תודה לך פילונית על פתיחת הדף הנפלא הזה.
הוא עורר בי מחשבות טובות רבות,
ותחושות מופלאות,
בדומה למה שמעורר בך החיבוק הדמיוני עם המכר שלך.
מפנטזת לי את הפנטזיות שלך, מקווה שזה בסדר מצידך.
וזהו הנתיב דרכו קיבלתי את אשר כתבת:
_אני יודעת שפנטזיות זה נורמלי אבל עד עכשיו ייחסתי את הנורמליות בעיקר לפנטזיות מיניות
ולכן זה מטריד אותי במיוחד._
פנטזיה היא פנטזיה. מינית, אפלטונית, עסקית, גברית, נשית.
כשאפסיק לתת להן תוויות של "טובה", "רעה", "מקובלת", "טבעית","בסדר","לא בסדר" -
אתפנה להביט בשורש שלהן, בתחושה הטובה שהן נותנות,
ואנתב את התחושה הטובה הזאת של הפתיחות והאינטימיות והחיבוק בתוך ביתי,
עם מי שבחרתי ועדיין בוחרת לחלוק את חיי.
לא כי אני חוששת שיקרה משהו ביני לבין המכר, אלא כי אני חוששת שזה יגרום להחלשות של האינטימיות ביני לבין אישי
עצם המחשבה על העירעור - מעררת את ביטחונה של הזוגיות.
כשאדע בודאות שהפנטזיה היא שלי, ולא אני של הפנטזיה - לא יהיה לה שום כוח עלי.
אלהלילה אומרת:
גם אין רע במימוש הפנטזיות
אמר פעם מישהו:
בעולם ישנם שני סוגים עיקריים של תסכול:
הראשון הוא לא לקבל את מה שייחלנו לו,
והשני - לקבל
בדיוק את מה שייחלנו לו.
מה גם מימוש הפנטזיה לא פותר את תופעת ה"פנטזיה".
יבואו אחרות.
אין כל צורך להסחף "עד הסוף" עם כל מחשבה סבוכה שמטרידה את מוחינו הקדוח,
רק כדי לבדוק/להוכיח שכל העולם טועה וזוגיות זה פאסה,
כי רוב הסיכויים שבסוף כל הפולניות יהנהנו בראשן ויכריזו בשביעות רצון "אמרנו לך!"
הבחור באמת קצת קצת מזכיר מישהו שהייתי די מאוהבת בו פעם פעם מזמן, וזה לא התממש כי הוא לא היה מעוניין.
הגעגוע הוא למשהו שגם ככה לא היה לך. למשהו שיכל להתממש, אבל הוא לא.
האם את מבקשת אותו כדי להזכר איך זה להתגעגע, איך זה להתרגש?
אם כן, תברכי על זה שחזרת להתרגש, כי זאת ההזדמנות שלך להסתכל גם על אישך באור חדש,
לגלות
אצלו את העמקים שעדיין לא הכרת ואולי כבר לא עניין אותך להכיר.
גם בתוכו יש את הדמות הזאת של הנער הנשגב, זה שעדיין לא כבשת אותו.
האם תסכימי לעורר אותו?
כתוב בשיר השירם:
עַד שֶׁמָּצָאתִי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; אֲחַזְתִּיו, וְלֹא אַרְפֶּנּוּ
האם תסכימי לראות עד כמה באמת רוצה רק אותו?
שלחתי לבעלי SMS שאני אוהבת אותו
עשית לי חשק לחבק והשקיע
תודה
תודה לך פילונית על פתיחת הדף הנפלא הזה.
הוא עורר בי מחשבות טובות רבות,
ותחושות מופלאות,
בדומה למה שמעורר בך החיבוק הדמיוני עם המכר שלך.
מפנטזת לי את הפנטזיות שלך, מקווה שזה בסדר מצידך.
וזהו הנתיב דרכו קיבלתי את אשר כתבת:
_אני יודעת שפנטזיות זה נורמלי אבל עד עכשיו ייחסתי את הנורמליות בעיקר לפנטזיות מיניות
ולכן זה מטריד אותי במיוחד._
פנטזיה היא פנטזיה. מינית, אפלטונית, עסקית, גברית, נשית.
כשאפסיק לתת להן תוויות של "טובה", "רעה", "מקובלת", "טבעית","בסדר","לא בסדר" -
אתפנה להביט בשורש שלהן, בתחושה הטובה שהן נותנות,
ואנתב את התחושה הטובה הזאת של הפתיחות והאינטימיות והחיבוק בתוך ביתי,
עם מי שבחרתי ועדיין בוחרת לחלוק את חיי.
[u]לא כי אני חוששת שיקרה משהו ביני לבין המכר, אלא כי אני חוששת שזה יגרום להחלשות של האינטימיות ביני לבין אישי[/u]
עצם המחשבה על העירעור - מעררת את ביטחונה של הזוגיות.
כשאדע בודאות שהפנטזיה היא שלי, ולא אני של הפנטזיה - לא יהיה לה שום כוח עלי.
אלהלילה אומרת:
[u]גם אין רע במימוש הפנטזיות[/u]
אמר פעם מישהו:
בעולם ישנם שני סוגים עיקריים של תסכול:
הראשון הוא לא לקבל את מה שייחלנו לו,
והשני - לקבל [b]בדיוק[/b] את מה שייחלנו לו.
מה גם מימוש הפנטזיה לא פותר את תופעת ה"פנטזיה".
יבואו אחרות.
אין כל צורך להסחף "עד הסוף" עם כל מחשבה סבוכה שמטרידה את מוחינו הקדוח,
רק כדי לבדוק/להוכיח שכל העולם טועה וזוגיות זה פאסה,
כי רוב הסיכויים שבסוף כל הפולניות יהנהנו בראשן ויכריזו בשביעות רצון "אמרנו לך!"
[u]הבחור באמת קצת קצת מזכיר מישהו שהייתי די מאוהבת בו פעם פעם מזמן, וזה לא התממש כי הוא לא היה מעוניין.[/u]
הגעגוע הוא למשהו שגם ככה לא היה לך. למשהו שיכל להתממש, אבל הוא לא.
האם את מבקשת אותו כדי להזכר איך זה להתגעגע, איך זה להתרגש?
אם כן, תברכי על זה שחזרת להתרגש, כי זאת ההזדמנות שלך להסתכל גם על אישך באור חדש,
לגלות [b]אצלו[/b] את העמקים שעדיין לא הכרת ואולי כבר לא עניין אותך להכיר.
גם בתוכו יש את הדמות הזאת של הנער הנשגב, זה שעדיין לא כבשת אותו.
האם תסכימי לעורר אותו?
כתוב בשיר השירם:
עַד שֶׁמָּצָאתִי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; אֲחַזְתִּיו, וְלֹא אַרְפֶּנּוּ
האם תסכימי לראות עד כמה באמת רוצה רק אותו?
שלחתי לבעלי SMS שאני אוהבת אותו :-)
[url=http://www.youtube.com/watch?v=B0A3Ku9m960.]עשית לי חשק לחבק והשקיע[/url]
תודה