על ידי בשמת* » 09 ספטמבר 2001, 11:40
רציתי להבהיר לגבי ה"להיכשל בבחינה".
באוניב' ת"א אני לא נותנת בחינות, רק עבודות, בעיקרון. באוניברסיטה הפתוחה אין ברירה, זה מוכתב מלמעלה שבסוף הקורס תהיה בחינה, אז אני נותנת אותן די קלות (ממש לפי מה שהדגשנו באותו סמסטר, השאלות דומות לשאלות שהסטודנטים כבר עבדו עליהן במטלות, וכדומה) ועם חומר פתוח.
במקרה שלי (אני לא מתחייבת לגבי מרצים אחרים, הכרתי אחד שהיה נותן ציונים סתם - היה מציץ בעבודה בדף הפתיחה ונותן ציון), הציון שאני נותנת משקף את שווי העבודה/הבחינה.
הוא לא משקף את התלמיד בתור בן-אדם, אבל כן יש מתאם גבוה בין היכולת של התלמיד לבין הציון שלו. האינטליגנטים גם מקבלים ציונים גבוהים, ואלה שלא, מקבלים ציונים נמוכים.
הבעיות שאני רואה: לא יודעים לכתוב עברית (לא עולים חדשים). לא מבינים מה שקראו (בחומר שנתתי). לא מסוגלים להסיק מסקנות (ראו מה שכתב כבר רועי שרון על אינדוקציה, דדוקציה וכו'). ובמיוחד: לא יודעים איך לענות על השאלה ששאלתי. נגיד, אני יכולה לשאול אותם:
"לפי ספרה של ג'ין לידלוף, 'עקרון הרצף', מי מטפל בתינוקות ובילדים בחברת היקואנה?"
ולקבל תשובה שתסכם לי את החשיבות של ההנקה והחזקת הילד על הידיים, למשל.
האם על זה שאלתי? לא.
התשובה על השאלה שלי צריכה להיות משהו כמו "בחברת היקואנה כל השבט מטפל בילדים, וגם אפשר להגיד שהם זקוקים ל"טיפול" במשך זמן קצר מאוד. התינוק נמצא על אמו בחודשים הראשונים, צמוד אליה או יונק, אך גם על ילדים וילדות קטנים, המחזיקים תינוקות ומטפלים בהם, אבות, בני עשרה וכו'. מרגע שהתינוקות מתחילים לזחול הם זוחלים לחקור את השטח, וחוזרים לאמם רק לשם שינה או יניקה." וכן הלאה.
לא יאומן עד כמה התלמידים אינם יודעים איך לענות לעניין. הם יכולים לכתוב לי תשובה שלמה שאין בה כל זכר למה ששאלתי אותם עליו, שכולה סתם סיכום סתמי, מבולבל ולא שיטתי מתוך החומר שקראו, בלי קשר לשום שאלה.
לפי דעתי, זו התוצאה של השנים שבילו במערכת החינוך, שם לימדו אותם רק "להעתיק" ו"לסכם מהספר" ולמרוח משהו בתור תשובה. עוד סיבה למה לא לשלוח ילדים לבית הספר!
אני רואה בתופעה הזאת חלק מהעניין, שהם לא חושבים. הם לא יודעים מה זה "לחשוב". באיזה אביזר הם "קראו" את השאלה? איזה תהליך התחולל במוחם, שבסופו הוגשה לי עבודה שאין כל קשר בינה לבין השאלה, ולכן גם אני לא יכולה לתת עליה נקודות?
רציתי להבהיר לגבי ה"להיכשל בבחינה".
באוניב' ת"א אני לא נותנת בחינות, רק עבודות, בעיקרון. באוניברסיטה הפתוחה אין ברירה, זה מוכתב מלמעלה שבסוף הקורס תהיה בחינה, אז אני נותנת אותן די קלות (ממש לפי מה שהדגשנו באותו סמסטר, השאלות דומות לשאלות שהסטודנטים כבר עבדו עליהן במטלות, וכדומה) ועם חומר פתוח.
במקרה שלי (אני לא מתחייבת לגבי מרצים אחרים, הכרתי אחד שהיה נותן ציונים סתם - היה מציץ בעבודה בדף הפתיחה ונותן ציון), הציון שאני נותנת משקף את שווי העבודה/הבחינה.
הוא לא משקף את התלמיד בתור בן-אדם, אבל כן יש מתאם גבוה בין היכולת של התלמיד לבין הציון שלו. האינטליגנטים גם מקבלים ציונים גבוהים, ואלה שלא, מקבלים ציונים נמוכים.
הבעיות שאני רואה: לא יודעים לכתוב עברית (לא עולים חדשים). לא מבינים מה שקראו (בחומר שנתתי). לא מסוגלים להסיק מסקנות (ראו מה שכתב כבר רועי שרון על אינדוקציה, דדוקציה וכו'). ובמיוחד: לא יודעים איך לענות על השאלה ששאלתי. נגיד, אני יכולה לשאול אותם:
"לפי ספרה של ג'ין לידלוף, 'עקרון הרצף', מי מטפל בתינוקות ובילדים בחברת היקואנה?"
ולקבל תשובה שתסכם לי את החשיבות של ההנקה והחזקת הילד על הידיים, למשל.
האם על זה שאלתי? לא.
התשובה על השאלה שלי צריכה להיות משהו כמו "בחברת היקואנה כל השבט מטפל בילדים, וגם אפשר להגיד שהם זקוקים ל"טיפול" במשך זמן קצר מאוד. התינוק נמצא על אמו בחודשים הראשונים, צמוד אליה או יונק, אך גם על ילדים וילדות קטנים, המחזיקים תינוקות ומטפלים בהם, אבות, בני עשרה וכו'. מרגע שהתינוקות מתחילים לזחול הם זוחלים לחקור את השטח, וחוזרים לאמם רק לשם שינה או יניקה." וכן הלאה.
לא יאומן עד כמה התלמידים אינם יודעים איך לענות לעניין. הם יכולים לכתוב לי תשובה שלמה שאין בה כל זכר למה ששאלתי אותם עליו, שכולה סתם סיכום סתמי, מבולבל ולא שיטתי מתוך החומר שקראו, בלי קשר לשום שאלה.
לפי דעתי, זו התוצאה של השנים שבילו במערכת החינוך, שם לימדו אותם רק "להעתיק" ו"לסכם מהספר" ולמרוח משהו בתור תשובה. עוד סיבה למה לא לשלוח ילדים לבית הספר!
אני רואה בתופעה הזאת חלק מהעניין, שהם לא חושבים. הם לא יודעים מה זה "לחשוב". באיזה אביזר הם "קראו" את השאלה? איזה תהליך התחולל במוחם, שבסופו הוגשה לי עבודה שאין כל קשר בינה לבין השאלה, ולכן גם אני לא יכולה לתת עליה נקודות?