על ידי אילה_בשדה_הדגן* » 19 נובמבר 2008, 20:16
אני נזכרת שפעם -פעם , כשרק היינו בתחילת דרכנו בחינוך הביתי , בעצם, הבן הבכור שלי היה נדבק אלי נמרצות.
האמת היא שדי הבנתי אותו : אל מי הוא יכול להפתח עוד חוץ מאלי ואל האבא שלו?!
באותה תקופה היו לא אנשים שקיבלו אותנו כמו שאנחנו וממש תמכו בנו שהכרנו .
עברו קצת מים בירקון ,והנה התחלנו להפגש עם הקבוצה בגבעתיים וברמת גן -אהבה ראשונה,אחר כך הכרנו את הגזריות שאין כמותן בקסם ,עכשיו אנחנו מחובקים בגליל,ובכלל אני כבר כמעט לוקחת את זה כמובן מאילו,,אבל זה לא.
הפעם הראשונה שאישה שאינה אני פנתה ודיברה עם הבן שלי באדיבות ונימוס ,בגובה העינים וממש הזמינה אותו לשחק היתה אמא בחינוך ביתי.
חזרתי הביתה והייתי מאושרת .
לא רק מהפניה הטבעית והנעימה הזאת שהבן שלי חווה , אלא בגלל שראיתי כמה הוא היה תקשורתי בעצם ופתוח ונהדר.
עצה שלי : סדרי לבן שלך מפגשים עם אנשים שאת יודעת שיהיה לך ולו כייף איתם ושפה משותפת ,במקום כזה אפשר לשחרר ,להביע את האני האמיתי ולהתקשר עם חברים.
אני לא פוסלת את עינין המטפל (פסיכולוגית ,ריפוי במחול,רכיבה על סוסים ,שחיה וכ'),כי מה שנראה לי שטוב לכולנו זה להיות במקום שטוב לנו,שיעשה לנו חם בלב-תדמיני את הילד מלטף סוס ומבריש אותו ,נעזר במדריכה כדי לעלות על האוכף וכ' .לפגוש אנשים שאוהבים אותנו כמו שאנחנו ושיעשירו אותנו בהכוונה נכונה , בעצה , ובחיזוקים. תמיד חיזוקים לכל הדברים הנפלאים שהילד שלך עושה כל הזמן.
אני נזכרת שפעם -פעם , כשרק היינו בתחילת דרכנו בחינוך הביתי , בעצם, הבן הבכור שלי היה נדבק אלי נמרצות.
האמת היא שדי הבנתי אותו : אל מי הוא יכול להפתח עוד חוץ מאלי ואל האבא שלו?!
באותה תקופה היו לא אנשים שקיבלו אותנו כמו שאנחנו וממש תמכו בנו שהכרנו .
עברו קצת מים בירקון ,והנה התחלנו להפגש עם הקבוצה בגבעתיים וברמת גן -אהבה ראשונה,אחר כך הכרנו את הגזריות שאין כמותן בקסם ,עכשיו אנחנו מחובקים בגליל,ובכלל אני כבר כמעט לוקחת את זה כמובן מאילו,,אבל זה לא.
הפעם הראשונה שאישה שאינה אני פנתה ודיברה עם הבן שלי באדיבות ונימוס ,בגובה העינים וממש הזמינה אותו לשחק היתה אמא בחינוך ביתי.
חזרתי הביתה והייתי מאושרת .
לא רק מהפניה הטבעית והנעימה הזאת שהבן שלי חווה , אלא בגלל שראיתי כמה הוא היה תקשורתי בעצם ופתוח ונהדר.
עצה שלי : סדרי לבן שלך מפגשים עם אנשים שאת יודעת שיהיה לך ולו כייף איתם ושפה משותפת ,במקום כזה אפשר לשחרר ,להביע את האני האמיתי ולהתקשר עם חברים.
אני לא פוסלת את עינין המטפל (פסיכולוגית ,ריפוי במחול,רכיבה על סוסים ,שחיה וכ'),כי מה שנראה לי שטוב לכולנו זה להיות במקום שטוב לנו,שיעשה לנו חם בלב-תדמיני את הילד מלטף סוס ומבריש אותו ,נעזר במדריכה כדי לעלות על האוכף וכ' .לפגוש אנשים שאוהבים אותנו כמו שאנחנו ושיעשירו אותנו בהכוונה נכונה , בעצה , ובחיזוקים. תמיד חיזוקים לכל הדברים הנפלאים שהילד שלך עושה כל הזמן.