על ידי אליס_בארץ_המראה* » 25 אפריל 2005, 23:31
האם ניתן לשנות הסדרים חברתיים (שדרך אגב - חוצים גבולות אתניים ותרבותיים בצורה חד משמעית) שמבוססים על ביולוגיה כל כך דיכוטומית?
אני רוצה ברשותך להתייחס קודם כל דווקא לאספקט הזה של הדיון, כי הוא מכיל בתוכו רבות מהבעיות שהתיאוריה הפמיניסטית מצביעה עליהן. מה שאנחנו
תופסים כהבדלים ביולוגיים כל כך דיכוטומיים, כהגדרתך,
גם הוא תוצר של תפיסת עולם מסויימת. כמובן, אני לא מתכוונת כאן להריון, לידה והנקה. כל מי שיש לו עיניים בראש מכיר בהבדל הזה (וגם רוב הוגות הגל הראשון הכירו בו, אגב). אני מדברת על הנחות נסתרות, מתחת לפני השטח. ההנחות שמשמשות ככלים לדיכוי נשים וכתירוץ לאי-שוויון מגדרי.
למשל, ההוכחה
המדעית על הבדלים בין מבנה המוח של נשים וגברים. לכאורה יש כאן עוד שוני ביולוגי שאין מה להתווכח אתו או עליו. גברים מוכשרים יותר ל(כך וכך) ונשים מוכשרות יותר ל(כך, שהוא תמיד - כמה מעניין - פחות ונחות מ"כך וכך").
אבל השאלות שהמדענים/יות שואלים, והדרכים שבהם הם/ן עונים עליהן, הן כולות תלויות התניות חברתיות. ואגב,
גם התשובות כך.
בהנתן כי עד לא מזמן (כלומר, עד תחילת המאה העשרים או עמוק לתוכה) גרסה האמת המדעית כי מוחן של נשים קטן מזה של גברים (אמת בלתי נתנת להפרכה, אגב), כי נשים אינן מסוגלות ללימודים גבוהים כי מערכת הדם שלהן אינה מסוגלת לספק די דם למוח ולשחלות בו זמנית, כי נשים סובלות ממחלה ושמה 'היסטריה' הנגרמת כתוצאה מתזוזת הרחם כלפי מעלה ועקב כך הפרעה בדרכי הנשימה - בהנתן כל זה, מי מבטיח לי שמה שהמדע של היום מגדיר כ"מוח נשי" הוא לא הבדיחה המצחיקה של מחר?
ואם אינני יכולה לשים מבטחי בשום הגדרה - כי כל הגדרה תהיה פועל יוצא של הנחות, אמונות, ראיית עולם ומשאלות הלב של מישהו (בדרך כלל נציג של מי ששולט ב
שדות הכוח העיקרים_), אני מרשה לעצמי להיות חשדנית מאד ביחס ל _ביולוגיה כל כך דיכוטומית.
ועוד יותר מזה, אני חשדנית מאד, מאד, כשהנושא מגיע להבדלים המגדריים (תודה ל
מ י כ ל על הטעמת ההבדל בין מין למגדר).
באופן פשטני, עד סימון דה בובאר תבעו פמיניסטיות שוויון מתוך השקפה ליבראלית קלאסית: נשים הן יצורי אנוש שזכאיות לזכויות בסיסיות בדומה לגברים (חיים, חירות, קנין וכל חבילת הזכויות הליבראלית המסורתית).
רבות מהפמיניסטיות שכתבו בשנות השישים ואילך לא תבעו שוויון על בסיס "האמנה החברתית" הליבראלית הקלאסית. הן מכירות בהבדל בין המינים
דוגמא מצויינת להשתנות השיח, לדעתי. בתקופה שבה גברים נאבקו על שוויון, הרחבה מקסימלית של זכויות האזרח וערכים ליברליים אחרים, נאבקו על כך גם נשים. השיח השולט היה שיח הזכויות הליברליות, ונשים זיהו כי משהו נשלל מהן על פי הערכים הללו - וקמו לבקש את מה שנשלל. כיוון שפעלו במסגרת השיח הזה (וכיוון שרוב הפעילות הגיעו ממעמד מאד מסויים), הן יכלו לנסח את תביעותהן רק בשפתו. אי אפשר לבקש משהו שעוד לא נוסח, שעוד לא קיים (חסרונו מורגש אולי בעיננו, אבל הוא לא קיים בעולמן). זכויות ליברליות היו (לאחרים) וזה מה שהן דרשו.
אני מתעכבת על הנקודה הזו רק כי קצת מפריעה לי הגישה הזו כלפי נשות הגל הראשון. לא ניתן לתאר כמה אומץ היה דרוש להן כדי לפרוץ את גבולות עולמן ולבקש את מה שהיום נחשב כזכות כה טבעית, שאנו מזלזלות בה. כן, הדרישות שלהן היו מוגבלות ותפיסת עולמן שונה וצרה משלנו. אבל כך גם יראו אותנו הצאצאיות שלנו בעוד 200 שנה.
וכמו שכתבתי לך בדף שלך, בשורה התחתונה, הגל הראשון הצליח, והשני נכשל. הראשון השיג את מטרותיו המוגבלות. השני השית על נשים לא רק עבודה כפולה באופן רשמי (תעבדי בחוץ, וגם בבית, תביאי ילדים ותנהלי את העולם ותהיי סופרוומן ושלא תראי סימני שבירה, גם לא של הציפורניים המטופחות שלך) - הוא השית עליהן עבדות פנימית. נשים כיום בטוחות שהן כישלון אם הן לא מצליחות להשיג את כל הנ"ל - או ליצור לעצמן (ולאחרים) את האשליה שהן משיגות זאת. הגל השני הביא הרבה סבל לעולם (ועוד לא התחלתי לדבר על סבלן של נשות העולם השלישי, שדינן לעזור לנשות העולם הראשון לממש את התביעות המטורפות האלה תוך נטישת ילדיהן שלהן).
הדבר היחיד שניתן לומר בזכותו של הגל השני הוא שהוא הרחיב את גבולות ההבנה והמודעות שלנו לצורות הסמויות והעמידות יותר של הדיכוי, וזה לא מעט (כמו שפירטה
ב דחילו)
אני לא בטוחה בכלל שמה שקיים כי הוא "טבעי" (בהקשר שלנו - הבדלים ביולוגיים בין נשים וגברים), ראוי להמשיך ולהתקיים.
האמת היא שלא הבנתי כל כך למה את מתכוונת. את מתכוונת לשינוי כולל של התפקידים המגדריים? תוכלי להרחיב?
[u]האם ניתן לשנות הסדרים חברתיים (שדרך אגב - חוצים גבולות אתניים ותרבותיים בצורה חד משמעית) שמבוססים על ביולוגיה כל כך דיכוטומית?[/u]
אני רוצה ברשותך להתייחס קודם כל דווקא לאספקט הזה של הדיון, כי הוא מכיל בתוכו רבות מהבעיות שהתיאוריה הפמיניסטית מצביעה עליהן. מה שאנחנו [b]תופסים[/b] כהבדלים ביולוגיים כל כך דיכוטומיים, כהגדרתך, [b]גם הוא[/b] תוצר של תפיסת עולם מסויימת. כמובן, אני לא מתכוונת כאן להריון, לידה והנקה. כל מי שיש לו עיניים בראש מכיר בהבדל הזה (וגם רוב הוגות הגל הראשון הכירו בו, אגב). אני מדברת על הנחות נסתרות, מתחת לפני השטח. ההנחות שמשמשות ככלים לדיכוי נשים וכתירוץ לאי-שוויון מגדרי.
למשל, ההוכחה [b]המדעית[/b] על הבדלים בין מבנה המוח של נשים וגברים. לכאורה יש כאן עוד שוני ביולוגי שאין מה להתווכח אתו או עליו. גברים מוכשרים יותר ל(כך וכך) ונשים מוכשרות יותר ל(כך, שהוא תמיד - כמה מעניין - פחות ונחות מ"כך וכך").
אבל השאלות שהמדענים/יות שואלים, והדרכים שבהם הם/ן עונים עליהן, הן כולות תלויות התניות חברתיות. ואגב, [b]גם התשובות[/b] כך.
בהנתן כי עד לא מזמן (כלומר, עד תחילת המאה העשרים או עמוק לתוכה) גרסה האמת המדעית כי מוחן של נשים קטן מזה של גברים (אמת בלתי נתנת להפרכה, אגב), כי נשים אינן מסוגלות ללימודים גבוהים כי מערכת הדם שלהן אינה מסוגלת לספק די דם למוח ולשחלות בו זמנית, כי נשים סובלות ממחלה ושמה 'היסטריה' הנגרמת כתוצאה מתזוזת הרחם כלפי מעלה ועקב כך הפרעה בדרכי הנשימה - בהנתן כל זה, מי מבטיח לי שמה שהמדע של היום מגדיר כ"מוח נשי" הוא לא הבדיחה המצחיקה של מחר?
ואם אינני יכולה לשים מבטחי בשום הגדרה - כי כל הגדרה תהיה פועל יוצא של הנחות, אמונות, ראיית עולם ומשאלות הלב של מישהו (בדרך כלל נציג של מי ששולט ב [u]שדות הכוח העיקרים_), אני מרשה לעצמי להיות חשדנית מאד ביחס ל _ביולוגיה כל כך דיכוטומית[/u].
ועוד יותר מזה, אני חשדנית מאד, מאד, כשהנושא מגיע להבדלים המגדריים (תודה ל [po]מ י כ ל[/po] על הטעמת ההבדל בין מין למגדר).
[u]באופן פשטני, עד סימון דה בובאר תבעו פמיניסטיות שוויון מתוך השקפה ליבראלית קלאסית: נשים הן יצורי אנוש שזכאיות לזכויות בסיסיות בדומה לגברים (חיים, חירות, קנין וכל חבילת הזכויות הליבראלית המסורתית).[/u]
[u]רבות מהפמיניסטיות שכתבו בשנות השישים ואילך לא תבעו שוויון על בסיס "האמנה החברתית" הליבראלית הקלאסית. הן מכירות בהבדל בין המינים[/u]
דוגמא מצויינת להשתנות השיח, לדעתי. בתקופה שבה גברים נאבקו על שוויון, הרחבה מקסימלית של זכויות האזרח וערכים ליברליים אחרים, נאבקו על כך גם נשים. השיח השולט היה שיח הזכויות הליברליות, ונשים זיהו כי משהו נשלל מהן על פי הערכים הללו - וקמו לבקש את מה שנשלל. כיוון שפעלו במסגרת השיח הזה (וכיוון שרוב הפעילות הגיעו ממעמד מאד מסויים), הן יכלו לנסח את תביעותהן רק בשפתו. אי אפשר לבקש משהו שעוד לא נוסח, שעוד לא קיים (חסרונו מורגש אולי בעיננו, אבל הוא לא קיים בעולמן). זכויות ליברליות היו (לאחרים) וזה מה שהן דרשו.
אני מתעכבת על הנקודה הזו רק כי קצת מפריעה לי הגישה הזו כלפי נשות הגל הראשון. לא ניתן לתאר כמה אומץ היה דרוש להן כדי לפרוץ את גבולות עולמן ולבקש את מה שהיום נחשב כזכות כה טבעית, שאנו מזלזלות בה. כן, הדרישות שלהן היו מוגבלות ותפיסת עולמן שונה וצרה משלנו. אבל כך גם יראו אותנו הצאצאיות שלנו בעוד 200 שנה.
וכמו שכתבתי לך בדף שלך, בשורה התחתונה, הגל הראשון הצליח, והשני נכשל. הראשון השיג את מטרותיו המוגבלות. השני השית על נשים לא רק עבודה כפולה באופן רשמי (תעבדי בחוץ, וגם בבית, תביאי ילדים ותנהלי את העולם ותהיי סופרוומן ושלא תראי סימני שבירה, גם לא של הציפורניים המטופחות שלך) - הוא השית עליהן עבדות פנימית. נשים כיום בטוחות שהן כישלון אם הן לא מצליחות להשיג את כל הנ"ל - או ליצור לעצמן (ולאחרים) את האשליה שהן משיגות זאת. הגל השני הביא הרבה סבל לעולם (ועוד לא התחלתי לדבר על סבלן של נשות העולם השלישי, שדינן לעזור לנשות העולם הראשון לממש את התביעות המטורפות האלה תוך נטישת ילדיהן שלהן).
הדבר היחיד שניתן לומר בזכותו של הגל השני הוא שהוא הרחיב את גבולות ההבנה והמודעות שלנו לצורות הסמויות והעמידות יותר של הדיכוי, וזה לא מעט (כמו שפירטה [po]ב דחילו[/po])
[u]אני לא בטוחה בכלל שמה שקיים כי הוא "טבעי" (בהקשר שלנו - הבדלים ביולוגיים בין נשים וגברים), ראוי להמשיך ולהתקיים.[/u]
האמת היא שלא הבנתי כל כך למה את מתכוונת. את מתכוונת לשינוי כולל של התפקידים המגדריים? תוכלי להרחיב?