על ידי ברונית_ב* » 23 יוני 2004, 00:51
הוי סגירת מעגל!
לפני קצת פחות מ- 4 שנים, כשעוד הייתי עושה תחקירים לסרטים דוקומנטריים (בעיקר ערוץ 8) פנה אלי מפיק בבקשה שאכתוב תחקיר ותסריט לסרט בנושא החינוך הביתי. באותה תקופה לא היה
צ'יק צ'ק ברשת, רק את האתר של
ארי נוימן.
התחלתי לאסוף חומר, רעיונות, הירהורים, מניפסטים.. במהלך התחקיר נכנסתי פתאום להריון הלא מתוכנן שלי, והגעתי ליום-עיון בפארק הירקון הלומה לגמרי, מצויידת בחברה סקפטית S-: שבאה עם התינוקת שלה בעגלה, עם התמ"ל והכל.
באותה תקופה הסתובבתי כל הזמן עם המצלמה שלי (Digital 8), היא היתה פנקס הרשימות שלי. הבאתי אותה איתי למפגש בפארק ורני כעס עלי (-:
כו-לה התכוונתי לצלם שם למטרות תחקיר, אבל קיבלתי
לא ולא. היחידים שהסכימו להצטלם בשמחה (לתחקיר, לתחקיר (-; ) היו
אילנה אילן
ו
אורי זאפא - אילנה היתה בהריון מתקדם וסיפרה בשמחה שהיא מתכוונת ללדת בבית גם הפעם. לא למצלמה דיברתי גם עם אורנה וצפריר, שהזמינו אותי לבקר אצלם וכשהבעתי חשש מה מהדרך אליהם, מלנסוע בה לבד, צפריר אמר שאני לא נראית לו פחדנית ושאני אבוא עם מי שגדל לי בבטן.
> פחדנית או לא, לקח לי שלוש שנים להיפגש איתו שוב, במסגרת כתבה פרינט, ונפגשנו ברמת גן (-: <
כיביתי את המצלמה, רכשתי חוברת על החינוך מן הבית, נרשמתי לרשימה הצהובה והלבנה וישבתי להקשיב, אוספת מספרי טלפון מאנשים שנראו לי מעניינים. זה היה המפגש הראשון והאחרון שהשתתפתי בו, כי כל הזמן חשדתי בעצמי שאני שתולה של התקשורת (אני? שתולה של "התקשורת"?? היום יש לי מספיק ביטחון עצמי כדי לא לחשוד יותר בכוונותי, אבל אז..).
אנקדוטה: לא זוכרת מתי, אם כשהמפגש נגמר או באמצע (מפאת העלבון) יצאתי קצת להסתובב בפארק עם המצלמה ולחפש את כרמל, שבדיוק באותו יום גם היה בפארק, בקצה השני, באיזה הפקה שהוא היה מעורב בה. תוך כדי שיטוט נתקלתי באיש מבוגר עם כובע מצחיה שהיה כתוב עליו "משרד החינוך", שבילבל לי את המוח ונתן לי כל הזמן הכוונות לא נכונות בקשר לאיך להגיע ממקום למקום. זה היה סתם כובע שהוא מצא, הוא לא באמת היה ממשרד החינוך, סתם שוטה הפארק, כמו שציין המוכר בקיוסק. נו, בשביל צירופי מקרים כאלה הסתובבתי כל הזמן עם המצלמה. צילמתי אותו.
בסוף הסרט לא יצא לפועל כי המפיק התחפף. הגשתי לו תחקיר מקסים ועמוק והוא אפילו לא הרים טלפון להגיד שהוא יורד מזה, שלא לדבר על כסף, אבל לא כעסתי, מהנימוק הקוסמי שהתחקיר הזה שלח אותי לקורס הכנה לאימהות (-;
ואז נפתח האתר הזה והתמכרתי, ולקח לי איזה שנתיים להתחיל ולכתוב בו, ולפתוח דף בית וכל זה.
בשמת, אם את רוצה אני יכולה להעביר לך את התחקיר במתנה. כשעברנו דירה לפני חודש בדיוק התלבטתי אם לזרוק אותו או לשמור, ובסוף החלטתי להשאיר אותו. בעצם, אולי זרקתי חלק, אולי את המחברת של המחשבות. קצת מאוחר לי כרגע להתחיל להתעמק, אבל אני זוכרת שני רעיונות שהיו לי: אחת זה שהילדים של שיפרון יעשו את המוזיקה לסרט (אם בא להם) כדי להראות איך אפשר לצמוח מתוך אפשרויות שהחיים מזמנים, ואחרת היתה קשורה ב
שיר החופש - פעם
חאן יא הציעה לה לעשות כתבה על הפינת חי בקיבוץ שלה, אז חשבתי שיכול להיות נחמד ללוות את זה, אבל בינתיים הבנתי ששירה כבר לא מוציאה יותר את
עולם קטן של טבע אז הרעיון הזה כבר לא רלוונטי )-:
מבטיחה לחפש עוד, אם אתם מעוניינים.
האימייל שלי זה ba-ronit שטרודל 012 נקודה net נקודה il
הוי סגירת מעגל!
לפני קצת פחות מ- 4 שנים, כשעוד הייתי עושה תחקירים לסרטים דוקומנטריים (בעיקר ערוץ 8) פנה אלי מפיק בבקשה שאכתוב תחקיר ותסריט לסרט בנושא החינוך הביתי. באותה תקופה לא היה [po]צ'יק צ'ק[/po] ברשת, רק את האתר של [po]ארי נוימן[/po].
התחלתי לאסוף חומר, רעיונות, הירהורים, מניפסטים.. במהלך התחקיר נכנסתי פתאום להריון הלא מתוכנן שלי, והגעתי ליום-עיון בפארק הירקון הלומה לגמרי, מצויידת בחברה סקפטית S-: שבאה עם התינוקת שלה בעגלה, עם התמ"ל והכל.
באותה תקופה הסתובבתי כל הזמן עם המצלמה שלי (Digital 8), היא היתה פנקס הרשימות שלי. הבאתי אותה איתי למפגש בפארק ורני כעס עלי (-:
כו-לה התכוונתי לצלם שם למטרות תחקיר, אבל קיבלתי [u]לא ולא.[/u] היחידים שהסכימו להצטלם בשמחה (לתחקיר, לתחקיר (-; ) היו [po]אילנה אילן[/po]
ו [po]אורי זאפא[/po] - אילנה היתה בהריון מתקדם וסיפרה בשמחה שהיא מתכוונת ללדת בבית גם הפעם. לא למצלמה דיברתי גם עם אורנה וצפריר, שהזמינו אותי לבקר אצלם וכשהבעתי חשש מה מהדרך אליהם, מלנסוע בה לבד, צפריר אמר שאני לא נראית לו פחדנית ושאני אבוא עם מי שגדל לי בבטן.
> פחדנית או לא, לקח לי שלוש שנים להיפגש איתו שוב, במסגרת כתבה פרינט, ונפגשנו ברמת גן (-: <
כיביתי את המצלמה, רכשתי חוברת על החינוך מן הבית, נרשמתי לרשימה הצהובה והלבנה וישבתי להקשיב, אוספת מספרי טלפון מאנשים שנראו לי מעניינים. זה היה המפגש הראשון והאחרון שהשתתפתי בו, כי כל הזמן חשדתי בעצמי שאני שתולה של התקשורת (אני? שתולה של "התקשורת"?? היום יש לי מספיק ביטחון עצמי כדי לא לחשוד יותר בכוונותי, אבל אז..).
אנקדוטה: לא זוכרת מתי, אם כשהמפגש נגמר או באמצע (מפאת העלבון) יצאתי קצת להסתובב בפארק עם המצלמה ולחפש את כרמל, שבדיוק באותו יום גם היה בפארק, בקצה השני, באיזה הפקה שהוא היה מעורב בה. תוך כדי שיטוט נתקלתי באיש מבוגר עם כובע מצחיה שהיה כתוב עליו "משרד החינוך", שבילבל לי את המוח ונתן לי כל הזמן הכוונות לא נכונות בקשר לאיך להגיע ממקום למקום. זה היה סתם כובע שהוא מצא, הוא לא באמת היה ממשרד החינוך, סתם שוטה הפארק, כמו שציין המוכר בקיוסק. נו, בשביל צירופי מקרים כאלה הסתובבתי כל הזמן עם המצלמה. צילמתי אותו.
בסוף הסרט לא יצא לפועל כי המפיק התחפף. הגשתי לו תחקיר מקסים ועמוק והוא אפילו לא הרים טלפון להגיד שהוא יורד מזה, שלא לדבר על כסף, אבל לא כעסתי, מהנימוק הקוסמי שהתחקיר הזה שלח אותי לקורס הכנה לאימהות (-;
ואז נפתח האתר הזה והתמכרתי, ולקח לי איזה שנתיים להתחיל ולכתוב בו, ולפתוח דף בית וכל זה.
בשמת, אם את רוצה אני יכולה להעביר לך את התחקיר במתנה. כשעברנו דירה לפני חודש בדיוק התלבטתי אם לזרוק אותו או לשמור, ובסוף החלטתי להשאיר אותו. בעצם, אולי זרקתי חלק, אולי את המחברת של המחשבות. קצת מאוחר לי כרגע להתחיל להתעמק, אבל אני זוכרת שני רעיונות שהיו לי: אחת זה שהילדים של שיפרון יעשו את המוזיקה לסרט (אם בא להם) כדי להראות איך אפשר לצמוח מתוך אפשרויות שהחיים מזמנים, ואחרת היתה קשורה ב [po]שיר החופש[/po] - פעם [po]חאן יא[/po] הציעה לה לעשות כתבה על הפינת חי בקיבוץ שלה, אז חשבתי שיכול להיות נחמד ללוות את זה, אבל בינתיים הבנתי ששירה כבר לא מוציאה יותר את [po]עולם קטן של טבע[/po] אז הרעיון הזה כבר לא רלוונטי )-:
מבטיחה לחפש עוד, אם אתם מעוניינים.
האימייל שלי זה ba-ronit שטרודל 012 נקודה net נקודה il
(())