קיטורים אקדמיים

שליחת תגובה

קח נשימה עמוקה ושאף את החיים אל קרבך, קחי נשימה עמוקה ושאפי את החיים אל קרבך - עכשיו!
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: קיטורים אקדמיים

קיטורים אקדמיים

על ידי שואלת* » 22 יולי 2013, 22:26

יש לי כבר אוניברסיטה. וזו לא האוניברסיטה של התארים הקודמים. הם קיבלו אותי בתנאי שאמצא מנחה.....
אני רוצה לעשות את הדוקטורט. יש בי צורך פנימית להתעמק במשהו..... לחקור.....

קיטורים אקדמיים

על ידי אלמונית* » 22 יולי 2013, 11:44

לא שווה את זה.
בתור דוקטורנטית די מבסוטה שישנה טוב בלילה ועוסקת במחקר ביום במידה אני חולקת על זה.
תלוי בהמון המון דברים.

קיטורים אקדמיים

על ידי תמרוש_רוש » 22 יולי 2013, 06:51

אני בשלב של חיפוש מנחה לדוקטורט. אני די תקועה. למישהו יש רעיון איך מתחילים?
מוותרים על הדוקטורט?
סליחה על התבוסתנות, אבל כאשת-דוקטורנט בשלבים הממש-אחרונים, התזה שלי בנושא היא כזאת:
אם את לא שוכבת ערה בלילות בלי להירדם כי את כל הזמן חושבת על המחקר שלך ואיך היית עושה ככה ואיך היית עושה אחרת- אל תעשי דוקטורט.
לא שווה את זה.

קיטורים אקדמיים

על ידי פעמון_הזכוכית* » 21 יולי 2013, 18:41

שואלת - אני מניחה שהכי טוב להתייעץ עם מרצים מהתארים הקודמים, אולי מי שהנחה אותך בתזה? וגם לחפש מאמרים וספרים שכתבו אנשים בנושאים שאת עוסקת בהם ולבדוק לאיזה אוניברסיטאות הם שייכים (אני מבינה מהשאלה שעוד אין לך מחלקה ואוניברסיטה שבה את כותבת). בהצלחה!

קיטורים אקדמיים

על ידי פלונ* » 20 יולי 2013, 22:15

שואלת, באיזה תחום?

קיטורים אקדמיים

על ידי סטודנטית_במצוקה* » 20 יולי 2013, 16:50

פעמון - תודה רבה לך :)

בסוף לא הגשתי (מותר לי לא להגיש 40%)
עכשיו יש לי בעיה של - איך לעזאזל להספיק?
אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי כשהתחלתי ללמוד משהו כל כך עיוני.
אני הרי שונאת "קריאות חובה". ):
למה הלכתי ללמוד בגיל 19?

קיטורים אקדמיים

על ידי שואלת* » 16 יולי 2013, 16:51

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אני בשלב של חיפוש מנחה לדוקטורט. אני די תקועה. למישהו יש רעיון איך מתחילים?

קיטורים אקדמיים

על ידי פעמון_הזכוכית* » 16 יולי 2013, 10:17

לצערי יש לי ניסיון רב שנים בדחיינות עבודות.
קודם כל - אם את יכולה ואם העבודה היא לא ענקית, תנסי בכל זאת. תגידי לעצמך שאת כותבת טיוטה, או כותבת משהו חלקי, ותנסי לנצל את הלחץ ממועד ההגשה כמשהו שידרבן אותך לעשות, איכשהו. לפעמים הרגע האחרון הוא הרגע היחיד שבו מצליחים באמת לעשות משהו, וזה גם בסדר.
אם את מבינה שלא תצליחי בשום אופן לסיים את העבודה ומחר וצריכה לבקש דחייה העצה שלי היא פשוט לכתוב מייל למרצה, בלי להמציא ולשקר, רק לכתוב שאת מצטערת אבל את לא תצליחי להגיש את העבודה מחר ושאת מבקשת דחייה. אני לא נתקלתי באף פעם שלא הסכימו לדחות לי את מועד ההגשה, אבל זה כמובן תלוי גם באיזה מסגרת אקדמית ובאיזה חוג את לומדת.
בכל מקרה - המון בהצלחה!

קיטורים אקדמיים

על ידי סטודנטית_במצוקה* » 15 יולי 2013, 15:29

אומג
אני ממש מצטערת שלא קראתי את כל הדף, אבל אין לי זמן!
מחר אמורים להגיש עבודה ראשונה, בקורס הראשון בתואר הראשון שלי!
ועוד לא התחלתי!!!!!
האאאאא הלחץ

למישהו יש פתרון יצירתי לדחיית העבודה, או איך לקחת את עצמי בידיים, או סתם הזדהות?

ממני הסטודנטית במצוקה

קיטורים אקדמיים

על ידי דאגהיסיחנה* » 07 ינואר 2012, 22:09

אני יודע שהסיטואציה תמוהה ואפילו הזויה, אבל מה לעשות בחיים האמתיים קורים דברים הזוים רבים.

"לא לבחור בחיים אקדמיים" משמעתו לא לחפש משרת הוראה. לשמחתי הרבה יש לי אנרגיות רבות, ואני מוכן להמשיך ולעסוק בתחום התמחותי - אך על פי דרכי ועל פי טעמי. אבל לא מדובר כאן ב"כיוון חדש למחקר" אלא בעבודה עצומה שעשויה להמשך שבועות רבים של יגיעה רבה לברר נושא שולי וזניח לגמרי (כך אני רואה את הדברים), בדוקטורט עסקתי בבירורים מעין אלה בלית ברירה ובמאמצים רבים סיימתי פרק שעוסק בכך ולטעמי הוא הפרק החלש ביותר והפחות מעניין בעבודתי.

הבה נסכים ש"סחיטה" היא מילה לא נאה ואולי לא נכונה בהקשר זה. בכל מקרה כבר הודעתי למוריי שאני מוותר על ה"חזרה למחקר" ועל הפרס.

קיטורים אקדמיים

על ידי פלוני_אלמונית* » 06 ינואר 2012, 18:48

_החלטתי שלא לבחור בחיים אקדמיים...
בתוך השיחה שהתפתחה אמר לי ראש החוג כך: "תצטרך לחזור למחקר"_

יש פה משהו שלא ברור:
מה המשמעות של "לא לבחור בחיים אקדמיים"? לא לפרסם?
אני שואלת כי נשמע שאולי מאמינים בך ומנסים לקדם אותך.
גם אם בחרת שלא להתפרנס מהאקדמיה (לעבוד כשכיר בתעשייה, לפתוח עסק עצמאי) - הרי שלא יזיקו לך פרסומים נוספים אם יש לך את האנרגיה לכך. ובטח לא מזיק לצבור פרסים :-)
לי לא נשמע שסוחטים אותך אלא שמנסים לקדם אותך בתחום מסוים כי מאמינים בך.
ואם אתה לא מעוניין, מה הבעיה לסרב?
לי הדברים שלך נשמעים מאוד תמוהים, אני מכירה אין סוף סיפורים הפוכים (כולל שלי עצמי) בהם הדוקטורנטים שפרחו מהקן מחזרים בטירוף אחרי המנחים לשעבר שלהם בבקשת הרבה פחות מפרס כספי וכיוון חדש למחקר :-)

קיטורים אקדמיים

על ידי נועה* » 05 ינואר 2012, 23:23

לא ידעתי שיש כזה דף. אז הנה קיטור: לאחר 5 שנים מסיום הלימודים החלטתי שכדאי לסיים סוף סוף, עשיתי 2 עבודות סמינריוניות, השלמתי קורס, שילמתי קנס והגשתי בקשה לסיום תואר. והנה, איזה יופי, הופיעה לי בדואר דרישת תשלום ע"ס 4500 ש"ח! בירור קצר הבהיר לי שאני צריכה לשלם על קורסים שלא למדתי. כן, ממש ככה. כל הקורסים שהיה לי פטור מהם, עכשיו אני נדרשת לשלם עליהם כי כל סטודנט חייב לשלם לפחות 300% שכר לימוד. מה זה? אני לא יודעת איך לאכול את זה בכלל, והארנק שלי פוזל אלי בחוסר אונים. נראה לי מושחת ולא הוגן.

קיטורים אקדמיים

על ידי דאגהיסיחנה* » 05 ינואר 2012, 23:01

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

תודה פז,

המסקנה שלך דומה מאוד למסקנה של מאסטרנטית. וכך אכן אעשה.

קיטורים אקדמיים

על ידי דאגהיסיחנה* » 05 ינואר 2012, 22:58

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

תודה מאסטרנטית,

האיש שקבע את הגבולות במשך שנים רבות היה המנחה שלי ועתה אני הוא זה שאצטרך לשים לו גבולות. הדבר מעט קשה לי אבל ככל הנראה זהו הפתרון היחיד.

קיטורים אקדמיים

על ידי פז* » 05 ינואר 2012, 22:48

על אף הביישנות הטבעית שלי אני מוכן להתאמץ ולהרצות על חידושי הדוקטורט. אבל בשום אופן איני מעוניין להקדיש שבועות אחדים ולחפש נושא חדש (מה שראש החוג קורא "לחזור למחקר").
תגיד להם בדיוק את זה. ותתכוון לזה.(או ניסוח נוח יותר כגון שתשמח להרצות על הדוקטורט אך כרגע לא מעבר לכך). אף אחד לא יכול להכריח אותך לעשות משהו שאינך מעונין בו. ואתה לא יכול לקחת אחריות על כך שראש החוג או המדריך אולי יפגעו. זה עניין שלהם.
ומציעה לך גם לא להתיחס לעניין כאל סחיטה. הם מעוניינים במשהו, הם מבקשים ממך. אתה יכול להעתר בתנאים שלך או לוותר בצורה שלמה ונקייה.

קיטורים אקדמיים

על ידי מאסטרנטית* » 05 ינואר 2012, 22:46

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אם כך...אתה מוכן על אף הכל לחזור ולהרצות על חידושי הדוקטורט, בתנאים שלך, בדרך שלך ועל פי אמות המידה המחקריות שלך כמנהל המחקר המדובר. אינך מוכן, להיות כפוף לשיקולים חיצוניים שנובעים ממניעים כאלו או אחרים ואינם רלוונטיים לדרך שלך ואמונה שלך במחקר.
הסירוב לא צריך להיות תלוי בשיקולי אגו(מי ייעלב, לא נעים, מה יאמרו ומה יקרה).
הסירוב , אם יהיה, צריך להיות משיקולי אי הסכמה שלך עם מה מצופה ממך להרצות כתנאי לפרס.
ולכן הפתרון פשוט מאד: שיחה גלויה עם ראש החוג או המנחה, בה אתה מבהיר מה ועל מה אתה מוכן להרצות. "אני מתכוון להרצות על כך וכך בדרך זו וזו במשך כך וכך...."
קוראים לזה לשים גבולות.
מאחלת לך המון הצלחה!!!

קיטורים אקדמיים

על ידי דאגהיסיחנה* » 05 ינואר 2012, 22:18

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

תודה רוזמרין. אהבתי את הניסוח החריף של דברייך, והריני מסביר את הסיטואציה ההזויה:

על אף הביישנות הטבעית שלי אני מוכן להתאמץ ולהרצות על חידושי הדוקטורט. אבל בשום אופן איני מעוניין להקדיש שבועות אחדים ולחפש נושא חדש (מה שראש החוג קורא "לחזור למחקר"). גם המדריך שלי בוחש מאחורי הקלעים ובשיחת טלפון מיוזמתו הוא כבר יודע בדיוק במה עלי להתמקד בהרצאה.

אכן, אני מרגיש כועס ונסחט, ונוטה לסרב לקבל את הפרס. אבל עדיין יש לי בעיה לסרב. איך שלא יהיה ראש החוג והמדריך שלי יפגעו.

קיטורים אקדמיים

על ידי פלוני_אלמונית* » 05 ינואר 2012, 21:38

לא ברורה לי שאלתך. איזו עצה אתה רוצה? איך לסרב בלי לפגוע? איך להרצות בלי לחזור למחקר? איך לקבל פרס בלי להרצות? איך להרגיש מספיק כועס (ונסחט) כדי שלא תהיה לך בעיה לסרב?

<רוזמרין עוקבת גם לכאן>

קיטורים אקדמיים

על ידי דאגהיסיחנה* » 05 ינואר 2012, 21:16

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שלום רב,

את השאלה הבאה פתחתי כדף חדש תחת השם אקדמיה ופרסים, ובעקבות דברי יונת שרון ועצתה של רוזמרין, הריני מעתיק את הדברים לכאן. מקווה שהדבר לא ייחשב לי כהפרה של חוקי המקום ולעבירה על חוקי הטעם הטוב. בתודה.

נקלעתי לדילמה ואשמח לקבל עצות מגולשות האתר.

לא מכבר סיימתי דוקטורט באחת מהאוניברסיטאות בארץ, והחלטתי שלא לבחור בחיים אקדמיים. הייתה לי כמה וכמה פעמים הזדמנות להרצות על הדוקטורט שלי בפני פורומים מכובדים ופשוט ויתרתי על כך. לא אחת עמדתי מול לחצים של המדריך שלי ושל חוקרים אחרים ולא נעניתי. השבוע אני מקבל טלפון מראש החוג שבו הוא מבשר לי על הכוונה להעניק לי פרס כלשהו (מכובד למדיי) ושעלי להכין הרצאה שהולמת את המעמד. בתוך השיחה שהתפתחה אמר לי ראש החוג כך: "תצטרך לחזור למחקר".

איכשהו הבנתי שמצופה ממני להתאמץ ושאין טעם שאציג את חידושי הדוקטורט. אין לי שום רצון "לחזור למחקר" ואני מוכן בשמחה לוותר על הפרס. אלא שאיני רוצה לפגוע לא בראש החוג ולא במדריך שלי. מצד שני האם זה הוגן לסחוט ממני "הרצאה מכובדת" לאחר שאיבדתי עניין בתחום?

אשמח לשמוע את עצתכן

קיטורים אקדמיים

על ידי גילי_חן* » 28 אוקטובר 2011, 16:03

מה שעזר לי היה לדמיין את התחושה הנפלאה והכיף
זה עובד גם אצלי. הרי ברגעי ההצלחה אנחנו "פתאום" שוכחים את הקושי שהיה בדרך ומתמקדים בהנאה במה שהשגנו.(כמו היריון קשה ולידה קשה שבסופם מגיע מלאך שמשכיח מאיתנו הכל...)
תקני מסגרת של תמונה שתהיה מוכנה למסגור הדיפלומה שלך, תתכוונני למקום הזה של "עשיתי את זה ! איזה כיף! כמה שזה נפלא! " (במקום התחושה שמלווה אותך היום של: איזה אפס אני, לא מצליחה להתמקד בזה, זה עדיין מחכה לי...)
ועצה אחת מעשית: תקיפי את עצמך באנשים, פורומים, סטודנטים, מאמרים וכל דבר אחר שקשור ללימודים שלך. תחיי קצת בתוך זה כדי שזה יהיה חלק מחייך ולא רק "מטלה שצריך לסיים". תתייעצי עם קולגות וסטודנטים אחרים, מרצים וכל אחד שיכול לעזור לך בדרכו שלו להתקדם (עדיף לשלם למשל ליועץ או לעורך לשוני שילווה אותך מאשר סתם קנס לאוניברסיטה). חפשי גם עבודות של אחרים בתחום כדי לקבל השראה ועניין והכוונה.
וסתם עצה כללית יותר (שאחותי לימדה אותי פעם) - קשה לך? תתאמצי!
ואם גם זה לא, אז עדיף אולי לא לסיים בכלל ולהגיד מספיק ודי מאשר לחיות עם צל כבד ומעיק. כתבת הלימודים האלה הם ממש ענן שמעיב לי על החיים אז או שאת מסיימת או שאת עוזבת.
הבעיה שתמיד יש המון דברים הרבה יותר מעניינים לעשות. מאז ומתמיד הייתי חסרת משמעת עצמית
המשפט הזה נשמע כמו שכנוע עצמי לחוסר העשייה שלך בנושא. אם יש הרבה דברים מעניינים לעשות, למה את עובדת (ואולי גם יש לך ילדים לטפל בהם , סידורים לעשות, כלב לטפח וכו')
ולא מטיילת כרגע בעולם או נופשת על שפת הים? זה לא שאין לך משמעת עצמית או יש דברים מעניינים אחרים - פשוט לא בא לך לעשות את העבודות האלה ויש בעיה בבחירת סדר העדיפויות שלך.
אם חייך היו תלויים בזה - היית מסיימת כבר מזמן.

קיטורים אקדמיים

על ידי סאלי_תדמור* » 27 אוקטובר 2011, 22:54

יש לי סימפטיה רבה לנושא...

לא מזמן היתה לי משימה שמאוד לא רציתי לעשות. דווחי מס (קצת יותר קצר טווח מאשר לימודים). וממש התקשיתי להביא את עצמי לעשות את זה. ומה שעזר לי היה לדמיין את התחושה הנפלאה והכיף שיהיו לי אחרי שאשלים את המשימה. זה משך אותי קדימה לעבר התחושה הזו.

קיטורים אקדמיים

על ידי מארץ_ים* » 27 אוקטובר 2011, 20:44

עוד סיבה לקושי: אני גם עובדת מול המחשב, בבית. אז אם אני גם עובדת וגם לומדת, זה יכול להגיע בעיקרון לאיזה 7 (!!!!) שעות ביום מול המחשב, שמשפיעות עליי לרעה מכל הבחינות. וכמובן שאז אני חושבת, טוב, צריך לשמור על הבריאות, לחיות קצת.. אבל צריך להתפרנס, גם במקרה אני אוהבת את עבודתי, אז שוב ושוב מוותרת על עוד שעת לימודים..

קיטורים אקדמיים

על ידי מארץ_ים* » 27 אוקטובר 2011, 19:12

חסרות לי שלוש וחצי עבודות (איזה כיף לנסח ככה! זה נשמע הרבה פחות מארבע - באחת מהן כבר עשיתי הרבה).
יעל, גם אני חשבתי שזה יעודד אותי, והנה, שנת הלימודים חלפה לה, ועומדת להתחיל עוד אחת, כלומר גם השנה אני הולכת לתת לאוניברסיטה סכום כזה. אם כי החלטתי לעשות זאת רק אחרי שאסיים עם העבודות עצמן, בשביל ההגשה - ובינתיים מקווה שאם וכאשר אצטרך גישה למאגרי מידע אשיג אותה איכשהו. כן, אני בהחלט מקווה תוך שנה לגמור את זה.
ניסיתי לשים לעצמי דד-ליינים. אבל - איך אמר דגלאס אדאמס?
I love deadlines. I love the whooshing noise they make as they go by.
זה לא עבד - לא הייתה לי שום סיבה, בעצם.
הבעיה שתמיד יש המון דברים הרבה יותר מעניינים לעשות. מאז ומתמיד הייתי חסרת משמעת עצמית. וגם מה שמייאש שלפעמים נדמה לי שאני מתקדמת, ואז מסתכלת על זה שוב ויש עוד כל כך הרבה מה לעשות... ואלה אגב עבודות שהחלטתי לחפף בהן, לא לנסות לכתוב משהו מעולה, פשוט לעבור.
אז אני מנסה עכשיו משהו חצי חדש: אתמול כתבתי לעצמי סדר יום להיום. בשעתיים הבאות אנסה לשבת על הלימודים. נראה מה יצא.

קיטורים אקדמיים

על ידי יער_ה* » 26 אוקטובר 2011, 17:57

מארץ ים
לי נשארה עבודה אחת. אנחנו יכולות לעדכן אחת את השניה מה קורה עם העבודות ולשמש כמאמנות ומעודדות זו לזו. מה דעתך?

קיטורים אקדמיים

על ידי מונו_נוקי* » 26 אוקטובר 2011, 15:59

מילות עידוד וחיזוק לכבוד השנה המתקרבת?(מוקדם מדי!)

קיטורים אקדמיים

על ידי יעל_ש* » 25 אוקטובר 2011, 22:30

קודם כל מילות עידוד...
מודה שעודד אותי מאוד כששילמתי 3,000 ש"ח על איחור בשנה, מה שגרם לי להחליט שאני לא יכלה להרשות לעצמי עוד שנות איחור.
מה עוד עזר לי?
להכנס להריון ולתת לעצמי דד ליין של "מה עד הלידה" ו"מה בחופשת הלידה".

כמה עבודות חסרות לך?

קיטורים אקדמיים

על ידי מארץ_ים* » 25 אוקטובר 2011, 22:15

הלימודים האלה הם ממש ענן שמעיב לי על החיים. מציקים, מעיקים. אוף. כלומר, את הלימודים בעיקרון סיימתי, עכשיו אני צריכה "רק" לכתוב כמה עבודות. אני שונאת את זה וסובלת מזה ואין לי מושג איך לעשות את זה. כלומר אני עושה את זה בקצב ש - איך אומרים תמיד על מספר הנשים בכנסת? שנגיע לשיוויון עוד כמה מאות שנים? אז ככה. אני מצליחה מדי פעם להושיב את עצמי ולעשות משהו, וזה תמיד ממש קצת וזה רק מדי פעם ועדיין זה מרגיש לי כמו מאמץ עצום, משהו שאני לא יכולה לעשות בהתמדה שצריך בשביל אשכרה לסיים משהו (נגיד, פרק). ואני חשה לגמרי תקועה עם זה ואין לי מושג איך לעשות את זה. אז כבר עברתי את השלב של אולי לא לעשות את זה בכלל - למרות שכעיקרון אני כבר לא חשה שום עניין בתחום - כי אולי יום אחד כן ארצה? וטוב שתהיה תעודה. וכבר כל ההשקעה שעשיתי... אז אני כן רוצה - אבל לא לעשות את זה, לא, אני רוצה פשוט לגמור עם זה. אולי זו הבעיה. שאין לי טיפת מוטיבציה. יש למישהי איזשהו רעיון איך? טיפים? טריקים? איך להושיב את עצמך, איך להתקדם, או סתם מילות עידוד..

קיטורים אקדמיים

על ידי תפוח_אדמה* » 01 אפריל 2011, 00:11

לי עזרו שני דברים לבעייה הזאת (או דומה לה, למשל נטייה להירדם בשיעורים):
  1. לא ללכת ולצלם מהבחורה עם הכתב הכי יפה
  2. ללכת ולכתוב בעצמי. לא משנה שאחר כך הייתי מצלמת גם, אבל עצם הכתיבה השאירה אותי ערה וקצת יותר מפוקסת.
וחוץ מזה, למבחנים מאד עוזר ללמוד עם מישהו. לשבת ביחד ולקרוא, ואז לדבר על מה שקראתם.

קיטורים אקדמיים

על ידי סטודנטית_בועטת* » 31 מרץ 2011, 23:17

קראתי עד 2005. האם משהו השתנה מאז?
מוסיפה קצת קיטורים משלי. ואם למישהו יש איזושהי תרופה או טיפ לתת לי, לא תהיה שמחה ממני לקבל.

נמאס לי ללמוד תואר שהוא בכלל לא מתעסק במה שרציתי ללמוד. כואב לי שגם בשנה השלישית שלי עוד לא למדתי בדיוק איך ללמוד. יש לי בעיות קליטה וזיכרון. הייתי צריכה ללמוד בפתוחה, אני יודעת את זה (קראתי קצת יותר פה על אוניברסיטה פתוחה או סגורה) אני יכולה לקחת ספר שלם של האו"פ ופשוט לזרום איתו אם הוא אפילו מעניין אותי בצורה חלקית. כשאני בשיעור אין לי מושג על מה מדברים - הרבה פעמים דברים שנאמרים, גם אם הם מסודרים יחסית - פשוט ממאנים להכנס לי לראש. אני מרגישה שמאז שהצטרפתי לאוניברסיטה ירד לי מאוד הביטחון בעצמי, כי אני לא נהנית מהלימודים בכלל, אני לא קולטת כלום, אף פעם אין לי מוטיבציה ללמוד למבחנים, ואם יש דבר שאני שונאת זה להתחיל לדבר עם חברים על החומר, כי ככה הם יבינו שאולי הייתי פיזית בשיעור אבל בעצם לא היה לי מושג קלוש מה התחולל שם. לעתים נדירות הצלחתי להושיב את עצמי וללמוד. המבחנים היחידים שהצלחתי בהם בצורה יוצאת דופן היא אלו שהיה לי בהם חומר מסוכם ונוח (ולא מצגות מזעזעות ומייגעות!) וזמן ממש מינימלי ללמידה - זמן שבו גם הצלחתי לשבת יום שלם על התחת.
תקופת המבחנים היא סיוט בעיני - גם אם יש לי שבוע ללמוד למבחן, לא משנה כמה אני אנסה לומר לעצמי שכל יום אני אלמד רק שני שיעורים, מה שקורה זה שבשישה ימים הראשונים למדתי 2 שיעורים ראשונים, וביום האחרון למדתי עוד 8.

ומשהו מוזר - יש לי קצת כישרון מוסיקלי, זה לא הגיוני שרמת עיבוד המידע השמיעתי שלי יהיה לפחות סביר?
כי כיום אני מסתמכת רק על הראיה החזותית. ועל כתיבה פעילה של החומר. אחרת? זה כאילו לא עשיתי מאום...

וסתם הערה קטנה? מה שכן כיף באוניברסיטה - זה החברים. הכרתי כמה אנשים מדהימים שאני מאוד אוהבת.
אולי אני צריכה לסיים את התואר הראשון ולהתחיל ללמוד באופן עצמאי פשוט דברים שמעניינים אותי, ודי ?

קיטורים אקדמיים

על ידי סטודנט* » 30 מרץ 2011, 12:09

אני עכשיו מנסה ללמוד לקורס "יסודות החשבונאות" www.ez100.co.il - קורס לא קל בכלל..מת כבר לסיים את הקורס הזה

קיטורים אקדמיים

על ידי סאלי_תדמור* » 23 נובמבר 2010, 23:54

יוהו! איזה כיף! אני כל כך שמחה לשמוע! זה באמת נפלא.
כל הכבוד לך! @}

קיטורים אקדמיים

על ידי מוטיבציה* » 21 נובמבר 2010, 12:34

חשבתי על השאלה שלך כל השבוע, יש לי התחלה של תשובה ואני רוצה להמשיך לחשוב על זה.
רציתי לעדכן שהבוקר סיימתי שתי עבודות שהייתי אמורה להגיש כבר לפני שנה בערך. אני ממש מרוצה :-)

קיטורים אקדמיים

על ידי סאלי_תדמור* » 14 נובמבר 2010, 21:49

שלום מוטיבציה,

אז קודם כל יש לך את 1. יופי.
עכשיו לגבי 2. אני מציעה להמשיך את החקירה. זו התשובה הראשונה שלך, המוכרת. נהדר. אבל מתחת למוכר יש את הלא מוכר, שדווקא הוא משפיע עלינו יותר מאשר המוכר (כך אני רואה יותר ויותר). אז אולי לקחת לעצמך את השאלה הזו השבוע. מה מפריע לי כל כך בזה שזה כבר לא מייצג אותי. או בעניין האינטלקט. ולהציג את עצמי כלומדת את זה. ועוד על הנושא הזה.

מ'ת'ומרת?

קיטורים אקדמיים

על ידי מוטיבציה* » 14 נובמבר 2010, 11:35

תודה על העצה הראשונה, היא בהחלט במקום.
לגבי השני מה שם בדיוק מפריע לך כל כך? - האקדמיה בכלל והמקצוע הזה בפרט מאוד מכוונים לאינטלקט. ואני כבר לא רק אינטלקט אלא גם דברים אחרים. זה כבר לא מייצג אותי (מפריע לי להציג את עצמי כמי שלומדת את זה) וזה לא מי שאני, לפחות לא רק זה.

קיטורים אקדמיים

על ידי סאלי_תדמור* » 14 נובמבר 2010, 00:06

עולים בדעתי כרגע שני כוונים:
  1. אפשרות אחת היא להסתכל על המשמעת והביצוע בתור תרגיל בפני עצמו. לתרגל ולאמן את עצמך בביצוע, גם אם את לא מאוד רוצה. כמו שבכל תחום ועיסוק יש משהו שלא רוצים לעשות, למשל אפילו בתחום שלי, שהוא בשבילי חגיגה, יש דברים שלא בא לי לעשות, כמו ענייני מיסים.
  2. ממה בדיוק את בורחת? זה כמו הראשון, רק יותר מעמיק. בדיקה קצת יותר מעמיקה. מה שם בדיוק מפריע לך כל כך? מה הכי גרוע? ופה יכולות להיות הפתעות. אולי תגלי פה משהו שלא קשור בכלל לתחום הספציפי, והתמודדות איתו יכולה מאוד לעזור.
אגב, היתי במקום שלך עם התואר שלי במחשבים. בסופו של דבר קיבלתי ממנו הרבה תועלת, גם אם הקריירה שלי בתחום היתה קצרה ביותר :-)
התועלת היתה בעיקר בקרדיט שקיבלתי. על עצם התואר. היום אני לא מרגישה שאני צריכה להוציא תארים, יש לי מספיק. אני יכולה ללמוד מה שאני רוצה לדעת.

קיטורים אקדמיים

על ידי מוטיבציה* » 13 נובמבר 2010, 23:24

הבנתי אותך :-)
יכול להיות שאעבוד במקצוע הזה בעתיד, בינתיים עבדתי קצת ולא היה מאוד מוצלח או מעניין.
יש כמה דברים שמפריעים לי.. הבנתי שהתואר לא מקדם אותי הרבה - לא במקצוע (כלומר, תהיה לי תעודה אבל אני לא לומדת דברים פרקטיים) ולא אישית - אני לא הופכת לאדם טוב יותר בעקבות הלימודים (אולי זו ציפיה מוגזמת?).
וגם, זה לא מעניין אותי יותר, יש דברים אחרים שמעניינים אותי לעשות כרגע או בשנים הקרובות.
אז למה אני כן נשארת? כי התחלתי ואני אסיים, ואני לא רוצה להשאיר את זה לא גמור, כי ברור שלא אחזור לזה בעתיד (כלומר הפסקה לא תעזור, אם אפסיק אני לא אסיים את זה בעתיד)

תודה @}

קיטורים אקדמיים

על ידי סאלי_תדמור* » 13 נובמבר 2010, 22:36

שלום לך מוטיבציה,

תודה על האמון, שפנית אלי @}
איתגרת אותי בגדול!

אני זוכרת שיצא לי לשמוע איזו מיסטיקנית בטלויזיה, שאנשים מתקשרים אליה, אומרים תאריך לידה, והיא אומרת להם מיד באיזה עיסוק הם צריכים לבחור בחיים. אמרתי לעצמי, מזל שהם לא שואלים אותי! לפעמים לוקח לי עשר פגישות של שעה, לגבש יחד עם אדם איזה כוון בחיים הוא יכול לבחור, והיא עושה את זה תוך 10 שניות :-) אז עכשיו אני מרגישה ככה קצת. אולי תוסיפי כמה מילים?

האם זה תואר שאת מתכננת לעבוד בו? כבר עובדת? אוהבת את זה ורק התרגילים מפריעים לך? לא אוהבת?
או אולי משהו אחר על עצמך...

ואז אנסה שוב. ככה באופן כללי, קשה לי לומר משהו בעל ערך.

קיטורים אקדמיים

על ידי מוטיבציה* » 13 נובמבר 2010, 18:02

אז אני בשנה אחרונה של התואר ונמאס לי לגמרי, איך אני משכנעת את עצמי בכל זאת לעשות עבודות ותרגילים?
משפט כמו "זו שנה אחרונה שלך, תסיימי וזהו" הוא לא מספיק מעודד.. אשמח להצעות נוספות

קיטורים אקדמיים

על ידי פלונית_אלמונית* » 14 מרץ 2010, 21:45

היה לי חודש להגיש את העבודה, נשארו 4 ימים.
יושבת מול המסך.
קופצת מחלון לחלון.
לא באמת יודעת איך עושים עבודה.
מעתיקה מדביקה.
לחץ בחזה, בחילה.

קיטורים אקדמיים

על ידי תפוח_אדמה* » 01 פברואר 2009, 20:07

ואני בסוף שמיני, מבינה השנה שאקדמיה (כמו שהיא כיום) והורות (כמו שאני מבינה אותה) הם לא בדיוק עגבניות וריחן...
הלוואי שהייתי קולטת את זה בזמן... אבל הייתי בחודש רביעי והסכימו לקבל אותי למקום נחשב, אז איך יכולתי לסרב? בדיעבד - איזו שטות....

שמחקר זה עבודה לא יצרנית אני מרגישה שהרבה יותר מספק סתם להכין חביתה....

קיטורים אקדמיים

על ידי אפרת_נ_היא_עדיין_מתעגלת* » 01 פברואר 2009, 19:08

רק המחשבה על קריאת מאמרים מפילה אותי לשינה (או דוחפת אותי לקרוא עוד דפים בבאופן) ואני מרגישה שמחקר זה עבודה לא יצרנית. יש לי איזה מין תסכול מחוסר היכולת "להרגיש" את התוצאות. כאילו אני כתבתי
אוי באת לי בדיוק בזמן! ולו רק בשביל להרגיש פחות לבד.
ואני בסוף שמיני, מבינה השנה שאקדמיה (כמו שהיא כיום) והורות (כמו שאני מבינה אותה) הם לא בדיוק עגבניות וריחן...
אמנם רק בתזה של המאסטר, אבל לא מסוגלת להתרכז בכלום, חוץ מבלידה המתקרבת ובתנועות שלה ובכל הדברים שצריך לעשות בבית ואני לא עושה כי אני צריכה לעבוד, וכמובן שאני לא עובדת אלא קוראת בבאופן או ישנה... וכל הזמן מסתובבת עם רגשות אשמה ולא נהנית מכלום במאה אחוז כי אני חייבת להספיק כל כך הרבה דברים שלא מעניינים אותי בכלל!
ויותר מכל אני מרגישה ש
שמחקר זה עבודה לא יצרנית
ואני מעדיפה לבנות שולחן או משהו
ממש חולמת על לבנות שולחן! (-:

קיטורים אקדמיים

על ידי תפוח_אדמה* » 01 פברואר 2009, 16:26

אני מחייה דף שמזמן לא נגעו בו...
ובכן, אני באמע הדוקטורט, ונמאס לי!! פשוט נשבר.
המחקר ממוחזר, המנחה מעצבן ומעיק, אין לי באמת סבלנות לעשות אף קורס. המחשבה על זה שאני צריכה לעמוד מול המחלקה ולשאת הרצאה מלחיצה אותי בטירוף - אני גם שונאת להרצות וגם הנושא מאד לא קומוניקטיבי. רק המחשבה על קריאת מאמרים מפילה אותי לשינה (או דוחפת אותי לקרוא עוד דפים בבאופן) ואני מרגישה שמחקר זה עבודה לא יצרנית. יש לי איזה מין תסכול מחוסר היכולת "להרגיש" את התוצאות.
כל זה בלי לדבר על הדברים שקורצים לי בחוץ: שני חמודים קטנים שאני מתקשה להיפרד מהם ולמוסרם לידי מטפלת וגננת.
אני פשוט לא יודעת מה לעשות ומה להחליט. אני עומדת לסיים חופשת לידה, ואי אפשר לעשות הפסקה מהדוקטורט, כלומר, הגיע זמן ההכרעה. הלב אומר לעזוב, אבל השכל... השכל נכנס לתמונה ומעלה תהיות רבות: "מה תעשי במקום? תעשי הסבה? למה בדיוק? ומה עם הזמן שהשקעת? ואת בכלל לא אוהבת עבודות ראש קטן שאת צריכה לעשות מה שאומרים לך - את אוהבת להגיד לכולם מה לעשות, וזה יגיע עם התואר...." ועוד ועוד. מצד שני, השכל גם מזכיר לי שאני לרוב מרגישה שכל המסלול אליו הלכתי היה טעות מלכתחילה, בחירה שנבעה מכל מיני שיקולים זרים ולא בהכרח ענייניים, מכל מיני הזדמנויות שניצלתי כי היה חבל לא לנצל אותן וכו'. וחוץ מזה, אני ממש ממש שונאת עבודת מעבדה.
זה בערך העניין בתמצית. אני אשמח לתובנות ודיון מכל האנשים החכמים פה (איפה שיש סיכוי שלא יקראו לי היסטרית כי אני חוששת מלשלוח לגן ילד בן פחות מ-3. בעצם כל ילד. וגם לא מעוניינת לתת תחליף חלב לתינוק כמו שהציע ברוב תבונתו המנחה שלי. למעשה הוא אמר שהחששות שלי מתמ"ל נשמעים קצת כמו אמונות תפלות).

קיטורים אקדמיים

על ידי דר'_פנינה_שטינברג* » 22 נובמבר 2006, 01:30

בר עדש ושי רי, תודה על תגובותיכן.
המסר שלי אכן היה בתגובה ישירה לבקשתך, שי רי, ואכן לא היתה לי כוונה לעקוף את כללי הכתיבה כאן. אני יודעת שיש סטודנטים רבים שהתחילו לימודים אקדמיים, סיימות את רוב החובות והם "תקועים" עם עבודה סמינריונית, תיזה או דיסרטציה. אלה זקוקים לסיוע ליווי ייעוץ או אימון אקדמי, ודווקא לאלה הזקוקים לו ביותר קשה להגיע ולהציע להם עזרה. אלה הם סטודנטים שכבר אינם מסתובבים בקמפוסים או במסדרונות האקדמיים, או שמעולם לא היו להם כאלה (הרבה אחרי מילוי חובות הנוכחות בקורסים, אונ' פתוחה, לימודים בהתכתבות באוניברסיטאות זרות וכו').
ההצעה שלי היתה תשובה פרו-אקטיבית לקיטור האקדמי הנפוץ והמציק ביותר - של אלה שכמעט סיימו, וזקוקים למעט מאוד בכדי להשיג את התואר.
בהצלחה לכולם,
פנינה

קיטורים אקדמיים

על ידי מיכל_בר* » 21 נובמבר 2006, 23:18

אני עדיין באמצע המאמר שקיבלנו לקרוא בשבוע הראשון, באחד הקורסים. מאז קיבלנו כל שבוע מאמר חדש, באותו קורס, אבל אני עדיין תקועה עם הראשון.
דווקא בא לי לקרוא אותו (32 עמודים באנגלית), הוא ממש מעניין. אבל אני כל כך א י ט י ת שאפשר להשתגע!!

(לגבי הקורסים האחרים - המצב עוד יותר גרוע!)

קיטורים אקדמיים

על ידי שי_רי* » 21 נובמבר 2006, 21:39

אני ביקשתי עזרה בתשלום באופן מפורש אז נראה לי הגון שפנינה כתבה פה את ההצעה שלה כתגןבה ישירה לבקשה שלי

קיטורים אקדמיים

על ידי בר_עדש* » 21 נובמבר 2006, 21:00

פנינה,

אנא קראי את תנאי שימוש באתר ואת הדף פרסומת והטפה.

קיטורים אקדמיים

על ידי דר'_פנינה_שטינברג* » 21 נובמבר 2006, 14:51

הי,
אתמול כתבתי כאן מסר בעניין ליווי וייעוץ אקדמי והוא נעלם... מישהו יודע מה קרה?

קיטורים אקדמיים

על ידי כוכב_מעז* » 21 נובמבר 2006, 01:07

כמה לעניין הדף הזה צץ לי...אני רואה שיש פה עוד ביולוגיים:-) אני בדיוק במשבר עכשיו, הלילה, בשעה הזאת...מבחינת לימודים, בחירת כיוון...

קיטורים אקדמיים

על ידי דחיינית_נוספת* » 03 נובמבר 2006, 11:30

הי שי רי והי לכולם
קראתי והזדהתי- גם אני גוררת המוווון זמן שתי עבודות סמינריוניות.
הרשי לי להצטרף אלייך לקריאה לעזרה:
@}אשמח אם יש מישהו שיכול לעזור בתשלום.@}
נושאים בתחום חינוך, פסיכולוגיה. מעניינים.
יש אנשים שעושים שלשה תארים בזמן שאני גוררת את העבודות האלה...
האם יש מישהו?

קיטורים אקדמיים

על ידי שי_רי* » 02 נובמבר 2006, 11:00

כולן פה דחייניות או אולי יש מישהי תקתקנית ואקדמאית וזקוקה לפרנסה שרוצה לעזור לעצלנית? מדובר בעבודת סמינר איכותנית- ניתוח טקסטים בעזרת תיאוריות. עברו יותר משנתיים (אני חושבת?...) ואני לא יודעת איך לגמור את התואר הראשון המסכן והעלוב שלי בחינוך. ועוד היתקבלתי לתואר שני כבר ליפני שלוש שנים... דווקא בנושאים מאוד "באופניים" ומעניינים. יו... איזה דיכאון. זה יושב עלי כמו... כמו...לא יודעת... בניין של חמש קומות. מרוב דיכאון גם עולם הדימויים של מדוכא...


יש מישהי??? אם כן- פנו אלי לדפבית

קיטורים אקדמיים

על ידי Tempest* » 09 אפריל 2006, 13:50

תודה טובי.

קיטורים אקדמיים

על ידי טובי_י* » 06 אפריל 2006, 23:17

תתקשרי לאוניברסיטה שלך לאגודת הסטודנטים. או בכלל לאוניבר' בירושלים ותבקשי הפנייה. אפילו תכנסי לאתר פרופסור (תקישי בגוגל) של הסטודנטים. יש שם רשימות של הרבה בעלי מקצוע שקשורים לאקדמיה (מתרגמים, עזרה בעבודות ובטח ובטח כריכה וצילום).
ו -מזל טוב :-)

קיטורים אקדמיים

על ידי Tempest* » 06 אפריל 2006, 07:39

הממ. לא בדיוק קיטור, יותר שאלה. אבל לא מצאתי דף יותר מתאים ולא רציתי לפתוח חדש.

האם אתן יודעות מאיפה אפשר לקבל שרותי כריכה קשה לעבודת דוקטורט באיזור המרכז (יכול להיות גם בירושלים)?

לא מוצאת באינטרנט, נורא מוזר לי. זה מתחיל להיות לחוץ.

קיטורים אקדמיים

על ידי טובי_י* » 01 אפריל 2006, 18:36

אהלן
אני עושה עבודה במחקר איכותני על קבוצת נשים (מעין קבוצת תמיכה).
המחקר הוא בתחום אנתרופולגיה - כלורמר התמקדות בקבוצה ובתהליכיםש בה.

אני אשמח אם מישהו ירשום קישור או שם של מאמר איכותני בנוגע לקבוצות נשים או קבוצות שבטיות.
או אם יש למישהו קובץ שמכיל משהו מזה - אז בכלל.

אפשר לכתוב לי לדף בית או לפה. או למייל [email protected]

קיטורים אקדמיים

על ידי ב_דחילו* » 14 פברואר 2006, 21:37

הי אל דנטה , אני יכולה לפקסס לך.

קיטורים אקדמיים

על ידי פלוני_אלמונית* » 14 פברואר 2006, 11:01

אוף, הנה בזבזתי עוד חצי שעה לפחות בלקרוא את הדף הזה במקום לעשות את מבחן הבית ולהתחיל לעבוד על העבודה ותיכף חופשת הסמסטר נגמרת ועוד לא התחלתי כלום....
אוף
אוף
אוף

קיטורים אקדמיים

על ידי אל_דנטה* » 14 פברואר 2006, 09:34

האם למישהו יש סילבוס לדוגמא?
אני מחפש אחד כזה כדי להתבסס עליו, או לפחות להבין איך לגשת לכתיבתו. האקדמיה לוחצת עלי ליישר קו :-)

תודה

קיטורים אקדמיים

על ידי הדס_מצוי* » 07 פברואר 2006, 20:08

מטלות לחופשת סימסטר (עאלק חופשה): לכתוב הצעת מחקר, באנגלית, לכתוב פרוטוקול למעבדות, לכתוב דו"ח על קורס של שבועיים שחזרתי ממנו מותשת, ללמוד לבחינה בסטטיסטיקה, לעבור על חומר לקראת קורס תרגול.
חופשת סימסטר?
זה רק אני או שזה לעג לרש?
(-:

קיטורים אקדמיים

על ידי ההולכת_באתרים* » 07 פברואר 2006, 20:04

ולמה תואר שני עומד על הפרק אם תואר ראשון נגמר לי עם "דם יזע ודמעות"??
גם אני שאלתי את אותה השאלה חחחח
כנראה שאנחנו מזוכיסטיות

קיטורים אקדמיים

על ידי טרה_רוסה* » 07 פברואר 2006, 19:10

כן! סיימתי בספטמבר. כבר שכחתי מזה. אבל עדיין לא קיבלתי ציון - את מאמינה ??

קיטורים אקדמיים

על ידי זוהר_הלבנה* » 07 פברואר 2006, 15:12

אייך תמיד, אבל תמיד, יותר מעניין לי לשוטט פה או בכל מקום אחר ולא לעשות את העבודות שאני צריכה??
ולמה תואר שני עומד על הפרק אם תואר ראשון נגמר לי עם "דם יזע ודמעות"??

קיטורים אקדמיים

על ידי טובי_י* » 01 פברואר 2006, 01:59

טרה, סיימת את העבודה?

קיטורים אקדמיים

על ידי ההולכת_באתרים* » 30 ינואר 2006, 12:34

היום ברור לי (מניסיון) שזה אפשרי.
מה שמתאים לאחד לא מתאים לאחר. נניח לשלוה להחליט מה טוב בשבילה ובשביל בן זוגה.

קיטורים אקדמיים

על ידי בר_עדש* » 29 ינואר 2006, 17:59

הולכת,
בניסיון אישי התכוונתי לניסיון עם ילדים, לא עם לימודים. הרבה דברים שנראים בלתי-אפשריים לפני ההורות, נראים אחרת מכאן. למשל, לא הייתי משער שניתן לעשות תואר ראשון "כבד" (כולל יום לימודים ארוך, התנסות מעשית, ומבחנים על ערמות של חומר) עם ילדים ולהגיע להשגים גבוהים. היום ברור לי (מניסיון) שזה אפשרי.

אני לא טוען שזה קל לשלב הורות עם עיסוקים אחרים, אבל זה נכון לא רק לגבי לימודים, אלא גם לגבי כל עיסוק אחר.

קיטורים אקדמיים

על ידי ההולכת_באתרים* » 29 ינואר 2006, 13:48

מה לא רציני בפיזיקה?!
רציני אבל שונה. לא מחייב כמו ביולוגיה רטובה או כימיה רטובה.
מאיפה הניסיון?
ניסיון אישי. כנראה שהניסיון שלנו שונה.

המילגה מספיקה לנו כדי לחיות ברמת החיים שאנו רוצים
יכול להיות שהמלגות אצלכם טובות.

לא ברור לי על סמך מה את קובעת זאת. ממה שאני מכיר, רוב מסיימי הדוקטורט בארץ הם הורים. אפילו בביולוגיה.
דוקטורט כפי שכבר ציינתי זה לא מסטר. ברור שבדוקטורט עושים ילדים אך התואר מחייב פחות. יש מעט מאוד קורסים, יש יותר זמן למחקר והכל קצת יותר קליל. זה יותר כמו עבודה. וגם מבחינת המלגות הן יותר גבוהות.

מנסיון אישי, אין שום סיבה לחכות עם הילד
כנראה שהנסיון שלנו שונה וכך גם הנסיבות שלנו. לשלוה יש נסיבות אחרות ומה שמתאים לנו לא בהכרח מתאים לה. ניתן לשלווה להחליט על סמך נסיבות חייה. הויכוח מיותר זה כמו ויכוח על טעם ועל ריח. כל אחד ונסיונו, כל אחד ונסיבות חייו.

קיטורים אקדמיים

על ידי בר_עדש* » 27 ינואר 2006, 11:23

מנסיוני לרוב זה לא עובד.
מאיפה הניסיון?
כמעט כל הסטודנטיות שאני מכיר מהמקום בו אני לומד נכנסו להורות בזמן הלימודים, ואני לא מכיר מקרה בו המחקר שלהן ירד ברמה מסיבה זו.

_למה למהר לסיים את התואר? יחסית למשרות שמצפות "בחוץ" התנאים הם מעולים.
התנאים כן, הכסף ממש לא._
עבור משרות שמשאירות להורים מספיק זמן פנוי להיות עם הילד, לא מקבלים יותר כסף.
המילגה מספיקה לנו כדי לחיות ברמת החיים שאנו רוצים (שאכן לא נחשבת גבוהה במיוחד בסביבתנו). נכון שאין לנו יכולת לחסוך לדירה, ואפילו לא למכונית יד ראשונה, אבל בכל עבודה שהיתה מכניסה יותר היה לי הרבה פחות זמן פנוי.

_ולא מכניסים אותו למסגרת
לא מכניסים למסגרת אם יש מישהו שיכול לטפל בזמן שהאם והאב עסוקים._
הזמן שלנו מספיק גמיש כדי שנוכל להתחלק בינינו בזמן עם הילדים ללא עזרה מבחוץ.

שוב, תואר רציני, בנושא "כבד" לא יעבוד.
לא ברור לי על סמך מה את קובעת זאת. ממה שאני מכיר, רוב מסיימי הדוקטורט בארץ הם הורים. אפילו בביולוגיה.

שבת שלום, ובהצלחה במבחנים.

קיטורים אקדמיים

על ידי שלווה_במדבר* » 27 ינואר 2006, 08:54

תואר רציני, בנושא "כבד" לא יעבוד.
???
מה לא רציני בפיזיקה?!

אני ובן זוגי החלטנו לזנוח את הלימודים ליום אחד ולעשות כיף בצפון אצל חברים , איזה כיף!!!
ממחר תקופת מבחנים מתחילה... אבל יש רק 2 מבחנים אז לא נורא בכלל.

שבת שלום לכולם

קיטורים אקדמיים

על ידי ההולכת_באתרים* » 26 ינואר 2006, 23:59

איכות המחקר בתואר לא נמדדת בזמן שלוקח לסיים אותו
בביולוגיה דופק מאוד.


עדיף לבחור תחום בו לא דרושה נוכחות במעבדה. כימיה תיאורטית נשמע מצויין.
נכון.

למה למהר לסיים את התואר? יחסית למשרות שמצפות "בחוץ" התנאים הם מעולים.
התנאים כן, הכסף ממש לא.

גם בביולוגיה
נורא תלוי בתואר. מנסיוני לרוב זה לא עובד.

ולא מכניסים אותו למסגרת
לא מכניסים למסגרת אם יש מישהו שיכול לטפל בזמן שהאם והאב עסוקים.

אחת הסיבות שאני נשאר באקדמיה בינתיים היא הזמן שמאפשרת לי המסגרת הזו להיות עם הילדים, ולתחזק את הבית
התארים בפיסיקה הם משהו אחר. אין לך צורך להמשיך ניסוי עד הסוף כי התאים ימותו. יש הרבה תארים בביולוגיה שבעייתי מאוד לקחת אפילו חופש וצריך לבוא בסופי שבוע להאכיל תרביות התאים. שוב, תואר רציני, בנושא "כבד" לא יעבוד.

קיטורים אקדמיים

על ידי בר_עדש* » 26 ינואר 2006, 15:48

_הזמן האידיאלי ללדת הוא דוקא בלימודים - אפשר לקחת חופשות לידה ארוכות, ושעות העבודה הרבה יותר גמישות מאשר במשרה רגילה
זה דופק את התואר. מאריך אותו בלי סוף. חוץ מזה אם צריך לבלות שעות ארוכות במעבדה זו ממש בעיה._
איכות המחקר בתואר לא נמדדת בזמן שלוקח לסיים אותו. אני לא ראיתי שחופשת לידה (גם של חצי שנה) 'דפקה' למישהי את התואר. עדיף לבחור תחום בו לא דרושה נוכחות במעבדה. כימיה תיאורטית נשמע מצויין.

אם עושים הפסקה באמצע לילודה התואר לא נגמר לעולם.
למה למהר לסיים את התואר? יחסית למשרות שמצפות "בחוץ" התנאים הם מעולים.

יש הבדל בין מסטר לדוקטורט גם מבחינת יחס המנחה וגם מבחינת הלחץ. דוקטורט הרבה יותר רגוע ממסטר שהזמן בו מאוד מאוד קצוב.
דוקטורט הוא יותר נוח, אבל גם במהלך מסטר שעות העבודה הן מאד גמישות, ויש אפשרות לקחת חופשת לידה ארוכה.

_אני מכיר מספר אמהות שעושות\עשו תארים במדעים, גם עם יותר מילד אחד
אלה לא היו תארים בביולוגיה בטוחני._
גם בביולוגיה.

לגבי הצד הכלכלי - ילד קטן הוא לא ממש מעמסה, ביחוד אם הוא יונק, ולא מכניסים אותו למסגרת. לפעמים יש אפילו ירידה בהוצאות, עקף ירידה בהזדמנויות הבילוי של ההורים.

מנסיון אישי, אין שום סיבה לחכות עם הילד, או לוותר על התואר. אחת הסיבות שאני נשאר באקדמיה בינתיים היא הזמן שמאפשרת לי המסגרת הזו להיות עם הילדים, ולתחזק את הבית. אם הייתי היום בתעשיה, לא היתה לנו ברירה, אלא לשכור מטפלת, או לשלוח את הילד הקטן למשפחתון.

קיטורים אקדמיים

על ידי ההולכת_באתרים* » 26 ינואר 2006, 15:12

חוץ מזה לא בטוח שלעשות דוקטורט זה כדאי. זה עלול להגביל את אפשרויות התעסוקה אם נשארים לחיות בארץ.

קיטורים אקדמיים

על ידי ההולכת_באתרים* » 26 ינואר 2006, 15:10

תקשיבי לעצמך אבל היעזרי גם בניסיון של אחרים. למה להקשות על עצמך סתם?
אם את ממש לא יכולה לחכות אז תעשי ילד. אני בחרתי לחכות אבל אצלי המצב שונה.

קיטורים אקדמיים

על ידי שלווה_במדבר* » 26 ינואר 2006, 00:51

הולכת באתרים , תודה על ההערות

אני כבר לא יכולה לחכות יותר ואם אצטרך לבחור בין ילד ללימודים אבחר בילד... ביחוד בגלל שאנחנו רוצים משפחה גדולה ולימודים הם מעניינים מאוד אבל הם לא הכרחיים בשבילי ואילו משפחה היא כן.
ביוני אני מסיימת את המעבדה האחרונה וקשה לי לחכות אפילו עד אז...

כבר כמעט סיימתי בערך שליש מהמחקר כך שאני לא אאריך בהרבה את התואר , כך אני מקווה בכל אופן...:-)
יש לי מנחה נהדר ומקסים וממש לא לוחץ (יודע שאני רוצה כבר להקים משפחה וזה בסדר מבחינתו) ובן זוג תומך וגם עם כסף נסתדר ללא בעיה...
אני לא אכנס למעבדה יותר אחרי יוני , תודה לאל :-)

בעצם המחקר הוא סבבה והקורסים משעממים אבל אני אעשה אותם בלית ברירה , יש לי שנתיים עבור 24 נקודות או משהו כזה... זה סביר , לא?

אז למה בעצם אני מרגישה חוסר בטחון בעניין???

מהסביבה הקרובה אני לא מקבלת תמיכה , נראה להם הגיוני יותר שאני אדחה את הקמת המשפחה לאחר הדוקטורט (אמא) או שעדיף שאני אעבוד אחרי לידה (חברות) ורק לבן זוג זה נראה בסדר גמור שנתחיל כבר (הוא מאוד ישמח אם המחזור לא יגיע...)
טוב , צריך לישון , יש לי מחר תרגול בשעה 8:00

קיטורים אקדמיים

על ידי ההולכת_באתרים* » 26 ינואר 2006, 00:30

אני מכיר מספר אמהות שעושות\עשו תארים במדעים, גם עם יותר מילד אחד
אלה לא היו תארים בביולוגיה בטוחני.

קיטורים אקדמיים

על ידי ההולכת_באתרים* » 26 ינואר 2006, 00:30

התואר בכימיה אבל אני עושה עבודה תיאורטית בלבד , כלומר , לא נכנסת למעבדה וכל היום על המחשב
אם מדובר בכימיה תיאורטית אז אפשר בתנאי שיש לך משמעת עצמית חזקה. אבל למה לא לחכות בכל זאת? הלימודים זו תקופה מאוד לחוצה ודחוסה. "תיהני" ממנה ותדחי את הילודה לאח"כ.
חוץ מזה, ילד (גם באופני) זו מעמסה כלכלית. האם תוכלו לעמוד בה?
הזמן האידיאלי ללדת הוא דוקא בלימודים - אפשר לקחת חופשות לידה ארוכות, ושעות העבודה הרבה יותר גמישות מאשר במשרה רגילה
זה דופק את התואר. מאריך אותו בלי סוף. חוץ מזה אם צריך לבלות שעות ארוכות במעבדה זו ממש בעיה. יש תארים ששעות ארוכות במעבדה זה מאסט, ואם עושים הפסקה באמצע לילודה התואר לא נגמר לעולם. חוץ מזה, יש הבדל בין מסטר לדוקטורט גם מבחינת יחס המנחה וגם מבחינת הלחץ. דוקטורט הרבה יותר רגוע ממסטר שהזמן בו מאוד מאוד קצוב.

קיטורים אקדמיים

על ידי שלווה_במדבר* » 23 ינואר 2006, 14:22

תודה רבה על העידוד , זה מאוד עוזר...

קיטורים אקדמיים

על ידי בר_עדש* » 23 ינואר 2006, 14:17

אני עשיתי תואר במדעים ויודעת שזה לא אפשרי.
אני מכיר מספר אמהות שעושות\עשו תארים במדעים, גם עם יותר מילד אחד. לדעתי (ולא רק לדעתי) הזמן האידיאלי ללדת הוא דוקא בלימודים - אפשר לקחת חופשות לידה ארוכות, ושעות העבודה הרבה יותר גמישות מאשר במשרה רגילה.

זה לא אמור להיות יותר קשה לעבוד עם ילד?
לדעתי, הרבה יותר קשה מאשר לעשות תואר. למעשה, אין לי מושג איך היינו מסתדרים אם היתה לי עבודה "מסודרת".
<בר עדש ואשתו עושים כרגע תואר שלישי בפיזיקה ותואר ראשון בסיעוד, בהתאמה>

קיטורים אקדמיים

על ידי שלווה_במדבר* » 23 ינואר 2006, 11:38

התואר בכימיה אבל אני עושה עבודה תיאורטית בלבד , כלומר , לא נכנסת למעבדה וכל היום על המחשב...
בחורה שאני עובדת איתה שכבר עשתה את התואר השני אמרה לי שתואר תיאורטי זה קשה יותר כי אין שעות עבודה מסודרות , את הבוס של עצמך- לי זה דווקא נראה כמו יתרון...
זה לא אמור להיות יותר קשה לעבוד עם ילד? בכל זאת , זה יותר שעות מחוץ לבית מאשר לימודים...

קיטורים אקדמיים

על ידי ההולכת_באתרים* » 23 ינואר 2006, 10:08

אני עשיתי תואר במדעים ויודעת שזה לא אפשרי.
אם התואר בתחום אחר על הכיפק.
עדיף לחכות עם הילד לאחרי התואר השני, ורצוי גם למצוא עבודה לפני כן.

קיטורים אקדמיים

על ידי בר_עדש* » 23 ינואר 2006, 10:05

_שאלה לי : איך מסתדרים עם תינוק בתואר שני?
אני צריכה עידוד שזה אפשרי ..._
בהחלט אפשרי, גם במדעים, ולא צריך לחפף.
כמובן שזה דורש מהאבא להיות יותר שעות בבית, וצריך להתארגן בהתאם.

קיטורים אקדמיים

על ידי ההולכת_באתרים* » 23 ינואר 2006, 00:06

_שאלה לי : איך מסתדרים עם תינוק בתואר שני?
אני צריכה עידוד שזה אפשרי ..._
אם את עושה תואר במדעים אז זה לא אפשרי.
אלא אם כן, יש הרבה עזרה או שתחפפי בתואר.

קיטורים אקדמיים

על ידי שלווה_במדבר* » 22 ינואר 2006, 23:37

איזה כיף לך... לי יש לסחוב עד יוני :-) עם התואר הראשון
אחר כך נתחיל לעבוד על להיות הורים ואני אוכל להתחיל רשמית את התואר השני

שאלה לי : איך מסתדרים עם תינוק בתואר שני?
אני צריכה עידוד שזה אפשרי ...

קיטורים אקדמיים

על ידי עכשיו_אני* » 22 ינואר 2006, 21:55

אז גמני אקטר קצת.
בעוד חודש ויום מבחן אחרון בתואר הנגרר ואחריו הכנת סמינריון וזהו.
איזה לחץ. אני לא מספיקה שומדבר.

קיטורים אקדמיים

על ידי שלווה_במדבר* » 20 ינואר 2006, 11:24

יש מקש שנראה כך: בצד ימין 4 שורות ובצד שמאל חץ למעלה וחץ למטה ואם תלחצי עליו תראי מספרים , אז תלחצי על המספר 1.5 .
בהצלחה עם העבודה.

קיטורים אקדמיים

על ידי שאלה* » 20 ינואר 2006, 07:49

שלום בנות יקרות, אולי מישהי בבקשה תוכל להסביר לי איך עושים רווח של שורה וחצי בוורד? חיפשתי וחיפשתי בוורד עצמו, ואחר כך בגוגל והגוגל שלח אותי לכאן. אני צריכה להגיש משהו "עם רווח של שורה וחצי". תודה מקרב לב מראש.

קיטורים אקדמיים

על ידי מיכל_בר* » 18 דצמבר 2005, 23:39

בהמשך לבר עדש -
מה שמתמטיקאים עושים בחלק גדול מזמנם זה לנסות להוכיח טענות.
אין להם איזו שבלונה, שיטת הוכחה שתמיד עובדת.
יש מתמטיקאים שכילו את חייהם בניסיונות להוכיח איזו טענה. הם מתו בלי לדעת אפילו אם הטענה נכונה או לא!
פעמים רבות היתה זו הברקה של מתמטיקאי, כשההוכחה אותה חיפש נחתה עליו כרעם ביום בהיר.

רוצה לומר: דווקא במתמטיקה, יש המון מקום לדימיון, ליצירתיות ולאינטואיציה.

קיטורים אקדמיים

על ידי מיכלול_ה* » 29 ספטמבר 2005, 20:22

כל מה שדורש שימוש בשפה ובמילה כתובה הוא כבר לא כל כך אינטואיטיבי מבחינתי, אבל אני מסכימה עם מה שאתה כותב, בהחלט הרגשתי שכשאני יודעת ממש מה אני רוצה להגיד גם הכתיבה והקריאה הרבה יותר קלה. אבל בהחלט היה לי קשה להגיע למסקנות שנחשבות מסקנות אקדמיות.

קיטורים אקדמיים

על ידי בר_עדש* » 29 ספטמבר 2005, 10:16

הקושי הגדול ביותר שלי היה לכתוב מההגיון ולא מהאינטאוציה
יש לי נסיון רק בתחום של מדעי הטבע, ושם הדרך הנכונה לכתוב היא דוקא עם האינטואיציה, ולשלב את ההגיון בתוך הטקסט תוך כדי הכתיבה, או בפעם השניה שעוברים עליו. מאמרים שנכתבו כשהקו המנחה הוא ההגיון או הלוגיקה הם בדרך כלל בלתי-קריאים לחלוטין. בזמן האחרון אני קורא קצת מאמרים במדעי החברה, ונראה לי שזה אותו דבר גם שם.

גם בהוראה, כשאני נותן סמינר או שיעור, אני מנסה לכוון את הדברים לאינטואיציה, ולהראות איך נובע ממנה המבנה ההגיוני. ההגיון הוא כלי מלאכותי, שהכרחי (במסגרת האקדמיה לפחות) לבדיקה של נכונות או תקפות אובייקטיבית של טענות. הוא לא מתאים כבסיס לתקשורת בין אישית ולהעברת רעיונות, וגם לא כדרך מחשבה. לסטודנטים שלי, שרובם מתחום מדעי המחשב, אני נוהג לאמר שאמנם בדיקת נכונות של הוכחה היא בעלת סיבוכיות ליניארית, אך מציאת הוכחה היא בעיית NP (כלומר, בעיה שלפתור אותה בדרך אלגוריתמית לוגית, כמו מחשב, יקח המון זמן), ולכן הדרך היעילה למצוא הוכחה מתמטית היא באמצעות האינטואיציה.

...ומזל-טוב על סיום התזה.

קיטורים אקדמיים

על ידי מיכלול_ה* » 28 ספטמבר 2005, 23:04

אני לא כותבת בשביל שתקנאו אז בבקשה לא לקנא אלא להזדהות.

היום היה לי מבחן הגנהעל התזה, זהו זה מאחורי.

בזמן שכתבתי את התזה הספקתי להתחתן, להוליד ילדה, לקנות בית, לשפץ בית ולעבור לגור בו, להיות בדיכאון, לצאת מהדיכאון, להשמין להרזות ושוב להשמין (הפעם בגלל ההריון) לעשות תעודת הוראה (ממש לא מבינה בשביל מה) ובעיקר התחלתי להחשף לחיים מרתקים ומעצימים שקיימים מחוץ למגדל השן.
היום סיימתי את חיי האקדמיים, רק נשאר להפיץ את התזה לאנשים שאולי יעניין אותם לקרוא את זה, בעסה אם הם לא יקראו כי אחרת יבאס אותי שכל כך הרבה זמן מחיי התחרבשתי עם העבודה הזו והיא לא מעניינת אף אחד.

לא קראתי את כל הדף אז אולי כבר דנתם פו בסוגיה הבאה: כשסיימתי את המחקר והתחלתי לכתוב (דבר ששנוא עלי במיוחד) התחרטטי שהתחלתי בכלל את התזה, אבל בגלל שכבר הייתי לקראת הסוף (כך חשבתי) ובגלל שקיבלתי מלגה( לא גבוהה אבל לא סכום שאני יכולה להחזיר אם אפסיק באמצע) המשכתי למרות שידעתי שהכתיבה היא לא בשבילי. אני משערת שיש פו עוד כאלו שהתחילו ולא רצו לסיים ורק בגלל הנסיבות מנסים להחזיק מעמד עם הכתיבה. הקושי הגדול ביותר שלי היה לכתוב מההגיון ולא מהאינטאוציה, בתקופה שהתחלתי לכתוב התחלתי להתחבר לאינטואציה שלי ולעשות דברים מהלב וכבר פשוט לא יכולתי לחשוב עם הראש חשיבה אקמדית לוגית.

בתזה זה היה נראה לי טפשי לכתוב תודות אז לפחות פה אכתוב תודה רבה מכל הלב לבני שאני כל כך אוהבת שעזר לי בסבלנות אין קץ גם בשלבים שגם לו נמאס מכל העניין.

קיטורים אקדמיים

על ידי נאר* » 28 ספטמבר 2005, 21:26

גם אני אי שם בתואר השני שלי (גמרתי את חובות השמיעה ועכשיו נשארה "רק" התזה)
אני ביום של קינאה אקדמית נוראית - סטודנטית ש"מקבילה" אליי נוסעת שוב לחו"ל על חשבון הברון. אני עוד לא נסעתי אף פעם ובכלל מרגישה לידה וליד אחרים לא מתקדמת.
עסוקה כל הזמן בהשוואות ודווקא מול אנשים שכמובן אני במצב יותר גרוע מהם.
אוף
אני שונאת לקנא

קיטורים אקדמיים

על ידי אליס_בארץ_המראה* » 28 ספטמבר 2005, 13:46

הייתי מכינה 'שלד', נקודות או משפטי מפתח מוכנים מראש, ואז מאלתרת על הבסיס הזה או חוזרת אליו אם העניינים מתחילים לגלוש מעבר למה שהייתי רוצה. תרגילים - אם אתה חושב שזה נחוץ והכרחי, אחרת זה סתם כאב ראש בשבילך. ואכן, חוש הומור, אבל במקרה שלך אני לא מודאגת :-D

האמת היא שאני תמיד מכינה הכל מראש, לפרטי פרטים, אבל זה באמת עניין של אופי ושל מה שמתאים ולא מתאים. תעשה מה שמתאים לך.

חזרה למעלה