פרידה ומשמורת

שליחת תגובה

תפקידך הוא לחיות את חייך, לא להיות בשביל אף אחד שום דבר, אלא פשוט לחיות את חייך.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: פרידה ומשמורת

פרידה ומשמורת

על ידי משמורנית_משותפת* » 27 נובמבר 2013, 19:32

העוולה הזו שנעשית בחסות החוק לאבות גרושים מקוממת אותי. אני גאה לפעול באופן מצפוני ואחראי.

פרידה ומשמורת

על ידי משמורנית_משותפת* » 27 נובמבר 2013, 19:29

בפועל כמו שנכתב למעלה מן הסתם אני כאם לוקחת אחריות רבה יותר. לדוגמא: לקחת ילד לרופא, למצוא חוג מתאים, לבשל ארוחות צהרים... ונכון שבעצם נשארתי עם האחריות המסורתית (שבעלי לשעבר לא לקח על עצמו) ועם פחות מזונות. מצד שני - החוק מחייב את האב לשלם מזונות גם בחזקה משותפת. אני בחרתי להפחית את המזונות למינימום המקובל (למרות שהלשעבר מנהל הייטק) מאחר והיה לי ברור שללא קשר לחזקה המשותפת כל אבא מארגן לילדיו חדר וצריך לרהט ולקנות מחשב ואופניים... בדיוק כמוני. אז להחליט שלא מעניין אותי מה הוא יעשה, אני רוצה לשמור על אותה רמת חיים, בסופו של דבר פועל נגד הילדים. לכל הילדים הגרושים שאני מכירה, ללא קשר למהות החזקה, יש שני בתים ושני חדרים ושתי מיטות ושתי מתנות ביומולדת ושני חופשים משפחתיים בכל חג... ואני חושבת שאם אחראית צריכה לוודא שההסכם מותיר את שני הצדדים עם יכולת הוגנת לפרנס את הילדים בשני בתים, ולא מותירה את האב בחוסר אמיתי.

יהלום, צוויל, אחת - מחזקת אתכם מצטטת את עצמי מתחילת הדף. ורוצה להוסיף: בשנים האחרונות כשהילדים גדלו אנחנו מתנהלו מחשבון משותף לכל ההוצאות של חוגים, ביגוד, שיניים וכד'. כל הורה מכניס 2000 ש"ח בתחילת החודש וזה מספיק לשני הילדים. בהוצאות המחיה השוטפות כל אחד מאיתנו נושא בנפרד.

מסייגת: רמת הכנסה דומה (אך הוא מרוויח יותר), משמורת משותפת, אף אחד מאיתנו לא רוצח...

פרידה ומשמורת

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 27 נובמבר 2013, 01:04

צוויל, אני איתך והחוק צריך לעבור השתדרגות אל העתיד...ויחד עם זה החוק צריך לשמור על בן או בת הזוג שנשאו בעול הטיפול בבית, במקרים של מפרנס יחיד או מפרנס עיקרי. גם פה יש עוולות ולא מעט נשים (לרוב, נדמה לי)מוצאות את עצמן באמת חסרות כל עם אחריות מאוד כבדה של עול גידול ילדים, כשבאמתחתן דמי גירושין עלובים וקושי התפרנסות בשל הצורך להיות נוכח בחיי הילדים הקטנים.

פרידה ומשמורת

על ידי פלוני_אלמוני* » 25 נובמבר 2013, 11:31

צוויל כל הכבוד על האומץ לכתוב פה את הדברים האלה - אתה הופך את הדיון למרתק

פרידה ומשמורת

על ידי צוויליך* » 25 נובמבר 2013, 10:58

נוסעת,

_אם הם זוג מיינסטרימי, בלי קשר לכעסים ולשאר מיני בישים, היא כנראה מרוויחה על אותה עבודה כ 30% פחות (בממוצע).
זו הצדקה אפשרית אחת לדמי מזונות_
באמת? אני חושב שזה מזעזע.
את אומרת שמשנפרד הזוג, הגבר צריך לפצות כל חודש את האישה על חוסר שיוויון במערכת הכלכלית בעולם? אישית? זה עדיין ניראה לך טיעון תקף ומוסרי?
אני יכול לחשוב על עוד השלכות ויישומים אפשריים של הסוג המיוחד הזה של היגיון, אבל כל דוגמא נשמעת יותר פרובוקטיבית P-: .

אני מרגיש שהטיעון הזה מורה על המחיקה של הגבר כפרט, כבנאדם.
זאת ההכללה, הגבר, האב, הופך בקלילות למייצג הרשמי של המערכת הדפוקה ואיתו אישית באים חשבון.
והא יכול להיות הכי סבבה לאישתו לשעבר בעולם, הוא עדיין צריך לשיטתך לפצות אותה על אי השיווין הנ"ל.

ואגב, רוצחות פחות
מירה קרני, מנהלת נציבות זכויות הילד במועצה הלאומית לשלום הילד מוסיפה: "קשה לצייר פרופיל של הורה שרוצח. בתשע השנים שקדמו ל-2008 היו בארץ 35 מקרי רצח של ילדים בידי קרובי משפחה: 12 אמהות, 11 אבות והשאר על ידי דודים, סבים וכו'".
אנחנו עדיין רוצים להמשיך לא לתת לעובדות לבלבל אותנו, כי זה לא מתאים לתבניות בהן למדנו להאמין?
עדיין לא מעוניינים לשנן שהאלימות הזוגית במשפחה מתחלקת כחצי חצי בין הבעל והאישה?
מתעקשים להמשיך לשנן את קורבניות האישה ותוקפנות הגבר?

בבקשה - זאת הדרך הכי טובה לשמר את התפישה הזאת, אני הדל בעבדי אדוני פשוט לא מצליח לגרד לעצמי סיבה קונסטרוקטיבית לכך.

עוד מהכתבה שצוטטה:
  • בהכללה ניתן לומר שכשנשים רוצחות הן עושות זאת כדי להפטר מהבעיה, אצל גברים הרצח נובע מתחושת שייכות, מהצורך שיהיה שלהם. אלו מניעים שונים לגמרי.
לגבי רצח ילדים בכלל ללא קשר לנקמה: עד לפני כ-15 שנה חשבו שיותר אמהות רוצחות את ילדיהן בעקבות מקרים של רצח תינוקות שזה עתה נולדו (הריון לא רצוי וכו') אבל אם מנפים את המקרים האלו מהסטטיסטיקה, מדובר במספרים שווים בין אבות ואמהות".* המקור באתר מאקו

צוויל

פרידה ומשמורת

על ידי יהלום* » 25 נובמבר 2013, 08:16

מה שהתפתח פה בדף משקף בדיוק את מה שאני מרגישה שכל כך מרעיש סביבי.
המון המון אלימות.
וזה שאני בצד שאמור "להרוויח" לא הופךל את זה לפחות אלים או ליותר נחמד.

פרידה ומשמורת

על ידי אמא_נוסעת* » 25 נובמבר 2013, 07:02

בבקשה לא לשכוח - אם הם זוג מיינסטרימי, בלי קשר לכעסים ולשאר מיני בישים, היא כנראה מרוויחה על אותה עבודה כ 30% פחות (בממוצע).
זו הצדקה אפשרית אחת לדמי מזונות

מצוקה כלכלית היא גורם סיכון משמעותי. עם זאת מצוקה כלכלית אינה סיבה לרצח או להתנהגות פוגעת - זה עניין אחר. חייבים להפריד.

המערכת החוקתית פועלת בדרכים שונות ופוגעת בהורים ללא אבחנה, סתם תלוי מליון גורמים, ביניהם איכות עורכי הדין ומצב הרוח של השופט, כמו גם נסיון לשמור על החוק

ועוד משהו - יותר נשים נמצאות במצוקה כלכלית מגברים (ואגב, רוצחות פחות. שוב, אל תחבר בין הדברים)

פרידה ומשמורת

על ידי צוויליך* » 25 נובמבר 2013, 00:38

לא, כניראה שלא אכפת לי ב-כלל.
אני טיפוס רע ונורא. ואני חושב שאת פויה.

עכשיו משסגרנו את הפינה הזאת של ההתקפה האישית נעבור הלאה!

בואי נדמיין לעצמנו.
ננסה לבודד - לצורך הבהרת הנקודה - זוג עצמאים שמגדל ילד.
אדגיש: הוא לא בעל מתעלל. כואב בוודאי להיות במקום בו זאת ברירת המחדל שלך - בעל מתעלל. אולי מחוויה אישית, לא יודע, אבל אני יוצא מההנחה שהאדם הממוצע, עם ציצי או עם אשכים, אינו רע או מבקש להרע. בנזוג, בתזוג, משליך כמו אדיוט וכמו רובנו, את תלאותיו ומכשלותיו על מי שקרוב אליו.

הוא מרוויח שכר ממוצע או קצת פחות, גם היא.
נפרדים.
ובהמשך, לפי הדוגמא דלעיל, נניח שהם מגיעים להסכם המחולט בבית המשפט לעניני משפחה שמבטא את רצונם לחלוק שווה בשווה בגידול הילד.
השקיה, דישון, קילטור עונתי. כל הכרוך במיזם.

[גילוי נאות: אני מוזג כוס שלישית של הלבן היבש של סגל. מי שלא ניסה את הקברנה עם המדבקה החדשה השנה - לרוץ! 30 ש"ח ליין של 60 ש"ח בקלות!]

היא מתחזקת בית, כולל הכל. אל תציקו.
הוא מתחזק כנ"ל.
נזכיר: הוא לא רשע. הוא כועס עליה לפחות כמו שהיא כועסת עליו.
בזמן המחזור הכעס שלה יותר מרשים, אני מודה, אבל ככלל גם הוא מרגיש מאד צודק, פגוע, דפוק, מרומה וכו' וכו'.

נבריג:
הוא חולק חצי בחצי את זמן שהות הילד עם הפרודתו.
יודע כמוה שהוא הרביץ לילד אחר בגן, ששונא להפסיד בטאקי, מה הוא אוהב בכריך.
הילד לא מבקר אצלו, הוא חי איתו כמו שחי עם אמא.

אבל מה?

החוק קובע שהוא ישלם לאמא סכום מינימלי, לרוב בתוספת סכום לדיור ועוד כהנה וכהנה.
כספים שלא קשורים לעובדות המובאות במקרה המתואר, אלא למציאות תנ"כית בה האשה הינה רכוש הבעל.
במציאות ההיא האישה, כשור ועז, פרנסתה על הבעל. היא לא עצמאית, לא יכולה לפרנס, כמוהו.
מטופלת בילדים? גם הוא.

אני רוצה להזכיר את העובדה הכלכלית הפשוטה:
שני הורים, מתחזקים בית על משכנתאתו וחשבונותיו, ילד ואת עצמם, צריכים להסתדר עם לתחזק שני בתים.
והגבר אמור להיות אחראי לתחזק כלכלית את בית האישה - מדוע, אם הוא חולק איתה חצי בחצי את גידול הילד?
אין שום צידוק. רק בחירה סלקטיבית בעיוורון מרצון למצוקת האב ובתלות האישה בגבר.

כותבת עו"ד רות דיין על "מקרי רציחת ילדים עי האב - אלה הם מקרי ההיי-פאבליסיטי לצערנו - והיא מדגישה את סוגיית המשמורת אבל ראוי לקשור בנוסף לזאת גם את המצוקה הכלכלית הבלתי אפשרית. המערכת החוקתית פועלת כאילו על האב לפתור את מצוקת האם בעוד צרכיו ומצבו אינם קיימים.

צוויל

פרידה ומשמורת

על ידי פלוני_אלמונית* » 24 נובמבר 2013, 22:47

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

צוויליך, אני לא יודעת איפה אתה חי.
אולי כדאי שתקפוץ להןצאה לפועל ותשמע שם על קצה המזלג מה עובר על גרושות רבות שבקושי מתפרנסות משום שהבעל המתעלל שלהן לא איפשר להן להתפתח ואז זרק אותן ומתחמק בשלל שיטות מתשלום חלקו העלוב בגידול ילדיו ע"מ "לדפוק" את זו שהקדישה את חייה עבורו תוך כדי ספיגת עלבונות ולעג נמשכים.
והוא נלחם על ילדיו לא משום שהוא באמת אוהב אותם, אלא בגלל שיש לו בעיות שליטה קשות, והמערכת מאפשרת לו להמשיך להרוס לילדיו את החיים בדיוק כפי שהוריו עשו לו, במקום לשבור את מעגל ההתעללות והתלות הנוראיים האלו- וכל זאת בשם זכויות האב וקידוש הקשר עם האב בכל מחיר שאותו משלמים בסופו של דבר כמובן הילדים.
אבל למי איכפת- גם לא לך כנראה

פרידה ומשמורת

על ידי פלוני_אלמוני* » 24 נובמבר 2013, 10:47

יהלום - את יהלום !

פרידה ומשמורת

על ידי צוויליך* » 22 נובמבר 2013, 23:20

אבל מה - ?
אתם מדברים בהגיון.
ובארצנו אנחנו קשורים למסורת בת 3000 שנה של אשה תלויה בגבר, חסרת יכולת להתפרנס, והמסורת מושרשת בחקיקה של עניני המשפחה.

המציאות התחיקתית מאפשרת לאם לדרוש את רוב/כל/מעל ההכנסה של האב.
מי תוותר על הכסף?
בסיטואציה של אמוציות עזות, חוסר ודאות לגבי העתיד הכלכלי, מה תהיה בחירתנו שלנו?

מדינה מפגרת, צביעות ועליבות.

כחצי מהמתאבדים בארצנו - גברים גרושים.

סיבה מוסרית למזונות - ובכן, אשרי השואל/ת שאלות כאלו.
אין הרבה.

צוויל

פרידה ומשמורת

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 22 נובמבר 2013, 20:12

לדעתי האישית והלא מקצועית: מה ש'אחת' כתבה.
אם שניכם מגדלים ביחד. אם לשניכם תיפגע יכולת ההכנסה, בשל הצורך להיות בפניות לילדים. אם לפני כן אף אחד לא נפגע בפיתוח הקריירה שלו, בגלל הילודה ועל אחת כמה וכמה אם לך יש דיור - לא רואה סיבה מוסרית לבקש ממנו מזונות.

פרידה ומשמורת

על ידי אחת* » 22 נובמבר 2013, 13:47

רוב הנשים משהות את ההתקדמות המקצועית שלהן לצורך גידול הילדים ולכן , בעת הפרידה, הן זכאיות להנות מפירות ההשקעה בקריירה של בן הזוג,
אם אין זה המצב אצלכם, נשמע שאת אכן לא זקוקה למזונות.
דעתי הבלתי מקצועית.

פרידה ומשמורת

על ידי יהלום* » 21 נובמבר 2013, 19:07

בבקשה תסבירו לי:
אנחו לפני חתימה על הסכם. הוחלט על משמורת משותפת, לטובת כל הצדדים, גם לטובתי.
פוטנציאל ההשתכרות שלנו כרגע די זהה . כל הוצאות הילדים מתחלקות חצי חצי.
לי גם יש דירה מלפני נישואינו, שנשארת כולה ברשותי.
נראה לי הגיוני שכל אחד נושא בהוצאות הילדים בזמן שהם אצלו, ללא דרישה מהצד השני. הוגן , לא?
למה כל מי ששומע את זה ישר אומר לי לרוץ להוציא ממנו מזונות?
נשמע לי כמו הדרך הבטוחה להגרר למעגל של אלימות רגשית וכעסים ומלחמות. מה גם שאני לא מצליחה לראות איך זה פייר.
מישהי יכולה בבקשה להסיר לי באמת, למה שהוא יהיה צריך לשלם לי מזונות?

פרידה ומשמורת

על ידי יהלום* » 21 נובמבר 2013, 19:01

אם הוא אצל אבא שישי שבת אז בחמישי הוא אצלי אמא
אם הוא אצל אמא שישי שבת אז בחמישי הוא אצל אבא

באמת מבלבל. אצלנו מי שאיתם בסופ"ש הוא זה שגם בשבת. ואז יוצא רצף, שטוב גם לילדים, של רביעי עד שבת עם אבא או חמישי עד ראשון עם אמא.
כמובן שמשתדלים לקפוץ לבקר אצל ההורה שהילדים איתו, בימים של הרצף הזה, שלא יצא לילדים זמן ארוך מדי בלי אחד מאתנו

פרידה ומשמורת

על ידי אנונימי » 04 יולי 2011, 16:07

היום הסדרי הראייה לדעתי גרועים אבל הם עובדים, ומשהו שעובד לא משנים...

ימי ראשון אצל אמא
ימי שני אצל אבא
ימי שלישי אצל אמא
ימי רביעי אצל אבא

ואז מתחיל הבלבול...

אם הוא אצל אבא שישי שבת אז בחמישי הוא אצלי אמא
אם הוא אצל אמא שישי שבת אז בחמישי הוא אצל אבא.

פרידה ומשמורת

על ידי אנונימי » 04 יולי 2011, 15:25

פרודים כבר שנתיים
גרושים כבר שנה

ורק עכשיו מתחילים את הטיפול בנושא המשמורת של הילד (היום 4.5)

הוא גבר אלים, כמובן שלא מכיר בזה, מגיש חדשות לבקרים בקשות למשמורת מלאה

כנראה יש לו קומבינות.... אחרת אין סיבה לזה שכל ההמלצות הן לתת לו משמורת מלאה

פרידה ומשמורת

על ידי אלמונית* » 13 מרץ 2011, 19:02

אביה של בתי מעורב מאוד בגידולה (בת 4) אך ביננו אין יחסים חמים אלא פשוט
שיתוף פעולה קורקטי. הילדה קשורה אליו אך מצד שני היא נמצאת איתי הרבה יותר זמן
ולשתינו אין משפחה קרובה באזור מגוריו.
המשפחה שלי- אחותי, בעלה וארבעה ילדים מקסימים הכוללים גם ילד בגילה גרים במרחק שעה
ורבע נסיעה ויש לנו יחסים נפלאים, הכי קרובים כמו שאפשר במשפחה. (אמא שלי נפטרה)
לי חסרה משפחה, בעיקר מאז שאני אמא ופרודה. אני מבינה שילד צריך לגדול בחיק משפחה ואנחנו
רק שתיים. זה עצוב לא פעם.
אבל המרחק...שעה ורבע נסיעה במקרה בטוב, והאב לא יכול לעבור כי יש לו משק ועבודה באזור המרכז.

האם מישהו התנסה בכך? האם יש פתרונות יצירתיים? איך אפשר לעשות גם וגם?

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 02 מרץ 2011, 09:31

זהו, הבוקר נפתח הדף החדש חלקיקי שמחה.
אתן מוזמנות לחלוק איתי שמחה, אהבה, עצב, שיתופים גם שם

פרידה ומשמורת

על ידי זו_שפגשת* » 19 פברואר 2011, 09:08

גם אני רוצה למצוא שם אחר לדף החדש שתפתחי...
כבר אמרתי לך עד כמה הדף הזה היה משמעותי לי והצטרף לזה גם המפגש איתך.
אז תודה גדולה
ומחכה להמשיך איתך במסעות - המקביל והמשותף והשונה...
חבוק גדול

פרידה ומשמורת

על ידי חברה* » 19 פברואר 2011, 09:04

היי לך אהובה,

קראתי אותך לפרקים אבל יצא שקראתי את כל הדף. הרבה הרגשתי שאין לי מה לומר, תכלס' את כזאת עוצמתית שבאמת השארת אותי לרוב פעורת פה ונטולת מילים.
את אישה קסומה ומלאה בתוכן נדיר של אדיבות, נפש גבוהה, אצילות, יכולת הכלה ועוד מליון תכונות וקילומטרז' מכובד של עבודה עצמית, אישית, רוחנית.

בורכתי שאת בחיי והדף הזה היה חלק מהברכה הזאת (איזה פרדוקס). זה פתח כמו צוהר עבורי ל-איך עוברים תהליך, כל תהליך, (לפגוש רגשות ולא להתעלם מהם, לחוות עד העצם ולא להדחיק, להיות ישרה עם מה שעולה ומציף בלי לטייח ולספר לעצמי סיפורים, ובכלל - פחות מה"לא" יותר להבין "למה?" כשזה מה שבאמת מאפשר לפגוש קשת אינסופית של רגשות שונים בגווניהם השונים) ורק על זה - אני חבה לך תודה שאין שיעור לה.

רוצה לספר לך משהו שהבנתי הבוקר כשקראתי אותך- הדף הזה לימד אותי גם מאיזה מקום לחפש בן זוג, מה באמת חשוב בזוגיות, כמה משמעות יש ליכולת ההכלה והשיתוף בתוך מערכת זוגית. למדתי מהדף הזה ככה, בין השורות ועליהן, את ענייני הלב כמו שלא למדתי מהחיים שחייתי. אולי זה השילוב בין ההיכרות איתך/ איתכם בתחילה כמשפחה ולאחר מכן בפרידה ולאחריה. אולי זה הפתיחות והדיוק הכל כך מופלאים שלך ששיקפו לי שגם בתוך הקושי ואתגרי החיים והמצוקות והפקעות הרגשיות יש אפשרות לעשות סדר ולצמוח אם רק חוזרים לעמוד שדרה הפנימי הזה, ההוא שממרכז אותנו, אם רק מקשיבים לו, לשריר הקטן הזה שמפמפם במרכז הגוף ודורש תשומת לב.

מברכת אותך שסיומה של תקופה שאת מציינת כאן תהיה פתיחתה של דלת לתקופות עשירות באהבה, שלווה, והתפתחות על קרקע יציבה וחייכנית יותר.
אוהבת אותך מאוד,
ר.

פרידה ומשמורת

על ידי אהבת_עולם* » 18 פברואר 2011, 15:13

(וגם לנו קשה להיפרד, מרגישה?)
נכון.
אשמח לראות אותך בדף אחר.

חלקיקי שמחה? זה שם מבאס קצת

אולי חולקת שמחה ?

פרידה ומשמורת

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 18 פברואר 2011, 09:23

אוהבת לחשוב על שמות. אחזור אלייך עם רעיונות בהמשך. (-:

פרידה ומשמורת

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 17 פברואר 2011, 22:33

שמחה יקרה

אני שמחה מאוד שאת לא נעלמת סתם וכן מוצאת לנכון לכתוב מילות פרידה.
תחזקת את הבלוג הזה לתפארת אמא מתלבטת ואדם מתלבט. כל הכבוד על העוז והאומץ לשתף, על ההתמדה שבכתיבה. תודה גדולה על אלה.
כפי שאמרתי לך, אני עוברת דברים דומים והיה לי טוב לעבור זאת איתך. שהרי אני לא הייתי מצליחה לתחזק בלוג במשך שנתיים...
נמשיך כמובן לתקשר פה בדפים אחרים ואף אולי גם בזה.
{} @}

ולגבי השם אם נמשיך במשחק שלך ובקו שלך:
שימחה חלקי עצב.

פרידה ומשמורת

על ידי עולם_ומלואו* » 17 פברואר 2011, 22:20

התמורה העיקרית, שמבחינתי אין לה תחליף, היא כשהבת שלי מרגישה את ההורים שלה בקשר פעיל - מה שאצלה, בנפש פנימה (ואני מקווה שאני רואה נכון), יוצר קשר בין החלקים הפנימיים שלה

זה ניסוח מאוד יפה ומדוייק של היתרון שבעניין. אצלנו אני מרגישה שזה מה שחסר לה...
(אגב הרצון שלך לדייק - זה עובד לך...)

חלקיקי שמחה דווקא שם יפה בעיני. החיים מורכבים. יש חלקיקי שמחה, יש גם חלקיקי עצב וחלקיקי כעס וחלקיקי גאווה, וחלקיקים אחרים מכל הסוגים, כמו החלקיקים של האבק הזה שרואים כשישי קרן שמש בתוך החדר. וכולם ביחד מרכיבים את החיים.
שמחתי מאד לעבור למציאות. היה כיף. ואת באמת נהדרת כמו שאמרו פה כולן לפני

פרידה ומשמורת

על ידי י_פה* » 17 פברואר 2011, 22:13

תודה גם לך.

על זה אומרים הללויה. לסגור פרק ולפתוח חדש.
את אחת ויחידה זה בטוח.
כל הכבוד על המודעות לכל שלב בתהליך, וכל הכבוד על החוסן הפנימי על הבטחון בדרך שבחרת.
לפני שנתיים נכנסתי לדף בגלל שהנושא סיקרן אותי. הייתי בדעה מוצקה שמשמורת משותפת היא לא נכונה.
למדתי משהו. ההבנה שלי התחדדה, האף פעם אל תשפוט אם לא היית באותו מקום, ואפילו והיית באותו מקום, הנסיבות שונות והנפשות שונות.

אוהבת רבות :-) שוותנא

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 17 פברואר 2011, 21:47

שחף, גם אני הרגשתי כך אחרי בדיקה עם עצמי. סתם נהניתי ממשחקי המילים...
אולי את בתור כותבת פרקים בספרים :-) תתני לי איזה רעיון?
(אגב, הצעתי לך חברות ממש עכשיו... )

פרידה ומשמורת

על ידי שחף_אהובי* » 17 פברואר 2011, 21:39

חלקיקי שמחה זה שם מבאס קצת, כאילו זה מה שיש לעולם להציע, והרי יש לו כל כך הרבה יותר.

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 17 פברואר 2011, 21:32

טוב שאת מעדכנת, עוד נפרדת. יש המון אינפורמציה פה באתר על ענייני מזונות וכו', וגם ברשת.
אם תגגלי את 'מזונות' או 'משמורת משותפת' תמצאי הרבה מידע.
ובלי קשר, צריך לקבל ייעוץ משפטי מעו"ד שאת סומכת עליו.
אני למשל בחרתי במישהי שהיה לה ולי ברור שהיא לא מחרחרת ריב. אלא נותנת לי אינפורמציה חשובה.
וסמכתי עליה לגמרי בענין הזה.

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 17 פברואר 2011, 21:24

אשמח לפגוש אתכן בדף בלוג חדש שבו אוכל לשתף בכל מיני נושאים כמו זוגיות, אימהות ובטח עוד דברים יעלו. מה שבטוח שהם יהיו עם כותרת רלוונטית לשם הדף...
מה יהיה שמו של הדף החדש?
אני עוד לא סגורה על זה, יש כמה שמות על הפרק כמו: שמחה בחלקי פותחת דף חדש, או
חלקיקי שמחה (שזה קצת משחקי מילים של הניק)

אני פתוחה לשמוע עוד הצעות...

פרידה ומשמורת

על ידי עוד_נפרדת_בענייני_משמורת* » 17 פברואר 2011, 21:22

מעדכנת קצת, כי הדברים הולכים טוב ולכיוון שונה משציפיתי.
אחרי כמה ימים טעונים, יצאנו יחד בספונטיות להופעה, אני והבקרוב אקס, והיה נהדר. פתאום נהיה קל יותר לדבר, פתאום הגענו להבנות.
אני לומדת להעריך אותו על תשומת הלב לילד, הוא מבין את המקומות בהם אני רגישה. יש משהו בפרידה הזו שעושה לשנינו די טוב.
התקשורת בינו לבין הילד פתאום נראית לי הרבה יותר קלה וטובה ממקודם.
הבנתי שכמו הרבה דברים בחיים, המציאות הפרטית שלך היא לא כמו סרט הוליוודי, ואחרי שמדדנו ותירגלנו קצת אחד על השני משפטים כמו "נתראה בבית המשפט", הבנו שזו לא באמת השפה שבה אנחנו מעוניינים לדבר.
אני מדמיינת את החיים שאחרי ומבינה שתמיד נהיה באיזהשהוא קשר, ויכול להיות שהוא דוקא יהיה נעים יותר מהקשר הנוכחי שלנו.
כרגע יש בינינו הסכמה עקרונית שאני אעבור דירה עם הילד, הילד יהיה אצלו בערך 2 אחה"צ בשבוע, אחד מהם יכלול לינה, וסופ"ש לסירוגין, עם פתיחות לגמישות מכל הצדדים.
אחרי שנחווה את זה קצת ניגש לבניית הסכמי רשמי יותר.
אני אשמח לשמוע גם קצת מבעלות הנסיון על עניין המזונות, מה ההבדל בין משמורת משותפת ויחדינת בעניין הזה, ואיך בכלל נקבע גובה המזונות?

רצה המקרה ואני התחלתי להתמודד בדיוק באותו יום שאת החלטת אולי לסגור את הדף.
מיכל, אני אשמח ליצור קשר, לתמוך ולהתמך בתהליך ששתינו עוברות. האם תהיי מעוניינת?

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 17 פברואר 2011, 21:21

הפרק הזה, שהתחיל בהתייעצות על משמורת משותפת, עבר דרך הגירושין, הטלטלות שהחיים הביאו וחיפוש אחר הדיוק שהגיע בעקבותיהם, וכל הזמן עסק גם בפרידות - מגיע לסיומו. עם כל התודות האלה זה נראה שלקחתי ממש ברצינות את הפרידה מהדף הזה...
הרי כך נפרדתי מהאקס שלי, עם מכתב פרידה.
אבל בטח כמו עם האקס, עוד אכנס לכאן לעדכוני משמורת והורות משותפת.
למרות שדף זה היה בשבילי הרבה יותר מדיוני משמורת זו או אחרת, אשאיר אותו למטרה זו.
אמשיך לעדכן את הדף בענייני המשמורת למען מי שבאמת מעניין אותה משמורת משותפת.

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 17 פברואר 2011, 21:18

תודה ענקית {} {} {} לבת המתוקה שלי, שבזכותה אני לומדת לגדול ולהתפתח, להרגיש את הרגשות העוצמתיים שלא ידעתי שקיימים בתוכי, את הנמרה שמגנה עליה בחירוף נפש ואת המיכל האינסופי שאני כורה בשבילה יום יום. בזכותה פתחתי דף בלוג לכתוב בו, למרות שכתיבה היתה סוג של מעצור גדול בחיי...

וכן, אם להיות רגע חריגה עד הסוף אז...
גם תודה לגרוש שלי (שאני ממש מקווה שהוא לא יידע על קיומו של הדף הזה) שבעצם קיומו ואי היכולת שלו, מזכיר לי שוב ושוב לאהוב את עצמי ולקבל את עצמי יותר ויותר.

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 17 פברואר 2011, 21:16

אני רוצה להודות מעומק ליבי לכל אחת ואחת שליוותה אותי בדף הזה.
{@ תודה לנשים הנפלאות שמלוות אותי מתחילת הדף, שאת חלקן הכרתי במציאות והחיבור הזה ממש מרגש אותי.
{@ תודה לנשים שביקרו פה לתקופה וחיזקו אותי בדיוק כשהייתי צריכה.
{@ תודה גם לאלה שהיו פה רק פעמים ספורות החוו דעתן, אתגרו, או חיבקו ותמכו בי.
{@ תודה לקוראות שלא כתבו לי שהן רק קוראות. מדי פעם הבלחתן, לרוב לא. הרגשתי בכן :-).

קיבלתי המון מכולכן, מכל אחת ואחת מכן.

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 17 פברואר 2011, 21:06

כשאני חושבת היום על דרך המשמורת המשותפת שבחרתי ללכת בה, אז כמו בכל בחירה, יש בה יתרונות וחסרונות שעליהם תמיד יש ויכוחים ודיונים בדפים השונים.
כמו בזוגיות, אם הבחירה מקשה ולא מיטיבה – אז אין צורך להיות שם ויהי מה (כמו שקרה עם ההחלטה להיפרד).
תמיד עולה השאלה האם זה נכון לילד/ה. וזו שאלה טובה. גם עליה אני לא מאמינה שיש תשובה אחת...

נכון להיום, אני מרגישה מחויבת לבחירה שלי וחושבת שאני צריכה לעמוד מאחוריה. כמובן שלא בכל מחיר, כמו שביררתי עם עצמי בזמן האחרון.
אם אני אדייק את זה, אז - אני מרגישה מאד מחויבת כלפי עצמי לבירור שוטף האם המשמורת נכונה. שוב ושוב ושוב...
לעמוד מאחורי הבחירה שלי, במשמורת משותפת, זה גובה מחיר ונותן תמורה.
המחיר הוא מורכב. מרכיב אחד, אולי הראשון בהם, הוא הזמן המשותף, הזמן שאני לא איתה. בתקופות מסוימות זה קשה לה ולי יותר, ובתקופות אחרות נסבל.
מחיר נוסף הוא הקשר הקבוע, הכמעט יום יומי, עם האבא של ילדתי, שבתקופות מסוימות הוא קשה לי יותר, ובתקופות אחרות נסבל ובתקופות אחרות משמח.

התמורה העיקרית, שמבחינתי אין לה תחליף, היא כשהבת שלי מרגישה את ההורים שלה בקשר פעיל - מה שאצלה, בנפש פנימה (ואני מקווה שאני רואה נכון), יוצר קשר בין החלקים הפנימיים שלה.
זה כאילו שהחסרונות הם היתרונות ולהפך... יש גריין כזה, לא? :-)

אני יודעת שלא כולן מסכימות איתי, אבל כמו בכל דבר כמעט, אני מאמינה שאין נכון או לא נכון כללי. יש נכון למציאות של אישה, ילדה ואיש. בינתיים, זה הסידור שנראה לי נכון לשלושתנו.

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 17 פברואר 2011, 21:03

טוב, זהו... שנתיים פחות חודש הבלוג הזה קיים. אם מישהו היה אומר לי חודש לפני שפתחתי אותו שזה מה שיהיה... לא הייתי מאמינה בכלל.

והנה, הגיע הרגע שבו אני שואלת את עצמי איך לסכם את הדף הזה? האם בכלל אפשר לסכם אותו? אולי פשוט לסיים אותו מבלי לסכם? קשה לי עם פרידות...
כמו שכתבה זו שפגשתי, באמת מרגישה שפרק זה מסתיים לו. מרגיש לי נכון לסיים אותו כדי לפתוח בדף חדש. תרתי משמע, כי עדיין אשמח לשתף בנפלאות ונפתולי החיים שלי, אבל לא תחת הכותרת של פרידה ומשמורת. היא כבר לא נכונה לי.

החלפתי שלושה ניקים לאורך הדף הזה. כל אחד סימל לי את המקום, או תת-הפרק, בו אני נמצאת או שואפת אליו. במשך שנתיים של בלוג היו לי 3 תתי פרקים. ובטח בתוכם היו עוד אי אילו פרקים, ואם אחלק את חיי לפרקים אז באמת זה בלתי נגמר.

דף זה היה מקור למידע, לתמיכה חשובה ומהלך של דיוק פנימי עבורי שוב ושוב.
אני יודעת שהבאתי לכאן תפיסה שהיא לא שגרתית, ואל מול השאלות, התהיות והאתגרים שהציבו לי הכותבות בדף הצלחתי לדייק שוב ושוב את המקום שלי.
היום, אחרי כמעט שנתיים של דף פעיל, אני סומכת על עצמי יותר.
הזמן שעבר, העבודה הפנימית שעשיתי בזמן הזה, התהליכים שעברתי, והעיבוד שלהם גם דרך הדף הזה, חיזקו אותי. אני מרגישה את עמוד השדרה האימהי שלי והעוצמה שמתלווה לה.

עם זאת, כמו שכתבתי ממש היום, אני עדיין נפרדת. אני במקום הרבה יותר טוב, בטח בתוך המציאות שלי, אבל בחלומות האקס חוזר, עם רצון להיות איתי, והמשפחה החדשה שלו איתו... אין ספק כאן. זנבות של פרידה.

פרידה ומשמורת

על ידי פלוני_אלמונית* » 17 פברואר 2011, 20:48

:-] תודה גם לך
פליי

פרידה ומשמורת

על ידי הגבירה_בחום* » 17 פברואר 2011, 20:31

_נדמה לי שאני חוזרת על עצמי אבל זה מה שיש לי לומר שוב ושוב -
את מ-ד-ה-י-מ-ה מותק_
לגמרי!!!
כתמיד מקור של השראה ולמידה
נשיקות

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 17 פברואר 2011, 20:01

פליי, עוד לא סיפרתי לך ואולי כדאי שאפרגן לך כאן על גלי הבאופן...
השיחה שהיתה לנו אז, אי שם בזמנו בנוגע לעניין (כשהייתי אצלך), מסתבר שעשתה את ה-shift אצלו.
יותר נכון מסקנות השיחה: זה שאני כבר לא רציתי לדבר איתה בטלפון, גרם לו להיפתח.
היום הוא מבין שהוא הזדהה איתה והשליך עליה את הלחץ שלו מהטלפונים שלי.
ברגע שאני נסוגתי רגע לאיזו טקטיקה קצת אחרת, הוא התגמש, והיום זה כבר נחשב התחלת הרגל מצויין.

אז תודה לך שוב! זה היה מכונן...

פרידה ומשמורת

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 17 פברואר 2011, 19:51

נשמע מאתגר מאוד.
וואלה כמה גדולים אנחנו צריכים להיות לפעמים. האמת שרוב הזמן.
בטח שתהיי עם הקטנה כשהיא חולה אם את יכולה. איזו שאלה.
(())

פרידה ומשמורת

על ידי פלוני_אלמונית* » 17 פברואר 2011, 18:03

נדמה לי שאני חוזרת על עצמי אבל זה מה שיש לי לומר שוב ושוב -
את מ-ד-ה-י-מ-ה מותק
(()) (()) (()) פליי

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 17 פברואר 2011, 11:06

פגישה עם האקס בענייני הקטנה... סוף סוף הצלחנו למצוא יום מתאים. חיכיתי לפגישה הזו גם כדי לעדכן כאן, כי מבחינתי אחרי העדכון אסיים לסיים את הפרק הזה...

הגעתי אליו. הוא שמר על התינוק שלו ובת זוגתו הלכה לענייניה.
נכנסתי לביתם. מייד יכולתי לראות איפה הם מתאימים.
המון סימנים בבית שקשורים להתאמה... לא הייתי רוצה לפרט כדי שלא להסגיר, אבל המון.
>> קווץ' בלב...
וגם, הרגשתי רוך באוויר. הרגשתי שיתוף פעולה. היה נעים להתחיל שיחה עם אווירה כזו.
החלפנו מידע לגבי חיינו. הוא כבר יודע מהבת שלי על הקשר החדש שיש לי. קצת הופתעתי שהיא דיברה על זה איתו, אבל מילא. ככה זה לפעמים עובר.
ואז התחלנו עם הנושאים שהם קצת שנויים במחלוקת. הצעתי שנדון קודם בעקרון של הדברים ואז נרד לפרטים. הסכים.
היה כל כך זורם ומשתף פעולה המפגש, שנגמר אחרי מעט מאד זמן...

בענייני ימי המחלה של הקטנה, הסכמנו שלבת שלנו הכי נכון ואנו שואפים שאחד מאיתנו יהיה איתה. יחד עם זאת, ברור – וגם דיברנו על זה, שהוא ישתמש בשירותיה של זוגתו. לא פשוט לי עם זה, אבל זה החלק שאני מרגישה שבאמת זה עניינו. החלטנו שאם אוכל לוותר על עבודה או משהו אחר, אהיה שם איתה, גם בימים שלו. ממילא עזרתו של זוגתו מתאימה כל עוד היא לא עובדת. הוא, בחצי צחוק אמר ש"מי יודע, אולי היא תיקח ימי חופש כשהיא גם תעבוד, כשהקטנה שלנו תהיה חולה...."
זה לא הצחיק אותי, אבל גם לא הגבתי. זה עניינו. ביני לביני החלטתי שאם אוכל אני אתגייס לעניין.

הנושא השני היה חופשים. שם היה לו קשה יותר עם הטלפונים שלי, עם הקשר הרציף שאני רוצה עם הבת שלי. הוא אמר שהוא מבין שהוא צריך לבלוע את הצפרדע. אותי זה הטריד וממש רציתי שנסכים כאן, אבל גם היה קול שאמר, עזבי אותו, זה עניינו. אם הוא רוצה לבלוע צפרדעים זה עניינו.
ביקשתי שירחיב. הוא אמר שהוא מבין לאחרונה שיש מציאות בחוץ והוא צריך להתחשב בה בדרך זו או אחרת ושהוא לומד לא להתנגד כל כך הרבה.
אמרתי לו, "עם גישה כזו יכולנו להישאר נשואים..." ענה לי, "לפעמים צריך להרוס עולמות כדי לגדול..."
>> עוד קווץ' בלב
בכל מקרה הוא מבין שהקשר שלי עם הבת שלי יקרה גם בזמן חופשה שלו. והנה יש לנו חופשה קרבה. דיברנו על איך זה יתנהל... הצעתי לו הסתכלות אחרת על הטלפון שיהיה שם (תתקשר לפני שאתה יוצא, זה עוד לפני החופש... ותתקשר כשאתה בדרך חזרה).
בכל מקרה, הסכמנו שזה קורה בלי שאלות. העיקרון הוא שאני בקשר איתה יום יום. וזהו.

ליבנו עוד כמה נושאים, בסוף התעורר התינוק שלו. ראיתי איך הוא אוהב אותו. איך נקשר אליו לאיטו. למרות שטוען שהוא עדיין לא לגמרי מכיר אותו כי הוא לא נמצא הרבה בבית, להבדיל מהבת שלנו שהיה שם המון, והתאהב בה מייד.
העביר לי את הקטן, והחזקתי וחיבקתי ונישקתי. ואמרתי לו "שלום, אני אמא של ע'. נעים מאד"
האקס היה טיפה מוטרד מזה שאולי קשה לי.
אמרתי שלא.
שם לא היה קשה לי...

אם היה יודע כמה קווצ'ים בלב היו לי עד שהקטן התעורר.
זנבות של פרידה...

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 13 פברואר 2011, 22:02

את יודעת מעבר למה שאני כותבת כאן
כן, סתם התבדחתי. סורי

פרידה ומשמורת

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 13 פברואר 2011, 21:43

אולי כאן טמון הרמז ללמה זה כזה אינטנסיבי???
ממש ממש לא!! את יודעת מעבר למה שאני כותבת כאן...
אכן פליטת מקלדת.

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 13 פברואר 2011, 09:32

וגם תראי איזו פליטת מקלדת היתה לך:
אני פוגשת את בנזוגי
הוא כבר לא בן זוגך. גרושך.
אולי כאן טמון הרמז ללמה זה כזה אינטנסיבי??? :-P

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 13 פברואר 2011, 09:29

זה ממש ממש נכון גם לגבי משמורת יחידנית. אני פוגשת את בנזוגי לפחות פעמיים בשבוע ולפעמים שלוש.
טוב, אבל נקודות תודי שרוב הגרושים במשמורת יחידנית לא שואפים לזה. אפילו אני, במשמורת משותפת, לא פוגשת אותו הרבה.
בכל מקרה, בכל משמורת שלא תהיה, השאיפה היא לתאום, לדו שיח, להבנה, להסכמות ברוח טובה, לא?

פרידה ומשמורת

על ידי פלוני_אלמונית* » 10 פברואר 2011, 23:42

תדעו שמשמורת משותפת דורשת כל הזמן להגמיש עמדות, לבדוק את ההתנהלות ולשנות אותה אם יש צורך. וכמובן שיש צורך בתקשורת טובה.
שמחה,
זה ממש ממש נכון גם לגבי משמורת יחידנית. אני פוגשת את בנזוגי לפחות פעמיים בשבוע ולפעמים שלוש. אנחנו מאוד נדרשים לתאום, לדו שיח, להבנה, להסכמות. לדעתי אין הרבה הבדל בקטע הזה.
{נקודות ממחשב אחר}

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 09 פברואר 2011, 11:59

תודה מיכל. בדיוק בשביל זה פתחתי את הדף. גם אחרי שאעזוב אותו (ועוד לא יודע איך ומתי... :-)) אני מניחה שאמשיך לעדכן בענייני המשמורת.
כשאני הייתי בתחילת התהליך גמעתי דפים שלמים שקשורים לנושא, שנכתבו כמה חודשים או שנים קודם לכן.

אני יודעת שיש משהו קצת אחר בתפיסת העולם שלי, בנושא הזה. תפיסת עולם זו מביאה אותי שוב ושוב לדון בה, מאתגרת אותי, ומדייקת אותי לנושא הזה.
מקווה שאביא שקט לעוד נשים. ותקווה. ואפילו בחירה במה שנכון להן (לאו דווקא משמורת משותפת).
תודה שוב.

פרידה ומשמורת

על ידי מיכל* » 09 פברואר 2011, 03:38

אחרי שהקדשתי כשעה לקריאת חלקים גדולים מהדף הזה, אליו הגעתי במקרה, אני חייבת לומר לך שמחה בחלקך יקרה שקיבלתי ממך שקט. השפה שלך והכנות והראייה המיוחדת שלך פשוט ריתקו אותי לכאן. עם כל מה שהתמודדת בכזה אומץ וכזאת בריאות נפשית פשוט הענקת לי כוחות וקצת שפיות להתמודדות שלי עצמי. רצה המקרה ואני התחלתי להתמודד בדיוק באותו יום שאת החלטת אולי לסגור את הדף. חזקי ואמצי

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 07 פברואר 2011, 22:21

עוד נפרדת יקרה, בתחילת תהליך מהסוג הזה, הכול כל כך רגיש...
אני לא יכולה להגיד לך אם משמורת משותפת טובה לכם. רק את יכולה לדעת את זה.
אני מכירה זוגות שהחליטו על זה, ועד שהילד הגיע לגיל 3 וחצי הם עשו חלוקה קצת אחרת (יותר עם האמא), ואז לאט לאט הכניסו את החלוקה השווה יותר.
כפי שקראת, הוא עזב את הבית כשהיא היתה בת 3 ואחרי 3 חודשים כבר נכנסנו לרוטינה שיש אותה עד היום, פחות או יותר.

בכל מקרה, את צריכה ייעוץ משפטי. לעצמך, כדי לברר את הזכויות שלך. יש פה המון דפים עם מידע.
אני מאד מאד ממליצה על גישור כדי לא להגיע למקומות קשים אחר כך. ורק את יודעת מה רמת הנפיצות שלכם כרגע...
וכן, כדאי ששניכם תסכימו על המגשר...

דווקא עכשיו כשאני שוקלת לעזוב את הדף, ולהשאירו לנשים כמוך, אני יכולה להגיד שאני עדיין רוצה בשביל בתי משמורת משותפת.
עם כל הקשיים. כמו שאמר המלווה שלנו את התהליך מתחילתו (פסיכולוג הילדים שאנחנו מתייעצים איתו): תדעו שמשמורת משותפת דורשת כל הזמן להגמיש עמדות, לבדוק את ההתנהלות ולשנות אותה אם יש צורך. וכמובן שיש צורך בתקשורת טובה.
היום, להבדיל מלפני שנתיים, אני יודעת שאני רוצה משמורת משותפת אבל לא בכל תנאי. אני הרבה יותר מודעת לכך כאן אמא ואבא שצריכים לתקשר כמו שצריך כדי לנהל את המשמורת הזו טוב.
וכן, עדיין יש לי הרבה ביקורת לגבי האקס והזמן שהוא מקדיש לה ואיך הוא בוחר לעשות זאת ולא משנה מה הוא אומר.
מצד שני, הזמנים האלה איתו הם חשובים לה. הם קשורים ואני ממש רוצה שיהיה לה זמן איתו, וקשר רציף איתו.
לא רוצה לייצר לה הפרדות גדולות מדי...

שיהיה המון בהצלחה!

ימים יגידו איך זה יתפתח. אני כמובן אמשיך לעדכן בנושא ובתחום הזה, כשיהיה מה...

פרידה ומשמורת

על ידי עוד_נפרדת_בענייני_משמורת* » 07 פברואר 2011, 15:27

כבר שעתיים שאני גומעת את הדף הזה, רוב הזמן על סף דמעות, וחווה כיווץ חזק בבטן והמון הערכה לכל הנשים הנהדרות כאן ובעיקר אלייך- השמחה בחלקך, שאספת את כולן סביבך.
אנחנו בתהליך פרידה, והרבה דילמות ומאבקים סביב המשמורת.
הילד בן שנתיים וקצת, קשור אליי מאוד. מבלה יפה עם אבא רק כשאני לא בסביבה...
מעולם לא שאל או התעניין איפה אבא כשאבא לא בסביבה, מעולם לא זינק לזרועותיו של אבא, בלילות הוא ניגש רק אליי.
לא שאבא מנוכר, אלא שאנחנו, הילד ואני, מחוברים באיזה קשר חזק ואני בפירוש קשובה לצרכיו יותר מהאבא.

החלטנו להפרד, היו דיבורים על משמורת משותפת, אפילו איזו הסכמונת שבע"פ על כך.
אבל הבנתי שזה לא לטובת הילד, לא הכפילות הזו שבשני שתים, וגם לא הפרידה מאמא. מה גם שאני מתקשה להאמין שהאבא יכול באמת לעמוד טכנית ורגשית בחלוקה של משמורת משותפת.
כרגע לא מגיעים להסכמה.
כבר התחלתי לחפש בית, ואז הבנתי שהוא מתנגד לכך שהילד יעבור איתי, ועצרתי את התהליך כדי לא ליצור סיכסוכים נוספים.
אז נמצאים באותו בית, ישנים בנפרד ופעם בכמה ימים מנסים להגיע להבנות בעניין המשמורת ונתקעים.
לאור הדף הזה עדיין לא בטוחה עד כמה משמורת משותפת טובה או ישימה.

ועוד פחות יודעת אילו צעדים לנקוט, לפנות לייעוץ משפטי בלעדיו? לחפש ביחד מגשר?

כל תהליך הפרידה בסיסו הוא בחוסר היכולת שלנו לייצר דרך משותפת לחיים טובים, ועכשיו אנחנו נאלצים למצוא דרך משותפת לגדל את היקר לנו מכל וכמובן שנתקעים...

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 07 פברואר 2011, 10:53

מתבשל לי איזה רעיון, חלקי, שלא עוזב אבל גם לא ממשיך...
כשיהיה מבושל אודיע.

תודה לכן על כל החיבוקים הוירטואלים, הפרחים והמילים הטובות. זה תמיד משמח

פרידה ומשמורת

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 06 פברואר 2011, 21:43

(וגם לנו קשה להיפרד, מרגישה?)

פרידה ומשמורת

על ידי זו_שפגשת* » 06 פברואר 2011, 20:15

הבלוג שלך יחסר אבל אולי אם תסגרי איתו פרק, ייפתח מקום לחדש. אבל בטוח שהוא יחסר מאד

פרידה ומשמורת

על ידי עינת* » 06 פברואר 2011, 20:07

יקירה, הדף שלך מראה תהליך כל כך משמעותי, ואת האור שבקצה המנהרה. החיים הם דינמיים, פעם ככה ופעם ככה, ולמי שנמצא ב"ככה" האפור יותר הוא מראה ששינוי יכול לקרות. הוא קורה. שניתן לצלוח את הרגעים האלה, ומה קורה אחר כך. אותי באופן אישי זה מאד מחזק ומעודד לראות את הדרך שלך. החלטה שלך כמובן לגבי אם את ממשיכה בו או לא, כך או כך תודה לך שהוא קיים!
חיבוק.

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 06 פברואר 2011, 13:56

וגם לנו קשה להיפרד, מרגישה?) :-) :-)

פרידה ומשמורת

על ידי הגבירה_בחום* » 06 פברואר 2011, 12:56

אני חושבת, שזה הכל תלוי בהרגשה שלך, המשהו שבא לסיומו, כבודו במקומו מונח, ומשהו אחר מתחיל, וכל עוד את מוצאת בדף הזה תמיכה ונחמה, זה כל מה שחשוב
(וגם לנו קשה להיפרד, מרגישה?) :-)

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 06 פברואר 2011, 12:33

בדיוק קמתי הבוקר עם כובד, עם כל המקומות בתוכי שפחות מקבלים, שפחות שמחים...
תודה על הפרחים והתמיכה.

חשבתי בליבי אולי לסגור את הדף הזה. בעצם משהו פה בא לסיומו המכובד. אולי אמשיך לעדכן דברים שקשורים למשמורת אבל כל מה שקשור לחיי ולאמהות שלי, אולי לא ממש קשורים לכאן.
מה אתן חושבות? (קשה לי להיפרד, מרגישים?)

פרידה ומשמורת

על ידי זו_שפגשת* » 06 פברואר 2011, 10:46

איזה יופי, נשמע כל כך נעים

פרידה ומשמורת

על ידי שחף_אהובי* » 06 פברואר 2011, 03:42

כיף לקרוא...

פרידה ומשמורת

על ידי הגבירה_בחום* » 05 פברואר 2011, 22:21

יקירתי
כמה נעים לקרוא, וממלא שמחה - מגיעה לך על טיפת נחת, ונראה שאת גם מצליחה לקבל ולהתענג ממנה (מהנחת)

הבת שלי מתגעגעת לשניהם. אני בסדר עם זה. יש קווץ' בלב, אבל הוא מתקבל בטבעיות כאילו שאני יודעת לקבל את כל החלקים שלי...
מזכירה לך שאת משו משו (())

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 05 פברואר 2011, 21:11

מספרת לי שהיא סורגת לה כובע, צעיף וכפפות
הצעיף הגיע אלינו. אני מדמיינת אותה, לעיתים, יושבת אצלם בסלון, סורגת לבת שלי, מניקה את הקטן...
הבת שלי מתגעגעת לשניהם. אני בסדר עם זה. יש קווץ' בלב, אבל הוא מתקבל בטבעיות כאילו שאני יודעת לקבל את כל החלקים שלי...

חחחח...

יום המשפחה היום, לא ידעתי.
ובלי לדעת, יצרתי לי יום משפחתי נעים וזורם. הגיע ה... איך נקרא לזה, בן זוג חדש? קשר?, טוב, לא נכנס להגדרות.
הוא הגיע, הקדים את בואו במונית שירות, היה כאן יום שלם ובילה איתי ועם בתי.
התמסר למשחק איתה, הלכנו לטיול בטבע יחד, אכלנו ארוחות ואפילו ניסינו לנוח יחד.
יש קשר מאד נעים לצפיה ושהייה ביניהם.
ולרגע, כשהם פטפטו להם אחרי הארוחה, מנשנשים תותים, ואני מארגנת את הכלים, שוטפת ומייבשת, לרגע קל פתאום היתה לי את תחושת המשפחה.
את זו שלא היתה לי בטח בשנתיים האחרונות. זה היה לרגע קט, שהתענגתי על זה ואפילו הבעתי את זה במשפט קצר.
כמה נעים לחלוק זמן יחד.
היא מלאה באהבה ונדיבות והרגשתי מתוך תגובתה הכל כך אוהבת, שאנחנו, ה'אנחנו' - לא מאיים עליה.

שבוע מוצלח לכולנו

פרידה ומשמורת

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 30 ינואר 2011, 22:59

שמחה יקירה, תזכרי שהבת שלך גדלה, מערכות היחסים בינכם ישתנו ויקבלו פנים בוגרות יותר בעתיד ומקומך תמיד יהיה שם של אמא אחת ויחידה. את המולידה שלה היא אוהבת אותך מאוד, הדם שלך זורם בעורקיה הכל בסדר . גם היא תלמד בגדילתה לעשות את ההפרדות (())

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 30 ינואר 2011, 19:33

תודה לכל התומכות. שלא תחשבו שזה לא מורכב... הבת שלי בפרץ געגועים ל'לושקה', מספרת לי שהיא סורגת לה כובע, צעיף וכפפות.
אין ספק, יש לי פה כל הזמן תרגיל בלא לקחת את זה אישית, לפרגן לבת שלי ולקשר שלהן, ולהתמודד עם הקולות שרוצים אחרת בתוכי.
בינתיים הם קטנים, אבל קופצים מדי פעם...

פרידה ומשמורת

על ידי קצה_הקרחון* » 30 ינואר 2011, 00:50

הי אהובית, נכנסתי להתעדכן גם כאן, אחרי המוון זמן שלא קראתי, וכל כך שמחתי!! ממש!!
על שני דברים בעיקר - על ההודיה הכל כך זורמת לבת הזוג של האקס ועל התיאור של הקשר החדש..
התמלאתי שמחה!
המון ברכה וטוב
(()) (()) (())

פרידה ומשמורת

על ידי זו_שפגשת* » 26 ינואר 2011, 06:26

כל הכבוד, נפלאה את בחיבור ובדיוק שלך

פרידה ומשמורת

על ידי הגבירה_בחום* » 25 ינואר 2011, 23:34

אלופה אתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
מצטרפת בחום.
את נשמעת כ"כ על השביל הנכון לך @} (())

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 25 ינואר 2011, 22:05

חזרתי עכשיו מפגישה עם האקס והיועץ שלנו.
יכולתי להרגיש, מה שאמרתי בקול רם בסוף, שהתהליך שאני עוברת שמחזק אצלי את האמהות, את ההבנה העמוקה של הקשר שלי עם בתי - ניכר לא רק בתוכי, אלא בתהליך שקורה בינינו. אני מרגישה הרבה יותר נפרדת ממנו, מה שלרגעים לא מספיק הרגשתי אצלו.
יכולתי להצהיר בשקט ובנועם את 'ניהול' האמהות הנכון מבחינתי. יכולתי לשאול בדייקנות - 'איך בדיוק מפריעה הנוכחות של 30 שניות עד דקה של שיחת טלפון, להתהוות המשפחה שלך - כשאתם בחופשה?'
מבחינתי זה לא מובן מאליו. החופש הפנימי לשאול את השאלות האלו. הדיוק בתחושות וההרגשה שהגעתי מוכנה מעצם היותי ברורה עם עצמי לגבי צרכיי.
הוא תאר את מה שהורגש בשבועות האחרונים שהטלפונים אליו הם הרבה פחות 'אישו'. שהם אפילו אירוע משמח שיש בחלק מהימים שנכנס ויוצא מבלי לערער. זה בשגרה.
עם ענין החופשים עדיין יש לו עניינים שלו עם זה. כלומר, ברמת הרעיון הוא עוד לא יודע אם זה מתאים לו.
היועץ הציע פתרון כמעט טכני, והוא אמר שהוא יחשוב על זה. לא כל כך חשובים הפרטים, אבל מה שהורגש זה המהות:

המהות של הדברים היא שיש יותר הבנה לצורך שלי להיות איתה בקשר רציף. הוא עדיין מחזיק שם איזו עקשנות שאני פירשתי אותה כשאריות הפרידה ממני. הוא גם תאר איך הוא עדיין תגובתי אלי, וכשהוא רואה דברים מהצד הוא יכול לראות שזה סוג של תגובתיות כשהמציאות פשוטה יותר (במילים שלי).
אני הצהרתי בקול רם, קבל עם, יועץ ואקס - שהתהליך שאני עוברת הוא הוא שמקרין עכשיו. הוא זה שמצליח להביא את הדברים לידי בהירות ולא לבילבול ולתגובתיות.
זה היה לי חשוב להצהיר על זה שם, זה קיבל מקום טוב. אפילו היועץ שלנו, בסוף הפגישה כשליווה אותנו החוצה, העיף בי מבט תומך והרים אגודל |Y| לסמן את החיזוק שלו אותי.

ולא שלא היו לי נפילות תגובתיות שם, אבל תפסתי את זה, הבנתי את ליבת הנפילה והבאתי אותה לשיחה.
קבענו שנפגש עוד שבועיים בערך כדי להגדיר יותר טוב את הנקודות האפורות: ימי מחלה, שגרה, חופשים - הגדרות שהאקס אומר שאני זקוקה להן יותר ממנו, אבל ברגעי האמת, זה משרת אותו בדיוק כמו שאותי.
יותר ויותר ברור לי, שככל שאהיה ברורה עם הצרכים שלי באמהות, תוך כדי הפרדה ברורה בינם לבין ענייני הפרידה ממנו, כך התהליך יעבור עם פחות דרמות וחיכוכים. זה לא שלא יהיו, אבל אני פחות מוסחת מהם.
מזכירה לעצמי שאני בתהליך מתמשך שיש לו את המהלך שלו. והמהלך הזה חשוב ודורש סבלנות, התמדה, בהירות ותשומת לב. כל אלו יעזרו לי בדרך.

(איזה מזל שיש כאן את הבלוג לשמור לי דברים לתזכורת עתידית, לימים אפורים יותר... :-P)

פרידה ומשמורת

על ידי אהבת_עולם* » 21 ינואר 2011, 00:17

תאמיני או לא אהבת, שתיהן עם ע'

אה, זה היה מבלבל, כי את משתמשת באות ע' באופן קבוע ככינוי של בת הזוג שלו.

פרידה ומשמורת

על ידי פלוני_אלמונית* » 20 ינואר 2011, 19:17

אלופה אתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת
אהבתי (())
פליי

פרידה ומשמורת

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 20 ינואר 2011, 16:36

אני ממש הבנתי על מה את מדברת. מסכימה איתך שההבהרה הזו חשובה, למרות שמן הסתם היא ברורה גם לה וגם לך, אבל אני מבינה שהיה לך צורך לבטא זאת.
את גיבורת על! איזו סיטואציה מאתגרת (())

פרידה ומשמורת

על ידי זו_שפגשת* » 20 ינואר 2011, 15:20

אני שמחה שהייתה לך שיחה נעימה ומדוייקת. זה לא מובן מאליו. כמו שאת יודעת אצלי זה ממשיך להיות נושא מורכב
ורגיש. אנחנו צריכות למצוא הזדמנות להפגש שוב :)

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 20 ינואר 2011, 15:12

מה זאת אומרת 'אמא של ע' בתי'? חשבתי ש-ע' היא בת הזוג שלו....?
תאמיני או לא אהבת, שתיהן עם ע'...

פרידה ומשמורת

על ידי אהבת_עולם* » 20 ינואר 2011, 13:49

אולי את מדברת על גלגולים? או שאולי המשפט התנסח לך אחרת משהתכוונת? או שיש לי בעיה עם הבנת הנקרא...

פרידה ומשמורת

על ידי אהבת_עולם* » 20 ינואר 2011, 13:47

אני - אמא של ע' בתי - מודה לה שטיפלה ומטפלת בבתי.

לא הבנתי את הניסוח של המשפט.
מה זאת אומרת 'אמא של ע' בתי'? חשבתי ש-ע' היא בת הזוג שלו....?

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 20 ינואר 2011, 11:59

כבר כמה שבועות אני מסתובבת עם תחושה שאני רוצה להודות לבת זוג של האקס על הטיפול בבת שלנו. הוא לא היה שם כל הזמן וזה נראה לי נכון. מצד שני, לא רציתי להתקשר במיוחד בשביל זה, כשהוא שם.... אז החיים הביאו לי את ההזדמנות כפרי בשל - ישר לפי

באחד מהימים האחרונים, התקשרתי לביתו לתאם משהו שנדברנו עליו. ולמה לביתו? כי הוא אמר לי כמה שעות קודם ששכח את הנייד איפה שהוא. התקשרתי אליו, והוא היה בעבודה. היא ענתה.
אחרי שאמרה שהוא איננו, הבנתי שהנה ההזדמנות שייחלתי לה. שאלתי אותה איך הטיפול בקטן, ואיך לה האמהות. היתה לנו שיחה של כעשר דקות על ענייני תינוקות, אימהות והשינוי הגדול עם הילד הראשון ועוד כמה משפטים בקשר לבת שלי.
אחרי זה הודיתי לה על הטיפול בילדה. היא אמרה שזה מובן מאליו ושהבת שלי מאד אהובה.
שוב הודיתי לה ואמרתי שמבחינתי זה לא מובן מאליו וגם אם כן, תמיד נעים לשמוע שמעריכים את זה.

אחרי שנסגרה השיחה הנעימה הזו שמתי לב לכמה דברים שקרו לי.
אחד, הוא שהיה לי פשוט פשוט לעשות את השיחה. גלגלתי אותה בראש כמה שבועות וכשזה הגיע, לא היה קל מזה.
השני, הוא שפתאום הרגשתי ערך אחר לאמירת התודה שלי, כזה שלא יכולתי להרגיש אותו קודם, אלא רק אחרי שהודיתי לה.
אני - אמא של ע' בתי - מודה לה שטיפלה ומטפלת בבתי.
מן אמירה חשובה שמגדירה תפקידים באופן ברור מבלי להגיד את זה באופן ישיר.
אני לא יודעת אם אני מצליחה להעביר את המסר הכל כך ברור לי מבפנים - אליכן.
אבל זה היה חזק ולא צפוי.

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 19 ינואר 2011, 09:23

את לא נחה לרגע...
די, נקודות לא יפה... :-D
אני מאד רוצה זוגיות. בפעם האחרונה שהיה לי משהו שהוא סוג של התאהבות היה לפני 9 חודשים. זה לא נחה לרגע?
בין לבין, עשיתי מאמצים להזיז את האנרגיה של הדבר הזה ונפגשתי עם אנשים. לא היו מתאימים, אבל זו לא הנקודה. הזזתי את האנרגיה שקראה לי לשים לב להזדמנות שהיתה שם מול העיניים שלי...

פרידה ומשמורת

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 15 ינואר 2011, 14:22

את לא נחה לרגע...(-:
שבת שלום @}

פרידה ומשמורת

על ידי זו_שפגשת* » 15 ינואר 2011, 08:28

נשמעת טוב ההתנהלות עם בקשר החדש, וכל כך חשוב שיורדת חלק מהאנרגיה סביב האקס...והמרגיעון היפה שיצא לי - קירבה ללא קרב. שבת נעימה ושמחה לך

פרידה ומשמורת

על ידי עולם_ומלואו* » 11 ינואר 2011, 16:46

ו... כמובן, שהקשר החדש, תודה לאל, מצליח לתפוס אצלי יותר זמן מחשבה מניהול היחסים עם האקס. פפפפשששש חיכיתי לזה
איזה יופי לשמוע
קבלי חיבוק

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 10 ינואר 2011, 22:02

לגבי ההתנהלות עם האקס:
הוא הואיל בטובו להגיע ליועץ אחרי כמעט חודש. התקשר אלי אתמול להגיד שלא הגיע לתובנות מיוחדות ושאנחנו צריכים לדבר שוב אצל היועץ. מקווה שזה לא ייקח שוב מלא זמן כי אין לדעת אצלו. מה שכן, בפועל יש יותר פתיחות מצידו. אני מתקשרת והוא מספר מה שלומה. בענייניות אני עושה את זה. הקטנה היתה חולה בכל מיני וירוסים בהמשך לוירוס שפירטתי, אז היו עוד ימי בית - אצלו, אצלי. עדכנו יותר אחד את השניה וזה היה לי חשוב.
יותר ויותר ברור לי שאני לא צריכה את אישורו לאמהות שאני חושבת אותה לנכון. כן צריכה את שיתוף הפעולה שלו כרגע. על זה עוד נדבר בפגישות שלנו אצל היועץ - כי זה בכלל לא קשור למשמורת זו או אחרת (כפי שכבר כתבתי אי שם לפני כמה שבועות).
אני מנסה לקדם את הפגישה אצל היועץ כדי שלא תהיה סחבת בענין ושנוכל להמשיך הלאה בלי להתעסק בזה.

ו... כמובן, שהקשר החדש, תודה לאל, מצליח לתפוס אצלי יותר זמן מחשבה מניהול היחסים עם האקס. פפפפשששש חיכיתי לזה.

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 10 ינואר 2011, 21:53

כמה זזזממממןןןן לא עדכנתי. מרגישה שזה המון זמן, למרות שזה בעצם רק חודש וחצי...
אפתח בשיתוף לגבי מצבי הנוכחי... חגגתי את יום הולדתי ה-44 בשמחה ובנחת ובימים סביב יום ההולדת הרגשתי הכי מחוברת לכינוי שבחרתי לי.
נחה עלי רוח השמחה בחלקי, בעולם הזה, וזה היה קסום.
כמו שנחה עלי הרוח גם ידעתי שהרוח, כמו הרוח תמיד, טבעה לנוע, ללכת ולשוב. אז אני פחות מתרגשת מחוסר התחושה כרגע כי אני זוכרת שזה קיים בתוכי וזה נעים. לא מתמוטטת אם באים הרגעים בהם אני לא שמחה בחלקי.

נכנס לי לחיים קשר חדש, שאין לי רצון מיוחד לפרט עליו פרט לעובדה שאני שמחה שהצלחתי להתפנות אליו. זה קשר צעיר מאד (כחודש יחד, בלי הרבה יחד בגלל מגבלות החיים של שנינו), נעים ומעניין ובעיקר אני מפתיעה את עצמי בתוכו. יותר מתמיד אני מתנהלת בתוכו מתוך מודעות רוב הזמן. פחות תגובתית לדברים שהייתי יכולה להיות בהם כך, ומצליחה לתת לעצמי ולצד השני את הזמן הראוי לבדוק את הקשר הזה.
נותנת באופן מודע חופש לעצמי ולו וזה מזמין איזה רצון מצידו ללא התביעה לכך, ומצד שני כשאני מרגישה רגש טוב לא מפחדת לבטא ולהתבטא.
אולי זה הגיל, אבל חושבת לעצמי איזה כיף שעוד אפשר להתאהב - לא רוצה לוותר על להרגיש כל נים בסיפור הזה. וזה כולל נימי החופש שאני רוצה להרגיש, נימי הילדותיות וההתבגרות, ההתפנקות והתרגשות. הכל. ולכן, אין לי כוח או חשק או רצון לשחק איזה משחק שהוא. שזה אומר אצלי, המשחק של פורשת החסות, הבטוחה מהרגע הראשון - במקרים כמו זה.
לא, אני פשוט נותנת ללב שלי להזכיר לי איפה הוא בדיוק נמצא בבית החזה שלי, בשמחה גם משתפת אותו בזה, אבל משתדלת לא ליפול למקומות ידועים מראש ודפוסים מוכרים לי - שמשפיעים על מערכות יחסים אבל בכלל לא קשורים לאובייקט שם מהצד השני...
מרגישה מאוזנת באופן נעים.
טפו...טפו... טפו... ;-)

פרידה ומשמורת

על ידי הגבירה_בחום* » 21 דצמבר 2010, 17:52

קוראת ועוקבת.
מחכה להזדמנות לשיחה ארוכה ואינטימית
הוהבת אותך (())

פרידה ומשמורת

על ידי שמחה_בחלקי* » 20 דצמבר 2010, 23:01

_גם אל מול האקס, גם במשמורת אם, אני צריכה לוודא שיש לי מקום ולגיטימציה לקשר רציף עם הבת שלי. בתחום זה, לא משנה לי סוג המשמורת.
לא מבינה את המשפט הזה
זה אומר לפי דעתי שגם אם המשמורת תהיה אצלה וגם אם זו משמורת משותפת, חשוב לה הקשר עם הבת גם כשהיא אצלו, שיהיה טלפון, שיחה, משהו שמחבר, לא משנה איך קוראים למשמורת בשמה הפורמלי_
עולם, תודה. זה בדיוק מה שהתכוונתי.

גם את, תודה שאת משתתפת בדף. הם רואים אותו כמעט כל יום והוא נשאר חלק בלתי נפרד מחייהם היומיומיים
זה בלתי אפשרי אצלנו. האקס, וגם אני, לא בעד הענין הזה. אבל נניח שהייתי רוצה התראות יותר צפופה, הוא לא רוצה בכלל.
אורח החיים שאת מתארת יפה ונחמד עד שאחד מהצדדים מתחיל משהו חדש בחייו (משפחה חדשה, נניח, כמו אצלנו). ואולי לא. אצלנו, זה כך. הוא רוצה כמה שפחות מגע איתי, כמה שפחות שיחות. שהילדה תעבור אליו יום כן, יום לא, זה יותר מדי חיכוכים איתי. בכלל, משמורת משותפת היא יותר מדי חיכוכים איתי כנראה...

זו שפגשתי, כן, גם לי היתה משמעותית הפגישה. נמשיך גם אנחנו בפגישות :-) חיבוק.

ויפה ונקודות, תמיד כיף שאתן כאן, מבקרות. (())

פרידה ומשמורת

על ידי גם_אני_בענייני_משמורת* » 20 דצמבר 2010, 21:49

היי שמחה בחלקי
אני עוקבת לפעמים אחרי הבלוג, תודה על השיתוף שלך!
כתבו לך הרבה נגד משמורת משותפת אבל אני רוצה לתת לך את הזווית שלי
אני פרודה עם שני ילדים קטנים - בן ארבע ובת שנתיים
אנחנו פרודים כבר כמעט שנה ובמשמורת משותפת. גרים מרחק 5 דקות נסיעה אחד מהשניה
הילדים ישנים לילה אצלי ולילה אצלו. לפעמים הם מבקשים היום לישון אצל אמא או היום לישון אצל אבא וגם אם זה לא לפי הלו"ז הקבוע אנחנו בדרך כלל מסכימים
אני לא מרגישה שהם חווים איזושהי אי-יציבות (אולי בעתיד כשהם יגדלו זה יהיה אחרת)
הם מבסוטים וחיים בכיף בשני הבתים שלהם. והם לא חוו מעולם תחושת אובדן של אבא שרואים אותו פתאום רק פעם-פעמיים בשבוע
הם רואים אותו כמעט כל יום והוא נשאר חלק בלתי נפרד מחייהם היומיומיים
כמובן שיש חסרונות האורח החיים הזה, אבל בגדול לא הייתי רוצה שזה יהיה אחרת

שיהיה לך לילה טוב ושקט
@}

פרידה ומשמורת

על ידי עולם_ומלואו* » 20 דצמבר 2010, 20:21

את נשמעת מאוד מפוקסת ועם רגליים על האדמה
למרות ששוםדבר לא פשוט

_גם אל מול האקס, גם במשמורת אם, אני צריכה לוודא שיש לי מקום ולגיטימציה לקשר רציף עם הבת שלי. בתחום זה, לא משנה לי סוג המשמורת.
לא מבינה את המשפט הזה_
זה אומר לפי דעתי שגם אם המשמורת תהיה אצלה וגם אם זו משמורת משותפת, חשוב לה הקשר עם הבת גם כשהיא אצלו, שיהיה טלפון, שיחה, משהו שמחבר, לא משנה איך קוראים למשמורת בשמה הפורמלי

חזרה למעלה