על ידי אלמונית* » 26 יוני 2004, 20:44
בעיה קטנה בענייני חברויות שכאלה.
אני עובדת במקום גדול עם הרבה בנות בגילאים שונים מ20 ועד 70.
אני לא חברה של כולן ויש לי גם כמה שנואות ושונאות, אבל בסה"כ נהנית מהאנשים והם ממני.
הבעהי היא בענייני פירגון. אני כזו שכשאני רואה משהו יפה, נעים, חמים אני מייד אומרת את דעתי. למשל אם מישהי נראית רעננה, או רכשה בגד שמחמיא לה, או רזתה או בכלל... אני מיד מפרגנת ובכיף. גם רבות מהן לפעמים באות אליי להראות לי רכישות שונות ושינויים מתוך ידיעה שאם משהו יפה אני אחמיא בהתלהבות גדולה.
כאשר מישהי נראית עייפה, שמנה או סתם לבושה לא לטעמי בדר"כ אני לא מעירה אלא אם ביקשו את דעתי וגם אז בצורה מאוד נחמדה.
בקיצור, בתחום הזה של פירגון זה בא לי טבעי.
העניין הוא שרבות מאותן מפורגנות לא מסוגלות לומר דבר וחצי טוב עליי. יש ימים שאני נראית זוועה ואז יש להן מה לומר, אבל בימים שאני מרגישה טוב, קונה ושמחה ברכישות מעניינות - שום כלום.
מאחר ואני כבר שנתיים במקום הזה אני מרגישה שזה כבר מתחיל לעצבן. אני לא חושבת שמדובר בצרות עין, כי ישנן נשים שהן מבוגרות ממני בהרבה או צעירות ממני שאין להן במה לקנא, מה גם שאין בי ייחוד מהסוג שמושך אש, סתם בחורה רגילה עם ימים טובים יותר או פחות.
בקיצור, זה גורם לי לעצור בעד עצמי מהלחמיא וגורם לאיזה טריז סמוי בינינו, לפחות מבחינתי. לא ממש אפשר לדבר איתן על זה כי הן לא ממש חברותקרובות שצריך לפתוח כל דבר, מצד שני, זה מקום שאני נוכחת בו יום יום שעות רבות, ודי נהנית בו. עניין האי פירגון צורם. זה מוכר למישהי?
בעיה קטנה בענייני חברויות שכאלה.
אני עובדת במקום גדול עם הרבה בנות בגילאים שונים מ20 ועד 70.
אני לא חברה של כולן ויש לי גם כמה שנואות ושונאות, אבל בסה"כ נהנית מהאנשים והם ממני.
הבעהי היא בענייני פירגון. אני כזו שכשאני רואה משהו יפה, נעים, חמים אני מייד אומרת את דעתי. למשל אם מישהי נראית רעננה, או רכשה בגד שמחמיא לה, או רזתה או בכלל... אני מיד מפרגנת ובכיף. גם רבות מהן לפעמים באות אליי להראות לי רכישות שונות ושינויים מתוך ידיעה שאם משהו יפה אני אחמיא בהתלהבות גדולה.
כאשר מישהי נראית עייפה, שמנה או סתם לבושה לא לטעמי בדר"כ אני לא מעירה אלא אם ביקשו את דעתי וגם אז בצורה מאוד נחמדה.
בקיצור, בתחום הזה של פירגון זה בא לי טבעי.
העניין הוא שרבות מאותן מפורגנות לא מסוגלות לומר דבר וחצי טוב עליי. יש ימים שאני נראית זוועה ואז יש להן מה לומר, אבל בימים שאני מרגישה טוב, קונה ושמחה ברכישות מעניינות - שום כלום.
מאחר ואני כבר שנתיים במקום הזה אני מרגישה שזה כבר מתחיל לעצבן. אני לא חושבת שמדובר בצרות עין, כי ישנן נשים שהן מבוגרות ממני בהרבה או צעירות ממני שאין להן במה לקנא, מה גם שאין בי ייחוד מהסוג שמושך אש, סתם בחורה רגילה עם ימים טובים יותר או פחות.
בקיצור, זה גורם לי לעצור בעד עצמי מהלחמיא וגורם לאיזה טריז סמוי בינינו, לפחות מבחינתי. לא ממש אפשר לדבר איתן על זה כי הן לא ממש חברותקרובות שצריך לפתוח כל דבר, מצד שני, זה מקום שאני נוכחת בו יום יום שעות רבות, ודי נהנית בו. עניין האי פירגון צורם. זה מוכר למישהי?