על ידי אדמה_טובה* » 10 אוגוסט 2004, 22:22
איך יודעים?
שאלה קשה באמת. לא תמיד אפשר לדעת, גם כששואלים בפתיחות את הילדות/ים.
אבל בכל זאת,
קודם כל - לא מרפים מהנושא. הכוונה לא לנדנד, אלא להגיד לבת שאמא כאן, אם היא רוצה לדבר או לספר משהו. להזכיר מדי פעם, שאמא רוצה לשמוע, גם אם מדובר בסודות, גם אם זה לא נעים, גם אם היא/הוא חושש/ת שאמא תיפגע. (אגב, גם בנים נפגעים. עד גיל 12 - באותה מידה כמו בנות (משהו כמו 5%-10% מהאוכלוסיה במערב).
מתבוננים, בקשב רב:
בגילויים גופניים: דלקות בדרכי השתן, תלונות על כאבי גב, עצירויות או שלשולים, כאבי בטן בלתי מוסברים, צלצולים באוזניים ורגישות לאור, הקאות, חבלות ומכות כחולות בגוף בכלל ובירכיים בפרט. ניכור כלפי הגוף: השמנה או הרזיה קיצונית, סירוב להתקלח, זלזול בהגיינה אישית, או הקפדה קיצונית על הגיינה.
בגילויים רגשיים: עצבנות, קהות-חושים, אדישות, שינויים קיצוניים במצבי-רוח, חרדה, דכאון, וכל רגש שהשתנה באופן משמעותי.
בגילויים נפשיים: התנתקויות, בהיה ממושכת (שלא היתה אופיינית קודם), קשיי ריכוז, ניתוק בין רגש ומחשבה (למשל - צחוק וגיחוך שנראים לא מתאימים, לדוגמא - כשחיה אהובה נפגעת או מתה, וגם במצבים פחות קיצוניים). שינויים בכלל, בכיוון של בלבול וכאוס.
בגילויים התנהגותיים: גילוי ידע והתנהגות מינית שלא מתאימים לגיל, התנהגות פתיינית, פגיעה עצמית - תלישת שיער, חיתוך עור, התמכרויות, פגיעה בבעלי חיים, התסגרות חברתית, המנעות ממקומות ואנשים.
חשוב להגיד שכל הסימנים האלה יכולים להופיע בכל מיני ואריאציות. לפעמים לא רואים כלום. לפעמים תמונה כזו יכולה לשקף דווקא התעללות אחרת. בעיניי, כל קומבינציה מהנ"ל דורשת בירור על ידי אנשי מקצוע שהוכשרו בנושא זה.
למי לפנות ואיזה שאלות לשאול?
אפשר אליי (בדף הבית) - אפנה לאנשי מקצוע בהתאם לאזור המגורים.
אפשר לפנות למרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית - לרכזת קשר עם אנשי מקצוע. טלפון: 1202 מכל אזור חיוג.
יש מרכזים לטיפול במשפחה שעברו השתלמויות בנושא, אבל כדאי לברר איזה מרכזים (הרוב לא מבינים בתחום כמעט כלום).
אפשר לפנות למרכז ייעוץ לאישה בר"ג. אביא טלפון מאוחר יותר.
[u]איך יודעים?[/u]
שאלה קשה באמת. לא תמיד אפשר לדעת, גם כששואלים בפתיחות את הילדות/ים.
אבל בכל זאת,
קודם כל - לא מרפים מהנושא. הכוונה לא לנדנד, אלא להגיד לבת שאמא כאן, אם היא רוצה לדבר או לספר משהו. להזכיר מדי פעם, שאמא רוצה לשמוע, גם אם מדובר בסודות, גם אם זה לא נעים, גם אם היא/הוא חושש/ת שאמא תיפגע. (אגב, גם בנים נפגעים. עד גיל 12 - באותה מידה כמו בנות (משהו כמו 5%-10% מהאוכלוסיה במערב).
מתבוננים, בקשב רב:
בגילויים גופניים: דלקות בדרכי השתן, תלונות על כאבי גב, עצירויות או שלשולים, כאבי בטן בלתי מוסברים, צלצולים באוזניים ורגישות לאור, הקאות, חבלות ומכות כחולות בגוף בכלל ובירכיים בפרט. ניכור כלפי הגוף: השמנה או הרזיה קיצונית, סירוב להתקלח, זלזול בהגיינה אישית, או הקפדה קיצונית על הגיינה.
בגילויים רגשיים: עצבנות, קהות-חושים, אדישות, שינויים קיצוניים במצבי-רוח, חרדה, דכאון, וכל רגש שהשתנה באופן משמעותי.
בגילויים נפשיים: התנתקויות, בהיה ממושכת (שלא היתה אופיינית קודם), קשיי ריכוז, ניתוק בין רגש ומחשבה (למשל - צחוק וגיחוך שנראים לא מתאימים, לדוגמא - כשחיה אהובה נפגעת או מתה, וגם במצבים פחות קיצוניים). שינויים בכלל, בכיוון של בלבול וכאוס.
בגילויים התנהגותיים: גילוי ידע והתנהגות מינית שלא מתאימים לגיל, התנהגות פתיינית, פגיעה עצמית - תלישת שיער, חיתוך עור, התמכרויות, פגיעה בבעלי חיים, התסגרות חברתית, המנעות ממקומות ואנשים.
חשוב להגיד שכל הסימנים האלה יכולים להופיע בכל מיני ואריאציות. לפעמים לא רואים כלום. לפעמים תמונה כזו יכולה לשקף דווקא התעללות אחרת. בעיניי, כל קומבינציה מהנ"ל דורשת בירור על ידי אנשי מקצוע שהוכשרו בנושא זה.
[u]למי לפנות ואיזה שאלות לשאול?[/u]
אפשר אליי (בדף הבית) - אפנה לאנשי מקצוע בהתאם לאזור המגורים.
אפשר לפנות למרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית - לרכזת קשר עם אנשי מקצוע. טלפון: 1202 מכל אזור חיוג.
יש מרכזים לטיפול במשפחה שעברו השתלמויות בנושא, אבל כדאי לברר איזה מרכזים (הרוב לא מבינים בתחום כמעט כלום).
אפשר לפנות למרכז ייעוץ לאישה בר"ג. אביא טלפון מאוחר יותר.