פנטזיות אפלטוניות

שליחת תגובה

הדעה מתחלפת - האדם לא
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: פנטזיות אפלטוניות

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פלוניפיתה* » 26 יוני 2011, 16:46

ממ.. מעניין מאד. אז אולי זה היה משהו תקופתי / נקודתי שקשור למצבך הרגשי וחוסרים כאלה או אחרים .. ולא איזה קשר נשמתי מגלגול אחר.

בכל מקרה, אם רווח לך אז זה הכי חשוב :-)

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 26 יוני 2011, 10:30

חוזרת לעדכן אחרי הרבה זמן -
באותה התקופה סיפרתי לבן הזוג בכנות על הרגשות המוזרים כלפי אותו בחור...
הוא קצת נלחץ ואמר לי שאני אחליט מה טוב לי והוא יקבל כל בחירה... עד אותו הרגע הוא לא תפס את אותו בחור כאיום... הוא היה בטוח שזו חיבה אפלטונית לגמרי... כשאמרתי לו שאני כן יכולה לחשוב מעט על דברים מעבר, אז הוא כבר הרגיש שזה רציני יותר.
אפילו חשבתי כל מיני דברים כמו שבא לי להעביר לילה אחד עם הבחור... (לא סקס. לא יודעת מה כן). אפילו רציתי לקבל לזה סוג של אישור מבן הזוג.
דיברנו טיפה על האופציה של יחסים פתוחים... הוא אמר שזה לא מתאים לו. האמת, נראה לי שזה גם לא מתאים לי, אבל זה היה נותן לי לגיטימציה לעניין הספציפי הזה.
בכל מקרה, חודש אחרי זה אותו בחור עזב את הארץ, נפרדנו בחיבוק קל ו...
כעבור כמה שבועות ... הכל (=הרגשות שלי) נעלם כלא היה... ! אנחנו גם לא שומרים על שום קשר.
אני עדיין מדי פעם נזכרת בו, במיוחד כשאני מרגישה בודדה וקצת "מרדנית" כלפי בן הזוג... אבל זה קורה פחות ופחות.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 04 נובמבר 2009, 00:16

בהצלחה במה שתבחרי שטוב לך,
אני מבינה מדוע את מתרחקת מהדף ולכן לא אשיב לנקודה החדשה שהעלית.
באמת , כל טוב.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 04 נובמבר 2009, 00:16

בהצלחה במה שתבחרי שטוב לך,
אני מבינה מדוע את מתרחקת מהדף ולכן לא אשיב לנקודה החדשה שהעלית.
באמת , כל טוב.
}בנת*
תודה רבה על דברייך הנעימים
אני מסכימה שאי אפשר להדחיק את הפנטזיות, ואם כן, זה בטוח יתבטא בצורה אחרת, בעייתית יותר...

באמת יש לי נטייה לראות בבנזוגי את הכל - המאהב, החבר הכי טוב, דמות אבהית, מורה, תלמיד, וכו' ...
ואני נוטה לצפות שכל הצרכים שלי (אינטלקטואליים, רגשיים, מיניים) יסופקו על ידו,
ותכלס זה באמת הרבה... אז בשביל זה באמת יש חברות וידידים

אני לא חושבת שהייתי מרגישה אשמה אם הפנטזיות היו על חברות. אבל איכשהו אני תמיד העדפתי ידידות עם גברים
כי איתם אני מדברת ונפתחת בצורה שונה...
יש לי חברות מאוד מאוד טובות ואני גם מדברת איתן על דברים ממש אישיים
אבל בזמן האחרון אני יותר "בתוך הזוגיות" ושם אני הכי פתוחה, עם החברות זה אחרת... פעם הייתי יותר קרובה לחברות.

ניסיתי לחשוב מה יש בבחור שאין בבן זוגי,מה שמצחיק זה שאני לא מכירה את הבחור מספיק טוב כדי ממש לדעת.
הוא פשוט אחר...

יערה
האם את חושבת כך בנוגע לכל סוגי הפנטזיות?
אני לא חושבת שזה טוב להדחיק את הפנטזיות בכח. וכמו שלבנת כתבה, זה רק יכול ללבות את המצב הזה עוד יותר.
אני לא יכולה להפסיק להיפגש עם המכר כי אנחנו עובדים יחד.
מה שכן, הוא עוזב עוד חודשיים בערך ואז אני כנראה לא אראה אותו שוב.

אהבת עולם
תודה שהגעת וכתבת! @}

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פלוני_אלמונית* » 03 נובמבר 2009, 14:39

נילי
אכן לא עניתי בפירוש על תגובתך האחרונה ואני מתנצלת
לא כל כך ידעתי מה לענות אבל חשבתי על דברייך הרבה.
אני מכירה את מושג ההתקה והאמת שאפשר לומר שזה קצת כמו התאהבות כזו של פציינט בפסיכולוג
אבל לא בדיוק.
בקשר לקשר מגלגול קודם אז באמת במעלה הדף הועלתה האפשרות הזו ואולי יש בזה משהו. אני קצת מפחדת להתעמק בזה כי מה אם אני אגלה ש...

ובינתיים החלטתי להתרחק מהדף
כי אני גם מרגישה שבעצם כתיבת הדף אני לא ישרה עם בן זוגי.
אני מרגישה כל כך מוזר... החורף גורם לי להרגיש עוד יותר מוזר עם כל המצב הזה
אתמול דיברתי עם בן זוגי על זה שאני חושבת על גברים אחרים בזמן האחרון
לא ממש הגענו לשום מסקנה...

<פילונית>

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פלוני_אלמונית* » 03 נובמבר 2009, 14:39

נילי
אכן לא עניתי בפירוש על תגובתך האחרונה ואני מתנצלת
לא כל כך ידעתי מה לענות אבל חשבתי על דברייך הרבה.
אני מכירה את מושג ההתקה והאמת שאפשר לומר שזה קצת כמו התאהבות כזו של פציינט בפסיכולוג
אבל לא בדיוק.
בקשר לקשר מגלגול קודם אז באמת במעלה הדף הועלתה האפשרות הזו ואולי יש בזה משהו. אני קצת מפחדת להתעמק בזה כי מה אם אני אגלה ש...

ובינתיים החלטתי להתרחק מהדף
כי אני גם מרגישה שבעצם כתיבת הדף אני לא ישרה עם בן זוגי.
אני מרגישה כל כך מוזר... החורף גורם לי להרגיש עוד יותר מוזר עם כל המצב הזה
אתמול דיברתי עם בן זוגי על זה שאני חושבת על גברים אחרים בזמן האחרון
לא ממש הגענו לשום מסקנה...

<פילונית>

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 03 נובמבר 2009, 13:14

לא משהו מיוחד.
סתם תחושה שאת מתעלמת ממה שכתוב (על ידי) , אולי אני טועה.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 03 נובמבר 2009, 13:14

לא משהו מיוחד.
סתם תחושה שאת מתעלמת ממה שכתוב (על ידי) , אולי אני טועה.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פלונית_אלמונית* » 03 נובמבר 2009, 08:50

נילי
למה את מתכוונת?

(פילונית )

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פלונית_אלמונית* » 03 נובמבר 2009, 08:50

נילי
למה את מתכוונת?

(פילונית )

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 02 נובמבר 2009, 21:32

פילונית,
ניסיתי ליצור כאן איזושהי תקשורת איתך בעניין שהעליתאבל משום מה זה לא עלה יפה.
בכל אופן, כל טוב ובהצלחה
נילי.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 02 נובמבר 2009, 21:32

פילונית,
ניסיתי ליצור כאן איזושהי תקשורת איתך בעניין שהעליתאבל משום מה זה לא עלה יפה.
בכל אופן, כל טוב ובהצלחה
נילי.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נועה* » 02 נובמבר 2009, 16:18

אני רוצה להתחזק במחויבות לאישי ולתעל את הרגשות שעלו בי כלפי המכר הזה לחיזוק הזוגיות
בהצלחה!!!!

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נועה* » 02 נובמבר 2009, 16:18

אני רוצה להתחזק במחויבות לאישי ולתעל את הרגשות שעלו בי כלפי המכר הזה לחיזוק הזוגיות
בהצלחה!!!!

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 02 נובמבר 2009, 13:09

אני רוצה לומר שאני מתרחקת עכשיו מהדף הזה
אני רוצה להתחזק במחויבות לאישי ולתעל את הרגשות שעלו בי כלפי המכר הזה לחיזוק הזוגיות
איכשהו אני פחות מתרגשת מאישי בזמן האחרון וזה בעייתי, אני רוצה להחזיר את ההתרגשות
אני רוצה להתחתן איתו ביום מן הימים אבל אם כבר עכשיו זה לא מרגש...

קראתי בדף של סקר לנשים מעל גיל 30 וקצת התעצבתי שלא "השתוללתי" מספיק לפני שנכנסתי לזוגיות הזו.
אני פשוט צריכה ריגושים וחידוש בזוגיות ולא יודעת איך להגיע לזה
ואולי באמת משם מגיעות כל המחשבות על הבחור האחר...
הוא ממש ממש חמוד ואני רק מחבבת אותו יותר ויותר.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 02 נובמבר 2009, 13:09

אני רוצה לומר שאני מתרחקת עכשיו מהדף הזה
אני רוצה להתחזק במחויבות לאישי ולתעל את הרגשות שעלו בי כלפי המכר הזה לחיזוק הזוגיות
איכשהו אני פחות מתרגשת מאישי בזמן האחרון וזה בעייתי, אני רוצה להחזיר את ההתרגשות
אני רוצה להתחתן איתו ביום מן הימים אבל אם כבר עכשיו זה לא מרגש...

קראתי בדף של סקר לנשים מעל גיל 30 וקצת התעצבתי שלא "השתוללתי" מספיק לפני שנכנסתי לזוגיות הזו.
אני פשוט צריכה ריגושים וחידוש בזוגיות ולא יודעת איך להגיע לזה
ואולי באמת משם מגיעות כל המחשבות על הבחור האחר...
הוא ממש ממש חמוד ואני רק מחבבת אותו יותר ויותר.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 29 אוקטובר 2009, 23:25

אם הייתי יותר רוחנית, רוחניקית או משהו,
הייתי אומרת שזה משהו ששייך לקשר שלכם מהגילגול הקודם . או אחד לפניו..

זה באמת נשמע משהו מאד מסקרן ושונה ממשיכה "רגילה" או-
יש מצב שנקרא התקה , אני חושבת, שזו סיטואציה פסיכולוגית שבה מסבים רגש אחד לאחר, למשל בשל רצון תת-מודע לעדן או "לתרבת" את הרגשות המקוריים.

ליל ה טוב.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 29 אוקטובר 2009, 23:25

אם הייתי יותר רוחנית, רוחניקית או משהו,
הייתי אומרת שזה משהו ששייך לקשר שלכם מהגילגול הקודם . או אחד לפניו..

זה באמת נשמע משהו מאד מסקרן ושונה ממשיכה "רגילה" או-
יש מצב שנקרא התקה , אני חושבת, שזו סיטואציה פסיכולוגית שבה מסבים רגש אחד לאחר, למשל בשל רצון תת-מודע לעדן או "לתרבת" את הרגשות המקוריים.

ליל ה טוב.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 אוקטובר 2009, 21:27

(זו פילונית ממחשב אחר)

נילי, אני חושבת שזה לגמרי הגיוני להימשך לעוד גברים.
השאלה איך לחיות עם המשיכה הזו וגם עם ההחלטה על מחויבות ומונוגמיות

חייבת לזוז מהמחשב
אני חושבת היום הרבה על הבחור... אני יודעת שהוא בודד ובא לי לחבק אותו.
אוף יש לי את המשיכה הזו לבחורים בודדים.
אני בעצמי כזו.
אני מנסה לחשוב אם יש פה משהו שהוא יותר מאפלטוני. אני מנסה לדמיין נגיד לחיות איתו, ולא, לא רוצה.
אני רוצה לעשות ילדים עם אהובי ולחיות איתו, זה כל כך כיף. (עם הרבה אתגרים כמובן)
לא רוצה סקס עם הבחור.
אבל רוצה לחבק אותו חזק חזק. ולבכות על כתפו (מה יש לי לבכות, הכל בסדר!)

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פלוני_אלמונית* » 29 אוקטובר 2009, 21:27

(זו פילונית ממחשב אחר)

נילי, אני חושבת שזה לגמרי הגיוני להימשך לעוד גברים.
השאלה איך לחיות עם המשיכה הזו וגם עם ההחלטה על מחויבות ומונוגמיות

חייבת לזוז מהמחשב
אני חושבת היום הרבה על הבחור... אני יודעת שהוא בודד ובא לי לחבק אותו.
אוף יש לי את המשיכה הזו לבחורים בודדים.
אני בעצמי כזו.
אני מנסה לחשוב אם יש פה משהו שהוא יותר מאפלטוני. אני מנסה לדמיין נגיד לחיות איתו, ולא, לא רוצה.
אני רוצה לעשות ילדים עם אהובי ולחיות איתו, זה כל כך כיף. (עם הרבה אתגרים כמובן)
לא רוצה סקס עם הבחור.
אבל רוצה לחבק אותו חזק חזק. ולבכות על כתפו (מה יש לי לבכות, הכל בסדר!)

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 29 אוקטובר 2009, 19:33

יער ה , פילונית, תודה בעד העידוד.(-:

היה לי נחמד וגם משעשע (במובן החיובי) לקרוא על ה- 25 שנה של נישואין ושנת חופש אחרי תקופה זו.
תחושת השעשוע הגיעה בעקבות כך שבדר"כ אחרי 25 שנה, אנו כבר לא כ"כ צעירים, יפים ורעננים, ולא תמיד בקטע של "הגיוון".
אני באופן אישי חשה כיצד הגיל ה"מבוגר" בפתח ושאני רוצה לטעום ממשהו שונה בעודי צעירה, או לפחות נראית צעירה. אבל זה משהו מאד אישי,
אני בטוחה שזו לא תחושה אוניברסלית אלא של נשים מסויימות, רבות או מעטות- זאת איני יודעת.

השחיקה התחילה אצלי, בערך , (ואז לא ידעתי שזו שחיקה) , אחרי כשנתיים לידת הילד הראשון, שנים לא מעטות אחרי הנישואין.
היו כמה שנים של "תרדמת" והתרכזות בחיים עצמם, בזוגיות, ילדים, ואחרי לידה נוספת זה צבר תעוצה,
ועתה ברור לי שזו " השחיקה" הנודעת לשימצה \-:

את בן זוגי אני אוהבת עד מאד, בלי קשר לכלום. אהבת אמת.
אבל האם זה הגיוני להימשך (פיסית, או נפשית- אולי כמו במיקרה של פילונית. אנא תקני אותי בטעותי) רק לאדם אחד במשך שנים רבות, למרות האהבה אליו??
ייתכן ששחיקה היא מנת חלקם של חלק מן האנשים בלבד. עובדה שלבעלי אין את המחלה הזו.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 29 אוקטובר 2009, 19:33

יער ה , פילונית, תודה בעד העידוד.(-:

היה לי נחמד וגם משעשע (במובן החיובי) לקרוא על ה- 25 שנה של נישואין ושנת חופש אחרי תקופה זו.
תחושת השעשוע הגיעה בעקבות כך שבדר"כ אחרי 25 שנה, אנו כבר לא כ"כ צעירים, יפים ורעננים, ולא תמיד בקטע של "הגיוון".
אני באופן אישי חשה כיצד הגיל ה"מבוגר" בפתח ושאני רוצה לטעום ממשהו שונה בעודי צעירה, או לפחות נראית צעירה. אבל זה משהו מאד אישי,
אני בטוחה שזו לא תחושה אוניברסלית אלא של נשים מסויימות, רבות או מעטות- זאת איני יודעת.

השחיקה התחילה אצלי, בערך , (ואז לא ידעתי שזו שחיקה) , אחרי כשנתיים לידת הילד הראשון, שנים לא מעטות אחרי הנישואין.
היו כמה שנים של "תרדמת" והתרכזות בחיים עצמם, בזוגיות, ילדים, ואחרי לידה נוספת זה צבר תעוצה,
ועתה ברור לי שזו " השחיקה" הנודעת לשימצה \-:

את בן זוגי אני אוהבת עד מאד, בלי קשר לכלום. אהבת אמת.
אבל האם זה הגיוני להימשך (פיסית, או נפשית- אולי כמו במיקרה של פילונית. אנא תקני אותי בטעותי) רק לאדם אחד במשך שנים רבות, למרות האהבה אליו??
ייתכן ששחיקה היא מנת חלקם של חלק מן האנשים בלבד. עובדה שלבעלי אין את המחלה הזו.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 29 אוקטובר 2009, 11:01

חשבתי עכשיו עוד קצת
ונראה לי שבמקרה הספציפי הזה העניין הוא פחות בזוגיות שלי ושל אהובי
אלא דווקא בחיבור שביני לבין המכר שלי
כי זה אף פעם לא קרה לי , אני ממש שומרת תמיד על סוג של דיסטנס עם ידידים
ואף פעם לא הרגשתי משהו כזה.

נכון שיש פה גם עניין של קצת שחיקה בזוגיות וכו', אבל זה לא רק זה...

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 29 אוקטובר 2009, 11:01

חשבתי עכשיו עוד קצת
ונראה לי שבמקרה הספציפי הזה העניין הוא פחות בזוגיות שלי ושל אהובי
אלא דווקא בחיבור שביני לבין המכר שלי
כי זה אף פעם לא קרה לי , אני ממש שומרת תמיד על סוג של דיסטנס עם ידידים
ואף פעם לא הרגשתי משהו כזה.

נכון שיש פה גם עניין של קצת שחיקה בזוגיות וכו', אבל זה לא רק זה...

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 29 אוקטובר 2009, 09:33

קצת עניין
למה את מתכוונת "כבר חולמת עליו"
על החופש מהזוגיות ? או על הבחור ?

אני לא יודעת אם הרעיון של חופש הוא כל כך טוב . במיוחד אם רגילים לזוגיות "סטנדרטית" כלומר לא פתוחה.
לא בטוח שאחר כך אפשר "לחזור". אולי דווקא זה יכול להטיב, אבל זה יכול גם לגרום לקנאה ולהרס..

אגב, אנחנו ממש לא קרובים לחצי יובל ביחד, פחות מ-5 שנים...

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 29 אוקטובר 2009, 09:33

קצת עניין
למה את מתכוונת "כבר חולמת עליו"
על החופש מהזוגיות ? או על הבחור ?

אני לא יודעת אם הרעיון של חופש הוא כל כך טוב . במיוחד אם רגילים לזוגיות "סטנדרטית" כלומר לא פתוחה.
לא בטוח שאחר כך אפשר "לחזור". אולי דווקא זה יכול להטיב, אבל זה יכול גם לגרום לקנאה ולהרס..

אגב, אנחנו ממש לא קרובים לחצי יובל ביחד, פחות מ-5 שנים...

פנטזיות אפלטוניות

על ידי קצת_עניין* » 29 אוקטובר 2009, 09:22

יופי של דף.
אני בכלל חושבת, שכשאנשים חוגגים חצי יובל, שזה 25 שנות זוגיות, הם צריכים לקבל שנה חופש, ואחר כך לחזור זה לזה.
האם את כבר חולמת עליו?

פנטזיות אפלטוניות

על ידי קצת_עניין* » 29 אוקטובר 2009, 09:22

יופי של דף.
אני בכלל חושבת, שכשאנשים חוגגים חצי יובל, שזה 25 שנות זוגיות, הם צריכים לקבל שנה חופש, ואחר כך לחזור זה לזה.
האם את כבר חולמת עליו?

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 29 אוקטובר 2009, 09:12

הילה ב
תודה רבה, אני אשמח לקבל טלפון. את יודעת אם זה משהו שדורש פגישה או שזה אפשרי טלפונית?
היא מתקשרת או ... ?

ונילי - אני מצטערת לשמוע, מקווה שזה יפתר
מצטרפת

אני חושבת שבאמת יש דברים שבן הזוג לא יכול לספק ואפשר באמת לספק אותם עם חברות וכו'
וגם... כשבוחרים בן זוג, יודעים שהוא לא מושלם והבחירה הזו היא בעצם וויתור על חלק מהדברים שאחרים כן יכולים לספק
וזה מאוד קשה. אהבה לא תמיד מספיקה, העניין של הוויתור הוא מאוד משמעותי...


(ועניין טכני - הסתבר שהדף הזה חשוב להרבה נשים ואולי אפשר להשאיר אותו...
אם יש מישהי שיכולה לשנות את שם הדף פשוט ל"פנטזיות אפלטוניות", אשמח ואודה מאוד )

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 29 אוקטובר 2009, 09:12

הילה ב
תודה רבה, אני אשמח לקבל טלפון. את יודעת אם זה משהו שדורש פגישה או שזה אפשרי טלפונית?
היא מתקשרת או ... ?

ונילי - אני מצטערת לשמוע, מקווה שזה יפתר
מצטרפת

אני חושבת שבאמת יש דברים שבן הזוג לא יכול לספק ואפשר באמת לספק אותם עם חברות וכו'
וגם... כשבוחרים בן זוג, יודעים שהוא לא מושלם והבחירה הזו היא בעצם וויתור על חלק מהדברים שאחרים כן יכולים לספק
וזה מאוד קשה. אהבה לא תמיד מספיקה, העניין של הוויתור הוא מאוד משמעותי...


(ועניין טכני - הסתבר שהדף הזה חשוב להרבה נשים ואולי אפשר להשאיר אותו...
אם יש מישהי שיכולה לשנות את שם הדף פשוט ל"פנטזיות אפלטוניות", אשמח ואודה מאוד )

פנטזיות אפלטוניות

על ידי יער_ה* » 29 אוקטובר 2009, 02:39

מה זה לשחרר או, לשחרר זה סיפור בפני עצמו, אף אחד לא אמר שזה יהיה פשוט..
פשוט אהבתי את דרך החשיבה של לבנת.

ונילי - אני מצטערת לשמוע, מקווה שזה יפתר @}

פנטזיות אפלטוניות

על ידי יער_ה* » 29 אוקטובר 2009, 02:39

מה זה לשחרר או, לשחרר זה סיפור בפני עצמו, אף אחד לא אמר שזה יהיה פשוט..
פשוט אהבתי את דרך החשיבה של לבנת.

ונילי - אני מצטערת לשמוע, מקווה שזה יפתר @}

פנטזיות אפלטוניות

על ידי הילה_ב* » 28 אוקטובר 2009, 23:46

יש אשה מדהימה אם תרצי אני יכולה לתת לך את הטלפון שלה והיא יכולה לעזור לך לבדוק בדיוק מה העניין.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי הילה_ב* » 28 אוקטובר 2009, 23:46

יש אשה מדהימה אם תרצי אני יכולה לתת לך את הטלפון שלה והיא יכולה לעזור לך לבדוק בדיוק מה העניין.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 28 אוקטובר 2009, 21:05

אם יש לך אומץ, אולי כן כדאי להתבונן ולבחון מה יש בו שבן זוגך אינו נותן לך. כנראה שיש משהו

להבין ולראות אם יש משהו שאת יכולה לעשות כדי שהיחסים עם אישך יספקו גם את הפן הזה. ואם את חושבת שאין דרך - שחררי

ואם זיהינו את המשהו הזה שבן הזוג לא יכול לספק לנו, ואם היחסים לא ממש יכולים לספק את זה? מה זה לשחחר, ליצור מערכת יחסים מקבילה שתספק את זה?
זה כל כך לא פשוט הסיפור הזה, שחיקה של הנישואים, של המיניות בנישואים, של האינטימיות בנישואים.
הרי שיש אהבה ואכפתיות בין בני הזוג זה אמור להספיק
אבל אצלי לאחרונה זה לא מספיק, וזה מתסכל אותי ואת בן זוגי.
S-:

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 28 אוקטובר 2009, 21:05

אם יש לך אומץ, אולי כן כדאי להתבונן ולבחון מה יש בו שבן זוגך אינו נותן לך. כנראה שיש משהו

להבין ולראות אם יש משהו שאת יכולה לעשות כדי שהיחסים עם אישך יספקו גם את הפן הזה. ואם את חושבת שאין דרך - שחררי

ואם זיהינו את המשהו הזה שבן הזוג לא יכול לספק לנו, ואם היחסים לא ממש יכולים לספק את זה? מה זה לשחחר, ליצור מערכת יחסים מקבילה שתספק את זה?
זה כל כך לא פשוט הסיפור הזה, שחיקה של הנישואים, של המיניות בנישואים, של האינטימיות בנישואים.
הרי שיש אהבה ואכפתיות בין בני הזוג זה אמור להספיק
אבל אצלי לאחרונה זה לא מספיק, וזה מתסכל אותי ואת בן זוגי.
S-:

פנטזיות אפלטוניות

על ידי יער_ה* » 28 אוקטובר 2009, 12:41

אהבתי את מה שלבנת כתבה:
לא תמיד בני הזוג שלנו מסוגלים לספק את כל הצרכים. ולא כל דבר שאנחנו מספקים במקום אחר הוא חטא ופשע. אבל כן - אם יש לך אומץ, אולי כן כדאי להתבונן ולבחון מה יש בו שבן זוגך אינו נותן לך. כנראה שיש משהו. לא כדי לפגוע ביחסים שלך עם אישך, שברור שאת רוצה בו מאד, אלא כדי להבין ולראות אם יש משהו שאת יכולה לעשות כדי שהיחסים עם אישך יספקו גם את הפן הזה. ואם את חושבת שאין דרך - שחררי, ואולי אפילו הייתי כותבת, סילחי לאיש שלך על שאינו מושלם. איש אינו צריך להיות מושלם. והאהבה לא תיפגע.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי יער_ה* » 28 אוקטובר 2009, 12:41

אהבתי את מה שלבנת כתבה:
לא תמיד בני הזוג שלנו מסוגלים לספק את כל הצרכים. ולא כל דבר שאנחנו מספקים במקום אחר הוא חטא ופשע. אבל כן - אם יש לך אומץ, אולי כן כדאי להתבונן ולבחון מה יש בו שבן זוגך אינו נותן לך. כנראה שיש משהו. לא כדי לפגוע ביחסים שלך עם אישך, שברור שאת רוצה בו מאד, אלא כדי להבין ולראות אם יש משהו שאת יכולה לעשות כדי שהיחסים עם אישך יספקו גם את הפן הזה. ואם את חושבת שאין דרך - שחררי, ואולי אפילו הייתי כותבת, סילחי לאיש שלך על שאינו מושלם. איש אינו צריך להיות מושלם. והאהבה לא תיפגע.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 27 אוקטובר 2009, 13:46

מה זו האינטימיות עליה את מדברת? משהו חם כמו חיבוק של הורה או אח?
כן, חיבוק מנחם אבהי כזה...

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 27 אוקטובר 2009, 13:46

מה זו האינטימיות עליה את מדברת? משהו חם כמו חיבוק של הורה או אח?
כן, חיבוק מנחם אבהי כזה...

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 27 אוקטובר 2009, 13:09

ם אין משיכה פיסית, גם אני לא רואה כיצד הקשר הזה יכול להזיק,
אלא אם אם-
יווצר משהו עמוק מאד שמפריע ליחסים בבית.
כל עוד זה ידיד טוב, כמו חברה טובה, לדעתי אין סיבה להרגשה שלילית מבחינתך.
מה זו האינטימיות עליה את מדברת? משהו חם כמו חיבוק של הורה או אח?

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 27 אוקטובר 2009, 13:09

ם אין משיכה פיסית, גם אני לא רואה כיצד הקשר הזה יכול להזיק,
אלא אם אם-
יווצר משהו עמוק מאד שמפריע ליחסים בבית.
כל עוד זה ידיד טוב, כמו חברה טובה, לדעתי אין סיבה להרגשה שלילית מבחינתך.
מה זו האינטימיות עליה את מדברת? משהו חם כמו חיבוק של הורה או אח?

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 27 אוקטובר 2009, 12:32

נילי, כמוני כמוך, אני חושבת שהתאהבות רומנטית זה לא פחות "בגידה" מקשר פיזי. והאמת שגם אישי חושב כך.
כל הכבוד על האומץ לדבר על כך עם בעלך, אני יכולה לתאר לעצמי כמה קשה זה היה.
ואני מקווה שעכשיו יותר טוב לך ולו.

בינתיים אחרי הרבה נבירה עצמית וכו' ובעזרת הדברים החכמים שנכתבו לי
הגעתי למסקנה שזה לא ממש מזיק ואין טעם לנסות לדחוק את הפנטזיות.
כי אני לא מאוהבת בבחור והקשר בינינו ידידותי לחלוטין, אני לא מתכוונת "לעשות" שום דבר (לחבק אותו למשל) או להגיד לו משהו,
הוא מצידו יודע שאני חיה באושר עם בן זוגי ולא נראה לי שהוא בכלל חושב עליי בצורה "רומנטית". (מעדיפה לא לחשוב מה הוא חושב וכו')

אני אפילו חושבת (עוד מלפני שה"פנטזיות" התחילו) על לשדך לו מישהי מחברותיי , כי הוא באמת בחור ממש טוב.
אני די מחבבת אותו כמו אח או כמו חבר טוב, רק שמשום מה לפעמים אני קצת מפנטזת על "אינטימיות" מיוחדת איתו.

אני מסכימה שצריך לחקור מאיפה הצורך הזה מגיע. להסתכל על עצמי ועל הזוגיות.
נדמה לי שכמו שכתבתי כמה הודעות למעלה, זה בעיקר צורך בחברה, גיוון ואולי אפילו מגע פיזי
(משהו כמו מסאז' נגיד. אבל קשה לי "לקבל" מגע בצורה לא מינית, לדוגמא במסאז', קשה לי להרגיש בנוח ,
למרות שאני מאוד נהנית. איכשהו מגע מתקשר אצלי לאינטימיות ולכן יותר נוח לי לקבל מגע מגברים דווקא ואז זה כמובן קצת קצת מיני, בכל זאת... )

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 27 אוקטובר 2009, 12:32

נילי, כמוני כמוך, אני חושבת שהתאהבות רומנטית זה לא פחות "בגידה" מקשר פיזי. והאמת שגם אישי חושב כך.
כל הכבוד על האומץ לדבר על כך עם בעלך, אני יכולה לתאר לעצמי כמה קשה זה היה.
ואני מקווה שעכשיו יותר טוב לך ולו.

בינתיים אחרי הרבה נבירה עצמית וכו' ובעזרת הדברים החכמים שנכתבו לי
הגעתי למסקנה שזה לא ממש מזיק ואין טעם לנסות לדחוק את הפנטזיות.
כי אני לא מאוהבת בבחור והקשר בינינו ידידותי לחלוטין, אני לא מתכוונת "לעשות" שום דבר (לחבק אותו למשל) או להגיד לו משהו,
הוא מצידו יודע שאני חיה באושר עם בן זוגי ולא נראה לי שהוא בכלל חושב עליי בצורה "רומנטית". (מעדיפה לא לחשוב מה הוא חושב וכו')

אני אפילו חושבת (עוד מלפני שה"פנטזיות" התחילו) על לשדך לו מישהי מחברותיי , כי הוא באמת בחור ממש טוב.
אני די מחבבת אותו כמו אח או כמו חבר טוב, רק שמשום מה לפעמים אני קצת מפנטזת על "אינטימיות" מיוחדת איתו.

אני מסכימה שצריך לחקור מאיפה הצורך הזה מגיע. להסתכל על עצמי ועל הזוגיות.
נדמה לי שכמו שכתבתי כמה הודעות למעלה, זה בעיקר צורך בחברה, גיוון ואולי אפילו מגע פיזי
(משהו כמו מסאז' נגיד. אבל קשה לי "לקבל" מגע בצורה לא מינית, לדוגמא במסאז', קשה לי להרגיש בנוח ,
למרות שאני מאוד נהנית. איכשהו מגע מתקשר אצלי לאינטימיות ולכן יותר נוח לי לקבל מגע מגברים דווקא ואז זה כמובן קצת קצת מיני, בכל זאת... )

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 27 אוקטובר 2009, 11:29

רגשות אשמה-
בעלי יודע על שהיה בעיקר בשל העובדה שאיני יכולה לשאת רגשות אשמה. בחרתי להיכנס למערבולת העיקר לספר.
אני אוכלת את עצמי בשל העובדה שבעלי נפגע מזה, אך עבור עצמי זה היה דבר חיובי וחשוב. החרטה היא בשל עוצמת הפגיעה בו.

מלשון העבר ניתן להבין שזה מאחוריי, לא רציתי להיכנס לסיחרור ארוך-טווח ,
והסביבה שנפגעה מזה- בבית שלי ובבית של האדם עימו נפגשתי.

לגבי האפלטוניות או אי האפלטוניות של הקשר- אוכל לומר רק ש"בתקופה האפלטונית " זה גם לא היה אפלטוני,
הרי רציתי בו והוא בי. דווקא הקשר הרגשי , השיחות הארוכות , ההנאה בלהביט אחד בשנייה, הבריחה הרגשית לשם-
כל זה בעייתי לא פחות כלפי הנישואים מאשר קשר פיסי.
א-ב-ל
יש לציין שרב הגברים רואים את זה אחרת, מבחינתם פיסיות עם גבר אחר היא חציית קו אדום יותר מקשר רומנטי\ רגשי.
חייבת לציין שאם זה היה הפוך: קשר רגשי ורומנטי של בן -זוג שלי מחוץ לנישואים, היה פוגע בי יותר מהדבר ההוא,
איך קוראים לו? מתחיל ומסתיים באו ס P-:

תודה (()) @}

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 27 אוקטובר 2009, 11:29

רגשות אשמה-
בעלי יודע על שהיה בעיקר בשל העובדה שאיני יכולה לשאת רגשות אשמה. בחרתי להיכנס למערבולת העיקר לספר.
אני אוכלת את עצמי בשל העובדה שבעלי נפגע מזה, אך עבור עצמי זה היה דבר חיובי וחשוב. החרטה היא בשל עוצמת הפגיעה בו.

מלשון העבר ניתן להבין שזה מאחוריי, לא רציתי להיכנס לסיחרור ארוך-טווח ,
והסביבה שנפגעה מזה- בבית שלי ובבית של האדם עימו נפגשתי.

לגבי האפלטוניות או אי האפלטוניות של הקשר- אוכל לומר רק ש"בתקופה האפלטונית " זה גם לא היה אפלטוני,
הרי רציתי בו והוא בי. דווקא הקשר הרגשי , השיחות הארוכות , ההנאה בלהביט אחד בשנייה, הבריחה הרגשית לשם-
כל זה בעייתי לא פחות כלפי הנישואים מאשר קשר פיסי.
א-ב-ל
יש לציין שרב הגברים רואים את זה אחרת, מבחינתם פיסיות עם גבר אחר היא חציית קו אדום יותר מקשר רומנטי\ רגשי.
חייבת לציין שאם זה היה הפוך: קשר רגשי ורומנטי של בן -זוג שלי מחוץ לנישואים, היה פוגע בי יותר מהדבר ההוא,
איך קוראים לו? מתחיל ומסתיים באו ס P-:

תודה (()) @}

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 27 אוקטובר 2009, 08:33

נילי, תודה על השיתוף הכנה

את נשמעת מאוד שלמה עם מה שעשית, ללא רגשות אשמה
האם זה אכן כך?
ובעלך יודע על הקשר שהיה לך? מהשיתוף בדף אני מניחה שזה היה קשר אפלטוני...

(לא חייבת לענות כמובן)

וגם (()) על האני שלי נדחק לפינה ואיני עושה ממש דברים עבורו
אולי את אמא ואישה נשואה אבל זה עדיין בשליטתך ואת יכולה וצריכה לעשות בשביל עצמך דברים טובים, גם אם מעט.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 27 אוקטובר 2009, 08:33

נילי, תודה על השיתוף הכנה

את נשמעת מאוד שלמה עם מה שעשית, ללא רגשות אשמה
האם זה אכן כך?
ובעלך יודע על הקשר שהיה לך? מהשיתוף בדף אני מניחה שזה היה קשר אפלטוני...

(לא חייבת לענות כמובן)

וגם (()) על האני שלי נדחק לפינה ואיני עושה ממש דברים עבורו
אולי את אמא ואישה נשואה אבל זה עדיין בשליטתך ואת יכולה וצריכה לעשות בשביל עצמך דברים טובים, גם אם מעט.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 26 אוקטובר 2009, 20:41

שלום פילונית ושלום לכל באי הדף הזה.

שני המשפטים שפלונית כתבה ממש מעלי, נשמעים לי מאד הגיוניים, לפחות לגבי המקרה הספציפי שלי.

פילונית, את נשמעת מאד מודעת להרגשותייך, רצונותייך, אולי עם הזמן תתבהר לך גם התמונה ועימה תיענה השאלה- למה בעצם זה קורה לך.
לפעמים רק ברטרוספקטיבה אפשר לראות מה באמת רצינו ולמה, למרות רמת מודעות גבוהה.

אצלי יש מצב דומה אך שונה-
נישואים ארוכים, טובים, לבן זוג אוהב, תומך. יש התאמה בינו לביני.
הלידה האחרונה שינתה את המצב אצלי בכמה אופנים: דימוי גוף שהשתנה, רגישות \ פגיעות חברתית רבה מהרגיל, האני שלי נדחק לפינה, ועוד ...
היה לי קשר עם גבר שאינו בעלי- תקופה של פגישות מקסימות לזכר הימים ההם (היינו פעם חברים) ואז הדברים התגלגלו. ואני, עם כל המודעות העצמית שלי,
עם כל האהבה וההערצה לבן זוגי , הרצון לשמור על הקן לגוזלים שלנו-
נסחפתי לעולם מקביל שבו פתאום רק אני מעניינת את עצמי (ואת האדם שעימו נפגשתי), ללא ילדים סביבי, כל פעם במקום נחמד אחר, עם גבר שלא ראיתי
שנים ושהתגעגע אלי רבות. פתאום בעולם השני הייתי מאד יפה, הכי יפה, מאד חכמה, הכי חכמה, מוערכת חברתית, והפוקוס היה על ההנאה שלנו.
כמה שעות של הדוניזם צרוף.

אז על איזה חסך ענו הפגישות שלי עם הגבר השני? (בהתייחסות לדבריה של פלונית שכתבה מעלי)
אולי חסך בגיוון אחרי שנות נישואים, אולי חסך באדם המסויים הזה, אולי חסך בלחוות דברים כאינדיבידואל- מה שאין לי מאז הגיעו הגוזלים לחיי.

תודה רבה שפתחת את הדף הזה,
חשבתי בעבר לפתוח דף בנושא, אך שוב, כמו שכתבתי לעיל, האני שלי נדחק לפינה ואיני עושה ממש דברים עבורו.
כל טוב

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נילי* » 26 אוקטובר 2009, 20:41

שלום פילונית ושלום לכל באי הדף הזה.

שני המשפטים שפלונית כתבה ממש מעלי, נשמעים לי מאד הגיוניים, לפחות לגבי המקרה הספציפי שלי.

פילונית, את נשמעת מאד מודעת להרגשותייך, רצונותייך, אולי עם הזמן תתבהר לך גם התמונה ועימה תיענה השאלה- למה בעצם זה קורה לך.
לפעמים רק ברטרוספקטיבה אפשר לראות מה באמת רצינו ולמה, למרות רמת מודעות גבוהה.

אצלי יש מצב דומה אך שונה-
נישואים ארוכים, טובים, לבן זוג אוהב, תומך. יש התאמה בינו לביני.
הלידה האחרונה שינתה את המצב אצלי בכמה אופנים: דימוי גוף שהשתנה, רגישות \ פגיעות חברתית רבה מהרגיל, האני שלי נדחק לפינה, ועוד ...
היה לי קשר עם גבר שאינו בעלי- תקופה של פגישות מקסימות לזכר הימים ההם (היינו פעם חברים) ואז הדברים התגלגלו. ואני, עם כל המודעות העצמית שלי,
עם כל האהבה וההערצה לבן זוגי , הרצון לשמור על הקן לגוזלים שלנו-
נסחפתי לעולם מקביל שבו פתאום רק אני מעניינת את עצמי (ואת האדם שעימו נפגשתי), ללא ילדים סביבי, כל פעם במקום נחמד אחר, עם גבר שלא ראיתי
שנים ושהתגעגע אלי רבות. פתאום בעולם השני הייתי מאד יפה, הכי יפה, מאד חכמה, הכי חכמה, מוערכת חברתית, והפוקוס היה על ההנאה שלנו.
כמה שעות של הדוניזם צרוף.

אז על איזה חסך ענו הפגישות שלי עם הגבר השני? (בהתייחסות לדבריה של פלונית שכתבה מעלי)
אולי חסך בגיוון אחרי שנות נישואים, אולי חסך באדם המסויים הזה, אולי חסך בלחוות דברים כאינדיבידואל- מה שאין לי מאז הגיעו הגוזלים לחיי.

תודה רבה שפתחת את הדף הזה,
חשבתי בעבר לפתוח דף בנושא, אך שוב, כמו שכתבתי לעיל, האני שלי נדחק לפינה ואיני עושה ממש דברים עבורו.
כל טוב

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פלונית* » 26 אוקטובר 2009, 12:59

אני מזדהה איתך..וחושבת שכדאי אולי לראות למה אין "כוח". זה איזשהו מפתח לדעתי..
אולי הפנטזיה היא מעין הסחת דעת מתוקה מאיזשהו מצב עמוק יותר בתוכך.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פלונית* » 26 אוקטובר 2009, 12:59

אני מזדהה איתך..וחושבת שכדאי אולי לראות למה אין "כוח". זה איזשהו מפתח לדעתי..
אולי הפנטזיה היא מעין הסחת דעת מתוקה מאיזשהו מצב עמוק יותר בתוכך.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 26 אוקטובר 2009, 12:49

פלונית,

יש צדק בדברייך... אני חושבת שיש לי איזה צורך במגע עם עוד אנשים
גם מגע פיזי, אבל לא מיני.
אולי אני צריכה ללכת לאחד מהאירועים האלו של חיבוקים המוניים . זה נשמע לי ממש כיף.

אני מאוד נוטה בזמן האחרון להסתגר, מצד אחד אני אוהבת חברה מצד שני כאילו אין לי "כח"
ואני מעדיפה להישאר בבית עם בן הזוג...

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 26 אוקטובר 2009, 12:49

פלונית,

יש צדק בדברייך... אני חושבת שיש לי איזה צורך במגע עם עוד אנשים
גם מגע פיזי, אבל לא מיני.
אולי אני צריכה ללכת לאחד מהאירועים האלו של חיבוקים המוניים . זה נשמע לי ממש כיף.

אני מאוד נוטה בזמן האחרון להסתגר, מצד אחד אני אוהבת חברה מצד שני כאילו אין לי "כח"
ואני מעדיפה להישאר בבית עם בן הזוג...

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פלונית* » 26 אוקטובר 2009, 10:07

היי פילונית
המצב שלך מוכר לי. אצלי אני משייכת את זה לחסך חברתי כלשהו, ורצון לקבל אהבה והשראה ממקורות נוספים חוץ מבן הזוג. ואמנם לאחר שקראתי שבן הזוג משמש לך בכל התפקידים האפשריים, נראה לי שיש אפשרות שגם אצלך יש חסך כזה? חוסר בקשרים חברתיים מספקים. חוסר ב"אוויר" משלך. יכול להיות גם שאת מרגישה שאינך מממשת את עצמך?

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פלונית* » 26 אוקטובר 2009, 10:07

היי פילונית
המצב שלך מוכר לי. אצלי אני משייכת את זה לחסך חברתי כלשהו, ורצון לקבל אהבה והשראה ממקורות נוספים חוץ מבן הזוג. ואמנם לאחר שקראתי שבן הזוג משמש לך בכל התפקידים האפשריים, נראה לי שיש אפשרות שגם אצלך יש חסך כזה? חוסר בקשרים חברתיים מספקים. חוסר ב"אוויר" משלך. יכול להיות גם שאת מרגישה שאינך מממשת את עצמך?

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 26 אוקטובר 2009, 08:38

לבנת
תודה רבה על דברייך הנעימים
אני מסכימה שאי אפשר להדחיק את הפנטזיות, ואם כן, זה בטוח יתבטא בצורה אחרת, בעייתית יותר...

באמת יש לי נטייה לראות בבנזוגי את הכל - המאהב, החבר הכי טוב, דמות אבהית, מורה, תלמיד, וכו' ...
ואני נוטה לצפות שכל הצרכים שלי (אינטלקטואליים, רגשיים, מיניים) יסופקו על ידו,
ותכלס זה באמת הרבה... אז בשביל זה באמת יש חברות וידידים

אני לא חושבת שהייתי מרגישה אשמה אם הפנטזיות היו על חברות. אבל איכשהו אני תמיד העדפתי ידידות עם גברים
כי איתם אני מדברת ונפתחת בצורה שונה...
יש לי חברות מאוד מאוד טובות ואני גם מדברת איתן על דברים ממש אישיים
אבל בזמן האחרון אני יותר "בתוך הזוגיות" ושם אני הכי פתוחה, עם החברות זה אחרת... פעם הייתי יותר קרובה לחברות.

ניסיתי לחשוב מה יש בבחור שאין בבן זוגי,מה שמצחיק זה שאני לא מכירה את הבחור מספיק טוב כדי ממש לדעת.
הוא פשוט אחר...

יערה
האם את חושבת כך בנוגע לכל סוגי הפנטזיות?
אני לא חושבת שזה טוב להדחיק את הפנטזיות בכח. וכמו שלבנת כתבה, זה רק יכול ללבות את המצב הזה עוד יותר.
אני לא יכולה להפסיק להיפגש עם המכר כי אנחנו עובדים יחד.
מה שכן, הוא עוזב עוד חודשיים בערך ואז אני כנראה לא אראה אותו שוב.

אהבת עולם
תודה שהגעת וכתבת! @}

פנטזיות אפלטוניות

על ידי אהבת_עולם* » 26 אוקטובר 2009, 00:28

בכל זאת, מסכימה עם זה:
ותרי על האשמה והפחד - זה יקטין גם את הפנטזיה.

(כמובן שאין לי מושג איך מוותרים על אשמה ופחד. חחחח... :-))

פנטזיות אפלטוניות

על ידי אהבת_עולם* » 26 אוקטובר 2009, 00:27

פילונית, תודה שקראת לי. מחמיא לי שאת מעריכה את דעתי.
האמת, אני קוראת את הדף שלך בעניין, אבל לא הרגשתי שיש לי משהו חכם לומר.
נראה לי שכנראה משום שאני לא כלכך מכירה סיטואציות מסוג שאת מתארת או דומות, ומשום שזה לא פוגש אותי בנקודות התמודדות דומות של עצמי.
קודם כל, לא ממש הייתי בזוגיות ארוכה (לצערי), ולכן גם לא יצא לי להתמודד עם פנטזיות שעולות בזוגיות כזו.
כמו כן, אני לא מכירה מצב של פנטזיות לא מיניות.
הדברים שאת מתארת זה מצב לא מוכר לי, ואין לי מושג מה התשובה שראוי לתת.

אז אני מקווה שזה בסדר שפשוט אמשיך לקרוא. ואם יהיה לי בהמשך משהו להוסיף - אשמח לכתוב לך.
{@

פנטזיות אפלטוניות

על ידי לבנת* » 25 אוקטובר 2009, 22:23

פילונית יקירה,

אני קוראת את הדברים קצת בכאב, כי נראה שאת מכאיבה לעצמך בתחושות אשמה. החשוב מכל שתזכרי שלא עשית כל רע. את מכירה את אישך ואת יודעת מה יהיה טוב לספר לו ומה לא. ואינך חייבת לספר דבר.

אם היו לך פנטזיות דומות על אישה, חברה טובה - האם גם היית מרגישה אשמה? אני משערת, ואולי טועה, שעם חברות טובות את יכולה להתחבק ולספר את הדברים האישיים, לא רק לפנטז- אלא לעשות זאת.

לא תמיד בני הזוג שלנו מסוגלים לספק את כל הצרכים. ולא כל דבר שאנחנו מספקים במקום אחר הוא חטא ופשע. אבל כן - אם יש לך אומץ, אולי כן כדאי להתבונן ולבחון מה יש בו שבן זוגך אינו נותן לך. כנראה שיש משהו. לא כדי לפגוע ביחסים שלך עם אישך, שברור שאת רוצה בו מאד, אלא כדי להבין ולראות אם יש משהו שאת יכולה לעשות כדי שהיחסים עם אישך יספקו גם את הפן הזה. ואם את חושבת שאין דרך - שחררי, ואולי אפילו הייתי כותבת, סילחי לאיש שלך על שאינו מושלם. איש אינו צריך להיות מושלם. והאהבה לא תיפגע.

ואחרי כל זה - מה שבאמת רציתי לכתוב לך, הוא שיש לפעמים משהו ברגשות אשם שדווקא מלבה את הפנטזיות. אי אפשר לדחוק פנטזיה בכוח, היא נמצאת שם עד שהיא חולפת. אבל רגשות האשם גורמים לחטט בה שוב ושוב וללבות אותה שוב ושוב, ואולי גם לחקור ולבחון את תגובותינו וכו' וכו'. לחלק מאיתנו לעיתים יש גם את הצורך המוזר הזה בתחושת התייסרות כזו. ותרי על האשמה והפחד - זה יקטין גם את הפנטזיה.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי יערה* » 25 אוקטובר 2009, 18:00

לא תמיד טבעי זה טוב.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי יערה* » 25 אוקטובר 2009, 17:59

טבעי, טבעי לגמרי.. לא בגידה. מה פתאום...אולי כן?

לא משהו שבעלך יתפוצץ מקנאה אם ידע אבל איפשהו זה פוגע בזוגיות שלכם כשאת מפנה אנרגיות לאחרים. מה אפשר לעשות? לנסות להעביר כמה שיותר מהר את הפנטזיות האלה מהראש. ולהמנע מלהפגש עם ה"חבר"
לפעמים מניעה והתגברות על משהו מפתה פותחת דלת עם אור הרבה יותר טהור נקי ונעים.
כל טוב.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נועה* » 25 אוקטובר 2009, 16:50

_למה את מתכוונת כשאת כותבת
לכולנו קורים כאלו דברים במהלך החיים הזוגיים, השאלה לאן אנחנו לוקחים את זה. ?_
אני מאמינה שלכולנו יש "פיתויים" מדי פעם. השאלה מה עושים אתם, איך נותנים לזה להתפתח?
אפשרות אחת, להמשיך לפנטז ואולי הפנטזיה תהפוך למציאות.
אפשרות שניה, למנף את הזוגיות, לבחון מה יש לנו ללמוד מזה, למה זה הגיע......
זה כמו שאת כותבת _אני חושבת שאחת הבעיות היא שאני חושבת על הפנטזיות האלו יותר מדי. בדרך כלל כשיש לי פנטזיות מכל הסוגים אני מפנטזת ושוכחת, עד לפעם הבאה.
אבל הפעם אני מנתחת את זה כל הזמן...
כי אני פוחדת שזה יכול לגרום נזק לזוגיות. - כאילו עצם הפנטוז_

מחבקת, כתבת מאוד יפה!
אני מאוד מסכימה עם דבריך.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 25 אוקטובר 2009, 15:56

מחבקת
אני מאוד שמחה שהדף עשה לך טוב וקצת מופתעת לטובה.
אהבתי את מה שכתבת, במיוחד,
_אם כן, תברכי על זה שחזרת להתרגש, כי זאת ההזדמנות שלך להסתכל גם על אישך באור חדש,
לגלות אצלו את העמקים שעדיין לא הכרת ואולי כבר לא עניין אותך להכיר.
גם בתוכו יש את הדמות הזאת של הנער הנשגב, זה שעדיין לא כבשת אותו.
האם תסכימי לעורר אותו?_

אני באמת רוצה רק אותו, את אישי. גם אם לפעמים מתחשק לי חידוש...
אבל איך באמת אני "מעבירה" את ההתרגשות של הפנטזיות להתרגשות עם האיש שלי?

וגם
כשאדע בודאות שהפנטזיה היא שלי, ולא אני של הפנטזיה - לא יהיה לה שום כוח עלי.
אני באמת רוצה פשוט להנות מהפנטזיות ולהפסיק "לחפור"...

אלה לי לה
תודה על ההזמנה למדור, אני מכירה אותו וקראתי קצת בעבר
אבל אני ממש לא רואה את עצמי ביחסים פתוחים מכל סוג שהוא, וכך גם אישי. זה רק שנינו @}
אני חושבת שזה מאוד מיוחד ויפה כשאנשים מצליחים לחיות באהבה חופשית אבל זו לא אני...

כן שיתפתי את אישי (בחיבה המיוחדת שיש לי כלפי המכר, לא בפנטזיות) ואני שמחה שעשיתי את זה.
אני שמחה שהוא לא נבהל. אני כנראה הייתי נבהלת ומקנאה קצת...

נועה,
גם אני מאוד מאמינה ביחסים גלויים ולדבר ולשתף ובגלל זה קשה לי ... עכשיו פחות כי שיתפתי קצת את אהובי.
למה את מתכוונת כשאת כותבת
לכולנו קורים כאלו דברים במהלך החיים הזוגיים, השאלה לאן אנחנו לוקחים את זה. ?

פנטזיות אפלטוניות

על ידי מחבקת* » 25 אוקטובר 2009, 13:19

תודה לך פילונית על פתיחת הדף הנפלא הזה.
הוא עורר בי מחשבות טובות רבות,
ותחושות מופלאות,
בדומה למה שמעורר בך החיבוק הדמיוני עם המכר שלך.
מפנטזת לי את הפנטזיות שלך, מקווה שזה בסדר מצידך.

וזהו הנתיב דרכו קיבלתי את אשר כתבת:

_אני יודעת שפנטזיות זה נורמלי אבל עד עכשיו ייחסתי את הנורמליות בעיקר לפנטזיות מיניות
ולכן זה מטריד אותי במיוחד._


פנטזיה היא פנטזיה. מינית, אפלטונית, עסקית, גברית, נשית.
כשאפסיק לתת להן תוויות של "טובה", "רעה", "מקובלת", "טבעית","בסדר","לא בסדר" -
אתפנה להביט בשורש שלהן, בתחושה הטובה שהן נותנות,
ואנתב את התחושה הטובה הזאת של הפתיחות והאינטימיות והחיבוק בתוך ביתי,
עם מי שבחרתי ועדיין בוחרת לחלוק את חיי.



לא כי אני חוששת שיקרה משהו ביני לבין המכר, אלא כי אני חוששת שזה יגרום להחלשות של האינטימיות ביני לבין אישי

עצם המחשבה על העירעור - מעררת את ביטחונה של הזוגיות.
כשאדע בודאות שהפנטזיה היא שלי, ולא אני של הפנטזיה - לא יהיה לה שום כוח עלי.




אלהלילה אומרת:
גם אין רע במימוש הפנטזיות

אמר פעם מישהו:
בעולם ישנם שני סוגים עיקריים של תסכול:
הראשון הוא לא לקבל את מה שייחלנו לו,
והשני - לקבל בדיוק את מה שייחלנו לו.
מה גם מימוש הפנטזיה לא פותר את תופעת ה"פנטזיה".
יבואו אחרות.
אין כל צורך להסחף "עד הסוף" עם כל מחשבה סבוכה שמטרידה את מוחינו הקדוח,
רק כדי לבדוק/להוכיח שכל העולם טועה וזוגיות זה פאסה,
כי רוב הסיכויים שבסוף כל הפולניות יהנהנו בראשן ויכריזו בשביעות רצון "אמרנו לך!"








הבחור באמת קצת קצת מזכיר מישהו שהייתי די מאוהבת בו פעם פעם מזמן, וזה לא התממש כי הוא לא היה מעוניין.

הגעגוע הוא למשהו שגם ככה לא היה לך. למשהו שיכל להתממש, אבל הוא לא.
האם את מבקשת אותו כדי להזכר איך זה להתגעגע, איך זה להתרגש?
אם כן, תברכי על זה שחזרת להתרגש, כי זאת ההזדמנות שלך להסתכל גם על אישך באור חדש,
לגלות אצלו את העמקים שעדיין לא הכרת ואולי כבר לא עניין אותך להכיר.
גם בתוכו יש את הדמות הזאת של הנער הנשגב, זה שעדיין לא כבשת אותו.
האם תסכימי לעורר אותו?

כתוב בשיר השירם:
עַד שֶׁמָּצָאתִי, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; אֲחַזְתִּיו, וְלֹא אַרְפֶּנּוּ

האם תסכימי לראות עד כמה באמת רוצה רק אותו?

שלחתי לבעלי SMS שאני אוהבת אותו :-)

עשית לי חשק לחבק והשקיע
תודה

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נועה* » 25 אוקטובר 2009, 12:47

קודם כל אני רוצה להגיד שמה שכתבתי לא בהכרח מתאים לך וזה בסדר!
אנשים שונים מחשבות שונות.

_מה שבאמת מדאיג אותי הוא ש מחשבה יוצרת מציאות
ולא כי אני חוששת שיקרה משהו ביני לבין המכר, אלא כי אני חוששת שזה יגרום להחלשות של האינטימיות ביני לבין אישי,
כאילו שאני מפנה את המשאבים והחיבה למישהו אחר._
לדעתי, את יכולה לשתף את אישך במחשבותייך וחששותייך. לכן הוא שם.
לכולנו קורים כאלו דברים במהלך החיים הזוגיים, השאלה לאן אנחנו לוקחים את זה.
אני מאמינה מאוד ביחסים גלויים, אני מרגישה נוח ככה.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי אלה_לי_לה* » 25 אוקטובר 2009, 12:16

הכוונה היתה ל מדור אהבה חופשית פוליאמוריה

חשוב לי להדגיש עוד לפני הכניסה - אהבה חופשית לא מקבילה למין חופשי, האחד לא מחייב את השני ;-)

פנטזיות אפלטוניות

על ידי אלה_לי_לה* » 25 אוקטובר 2009, 12:01

מזמינה ל מדור פוליאמוריה

אולי תמצאי שם חיבורים לשאלות


לטעמי כל עוד אהובך יודע, והפנטזיות עושות לך טוב אין רע בקיומן, ארחיב ואספר שלטעמי אם אהובך יודע וזה נעים לשניכם, גם אין רע במימוש הפנטזיות.
להפך, זה יכול להיות נפלא, קסום וממלא לשלושתכם.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 25 אוקטובר 2009, 11:42

העניין הוא שאין כאן הסתרה. אישי יודע שאני נפגשת עם אותו מכר, ושאני מחבבת אותו מאוד. לפעמים אנחנו שנינו נפגשים ביחד עם אותו מכר.

מה שבאמת מדאיג אותי הוא ש מחשבה יוצרת מציאות
ולא כי אני חוששת שיקרה משהו ביני לבין המכר, אלא כי אני חוששת שזה יגרום להחלשות של האינטימיות ביני לבין אישי,
כאילו שאני מפנה את המשאבים והחיבה למישהו אחר.

מדוע שאלת אותה? מדוע המחשבה הזו חלפה בראשך?
כי אני לא רגילה לחשוב מחשבות כאלו על אנשים מוכרים. באמת בדרך כלל יש לי רק פנטזיות על סתם מישהו חתיך ולא קשור, במובן מיני בלבד.
ובאמת הרגשתי שמשהו פה מוזר... ולא ברור לי. כי אני ממש מחבבת אותו בצורה "תמימה" אבל מצד שני חושבת עליו הרבה.
ומשהו פה הרגיש לי יותר מדי אינטימי.
לחשוב על גבר אחר בצורה כזו נראה לי מצד אחד "לא בסדר" ומצד שני טבעי.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נועה* » 25 אוקטובר 2009, 11:15

בעיניי לחשוב ולפנטז מותר
כנראה לא הובנתי עד הסוף. גם בעיניי חשוב שיהיו אזורים פרטיים.
אבל בעיניי יש הבדל בין לפנטז על סתם מישהו (נגיד, בראד פיט) או לפנטז על מישהו שאת נפגשת איתו.
חוץ מזה, מחשבה יוצרת מציאות - הסיכוי שיקרה משהו עם מישהו שאנחנו נפגשים וחושקים בו, גדול הרבה יותר ממישהו שאין סיכוי שנפגוש לעולם.

אנשים משייכים בגידה רק לסקס, בעיניי בגידה היא בהמון תחומי חיים והיא קשורה קשר חזק להסתרה (אם הדברים גלויים אין בגידה).

האם זוהי בגידה?
פילונית, זוהי שאלתך מראש הדף. מדוע שאלת אותה? מדוע המחשבה הזו חלפה בראשך?
שואלת בכנות ולא כדי להתריס.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 25 אוקטובר 2009, 09:30

המשכתי לחשוב קצת...
על המקור לפנטזיות. אני פשוט ממש מחבבת את הבחור, כאילו יש לי איזה קשר אליו.
אמרתי לאישי בכנות רבה שיש לי הרגשה משונה בקשר למכר הזה (גם הוא מכיר אותו) כאילו שאני מכירה אותו כבר הרבה זמן
ושאני מחבבת אותו מאוד, כמו אח.

להפתעתי אישי התייחס לזה בצורה הכי טבעית וכמעט לא פיתח את הנושא. הוא פשוט אמר "כן, הוא באמת בחור ממש נחמד".
אני מכירה את אישי ויודעת שהוא ממש ממש לא קנאי
אני הייתי די מקנאה אם הוא היה מספר לי משהו כזה.
אולי כי אני מרגישה עם עצמי שהפנטזיות האלו הן לא בסדר .

אני חושבת שאחת הבעיות היא שאני חושבת על הפנטזיות האלו יותר מדי. בדרך כלל כשיש לי פנטזיות מכל הסוגים אני מפנטזת ושוכחת, עד לפעם הבאה.
אבל הפעם אני מנתחת את זה כל הזמן...
כי אני פוחדת שזה יכול לגרום נזק לזוגיות. - כאילו עצם הפנטוז

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 23 אוקטובר 2009, 22:11

תודה אובג'קשן : )
אחרי שחשבתי על תשובתה של נועה הגעתי למסקנה שזו ממש לא בגידה... אז תודה נועה !
כי הפנטזיה היא בסה"כ די תמימה ויותר "חברית". טוב, בכל זאת יש שם אינטימיות שלדעתי בחיים האמיתיים ראוי לחלוק רק עם הבן זוג.
ואין לי שום אינטימיות כזאת עם אף אחד אחר. גם לא עם חברות טובות.

מה שמוזר זה שממש אין לי חוסר עם בן זוגי, מהבחינה הזו של רוך ואינטימיות. הוא ממש מושלם בשבילי, במובן הזה.
באמת ניסיתי לחשוב אם זה ממלא איזה חוסר, אבל... לא נראה לי. אולי סתם רצון למשהו "אחר".

הבחור באמת קצת קצת מזכיר מישהו שהייתי די מאוהבת בו פעם פעם מזמן, וזה לא התממש כי הוא לא היה מעוניין.

פנטזיות אפלטוניות

על ידי אובג'קשן* » 23 אוקטובר 2009, 21:44

בעייני הבגידה היא עצם ההסתרה.
נועה, אני ממש לא חושבת כך.
בעיניי מותר (ואף חשוב/רצוי/כדאי) שיהיו לכ"א מבני הזוג איזורים פרטיים משלו. בעיקר איזורי פנטזיה. אחרת זה חונק לגמרי.
בעיניי לחשוב ולפנטז מותר. יש הבדל בין מחשבה לעשיית מעשה. הפנטזיה זה איזשהי דרך לגיטימית לשחרור אנרגיות.

מה שכן, פילונית, זה יכול להיות מעניין לחשוב על המשיכה לפנטזיה שלך.
את יכולה להרהר על זה מכמה כיוונים:
אולי את מפנטזת על זה בגלל איזשהו חוסר. יכול להיות שיש לך סקס עם בן זוגך אבל יש איזה רוך או משהו אחר שיש אצל הבחור האחר ואין לך בזוגיות.
ואולי רגע לפני שהולכים לגלגולים קודמים אז הבחור הזה מזכיר לך דמות גברית שהיית איתה, בעבר, בקשר קרוב, ויש בך געגוע לקשר/לדמות.
ואולי מגלגול קודם
ואולי מאה דברים אחרים :)

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 23 אוקטובר 2009, 17:23

נועה,

האיש יודע שאני בקשר ידידותי עם המכר הזה, הקשר עצמו איננו סודי כי מדובר בקשר תמים לחלוטין (אני והבחור הזה אפילו לא מדברים על דברים אישיים מאוד)
והאיש שלי גם מכיר את אותו בחור ויודע טוב מאוד שאין בינינו כלום.

אתמול דיברנו קצת על הבחור ואמרתי לאיש שהבחור חמוד ומעניין ושהוא קצת הטיפוס שלי.
ושבתקופה אחרת בחיים אני רואה את עצמי מתעניינת בו.


הדבר היחיד שאני לא אומרת לאיש זה על ה"פנטזיות" האלו
כמו שאני לא מספרת לו בפרוטרוט על פנטזיות שיש לי על סקס עם איזה שחקן טלוויזיה.
הוא יודע שבאופן כללי אני כן חושבת על גברים אחרים וזה לא מפריע לו... אני בטוחה שגם הוא מפנטז על סקס עם נשים יפות שהוא רואה
אבל לא על שיחות נפש ...

פנטזיות אפלטוניות

על ידי נועה* » 22 אוקטובר 2009, 22:12

האם זוהי בגידה?
בעייני הבגידה היא עצם ההסתרה.
אם אישך יודע שיש לך קשר מסוים עם מישהו (וזה לא משנה אם הקשר הוא מיני או לא) אין כאן בגידה.
ברגע שיש לנו משהו ואנחנו מסתירים אותו בעייני זו כבר בגידה.
למה לא לשתף אותו במחשבותייך?

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 22 אוקטובר 2009, 15:36

תודה תרצה, על ההרגעה... אני יודעת שפנטזיות זה נורמלי אבל עד עכשיו ייחסתי את הנורמליות בעיקר לפנטזיות מיניות
ולכן זה מטריד אותי במיוחד.
אני סומכת על עצמי שלא יקרה כלום ביני לבין המכר הזה אבל אני עדיין מרגישה שאני כאילו "לא בסדר" כלפי אישי

הילה ב
זה מעניין מה שאת אומרת..
כי האמת שמהרגע שראיתי את אותו בחור, לפני שנערכה בינינו היכרות, הסתכלתי עליו והייתה לי
תחושה חזקה של "מוכרות", מן "זיהוי" כזה, כמו שמזהים מישהו מאותה העדה נניח, אז ככה רק בעניין של אופי. שכאילו אני יכולה להבין אותו.

אחרי שהכרנו ודיברנו חשבתי לעצמי שזהו סוג הטיפוסים שהייתי נמשכת אליהם פעם, מוזרים כאלה. ושיש סיכוי קטן שאני הישנה הייתי מתאהבת בו.
למרות שחיצונית הוא לא כל כך מושך.
ואם יש לי משהו לא פתור איתו אז מה לעשות? איך אפשר לדעת?

פנטזיות אפלטוניות

על ידי תירצה* » 22 אוקטובר 2009, 13:56

טבעי, טבעי לגמרי.. לא בגידה. מה פתאום.
מה נעשה בלי לפנטז?
אם יש לך את מה שאת צריכה מבן-זוגך, אז מן הסתם הפנטזיות ישארו בגדר פנטזיות. לא הייתי מפחדת/נלחצת.
תמשיכי להנות מבן זוגך ותמשיכי להינות מחברותו של ידידך , כולל הפנטזיות עליו :-)

פנטזיות אפלטוניות

על ידי הילה_ב* » 22 אוקטובר 2009, 11:48

אולי יש לך משהו לא פתור איתו מגלגול אחר?

פנטזיות אפלטוניות

על ידי פילונית* » 22 אוקטובר 2009, 09:15

זהו דף ייעוץ - התלבטות.

אני נמצאת בזוגיות נפלאה ומאוד אוהבת את אישי
הוא מדהים ואנחנו מאוד מאוד קרובים. הוא החבר הכי טוב שלי .

בזמן האחרון יש לי פנטזיות אפלטוניות על איזה מכר . בחור מעניין ונחמד, לא מושך חיצונית במיוחד
אבל יש לו עיניים טובות.
הפנטזיות הן תמימות כאלה... קצת מתביישת אפילו לכתוב אותן כאן.. משהו כמו שאני משתפת אותו בכל מיני דברים אישיים והוא מחבק אותי
מן אינטימיות כזאת.

אני יודעת שזה נורמלי להימשך לגברים אחרים... אבל זו משיכה שהיא לא מינית. זה משהו אחר.
ואולי זה אפילו יותר מסוכן לזוגיות מ"סתם" משיכה מינית?

זה גם קורה לי שאני מפנטזת קצת על סקס עם גברים אחרים. אבל הפנטזיות האלו על אינטימיות, זה אחרת...

אז השאלה שלי היא בעצם... האם זה מזיק הפנטזיות האלו? האם לנסות "להסיח" את דעתי מהן?
האם זוהי בגידה? אולי זה סתם משהו חולף ופשוט לתת לעצמי להיסחף עם זה?

חזרה למעלה