+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
הי ליטל, חייכת אותי עם "גמדי הליבה" שלך. איזה ביטוי מתוק מדבש, ממש לכבוד ראש השנה. כמעט גרמת לי לחזור לכתוב בחיוניות
חשבתי לתת לך כמה רעיונות מנסיונות ארוכי שנים עם תהליכים כאלה, אולי משהו מהם יתאים לך.
1) תוכניות תזונה הן רעיון לא מוצלח בשביל 98% מהאוכלוסייה אז שווה לשאול את עצמך אם את לרוב בקבוצה הגדולה הזו או ב 2%. אם את בגדולה, אל תגעי בתוכנית כזו במקל כי לא יוצאים מזה דברים טובים. במקום זה - צאי לך להרתפקאה לחיזוק הקשר שלך עם עצמך, עם הגוף שלך, עם הצרכים שלך. שם, התוצאה הטובה מובטחת, כי היא מתבטאת בשום דבר מדיד לבד מתחושה גדולה יותר של חיוניות. כמה גדולה יותר? אין לדעת, אבל גם רווח זעיר הוא עדיין רווח.
ממליצה לך בחום לשחרר את הקונספט של בניית מערכת מוגדרת מראש של משהו. ברור שלעקוב אחרי מישהו או משהו זה יותר קל, אבל זה כה מנותק מהצרכים שלך שזה כמעט תמיד נכשל. ההוויה שלך ממציאה את עצמה כל יום מחדש, ולכן אין מנוס מלהמציא את הקשב אליה כל יום מחדש. זה גם מאוד נעים כאשר מתרגלים.
אני כן ממליצה לתכנן.
2) תכנון הוא בעצם הצהרה של כוונות. הוא לא חייב להתיישם ולא חייב להיות נוקשה, אבל בהיעדר קשר חזק וברור לצרכים שלך, בלי תכנון את כנראה תשוטי אחרי הרצונות במקום אחרי הצרכים. מה אפשר לתכנן? כמעט הכל!
3) תכנון של אוכל יכלול, למשל, תשומת לב לסביבת האכילה המיידית והמרכזית שלך. לחשוב מה באמת את צריכה במטבח, איפה את רוצה שדברים יהיו חשופים ונגישים לך, ואיפה את רוצה להניח דברים שאת לא רוצה בנגישות גבוהה. זה יניע אותך לשאול למה בכלל יש לך בסביבתך דברים שאת לא רוצה בנגישות גבוהה...
תכנון אוכל יכול גם לכלול מחשבה בבוקר, כשאת בשימחה ובטוב (אני מקווה!) לגבי מה יתאים לך היום. ולפעול ולדאוג שיהיה לך מה שאת צריכה. לא מה שהתוכנית אומרת, אלא מה שאת מעריכה שתצטרכי וישמח את הגוף שלך. זה סטייט אוף מיינד מאוד שונה.
4) תכנון של שינה יכלול, בפשטות, הליכה אחורה בערך מהשעה שבה את חושבת שנכון לך לישון. מתי את קמה לרוב? נסי לספור אחורה בערך שמונה שעות ולפחות שש, ולבדוק מה את צריכה לעשות מתי כדי שהיום יוכל להיסגר בשעה שבה הגוף שלך צפוי להצטרך שינה. לוקח זמן להיערך לזה אבל כל יום יביא איתו עוד שינוי קטן שיוליך לשם. הקו הוא המחשבה על הצרכים. השאלה היא "מתי הגוף שלי צריך לישון בדרך כלל?"
5) תכנון תנועה יתחיל מהמחשבה איזו תנועה הגוף שלך מבקש ומתי. וזו מחשבה לא על סלוטים של תנועה אלא על הצורך הכללי של הגוף. יש אנשים שהגוף שלהם מלא תנועה במרווחים קטנים ויש מי שצריך סלוט מרכזי ויש מי שצריך משהו אחר. זמן טוב לשבת ולחשוב על הגוף שלך, הצרכים שלו, והזמנים הכי טובים ביום לספק את זה, ולתכנן. יש מעט מאוד אנשים שמה שהגוף שלהם זה שעתיים ביום של תנועה כאיזה קו מנחה כללי.
והכי חשוב - מה שאצלך "לא נקרא" (בריכה וים) הוא מה שהכי טוב לך כנראה. איפה שאת בתחושה של כיף וזזה, שם האוצר שלך. תתחילי משם. אם קשה לך לדעת כרגע מה כן (איזו תנועה הגוף שלך צריך) תתחילי ממה לא. ומה לא הוא לרוב לרוב לרוב - לשבת הרבה זמן. כל מה שנדרש זה לקום מהכסא ולהתחיל לזוז. לעלות מדרגות בבית, לקפוץ במקום, לרקוד, לתלות כביסה או לעשות כלים. ההרגל הראשון שצריך לפתח הוא פשוט לקום מישיבה ולזוז איכשהו. להרגיל את הגוף שנותנים לו תנועה, ואז הוא לומד לבקש אותה בעצמו וגם להגיד איזו. תהליך ארוך, אני מודה, אבל סופר מתגמל.
6) לתכנן מים זה מאוד אישי. אני שותה לפחות שני ליטר ביום כי למדתי בניסוי וטעייה על העור שלי זה מה שאני חייבת כמינימום. אני מורידה בשימחה ליטר מים ממש על הבוקר לפני הכל, ואז ממלאה עוד קנקן ותוקעת לי אותו מול הפרצוף. לכל אחת יעבוד משהו אחר. תתחילי מלשאול "מתי מים משמחים לי את הגוף?"
7) הדבר הכי חשוב לי אליך הוא לגבי נקודת ההתחלה. ממליצה לך ממש מכל הלב לזנוח את הרעיון של התחלה אחרי ראש השנה. אין יותר חשיבה דיאטתית מזה, בחיי. במקום לחשוב על ראש השנה, במקום לתכנן שבוע קדימה מתי תהיי טובה אל עצמך, במקום לעגן הגבלות עוד לפני שזזת (כי לא להתחיל עכשיו זו הגבלה בפני עצמה. מה רע בהיום?) פשוט תחיי היטב.
הנה, קראת אותי עכשיו? קחי לך דף ועט ושתי דקות על השעון ועני על השאלות הבאות:
התנועה שהגוף שלי מבקש עכשיו היא... ולכן אני עומדת לעשות... ב...
האוכל שהגוף שלי ישמח בו עכשיו הוא... ולכן אני עומדת להכין לעצמי...
מצב הנוזלים בגוף שלי כרגע הוא... ולכן אני בוחרת לשתות... ב...
רגשית אני במצב... ולכן כדאי ש...
אני מתכננת היום ללכת לישון ב... ולכן כדאי שאעשה... ב...
והופה, יש לך שתי דקות של חשיבה על עצמך, על הצרכים שלך. את במרכז, בודקת מה נעים ומתאים, מתכננת ביצוע ובודקת בסוף היום או מחר מה עלה בגורלך, מה עבד, ואיך אפשר שיעבוד טוב יותר, אם בכלל צריך שזה יהיה טוב יותר.
מה שלא תצליחי למלא בשתי דקות - לא חשוב. ובכל מקרה, מה שחשוב זה לא לענות על השאלות האלה נכון ויפה אלא פשוט לשאול אותן. להתחיל להתרגיל את עצמך שאת שואלת בכנות ובעניין ובסקרנות מחוייכת מה שלומך ומה את צריכה. למרבית האוכלוסייה זה כה מהפכני עד שעצם השאלה היא אתגר. אז רק תשאלי, ועני מה שתעני, ועשי מה שתעשי, אבל ההרגל החדש הזה הוא משנה חיים, וזה סוג של שינוי שנשאר ולא הולך לשום מקום.
כאילו, מה? רק בראש השנה יגיע לך לחשוב על הצרכים שלך ולשים את עצמך במרכז? עד אז תמשיכי לשים דברים אחרים במרכז?
את רואה גם איך הדבר הזה משחרר אותך מבזבוז זמן ודברים מיותרים. בכל רגע נתון שבו את לא יודעת מה לעשות עם עצמך או עושה משהו שאת מזהה שמיותר - חזרי אל הדף והעט ושאלי את עצמך - מה אני צריכה עכשיו?
הנה, אני יושבת פה וכותבת לך כבר די הרבה זמן. ומה שאני שמה לב זה שהגוף שלי מאותת לי לעזוב את זה ולזוז. אז עוד משפט ואני קמה והולכת
שיהיה לך מסע מופלא מה שלא תבחרי לעשות, והרפתקאה נהדרת.