אומת המזון המהיר- אריק שלוסר

אומת המזון המהיר- אריק שלוסר

1. 95$ ,.Susan Linn. The New Press, 288 pp

1. הרשות השניה מנסחת מין קוד אתי לפירססומות ובאופן מעודד יש שם התיחסות ישירה לפירסומות המופנות לילדים.
2. חשבתם על המסרים הסמויים של צרכו הרבה? לדוגמא: הרבה משחת שיניים על המברשת, הרבה גבינה על הלחם וכו'. - סתם הגיג.

1. הרשות השניה מנסחת מין קוד אתי לפירססומות ובאופן מעודד יש שם התיחסות ישירה לפירסומות המופנות לילדים.
2. חשבתם על המסרים הסמויים של צרכו הרבה? לדוגמא: הרבה משחת שיניים על המברשת, הרבה גבינה על הלחם וכו'. - סתם הגיג.

1. 95$ ,.Susan Linn. The New Press, 288 pp

• זה יותר נכון.
• זה יותר רך.
• זה מספיק משחיר את פניהם כדי לנטרל את ההשפעה של הפרסומת.

פרסומות קוליות באתרים

1. שיראו אותה
2. לשכנע לקנות. כדי לשכנע לקנות היא צריכה למצוא חן בעיני הלקוח.

פרסומות קוליות מזיקות למפרסם

• תקציב הפרסום של מוצרים מסויימים הוא ענק ומשפיע על חלק ניכר ממחיר המוצר. לדוגמא, השוו את מחירי "קוקה קולה" למחירי המתחרים שעושים פחות פרסום (RC קולה, ואפילו פפסי בישראל). עלויות הייצור של קוקה קולה צריכות להיות נמוכות יותר בגלל הנפח הגדול יותר, אז למה המוצר עולה פי שניים?
• לדברים שאנחנו באמת רוצים לא נזדקק לפרסומת כדי לקנותם. מסקנה: פרסומת גורמת לנו לרצות דברים שבעצם אנחנו לא רוצים (שקוף. זו בדיוק המטרה. אבל בניסוח הזה זה נשמע באמת רע).
• פרסומות בטלויזיה תופסות בערך 25% מהזמן בשעות הצפיה העיקריות (prime time) כך שבזבוז הזמן של צפיה בטלויזיה רק גדל.

• הרבה פרסומות שנהנים מהצפיה בהן, כמעט לא קשורות למוצר עצמו או לחברה המייצרת אותו. לפעמים הלוגו של החברה בסוף הסרטון הוא שרירותי לגמרי, והיה אפשר לצפות ללוגו של חברה מתחרה (או אפילו, חברה מתחום אחר לגמרי). מה שמוכיח שהפרסומאים באמת מנסים להיות יצירתיים, בידוריים ומיוחדים, ולא לדחוף לנו בכוח את המוצר של החברה שמשלמת להם. רוב הפרסומות שזוכות בתחרויות הן כאלה - כי התחרויות הן יוזמה של משרדי הפרסום ולא של המפרסמים... סתם דוגמא שנזכרתי בה: "התוספת שתוספת, התוספת שפוססת, התוספת ש... התוספת שמה? התוספת שתופסת". מישהו זוכר מה המוצר שפורסם?
• כשילדים רוצים מה שיש לילדים אחרים, זה הרבה יותר חזק ממה שפרסומת יכולה לעשות. כמה פרסומות לנעלי ספורט אתם זוכרים? והאם זה לא מושא לקינאה אצל ילדים? לא נראה לי שצריך להאשים את הפרסומות בעידוד קינאה; זה חלק מטבע האדם.

1. אני לא מחפשת מערכות יחסים עם חברות, אלא עם אנשים.
2. אני מעדיפה חוויות אמיתיות, ולא כאלה שהומצאו במשרד פרסום, בוימו באולפן, נערכו על כלות הנשמה, ושודרו לעוד מיליוני צרכנים חסרי פנים.
3. הזהות שלי לא מושפעת ממה שעושה חברה שאני משתמשת במוצריה, אלא ממה שאני אישית עושה ומרגישה. ולא חשוב כמה שהאנשים בפרסומת שלה שמחים ויפים, זה לא יהפוך אותי לכזאת.

1. מפית שולחן אחרי ארוחה
2. ציור של דאלי
3. ספגטי ממתכת
4. ציור של פולוק