיא מזכירה אותם כל הזמן אשמח לעזה תודה

הילד המאומץ בן (13 ) אתמול היא אמרה למה הוא לא ביקש ממנה סליחה, ואמרתי שהוא כן ביקש( אני לא מסוגלת ללכת לשם), האם לקחת אותה לשם?שיבקש סליחה, ואני ימשיך לחפש איש מקצוע להיתייעץ
תודה

באותו יום עשיתי טעות והיא ראתה אותי בוכה והיא הבינה שזה חמור, ואתמול היא שהוא לא ביקש ממנה סליחה אז החלטתי עם הרבה כאב לקחת אותה ושהוא יבקש סליחה והיא התרגשה כל כך והייתה שמחה היא מאוד אוהבת את המשפחה כולל אותו וזה מאוד קשה

נראה לי שמצד אחד כדאי לך לדבר על זה איתה בשפה שהיא מבינה,
וגם - חשוב מאוד: לתת לה תחושה שאת מאמינה לה. (לא כמו שבהתחלה אמרת לה שאת לא מאמינה)

ויחד עם זה - לא להעביר לה תחושה של היסטריה.

כלומר, כן להסביר לה בצורה שקולה שזה הגוף שלה, ושאם משהו לא נעים לה - אסור לעשות לה אותו. ושאם מישהו עשה משהו שלא נעים לה אז זה לא בסדר, וצריך לטפל בזה.
אבל בשום פנים לא לתת לה הרגשה של 'סוף העולם'.

חוצמזה, האם היא סיפרה לך את זה כדרך אגב? אולי אפילו כמשהו שנראה לה נחמד או מעניין?
או שהיא סיפרה את זה כמשהו שלא היה נעים לה?
היא הרגישה פגועה מזה?

התחושה שהייתה לה גם חשובה לדעתי.
אם היא לא לקחה את זה קשה, אז אל תגרמי לה לקחת את זה קשה. רק תסבירי לה על הגבולות של הגוף שלה.
ואם היא כן לקחה את זה קשה - תני לה הרגשה שאת מאמינה לה, ושאת מטפלת בזה כמו שצריך (אבל שוב, בלי לשדר היסטריה, רק שהיא תרגיש שאת דואגת לרווחתה, ושהיא יכולה לסמוך עלייך).

[u]האם להפסיק לקחת את הילדה?[/u]
אני חושבת שהייתי לוקחת אותה לשם, אבל לא מורידה ממנה את העיניים.

חפשי עזרה מקצועית במקום בו את גרה.
הייתי מתחילה חיפוש כזה דרך אירגוני נשים.

ילדים בגיל 5 לא רק שלא צריכים לעשות כאלה דברים - לא אמורים לדעת שקיימים כאלה דברים....

אם הילדים עושים דברים כאלה יכולות להיות לכך שתי סיבות - אינטרנט/טלויזיה.

למה לכל האנשים המלומדים פה נראה משום מה שזה טבעי???????
לילד בגיל 5 אין עוד אפילו רמז לבשלות מינית - המקסימום זה הרצון לגלות מה ההבדל בין בנים לבנות,
ילד בגיל הזה לא יודע "באופן טבעי" מה עושים עם אברי המין מלבד פיפי...

בקיצור - אם ההורים שכאן ככה מדברים, כנראה שגם אתם כבר רואים יותר מדי טלוויזיה ואינטרנט, וכנראה כבר שכחתם מה זה ילדים בני חמש.
אני מרחם על הילדים שלכם

[u]ואומרת תודה על כך שיש את המושג צניעות שכולל בתוכו כיסוי הגוף באופן מכובד (בגד ש מכסה את רוב הגוף) וכן הפרדה בין בנים לבנות = היום הגיעו למסקנה הזו גם גויים.[/u]
מה זה ההשתלטות החרדית על האתר???
זה כשמכסים זה לא אומר שזה לא קיים. מי שרוצה ימצא דרך. שמעתי כבר מספיק סיפורים מהמיגזר הדתי. וזה גם הגיע לעיתונים, כאשר כמובן הקהילה לא מכסה את זה במלבוש צניעות מתחת לשולחן. ומאיימת על האם או הילדה שאם הם יתלוננו, לא יהיה להם שידוך טוב, וכו' וכו'. את בטח יודעת את זה יותר טוב ממני...

מעלה בי סיפורים מזעזעים מילדותי
שיעורי אוננות עם אחיותי וחברות
ילד בגן שסגר אותי בשרותים שנינו התפשטנו והוא הצמיד את האיבר שלו לשלי
לא סיפרתי את זה לאף אחד

אני קוראת את הדף, ואומרת תודה על כך שיש את המושג [b]צניעות[/b] שכולל בתוכו כיסוי הגוף באופן מכובד (בגד ש [b]מכסה[/b] את רוב הגוף) וכן הפרדה בין בנים לבנות = היום הגיעו למסקנה הזו גם גויים.

[b]ביטוי המיניות צריך לבוא עם בשלות רגשית ועם בן זוג קבוע על מנת למצות את מירב הפוטנציאל מהקשר[/b]
ואם מישהו מתעניין בנושא, יש לי ספרון חמוד להציע, שמפרט בזוית ייחודית ומעניינת על המשפט לעייל.

_יש לי דוגמה איך לומר לילד מה מותר או אסור בלי שהוא ירגיש מאויים ויקשיב
אחי הגדול בא אלי בגיל 13 בערך ואמר לי שאם אני אשתמש בסמים אז שאני לא אשתמש בסמים קשים
ושמעתי לעצתו כשניתקלתי יותר מאוחר בסמים והיה לי הזדמנות גם לקחת סמים קשים יותר
אז אמרתי לא כי הוא לא אמר לי סמים זה לא טוב אסור וכיוצא
הוא השאיר לי את הבחירה ושם לי נורת אזהרה_

מעניין. תודה.

עוד דבר
אצלנו בבית היה הרבה חופש אף אחד לא אמר לי מתי לבוא מתי לחזור
ברור שהיה לי טוב עם זה אבל גם היה לי קינאה לבנות אחרות שההורים שלהם אמרו להם
לחזור עד שעה מסויימת
ילדים כן צריכים שישימו להם גבולות
כמו הרבה הורים כאן גם אני נגד גבולות
אבל אין מצב כזה כי כמו למשל שלא ניתן לילד להתנסות בחציית כביש לבד
או בדחיפת אצבע לחשמל כדי שיתנסה וילמד לבד
כי יש לנו אחריות על חייהם ויש לנו ידע על דברים שלהם אין
חשוב שנדריך אותם גם כאן מה כן ומה לא כדי למנוע למשל מצב
שמישהו מבוגר יותר ירצה לנצל הזדמנות ולא יהיה להם שום מוסג אם זה נכון או לא
והם ינסו כי לא היינו שם בשביל להדריך אותם ולומר להם שלאף אחד אסור לגעת בגוף שלהם
יש לי דוגמה איך לומר לילד מה מותר או אסור בלי שהוא ירגיש מאויים ויקשיב
אחי הגדול בא אלי בגיל 13 בערך ואמר לי שאם אני אשתמש בסמים אז שאני לא אשתמש בסמים קשים
ושמעתי לעצתו כשניתקלתי יותר מאוחר בסמים והיה לי הזדמנות גם לקחת סמים קשים יותר
אז אמרתי לא כי הוא לא אמר לי סמים זה לא טוב אסור וכיוצא
הוא השאיר לי את הבחירה ושם לי נורת אזהרה

פלונית, תודה על מה שכתבת. זה ממחיש שאמנם משחקים מיניים הם טבעיים אך מצריכים בכל זאת התערבות/הכוונה/הכלה של מבוגר.
תודה

כמישהי שעברה היתעלולת מינית כילדה
אני מרגישה שעלי לשתף הורים שמתלבטים
החויות שאני חויתי היו בגיל בערך 7-6 והלאה אפילו יותר קטנה
הרוב נמחק מזיכרוני וחלקים התחילו לעלות לי בגיל 20 בערך
ומאז כל פעם עוד קצת
בתחילה זה היה משחק עם השכן שלי שהיה בן גילי משחק תמים
של נגיעות ומחקר לאחר מיכן הצטרף גם אחיו הגדול יותר ואחר כך
עוד כמה חברים שלו שכבר היו יותר מודעים מינית מאיתנו
אני לא זוכרת הרבה אבל אני זוכרת לדוגמא שהם ביקשו משנינו לקפוץ על ארבע
ערומים או שתפסו אותי בגן ציבורי והצביעו עם מקל על העברים בגופי
זכור לי גם שהלכתי לאחד השכנים ליעוץ בקשר למראה מוזר שהיה לי בעבר המין שלי
(למה שאני אשאל את השכן?)
ההורים שלי היו מאוד סגורים מינית לא הסבירו לי כלום גם לא על מחזור
הייתי צריכה לשמוע על כך מחברה
כשהייתי מאוננת בגיל מאוד צעיר והיו תופסים אותי אז היו מאוד כואסים עלי
אז עשיתי את זה בסתר וחשבתי שפשוט הם לא עשו את זה אף פעם ביגלל זה
הם פשוט לא יודעים שזה נעים
כבוגרת שפיתאום התחלתי להזכר באותן תמונות פשוט קיבלתי הלם מלווה בבושה כעס
וגועל עוד זכור לי שלא ידעתי שום דבר בקשר למה שאנחנו עושים וברגע שקצת גדלתי
והבנתי את המשמעות הקשר למין וכיבוד הגוף שלי שזה היה בערך בגיל 9-10 אז אמרתי להם שאני לא רוצה יותר ומאז הכל נשכח מזיכרוני
מה שניראה לי שהיה לי חסר באותו גיל
[list]
[*] הדרכה שמישהו יגיד לי שלא נוגעים בגוף שלי רק לאמא מותר אבל לא כאיסור
[/list]
כי כשאוסרים בלי הסבר למה אז הילד פשוט יעשה את זה בסתר
להסביר על כיבוד הגוף ושזה בסדר גמור לגעת בעצמם אבל לא לאף אחד אחר
בערום או במקומות האינטימיים שזה מקומות מיוחדים רק להם וכשהם יגדלו ויבינו יותר על כך הם יוכלו להחליט אם לתת למישהו אחר לגעת או לא
[list]
[*] הורים שישמרו עלי ולא יחשבו שלבת שלי זה לא יקרה
[*] הורים שיסבירו לי על מין מחזור גבר ואשא
[/list]
טוב כתבתי קצת הרבה אז אני אסיים כאן

הבן שלי סיפר לי שהוא אוהב לגעת לפעמים בבולבול שלו. היה לו מבט מבויש קצת. אמרתי לו: זה בסדר גמור...כל הבנים שאני הכרתי, כולל האבא שלו אוהבים את הבולבול שלהם. אמרתי לו שעושים זאת במקום שלא לפני אנשים אחרים...שזה נחשב אישי...התרשמתי שלא הייתי צריכה להסביר יותר מדי, הוא הבין זאת מעצמו. כאמו, אני מלאת הערצה לו ולבולבול שלו.

חייכי ודעי שהבנים שלך מה זה בריאים!
סתם..זאת ככה דרך אולי שיכולה לתת לך דרך מבט מרגיעה על הדברים.כן,הם ילדים..כשהם יהיו בצבא תוכלו לצחוק על זה בארוחת שישי(אם אתם משפחה פתוחה).
אני אישית לא שמעתי על מישהו שהדברים האלה לא קרו לו(אם תבררי טוב טוב נראה לי שתסכימי איתי).

אני לא רואה שום רע במשחקים מיניים בין ילדים. זה דבר טבעי ובריא.
יש חברות שמאפשרות את זה כחלק טבעי של החיים (למשל שבטים באפריקה).

הדבר הרע היחיד שבזה, הוא מה שעלול להיגרם לילד ברגע שיבין מה [b]החברה[/b] חושבת על זה.
כיוון שברגע שהילד יגדל ויבין את דעת החברה על העניין - עלולה לעלות בו אשמה או בושה באופן רטרואקטיבי. מה שהוא לא מרגיש כרגע. (ואם הוא כן מרגיש זאת כבר עכשיו, זה קרוב לוודאי לא תחושה טבעית שלו אלא שמשודרת לו מהסביבה, מאמא לחוצה וכד').
רגשי האשמה והבושה שעלולים לעלות - הם [b]לא[/b] משום שזה באמת רע, אלא שהוא עלול להיות [b]מושפע[/b] מהלך הרוח הכולל בחברה שלנו.

לכן, בוודאי שכן יש לתת על זה את הדעת - כי אי אפשר להתעלם מכמה שהחברה משפיעה עלינו, ומכמה לחץ היא עשויה להפעיל על הבחירות שלנו, ועד כמה שהיא מסוגלת לגרום לנו להרגיש אשמים - גם אם אנחנו לא. מצד שני, חשוב לדעתי לזכור שבַּבסיס זו התנהגות מאוד טבעית ובריאה.
מתוך כך, למצוא את האיזון.

אבל בוודאי ובוודאי שלא כדאי לבוא מתוך לחץ וגינוי - כי זה עלול ללכת איתם בהמשך, וללוות אותם כתחושת בושה בקשר למיניות הטבעית שלהם. (מה שלצערי, כבר נספג ברובנו).

בהצלחה.
{@

קודם כל חשוב לי לומר שאני מסכימה עם [po]פלונית לרגע[/po]
לדעתי, אין לעשות קישור בין מתי נעים לילד והבקשה להפסיק. זה מפיל המון אחריות על הכתפיים של הילד/ה. במיוחד לאור העובדה שהרבה פעמים מי שמתעלל מינית בילדים לא בהכרח כל הזמן מכאיב. המבוגר יודע את ההבדל בין מגע מיני נעים ואסור אבל הילד לא. לפעמים רק אחרי הרבה שנים בכלל המוח של הילד יכול להתמודד עם הזכרון של מבוגר שהתעלל בו מינית. ז"א רק בגיל יותר מבוגר, הילד שהתעללו בו יכול לתת פרשנות בוגרת לאירועים. וגם אז הרבה פעמים הזכרון מתעתע.
המסקנה היא- לעשות קישור בין "לא נעים" ל"אסור" זה לא מדוייק ולכן לא מתאים. זה לא אומר שאסור לדבר על מגע נעים לעומת מגע לא נעים. בטח שצריך. אלא שצריך לומר שהמקומות האינטימיים הם מקומות שרק לילד/להורה/לרופא/ה (אם צריך) מותר לגעת. לאחרים פשוט אסור.
במיוחד שזה אפילו יותר מסובך כי הרבה מהמתעללים הם מהסביבה הקרובה של הילד.

ולאמא- אני חושבת שאת צודקת. מגע של כל אחד הוא בסדר. ועל אף שמשחקים מיניים בין אחים הרבה פעמים קורים, אכן צריך להפריד.
פשוט תשתדלי להיות החלטית ולא בהיסטריה ותחליטי שבזמן הקרוב את עירנית להתנהגות שלהם באופן כללי.
כתוב פה הרבה באתר על מיניות של ילדים- אני מציעה לך לקרוא ולהמשיך ליהנות מהתפקיד שלך כאמא שמכוונת אותם לחיים מיניים בוגרים ובריאים @}

יש לי שאלה :
שני הבנים שלי בן 8 ובן 6 וחצי , מוצאים לעצמם כל פעם מקום או אפשרות אחרת לגעת אחד בשני במקומות אינטימיים.
אותי זה מלחיץ.!!!!!!!!!!!!
כשהם רואים אותי הם מפסיקים.
ואני מגיבה לכך בעצבים פנימיים שלעיתים גם יוצאים החוצה.
היום "תפסתי אותםעל חם" על המיטה שלנו עם בגדים דוחפים ידיים אחד לשני.
זה הלחיץ אותי מאוד!!!!!!!!
קראתי לכל אחד בנפרד ודיברתי איתו. אמרתי שלא מפריע לי שהם יענגו את עצמם וישחקו בבולבול שלהם במיטה שלהם כל אחד בנפרד. אבל לא נוגעים בשל אחר.
שאני לא רוצה שהם יפגעו. ושהם אחים וחשוב לי שישמרו על כבודם ועל כבוד גופם.
אני לא יודעת אם אני נוהגת נכון.
לי יש זכרונות המומים ומאורפלים ומלאי רגשי אשם מהתנהגות כזו בגילם ואולי צעירה יותר.
אני לא רוצה להתנהג לא נכון אבל אני לא בטוחה שהם מתנהגים נכון.
אשמח ליעוץ חוות דעת או שיתופכם בנושא.

_לימדתי אותו גם לא לאפשר מגע כשזה לא נעים לו.
ולימדתי אותו שלאימא מספרים הכל - טוב או רע
גם ובמיוחד אם אמרו לו לא לגלות - כי אימא תמיד בצד שלו.
תודה על הדברים האלו.
אני מאמינה שאם נותנים לילד/ה לעשות רק מה שנעים לו/ה הוא ידע לשים גבולות. במקרה זה, הוא לא יתן למבוגר לעשות לו מה שנתן לילד אחר בן גילו פלוס מינוס._
רוצה לספר על משהו שקרה אצל דודים - האמירה הייתה בדיוק כזו - שאם הילדה יודעת מה נעים לה ועושה את מה שטוב לה אז לא יקרה כלום. המינד לא ממש היה בשמירה על הילדים. הם היו בכפר והיה אפשר להסתובב על הים גם בלבוש לא צנוע. באיזה שהוא שלב הילדה (12) עברה התעללות מינית על ידי מישהו שגר ועבד במקום. היא לא סיפרה להוריה (כי הרי לא אמור לקרות לה שום דבר רע כל עוד היא עושה מה שנכון לה, אז היא לא בסדר אם קרה לה משהו רע - נכון?). היא סיפרה לי את זה בסוד אחרי שנים (ומכאן חשוב לי להיות אלמונית). היום היא כבר בגיל שהיא עומדת ברשות עצמה - ומאושפזת בבית חולים לנפגעי נפש.
החוויה המינית הראשונה שלה כבוגרת הייתה כשנתנה (מרצונה) לנהג מונית מזדמן לקיים איתה ייחסי מין.
גם לי קשה לעמוד מול הרוח החופשית והמתירנית בחלקו של הדף.

תגידי לו שיפסיק

בתור אחד שהיה פעם אחד הילדים האלא שאתם מדברים עליו, אני יכול להגיד שהדבר בכלל לא נובע ממחשבה מתחילה.
אצלי זה קרה מתוך משחק, של אמת או חובה, בגיל 7.
כמה ילדים, בינייהם אני, פשוט הינו משחקים, והחובות שניתנו היו לגעת במקומות אינטימים ואף קיום יחסי מין.
ואני יכול להגיד שאחרי כן זה לא הפסיק והמשכנו להתעסק בזה במשך כשנתיים עד שעברתי דירה.
דבר אחד להגיד הוא שאם זה קורה לילד שלכם, תמנעו את זה ממנו. הילד אחרי זה עלול לסבול בצורה רגשית ואף להרגיש מפוחד ומאויים למשך שנים. וכל זה אני אומר מתוך ניסיון ומה שקרה לי לאחר מכן

[u]לנגוע בפופיק לא נראה לי בעיה[/u]
נראה לי שהיא מתכוונת לאיברי המין ולא לפופיק שאתן מתכוונות
עניין של סמנטיקה

hdh

_כששמנו לב שהם סוגרים את הדלת וניגשנו אליהם
הם נראו כאילו תפסנו אותם בשעת מעשה.. והתרגזו שנכנסו_

[u]מפריע לי כשנכנסנו לחדר שניהם הרגישו אשמים.[/u]

גיל 4 הוא גיל בו גוברת מאוד ההתעניינות בשני תחומים שבעייתיים לנו, המבוגרים: מין ומוות.
הילדים סגרו את הדלת כי
[u]קרה לנו מספר פעמים שהם התעסקו אחד עם השני והקפדנו שישחקו לידנו[/u]
הם לא מטומטמים, הם מכירים אתכן טוב משאתן מכירות את עצמכן.
הם ברחו מהביקורת שלכן על מעשיהם, ושידרו רגשות אשמה כי ידעו שכניסתכן לחדרהסגור אומרת: נו נו נו!!
כל זמן שמה שהם עושים טוב לשניהם - אין לדעתי מקום לדאגה.

חשוב להבין, שבגיל זה הם מפנימים את הגבולות [b]שלך[/b].
הם יסתירו את מיניותם - כי [b]לך[/b] יש בעייה איתה,
הם לא ידברו [b]איתך[/b] על מה שמפחיד אותך או מאיים עליך.
אבל הם עוד חופשיים וסקרנים מספיק כדי ללכת אחר תשוקותיהם ולחקור את נושא הסקרנות שלהם בלעדייך.
גם אני, כמי שעברה התעללות מינית בגיל 5, חששתי מאוד מעניין המיניות.
לכן, נתתי לגיטימציה וחופש.
הבן שלי וחבריו היו מסתובבים בבית בערום מלא וחוקרים את אבריהם (הם לא עשו זאת בבית הוריהם)
זה איפשר לי לומר: "אני חושבת ש - X מיותר ולא מתאים" מבלי לסגור אותם.
בגיל 6, הוא כבר לא היה מוכן לחשוף את עצמו בפומבי, גם במפגשי חוף של באופן, וגם כשהוא היחידי שנשאר לבוש.
אגב, זה גיל נורמלי להתפתחות הביישנות

יש נושאים אחרים בהם הבן שלי מרגיש שאני לא הבנאדם המתאים לתמוך בו - הוא משוחח עליהם עם אחרים.


יש לי חברה (כמעט בת 50) שעד היום מדברת בהנאה רבה ובגעגוע
על קיום יחסי מין מלאים בילדותה (עם ילד בן גילה)
אח"כ הייתה כמובן הפסקה של כמה שנים עד לבגרותה.
עד היום היא אישה מינית שמפיקה הרבה הנאה מחייה המיניים.

[u]הם נראו כאילו תפסנו אותם בשעת מעשה..[/u]
כן, תפסתם אותם בשעת מעשה. השאלה- איזה מעשה?? :-)
אני מסכימה עם [po]טרה רוסה[/po] [u]לנגוע בפופיק לא נראה לי בעיה.[/u]
להיפך, מגע הוא חשוב- לחבק למשל.
השאלה היא תמיד מה מותר מה אסור.
אני חושבת שיש פה בדף ובדפים [po]ילדים ומיניות[/po] ו [po]גבולות האינטימיות בין ילדים[/po]
תיקראי קצת, תיתבלבלי קצת (אין מה לעשות, יש מליון דעות) ואז תבחרי לך את הדרך @}

[u]אמרתי לשניהם שכל אחד יכול לגעת רק בגוף שלו[/u]
אני אומרת להם רק כשהם נוגעים באברי מין אחד של השני. לנגוע בפופיק לא נראה לי בעיה.


[u]מדוע הם הרגישו אשמים ?[/u]
אולי בגלל שזו לא הפעם הראשונה שאת מעירה להם?

בני כמעט בן 4 ולחברה טובה יש בת באותו הגיל
בכל פעם שאנחנו נפגשות הם משחקים ביחד

אתמול הם שיחקו עם חותמות הם נכנסו לחדר ובני שם עליה חותמות בכל הגוף כולל בפופיק
כששמנו לב שהם סוגרים את הדלת וניגשנו אליהם
הם נראו כאילו תפסנו אותם בשעת מעשה.. והתרגזו שנכנסו

אמרתי לשניהם שכל אחד יכול לגעת רק בגוף שלו
אבל הרגשתי לא טוב שאמרתי זאת
אין לי מושג מה נכון לומר? האם זה טבעי ?
ששאלתי את בני מדוע עשית זאת הוא אמר שהיא ביקשה.
מפריע לי כשנכנסנו לחדר שניהם הרגישו אשמים.

קרה לנו מספר פעמים שהם התעסקו אחד עם השני
והקפדנו שישחקו לידנו
מה דעתכם ? האם זה טבעי ? איך נכון לנהוג?
מדוע הם הרגישו אשמים ? האם זה יצור תסכולים בעתיד?
איך נכון לנהוג?

אשמח לתגובות

היא מודעת יפה מאוד למה מותר ולמה אסור. לאחר שקראתי והפנמתי נסיתי שלשום לומר לה, רק כדי לסגור את המסגרת, שהגוף שלה הוא רק שלה ושאם היא משחקת שוב את המשחק אז לא מורידים בגדים ושהיא לא נותנת לגעת באיבריה האינטימיים. לא שללתי את ה"משחק". היא לא הבינה מאין צף לי הרעיון. היא שאלה אותי למה אני מדברת על זה והאם משהו סיפר לי משהו על כך. יצא טוב בסופו של דבר. גם אני רגועה. חבל שלא אמרתי את כל הדברים סמוך לאירוע. אך בהעדר נסיון אני סולחת לעצמי.

תודה לכולן על השיתוף והעידוד.
אכן הייתי נסערת אתמול והיום קצת יותר רגועה. אנ באמת מרגישה שעליי לקרוא יותר לפני שנחליט איך לפעול.
דבר ראשון השכלתי שאין לאסור. אני יכולה להסביר לה אך לא לכפות עליה.
למדתי גם שעדיף שאעודד אותה להיפגש עם ילדים אחרים, עדיף בנות? אם היא תמצא חברה היא פחות תצטרך להרגיש להיות בחברת מישהו שאני לא אהיה שמחה מהקשר הזה.
יש אזעקה,
אמשיך אח"כ.

אהלן, אשתדל להיכנס בקרוב לתת תשובה ארוכה יותר. אז סליחה מראש. קראתי מהר ואני עונה קצר...

[u]הזמן קצר, אני מרגישה שעליי לפעול מהר,[/u]
לפי מה שקראתי כן יש צורך לעשות כמה מהלכים אבל ממש אין צורך במהירות כ"כ גדולה. לפי מה שקראתי לא היה כאן משהו ממש חריג וכואב כך שלא נדרשת פעולה התערבותית נמהרת.

גם אני חושבת שבעקרון משחקים בין ילדים הם נורמליים. השאלה היא- עד כמה לתת להם להתקיים? ואם להפסיק אותם אז, איך? ומה לעשות עם זה אחרי, איך לדבר ומה לומר?

במקרה שתיארת אני [b]כן[/b] הייתי מתערבת, לאו דווקא בגלל האקט המשחקי עצמו, אלא יותר בגלל 2 דברים אחרים-
[list=1]
[*] [u]לבתי אין חברים והיא לא כ"כ מקובלת חברתית ואני יודעת שהיא צמאה מאוד לקשר[/u]
[*] [u]שזה הגוף שלה והיא יכולה לעשות איתו מה שהיא רוצה[/u]
[/list]

אותי מטריד שהיא כבר בגיל כ"כ צעיר לומדת לעשות 'קיצורי דרך'. ז"א אולי (ואולי זו השערה נמהרת) היא לומדת שכשהיא משחקת במשחקים כאלה היא מרוויחה ידידות עם בן. זה לא שאין לה עניין וחשק במשחקים כאלה, גם לבנות יש, אבל אם זה היה בא על רקע של ילדה מקובלת חברתית, הייתי מאמינה יותר שהיא באמת [b]בחרה[/b] את המשחק.

אז אין צורך בהסטריה, ולדעתי, כרגע, עיזבו את הורי הבן. קחו אוויר ותעשו חושבים. במצב של לחץ אין טעם לדבר איתה.
יש לי הרגשה שבגלל שאתם בלחץ היא ענתה [u]שזה הגוף שלה[/u] . היא פשוט חסמה אתכם עם המשפט הזה. קחו יום יומיים להירגעות, קריאה באתר וגיבוש עמדה. זה יהיה מוצלח יותר.

בדפים האחרים שהופנית אליהם כאן באתר, יש המון עצות על איך לדבר. קיראי קצת ואם יש שאלות אז בשמחה @}
לסיום- תישמחי שיש לך יצור מיני בבית, רק שצריך קצת לעזור לה לחיות בשלום עם הסקרנות המינית הזאת. גם אני מכירה כאלה ששיחקו לגמרי בתמימות ורק בגיל מבוגר יותר עלה הטעם המר.

יש גם הדף [po]ילדים ומיניות[/po].

לדעתי, וגם לדעת אחרים, מיניות אצל ילדים זה דבר טבעי, ואין שום רע במשחקים מיניים בין ילדים. ואולי אפילו רצוי כחלק מההתפתחות.

כל זאת כמובן, כאשר ברור שזה מרצונם החופשי, ושאין חשש הריון.
וגם כדאי לבדוק אם זה בא להם באופן טבעי, או מדברים ששמעו או ראו שבאמת לא מתאימים לגילם. (כי גם לולא נחשפו לחומר מיני, יש להם את זה באופן טבעי).

כדאי לשוחח על זה ולהגיד מה הגבולות.
אבל לא לאסור.

תסתכלי בדף: [po]גבולות האינטימיות בין ילדים[/po]

אין לי ממש עצה רק שיתוף בחוייה פרטית

גם אני בגיל קצת יותר צעיר מבתך שיוועתי לחברה וגם אצלי זה התחיל במשחקי אבא אמא
לא רוצה לרדת לפרטים אבל זה היה ממש מגעיל וזה רודף אותי עד היום (אני כבר אמא ל 4 ילדים)
גם לי זה היה נעים בתקופה ההיא כך לפחות חשבתי אבל הכל התפרץ החוצה בגיל מבוגר יותר כי זה היה כ"כ לא טבעי שיקרו דברים כאלה בגילאים כאלה
אצלי זה נמשך עד גיל עשר

אני מדברת על מגע באברים אינטימיים על הבגדים ומתחת וחיכוך האברים האלה זה בזה
בגלל זה עד היום אני לא מרשה לבנותיי ללכת לשחק עם בנים ובטח שלא לישון מחוץ לבית לא אצל קרובי משפחה או חברים וכל מגע של ילד גבר אחר בבנותי שהוא מעבר לרגיל מעורר אצלי סימני שאלה ונורות אזהרה

מעתיקה לך טלפונים של קווי יעוץ:
על"מ - מניעה וטיפול באלימות בילדים - 03-6477898
קול הילד - עמותה למניעת הטרדה מינית בקרב ילדים - 02-5337512
אל"י - אגודה לשלום הילד - 1-800-223-966


ודעתי האישית - להתייעץ עם גורם מוסמך.
נשמע שביתך לא עשתה משהו בניגוד לרצונה. אלא הייתה מודעת ובחרה במעשה - מה שהוא לא היה.
ולכן לדעתי קודם כל חשוב כשמבררים מה בדיוק קרה לא לתת לה תחושה שהיא עשתה משהו רע ויחד עם זה כן חשוב לברר מה בדיוק קרה.
ולהבהיר לה את הגבולות במשחק ומה מותר ואסור בעיניכם ובכלל.
מקווה שבאחד הטלפונים האלה תוכלו לקבל את היעוץ והמענה שאתם זקוקים לו...

לבתי אין חברים והיא לא כ"כ מקובלת חברתית ואני יודעת שהיא צמאה מאוד לקשר. רוב שעות אחר הצהרים היא בבית ובזמן האחרון, מול הטלוויזיה. אני מציעה לה מדי פעם ללכת לחברה או להזמין אליה הביתה. עד לפני חצי שנה, היא אכן הזמינה אליה הביתה אך לאחרונה לא.
היום אחר הצהרים, בתי הלכה לבית של מישהו מהכיתה שלה. כשהלכתי לקחת אותה, התברר לי שהיא ועוד כמה ילדים הסתגרו החדר וכשנכנסתי, גיליתי להפתעתי הרבה שהחדר חשוך.
התברר לי שבתי והבן שיחקו באבא ואמא ושאר הילדים היוו את המשפחה קרי ילדיהם.
כששאלתי אותם מה הם עשו, היא סיפרה לי שהיא וה'אבא' שכבו במיטה, הוא חיבק אותה ומדי פעם נישק אותה. הוא אמר לה להתנהג כמו אמא. היא ספרה שבהתחלה היא לא ידעה איך משחקים אבל הוא הסביר לה והיא הבינה.
היא סיפרה שהיה לה נעים מאוד. כששאלתי את אימו, היא ספרה שהיא מכירה את התופעה וכששאלתי אותה אם אינה מתנגדת, אמרה לי שהיא לא מודאגת מכיוון שהוא בן. אציין שמדובר במישהי שעד לא מזמן היתה חברה טובה שלי, היום אנחנו על גדר ידידות.
כשסיפרתי לבעלי, הו לא ידע איך לאכול את זה. התקשרנו לאחותי והיא הציעה שנדבר בעדינות עם המשפחה שלו ולבתי נסביר שבגוף שלה מותר רק לה ולאבא ואמא לגעת.
ניסינו להתקשר אל הוריו אך היה תפוס אצלם.
לפני השינה שוחחנו איתה, אני ובעלי. היה לנו חשוב לשמוע מה היא מספרת ומה היא מרגישה. היא ספרה את כל שתיארתי לעיל והוסיפה שזה הגוף שלה והיא יכולה לעשות איתו מה שהיא רוצה. שכחתי לציין שהיא בת שש וחצי.
החלטנו שלא לפתח איתה את הנושא רגע לפני שהיא נרדמת.
אנחנו מרגישים קצת בחוסר אונים במיוחד לאחר תגובתה שהגוף שלה ברשותה. אני מבקשת את עזרתכם איך עלינו לנהוג. איך לדבר איתה, האם לאסור עליה ללכת אליו? יש לציין שהמעשה לא קרה בביתו, אלא אצל ילדה משותפת מהכיתה שהייתה במשחק אחד הילדים.
מה לגבי הורי הילד? איך ומה עלינו לומר להם והאם עלינו גם לדבר עם הורי הילדים שהשתתפו במשחק.

הזמן קצר, אני מרגישה שעליי לפעול מהר, כלומר לטפל בעניין מחר, יום רביעי, אחר הצהרים.
אשמח לשמוע את תגובותיכם.

תודה.

רק לעדכן אתכם
[b]הריון בגיל הרך אפשרי וקרה כבר בעבר[/b] מה שמתואר בראשית הדבר הזה הוא מאוד מסוכן וחובה למנוע אותו.

בנעורי היה בתקשורת ספור על [b]ילדה בת 5[/b] (שימו לב 5) שהרתה וילדה, וזה לא היה כאן בארץ אבל גם לא באיזו מדינת עולם שלישי. לא זוכרת בדיוק איפה, אבל בהחלט במדינה מערבית. אז לא לעשות בדיחה מספור כזה, אלא למנוע זאת בנועם אך בתקיפות. [b]למין אין מקום בגיל הזה, הריון בגיל כזה עלול להרוג[/b]

לעיתים נראה כי הורים שכחו את תפקידם בנתינת ביטחון לילדיהם. וחלק מרכזי בבטחון הוא קיומם של גבולות ברורים. גבולות הם לא איסור אלה ידיעה של סדרי דברים וידיעה מאפשרת גדילה במקום בטוח.
ומה לעשות בעולם יש דברים שהם להתנסות ילדים ויש דברים שלא. ומותר וחובה עלינו כמבוגר להגיד ולהורות אותם. בשל כך אנחנו הורים ולא רק לתענוגינו הפרטי. ומגע מיני כפי ננכתב והוצג בתחילת הפרק שיך לעולם המבוגר ולא הילד..וכאן צריך לשמור על הילדים. לא מתוך שליליות אלא מתוך גישה חיובית שאני עוזר לך להיות במקום הטבעי לך כילד.....ואני עוזרת לך להיות בו ומאפשרת לך להתנסות באופציות הנכונות שלו, משחקי תפקידים בן-בת, קריאת ספרות מינית מותאמת לגיל..אך לא התנסות מינית מעולם המבוגר. כאן הגבול והגבול הוא בטחון ולא איסור.

[u]קודם כל, אני מחזיקה בדיעה שבאופן טבעי ילדים סקרנים ועושים דברים מיניים. אני עדיין חושבת שרוב המקרים הם משחקים. אמנם מיניים אך תמימים. ועל כן, בהתאמה, אני חושבת שתגובות המבוגרים אינן צריכות להיות היסטריות ומתייגות.[/u]

מסכימה בעיקרון.בכלל היסטריה היא דבר מיותר כי היא מותירה טעם של אסור שמפתה לעוד. אבל סקרנות מינית (למשל, יונתן בן הארבע בודק ביטב את הבולבול שלו מכל הכיוונים) אינה משחקים מינים (מה שתיארה האמא שפתחה את הדף, ניסיונות לחדירה, ליקוק איבר המין וכך הלאה).אלא הם אקטיים מינים שהילדים נחשפו אליהם ממקור חיצוני (ילד שראה סרט פורנוגרפי עם אחיו הבוגרים במקרה הפחות גרוע, היתעללות במקרה היותר גרוע), הם אינם מסוגלים להיתמודד איתם והחיקוי שלהם, בוודאי לאורך זמן, יותיר צלקות קשות ביותר.

[u]האם בגלל שהמקור למשחקים המיניים הוא טבעי ההורים צריכים לאפשר אותם או לעודד אותם או להעלים עין?? - ממש לא[/u]
בדיוק.

[u]אם זה נעשה דרך קבע, גם אם הסקרנות שמניעה את הילדים נורמלית, הרי שהתוצאה עלולה להיות חריפה. כשיש התנהגות שחוזרת על עצמה באדיקות הרי שזו בהחלט נורה אדומה. גם אוננות, שנחשבת טבעית ובריאה בכל גיל, אם זה נראה שהילד 'מכור' לה הרי שזו נורה אדומה. כמובן שאם במשחקים יש אלמנט של הכאבה זה תמיד חמור יותר.[/u]
חותמת על כל מילה.נראה לי שאנחנו לחלוטין באותו כיוון.מסכימה עם גישתך, מסכימה גם שהיסטריה ולחץ מיותרים.שמירה, פיקוח, הקפדה וכיוון הילדים למקומות הנכונים הם הפיתרון. הבעייה שמרבית ההורים לא באמת מסתכלים על ילדיהם ולכן הם עלולים לפספס נורות אדומות.




[u]אותי מפחידה גם שמרנות יתר[/u]
בעיקרון את צודקת, רק שמה שבא לידי ביטוי בדף הספציפי הזה היא סוג של "זרימה " עם הילדים שדווקא כאן היא לא במקום.זה בדיוק המקום להיות מבוגר אחראי.

[u]מהי אותה תוצאה חריפה? מהו הנזק שיוצרת הקביעות?[/u]
כפי שכתבתי לפני כן לילדים אין יכולת להכיל אקטים מינים, לא באופן פיזי ולא באופן נפשי חברתי.מקרה חד פעמי של משחק מיני בין ילד לילדה שלא היו מעורבים בו מבוגרים ולא היתה בו כפייה ונעצר ע"י הורה רגיש ועירני, יכול להגמר בלא כל נזק מהותי. החזרה, בעיקר אם היא משולבת בהסתרה (והיא תמיד משולבת בהסתרה, כי הצד היוזם, הוא זה שנחשף לתכניים המינים ע"י מבוגר ששידר לו באופן ברור שזה אסור וזה חטא, ולכן הוא ילמד את הילדה שאיתו להסתיר) יוצרת קיבעון של שקר תמידי והתייחסות בעייתית לכל סוגיית המין עם השלכות חמורות לכל החיים.
יש לי עוד מה לאמר, אבל הילדים קוראים לי אז אכנס יותר מאוחר.
עזרתי במשהו?
@}

האם את יכולה בבקשה להסביר מדוע [u]גם אם הסקרנות שמניעה את הילדים נורמלית, הרי שהתוצאה עלולה להיות חריפה.[/u]
מהי אותה תוצאה חריפה? מהו הנזק שיוצרת הקביעות?

_מה את חושבת?? אמנם לא אותי שאלת אבל אני אהבתי את מה שכתבת. תודה לך על כך.

[b]אני[/b] , תודה על כל מה שכתבת. בהחלט מטלטל ומזכיר לעשות 'בדק בית'.
תמיד אני אומרת שבמין ובמיניות יש לנו בעיה להחליט איפה נגמר "המותר" ואיפה מתחיל "האסור". על אחת כמה וכמה זה מלחיץ כשמדובר בילדים קטנים.
ממה שכתבת אני מנסה לארגן שוב את הגבולות. אז ככה-
קודם כל, אני מחזיקה בדיעה שבאופן טבעי ילדים סקרנים ועושים דברים מיניים. אני עדיין חושבת שרוב המקרים הם משחקים. אמנם מיניים אך תמימים. ועל כן, בהתאמה, אני חושבת שתגובות המבוגרים אינן צריכות להיות היסטריות ומתייגות.
האם בגלל שהמקור למשחקים המיניים הוא [b]טבעי[/b] ההורים צריכים לאפשר אותם או לעודד אותם או להעלים עין?? - [b]ממש לא[/b]
אני עצמי, עם כל הנסיונות שלי לשמור על ראש פתוח, אינני מאפשרת לילדים שלי להיות עם דלת סגורה לאורך זמן בלי לברר מה קורה. אני גם מבקשת מהורים אחרים (הורי החברים של ילדיי) לפקוח עין. שיהיה ברור שהמשחק הוא פרי סקרנות בריאה אבל לעיתים התוצאה חולנית. זו בדיוק הסיבה שבאיזשהו דף שנכתב פה באתר בעניין בנות והחדרת חפצים לפות כתבתי שבעיני זה לא בריא. אם אראה ילדה קטנה משחקת לעצמה בפות ואף מנסה להחדיר דברים לא אצרח ואפחיד אותה. אתן לגיטימציה להנאה שלה אך אסביר שהיא עלולה לפגוע בעצמה.
מה שמדאיג אותי ד"כ זה שההורים מרוב דאגה עוברים למצב אוטומט שגורם לילדים לחשוב ש [b]הכל[/b] סביב סקס ורגשות של הנאה הוא לא לגיטימי. ואז אנחנו שופכים את התינוק עם המים.
במקרה שלך, [b]אני[/b] , אין ספק שהדוד שלך התעלל בך ואין ספק שה בתחום "האסור". מה שחבל הוא שלא היו מסביבך מבוגרים עירניים. כילדה,היית אמורה להיות תחת השגחה של מבוגרים. לא בגלל שאת יוצאת דופן אלא [b]כל[/b] הילדים צריכים לשחק ולהיות תחת בקרה של המבוגרים. לא בפארנויה אבל עירנות. אם היו עינים פקוחות לרווחה של איזשהו מבוגר, אז הם היו עולים על המשחקים הבעייתיים בינך לאחיך ובינך לבן הדוד שלך, והיו מפסיקים אותם. אם היו אלה מבוגרים מביני עניין, הם היו יכולים להגיש לך עזרה (לא היסטרית) ולמנוע את כל ההשתלשלות שהיתה. (())
עוד דבר שצריך לשים אליו לב הוא [b]עוצמה ומשך[/b] המשחקים בעלי האופי המיני. יש הבדל בין חוויה חד פעמית נורמלית (משחקי אחות-רופא לא מכאיבים, התערטלות משותפת, נשיקות וכו') לבין אותם משחקים ממש שנעשים דרך קבע. אם זה נעשה דרך קבע, גם אם הסקרנות שמניעה את הילדים נורמלית, הרי שהתוצאה עלולה להיות חריפה. כשיש התנהגות שחוזרת על עצמה באדיקות הרי שזו בהחלט נורה אדומה. גם אוננות, שנחשבת טבעית ובריאה בכל גיל, אם זה נראה שהילד 'מכור' לה הרי שזו נורה אדומה. כמובן שאם במשחקים יש אלמנט של הכאבה זה תמיד חמור יותר.
אותי מפחידה גם שמרנות יתר. לדעתי, הורים שמגיבים בחריפות לכל נסיון חקירה מיני של ילדיהם, ללא הבחנה, יכולים גם הם לפגוע בהתפתחות התקינה של הילדים. יכולים גם אצלם ליצור מצב של רגשות אשמה ובושה.החוכמה היא למצוא את האיזון הנכון בין שמרנות ופראנואידיות לבין פתיחות חסרת גבולות. צריך למצוא את התגובה המתאימה לכל סוג של התנהגות.
לא קל לא פשוט לא מובן מאליו.
[po]אמא של יונתן וטל[/po] - מה את חושבת??

אני לא אומרת את שמי, כדי לשמור על הפרטיות של הילדים.
בעבר כתבתי על המקרה בדף אחר, עכשיו העניין חזר.
לבתי (בת 6.5 ) יש חברה בת 8.
החברה חמודה ובוגרת.
א ב ל
המשחק שלהן הוא נשיקות.
פעם הן גם היו ערומות מתחת לשמיכה.
הבן הקטן משתתף איתן תמיד במשחקים. הוא הינוק אחת מהן היא האמא שלו. הבית שקט ורגוע, כשהם עסוקים במשחקים שלהם. גם קופצות גומי, אז הוא משתתף.
ביקשתי מהן לא לעשות את זה. זה עבר קצת, כי אמרתי לילדה שאני אדבר עם ההורים שלה, אז הן הפסיקו.
והכי גרוע, זה שהאורחת מלמדת את הילדים שלי לשקר.
היא באה אלי, מיוזמתה ואומרת לי, היום, בלי נשיקות. אבל הבן הקטן בא אלי ואמר לי- אנחנו לא עושים נשיקות. ואחרי כמה דקות הוא חזר ואמר- עשינו נשיקות.
המשך... בהמשך

_תרחיקו את הילדים שלכם מהדברים האלה- תרחיקו! זה פוגע בנפש! זה הורס את בניית האישיות!
ואני אומרת את זה באמת מתוך ניסיון אישי קשה וטעון!_
אני היקרה,
כל הכבוד לך על השיתוף והגילוי. אני מאוד מקווה שהדברים הברורים, הכנים, והאמיצים והכל כך אמיתיים שלך, יסייעו לחלק מן ההורים כאן להבין שיחסי מין, או משחקי מין בגילאים האלו, אינם דבר חביבי, או נסבל, או תורם, או טבעי או זורם.
קראתי את כל הדף ואני חייבת לאמר שלעיתים מצאתי את עצמי "מתפוצצת" מהסובלנות והפתיחות הרבה שהתגלו כאן.
אני מתנדבת במרכז לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. מה ש"אני" תיארה הוא שמה שאנחנו פוגשים מידי יום.
אני רוצה שזה יהיה ברור:
ילדים אינם מסוגלים להכיל חוויות מיניות.
חוויות מיניות בגיל מוקדם מביאות לעיוות תפיסת הגוף, תפיסת העצמי, לבעיות מתמשכות ביצירת קשרים אינטימיים ועוד ועוד.
יש הבדל בין לגלות את גופך באופן אינטימי ופרטי לבין לבצע אקטים מיניים עם ילד/ה בן גילך.
ויש כאן עוד צד מעשי.
מה שנראה לחלק מן הכותבים תמים וטבעי בגיל 5 יראה מעט אחרת בגיל 12,13 , לא כך?
אבל מי שחווה אקטים מינים בגיל הילדות יחזור עליהם בגילאים מאוחרים יותר.
כתוקף או כקורבן סידרתי.
במרבית המקרים הקשים בהם מדווח על היתעללות או תקיפה מינית של ילד או ילדה ע"י בני גילם, היוזם הוא ילד או ילדה שעברו תקיפות מיניות בגילאים צעירים יותר.
אני משתמשת במילה תקיפה, למרות שיתכן וזה נעשה ללא כל התנגדות של הילד הקטן.
זו תקיפה.
מצטערת אם הייתי מעט בוטה, אני שומעת את התוצאות של "משחקים" כאלו מידי יום.

השרשור נפתח מזמן מאוד אבל הייתי רוצה שאנשים שיקראו אותו עכשיו, במקרה, יבינו משהו על סמך חוויה אישית.
אני בס"ה בת 17 ומה שחיובי כאן, זה שאני יכולה להסתכל על הדברים עדיין מתוך מה שאתם קוראים "ילדות".
אז זה הסיפור:
בגיל 4וחצי או 5, משהו כזה, עברתי סוג של התעללות מינית.
הבעל של דודה שלי נגע בי, אמנם זה לא היה מוגזם עד כדי יחסי מין מליאים,
אבל עדיין התעללות! (הוא ליטף אותי מתחת לתחתונים)
אני, בגיל 5, כמובן שלא הבנתי מה הוא עושה, לא היה לי מושג למה אבל היה לי ברור שזה לא בסדר.
בהתחלה לא סיפרתי את זה לאף אחד, באיזשהו שלב, זה נודע להורים שלי, מפליטת פה של אח שלי שהיה נוכח במקום באותה עת (הוא קטן ממני בשנה)
זה היה הסיפור בתמצות.
אם לדבר על כל מיני התנהגויות מוזרות- לא זכור לי שהתנהגתי בצורה מופנת מדי או מפוחדת, בקיצור התנהגות שמחשידה שעברתי התעללות.
חוץ מפעם אחת בלבד שסירבתי להישאר אצל אותה דודה לבד שוב.
מה שכן, התחלתי לשחק עם עצמי ואח"כ גם עם איזה בן דוד שקטן ממני בשנה וגם עם אח שלי. מה שאני מנסה לומר, שמה מה שתיארו כאן, בהחלט יכול לנבוע
מהתעללות מינית. אני, עד לפני כמה שנים לא חשבתי בכלל מאיפה הדברים הגיעו!
עד שיום אחד, סיפרתי למישהו על כך שעברתי בילדותי התעללות ואמרתי שאני לא מרגישה שנשאר לי משהו מזה, כלומר שאין לי שום טרואמה או משהו בעקבות המאורע. עובדה- אני לא מפחדת מגברים או משהו, אני לא מופנמת מדי וכו'.
ואז, לראשונה בחיי, שמעתי שמישהו חושב שגפ ההפך הוא הגיוני.
הוא טען שזה יכול להתבטא גם בדרך ההפוכה - ז"א שאני אהיה תלויה בגברים או משהו. בהתחלה סירבתי להקשיב ל"שטויות שלו"
אבל אחרי התבוננות פנימית שעלתה לי כוחות נפש רבים ודמעות רבות, הבנתי שלי עצמי יש באמת איזושהי אובססיה למין וכנראה שזה נבע בדיוק מהאירוע הזה שעברתי בילדותי!
אני מרגישה שזה הרס לי את החיים והפך אותי לאדם אחר, לא אותו אדם שיכולתי להיות אם לא הייתי נחשפת לדברים האלה מגיל צעיר.
2 מסקנות חשובות שברצוני להציג:
1- כפי שאני עצמי (לאחר שעברתי התעללות מינית שלא כללה הרבה) גיליתי כל מיני תנוחות לבד ויישמתי אותן, יכול גם כל ילד אחר,
גם אם לא נראה בכלל שהוא עבר התעללות, ז"א, הוא לא מתנהג בצורה מוזרה , חוץ מכל מיני אקטים מיניים, הוא לא מופנם וכו'..
2- תרחיקו את הילדים שלכם מהדברים האלה- תרחיקו! זה פוגע בנפש! זה הורס את בניית האישיות!
ואני אומרת את זה באמת מתוך ניסיון אישי קשה וטעון!
3- תשתדלו להעביר לילדיכם שהם יכולים לספר לכם הכל, פשוט הכל, גם אם זה מביך או לא ברור, גם אם לא יודעים בדיוק מי נגד מי שיספרו, העיקר לספר!
ייתכן שאם אני הייתי מרגישה פתוחה במידה כזאת עם הוריי בגיל 5! והייתי מספרת להם את מה שקרה, הכל היה נראה אחרת!

אחרי כל ההרצאה, שאני מקווה שהורים כאן יפיקו ממנה איזשהו מוסר, אני רק יכולה לאחל לכם בחינוך הילדים ובגידולם להיות אנשים בריאים בגופם ובנפשם,
זוהי המלאכה הקשה ביותר והמסובכת ביותר עלי אדמות! בהצלחה רבה!
אני.

דרך התגובה היא נושא אחר. כמובן שצריך להגיב ברוגע ולא להבהיל, יחד עם זאת לא להיות שאנן, מקרים של התעללות מינית נפוצים בערך כמו הרצון לחקירת אזורים בלתי נגלים אצל המין האחר. והאמת שנתקלתי ביותר סיפורים כאלה מאשר רצונות ילדותיים טהורים. כשנתקלים במקרים יוצאי דופן כמו שתוארו פה אני הייתי ר-צ-ה לפסיכולוג ילדים מיד! אבל זאת רק אני. אפשר להגיד עלי הרבה דברים, נאיוויות זה לא אחד מהם. יש לי הרבה ניסיון בתחום אבל זאת רק אני, בסופו של דבר זו באמת החלטה אישית של כל אחד. לפעמים אנחנו גם דוחים טיפול מחשש לגלות משהו הרבה יותר גרוע ממה שחשבנו. חסר סיפורים? לא בא לי להפחיד אותך:) בהצלחה בכל אופן.

וואללה [b]שיר[/b] , לא יודע אם זה כ"כ [u]שקוף וברור[/u] .
גם תינוקות רכים מגלים את החלקים בגוף שמענג לגרות; ניראה לי שקיים גם החשש שתגובה שוללת - מבוהלת/כעוסה יותר או פחות - עלולה לגרום לילד לסווג מגיל צעיר את נושא המין כמשהו אסור שצריך להתבייש בו ולהסתיר אותו. חסרים כאלה?? לא לא.

כשהייתי בגן ושיחקתי ברופא וחולה עם אחת הילדות - לבד בחדר - והנחתי לה "תרופה" (גוש פלסטלינה קטן. מזל שלא נכנס בטעות פנימה) בפתח איבר המין שלה, לא ידעתי שזה מוגדר כ"אסור", אבל היה ריגוש ודפיקות לב. התרגשות מינית בגיל חמש? ודאי.

קשה לי לראות איך יש "פיתרון חד וברור" לכל התרחישים (מדינת תרחישים אנחנו). דומני שצריך לסמוך על עצמנו שנגיב לכל מקרה בלי לשפוך על הילד את כל המטענים והפחדים שלנו. הוא לא ידע מה רוצים ממנו - רק ילמד להסתיר, לפחד, לשקר.

אז ככה אני קצת בשוק מהתגובות המתירנות שקראתי כאן, לתת להם להנות? מה הקשר???? זה שקוף וברור לחלוטין שהילד שיזם את האקט מחקה התנהגות שחווה או ראה !!!!!! אין אפשרות אחרת. לעיתים מדובר בניצול מיני, לעיתים באמת יכול להיות סרט או משהו כזה. בילדותי נתקלתי במקרה כזה וזה חרוט לי בראש כמשהו לא סטנדרטי בעליל. אגב, אם הדבר היה נראה להם לגיטימי הם לא היו סוגרים דלתות, יש לילד אינסטינקט שזה לא ממש בסדר גם אם הוא משתף עם זה פעולה. ילדים מעתיקים מהר ומגלגלים את זה הלאה לעוד ילדים. במקרה שלי פתאום כאילו סוד גן העדן נגלה, אתה הופך להיות מודע למיניות שלך בגיל מוקדם מידי, אני בטוחה שזה יוצר משקעים ובעיות בעתיד. כדאי לחלוטין לדבר ולנסות ולעקוב אחר המקור הראשוני של התופעה, אם אי אפשר, כדאי להניע את הילדים למשחקים אחרים.יש גבול מאוד חזק בין לחקור את המיניות של עצמך ולשאול שאלות לבין תנוחות פורנו ארוטיות מאחורי דלתות סגורות, במיוחד בכל מה שקשור לבנים עם בנים וכו..ידוע שגם אלימות פיזית או מילולית ילד מחקה,גם באלימות מינית אין הבדל. ראו ערך לוליטה.

נכנסתי לדף כדי לראות ולשמוע לגבי משחקי רופא וחולה של בני עם חבר מבוגר ממנו, ולא יכולתי להפסיק לקרוא כל הערב.
הדף גרם לי לברר עם עצמי מה גרם לי לחשוש ממשחקי רופא וחולה - הומופוביה, פוריטניות, דיעות קדומות וכדומה.
אבל ככל שהמשכתי לקרוא התבהרו לי כמה נקודות, ואני בהחלט לא מדברת מאיזהשהוא ידע אלא מתחושות אישיות:
קודם כל, מין הוא אינסטינקט של עינוג והנאה, גם בגיל צעיר וגם בגיל מבוגר, וכך הוא צריך להיות.
מה עושה את ההבדל בין יחסי מין ובין משחקי מין ? לא ברור לי. הטרמינולוגיה החוקית לא רלוונטית כיוון שהיא תלויית תרבות.
מה שמעניין אותי הוא הגדרת ה"רע וטוב" בהקשר של המין. בסך הכל, אם מותר להגיד את המילה הארכאית הזו בקול - אנו מדברים על מוסר ועל האם משחקי מין בגיל הילדות הם "טוב" או "רע" - לילדים המשתתפים כמובן. אני מנטרלת את האספקט החברתי ואת ה"מה יגידו" ואיך זה יתקבל.
דבר שני, ברור שהדאגה העיקרית של כולנו היא פגיעה, נפשית בעיקר, בילד שלנו המשתתף במשחק כזה. וכאן אני מצטרפת לדעתה של מנסה לתרום, המתייחסת ליחס הכוחות במשחק.
מין הוא לא מאבק, אבל - כן, בכל מצב בו יש שני משתתפים (ויותר), ישנו יחס כוחות. ותמיד תמיד, כשמדובר בשני אנשים שונים (בכלל זה ילדים), יהיו רצונות שונים ויופעל כוח מצד זה או מצד אחר. אפשר לראות את זה בקלות בכל אינטראקציה בין ילדים - בני רוצה לשחק בפאזל והחבר רוצה לראות טלויזיה, ונוצר מצב של שכנוע. אבל אני רוצה, או - בבקשה, או כל טיעון אחר הם לגיטימיים, אבל בדרך כלל יהיה אחד הצדדים אסרטיבי יותר ויכפה, אם להיות בוטה, את רצונו על השני. ובמונופול, כאמור לעיל, זה בהחלט לגיטימי, הילדים רוכשים מיומנויות חיוניות - לעמוד על שלהם, וכן לוותר, לנהל משא ומתן וכולי.
ובמשחק מיני ?
גם אני זוכרת גישושי ידיים מתחת לשמיכה בגיל 10 שגרמו לי ריגושים, ובודאי שידעתי כבר שזה "לא דבר שעושים". זה כן היה הדדי אבל קרה פעם או פעמיים ולא היה יותר מאשר "דגדוגים וליטופים"...
אבל, כשאני חושבת על ילד בן ארבע או חמש, נראה לי שהמצב שונה בתכלית.
ברור לי שיש אלמנט של שכנוע של צד אחד על צד שני, שהוא בעקיפין כפיה ו/או ניצול.
קשה לי לדמיין שהילדים לא מגיעים למצבים בהם אחד מרגיש לא נוח ורוצה להפסיק אבל לא נעים לו / הוא לא אסרטיבי מספיק / קשה לו להתבטא וכולי. ממש כמו במונופול, אבל במשחקי מין ישנה גם פלישה פיזית לגוף של האחר-
וזה מה שעושה את זה לא לגיטימי, ופוגע בנו נפשית לטווח הארוך.
גם כבוגרים - יש הבדל בין מצב בו שמישהו מוליך אותנו שולל בעניני כספים למשל, ובין מגע פיזי לא רצוי ולא בהדדיות מלאה...
גם כבוגרים המשקע הרגשי והנפשי הוא שונה ועלול להיות פוגע ואף ארוך טווח.
ותודה למשתתפים שנתנו לי את החופש לחשוב על הדברים ולברר אותם עם אצמי.

[po]פלוני אלמונית[/po] שלום,
אני מחזקת את ידיך ושולחת לך בטחון שלווה ואהבה.
אני מאמינה שהסיטואציה מלחיצה ומעמידה אותך בפני אי נעימות עם הסובבים אותך.
אני מעודדת אותך לפתור את העניין בסבלנות ובבטחון.
אני מעודדת אותך כי אני מאמינה שאם ההורים והסביבה הקרובה מטפלים בבעיה בזהירות ובאחריות אפשר לעבור את התקופה הזאת והיכולת להתאושש גבוהה.
יש מישהי/ו איתך לעזרתך?
(())

ניתן להתיעץ עם המרכז למניעה ולטיפול באלימות מינית בקרב ילדים – טלפון 03-6477898 פקס 6470319 – 03.
ספציפית, יש להם הקו החם של המרכז - 6477898 - 03 קו תמיכה וייעוץ טלפוני המאפשר לציבור הרחב לבחון, באופן דיסקרטי, ובעזרת אנשי מקצוע, התנהגויות מיניות חריגות של ילדים.

מצאתי את בני 5 בן ואת אחייני שגם בן 5 ערומים בחנוחה מאוד חודרנית והתעלימתי ולאחר כמה ימים מצאתי אותם בחדר כש האחיין שוכב על הגב והבן שלי
עליו מאוד נבהלתי אבל ידעתי שהם בודקים את הגבולות
אבל לאחר כמה ימים מצאתי את האחיין עומד והבן שלי מוצץ לו את הבולבול
ואז עצרתי אותם וסיפרתי להורים שלו
ואז הגננת של הבן שלי מספרת לי שהוא לימד ילד מהגן "דברים " חדשים
אני מודאגת בבקשה לשלוח תגובות

אהלן [po]פלוני אלמונית[/po] !
עבר הרבה זמן, את עדיין איתנו??
בכל מקרה אנסה לתת תשובה ונראה מה יתפתח..
בעקרון ילדים הם יצורים מיניים מיום היווצרותם. בנוסף- הם יצורים סקרניים. ז"א למשחקים בינם לבין עצמם יכול להיות אופי מיני. זה אינו אופי מיני בקונטקסט של מבוגרים. ז"א אם הם מראים אחד לשני/ה את האיברים האינטימיים הם לא חושבים על מה יגידו עלי או כל השלכה אחרת. הם מתוך סקרנות 'נטו' במשחק.
ובכל זאת מה שתיארת הוא בעייתי. ואסביר מדוע.
בעיני הבעיה היא בפער בגילאים. ז"א אין פה משחק שיוויוני בין 2 בני שנתיים אלא יש מצד אחד את 2 הגדולים יותר ומצד שני את ביתך. הפער גדול מדי. ז"א המשחקים שלהם אינם כמו של 2 בוגרים בני 30 אבל מבחינת רמת מודעות, יכולת פיסית מחשבתית או אחרת יש פער גדול מדי.
ולכן את צודקת שאת רוצה למנוע את זה.
כפי שכתבה [po]ברונית ב[/po] בהחלט כדאי לדבר עם האימהות. אבל כדאי לעשות זאת רק אחרי מעט עבודת הכנה על עצמך. אם תהיי היסטרית אני חוששת שלא תשיגי את מטרתך. היינו לא תקבלי מהן שיתוף פעולה והקשבה. הן תרגשנה מותקפות.
קודם כל זיכרי ש [b]יש[/b] משחקים בעלי אופי מיני הרבה בין ילדים. תעבדי על עצמך בחיזוק החיבור שלך למיניות ולדיבור על מיניות. כך תוכלי לדבר עם בתך ועם האמהות ממקום של בטחון ודאגה בוגרת.
[u]ומנסה בכל הזדמנות עם הילדה שלי להסביר לה כמה זה לא בסדר שנוגעים בך ושזה הגוף שלה ואף אחד לא צריך לנגוע בה .[/u]
את צריכה לשים לב איזה מסרים את מעבירה לה. כי הרי הרבה פעמים כן נוגעים בה וזה כן מתוך אהבה. את זה לא היית רוצה להרוס לה. יתכן שאחייניה כן אוהבים אותה, אבל המגע הספיציפי של ההתחככות הוא לא לגיטימי.
אז קחי רגע ותעשי סדר בהגדרות, בגבולות, במילים שאת בוחרת לתאר דברים ומשם תמשיכי.
מקווה שאני מובנת.
מאחלת לך הצלחה ואם את איתנו אשמח אם תגיבי.
זיכרי שלדבר על מיניות עם ילדינו יכולה להיות גם חוויה מהנה @}

את יכולה ליזום שיחה עם האמהות שלהם. ככה בעדינות אסרטיבית. זה מה שאני הייתי עושה אם חלילה הייתי נתקלת במצב דומה. אפשרות נוספת זה להפחיד את הילדים התוקפנים. פשוט להסתכל להם בעיניים במבט שיבהיר להם שאת יודעת מה הם עושים, ושיזהרו להתקרב לך לילדה.

שלום.
אני אמא לילדה בת שנתיים וחצי ובתקופה האחרונה אנו מבקרים הרבה אצל המשפחה סמוך לאיפה שאני גרה .
בביקורים האלו אני שמה לב לכך שהאחיין שלי בן 4.5 לוקח את ביתי לחדר מושיב אותה עליו מבקש ממנה לשחק אבא ואימא ממש כמו ילד בוגר היא לדעתי עדיין לא מבינה את המתרחש ואני מיד נמצאת שם בשבילה אני תמיד עוקבת אחריו הוא ילד ערמומי שכזה.
ובביקור נוסף אצל המשפחה של בעלי אני נתקלת באותה תופעה של שניי אחיינים של בעלי בניי 7 ו 8 בערך שמחבקים אותה חיבוקים לא מתוך אהבה או איזה שהיא חיבה לילדה קטנה הם ממש מנסים להתחכך איתה ולמשש אותה אני ממש בהיסטריה מזה ומנסה בכל הזדמנות עם הילדה שלי להסביר לה כמה זה לא בסדר שנוגעים בך ושזה הגוף שלה ואף אחד לא צריך לנגוע בה .
מה עליי לעשות?האם לפנות אל אותם ילדים ?
האם ישנה איזה שהיא בעיה דווקא עם הילדה שלי ?כי אני לא רואה אותם מתנהגים ככה עם ילדות אחרות במשפחה.
השמח לקבל תשובות.

שלום לכולם.

קראתי בעניין רב את הדיון הארוך והמפותל וברשותכם מספר הערות:

[list=1]
[*] יש להפריד את את התחושות האישיות של אנשים שנפגעו בצורה זו או אחרת מהדיון. עם כל התועלת ביציאה מן הארון והוצאת הסיפורים האישיים לאויר העולם נראה שאין כל כך קשר ישיר לסיפור המקורי.
[/list]

[list=1]
[*] אצל גורים של יונקים כמו כלבים, חתולים, נמרים וכמובן קופים כאלה ואחרים ניתן לראות משחקי חקירה של הגוף וכמובן ככל שמקום מסויים בגוף יותר רגיש הסקרנות ובהמשך החקירה באותו מקום אינטנסיביים יותר. זו פעולה טבעית ביותר ובריאה מאוד להתפתחות הנפשית של אותם גורים. כמובן שמשחקים כאלה בהם ישנה מעורבות של בוגר עם גור הינם בעייתיים ולו בשל הבדלי הגודל. אך זה לא המקרה.
[/list]

[list=1]
[*] אם ישנה בעייה בכלל, זו התפיסה של חלק מהכותבים המשתמשים במושגים הלקוחים מעולם המושגים של בוגרים ומשליכים אותם על עולם המושגים של ילדים. זה לא סקס, זה לא מין אורלי ולא עוד מושגים כאלה ואחרים. אלו הם בסך הכל משחקי חקירה סקרניים של הגוף ללא כל עניין של משיכה מינית או תאווה או כל הקשר אחר שאנחנו מכירים ביחסי המין שלנו.
[/list]

[list=1]
[*] תנו לילדים להנות מתום הילדות ומהכרת עצמם וגופם ואם זה מפריע למישהו, שיצא מהחדר ולא יסתכל. כל זמן שאחד המשתתפים לא מתלונן או מראה סימני מצוקה (שפורטו קודם לכן), אין שום בעייה. נקודה.
[/list]

כל טוב לכולנו.

[u]ממש לא. ממש ממש, אבל ממש לא. ילדות ונערות שעברו התעללות מינית מספרות שהסתירו - באופן אקטיבי ופסיבי, במודע ושלא במודע את המתרחש. איש לא יכל לדעת. גם אם נשאלו - לעיתים קרובות הכחישו. יש רמזים עדינים ודקים מאוד, שהורים עשויים לפספס.[/u]
השינוי קורה.
הבעיה היא שיש נטיה לשייך את השינוי לכל מיני דברים,
או להתפלא על השינוי עד שמתרגלים אליו כמציאות קבועה חדשה.
ככל שהילדים ינסו להסתיר, האמת תמיד יוצאת - החכמה היא לראות אותה.
בהודעתך המאוחרת יותר את מצביעה על הסימנים.
אם יש סימנים, אז איך ממש לא?
אני מסכימה איתך שרוב האנשים "לא רואים" כי לא מסוגלים לראות,
או לא מסוגלים להתמודד עם האמת המשתקפת.

הבעיה היא בתרגום הדברים.
הבעיה היא כשחרדות של ההורים גורמות לילדים לבחור לשתוק מתוך פחד מהתגובה.
הבעיה היא כשהילדים שותקים כדי להגן על ההורה (שבדרך כלל כבר נמצא במקום פגיע, לפחות בעיני הילד).

יש כל מיני סוגים של התעללות והם תמיד משנים את הילד ברמה העמוקה ביותר האפשרית.
היכולת לראות שהילד עבר התעללות תלויה ביכולת של ההורה או של אנשי המקצוע סביב הילד,
לראות את הילד מעבר לקליפה החיצונית,
וגם היכולת של הנ"ל להיות פתוחים לאפשרות שזה בכלל קורה.

ואנשי המקצוע, במיוחד אנשי החינוך שמעמידים את ההורים שהיסטריים וכמדמיינים,
לא ממש עוזרים להגן על הילדים מפני פגיעה.

[u]איך יודעים?[/u]
שאלה קשה באמת. לא תמיד אפשר לדעת, גם כששואלים בפתיחות את הילדות/ים.
אבל בכל זאת,
קודם כל - לא מרפים מהנושא. הכוונה לא לנדנד, אלא להגיד לבת שאמא כאן, אם היא רוצה לדבר או לספר משהו. להזכיר מדי פעם, שאמא רוצה לשמוע, גם אם מדובר בסודות, גם אם זה לא נעים, גם אם היא/הוא חושש/ת שאמא תיפגע. (אגב, גם בנים נפגעים. עד גיל 12 - באותה מידה כמו בנות (משהו כמו 5%-10% מהאוכלוסיה במערב).

מתבוננים, בקשב רב:
בגילויים גופניים: דלקות בדרכי השתן, תלונות על כאבי גב, עצירויות או שלשולים, כאבי בטן בלתי מוסברים, צלצולים באוזניים ורגישות לאור, הקאות, חבלות ומכות כחולות בגוף בכלל ובירכיים בפרט. ניכור כלפי הגוף: השמנה או הרזיה קיצונית, סירוב להתקלח, זלזול בהגיינה אישית, או הקפדה קיצונית על הגיינה.
בגילויים רגשיים: עצבנות, קהות-חושים, אדישות, שינויים קיצוניים במצבי-רוח, חרדה, דכאון, וכל רגש שהשתנה באופן משמעותי.
בגילויים נפשיים: התנתקויות, בהיה ממושכת (שלא היתה אופיינית קודם), קשיי ריכוז, ניתוק בין רגש ומחשבה (למשל - צחוק וגיחוך שנראים לא מתאימים, לדוגמא - כשחיה אהובה נפגעת או מתה, וגם במצבים פחות קיצוניים). שינויים בכלל, בכיוון של בלבול וכאוס.
בגילויים התנהגותיים: גילוי ידע והתנהגות מינית שלא מתאימים לגיל, התנהגות פתיינית, פגיעה עצמית - תלישת שיער, חיתוך עור, התמכרויות, פגיעה בבעלי חיים, התסגרות חברתית, המנעות ממקומות ואנשים.

חשוב להגיד שכל הסימנים האלה יכולים להופיע בכל מיני ואריאציות. לפעמים לא רואים כלום. לפעמים תמונה כזו יכולה לשקף דווקא התעללות אחרת. בעיניי, כל קומבינציה מהנ"ל דורשת בירור על ידי אנשי מקצוע שהוכשרו בנושא זה.

[u]למי לפנות ואיזה שאלות לשאול?[/u]
אפשר אליי (בדף הבית) - אפנה לאנשי מקצוע בהתאם לאזור המגורים.
אפשר לפנות למרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית - לרכזת קשר עם אנשי מקצוע. טלפון: 1202 מכל אזור חיוג.
יש מרכזים לטיפול במשפחה שעברו השתלמויות בנושא, אבל כדאי לברר איזה מרכזים (הרוב לא מבינים בתחום כמעט כלום).
אפשר לפנות למרכז ייעוץ לאישה בר"ג. אביא טלפון מאוחר יותר.

אדמה טובה
מעניין לקרוא את דברייך אך לא ציינת:
אז איך יודעים?
למי לפנות ואיזה שאלות לשאול?

כבר ימים רבים שאינני מוצאת את הדרך הנכונה להכנס לדף הזה.
החשש שלי הוא שאיזכור מקצועיותי בתחום המדובר - יביא לקיטלוגי כמדברת מתוך תפיסות שבי.
אני מנחה קבוצות תמיכה בנשים שעברו גילוי עריות בילדות, כבר שתים-עשרה שנים . חקרתי התנהגות הורים במשפחות שהאחים גילו עריות ביניהם, לפי תאורי הנשים המשתתפות בקבוצות.

אני פוגשת נשים שמגיעות לקבוצות עשרים, שלושים וארבעים שנה אחרי התנסויות כמו אלו שתוארו בפתיחת הדף. ייתכן שאינני פוגשת את אלו שעבורן היתה זו התנסות מעשירה, בגדר משחק ילדים של חקר-מיניות. אלו שאני פוגשת - מיוסרות.
התאורים שהובאו כאן דורשים לדעתי בירור יותר מעמיק משאלות של האם, משום שיש הרבה סיבות מדוע בנות בוחרות להסתיר מאימן פגיעה מינית.

ברוב המקרים, ההורים לא ידעו. אם ידעו - הכחישו, במגוון עצום של דרכים. חוסר אונים, עוורון, חוסר יכולת להתמודד עם בעיה מורכבת - כולם תרמו להכחשה.
קשה לי להתנער מההרגשה שאני עדה כאן לאפשרות נוספת של דרך הכחשה. לראות את המתרחש, לדעת, לערוך בירור באופן אקטיבי, לקחת אחריות - ובסופו של תהליך מרשים כזה להגיע למסקנה שאין כאן בעיה. אני מקווה בכל ליבי שאני טועה, ושאכן אין כאן בעיה. אבל לא סביר לדעתי שילדים יגלו בעצמם התנהגות מינית של מין אוראלי. על פי רוב, מין אוראלי הוא טעם נרכש, מצד המעניק. אין בפעולה זו עונג רב כשלעצמה, אלא בידיעה שהצד השני מתענג. אצל ילדים - יותר סביר שמישהו או משהו לימדו אותם התנהגות זו. מעבר לכך, חשיפה לתכנים מיניים כאלה בגיל כה רך, גם אם הם מלווים בהנאה, מתבצעים בטבעיות וללא בושה - עלולה לקבל גוונים אחרים עם ההתפתחות ובגיל מאוחר יותר עלולים לנבוט רגשות בושה, כאב וחרטה. בלי קשר לשאלה למה זה קורה, פעמים רבות זה מה שמתרחש.

_להתעללות מינית יש ביטויים ברורים מאוד בגוף, בהתנהגות ועוד.
ילד שעבר התעללות משתנה כמו בן לילה._
ממש לא. ממש ממש, אבל ממש לא. ילדות ונערות שעברו התעללות מינית מספרות שהסתירו - באופן אקטיבי ופסיבי, במודע ושלא במודע את המתרחש. איש לא יכל לדעת. גם אם נשאלו - לעיתים קרובות הכחישו. יש רמזים עדינים ודקים מאוד, שהורים עשויים לפספס.
יש בפגיעה המינית משהו כל כך עוצמתי ביכולת ההרס שלו, שילדות ונערות בוחרות לההרס בעצמן ולהגן על סביבתן. גם כשאמא מזמינה לדבר על כל דבר, ומהווה באמת מקור אמין ויציב לנחמה, תמיכה וקבלה - ילדות עלולות להסתיר ממנה פגיעה, על מנת לשמר אותה יציבה וחזקה. הן חוששות להרוס אותה בידיעה.

[u]ממקום רגוע אפשר לבחון את הדברים בצורה הרבה יותר אמיתית ונכונה ולהגיב בצורה שקולה.[/u]

אמנם לא השתתפתי באופן פעיל בדף , רק עקבתי בעניין, אך אני מברכת אותך על הדרך שבחרת לפעול - להתייעץ, להרגע ואז לנהל שיחה עם בתך. נדמה לי שכשאנחנו בסערת רגשות זה בדיוק [b]לא[/b] הזמן לנהל שיחות.

אינני מסכימה עם ה[b]נימה[/b] בה הדברים נאמרו בחלק מהמקרים פה. דף זה הוא באמת לצורך תמיכה .

אצלי בבית חיבה הייתה דבר לא יפה או יותר נכון לא צנוע, בימים ההם הדבר הכי גס היה נשיקה בין קריסטל ובלייק משושלת - בימים בהם היה רק ערוץ ראשון..כשבלייק וקריסטל התנשקו אימי מיד כיבתה את הטלויזיה וסיננה כמה מילים שליליות על הסצינה כמו "איכס" "איזה מגעילים" ..את זה היא למדה מאמא שלה שלמדה מהאמא שלה וכו.. את המחזור הראשון קיבלתי וכל כך התביישתי מכל מה שקשור לאזור ההוא למטה שלא העזתי לשאול מה קורא לי ..ולא ידעתי מה הוא מחזור עד המחזור השני או שלישי ..כששאלתי אימי,היא לא הסבירה והפכה נבוכה. בשעור חינוך מיני בבית ספר היועצת ציירה עיגול שמש על הלוח וביקשה שנזרוק כל מה שעולה לנו בראש בנושא מין..כל הילדים זרקו מילים מתקדמות "אורגזמה" "ויברטור" "קונדום" וכו.. לי לא היה מושג על מה הם מדברים כי מעולם לא נחשפתי לנושא - לא היה כבלים עיתונים והורי מעולם לא דיברו על דברים מסוג זה לידי .אבל נראה שכולם בכיתה ידעו הכל חוץ ממני . בכיתה ד' הייתה מסיבת יומולדת - וההורים של ילדת היומולדת הציעו פתאום לעשות תחרות ריקודי סלואו ..כולם רקדו את ריקוד הסלואו הראשון שלהם עם המין השני- אני הייתי מאוד נבוכה וסירבתי לרקוד ושיהיה לי כל מגע עם המין השני . מה גם שלא הרגשתי כל צורך ולא הייתה לי שום שתעניינות בהם עדיין . כשאימי באה לאסוף אותי מהמסיבה היא רתחה למראה ריקודי הזוגות של הילדים בני ה 9 ..והייתה המומה לגלות שיש כבר "זוגות קבועים" בין המקובלים בכיתה - ולא הבינה מדוע ילד בגיל 9 צריך חברה ..מאז פחדה לשלוח אותי למסיבות ימי הולדת שמא אבו במגע פרי זמנו עם המין השני.

אז חשבתי שאימי קצת פראנואידית בנוא המיניות/זוגיות ..והרגשתי מאחורי כולם ..היום בדיעבד - אני מסתכלת על זה כדבר טוב - אני חושבת שאמא שלי נתנה לי את המתנה הגדולה מכולם - תמימות . הילדים של היום חסרים את התמימות הזו ובמקום להנות מהילדות הם מוטרדים ממשחקים של גדולים ומבני המין השני .אולי אמא שלי קצת הגזימה , אבל אני עכשיו נשואה ונהנת מחיי מין בריאים וטובים - אני לא נבוכה ומאוד פתוחה עם בעלי ..הסגירות של אמא שלי לא השפיעה עלי -להפך רק שמרה עלי מדברים שעוד לא הגיע זמנם.כל דבר בזמנו הוא. אני לא חושבת שיש צורך שילדים יחשפו לנושא המין עד גילאי ההתבגרות ..כי לפני גיל זה רצוי שיתמקדו בילדות. הורים בימים אלו מנסים להיות כל כך ליברלים ופתוחים עם ילדיהם בגיל קצת מוקדם מדי. זאת דעתי לפחות. אשמח לשמוע דעתכם בנושא

ברור ונכון להשתמש בניק כשמבררים סוגיות הקשרורת לילדינו, ולעיתים גם לנו.
גם לדעתי החשיפה שלהם, של הפרטיות שלהם, אינה נכונה.

מה לעשות שכשרואה שם שמכירה, יותר קל לי לקרוא, לקבל, לאהוב...
אין בכך ביקורת כלפי השימוש בשמות בדויים. לפעמים כך נכון וזה הכל.

[u]בסיפור של פותחת הדף אין שום סימנים שמצביעים על מצוקה.[/u]

מה שתיארה פותחת הדף, לא נגע כלל לשאלה אם יש סימני מצוקה או לא.
אלה יכולים להופיע באלף גוונים וצורות (שוב, לאו דווקא אצל בתה של פותחת הדף - היה שם עוד ילד), שלא תמיד פשוט לזהות. התיאור כלל לא עסק בשאלה הזו, ולכן אין להסיק מהתיאור אם יש מצוקה או לא.

הבהרה קטנה: הסיבה היחידה שהשתתפתי כאן בניק בדוי היא בדיוק כמו האמא שפתחה את הדף. כדי לא לפגוע בפרטיות של בני.