על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 18 מאי 2007, 00:42
אני בעד עזרה.
מניסיון.
הבת שלי לא ממש התיישבה עד גיל מאוחר. ישבה על הברכיים ישיבת מטפל, לשבת עם גב זקוף על הישבן לא הצליחה, עד היום יש שם איזה חוסר יציבות, יש איזה עניין אורתופדי.
הלכתי איתה לאבחון גם דרך קופת חולים לפיזיותרפיסטית וגם פרטי למישהו שעוסק בשיטת שלהב, פלדנקרייז לתינוקות.
הפרטי אמר שהמצב לא חמור על מנת לטפל פרטי אבל הציע שנצטרף לחוג (יקר מאד בגיל הזה אבל יותר זול מאחד על אחד) של כמה תינוקות. תוך כלום פגישות היא התחילה לשבת וגם להעשות הרבה יותר אמיצה ומעיזה עם הגוף, הפסיקה לפחד ליפול ועשתה יותר עם הגוף שלה. את צעדי ההליכה הראשונים שלה לבד היא עשתה אצלו בשיעור, לקח אמנם עוד חודש שלם עד שממש הלכה, אבלך עניין הישיבה הסתדר בצ'יק. היה לה קשה בהתחלה, זה לאתגר אותה במקום שהכי קשה, אבל עשה עבודה טובה.
השתמשתי בבית גם בתרגילים של הפיזיותרפיסטית ולפעמים אני עדיין עושה אותם, בגיל שנתיים (כשהלכנו עם הישיבה היא היתה בת שנה והמשכנו עם החוג כחודשיים, הייתי ממשיכה אבל נגמר לי הכסף).
בתקופה של החוג היה לה גם איזה שקט חדש בגוף, כאילו היא מצאה את השקט הפנימי, התחילה להיות מסוגלת לנוח, היא הרגישה יותר נינוחה עם הגוף שלה. אין לי ספק שאם היה לי כסף הייתי ממשיכה ללכת איתה גם מעבר לעניין המקומי של ישיבה, כי את השקט הזה היא איבדה ואין לה רגיעה בגוף אבל אני יודעת היום שזה לא מחוייב המציאות.
אני בעד עזרה.
מניסיון.
הבת שלי לא ממש התיישבה עד גיל מאוחר. ישבה על הברכיים ישיבת מטפל, לשבת עם גב זקוף על הישבן לא הצליחה, עד היום יש שם איזה חוסר יציבות, יש איזה עניין אורתופדי.
הלכתי איתה לאבחון גם דרך קופת חולים לפיזיותרפיסטית וגם פרטי למישהו שעוסק בשיטת שלהב, פלדנקרייז לתינוקות.
הפרטי אמר שהמצב לא חמור על מנת לטפל פרטי אבל הציע שנצטרף לחוג (יקר מאד בגיל הזה אבל יותר זול מאחד על אחד) של כמה תינוקות. תוך כלום פגישות היא התחילה לשבת וגם להעשות הרבה יותר אמיצה ומעיזה עם הגוף, הפסיקה לפחד ליפול ועשתה יותר עם הגוף שלה. את צעדי ההליכה הראשונים שלה לבד היא עשתה אצלו בשיעור, לקח אמנם עוד חודש שלם עד שממש הלכה, אבלך עניין הישיבה הסתדר בצ'יק. היה לה קשה בהתחלה, זה לאתגר אותה במקום שהכי קשה, אבל עשה עבודה טובה.
השתמשתי בבית גם בתרגילים של הפיזיותרפיסטית ולפעמים אני עדיין עושה אותם, בגיל שנתיים (כשהלכנו עם הישיבה היא היתה בת שנה והמשכנו עם החוג כחודשיים, הייתי ממשיכה אבל נגמר לי הכסף).
בתקופה של החוג היה לה גם איזה שקט חדש בגוף, כאילו היא מצאה את השקט הפנימי, התחילה להיות מסוגלת לנוח, היא הרגישה יותר נינוחה עם הגוף שלה. אין לי ספק שאם היה לי כסף הייתי ממשיכה ללכת איתה גם מעבר לעניין המקומי של ישיבה, כי את השקט הזה היא איבדה ואין לה רגיעה בגוף אבל אני יודעת היום שזה לא מחוייב המציאות.