על ידי טרה_רוסה* » 28 יוני 2005, 12:04
איוואן איליץ' על רפואה, מתקשר גם לדף
המערכת הרפואית גורם מוות מספר שלוש:
הטענה העיקרית של איליץ' בספרו Limits to Medicine: Medical Nemesis, היא שהממסד הרפואי ופעולותיהם של האנשים העוסקים ברפואה מהווים סכנה ממשית לבריאות האנשים. איליץ' טבע את המונח Iatrogenesis (איאטרוגנזה) כדי לתאר את הדרכים השונות בהן ההתערבות הרפואית הממוסדת פוגעת בבריאות הפרט. הסוג המוכר ביותר של נזקים משתייך למה שהוא מגדיר כאיאטרוגנזה קלינית: טיפול תרופתי מזיק ומיותר (תופעות לוואי קשות, שילוב תרופות קטלני, וכן הלאה), ניתוחים מיותרים, תאונות עבודה וטעויות יום-יומיות הנגרמות מכך שיכולת ההתמודדות הטבעית עם חולי הוחלפה בטיפול חיצוני. איאטרוגנזה חברתית היא המצב בו הסביבה מאבדת את היכולת לטפל בבני הקבוצה. המשפחה המורחבת הפכה למשפחה גרעינית, ואנשים בקטגוריות חולי שונות, נשלחים למקום המתאים לטיפול בהם, אם זה בית אבות ואם בית יולדות.
איאטרוגנזה תרבותית הוא המצב בו הממסד הרפואי מנטרל את הרצון ואת היכולת של אנשים להתמודד או לסבול את המציאות. חולי, כאב ומוות הם חלק מהחיים, אך כיום מנסים להדחיק ולהעלים אותם. הטיפול המסורתי בחולי הוא נחמה, עידוד וסובלנות כלפי השונה. בכך שאנשים אינם חווים חולי וכאב ולומדים שאלה הם דברים קשים שקשה להתמודד אתם ללא עזרה מקצועית, הם מאבדים את הביטחון בגופם, את החוסן שמספקת התמודדות ואת התמורה המתקבלת מטיפול באדם אחר. במצב כזה מתערערת האמונה האישית של אנשים ביכולתם ללדת, להתבגר, לטפל זה בזה ולהזדקן בעצמם, בלי לפחד מגופם.
הניתוח של איליץ' את מעמד הרפואה הוא מרקסיסטי ביסודו. טענתו היא כי מטרת שירותי הבריאות היא לתקן ולתחזק את הרכיב האנושי במכונת הענק התעשייתית, וכי לרופאים יש מחוייבות חברתית להשאיר אנשים בעבודתם, גם אם היא גורמת בעיות רפואיות. חלק גדול מהכאב ממנו סובלים בני אדם היום נגרם על ידי החיים בעולם המודרני. אם בעבר כאב היה סבל שצריך היה להתמודד אתו, כיום כאב הוא בעיה שיש לטפל בה. לכן יש צורך במשככי כאבים, המאפשרים את המשך ההתפתחות של החברה המערבית.
על פי איליץ', המעבר לחברה בה הרפואה שולטת בפנים רבות כל כך של החיים, קשורה למספר תהליכים שונים שהתרחשו בעולם מאז המהפכה התעשייתית. ראשית, המעבר מחברה יצרנית לחברה צרכנית, אשר קיבעה את הנורמה שניתן לרכוש כמעט כל מוצר. בעבר אנשים ייצרו לעצמם את הדברים שהיו זקוקים להם, אך כיום ברור לנו כי טוב יותר לרכוש את מה שאנו צריכים או סתם חושקים בו. כשהשירותים הרפואיים עולים כל כך הרבה כסף, מתקבלת האשליה שניתן לקנות בריאות או שיש איזשהו מאגר בריאות שצריך לשווק ולמכור. כמו כן, תחת אידיאולוגיה של שוויוניות, טיפול רפואי מוצע לכל אדם, כמעט ללא הגבלה. בניגוד לאנשים התומכים בשיפור מערכת הבריאות מטעמים סוציאליסטיים, איליץ' טוען כי נגישות היתר והעידוד לשימוש בשירותי רפואה בלתי מוגבלים יוצרים תלות לא-בריאה בשירותי הרפואה.
הספר קיים בעברית, ראיתי אותו פעם בחנות ספרים משומשים ב-180 שח (!). אבל אני לא יודעת אם התרגום טוב או אם כבר התיישן.
בכל מקרה, אני קראתי באנגלית, כי זה מה שהיה לי.
אלה ספריו שתורגמו לעברית:
ביטול בית-הספר : הפקעת החברה מרשות בית הספר / איוואן איליץ' ; עברית עליזה נצר, מסדה, 1973
מוסר ואנרגיה / איוואן איליץ' ; עברית: יוסף כרוסט, אור-עם, תש"מ 1979
נקמת הרפואה / איבן איליץ' עם עובד, תשל"ח 1978 ספרית אפקים ; 76
[po]איוואן איליץ'[/po] על רפואה, מתקשר גם לדף [po]המערכת הרפואית גורם מוות מספר שלוש[/po]:
הטענה העיקרית של איליץ' בספרו Limits to Medicine: Medical Nemesis, היא שהממסד הרפואי ופעולותיהם של האנשים העוסקים ברפואה מהווים סכנה ממשית לבריאות האנשים. איליץ' טבע את המונח Iatrogenesis (איאטרוגנזה) כדי לתאר את הדרכים השונות בהן ההתערבות הרפואית הממוסדת פוגעת בבריאות הפרט. הסוג המוכר ביותר של נזקים משתייך למה שהוא מגדיר כאיאטרוגנזה קלינית: טיפול תרופתי מזיק ומיותר (תופעות לוואי קשות, שילוב תרופות קטלני, וכן הלאה), ניתוחים מיותרים, תאונות עבודה וטעויות יום-יומיות הנגרמות מכך שיכולת ההתמודדות הטבעית עם חולי הוחלפה בטיפול חיצוני. איאטרוגנזה חברתית היא המצב בו הסביבה מאבדת את היכולת לטפל בבני הקבוצה. המשפחה המורחבת הפכה למשפחה גרעינית, ואנשים בקטגוריות חולי שונות, נשלחים למקום המתאים לטיפול בהם, אם זה בית אבות ואם בית יולדות.
איאטרוגנזה תרבותית הוא המצב בו הממסד הרפואי מנטרל את הרצון ואת היכולת של אנשים להתמודד או לסבול את המציאות. חולי, כאב ומוות הם חלק מהחיים, אך כיום מנסים להדחיק ולהעלים אותם. הטיפול המסורתי בחולי הוא נחמה, עידוד וסובלנות כלפי השונה. בכך שאנשים אינם חווים חולי וכאב ולומדים שאלה הם דברים קשים שקשה להתמודד אתם ללא עזרה מקצועית, הם מאבדים את הביטחון בגופם, את החוסן שמספקת התמודדות ואת התמורה המתקבלת מטיפול באדם אחר. במצב כזה מתערערת האמונה האישית של אנשים ביכולתם ללדת, להתבגר, לטפל זה בזה ולהזדקן בעצמם, בלי לפחד מגופם.
הניתוח של איליץ' את מעמד הרפואה הוא מרקסיסטי ביסודו. טענתו היא כי מטרת שירותי הבריאות היא לתקן ולתחזק את הרכיב האנושי במכונת הענק התעשייתית, וכי לרופאים יש מחוייבות חברתית להשאיר אנשים בעבודתם, גם אם היא גורמת בעיות רפואיות. חלק גדול מהכאב ממנו סובלים בני אדם היום נגרם על ידי החיים בעולם המודרני. אם בעבר כאב היה סבל שצריך היה להתמודד אתו, כיום כאב הוא בעיה שיש לטפל בה. לכן יש צורך במשככי כאבים, המאפשרים את המשך ההתפתחות של החברה המערבית.
על פי איליץ', המעבר לחברה בה הרפואה שולטת בפנים רבות כל כך של החיים, קשורה למספר תהליכים שונים שהתרחשו בעולם מאז המהפכה התעשייתית. ראשית, המעבר מחברה יצרנית לחברה צרכנית, אשר קיבעה את הנורמה שניתן לרכוש כמעט כל מוצר. בעבר אנשים ייצרו לעצמם את הדברים שהיו זקוקים להם, אך כיום ברור לנו כי טוב יותר לרכוש את מה שאנו צריכים או סתם חושקים בו. כשהשירותים הרפואיים עולים כל כך הרבה כסף, מתקבלת האשליה שניתן לקנות בריאות או שיש איזשהו מאגר בריאות שצריך לשווק ולמכור. כמו כן, תחת אידיאולוגיה של שוויוניות, טיפול רפואי מוצע לכל אדם, כמעט ללא הגבלה. בניגוד לאנשים התומכים בשיפור מערכת הבריאות מטעמים סוציאליסטיים, איליץ' טוען כי נגישות היתר והעידוד לשימוש בשירותי רפואה בלתי מוגבלים יוצרים תלות לא-בריאה בשירותי הרפואה.
הספר קיים בעברית, ראיתי אותו פעם בחנות ספרים משומשים ב-180 שח (!). אבל אני לא יודעת אם התרגום טוב או אם כבר התיישן.
בכל מקרה, אני קראתי באנגלית, כי זה מה שהיה לי.
אלה ספריו שתורגמו לעברית:
ביטול בית-הספר : הפקעת החברה מרשות בית הספר / איוואן איליץ' ; עברית עליזה נצר, מסדה, 1973
מוסר ואנרגיה / איוואן איליץ' ; עברית: יוסף כרוסט, אור-עם, תש"מ 1979
נקמת הרפואה / איבן איליץ' עם עובד, תשל"ח 1978 ספרית אפקים ; 76