על ידי פשוט_אני* » 06 יוני 2007, 17:34
אני מכירה את המצב.
אמנם יש לי בן אחד בן שנה וחצי, אבל אנחנו גרים אצל ההורים שלי ויש לי אחיינית בת ארבע וחצי שפתאום בזמן האחרון מתנהגת כך- בהתחלה היא קיבלה את התינוק החדש בשמחה, קראה לו "אח שלי" (מה שדיי קרוב למציאות כי אנחנו גרים קרוב והם הרבה ביחד) ופתאום היא הגיעה לשלב כזה שהיא כאילו הבינה מה המשמעות של הבובה החדשה
נראה לי שההתגרויות זה עיניין של גיל (האם גם אצלך זה התחיל בגיל 4 וחצי?)
בכל מקרה- להתעלם מהקטן זה בטח שלא, אני מבינה שזה קשה אבל את צריכה להאזר בהרבה אורך רוח, ולהבין שההתנהגות שלו לא נובעת ממשהו שאת עשית או עושה אלא פשוט מהחדירה לטריטוריה, מה שאנחנו עושים זה פשוט לדבר ולהסביר עם הרבה סבלנות, לא מטיפים מוסר אלא מכוונים להתנהגות יותר עדינה, ולהראות לו כל הזמן שהיחס והחוקים שווים לכולם בבית- אם למשל הגדולה חוטפת לקטן צעצוע אני אומרת לה "נכון שאתמול כשהקטן לקח לך צעצוע אני אמרתי לו שאסור?" ולהראות לה שלא רק היא מוותרת אלא יש חוקים ברורים (מי שמחזיק צעצוע והשני חוטף הצעצוע חוזר לראשון והשני מקבל הסבר למה לא חוטפים צעצוע תוך חיבוק ומילות הבנה ("אני מבינה שאתה נורא רוצה את הצעצוע אבל עכשיו אחיך משחק איתו וכשהוא יסיים לשחק איתו אתה תוכל. זוכר שאתמול הוא לקח לך ולא היה לך נעים?")), ובנוסף מלמדים אותם על משא ומתן ועל שיתוף, ז"א אם מישהו חוטף מחזירים את הצעצוע ל"בעליו" אבל לאחר מכן מנסים ללמד על שיתוף ושואלים את הצד השני אם הוא רוצה לשתף ולשחק עם צעצוע אחר, לפעמים עובד, לפעמים לא ואז מסבירים לשני שכרגע הראשון לא רוצה לשתף. בנוסף, בצורה יזומה ולפני שהם מתחילים לריב לשים לב שמצב כזה עומד להתרחש ואז ללמד אותם לבקש יפה ולנהל מו"מ אחד עם השני (למשל להגיד למבקש "תציע לו צעצוע X Y ואולי הוא יסכים לתת לך..."- תוך מתן דגש לכך שאם הוא לא מסכים אז לא חוטפים). תתפלאי, אבל אם תהיי עיקבית הם ילמדו לבקש (לא תמיד כמובן תלוי ברמת הקריזה...), ולשכנע את השני בצעצוע או טובה אחרת במקום לחטוף ולריב. בנוסף, אפשר ללמד אותם לחלוק בצורה יזומה למשל לתת לאחד חטיף ולבקש שהוא יחלוק עם אחיו (בשבת נתנו לבן שלי במבה והוא עבר בין הילדים וחילק לכולם וזה היה כמו משחק וכולם שיבחו אותו- וזה ילד מאווווד רכושני)- וגם הכי הכי הכי חשוב לשבח כל מעשה של שיתוף, אפילו קטן ביותר- אצלנו מקבלים מדבקה
. ובכלל נסי תקשורת חיובית ולא לצעוק עליהם כשהם רבים (קשה מאוד אבל כל כך משתלם).
לסיכום:
נסי לקבוע כללים פשוטים וברורים (לפי מה שמתאים לך) לגבי המקורות של הריבים, ולהסביר בזמן אמת שהכללים הוגנים וחלים על כולם וגם לתת דוגמאות.
נסי להשתמש בחיזוקים חיוביים ולא בכעס, ולשקף לכל אחד את רגשות השני.
נסי לאתר את המריבה לפני שהיא מתחילה וכך למנוע בכי וצעקות (בשלב הזה כבר קשה להסביר יפה...).
נסי ליזום מצבים של שיתוף שלא במצב של כעס (של הילדים) כשהם כבר רבים, אלא במצב רגוע וכך הם יותר פתוחים לקבל ואפילו בצורת משחק.
אני מכירה את המצב.
אמנם יש לי בן אחד בן שנה וחצי, אבל אנחנו גרים אצל ההורים שלי ויש לי אחיינית בת ארבע וחצי שפתאום בזמן האחרון מתנהגת כך- בהתחלה היא קיבלה את התינוק החדש בשמחה, קראה לו "אח שלי" (מה שדיי קרוב למציאות כי אנחנו גרים קרוב והם הרבה ביחד) ופתאום היא הגיעה לשלב כזה שהיא כאילו הבינה מה המשמעות של הבובה החדשה :-)
נראה לי שההתגרויות זה עיניין של גיל (האם גם אצלך זה התחיל בגיל 4 וחצי?)
בכל מקרה- להתעלם מהקטן זה בטח שלא, אני מבינה שזה קשה אבל את צריכה להאזר בהרבה אורך רוח, ולהבין שההתנהגות שלו לא נובעת ממשהו שאת עשית או עושה אלא פשוט מהחדירה לטריטוריה, מה שאנחנו עושים זה פשוט לדבר ולהסביר עם הרבה סבלנות, לא מטיפים מוסר אלא מכוונים להתנהגות יותר עדינה, ולהראות לו כל הזמן שהיחס והחוקים שווים לכולם בבית- אם למשל הגדולה חוטפת לקטן צעצוע אני אומרת לה "נכון שאתמול כשהקטן לקח לך צעצוע אני אמרתי לו שאסור?" ולהראות לה שלא רק היא מוותרת אלא יש חוקים ברורים (מי שמחזיק צעצוע והשני חוטף הצעצוע חוזר לראשון והשני מקבל הסבר למה לא חוטפים צעצוע תוך חיבוק ומילות הבנה ("אני מבינה שאתה נורא רוצה את הצעצוע אבל עכשיו אחיך משחק איתו וכשהוא יסיים לשחק איתו אתה תוכל. זוכר שאתמול הוא לקח לך ולא היה לך נעים?")), ובנוסף מלמדים אותם על משא ומתן ועל שיתוף, ז"א אם מישהו חוטף מחזירים את הצעצוע ל"בעליו" אבל לאחר מכן מנסים ללמד על שיתוף ושואלים את הצד השני אם הוא רוצה לשתף ולשחק עם צעצוע אחר, לפעמים עובד, לפעמים לא ואז מסבירים לשני שכרגע הראשון לא רוצה לשתף. בנוסף, בצורה יזומה ולפני שהם מתחילים לריב לשים לב שמצב כזה עומד להתרחש ואז ללמד אותם לבקש יפה ולנהל מו"מ אחד עם השני (למשל להגיד למבקש "תציע לו צעצוע X Y ואולי הוא יסכים לתת לך..."- תוך מתן דגש לכך שאם הוא לא מסכים אז לא חוטפים). תתפלאי, אבל אם תהיי עיקבית הם ילמדו לבקש (לא תמיד כמובן תלוי ברמת הקריזה...), ולשכנע את השני בצעצוע או טובה אחרת במקום לחטוף ולריב. בנוסף, אפשר ללמד אותם לחלוק בצורה יזומה למשל לתת לאחד חטיף ולבקש שהוא יחלוק עם אחיו (בשבת נתנו לבן שלי במבה והוא עבר בין הילדים וחילק לכולם וזה היה כמו משחק וכולם שיבחו אותו- וזה ילד מאווווד רכושני)- וגם הכי הכי הכי חשוב לשבח כל מעשה של שיתוף, אפילו קטן ביותר- אצלנו מקבלים מדבקה :-). ובכלל נסי תקשורת חיובית ולא לצעוק עליהם כשהם רבים (קשה מאוד אבל כל כך משתלם).
לסיכום:
נסי לקבוע כללים פשוטים וברורים (לפי מה שמתאים לך) לגבי המקורות של הריבים, ולהסביר בזמן אמת שהכללים הוגנים וחלים על כולם וגם לתת דוגמאות.
נסי להשתמש בחיזוקים חיוביים ולא בכעס, ולשקף לכל אחד את רגשות השני.
נסי לאתר את המריבה לפני שהיא מתחילה וכך למנוע בכי וצעקות (בשלב הזה כבר קשה להסביר יפה...).
נסי ליזום מצבים של שיתוף שלא במצב של כעס (של הילדים) כשהם כבר רבים, אלא במצב רגוע וכך הם יותר פתוחים לקבל ואפילו בצורת משחק.